אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת החזירו את שרון שרביט-מגן לאותו יום נורא בחודש אוגוסט לפני 24 שנים, כשהיא ומשפחתה התבשרו שאחיה הבכור לירון, שהיה לוחם ביחידת דובדבן, נהרג בקרב. בטור מרגש וכנה היא מספרת על הניסיון להתנתק כדי לא לחוש את הכאב המפלח שוב, על החרדות שמא שוב תאבד אדם קרוב, וגם על הרגע שבו הבינה מה המשמעות של צער ושמחה שמתערבבים להם יחדיו

המשתתפים שהגיעו מ-14 מדינות לישראל יתמודדו מול 4 נערות ונערים שעבורם זה המגרש הביתי | בימים אלה הם משתתפים ב"מחנה התנ"ך", בו הם מתמיינים לחידון התפוצות ולחידון העולמי

הדיון נערך לאחר העתירה נגד קיצוצים בשכר המורים שבעיצומים, ולקראת העיצומים הצפויים אחרי יום העצמאות | יו"ר הוועדה מיקי לוי האשים את משרדי האוצר והחינוך: "אם היה אכפת להם, הם לא היו נחים לילה ויום עד לפתרון"

ליאורה בן צור, אשת תקשורת מקיבוץ עין השלושה, כותבת לחברתה הטובה ביותר, אמה מרסל טליה ז"ל, שנרצחה כשבאה לבקר אותה יומיים אחרי לידת בתה השלישית, אסיף. "לא ידעתי שבשעות בהן אני שתיתי במחלקת היולדות את המיצים שהבאת לי, את כבר התבוססת בדמך"

ח"כ אלון שוסטר, לשעבר ראש מועצת שער הנגב ושר החקלאות, כותב לחברה הוותיקה, המטפלת המיתולוגית של קיבוץ כפר עזה בלהה אפשטיין, שנרצחה בביתה ב-7 באוקטובר והיא בת 81. "את נפלת על משמר ביתך בראשית מסע הרצח וזכית שלא להתוודע לעומק החורבן, בטרם התבשרנו על מותם של נטע וניצן ואופיר ובני משפחה ושכנים וחברים ואהובים"

שיראל מנדס יעקב מקיבוץ מפלסים כותבת לחבר הקרוב אביב ברעם, שעבד כמפיק טכני עם המוזיקאים המובילים בארץ, וב-7 באוקטובר הצטרף לכיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה, נלחם ונהרג. גופתו נמצאה רק כמה ימים מאוחר יותר. "אנחנו כבר שבעה חודשים בלעדיך. אחרי הלוויה, שבעה, 30, קעקוע משותף לכל האוהבים שלך, יום הולדת לזכרך, יין וערק, ושיר מדהים שנכתב עליך, ועדיין אתה לא כאן"

שי ששון איש שיווק דיגיטלי, מנהל קהילת שער הנגב ומרצה במכללת ספיר, כותב לחבר הטוב טל אילון, מפקד כיתת הכוננות והרבש"ץ של קיבוץ כפר עזה, שנלחם במחבלים שחדרו לקיבוץ ב-7 באוקטובר עד שנפגע ונהרג. "רציתי לספר לך על מזי. איך מאז ה-7 באוקטובר, בכל פעם שקצת קשה לי אני שולח לה הודעה, והיא מבטיחה לי, ממש כמוך, שהכל יהיה בסדר"

רווי פלג, מרפאה בעיסוק ויועצת למשפחות ממושב יבול, כותבת לחבר הטוב אביב אצילי, אמן ומנהל מוסך הציוד החקלאי של קיבוץ ניר עוז, שנחשב חטוף ומוחזק בעזה במשך שבועות ארוכים, אבל יום אחרי חזרתה של אשתו ליאת מהשבי נודע כי נרצח ב-7 באוקטובר. "יש על השידה בבית שלי שלושה חפצים, שלושה סיפורים מקושרים בחוט לגורל אחד ואביב אחד"