גוגל הודיעה שהיא משיקה מסנן חדש בתוצאות החיפוש, שיאפשר לראות תוצאות טקסטואליות בלבד, כמו פעם. מי שיבחר להשתמש במסנן הזה יקבל דף תוצאות שמכיל קישורים נקיים בלבד כמו פעם, לפני שהחיפוש הפך לחכם מדי, בלי תמונות שמלוות את התוצאות, בלי הפניה לקישורים שלפי המנוע מתאימים לחיפוש, כדוגמת הפניות לערך בוויקיפדיה, וכדומה, וגם בלי בינה מלאכותית שבקרוב תהפוך את הקישורים למשהו שולי. כאמור, מדובר בסוג של מסנן שמופיע בתפריט מעל תוצאות החיפוש, לצד חדשות, תמונות, סרטונים וכיו"ב שמאפשרים לסנן את התוצאות לפורמט הרצוי. בעוד שבאפליקציית החיפוש במכשירים מבוססי אנדרואיד, ובעיקר בטלפונים, המסנן החדש יופיע באופן קבוע בתפריט, במקרה של חיפושים באמצעות מחשב, תצוגת המסננים אמורה להיות דינמית, כך שברוב המקרים כנראה המסנן "רשת" יופיע תחת "עוד" בקצה תפריט המסננים. "הוספנו את האפשרות לאחר ששמענו מכמה מכם שיש מקרים שבהם אתם מעדיפים פשוט לראות קישורים לדפי אינטרנט בתוצאות החיפוש שלכם, למשל אם מחפשים מסמכי טקסט בתצורה ארוכה יותר, אם מחפשים באמצעות מכשיר עם גישה מוגבלת לאינטרנט, או שפשוט מעדיפים חיפוש מבוסס טקסט", נכתב בחשבון הראשי של מנוע החיפוש של גוגל. גוגל כבר שחררה את העדכון הזה למנוע החיפוש שלה, והוא אמור להגיע לכל העולם כבר במהלך היומיים הקרובים, כולל בישראל.

"בשנים האחרונות הרשויות המקומיות נכנסו לעולמות של ערים חכמות, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, כחלק משיפור השירות לתושבים. עולמות אלה חושפים את הרשויות לאיומי סייבר נוספים ומורכבים יותר. מרכז השלטון המקומי זיהה את הפער הקיים בשטח, ונותן מענה לרשויות המקומיות, עם מכרז לשירותי הגנת סייבר ואבטחת מידע מנוהלים. המלחמה האיצה את קצב הכניסה של הרשויות לשירות האבטחה המנוהל, וכיום יש יותר מ-60 רשויות המחוברות לשירות. להערכתי, הנתון יעמוד על כ-150-180 רשויות עד סוף 2025", כך אמר רון ברזני, סמנכ"ל חדשנות ומערכות מידע בחברה למשק וכלכלה. ברזני דיבר בפתח כנס שערכה נס סייבר קונטרול (Cyber Control Ness), זרוע הגנת הסייבר ואבטחת המידע של נס. הכנס נערך היום (ב') בטוסקה שבפתח תקווה, בהשתתפות עשרות מנהלי IT ואבטחה מהרשויות המקומיות. לדברי ברזני, "זרז נוסף למכרז היה דו"ח שערך מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, ב-2022, לפיו קיים פער שיש לסגור, בהגנת הסייבר ברשויות. לכן, חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הנחה על מתן פתרון לכך". "הרשויות המקומיות, ציין, "מקבלות פתרון מקצועי ומיטבי להגנת סייבר, כשהשלטון המקומי, החברה למשק וכלכלה ומפעל הפיס מסבסדים 70-90% מעלות השירותים הללו. אנו מבינים שסייבר זו השקעה – ולא הוצאה".  ברזני סיים בציינו כי "זה שנים אנו מתריעים שהיעדר מערך הגנת סייבר לרשויות המקומיות מהווה פרצה חמורה בהגנה על תשתיות עירוניות ונתוני התושבים. אנו מסייעים כלכלית לרשויות ומגינים על המידע הפרטי-אישי של התושבים. אנו מספקים פתרונות הגנה נכונים לכל רשות, עם התרעה מראש על מתקפות צפויות. אם תוקפים רשות אחת – זו מתקפה; אם תוקפים יותר מעשר רשויות – זהו אירוע סייבר בסדר גודל אחר". אלעזר בירו, מנהל חטיבת שירותי סייבר ב-נס. צילום: ניב קנטור SoC ייעודי – המתמחה במתן שירותי הגנה ומענה לצרכי הרשויות אלעזר בירו, מנהל מערך שירותי הסייבר, נס סייבר קונטרול, אמר כי "בשנים האחרונות, הרשויות המקומיות היו בבעיה: לא הייתה כל התייחסות לתחום הגנת הסייבר, והכניסה שלהן לדיגיטל העצימה את מנעד האיומים והגדילה את משטח התקיפה". "לפני שנה וחצי", ציין בירו, "משכ"ל יצאו למכרז למתן מעטפת, הכוללת שירותים טכניים ואנשים לרשויות המקומיות, שבמרביתן אין מערכי הגנה מספקים לסייבר. זכינו במכרז, יש לנו SoC ייעודי, המתמחה במתן שירותי הגנה ומענה לצרכי הרשויות". "ה-SoC המנוהל שלנו", ציין בירו, "נותן מעטפת ניטור, זיהוי ותגובה בעולמות הסייבר. הוא מאפשר לרשויות לקבל שירותים, שעד היום או לא היה להן לצורך כך תקציב או כוח אדם. הם יכולים לקבל גם מודיעין איומי סייבר, יכולות אבטחה בשרשראות האספקה, הערכת סיכונים ופגיעויות ושירותים נוספים, דוגמת מבדקי חדירה וסקרי סיכונים". בירו סיכם בציינו כי "ככל שרשויות נוספות יצטרפו למכרז, רמת הגנת הסייבר ברשויות המקומיות בישראל תגדל". דדי קמרמן, מנהל מגזר ציבורי בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס. צילום: יח"צ שירות האבטחה המנוהל – חיסכון של עשרות אחוזים בעלויות בשנה דדי קמרמן, מנהל מגזר ציבורי בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס, אמר כי "באמצעות מערך ההגנה שאנו מספקים, ניתן להגן על תשתיות ונתוני התושבים בהיבט הגנת הפרט, וכן לפתח אמצעים מתקדמים לדיגיטציה, לרבות הקמת מרכז בקרה לרשויות בהכוונת גופים מקצועיים". לדבריו, "אחת הסיבות להקמת המערך היא כדי לעזור לרשויות קטנות יותר, הסובלות מחוסר במשאבים ותקציבים, ושלחלקן אף אין מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע. אנו מסייעים להן להיערך למתקפות סייבר בצורה מיטבית, בדומה לרשויות הגדולות. אנו פועלים לשילוב אנשי מקצוע ברשות לפי דרישה, ולא על חשבון תקני המשרות שלה. השירות פועל במתווה 24/7 ומנוהל על ידי מומחים ואנליסטים, והוא בעל יכולות מתקדמות".  קמרמן סיים באומרו כי "מאז ה-7 באוקטובר הרשויות המקומיות העלו את רמת הגנת הסייבר שלהן וימשיכו בכך בעתיד. השימוש בשירות האבטחה המנוהל מעניק לרשויות חיסכון של עשרות אחוזים בעלויות מדי שנה, ואיכות הגנת הסייבר משתפרת לאין ערוך. כ-180 רשויות יעשו שימוש בשירותי הגנת הסייבר שלנו עד סוף 2025".  

קבוצת התקשורת פרטנר השיקה אתמול את רשת Private 5G – ליבת רשת דור 5 שהקימה החברה בשנה וחצי האחרונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, המציגה יתרונות, כמו יציבות, אבטחה והצפנה, רציפות, איכות גבוהה של שיחות קול ווידיאו וקיבולת גבוהה. במקביל הודיעה החברה, כי החלה לשדרג את לקוחות הסלולר שלה לרשת החדשה, באופן אוטומטי, ללא כל עלות נוספת וכשהם נשארים בחבילות הקיימות שלהם. לקוחות החברה שכבר מנויים לחבילות דור 5 ייהנו בנוסף ממהירות גלישה גבוהה יותר ומחוויית שירות טובה יותר בעת עומסים. בהמשך השנה צפויה הרשת המשודרגת לספק הזדמנויות חדשות עבור תעשיות, ארגונים ועסקים, הודות לשתי תכונות מרכזיות שייחודיות לה: האחת היא "פרוסות הרשת" (Network Slicing), המאפשרת הקצאה בלעדית של נתח מהרשת לטובת לקוח או שירות ייעודי, על בסיס מאפייניו, תוך מענה גמיש לצרכיו הספציפיים. השנייה היא "שיהוי נמוך" (Low Latency), המאפשרת זמני תגובה קצרים יותר, תכונה קריטית בכל הקשור לחוויית גיימינג, ניהול ושליטה מרחוק בזמן אמת (רפואה, חמ"לים) וכן למגמות IoT ואוטומציה תעשייתית (רובוטים בתעשייה, מרלו"גים אוטומטיים, מכוניות אוטונומיות ועוד). אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר ציין, כי "לקוחות פרטנר קופצים היום ליגה ויקבלו את שירות הסלולר המתקדם והמאובטח בישראל, בהתאם לסטנדרט עולמי שחברות מעטות נמצאות בו".

מנהלי הגנת הסייבר בארגונים נכשלים בניסיונם לזכות באמון של המנהלים בארגון שלהם: הנהלות ארגונים ברחבי העולם נוטות להתעלם מההמלצות ומהאזהרות שמציגים בפניהן מנהלי הגנת הסייבר ואבטחת המידע בארגונים. כך, לא רק שמזלזלים בהם לא פעם לצד יחס שלילי, והם נתפסים כנודניקים, יש למנהלי האבטחה סיכוי גדול יותר להיות מפוטרים; כך עולה ממחקר חדש של טרנד מיקרו (Trend Micro). ענקית האבטחה הנפיקה את המחקר על בסיס ראיונות שנערכו עם 2,600 מנמ"רים ומובילי IT בארגונים, שיש להם קשר לעולם אבטחת המידע. המחקר נושא את הכותרת: "פער האמינות של ה-CISO: איך תקשורת שבורה בחדרי הנהלות הארגונים פוגעת בחוסן הסייבר שלהם". הממצא המרכזי העולה מהמחקר הוא, שמנהלי האבטחה לא מצליחים לזכות באמונם של מנהיגי הארגון. כך, 79% טענו כי הם חשו לחץ בחדר הישיבות, שנועד להמעיט בחומרת סיכוני הסייבר העומדים בפני הארגון שלהם. 43% אמרו כי מנהלי הגנת הסייבר נתפסים כ"נודניקים" ש"חוזרים על עצמם". 42% מהם טענו כי מנהלי האבטחה נתפסים כשליליים מדי. לגבי שליש מהם, 33%, ההנהלות התעלמו מדבריהם, וגורל חלקם היה גרוע מזה והם פוטרו. שליש (34%) ממנהלי האבטחה טענו שתחום הגנת הסייבר עדיין מטופל כחלק מה-IT ולא כסיכון עסקי בארגון שלהם. "הנהלות ארגונים שאינן בקיאות בתחום, ולכן אינן מעורבות בו, או שהן חסרות עניין בו, נוטות להימנע מהשקעות פרואקטיביות בסייבר – מה שמוביל בסופו של דבר להגדלת הסיכונים, ליותר אירועי סייבר הקורים בפועל, ובהתאמה – ליותר עלויות", נכתב בדו"ח. לפי 80% ממנהיגי ה-IT, הדירקטוריון יקבל תמריץ לפעול בנחישות בנוגע לסיכון עסקי – רק אם יתרחש אירוע סייבר. הם העריכו, כי הפסד כספי של כ-200 אלף דולרים בממוצע – יניע את חברי ההנהלה לפעול בתחום. לפי המחקר, "כאשר מנהלי האבטחה מצליחים לערוך התאמה בין הגנת הסייבר והאסטרטגיה העסקית, היתרונות ברורים: מחצית (46%) מהם אומרים שכאשר הם הצליחו למדוד את הערך העסקי של אסטרטגיית אבטחת הסייבר שלהם, הם נתפסו כבעלי אמינות רבה יותר". כך, במקרים שכאלה, מנהלי הגנת הסייבר קיבלו יותר תקציב (43%) ואחריות (45%). 41% מהם דיווח כי הם שותפו בדרג מקבלי ההחלטות הבכיר. הדרך להמחשת הסיכונים הגלומים בסייבר, נכתב, "עוברת דרך הצגת מדדים עסקיים. 89% ממנהלי האבטחה שיישמו מדדים – כמו זמן זיהוי (של האיום או האירוע), מספר תקריות אבטחה, היקף ההדרכות למודעות סייבר ותביעות ביטוח סייבר – וכך הם הציגו את הערך של אסטרטגיות אבטחת סייבר. גישה זו משתלמת, כי היא מקושרת לשינוי אמיתי בעסק – ומנהלי האבטחה זוכים להיתפס כיותר אמינים ומקבלים יותר תקציב". "אפליה" נוספת כנגד מנהלי האבטחה מגיעה משדות אחרים: מנהלי ה-IT דיווחו כי העסקים שלהם ישנמכו את סדר העדיפויות של אבטחת הסייבר לטובת שיפור מהירות הטרנספורמציה הדיגיטלית (35%), שיפור חווית העובדים (33%) ועבודה היברידית (31%). "מנהלים אינם מבינים היטב את הסיכונים העומדים בפני הארגון שלהם, ולכן הם מתייחסים למנהלי האבטחה כמי שהם מציקים או שליליים מדי. לכן, אין זה מפתיע שאירוע סייבר שיכאב להם בכיס הוא הדרך היחידה שתגרום להם לפעול. לכן, על מנהלי האבטחה מוטלת המשימה להפריך את התפיסה הכוזבת, לפיה סייבר הוא מחסום ליצירת ערך", סיכמו מחברי המחקר.

אחת השאלות המטרידות מאז ה-7 באוקטובר היא מדוע תסריט האימה שנשלח על ידי נגדת מקצועית מ-8200 והזעקות המתמשכות שעלו מהתצפיתניות לאורך זמן, לא קיבלו את הקשב הראוי מהמפקדים, שלא לומר, לא יצרו טלטלה במערכת הביטחון כולה. אין ספק שהמידע ש"פוספס" ואינדיקציות נוספות, שלא זכו לתשומת לב ראויה, הביאו למשבר החמור ביותר שידענו מאז קום המדינה. ניתן לומר בוודאות ובאופן גורף יותר כי בתחומים קריטיים אחרים כמו רפואה, חינוך ורווחה, לאיבוד מידע ולאי-זיהוי תפניות עלולות להיות השלכות קשות שסביר שלא נדע עליהן לעולם. תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו ללא ספק, המערכות הביטחוניות עושות את המיטב על מנת ללמוד את הלקחים, לשפר את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות, אלא שבתוך כך נדרש לתת את הדעת לדרך הטובה ביותר לשלב בתהליך הפקת הלקחים והיישום אנשים ונשים מנוסים, יחד עם כלים טכנולוגיים. בשנים האחרונות הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר כמעט בכל תחום בחיינו. מדע הנתונים והבינה המלאכותית מתפתחים בקצב מהיר מאוד ומחוללים מהפכה. הם חודרים  לכל תחומי החיים: מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות וחינוך, ומאפשרים תמיכה משמעותית בתהליכי קבלת החלטות. מחויבת המציאות: תוכנית AI לאומית משמעותית במרץ 2021 פרסמה ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי דו"ח, אשר ההמלצה המרכזית העולה ממנו היא הצורך בפיתוח תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. לטענת חברי הוועדה, "מימוש תוכנית לאומית מתחייב, על מנת למנוע מצב בו מדינת ישראל תמצא בפער מדעי, טכנולוגי וכלכלי… שיהווה מגבלה על החוסן הלאומי". בהיבט ההון האנושי זיהתה הוועדה "פער כמותי משמעותי, המתחיל כבר באקדמיה, ומשליך על התעשייה ומערכת הביטחון". כל יום שעובר ובו לא מותנעת תוכנית לאומית משמעותית בתחום הבינה המלאכותית, הכוללת תשתית חומרה, כלי תוכנה, נהלים וכלים לשיתוף נתונים והטמעה, יהווה בכייה לדורות. ולראייה, תחום הסייבר – מיזם לאומי בתחום הסייבר הותנע ויושם בפועל במהלך העשור האחרון, לרבות השקעת משאבים בתעשייה ובאקדמיה. שערו בנפשכם איך מדינת ישראל הייתה מתמודדת עם מעל 3,000 אירועי סייבר משמעותיים במגזר האזרחי מאז פרוץ המלחמה (פי 2.5 מאשר בשגרה), ללא ההיערכות הלאומית, המובלת על ידי מערך הסייבר הלאומי, בשיתוף כלל גופי הביטחון. יצוין עם זאת כי גם בתחום זה ההיערכות מאותגרת מאוד, לאור ההתפתחות המואצת של ה-AI. קולן חייב להישמע. נשים. צילום: אילוסטרציה. מקור: Shutterstock זמן לתת ייצוג הולם לנשים תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו.  את הנושאים הללו העלנו בפני הממשלה, אי שם ב-2022, כשהקורונה עוד העסיקה את כולנו, באמצעות דו"ח של ועדה אשר עמדתי בראשה מטעם ראש המל"ל. הוועדה עסקה בהטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום, והמליצה על ייצוג נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות בחירום. המלצות הוועדה אושרו על ידי הממשלה על הנייר, אולם דבר לא ממומש בפועל. חשוב להבהיר כי לבינה המלאכותית ולמדע הנתונים, אשר מחלחלים בקצב מסחרר לחיינו ונועדו בין השאר לתמוך בתהליכי קבלת החלטות, קיימים גם סיכונים לצד התועלות הרבות. אחד מהם הוא זליגת הטיות לתוך המערכות. לכן, מערכות ה-AI מחייבת איזון מגדרי בכל השלבים של מחזור החיים, החל מהמחקר והפיתוח ועד הפקת התובנות. אחרת הבינה המלאכותית בעצמה תנציח הטיות קיימות ותוביל לעיוות בתוצרים המופקים מכלים אלה. אל לנו לשכפל את אי-השוויון בעולם הפיזי גם בעולם הדיגיטלי. תוכנית לאומית מקיפה בתחום מדע הנתונים והבינה המלאכותית חייבת לכלול השקעה במחקר ובפיתוח באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון, תוך השקעה משמעותית בהכשרת כח אדם, כבר בגיל צעיר, עם דגש מיוחד על הגדלת אחוז הנשים העוסקות בתחום. למותר לציין את הצורך הקריטי בהגדלת מספר בעלי התארים המתקדמים, החוקרות והחוקרים בתחום. כמי שהייתה שותפה לתחקירי מלחמת לבנון השנייה בחיל המודיעין ולתהליכי יישום הלקחים, אשר כללו פרויקטים משמעותיים, שפירותיהם באם לידי ביטוי במלחמה הנוכחית, אני רואה חובה אישית לקרוא לדיון עמוק בתפישת הביטחון הלאומי ובכלל זה בהיערכות להגנת העורף וקידום תוכנית מערכתית לשיקום הנגב המערבי וצפון הארץ, בשיתוף התושבים. לצד זה אסור לזנוח תחומים קריטיים לעתיד המדינה, אשר בהם מתחייב תכנון ארוך טווח, כמו: כלכלה, חינוך ומדע. הפקת לקחים ובניית תוכניות ארוכות טווח, מקצועיות ואמיצות חייבים להיעשות עם ייצוג הולם למגוון האוכלוסיות, ולנשים בפרט, כמובן בהתבסס על תשתית נתונים אמינה. האם קולן של הנגדת והתצפיתניות לא נשמע בשל היותן נשים? לעולם לא נדע. מאז השבת השחורה נוכחנו במנהיגות, באומץ, בנחישות ובמקצועיות של נשים. אנחנו למדים על גבורת הנשים בשואה – יש הוכחות חד משמעיות לכך שנשים מאירות בתקופות חשוכות. עכשיו, ללא ספק – חובה להישען על יכולותיהן של נשים, על מנת להימנע מהחושך. הכותבת היא מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. שירתה כקצינה בצה"ל בדרגת אלוף-משנה באגף המודיעין. לאחר שחרורה הועסקה בתפקידים בכירים בחברת יבמ ובמערך הסייבר הלאומי

מערך ה-IT של עיריית מודיעין עילית חווה מתקפת סייבר בינואר השנה. המתקפה – ככל הנראה מסוג כופרה – הצליחה וגרמה לנעילת המחשבים בעירייה. לפי הדיווח היום (ב') בהארץ, במשך כמה ימים נאמר לעובדים כי מדובר בתקלה בלבד, כאשר בפועל – המידע על המתקפה הוסתר מהציבור. בעקבות המתקפה, תושבים שביקשו לקבל שירות – לא הצליחו להשיג את העירייה. עובדי מחלקות החינוך, הרווחה ומחלקות נוספות בעירייה לא יכלו לעבוד או לתקשר זה עם זה, בשל השבתת מרכזיית הטלפונים. לפי הדיווח, לעירייה לקח לפחות שבוע לעדכן את מערך הסייבר הלאומי על המתקפה. לאחר הדיווח הגיעו חוקרים רבים לבדוק את מערך המחשוב, אך מי שניהל את האירוע הייתה העירייה. כעבור שבוע נוסף הודיעה העירייה למערך הסייבר הלאומי כי העניין טופל, ואולם בפועל נמשכה ההשבתה כחודש שלם. מערך הסייבר אישר ל-הארץ כי מאז פרוץ המלחמה בעזה היו 120 ניסיונות תקיפה על גופי שלטון מקומי. בדיקת "הארץ" העלתה כי לפחות חמש תקיפות צלחו, בהן האירוע במודיעין עילית. על פי העיתון, מתקפת סייבר נוספת, נגד מועצה מקומית בעוטף עזה, הצליחה, ועיריית ירושלים ועיריית הרצליה חוו ניסיונות תקיפה דומים. ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר ב-סייפוקס. צילום: יח"צ "מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות" לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), המתמחה באספקת פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית, "מתקפות הסייבר, כמו זו שהשביתה את עיריית מודיעין עילית, משקפות בעיה חמורה באבטחת הסייבר של הרשויות המקומיות בישראל. הן מדגישות את הצורך בהשקעה נרחבת בהגנות מתקדמות ובחקיקה מחייבת שתסדיר את הנושא". "מומלץ לרשויות המקומיות", ציין יהושע, "להתקין מערכות XDR, לשיפור היכולת לזהות ולהגיב למתקפות בזמן אמת, כי הזמן הוא דבר קריטי. בנוסף, יש למנות מנהל אבטחת מידע בכל רשות, שיפקח על ניהול הסיכונים וההגנות". הוא סיים באזהרה: "בלא רגולציה מתאימה ושקיפות מלאה מול הציבור, מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות ולפגוע בתפקוד השוטף של העיריות. על הרשויות המקומיות לשתף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי ולהטמיע נהלים מחמירים, כדי להגן על מערכות המידע ועל המידע של התושבים". משרד הפנים מסר בתגובה כי "האחריות לאבטחת המידע והגנת הסייבר חלה על כל רשות מקומית, בדומה לאחריותה לגבי כל תחומי פעילותה. המשרד אינו מהווה סמכות משפטית בנושא זה ואין בידיו את מכלול הידע והמומחיות, כמו גם היכולת המעשית לפיקוח ורגולציה על מערכת המחשוב של הרשות המקומית". עיריית מודיעין עילית מסרה בתגובה כי היא פעלה "עם אנשי מקצוע בתחום ובתיאום מלא עם מערך הסייבר הלאומי ובהתאם להנחיותיהם המקצועיות שהתקבלו. לא זוהה אירוע של דלף מידע".

קבוצת התקשורת פרטנר דיווחה היום (ב') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לשנת 2024. בדו"ח החברה הציגה, בהשוואה לרבעון המקביל, צמיחה של 96% ברווח הנקי – ל-55 מיליון שקל; צמיחה של 51% ברווח התפעולי – ל-86 מיליון שקל; וצמיחה של 15% ב-EBITDA – ל-281 מיליון שקל.  ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (קישור גומלין) הסתכמו ב-764 מיליון שקל – גידול של כ-2% בהשוואה ל-749 מיליון ש' ברבעון המקביל, שקוזז בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, הסתכמו ההכנסות ב-845 מיליון שקל – שינוי של כ-2% בהשוואה ל-862 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כתוצאה מהפחתת תעריפי הקש"ג החל מיוני 2023. ההכנסות משירותים בנטרול דמי קש"ג הסתכמו ב-605 מיליון שקל – גידול של כ-2% בהשוואה ל-596 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזז בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, הסתכמו ההכנסות משירותים ב-686 מיליון שקל – שינוי של כ-3% בהשוואה ל-709 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כאמור. אחרי 8 רבעונים – עלייה בהכנסות מציוד  ההכנסות מציוד מציגות לראשונה מזה 8 רבעונים עלייה (רבעון אל מול רבעון מקביל), והסתכמו ב-159 מיליון שקל – גידול של כ-4% בהשוואה ל-153 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-86 מיליון שקל – צמיחה של כ-51% בהשוואה ל-57 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזזה בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ה-Adjusted EBITDA הסתכם ל-281 מיליון שקל – צמיחה של כ-15% בהשוואה ל-245 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-55 מיליון שקל – צמיחה של כ-96% בהשוואה ל-28 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה ממשיכה לשמור על חוב פיננסי נטו נמוך, שהסתכם ב-542 מיליון שקל – קיטון של כ-18% בהשוואה ל-660 מיליון שקל ברבעון המקביל. יצוין כי מעלות S&P העלתה לאחרונה את דירוג החברה וסדרות האג"ח שלה ל: ilAA-, בשל שיפור ביחסים הפיננסיים. תחזית הדירוג יציבה. צמיחה של 20 אלף מנויים בחזית הסיבים האופטיים פרטנר היא ספקית הסיבים הגדולה בישראל, היחידה שמציעה סיבים בכל משק בית בו קיימת תשתית סיבים, הודות להסכמים שחתמה עם כלל החברות בעלות התשתית בישראל. מצבת מנויי הסיבים האופטיים הסתכמה ב-389 אלף בסוף הרבעון – צמיחה של 20 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. מצבת מנויי האינטרנט הסתכמה ב-447 אלף בסוף הרבעון – עלייה של 8 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. כ-87% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. מצבת מנויי טלוויזיה הסתכמה ב-206 אלף בסוף הרבעון – שינוי של אלף מנויים בהשוואה לרבעון הקודם, לאור המשך מיקוד החברה בחבילות ערך. למעלה מ-80% מהמנויים נמצאים בחבילות משולבות אינטרנט. מצבת מנויי הסלולר של החברה הסתכמה בכ-2.637 מיליון בסוף הרבעון (כ-93% מנויי פוסט-פייד) – שינוי של 7 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם, הנובע מהחלטה אסטרטגית של החברה להתמקד בחבילות ערך. ההחלטה מוכיחה את עצמה עם עלייה במדדי רווחיות המגזר: 28% ברווח תפעולי שהסתכם ב-83 מיליון ש', בהשוואה ל-65 מיליון שקל ברבעון המקביל; ו-12% ב-EBITDA שהסתכם ב-183 מיליון שקל, בהשוואה ל-164 מיליון ש' ברבעון המקביל. בהתאם לאסטרטגיה, ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) בנטרול דמי קש"ג הסתכמה ב-41 שקל – גידול של 1 שקל בהשוואה ל-40 שקל ברבעון המקביל, שקוזז מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, עמד ה-ARPU על 51 שקל – שינוי של 3 שקל בהשוואה ל-54 שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג ומהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "לאחר ההשקעות של השנתיים האחרונות, פרטנר החלה היום עידן חדש עם רשת הדור ה-5 המתקדמת בעולם. תהליכי העומק שאנו מבצעים מניבים תוצאות ובאים לידי ביטוי במדדי הרווחיות. לצד זאת, אנחנו מדינה במלחמה, והמחויבות הראשונה במעלה שלנו היא להמשיך ולתמוך בלקוחותינו המפונים ובכוחות הביטחון, למען המדינה".

הגדרת תפקידו של מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) בארגון מעולם לא הייתה חד-משמעית. סקר עדכני, שנערך באחרונה על ידי המגזין CIO העלה כי 43 אחוזים ממנהלי הטכנולוגיה הראשיים מדווחים למנמ"ר או למנהל עסקים אחר. רק 38 אחוזים הם בעלי מעמד עצמאי, עם תקציב משלהם. המכשול העיקרי שמכרסם במעמד ה-CTO הוא הגדרת האחריות הלא אחידה. בסקר של CIO אמרו מנהלי טכנולוגיה כי הם צריכים לעבוד קשה כדי למכור רעיונות להנהלה, ואם כבר מאשרים להם לצאת לפרויקטים, מנהלי הקווים העסקיים לא נדיבים מדי בשחרור תקציבים. אחת הסיבות לכך היא שלמרות שמנהל הטכנולוגיות נחשב לסמכות מקצועית המזהה מגמות וחדשנות, אחריות הביצוע היא בידי גורם אחר, ולא בידיו. ולכן עם חזון, שיהיה מרתק ככל שיהיה, לא מייצרים מעמד מחייב בארגון. מרבית ההנהלות לא מעניקות תמיכה למנהל הטכנולוגיה, וזה כמובן מקרין על יתר המנהלים בארגון. סקר אחר שנערך על ידי חברת הייעוץ והמחקר גרטנר, הציף אתגרים דומים המשפיעים על מעמד מנהל הטכנולוגיה: תרבות ארגונית, חוסר סמכות, קושי בהוכחת ערך, ועוד. עוד עלה מהסקר, שמנהלי טכנולוגיה הנמצאים בתפקיד פחות מחמש שנים, מתמודדים עם אתגרים אחרים שלא מאפיינים רק את תפקידם, כגון פוליטיקות פנימיות. ואילו מנהלי טכנולוגיה ותיקים יותר, עם יותר מעשר שנות כהונה, לא ציינו את אתגר הפוליטיקות הפנימיות, כי מן הסתם הם בעצמם חלק ממנה. What’s holding CTOs back? https://t.co/oBtGVN2ZEu — CIO.com (@CIOonline) May 16, 2024 האם המנכ"ל תומך? מעמדו של מנהל הטכנולוגיה, כמו כל תפקיד אחר, מושפע בין היתר מהיחס של ההנהלה ובראשה – המנכ"ל. מממצאי שני הסקרים, CIO וגרטנר מאשרים את המציאות המוכרת לנו: מרבית ההנהלות לא מעניקות תמיכה למנהל הטכנולוגיה, וזה כמובן מקרין על יתר המנהלים בארגון. מאפיין מעניין נוסף בתפקיד ה-CTO הוא השוני בתפקודים שלו בארגונים. יש כאלו שלמעשה עובדים עם המנמ"ר ומסייעים לו לקדם פרויקטי התייעלות תפקודית בעזרת טכנולוגיה; אחרים מייצרים לעצמם מעמד עצמאי של מעין אנליסטים, אבל מתקשים לממש את האסטרטגיה שלהם. בשיחה שנערכה עם כמה מנהלי טכנולוגיות, עלו כמה תובנות מעניינות לגבי הדרך שבה הם יוכלו לחזק את מעמדם. ראשית, מנהל טכנולוגיות צריך להוכיח ערך בכל רעיון שהוא מעלה. כאשר מדובר במהלך כולל של טרנספורמציה דיגיטלית, ה-CTO צריך להגדיר לעצמו משבצת, שבה יובן מה הערך המוסף של, וכן חלוקת אחריות – כלומר על מה הוא יימדד – כי אחרת זו תהיה סמכות ללא אחריות. מנהל הטכנולוגיות צריך גם להיות מחובר לאתגרים השוטפים של הארגון ולדעת להציע הצעות שיעמדו בטווח הסבירות של יכולות הארגון, מבחינה כספית ואסטרטגית. עשויה לספק ל-CTO סיוע בבניית מעמדו. בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock האם ה-AI תסייע? עם זאת לאור המירוץ הטכנולוגי המטורף שאנו נמצאים בו, למנהל הטכנולוגיות יש סיכוי דווקא כעת לחזק את מעמדו, אם ידע לנתב את הרעיונות שלו לשפה שמנהלי הארגון מבינים, ולשורת הרווח שהם אחראים עליה. בעידן מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, יהיה קל יותר ל-CTO להוכיח ערך לחדשנות שלו. זה יקל על הקושי העיקרי של התפקיד לאזן בין צרכי הארגון. עצה אחרת שנותנים מנהלים ותיקים היא לפרוט חזון טכנולוגי גדול למנות קטנות. למשל, בשלב ראשון יראו התעיילות וחיסכון בזמן, במשאבים ואפילו בכוח אדם. AI היא הפלטפורמה הקלאסית להראות אפשרויות כאלו, מה גם שמנהלים תמיד יאהבו לשמוע את המילים 'חיסכון', 'התייעלות' ודומותיהן. פוליטיקה, פוליטיקה הפוליטיקה הארגונית עלתה שוב במסגרת הטיפים של המנהלים הוותיקים. מצד אחד ברור שהיא בלתי נמנעת, ולפעמים תחרות בין מחלקות, שלכאורה יכולה להראות כמלחמת עולם, עשויה להיות גם טובה ותגרום לאחרים להתאמץ ולהשתפר ואולי גם להגביר שיתופי פעולה בתוך הארגונים. עצה חכמה אחרת, שהיא לפעמים חוכמת הבדיעבד, מייעצת לכל מנהל טכנולוגי שמתמודד על תפקיד כזה בארגון, לעמוד מקרוב על הפוליטיקה הארגונית, לוודא עד כמה היא דומיננטית ועד כמה תהיה לו יכולת גמישות. בהקשר הזה, אומרים אנשי גרטנר, כי מעבר לעובדה שמנהל טכנולוגיות צריך להכיר את הפוליטיקות הפנימיות, עליו להיות בעל כישורים לבניית קשרים, להתחבר לאנשים, להקשיב ולהיות שירותיים. זה יכול להקל את מלאכת מיצוב המעמד שלהם, כך שירצו לשמוע את דעתם ואולי ללמוד מהם. שורה תחתונה: מנהלי הטכנולוגיות עומדים בפני אתגרים לא פשוטים שעשויים להשפיע בעתיד על מעמדם, שמעולם לא היה מוגדר. לצד ציפייה לתמיכה מההנהלה, הבנת צרכי הארגון ובניית תוכניות בעלות ערך, בסופו של יום המיצוב של מנהל הטכנולוגיה יהיה כפי שהוא יבנה אותו, על פי כישוריו וניסיונו.