⭐ נקודות עיקריות גוגל חותכת את מחיר מנוי ה-Google AI Plus בישראל מ-30 שקלים ל-19 שקלים בחודש בלבד. נפח האחסון הכלול בחבילת ה-Plus הוכפל מ-200GB ל-400GB ללא עלות נוספת. המנוי המעודכן משדרג את הגישה ל-Gemini 3.1 Pro וכולל את כלי ה-Deep Research. המנוי כולל שיתוף משפחתי עם עד חמישה בני משפחה נוספים – ללא תוספת […]

קמפיין דיגיטלי חדש של קונסיסט ו-Glassix, שעלה לאוויר אתמול (ב'), בכיכובה של דמות הרשת המוכרת ברקוני, מציג באופן משעשע אך מעורר מחשבה עד כמה טכנולוגיות AI קוליות מתקדמות הפכו לאנושיות, טבעיות ומשכנעות. במרכז הסרטון עומד אביתר, חברו של ברקוני, שמגיע לרגע המרגש ביותר בחייו. לאחר מערכת יחסים שנראית מושלמת, הוא מחליט להציע נישואין לנטע - צעירה חכמה, נעימה, קשובה ומקסימה. אלא שברגע האחרון מגלה לו ברקוני את האמת: נטע כלל אינה אדם. למעשה, מדובר בסוכנת AI קולית מתקדמת, שנועדה לספק שירות ללקוחות בארגונים, באמצעות שיחות קוליות טבעיות ואנושיות. יותר ויותר סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות מאחורי הטוויסט הקומי מסתתרת מציאות טכנולוגית שכבר משנה את עולם השירות והמכירות – הדור החדש של סוכני ה-AI הקוליים מסוגל לנהל שיחות טבעיות ורציפות, להבין הקשרים מורכבים, לזהות כוונות, לספק מידע, לבצע פעולות ולהעניק שירות אישי ומדויק, בכל שעה, לכל לקוח ובקנה מידה של אלפי פניות במקביל.  יותר ויותר ארגונים בישראל ובעולם משלבים כיום סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות שלהם, משפרים משמעותית את חוויית הלקוח, מקצרים זמני המתנה ומייעלים תהליכי שירות, מכירות ותפעול.  לדברי משה אטיה, סמנכ"ל מוצרים ודיגיטל בקונסיסט: "עד לפני זמן קצר, היה קל לזהות מתי מדברים עם בוט. כיום לקוחות מנהלים שיחות שלמות עם מערכות AI מבלי להבין שמדובר במערכת ממוחשבת. רצינו לקחת את התופעה הזו לקצה ולהמחיש אותה בדרך הומוריסטית שתגרום לאנשים גם לחייך וגם לחשוב. סוכני ה-AI הקוליים והטקסטואליים שלנו כבר מספקים ערך אמיתי לארגונים בתחומי השירות, המכירות והתמיכה. מדובר בשינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מתקשרים עם לקוחותיהם".  הקמפיין עלה במקביל בערוצי הסושיאל של ברקוני, קונסיסט ו-Glassix ופונה לקהלים מעולמות הבינה המלאכותית, השירות הדיגיטלי, חוויית הלקוח, החדשנות והטכנולוגיה.  בסופו של דבר, הסרטון מעלה שאלה פשוטה: מה קורה כאשר בינה מלאכותית הופכת לאנושית כל כך, עד שקשה להבחין בינה לבין בני אדם? אם לשפוט לפי אביתר – העתיד כבר כאן.

נועם כהן, מייסד Critique IL, בטור מיוחד על הכשל הניהולי שמאחורי איסור השימוש בבינה מלאכותית בארגונים • הימנעות גורפת אינה עוצרת את השימוש, אלא דוחקת אותו למחתרת בכלים פרטיים המגדילים את הסכנה לדליפת מידע רגיש • במקום חסימות, על המנהלים לייצר ערוצי עבודה מאושרים ולהגדיר גבולות ברורים כדי לשמור על יתרון תחרותי ובטיחות הנתונים

החברה שהסתירה במשך חודשים את מודל ה-AI המתקדם שלה בשל חשש שישמש כנשק קיברנטי, פתחה כעת גרסה ממנו לציבור הרחב • המודל מסוגל לאתר חולשות אבטחה בקצב ובדיוק חסרי תקדים ולהציע דרכי תקיפה מעשיות • באנת'רופיק הבינו כבר בשלבים מוקדמים כי מדובר בטכנולוגיה חריגה והחליטו שלא לשחרר את המודל באופן מלא

אחרי שהביסה את אילון מאסק בבית המשפט ושינתה את המבנה הארגוני שלה, החברה שעומדת מאחורי ChatGPT הגישה בקשה חשאית להנפקה שעשויה לשבור שיאים היסטוריים

⭐ נקודות עיקריות גוגל מעדכנת את כלי המחקר NotebookLM עם תשתית מודלים חדשה ויכולות סוכני בינה מלאכותית. הכלי מבוסס כעת על מודל Gemini 3.5 ומשלב מחשב ענן מאובטח לכתיבה והרצה של קוד תכנות. נוספה תמיכה בייצוא קבצים במגוון פורמטים רחב, בהם קובצי מצגות, גיליונות נתונים ותרשימים ויזואליים. העדכון זמין בשלב זה עבור מנויי Google AI […]

"בינה מלאכותית משנה כל ארגון, ונוגעת בכל תעשייה ומגזר. היא רלוונטית לכולם, ואין ארגון שיכול להרשות לעצמו להתעלם ממנה. הגענו לשלב הבא בעולם הבינה המלאכותית – זו הסוכנית. בעולם זה נמצא הארגון הסוכני, בו פועלים סוכני AI לצד העובדים והעובדות בני אנוש. על מנת שהמהלך הלא פשוט הזה יצליח, ארגונים נדרשים לנראות: הבנה ומיפוי של כלל הסוכנים בארגון ומה הם עושים. זאת, לצד הקשרים (קונטקסט), שמשפרים את יכולת הסוכן לפעול עם הדאטה הארגונית. כעת הגענו לשלב הבא, של הסרת החיכוך שנותר – כדי להקל על הסוכנים להגיע עמוק יותר ללוגיקה העסקית ולפעול במהירות ויעילות", כך אמר איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל. מרגלית פתח את כנס Agentforce World Tour Tel Aviv, שהתקיים היום (ג') באקספו תל אביב, בהשתתפות אלפי נציגים של לקוחות סיילספורס בישראל ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "95% מפרויקטי ה-AI הסוכנית לא עוברים את הפיילוט" "למרות כל הדיבורים", אמר מרגלית, "עדיין יש פער עצום בין פיילוטים של פרויקטי AI סוכנית בארגונים לבין ההצלחה שלהם בייצור. 95% מהם לא מצליחים לעבור לשלב הבא. הם כושלים בהפקת ערך עסקי מהארגון הסוכני. הסיבה לכך היא שארגונים רבים מביטים על הפיילוט שעורך הארגון הסוכני כמשהו שעומד בפני עצמו. כאשר הוא עולה לייצור, צצות בעיות שונות: לפתע רואים סוכן הוזה, סוכנת טועה ועוד דברים מביכים או כאלה שמגדילים את הסיכון". הוא ציין כי "הבנו, בסיילספורס, שחסר משהו קריטי, על מנת שהסוכן יפעל באופן אמין ומדויק: ההקשר העסקי, עם הנחיות לגבי מהי מדיניות הארגון, מה אסור ומה מותר לסוכן לעשות, על בסיס מאות הנחיות ונהלים שנבנו משך שנים, על גבי הפלטפורמה שלנו". כנס Agentforce World Tour Tel Aviv. צילום: אקליפס מדיה מרגלית הציג את Headless 360: "זו יכולת חדשה, שמסייעת להסיר את החיכוך שנותר, ובאופן זה מקלה על סוכני ה-AI להסתייע בלוגיקה העסקית שלנו, ולעשות זאת באופן מנוהל וניתן לבקרה". לדבריו, "במשך יותר מרבע מאה, השימוש במערכת שלנו היה עבודה בה. אלא שבעידן הארגון הסוכני, בני האדם לא לבד: אנחנו מעניקים לבני האנוש ולסוכנים יכולת שלא לגשת לדפדפן אלא לקרוא ל-API, להפעיל כלי MCP ולהריץ פקודות CLI ישירות. אנחנו ערוכים לעידן הארגון הסוכני, וחושפים עבור הארגונים יכולות מאחורי ממשק משתמש, כך שכל הפלטפורמה תהיה ניתנת לתכנות וגם נגישה מכל מקום". Salesforce Headless 360, אמר "מביאה לחשיפת היכולות שהסוכנים זקוקים להן. כך בני אנוש וסוכנים יכולים לבנות ולפעול יחד – החל מייעול התהליכים, עבור בתמיכה בלקוחות ועד לזרימות עבודה שמסייעות לצוותי מכירות לסגור עסקאות". "משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא" מרגלית אמר ש-"בני האדם והסוכנים נדרשים לאותו הדבר: לנתונים, לזרימות עבודה ולשכבת האמון. משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא". "עשרות ארגונים בישראל כבר הטמיעו יכולות בינה מלאכותית סוכנית, וב-2027 הנתון יעמוד על מאות", הוסיף. לסיום הוא ציין את התרומה לקהילה של סיילספורס, כבר שנים, במודל 1-1-1, שבמסגרתו היא מקדישה 1% מזמן העובדים, 1% מההון העצמי ו-1% מהמוצרים שלה למטרות חברתיות.

אחרי כמה וכמה שנים שחוק הסייבר נמצא על השולחן, מליאת הכנסת אישרה אותו אמש (ב') בקריאה ראשונה. הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית הוכנה בהובלת מערך הסייבר הלאומי, ועברה ללא מתנגדים. החוק רלוונטי במיוחד בשנים האחרונות, לאור שלל איומי הסייבר על ארגונים, ובפרט על תשתיות לאומיות קריטיות, ועקב המלחמות מול איראן והמתיחות המתמשכת עימה, שבאה לידי ביטוי גם בממד הסייבר. הצעת החוק נועדה לקבוע, בפעם הראשונה בישראל, מסגרת אחידה ומחייבת להגנת סייבר בארגונים החיוניים ובספקי שירותים דיגיטליים מרכזיים, בהתאם לעקרונות ולסטנדרטים הנהוגים במדינות מתקדמות בעולם. כמו כן, היא נועדה להתמודד עם המצב הנוכחי, שבו ארגונים שונים פועלים ברמות הגנה שונות, ולקבוע סטנדרט לאומי אחיד, עם דרישות סייבר מחייבות, המבוססות על תפיסות ותקנים בינלאומיים מקובלים. העקרונות הבולטים של החוק החוק מסדיר כמה עקרונות מרכזיים להגנת הסייבר הלאומית: קביעת רף הגנה מחייב וניהול סיכונים – הגדרת דרישות הגנה ותקינה מקצועית, שיבטיחו את רציפות התפקוד של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים. חובת דיווח על מתקפת סייבר משמעותית ואפשרות למערך הסייבר לתת לארגונים הנחיות להתמודדות עם מתקפות שכאלה. מנגנון הנחיה ופיקוח מקצועי – הארגונים החיוניים יפוקחו על ידי יחידות מגזריות במשרדי הממשלה בהתאם לתחום אחריותן, תוך הנחיה מקצועית של מערך הסייבר הלאומי. העברת הצעת החוק – עשור אחרי המדינות המתקדמות ראש מערך הסייבר הלאומי, תא"ל (מיל') יוסי כראדי, אמר כי "הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות, שכבר הטמיעו חוקים דומים לפני כעשור. איום הסייבר מתפתח בקצב מהיר ומדינת ישראל נדרשת להבטיח שרמת ההגנה על השירותים החיוניים לאזרח תהיה אחידה, מקצועית ומבוססת על סטנדרטים מתקדמים. החוק יחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומי הסייבר של היום ושל המחר. מדובר בצעד משמעותי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון אזרחי ישראל". הצעת החוק היא תוצר של עבודת מטה ושיח ממושך שנערכו בהשתתפות מערך הסייבר, משרדי הממשלה, גופי הביטחון, גורמי מקצוע, מומחים והציבור. כעת תועבר ההצעה לדיוני ועדת החוץ והביטחון, לצורך הכנתה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית.