רשות החדשנות, יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה, ישקיעו כ-60 מיליון שקלים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לענפי התשתיות והבנייה בישראל. בשלב ראשון יושקעו 28 מיליון שקלים במטרה לסייע לענף להתמודד עם האתגר הלאומי של האצת קצב הבינוי וההקמה של התשתיות, תוך שיפור איכותן ועמידותן, הפחתת העלויות וצמצום התלות בייבוא חומרי גלם. בנוסף, הטכנולוגיות שיקודמו במסגרת ההשקעה צפויות לתרום להפחתת הנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצור צמנט – מרכיב מרכזי בבטון. ענף הבינוי בישראל נדרש כיום להגדיל כמעט פי שניים את קצב הבנייה של מבני מגורים ותשתיות לאומיות, תוך התמודדות עם מורכבות הנדסית הולכת וגוברת – מבניית מגדלים ומבני ציבור ועד גשרים, מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות. מציאות זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים, המשלבים עמידות גבוהה, חיסכון בחומרי גלם, יכולות מיגון משופרות ויעילות סביבתית. ההשקעה תתמקד בקידום טכנולוגיות בטון מזוין מתקדמות מסוג RSTPCS – Reinforced Superior Tailored Performance Concrete Systems. טכנולוגיות אלו מבוססות על גישה מערכתית חדשנית, המתייחסת בו-זמנית למטריצה הצמנטית ולשריון, בניגוד לטכנולוגיות מקובלות כגון UHPC, המתמקדות במטריצה בלבד. הגישה מבוססת על פיתוח מטריצה צפופה במיוחד, בעלת חוזק ומשיכות גבוהים, יחד עם זיון מחומרים מרוכבים עמידים לסביבה. ההשקעה תאפשר המשך פיתוח, שדרוג, הטמעה והבשלה של טכנולוגיות אלו, לרבות שילוב אופטימלי של סיבים, מלאנים ופילמנטים ברמות מיקרו וננו, ושימוש בזיון מחומרים מרוכבים במקום פלדה מסורתית. מערכות אלו יפותחו באמצעות כלי תכן מתקדמים, המאפשרים להתאים לכל רכיב מבני את המערכת האופטימלית. שילוב זה צפוי לאפשר תפקוד מכני מתקדם, חיסכון משמעותי בחומרי גלם וחיי שירות גבוהים במיוחד – סדר גודל של 100 שנים ויותר – בהתאם לדרישות מבני תשתית לאומיים. במקביל, ההשקעה תאפשר קידום של אימוץ טכנולוגיות מערכתיות חדשניות ומתקדמות מתחומי תעשייה שבהם ישראל מובילה, כגון תעשיית התעופה – לדוגמה, חיזוק באמצעות סיבי פחמן – במיוחד ברכיבים שבהם נדרש תפקוד לעומסים מכניים גבוהים ולמשך חיי שירות ארוכים. בנוסף יפותחו כלים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות שילוב רכיבים מבטון מזוין שהם ידידותיים יותר לסביבה ומאפשרים הרחבה לשימוש בחומרי גלם גבוליים וממוחזרים, יחד עם כלי תכן, המאפשרים הגדלת היעילות הסביבתית, וכלי תכן רכיבים מרוכבים, המתאפיינים בשכבתיות פונקציונלית סביבתית. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ההשקעה שאנו מובילים יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה מהווה מהלך אסטרטגי להטמעת חדשנות עמוקה בענף הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיות שאנו מקדמים יאפשרו תשתיות עמידות וחזקות יותר, חיסכון משמעותי בעלויות ובחומרי גלם, ושיפור ביכולות המיגון והשרידות של מבנים בישראל. זהו צעד בעל חשיבות רבה לחיזוק החוסן התשתיתי והכלכלי של המדינה". מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "אימוץ טכנולוגיות בנייה ותשתיות מתקדמות תורם למאמץ הלאומי להאצת פיתוח התשתיות בישראל ולשפר את עמידותן לאורך עשרות שנים. השותפות עם רשות החדשנות תאפשר ליישם שיטות חדשות, שיקצרו את זמן הביצוע, יפחיתו עלויות ויגדילו את האיכות והעמידות של תשתיות התחבורה שאנו מקימים מדי יום. נמשיך להוביל חדשנות שתתרום לבטיחות, ליעילות ולחוסן התשתיתי של ישראל". יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון: “תמיכתנו במיזם היא המשך ישיר לאסטרטגיית החדשנות של המשרד הדוגלת בשילוב אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים ליצירת פתרונות פורצי דרך לענף הבנייה. הטמעת חדשנות בתחום הבנייה הינה חלק מהותי במתן מענה לאתגרים בשוק הדיור בישראל. אני בטוח כי הכנסת גיוון, הגדלת היצע חומרי הגלם ושיטות הבנייה יחזקו את הענף וישפרו את איכות הבנייה ואת הפריון. זה העתיד של הענף".

פובי גייטס, ביתם הצעירה של מלינדה וביל גייטס, ממייסדי והמנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט, הלכה בעקבות הרוח שספגה בבית והפכה ליזמית. גייטס בת ה-22 ייסדה יחד עם סופיה קיאני, שותפה שלה ללימודים ולחדר באוניברסיטת סטנפורד, את הסטארט-אפ פיה (Phia), שפיתח מנוע חיפוש מבוסס AI לעולם הקניות. לפני ימים אחדים פורסם כי החברה גייסה 30 מיליון דולר. פיה היא חברה שנוסדה ב-2023 ולכדה את תשומת הלב של דמויות מפורסמות כמו כוכבת הריאליטי קיילי ג'נר, שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול והדמות מספר 2 במטא, והדוגמנית ושדרנית הטלוויזיה היילי ביבר. החברה לכדה גם את העין של המתחרה הגדולה שלה בעולם מנועי החיפוש, גוגל. הגיוס בוצע לפי שווי של 180 מיליון דולר ומגיע שלושה חודשים בלבד לאחר שפיה גייסה סכום נמוך בהרבה – שמונה מיליון. מדובר בקצת יותר מרבע מהסכום שגויס בסבב הנוכחי. היזמות של גייטס וקיאני החלה להתגלגל בסטנפורד, שם הן למדו בינה מלאכותית והתנסו בכלים שונים של GenAI. בהתחלה הן עבדו על מיזם בשם "טמפון הבלוטות'", שבסופו של דבר כשל, אולם מענק של רבע מיליון דולר מתוכנית היזמות החברתית של סטנפורד סייעה להן להשקיע את מלוא זמנן בפיתוח פיה ולעבור לניו יורק. ההורים של הבת הצעירה למשפחת גייטס אמנם אהבו את הרעיון והאבא הביע בו תמיכה פומבית, אבל הוא לא השקיע בחברה, והמליץ לה לעשות אותו כפרויקט צד, ולא במקום הלימודים. בסופו של דבר היא השלימה את התואר בשנה שעברה, ואז התפנתה לפיה בפול טיים. האם פיה תתרחב מעבר לעולם הקניות? מה פיה עושה? במקום להקליד איזה מוצר מחפשים במנוע החיפוש ואז לגלול במשך דקות ארוכות, משתמשים יכולים לבקש ממנוע החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית שלה למצוא את המוצר במחיר הטוב ביותר, להשוות עסקאות ולעקוב אחר מבצעים והנחות שפלטפורמות שונות מציעות. מומחים אומרים כי ייתכן שההשפעה של פיה והטכנולוגיה שלה לא תסתכם בעולם הקניות, אלא היא יכולה לגלוש מעבר אליו ולנסות לקחת נתח שוק לא קטן מגוגל. זאת, מאחר שלדבריהם, המוצר שלה "מרגיש יותר כמו בן לוויה חכם מאשר כמו הרחבה של דפדפן". אלא שכרגע היא מסתפקת בעולם הקניות ומעוניינת להפוך לברירת המחדל של קמעונאים.

עדכון של אפליקציית התרגום של גוגל, Google Translate, כעת בגרסת בטא, מאפשר לבצע תרגום בזמן אמת באמצעות שימוש בכל זוג של אוזניות. עד עתה התכונה הזו הייתה זמינה רק עבור משתמשי האוזניות מבית גוגל, Pixel Buds. השיפור באפליקציית התרגום מבוסס כמובן על ג'מיני, שלפי החברה מבטיח תרגום מדויק יותר, עם הבנה רבה יותר של הקשרים, של משפטים שמשמשים כביטויים, וכן שימוש במבטא שיישמע טבעי למשתמשים. הבטא שוחררה בינתיים בגרסת אנדרואיד עבור משתמשים בארצות הברית, מקסיקו והודו, ורק בהן ניתן להשתמש בכל אוזניה שרוצים. האפליקציה מציעה תמיכה בתרגום ליותר משבעים שפות – ועברית היא עדיין לא אחת מהן. במהלך 2026 מתכוונים בגוגל להשיק את גרסת התרגום החי החדשה גם לסביבת iOS ולהרחיב עוד יותר את מגוון השפות שאליהן ניתן לתרגם, בתור התחלה, ולאחר מכן לתרגם מהן על ידי שימוש באוזניות. כזכור, ניתן לבחור באחד משני מצבי תרגום: תרגום במצב האזנה שמבוצע באופן רציף לשמע כמו מטלוויזיה, לדוגמה, או תרגום במצב שיחה שבו מבוצע תרגום לשתי שפות משפט אחר משפט עם החלפה לפי הצורך. ניתן גם לבחור להציג רק כתוביות על המסך במקום תרגום קולי.

היום (א') לפני 800 ימים בדיוק אירע טבח ה-7 באוקטובר – האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאז קמו שלל מיזמי הנצחה – על ידי קרובי משפחה, חברים ואנשים שלא הכירו אף אחד מהנרצחים, אבל הנושא והסיפורים שלהם נגעו להם מאוד. אחד מאותם מיזמים הוא "שבילי זיכרון". מדובר באפליקציה שהקימו שלושה סטודנטים – נועם בן בנימין, בן מנדלסון ויוסי בן שושן – במסגרת הלימודים שלהם במכללת אפקה, לזכר חבר שלהם, עידן הרמן ז"ל, שנרצח במסיבת הנובה, וגם הוא למד במכללה. הארבעה למדו הנדסת תוכנה, וקצת אחרי ה-7 באוקטובר היו צריכים לבחור רעיון לעבודת גמר. לדברי מנדלסון, "היינו במסיבת הנובה 12 חברים מהמושב שלנו, קדרון, ושני חברים ממש קרובים שלי, חברי ילדות – נרצחו. עידן ז"ל הוא אחד מהם. חווינו אירוע מאוד קשה ורצינו להקים מצפה זיכרון במושב לזכר הנרצחים. כשהתחלנו לעבוד על זה נתקלנו בביורוקרטיה, צורך בגיוס כספים, מורכבות במציאת מקום במושב ועוד. החלטנו להמשיך עם בניית האנדרטה הפיזית, שבימים אלה נמצאת בשלבי סיום, ובמקביל לפתח אפליקציה לאנדרואיד – מה שאפשר לבצע הרבה יותר מהר". אפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה האפליקציה מאפשרת להנציח נופל.ת או נרצח.ת במלחמות ופעולות איבה, באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה. היא מציגה מפה של ישראל, ומאפשרת למנציחים למקם אנדרטה וירטואלית במקום שהם בוחרים בו ברחבי המדינה. כאשר המשתמש.ת מגיע.ה למקום, הוא.היא יכול.ה לראות דרך המצלמה את המודל התלת ממדי משתלב בסביבה הפיזית. "הטכנולוגיה מאפשרת למקם אובייקטים באמצעות המצלמה על גבי העולם האמיתי. המשתמש בוחר מקום במפה, פותח את המצלמה, מכניס פרטים על הנופל או הנופלים ובונה את האנדרטה הווירטואלית", ציין בן בנימין. "האפליקציה מתממשקת עם ספריית AI חיצונית (AI Meshi – י"ה), שמאפשרת לקחת תמונה של פריט של נופל שרוצים להכניס, כולל פרומפט, להמיר אותה למודל תלת ממדי ולמקם אותו בעולם הווירטואלי". ממשק המשתמש של האפליקציה. צילום: דוברות מכללת אפקה הסטודנטים ממכללת אפקה הונחו על ידי ד"ר מיכל הוכמן, ועומר ניניו ועדן סולומון, סטודנטיות ממכללת HIT בחולון, פיתחו את ממשק המשתמש של היישומון. בהקשר של ה-UX אמר בן בנימין כי "יש חשיבות לצבעים שבוחרים לטובת זיכרון והנצחה. זה צריך להיראות מושך, אבל גם לשמור על חוויית ההנצחה. היינו צריכים לבחור את גוון הצבעים, שם – שבילי זיכרון ולוגו. יצרנו לוגו של אנדרטה משולב עם אייקון של מפה". האם המדינה עזרה לכם באיזושהי צורה? מנדלסון: "התקשינו לקבל ממשרד הביטחון את המאגר המלא, של כל הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה. הצלחנו לקבל את המאגר של אלה שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר. כדי להגיע לנופלים נוספים, יצרנו סקריפט שעובר בין הרבה נתונים מאתרים שונים והצלחנו ליצור דאטה בייס משלנו".  צילום: דוברות מכללת אפקה כרגע, האפליקציה נמצאת ברמת האבטיפוס, לפני פרודקשן. "השאיפה היא להעלות אותה בעתיד לחנויות האפליקציות, כדי שאנשים יוכלו להוריד אותה ולהנציח את יקיריהם", אמר בן שושן. לדברי מנדלסון, "בניית האפליקציה וכל ההשקעה שבאה איתה הגיעו מהמקום האישי, מהרצון לרתום את הטכנולוגיה שלמדתי במכללה ליכולת להנציח חברים שלי. כמו כן, משפחות וחברים של נופלים אמרו לי שההנצחה הווירטואלית הייתה חסרה להם. הפידבק שאנחנו מקבלים נותן לנו הרבה ביטחון להמשיך". כיצד הלימודים במכללת אפקה סייעו לכם? "לאורך ארבע השנים של הלימודים שלנו למדנו על הרבה מאוד כלים, למדנו להבין כיצד אנחנו מפתחים מערכת גדולה, איך אנחנו מגדירים את הדרישות ומהם היוז קייסס שכדאי לנו להשתמש בהם. מימשנו את זה בפרויקט שבילי זיכרון, כמו גם דברים שלמדנו בקורסי מיקרו-שירותים, ממשק משתמש ומחשוב ענן. סייעה לנו גם ההתמחות שביצענו בתחומי פיתוח אפליקציות לסלולר ו-AI. הכנסנו את כל הכלים שלמדנו ואת ההתמחות שביצענו למערכת, ואנחנו גאים במה שיצרנו". אנדרטה שנבנתה במציאות רבודה באפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה להנציח ולטייל בשביל ישראל בימים אלה עובדים מנדלסון, בן בנימין ובן שושן על אפליקציה ל-iOS, כך שגם משתמשי המכשירים של אפל יוכלו לבנות אנדרטאות וירטואליות. הם רוצים להפוך את האפליקציה למיזם עסקי. "אנחנו עובדים על זה", אמר מנדלסון. "החלק של הביזנס הוא קשה מאוד. אנחנו מחפשים את ההדרכה איך ממשיכים מפה, ומחפשים משקיע אסטרטגי, שיאפשר למיזם החשוב הזה לפרוח". העובדה שעדיין אין למיזם משקיע לא מנעה משלושת הסטודנטים לחשוב על עוד רעיון, שהם עדיין לא מימשו: הנצחה של חבר נוסף שלהם, שנרצח גם הוא בנובה, על בסיס שיתוף חוויות מהטיולים שלו בשביל ישראל. "אחד החברים שלי שנרצח אהב מאוד לטייל בשביל", ציין מנדלסון. "ארוסתו סיפרה לי שהיא הייתה רוצה שתהיה פלטפורמה שתאפשר לשתף את החוויות שלו בטיוליו שם. זה גרם לנו לחשוב על עוד פיצ'ר, של יצירת דרך לזכר נופל או נרצח, שאפשר יהיה לצעוד בה עם המשפחה והחברים, כולל נקודות ציון. המציאות הרבודה יכולה ללכת לכל מיני כיוונים, גם מבחינת הנצחה, ומאפשרת להכיר את הנופל או הנרצח הרבה יותר טוב".

רמת הביצועים של גרוק – הצ'אטבוט של xAI של אילון מאסק – לא ממקמת אותו, אפילו בסטנדרטים הנמוכים מאוד של xAI, במקום טוב, אפילו במקום גרוע להחריד, עם כישלונו בעקבות הירי ההמוני הטרגי בחוף בונדי באוסטרליה. צ'אטבוט ה-AI טעה שוב ושוב הזיהוי אחמד אל אחמד בן ה-43, האיש שפירק בגבורה את אחד היורים, וטען שהסרטון המאומת של מעשיו היה משהו אחר לגמרי – כולל שזהו סרטון ויראלי ישן של אדם מטפס על עץ. בעקבות הפיגוע, אחמד זכה לשבחים רבים על גבורתו, אך חלקם ניסו להתעלם או אף להכחיש את מעשיו. מישהו אף הקים במהירות אתר חדשות מזויף, שנראה כי נוצר על ידי בינה מלאכותית, עם מאמר שציין מומחה IT בדיוני, אדוארד קראבטרי, כאיש שפירק את התוקף. זה, כמובן, נקלט על ידי גרוק ופורסם  ב-X. אבל גרוק גם רמז שתמונות של אחמד הן של ישראלי המוחזק כבן ערובה על ידי חמאס, וטען כי סרטון שצולם בזירה הוא למעשה של חוף קורומבין, אוסטרליה, במהלך סופת הציקלון אלפרד. באופן כללי, נראה שגרוק מתקשה להבין את השאלות ולמצוא את התשובות הנכונות. למשל, בשנשאל על הקשיים הכלכליים של אורקל, הוא השיב עם סיכום של הירי בחוף בונדי. כשנשאל על תוקפו של סיפור על מבצע משטרתי בריטי, הוא ציין תחילה את התאריך הנוכחי, ואז דיווח על נתוני סקרים עבור קמלה האריס. מכל מקום, נראה שגרוק מתקן חלק מהטעויות שלו. לפחות פוסט אחד שטען לכאורה שסרטון של הירי הראה למעשה את הציקלון אלפרד תוקן "לאחר הערכה מחודשת". מאוחר יותר, הצ'אטבוט גם אישר את זהותו של אל אחמד, וכתב, כי "אי ההבנה נובעת מפוסטים ויראליים שזיהו אותו בטעות כאדוארד קראבטרי, אולי עקב שגיאת דיווח או בדיחה המתייחסת לדמות בדיונית" . זוהי רק תזכורת נוספת לכך, שבינה מלאכותית אינה אמינה דיה כדי שניתן יהיה לסמוך עליה בבדיקת עובדות.

פופאי הוא לא רק מלח, אלא גם רופא. או, יותר נכון, חברה שמסייעת לתחום הרפואה. הכירו את פופאי הלת' (Popai Health) – חברה שייסדו בשנה שעברה אייל גוריון, שמשמש כמנכ"ל, מיכאל לטר, סמנכ"ל המוצר, ואלעד לוי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה פיתחה פלטפורמת AI לטלה רפואה – ניהול שיחות בין מטופלים לאנשי סגל רפואי בארגוני בריאות בארצות הברית. פופאי הלת' פועלת בתת תחום בשוק הבריאות הדיגיטלית, שנאמד ב-43 מיליארד דולר, נכון ל-2025, עם צמיחה שנתית של כ-20%. בארצות הברית, שיחות טלפוניות הן כלי מרכזי בתקשורת בין הסגל הרפואי למטופלים – הן מהוות 65% מהאינטראקציה ביניהם, אך אחוז גבוה מהן לא מתועדות. זה מהווה "אזור מת" (Blind Spot), כשהמשמעות היא איבוד מידע קליני חשוב, בזבוז אלפי שעות לארגוני הבריאות עקב הצורך בתיעוד ידני, ופספוס התראות מקדימות למחלות וסיבוכים מסכני חיים. כדי להתמודד עם האתגר הזה, פופאי הלת' מציעה פתרון מבוסס זיהוי קול, שמשלב בינה מלאכותית יוצרת והופך את שיחות הטלפון למאגר עשיר של דאטה רפואית. מערכת ה-Voice AI שלה מאפשרת לסגל הרפואי לעבור ממודל תגובתי ממוקד בעיה לגישה פרו-אקטיבית, שכוללת זיהוי ואבחון מוקדם. המערכת מתמללת את כלל השיחות הטלפוניות עם המטופלים, מנתחת את המידע בזמן אמת לפי הקשר קליני ומפיקה תיעוד אוטומטי שתואם לנהלי הארגון. כמו כן, היא מזהה דפוסי סיכון רפואיים ומתרגמת אותם מיידית לתובנות מותאמות אישית ופעולות טיפוליות, שמבטיחות את מעורבותם של גורמים קליניים רלוונטיים. בכך היא מוודאת שאף מטופל לא "נופל בין הכיסאות" – החל ממעורבות רופאים במצבי החמרה ועד להיענות לתרופות. בפופאי הלת' אומרים כי הפלטפורמה שלה ניתנת להטמעה פשוטה, ללא שינוי בדפוסי התנהגות של הסגל הרפואי, משפרת את יעילותם של הצוותים בכ-20% וחוסכת להם מעל שעת עבודה ביום, באמצעות תיעוד אוטומטי מלא. כל זאת תוך שמירה על פרטיות המטופלים ועמידה בסטנדרטים הרגולטוריים המחמירים ביותר. החברה נחשפה בחודש שעבר עם גיוס של 11 מיליון דולר. על הלקוחות הפוטנציאליים שלה נמנים בתי חולים ומרפאות גדולות.

עיריית הרצליה בחרה באחרונה בשישה סטארט-אפים בתחום התחבורה, על מנת לפתח פתרונות לשיפורה ולהפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר. החברות שזכו נענו לקול קורא של אגף החדשנות בניידות בתחבורה בעיריית הרצליה, בהובלת אייל פביאן, מחזיק תיק התחבורה בעירייה. הם יקבלו גישה למערכות העירוניות כדי ליישם יוזמות טכנולוגיות לשיפור התחבורה בעיר. המיזם הזה הוא חלק מתוכנית דגל שהתווה ראש העיר, יריב פישר, שהציב יעד להפחית את השימוש ברכב פרטי בעיר לרמה של עד 30% בתוך עשור. הסטארט-אפים שייקחו חלק בתוכנית הם: ITC – חברה שמפתחת תוכנה חכמה, שמפשטת ומונעת פקקי תנועה. המערכת שלה משתמשת בראייה ממוחשבת ולמידת מכונה כדי לחזות דפוסי תנועה ולהתאים את הרמזורים בזמן אמת, מקצרת נסיעות, מעלה בטיחות ומפחיתה פליטות. ConnVAS – חברה שמפתחת מערכת קצה חכמה, מבוססתAI , שמרכזת פתרונות בטיחות וניתוח תנועה בזמן אמת. היא כוללת מעבר חצייה חכם, ניתוח התנהגות משתמשי דרך ושילוב תקשורת X2V בין תשתיות לרכבים. הכול מבוצע במערכת אחת. AIALAMA – מציעה מוקדן חכם לשיתוף נסיעות באמצעות הווטסאפ. הפתרון מאפשר לתושבים לתאם נסיעות משותפות, כמו כן הפחתה של עומסי תנועה וזיהום אוויר, ושיפור זמינות התחבורה. Captain Up – המערכת אנליטית שלה מנתחת בזמן אמת את התשתיות ואת ההתנהגויות של משתמשי הדרך. היא מעודדת דפוסי נסיעה רצויים, יוצרת מסלולים מותאמים אישית ומקדמת שימוש חלופי ברכב פרטי, תוך הפחתת צפיפות התנועה ושיפור חוויית התחבורה. Elssway – זוהי מערכת טעינה אלחוטית לכלי רכב חשמליים, ללא כבלים או מתקנים פיזיים. היא מספקת ניטור ובקרה מרכזית, וכן טעינה מבוקרת ובטיחותית, ומותאמת לקורקינטים, אופניים, אופנועים ורכבים חשמליים. המערכת מאפשרת טעינה מבוזרת לאורך כל שעות היום, מאריכה את חיי הסוללה ומפחיתה סיכוני דליקה. A.D. Knight – חברה שמפתחת טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי משתמשי דרך בתנאי ראות לקויה, באמצעות חיישנים חדשניים, שמאתרים מכשירים אישיים כמו טלפונים ניידים ומנתחים את מיקומם, מסלולי התנועה שלהם ורמת המודעות שלהם לתנועה. זאת, במטרה לשפר את הבטיחות והזרימה בכבישים.

רשות החדשנות, יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה, ישקיעו כ-60 מיליון שקלים ספיתוח טכנולוגיות מתקדמות לענפי התשתיות והבנייה בישראל. בשלב ראשון יושקעו 28 מיליון שקלים במטרה לסייע לענף להתמודד עם האתגר הלאומי של האצת קצב הבינוי וההקמה של התשתיות, תוך שיפור איכותן ועמידותן, הפחתת העלויות וצמצום התלות בייבוא חומרי גלם. בנוסף, הטכנולוגיות שיקודמו במסגרת ההשקעה צפויות לתרום להפחתת הנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצור צמנט – מרכיב מרכזי בבטון. ענף הבינוי בישראל נדרש כיום להגדיל כמעט פי שניים את קצב הבנייה של מבני מגורים ותשתיות לאומיות, תוך התמודדות עם מורכבות הנדסית הולכת וגוברת – מבניית מגדלים ומבני ציבור ועד גשרים, מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות. מציאות זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים, המשלבים עמידות גבוהה, חיסכון בחומרי גלם, יכולות מיגון משופרות ויעילות סביבתית. ההשקעה תתמקד בקידום טכנולוגיות בטון מזוין מתקדמות מסוג RSTPCS – Reinforced Superior Tailored Performance Concrete Systems. טכנולוגיות אלו מבוססות על גישה מערכתית חדשנית, המתייחסת בו-זמנית למטריצה הצמנטית ולשריון, בניגוד לטכנולוגיות מקובלות כגון UHPC, המתמקדות במטריצה בלבד. הגישה מבוססת על פיתוח מטריצה צפופה במיוחד, בעלת חוזק ומשיכות גבוהים, יחד עם זיון מחומרים מרוכבים עמידים לסביבה. ההשקעה תאפשר המשך פיתוח, שדרוג, הטמעה והבשלה של טכנולוגיות אלו, לרבות שילוב אופטימלי של סיבים, מלאנים ופילמנטים ברמות מיקרו וננו, ושימוש בזיון מחומרים מרוכבים במקום פלדה מסורתית. מערכות אלו יפותחו באמצעות כלי תכן מתקדמים, המאפשרים להתאים לכל רכיב מבני את המערכת האופטימלית. שילוב זה צפוי לאפשר תפקוד מכני מתקדם, חיסכון משמעותי בחומרי גלם וחיי שירות גבוהים במיוחד – סדר גודל של 100 שנים ויותר – בהתאם לדרישות מבני תשתית לאומיים. במקביל, ההשקעה תאפשר קידום של אימוץ טכנולוגיות מערכתיות חדשניות ומתקדמות מתחומי תעשייה שבהם ישראל מובילה, כגון תעשיית התעופה – לדוגמה, חיזוק באמצעות סיבי פחמן – במיוחד ברכיבים שבהם נדרש תפקוד לעומסים מכניים גבוהים ולמשך חיי שירות ארוכים. בנוסף יפותחו כלים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות שילוב רכיבים מבטון מזוין שהם ידידותיים יותר לסביבה ומאפשרים הרחבה לשימוש בחומרי גלם גבוליים וממוחזרים, יחד עם כלי תכן, המאפשרים הגדלת היעילות הסביבתית, וכלי תכן רכיבים מרוכבים, המתאפיינים בשכבתיות פונקציונלית סביבתית. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ההשקעה שאנו מובילים יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה מהווה מהלך אסטרטגי להטמעת חדשנות עמוקה בענף הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיות שאנו מקדמים יאפשרו תשתיות עמידות וחזקות יותר, חיסכון משמעותי בעלויות ובחומרי גלם, ושיפור ביכולות המיגון והשרידות של מבנים בישראל. זהו צעד בעל חשיבות רבה לחיזוק החוסן התשתיתי והכלכלי של המדינה". מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "אימוץ טכנולוגיות בנייה ותשתיות מתקדמות תורם למאמץ הלאומי להאצת פיתוח התשתיות בישראל ולשפר את עמידותן לאורך עשרות שנים. השותפות עם רשות החדשנות תאפשר ליישם שיטות חדשות, שיקצרו את זמן הביצוע, יפחיתו עלויות ויגדילו את האיכות והעמידות של תשתיות התחבורה שאנו מקימים מדי יום. נמשיך להוביל חדשנות שתתרום לבטיחות, ליעילות ולחוסן התשתיתי של ישראל". יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון: “תמיכתנו במיזם היא המשך ישיר לאסטרטגיית החדשנות של המשרד הדוגלת בשילוב אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים ליצירת פתרונות פורצי דרך לענף הבנייה. הטמעת חדשנות בתחום הבנייה הינה חלק מהותי במתן מענה לאתגרים בשוק הדיור בישראל. אני בטוח כי הכנסת גיוון, הגדלת היצע חומרי הגלם ושיטות הבנייה יחזקו את הענף וישפרו את איכות הבנייה ואת הפריון. זה העתיד של הענף".