בשבוע שעבר התקיים בדרום אחד האירועים המרכזיים בתחום הטכנולוגיה המוניציפלית בישראל – כנס מנמ"רים שיזמה חברת ONE City בשיתוף פורטינט (Fortinet). הכנס הציג תפישה חדשנית: שירות עירוני, ניהול נתונים ואבטחת מידע צריכים להתכנס תחת פלטפורמה אחת, חכמה ומוגנת, כדי לתת לתושב שירות מהיר, יעיל ובטוח. זו הייתה תצוגת תכלית של חדשנות שמבוססת על ההיכרות העמוקה של ONE City עם הצרכים הייחודיים של הרשויות המקומיות. מודל AI מקומי כבסיס לשירות עירוני חכם ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE City, פתח את הכנס עם מגמה שמעצבת מחדש את תחום ה-AI: המעבר ממודלי ענן ציבורי למודלי SLM – מודלים מקומיים, מאובטחים ומהירים. "כשמדובר במידע רגיש, אין מקום לפשרות. מודל AI מקומי מאפשר לרשויות ליהנות מיכולות מתקדמות, תוך שליטה מלאה בנתונים", אמר יעקובי. לצד זאת הציגה החברה את ה-Private Cloud ואת ה-Data Lake העירוני שלה – תשתית המאגדת את כלל הנתונים של הרשות ומאפשרת חיבור טבעי ויעיל למערכות AI. פאנל המנמ"רים בכנס של ONE City ופורטינט. מימין לשמאל: ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ONE City, יוסי בן סימון – מנמ"ר עיריית אשדוד, בלה מיכאלוב – מנמ"רית עיריית שדרות, בועז תנעמי – מנמ"ר עיריית אשקלון, בני קשת – מנמ"ר עיריית באר שבע, עדי לסרי – מנמ"רית עיריית נתיבות. יח"צ צילום: יח"צ שלושה פתרונות AI שמביאים תוצאות בשטח כדי להדגים כיצד AI מייעלת את התפעול העירוני, הציגה ONE City שלושה פתרונות מרכזיים שנבנו במדויק לצרכי הרשויות: MUNI-X – ניתוח מסמכים ואוטומציה לתהליכים עירוניים – המערכת מחלצת מידע, מזהה נתונים רגישים, מזרימה אותם למערכות התפעוליות של הרשות ומבצעת פעולות כמו הנפקת תו תושב או עדכון מחזיקים בנכס – במהירות וללא טעויות אנוש. "קול תושב" – הבנה עמוקה של שיחות ותמונת שירות מלאה – המערכת מנתחת שיחות בזמן אמת במוקד 106, בגבייה ובמוסדות החינוך, מזהה דפוסים חוזרים, מציפה תקלות ומאפשרת להבין טוב יותר את הגורמים לבעיות בשירות – ואף תהיה מסוגלת לספק מענה אוטומטי באמצעות בוט קולי. פורטל AI – סביבת פיתוח פנימית לרשות – כלי שמאפשר לעובדי הרשות לבנות בוטים וכלי AI בעצמם, בתוך סביבה מאובטחת, מחוברת לכל מערכות הרשות ובעלת אינטגרציה מלאה ויכולת חיבור לכל ענן. פורטינט ו-ONE City: שכבת האבטחה העירונית של הדור הבא פורטינט הציגה בכנס את פתרון ה-SASE: Secure Access Service Edge, שמאפשר לרשויות לקבל אבטחה, שליטה וקישוריות אחודה לכל שירות עירוני מקצה לקצה – מהעובד בשטח ועד הענן. באמצעות החיבור של הרשויות ל-ONE City כ-ISP עירוני, ניתן לנטר ולאבטח אפליקציות מקצה לקצה, מהמשתמשים בבית, דרך התשתיות העירוניות ועד לענן הציבורי, הפרטי או ההיברידי. הפתרון כולל גם ניטור חוויית משתמש – ביצועים, אבטחה ותקינות שירות. המשמעות עבור הרשויות ברורה: תשתית אחת, מאובטחת וגמישה, שמאפשרת חוויית שירות רציפה – גם בעומסים, גם תחת איומי סייבר, וגם במערכי שירות קריטיים לתושב. פאנל מנמ"רים בכירים: כך הרשויות נערכות לעידן ה-AI בהמשך הנחה יעקובי פאנל בהשתתפות מנמ"רים בכירים מרשויות מובילות בישראל. בפאנל דנו המשתתפים באתגרים שמייצרת מהפכת ה-AI. הם דיברו על המעבר מפיילוטים ליישום אמיתי, על שילוב AI בתהליכים עירוניים, על הצורך בהגנה על מידע רגיש ועל הדרישה הציבורית הגוברת לשירות מהיר ושקוף יותר. המסר היה אחיד: הרשויות נכנסות לשלב חדש – שלב שבו ה-AI, הענן הפרטי ואבטחת המידע המתקדמת אינם "תוספת", אלא תשתית בסיסית לשירות עירוני מודרני. >> לפרטים נוספים, דברו איתנו >>  

תערוכת האמנות Art Basel Miami Beach – אחד מירידי האמנות הגדולים והנוצצים בעולם – הפכה השנה ל"קרקס אלגוריתמי", זאת בעקבות מיצג שנוי במחלוקת בשם Regular Animals ('חיות רגילות' בתרגום חופשי). מאחורי המייצג שלקח חלק בתערוכה עומד האמן הדיגיטלי המפורסם מייק וינקלמן, המוכר בכינוי ביפל (Beeple), שערך את המיצג שלו במתחם החדש Zero 10, המוקדש לאמנות דיגיטלית וטכנולוגית מתקדמת.  ביפל – שזכה להכרה עולמית חסרת תקדים ב-2021 כאשר קולאז' ה-NFT שלו Everydays: The First 5000 Days נמכר בסכום של 69.3 מיליון דולר בבית המכירות כריסטי'ס – יצר הפעם מקבץ של עשרה רובוטי-כלב על ארבע רגליים. אלא שהפואנטה הייתה שעל המכונות הללו הלביש האמן מסכות סיליקון היפר-ריאליסטיות בדמות אישים רבי-השפעה, כולל המיליארדרים אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, וזאת בצד אמנים אייקוניים כמו אנדי וורהול ופאבלו פיקאסו, ואפילו כלב-רובוט דמותו של ביפל עצמו. המסכות נוצרו על ידי אמן האפקטים המיוחדים לנדון מאייר. ???? ** FREE PRINTS / NFTs ** ???? TODAY / ART BASEL _ ZERO 10 1PM / 3PM / 5PM *can’t guarantee you will get a print but I CAN guarantee you will get a shameful erection looking at robot dogs ???? pic.twitter.com/t9hZSP1GKo — beeple (@beeple) December 6, 2025 קקי NFT עם תפוגת ייצור היצירה שלו 'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים'. נמכרה בכמעט 70 מיליון דולר כ-NFT. ביפל. מה שקורה במיצג הוא שהרובוטים מסתובבים בחופשיות בתוך מתחם שקוף, מגיבים לסביבתם ומבצעים פעולה יוצאת דופן: מדי פעם הם נשענים על רגליהם האחוריות ונכנסים ל"מצב עשיית צרכים" – כאשר מסך LED על גבם מציג את הכיתוב 'POOP MODE'. בזמן פעולה זו הם מטילים הדפסים פיזיים דמויי פולרואיד מ"פי הטבעת" שלהם. הדפסים אלה, הנקראים "דוגמת הפרשה" (Excrement Sample), נוצרים באמצעות בינה מלאכותית, המשתמשת בתמונות שצולמו במצלמות המותקנות סביב ראשיהם של הרובוטים. כל הדפס נוצר בסגנון המתאים לדמות שהרובוט מייצג, כאשר הרובוט של פיקאסו מייצר תמונות גיאומטריות דמויות קוביזם, ואילו הכלבים בדמות בכירי הטק סווגו בקטגוריית יצירה "מהירה". ולא די בכך – כל הדפס כזה מכיל קוד המקושר ל-NFT שניתן לאימות. האמן סיפק פרטים נוספים על האוטונומיה של הכלבים, והגדיר את המיצג Regular Animals כ"יצירה ג'נרטיבית" המשלבת פיסול דינמי, צילום ובינה מלאכותית. הוא הבהיר כי פעולת הרובוטים אינה אקראית; הכלבים מצלמים תמונות באופן רציף, מדרגים אותן כדי למצוא את התמונות המעניינות ביותר, ורק אז מעבדים מחדש את התמונות הללו באמצעות AI בהתאם ל"אישיות/תפישת העולם" של כל דמות (כמו מאסק או פיקאסו). ביפל הדגיש כי זה משקף את הרעיון שהקהל "ממש הופך להיות חלק מהיצירה רק מעצם הצפייה בה", מה שתואם את ההשקפה כי האופן שבו אנו תופשים את העולם יתווך יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית. לבסוף, ביפל סיפק את המספרים המדויקים של התפוקה האמנותית של המיצג: סך של 1,024 הדפסים יופצו במהלך ימי היריד, מתוכם 256 מקושרים ל-NFT וניתנים לאימות. ביפל הסביר כי מטרת הפרויקט היא לבקר את השפעת האליטות הטכנולוגיות על התרבות הדיגיטלית, שכן התפישה העולמית שלנו מתווכת יותר ויותר על ידי מערכות אלגוריתמיות הנשלטות על ידי קומץ אנשים. ביפל ציין כי הוא נפגש עם מאסק מספר פעמים ודווקא רואה בו "בחור נחמד שמנסה לעשות דברים טובים". אך מאידך נשמע מודאג בראיון מכך שבעוד שבעבר, דבריו, ראינו את העולם דרך עיניהם של אמנים, כיום "צוקרברג ואילון, במיוחד, שולטים במאסה עצומה של האופן שבו אנו רואים את העולם". הוא הדגיש את עוצמתם הבלתי-מרוסנת של קברניטי הטק הללו והוסיף: "נשיא לא יכול פשוט להתעורר ולבצע שינוי חד-צדדי. מאסק או צוקרברג יכולים, וזו עוצמה אדירה". המיצג אף משלב תזכורת לקצב ההתיישנות המהיר של הטכנולוגיה – הרובוטים תוכננו עם מועד תפוגה מובנה, ולאחר שלוש שנים תופסק יכולתם לייצר אמנות NFT, כשלמען האמת כבר כיום ההייפ סביבה בדעיכה. Recognize anyone? Beeple's satirical exhibition: "Regular Animals". pic.twitter.com/qmrx4Hpbg6 — ⚔️ Robbin Milne (I) ☮️ ⚔️ (@RobbinMilne) December 4, 2025 המיצג זכה לתגובות מעורבות. קהל המבקר ביריד נראה צוחק, מגיב בהלם ומתעד את המתרחש בהשתאות. היו מבקרים שכינו את המיצג "מגעיל או מטריד", "מפחיד" והיו אף שטענו כי הוא "מעבר למטריד". מנגד, כתב Extravagant Magazine טען שהיצירה "רומסת את ההיסטוריה של האמנות הדיגיטלית ומדרדרת אותה מעט", כי היא מציעה "נוחות טכנולוגית", ו"נוחות מוסרית" במקום ביקורת אינטליגנטית.  למרות זאת, הצלחתו המסחרית של המיצג הייתה מיידית: כל עשרת הרובוטים, שתומחרו ב-100,000 אלף דולר כל אחד, נמכרו כולם בתוך השעה הראשונה של יום הפתיחה של היריד.

חברת הסטארט-אפ פלוקס נוסדה ב-2021 על ידי רון עפרוני, המנכ"ל, ומייקל ברנטלי, והיא הוקמה כדי לנהל את מחזור חיי הפיתוח של התוכנה בצורה מאוחדת. החברה הכריזה בספטמבר האחרון על סבב גיוס B של 25 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Addition, והשתתפו בו קרנות כגון NEA, חץ ונצ'רס ואילומינייט פייננשל. משקיעה נוספת בפלוקס היא קבוצת D. E. Shaw, שהחברה החלה את דרכה כשביצעה ספין אאוט ממנה. ארגונים ברחבי העולם מתקשים לנהל שרשראות אספקת תוכנה, שהולכות ונעשות מורכבות יותר ומביאות איתן חולשות אבטחה מוסתרות. פלוקס פותרת את הבעיות האלה באמצעות Nix – טכנולוגיית קוד פתוח, שאותה היא מנגישה לצוותי פיתוח. בחברה מספרים שבאמצעות פלטפורמה אינטואיטיבית, היא מספקת סביבות עקביות וניידות, שחוצות מערכות הפעלה, שפות תכנות וארכיטקטורות שונות. בפלוקס אומרים שהלחץ האדיר על צוותי הפיתוח הפך תשתית פיתוח מתוקננת לצורך חיוני. "בעוד שכולם בונים על תשתיות מקולקלות, פלוקס מחזקת את היסודות עצמם – ומאפשרת לצוותים לנוע מהר יותר מבלי לוותר על אמון ובטיחות", ציינו שם. "פלוקס לוקחת את העוצמה של Nix והופכת אותה לנגישה עבור כולם", אמר קלסי הייטאוור, יועץ לחברה ומהנדס בכיר. "זו הסיבה שאנחנו רואים זרימה אדירה של משתמשים בהשוואה לכלי פיתוח מסורתיים – היא פותרת את משבר התשתיות הסמוי שכל חברה מתמודדת איתו". המשתמשים הראשונים במוצר של פלוקס כוללים חברות מדירוג פורצ'ן 500 לצד חברות טכנולוגיה בצמיחה גבוהה. "חברות אלה מציגות מעורבות יוצאת דופן ומניעות צמיחה אורגנית בתוך הארגונים שלהן, כאשר פלוקס שומרת על 70% אחזקה (Retention) במגוון רחב של משתמשים – ממפתחים בודדים ועד לצוותים של אלפי אנשים", אומרים בחברה.

האיחוד האירופי הודיע ​​על קנס של 140 מיליון דולר עלפלטפטרמת המדיה החברתית X של אילון מאסק בגין אי ציות לתקנות המסדירות פלטפורמות דיגיטליות גדולות. דובר הנציבות האירופית אמר, שהקנס נובע משימוש מטעה של הפלטפורמה בסימן וי כחול לזיהוי משתמשים מאומתים, תפקוד לקוי של מאגר הפרסום וכשל במתן גישה יעילה לנתונים לחוקרים. אירופה לא העדיפה לקנוס את X, אמר הדובר, תומאס רנייה, וציין, כי בניגוד ל-X, טיקטוק הסינית הציעה בעצמה ויתורים שיאפשרו לה להימנע מקנסות כאלה. "אם תתקשרו בצורה קונסטרוקטיבית עם הנציבות, נפתור תיקים", אמר רנייה במסיבת עיתונאים בבריסל. "אם לא תעשו זאת, ננקוט פעולה". האפשרות ש-X תעמוד בפני קנסות כספיים באירופה עוררה ביקורת פוליטית משמעותית, לא רק מצד מאסק, אלא גם מצד אחרים בוושינגטון הבירה במהלך השנתיים האחרונות, מאז שהנציבות האירופית החלה בחקירתה. "מסתובבות שמועות שלפיהן הנציבות האירופית תקנוס את X במאות מיליוני דולרים על אי-שיתוף פעולה עם הצנזורה", כתב סגן הנשיא ואנס ביום חמישי ב-X. "האיחוד האירופי צריך לתמוך בחופש הביטוי ולא לתקוף חברות אמריקאיות על כלום". ביולי 2024, בסדרה של ממצאים ראשוניים, האשימה הנציבות האירופית רשמית את X – המשרתת יותר מ-100 מיליון משתמשים בתוך האיחוד האירופי – בכמה הפרות. אלה כללו את כישלונה לעמוד בחובות השקיפות, חסימת גישה של חוקרים לנתונים והטעיית משתמשים על ידי המרת תג האימות הכחול לתכונת מנוי בתשלום. בתגובה, כתב מאסק ב-X כי "יש לפרק את האיחוד האירופי" ולהחזיר את הסמכות למדינות החברות. הוא טען כי רגולציה ריכוזית פוגעת בקבלת החלטות דמוקרטית ומגבילה את חופש הביטוי ברשת. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תמך בעמדתו של מאסק, וכינה את פעולת האיחוד האירופי "צעד שגוי נגד חופש הביטוי". מספר כלי תקשורת שמרניים בארה"ב תיארו את המחלוקת כחלק ממאבק פוליטי רחב יותר על חופש הביטוי . ממשל טראמפ גם טען שוב ושוב, כי האיחוד האירופי פועל באופן לא הוגן נגד חברות טכנולוגיה אמריקניות עם קנסות כספיים גדולים ותקנות מכבידות, ומשווה צעדים אלה למכסים המצדיקים תגמול סחר. רק בשבוע שעבר הצהיר שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, כי האיחוד האירופי חייב לשנות את התקנות הדיגיטליות שלו כדי להבטיח עסקה שמטרתה להפחית את מכסי הפלדה והאלומיניום. הנציבות הכחישה שוב ביום שישי כל קשר בין המשא ומתן עם ארה"ב בנושאי סחר לבין יישום חוקיה הטכנולוגיים שלה, כל מיקוד בחברות אמריקניות או כל סוג של פגיעה בחופש הביטוי. "לחקיקה הדיגיטלית שלנו אין שום קשר לצנזורה", אמר דובר הנציבות, רנייה. "אנו מאמצים את ההחלטה הסופית, לא מכוונים לאף אחד, לא מכוונים לאף חברה, לא מכוונים לאף תחום שיפוט על סמך צבע עורם או ארץ מוצאם". למרות הלחץ של ממשל טראמפ, האיחוד האירופי המשיך באכיפת כללי ההגבלים העסקיים הדיגיטליים שלו, ולאחרונה הטיל קנסות בסך 584 מיליון דולר על אפל ו-233 מיליון דולר על מטא.

קבוצת אמן (Aman), הנציגה הבלעדית של טוויליו (Twilio) בישראל, הודיעה על מינויו של ערן פלוטקין לתפקיד מנהל תחום טכנולוגיה. בתפקידו החדש יהיה פלוטקין אחראי על הובלת תחום הפריסל, התאמת פתרונות טכנולוגיים לצרכי הלקוחות, אפיון וניתוח מערכות, ומתן שירות ותמיכה מקצה לקצה. טוויליו היא פלטפורמת Customer Engagement עולמית, המאפשרת לארגונים לנהל חוויית לקוח חכמה ורציפה באמצעות פתרון המאחד את כלל ערוצי השירות לפלטפורמה אחת בענן. לפלוטקין ניסיון של כ-20 שנה בתחום מערכות IVR ומוקדי שירות, במהלכן הוביל הקמה של עשרות מוקדים במגוון ארגונים. הוא מחזיק במומחיות רחבה בתחום מיגרציות מערכות, אפיון ממשקים וניהול פרויקטים מורכבים. בעברו שימש כמנתח מערכות ומנהל פרויקטים בתחום IVR/CTI בהראל ביטוח ופיננסים, כמנהל פרויקטים בתדיראן טלקום וכמהנדס אפליקציה בקומברס. עודד וטורי, מנהל הפעילות של טוויליו מקבוצת אמן, מסר: "ערן מביא שילוב של ניסיון טכנולוגי עמוק, חשיבה מערכתית ויכולות ניהול וייעוץ מהשורה הראשונה. היכולת שלו לראות את התמונה המלאה לצד ירידה מדויקת לפרטים היא בדיוק מה שדרוש לנו בשלב הצמיחה הנוכחי של טוויליו בקבוצה".

בעולם העסקי של היום, ארגונים רבים, ובתוכם משרדי ממשלה רבים, מוצאים עצמם לכודים במה שאני קורא  לו "כאוס AI מותאם אישית". כל צוות פיתוח או כל צוות משרדי בונה את הפתרונות שלו. כל אינטגרציה דורשת קוד ייחודי, וכל פרויקט מתחיל מאפס. התוצאה? פרויקטים שנמשכים חודשים רבים, נקודות כשל רבות, ותקציב גדול וחסר פרופורציות שנשרף ללא תוצאות מדידות. הבעיה האמיתית מקורה אינו בטכנולוגיה. היא טמונה בתשתית שמאפשרת מתן אמון ואבטחת מידע מקסימליים. ניסיון של שנים ביישום פרויקטים מורכבים לימד אותי, כי סביבות רבות, בהן מגוון רחב של מערכות, אינן מאובטחות כראוי ואינן מאפשרות גישה מאובטחת אך מהירה לנתונים. בסביבות אלו יהיה קשה עד בלתי אפשרי ליישם פתרונות AI שגם יניבו את התוצאות הרצויות.  לראייתי "אין אבטחה – אין נתונים – אין AI". זוהי לא סיסמה שיווקית, זהו עיקרון יסוד. ללא תשתית אבטחה מוצקה, ארגונים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להעביר נתונים רגישים למערכות AI, ובלי נתונים אמיתיים, AI נותר רק ניסוי מעבדתי נחמד. מודל אבטחה חדש לעידן חדש הגישה המסורתית של "הרשאות מינימליות" כבר לא מספיקה כשמדובר בסוכני AI, על אחת כמה וכמה כשמדובר במוסדות ממשלתיים, המחזיקים בנתונים הכי רגישים. סוכנים אלו יכולים להיות החוליה החלשה ביותר במערכת – חשופים להזרקת פרומפטים, הרעלת נתונים, העברת הרשאות לא מבוססת ולא מאובטחת והדלפת מידע. המודל של "No-Privilege Agents" שמציעה אולקלאוד (AllCloud), המיושם בצעות TrastStack, הוא פתרון שפותח בשיתוף  פעולה בין מומחי אולקלאוד ו-AWS והוא התשובה לסביבה מאובטחת וסגורה, שבה סוכני AI פועלים עם אפס הרשאות קבועות ורק גישה מבוקרת בזמן אמת. דרך המלך לבינה מלאכותית במשרדי ממשלה לאחר יישום הבסיס הזה אנו מציעים את ה-"AI Golden Path" – גישה ארכיטקטונית שאימצנו אותה מעולם הענן. בדיוק כפי ש-Landing Zones סטנדרטיים שינו את האופן שבו ארגונים עוברים לענן, כך AI Fusion שפותח על ידי הצוות המקצועי שלנו מציע את המסגרת הסטנדרטית לפריסת AI ארגונית. מה שמייחד את הגישה הזאת: תשתית אינטגרציה מאוחדת – מחברים מוכנים וממשקי API סטנדרטיים שמבטלים את הצורך בקוד מותאם אישית. במקום שכל צוות יבנה את האינטגרציה שלו מחדש, משתמשים ברכיבים מוכנים ומבוקרים. ספרייה של רכיבים לשימוש חוזר – מודולים שנבדקו בייצור לאבטחה, צינורות עיבוד, LLMOps, ותאימות רגולטורית. 60-85% מהרכיבים ניתנים לשימוש חוזר בין פרויקטים, מה שמאיץ את יישום פרויקטים מחודשים רבים לשבועות ספורים . אבטחה ומשילות מוטמעים – בקרות ארגוניות מהיום הראשון, במקום פרויקטי תאימות של חודשים רבים  שמתחילים אחרי שהפתרון כבר בוצע. תוצאות מדידות המספרים מדברים בעד עצמם: פריסה מהירה יותר ב-70%, ירידה של 80% בנקודות כשל, ותפעול צפוי וניתן להרחבה. אבל מעבר למספרים, מדובר בשינוי תפיסתי – מניסויים מבוזרים לפתרון AI ארגוני מובנה ואמין. מסקנה העתיד של AI ארגוני לא יהיה בידי מי שיפתח את האלגוריתם החכם ביותר, אלא בידי מי שיצליח לפרוס אותו באופן בטוח, מדיד וניתן להרחבה. זו לא רק שאלה של טכנולוגיה – זו שאלה של אמון. וללא אבטחת מידע מקסימלית כתשתית בסיסית, האמון הזה פשוט לא קיים, ולכן גם את ה-AI תהיה קשה מאוד ליישום. אנו מזמינים אתכם לשמוע עוד על פתרונות אלו ועל אופן יישומם במסגרת כנס AI e GOV  ב-11.12 בלאגו בראשון לציון.   הכותב הוא מייסד ו-CTO, אולקלאוד.

ההערכות על כך שג'וני סרוג'י, הישראלי הכי בכיר באפל, המשמש כסגן נשיא והאחראי על פיתוח שבבים בחברה, עומד לעזוב אותה קיבלו חיזוק נוסף: האתר הכלכלי בלומברג דיווח כי סרוג'י שוחח באחרונה בנושא עם המנכ"ל, טים קוק, ואמר לו שהוא אמנם מתכוון לעזוב את החברה בעתיד הקרוב. לסרוג'י מניות רבות מאוד בקידום של מרכז הפיתוח של אפל בישראל. הוא גם מי שסייע לאפל, עם הצטרפותו ב-2011, להתחיל לנוע אל עבר ייצור המעבדים המתקדמים עבור האייפונים, והיה הכוח המוביל בפיתוח של מעבדי ה-M למחשבי החברה. בכך הוא הוביל להיפרדות של אפל מאינטל, ישירות או בעקיפין. עם זאת, לפני כשבוע דווח שאפל תחזור לעבוד עם אינטל – והיא תספק קווי ייצור עבור המעבדים הבסיסיים של אפל, שנמצאים ב-MacBook Air וב-iPad Pro. לא ברור האם סרוג'י עוזב כדי לחפש הרפתקה אחרת, או שכבר מחכה לו משרה במקום אחר. לפי ההערכות, האפשרות השנייה יותר ריאלית – וכנראה שהוא יישאר בתחום של פיתוח שבבים. אם סרוג'י אכן יעזוב את אפל, זו תהיה עוד מכה לחברה, שכמה וכמה משרשרת הניהול הבכירה שלה עוזבת אותה באחרונה. יש שתולים את השינויים הרבים בהנהלה בכך שבניגוד לדיבורים וההערכות, קוק לא מתכוון לפנות את כס המנכ"ל ב-2026. רק בתחילת החודש הודיע ג'ון ג'יאנאנדרה, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיית בינה מלאכותית ולימוד מכונה, על עזיבה באביב 2026 – אבל במקרה שלו לא מדובר בהפתעה, לאור חוסר ההצלחה הבולט של אפל בתחום. גם אלן דיי, מנהל תחום תכנון ממשק המשתמש באפל, הודיע על עזיבה, והוא ינחת במטא בסוף השנה. דיי ייקח על עצמו את עיצוב החומרה, התוכנה והבינה המלאכותית בחברה של מארק צוקרברג. בכירות נוספות שיעזבו בתחילת השנה המתקרבת הן קייט אדמס, שמשמשת כיועצת כללית לאפל מאז 2017, וליסה ג'קסון, סגנית נשיא לענייני סביבה, מדיניות ויוזמות חברתיות בחברה. לג'יאנאנדרה כבר יש מחליף: אפל הודיעה לפני מספר ימים על הצטרפותו של עאמר סוברמניה, שהיה עד לאחרונה סגן נשיא ל-AI במיקרוסופט ויש לו עבר עשיר כמנהל בגוגל.

תוכנית "שגרירי AI" – בהובלת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, וארגון סיסמה לכל תלמיד – ציינה סיום מוצלח לשנת הפעילות הראשונה שלה, בטקס הוקרה לבוגריה בכנסת. ביום ד' האחרון התקיים טקס לציון שנת פעילות של תוכנית "שגרירי AI". התוכנית, שהושקה בשנה שעברה ופועלת בכ-100 רשויות ברחבי הארץ, פועלת מתוך מטרה להעניק לתלמידי כיתות ד'-ו' התנסות בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, תוך מתן דגש על שימוש חוויתי ואחראי בטכנולוגיה. טקס ההוקרה לציון שנת הפעילות הראשונה נערך בהשתתפות השרה גמליאל; ראש העיר מגדל העמק, יקי בן חיים; ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, נאדר טאהא; מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עומר שכטר; ומנכ"ל ארגון "סיסמה לכל תלמיד", אבישי ג'יבלי; ולצידם לקחו בארוע חלק גם מנהלים מבתי הספר, מורים וגם נציגי תלמידים שהשתתפו בתוכנית בשנה שעברה. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "תוכנית 'שגרירי AI' היא התשובה המעשית שלנו למהפכה הטכנולוגית. אנו מוודאים שילדי ישראל לא רק צופים בעתיד אלא בונים אותו. זוהי חובתנו הלאומית להבטיח שלכל ילד וילדה, ממרכז ועד פריפריה, תהיה גישה לכלים של הבינה המלאכותית. השקעה זו היא מהלך אסטרטגי לשוויון הזדמנויות ולהצמחת דור המובילים שיבטיח את מעמדה של ישראל בחזית ה-AI העולמית". אבישי ג'יבלי, מנכ"ל ארגון "סיסמה לכל תלמיד": "תוכנית שגרירי AI מהווה שילוב ייחודי של למידה חדשנית והעצמת תלמידים כ"שגרירים טכנולוגיים", לצד חיזוק כישוריהם הטכנולוגיים והצמחת דור העתיד של היוצרים בישראל. מאות התלמידים שכבר לקחו חלק בתוכנית מוכיחים שכלי בינה מלאכותית יכולים להצעיד תהליכים לימודיים ולפתח כישרונות חדשים אצל ילדים. אנו גאים בשיתוף פעולה עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומקווים שביחד נוכל לאפשר לעוד אלפי ילדים לצמוח ולהתפתח". דיילי ציפי השתתפה, צפתה וחזרה עם תמונות שגרירי ה-AI בכנסת. צילום: מירי שמעונוביץ, לע"מ אבישי ג'יבלי, מנכ"ל ארגון "סיסמה לכל תלמיד". צילום: ענבל מרמרי