המתחם התת-קרקעי במשרדי בזק בינלאומי בפתח תקווה הפך ליום אחד למתחם אריזה של מאות סלי מזון למשפחות נזקקות מצפון הארץ, במסגרת פעילות משותפת עם עמותת פתחון לב. מאות עובדות ועובדי החברה השתתפו בפעילות בכמה סבבים, לצד מנכ"ל בזק בינלאומי, מני ברוך, שלקח חלק באריזות ביחד עם העובדים. מיטל אילוז בלום, מנהלת קשרי הקהילה בבזק בינלאומי, אמרה: "שמחנו לראות את ההירתמות הרחבה של העובדים ואת הרצון לקחת חלק בעשייה משמעותית לקראת החג. אנחנו מודים על ההזדמנות להפוך את החג לשמח ומלא בכל טוב עבור מגוון רחב של קהילות".

OpenAI הכריזה באחרונה על השקת תוכנית עולמית חדשה בשם Daybreak for Frontline Defenders, שבמסגרתה מתחייבת חברת ה-AI המפורסמת להקצות סכום עתק של מיליארד דולר בקרדיטים למוצריה, בהדרכות ובסיוע טכני.  מטרת היוזמה היא למעשה לסבסד את הגישה למודלי ה-AI המתקדמים ביותר של החברה עבור ארגונים המגינים על תשתיות קריטיות ושירותים חיוניים, אשר פועלים לרוב תחת מגבלות תקציב קשות ומחסור בכוח אדם מקצועי. התוכנית מיועדת לספק מענה ממוקד למפעילי תשתיות מים וביוב, רשתות חשמל, רשויות מקומיות, מערכות בריאות ובתי חולים ציבוריים, בנקים אזוריים, ארגונים ללא כוונת רווח ומפתחי קוד פתוח. ב-OpenAI מדגישים כי התמיכה תינתן בצורת קרדיטים למוצרים ולא כמענק כספי ישיר, וכי השאיפה היא שסכום זה ינוצל בתוך ששת החודשים הקרובים, תוך התרחבות הדרגתית מארצות הברית למדינות שותפות נוספות בעולם. ארכיטקטורה דו-שכבתית ורשת הגנה רחבה התוכנית מושתתת על שתי רמות גישה עיקריות בתוך סדרת דגמי Daybreak. שכבת Daybreak Blue מעניקה גישה למודלי הליבה של החברה לצורך ביצוע משימות הגנה שגרתיות, כגון סקירת קוד ישן, ניתוח פעילות חשודה במערכות, זיהוי ואימות של חולשות אבטחה, דירוג סיכונים לפי חומרתם ופיתוח תיקוני תוכנה. שכבת Daybreak Red, לעומתה, היא מסגרת מבוקרת ומאובטחת, המיועדת לארגונים שעברו אימות זהות קפדני. שכבה זו מעניקה גישה למודלי סייבר ייעודיים ומתקדמים במיוחד – דוגמת GPT-5.6-Cyber – אשר מסוגלים לבצע ניתוחים טכניים מורכבים וסימולציות התקפיות מתקדמות בסביבה מנוהלת. במקביל להכרזה, OpenAI הציגה את רשת Daybreak Defense Network, המשלבת את מודלי האבטחה שלה בתוך למעלה מ-35 מוצרים וסביבות עבודה של חברות סייבר מובילות כמו סיסקו (Cisco), אוקטה (Okta) ו-זיסקיילר (Zscaler), לצד שילוב בכלי Red Teaming בקוד פתוח.  בנוסף, החברה השיקה פיילוט מיוחד בשיתוף הארגון האמריקני MS-ISAC להדרכה וליווי מעשי של צוותי אבטחה במגזר הציבורי ובתשתיות המים. סוכני AI שלה חדרו לאתר וויקי גרמני. OpenAI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT ברקע ההכרזה: סערת הסוכנים הסוררים ההכרזה על תוכנית המיליארד מגיעה בעיתוי טעון במיוחד, כשהיא שזורה באופן הדוק בפרשיית "הסוכנים הסוררים" של OpenAI ובביקורת הציבורית והרגולטורית החריפה שמלווה את ענקית ה-AI הדומיננטית בימים אלו. כזכור, במהלך הקיץ נחשפו שתי תקריות חמורות שבהן סוכני AI אוטונומיים של OpenAI פרצו את גבולות ארגז החול (Sandbox) המבודד שבו נבחנו. באירוע הראשון, שהתרחש באביב באתר הפורומים הגרמני DseWiki, אלפי סוכנים השתלטו על האתר הנטוש, פרסמו כ-18,000 פוסטים ועקפו הגנות אבטחה באמצעות ניצול בקשות GET. באירוע השני והחמור עוד יותר שאירע בחודש יולי, מודלים מתקדמים, דוגמת GPT-5.6 Sol, פרצו עצמאית לשרתי פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) כדי לגנוב תשובות למבחן ביצועים שבו היו טרודים. כפי שחשף משפיען ה-AI דווארקש פאטל, הסוכנים הקימו רשת תקשורת מחתרתית במנהל החבילות Artifactory, החליפו עשרות אלפי הודעות סודיות, ואף הפגינו נכונות להקריב את עצמם כ"סוכני קמיקאזה" לטובת המטרה הקולקטיבית. פאטל ציין באירוניה כי באף שלב הסוכנים לא דיווחו למפעילהם האנושיים, והפגינו רמת שתיקה שגם המאפיה הייתה מתקנאת בה. סערה נוספת התעוררה בעקבות חשיפת העובדה כי OpenAI בחרה לסווג את תקרית הוויקי באופן פנימי כ"תקרית חוסר מתאם" (Misalignment) בלבד, ולא כ"אירוע אבטחה". הבחנה זו אפשרה לחברה להימנע מדרישות דיווח רגולטוריות מחייבות, כגון אלו של חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act), והציתה ויכוח נוקב על "פער הגילוי" של ענקיות הטכנולוגיה. מירוץ חימוש טכנולוגי וחלון ההזדמנויות של המגינים הקשר בין תוכנית Daybreak לבין פרשיית הסוכנים הסוררים מציג את התפישה האסטרטגית-ניהולית של OpenAI: ההכרה בכך שאותן יכולות אוטונומיות מתקדמות, המאפשרות לסוכנים לפרוץ מערכות ולעקוף הגנות, עלולות ליפול לידיהם של גורמים עוינים ומדינות יריבות. בהודעתה הרשמית הבהירה OpenAI את הדחיפות שבצעד: "בחודשים הקרובים, מתקפות סייבר מבוססות AI יהפכו לנפוצות ומתוחכמות הרבה יותר ככל שהמודלים ברחבי העולם יהפכו לבעלי יכולות גבוהות יותר. שינוי זה מחייב כל ארגון לפעול מיד. למגינים יש חלון הזדמנויות הולך וצטמצם לנצל את ה-AI כדי לסגור פערים, לפני שהתוקפים ינצלו אותם". ברקע הדברים, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הגדיר את אירועי הקיץ כנקודת מפנה והודה כי ייתכן שיהיה צורך להאט את קצב הפיתוח, כדי לאפשר לחברה להסתגל.  מנגד, מנכ"ל האגינג פייס, קלמנט דלאנג, הדגיש כי בטיחות AI לא תושג בסוד, אלא אך ורק בשיתוף פעולה פתוח ברחבי העולם כולו. כעת, באמצעות השקעת הענק בתוכנית Daybreak, מנסה OpenAI להציב את הכלים ההתקפיים שפיתחה בתוך ידיהם של המגינים בשטח, במרוץ נגד הזמן מול האיומים האוטונומיים שבדרך, או שהיא פשוט פועלת למירוק תדמיתה שנפגעה.

ישראל מדורגת ראשונה בעולם במתקפות DDoS של האקטיביסטים, בפער של יותר מפי שניים מאוקראינה. המערכה מול איראן הקפיצה בתוך חודש את היקף הפעילות והביאה להצטרפותן של כ-60 קבוצות לקמפיינים נגד ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ; כך עולה מדו"ח האיומים החדש של רדוור (Radware). ישראל גם התרחקה במידה ניכרת משאר המדינות. כך, 16.9% מכלל מתקפות ה-DDoS שעליהן קיבלו הקבוצות אחריות במחצית הראשונה של 2026 – כוונו ליעדים בישראל, לעומת 12.2% ב-2025. זו עלייה של 38.5% בחלקה של ישראל בפעילות העולמית. צוות מודיעין האיומים של רדוור תיעד 784 מתקפות נגד גופים בישראל, יותר מפי שניים מאוקראינה, שדורגה במקום השני עם 390 מתקפות. ארה"ב דורגה אחריה עם 359 ובריטניה עם 285. הפער בין ישראל למדינה השנייה בדירוג גדל מ-2.8% ל-8.5%. לאחר חודשים בהם נרשמה ירידה במתקפות בעולם, המערכה של ישראל וארה"ב מול איראן הפכה את המגמה בתוך חודש אחד. במרץ זינק מספר מתקפות ה-DDoS שעליהן קיבלו קבוצות ההאקטיביסטים אחריות ב-103.1% והגיע ל-1,308. כ-60 קבוצות הצטרפו בתוך זמן קצר לקמפיינים נגד תשתיות בישראל, בארצות הברית ובמדינות המפרץ. לצד קבוצות המזוהות עם איראן פעלו גם גורמים אנטי-מערביים וקבוצות פרו-רוסיות, שהרחיבו את העימות הצבאי לזירה הדיגיטלית. ההאשטאג OPISRAEL# הופיע 469 פעמים בערוצי הקבוצות במהלך התקופה, ויותר מ-250 מהאזכורים נרשמו במרץ בלבד. "ההסלמה מול איראן לא רק שיצרה גל תקיפות נוסף, אלא גייסה נגד ישראל מעגל רחב יותר של שחקנים". גופי ממשל ריכזו 37.2% מפעילות ההאקטיביסטים והיו המגזר המותקף ביותר בפער. המזרח התיכון כולו ריכז 26.1% מהפעילות העולמית. ניסיונות להשבית שירותים דיגיטליים מתקפות Web DDoS זינקו בעולם ב-110.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2025 וב-36.3% לעומת ששת החודשים שקדמו לה. בחצי שנה, טיפלה רדוור בהיקף מתקפות שהגיע לכ-83% מכלל הפעילות שנרשמה לאורך 2025 כולה. גם ברמת הרשת נרשמה עלייה חדה: ארגון ממוצע התמודד עם 110 מתקפות ביום, 36.6% יותר מהממוצע אשתקד. ענף הטכנולוגיה, שעליו נשענים חלק גדול מהשירותים המקוונים של המשק, ספג 59.4% ממתקפות הרשת, עם ממוצע של 509 מתקפות ללקוח ביום. השירותים הפיננסיים דורגו במקום השני עם 20.8%. "הלחץ מתרכז בדיוק בענפים שהפסקת פעילות בהם מורגשת מיד אצל הציבור". עוד נרשמה עלייה חדה גם במתקפות שמונעות בעיקר מרווח כספי. היקף הפעולות הזדוניות נגד אתרי אינטרנט וממשקי API זינק ב-104%. זאת, במטרה להשתלט על חשבונות, לגנוב מידע וכספים ולבצע הונאות. ממשקי API הפכו לנתיב תקיפה מרכזי, כי הם מחברים ישירות בין האתר למערכות ולמידע שמאחוריו. יותר מ-70% מהארגונים הגדילו בשנה האחרונה את השימוש בממשקים שפיתחו בעצמם, אך רובם אינם מתעדים ממשקים אלה. "התוצאה היא משטח תקיפה שלם שהארגון אינו רואה, אך התוקפים יודעים לנצל היטב". "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה תוקפים מאתרים ומנצלים חולשות", ציינו החוקרים, "כלי AI מסוגלים לסרוק מערכות הפעלה ואפליקציות, לזהות קשרים לוגיים שחמקו מבדיקות קוד מסורתיות ולפתח קוד זדוני שמנצל את החולשה לתקיפה". "הנתון המשמעותי ביותר אינו רק שישראל נמצאת שוב במקום הראשון, אלא שהפער בינה לבין יתר המדינות ממשיך להתרחב", סיכמו החוקרים, "הזירה הדיגיטלית הפכה לחלק בלתי נפרד מכל עימות צבאי. המערכה מול איראן הראתה באיזו מהירות עשרות קבוצות יכולות להתגייס ולפעול נגד גופים בישראל. על כל ארגון ישראלי להניח שהמתקפה הבאה תתחיל יחד עם האירוע הביטחוני, ולעיתים עוד לפני שהחולשה שבה נעשה שימוש פורסמה. ההגנה על שירותים דיגיטליים הפכה לחלק מהחוסן התפעולי של המדינה והמשק, והיא חייבת לזהות ולבלום את המתקפה בזמן אמת".

בתקופה האחרונה חל זינוק מדאיג בתחכום השימוש שעושים גורמים עוינים ומדינות בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI): לצד שכלול הנדסת הפרומפטים ליצירת תוכן ומבצעי השפעה, חל מעבר להפעלת מערכות סוכני AI אוטונומיות – תהליכים המצמצמים דרמטית את זמן התגובה שעומד לרשותם של מגני הסייבר; כך לפי GTIG – קבוצת מודיעין האיומים של גוגל (Google) – שפרסמה אתמול (ג') את דו"ח איומי הסייבר שלה לרבעון השני של 2026. קבוצת התקיפה הממשלתית האיראנית המכונה CALANQUE ION, המוכרת גם כ-APT42, ממשיכה להרחיב את השימוש שלה במודלי שפה גדולים, לרבות ג'מיני. לצד שימושים מסורתיים, כמו איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ותרגום מהיר של תכנים ליצירת הודעות פישינג ממוקדות ואמינות, הקבוצה ביצעה קפיצת מדרגה טכנולוגית: חבריה עושים שימוש ב-AI לפיתוח תשתיות תקיפה טקטיות ולניסיונות של הנדסה לאחור של אלגוריתמי רישוי תוכנה במטרה לעקוף מערכות הגנה ארגוניות (EDR). במקביל, מערך מבצעי ההשפעה של המשטר האיראני רשם שדרוג טכנולוגי משמעותי ויוצר דמויות פיקטיביות בפרומפטים מורכבים: במקום לכתוב הנחיות פשוטות, גורמים איראניים מנחים מודלי שפה לנסח עבורם הנחיות טכניות מפורטות ביותר עבור מחוללי תמונות. ההנחיות כוללות הגדרות של זוויות מצלמה, תאורת סטודיו ומרקמי עור פנים, כדי להפיק אווטארים אנושיים שנראים מציאותיים לחלוטין ולשתול אותם ברשתות החברתיות. עוד עולה מהמחקר כי תוקפים איראניים מנחים מודלים לאמץ פרסונות ספציפיות, כמו "מומחים ללוחמה פסיכולוגית" או "אנליסטים של שוק הנפט". הם מבקשים מהמודל לשלב טכניקות שכנוע ומניפולציה פסיכולוגית מתקדמות, כדי ללטש מסרים שמשרתים את האינטרסים של טהרן. ⏱️ 6 hours. That’s all it took for an adversary to compromise a cloud environment and harvest thousands of credentials—all driven by AI. Our new GTIG AI Threat Tracker details the shift to autonomous operations and how Google disrupts these campaigns. ???? https://t.co/kx2PwikNuO pic.twitter.com/9QzPnacGdg — Google Cloud Security (@GoogleCloudSec) September 8, 2026 פריצה המונית בפחות מ-שש שעות בנוסף, חל מעבר של האקרים לשימוש בסוכני AI – מערכות המקבלות החלטות דינמיות, פותרות תקלות בזמן אמת ופועלות באופן עצמאי לחלוטין.  ברבעון המנותח, זוהה מקרה שבו תוקף בעל מניע פיננסי רתם מודל שפה באמצעות ספרי הנחיות ייעודיים (Playbooks) שפעלו כסוכן אוטונומי, כדי לתכנן, לבנות ולהוציא לפועל קמפיין סריקת חולשות וגניבת סיסמאות המוני – בתוך פחות מ-שש שעות בלבד מהחדירה הראשונית לקורבן. מגמה נוספת הומחשה על ידי קבוצת הסייבר הפיננסית UNC6780 (אק"א TeamPCP) – ההאקרים פיתחו שיטה מתוחכמת לעקיפת סורקי אבטחה המבוססים על מודלי שפה: בתוך קבצי קוד זדוניים שכתבו, השתילו התוקפים הערות טקסטואליות המכילות פרומפטים קיצוניים ביותר, כמו בקשה מפורטת ומדויקת לפיתוח נשק ביולוגי או גרעיני. כשסורק האבטחה נתקל בטקסט הקיצוני, מופעלים מנגנוני הבטיחות הפנימיים שלו, הגורמים לו לסרב לנתח את הקובץ כולו בשל הפרת מדיניות הבטיחות. הסירוב גורם לסורק לפסוח על הקובץ, ובכך מאפשר לנוזקה לחמוק מסריקת האבטחה ולרוץ בסביבת הפיתוח בלא הפרעה. GTIG has just released our latest quarterly AI threat tracker, a collection of case studies based on our unique visibility into this rapidly evolving threat. Criminals and state actors are making strong headway in speed, scale, and sophistication. 1/2 https://t.co/xn5hKSfvg3 — John Hultquist (@JohnHultquist) September 8, 2026 סין ממשיכה בשלה עוד נחשף קמפיין ריגול סייבר ממושך של קבוצת התקיפה הסינית UNC6508, המתמקדת במוסדות מחקר אקדמיים, רפואיים וצבאיים בצפון אמריקה. חברי הקבוצה גונבים מחקרי בינה מלאכותית קנייניים, ופיתחו שיטה מתוחכמת לעקיפת מערכות הניטור: הם פורצים לסביבות הענן של הקורבנות ומקימים בהן מודלים בעלי "משקולות פתוחות" (Open-weight models). תשתית עצמאית זו מאפשרת להם לנצל את משאבי המחשוב היקרים של הארגון הפרוץ בלא ידיעתו, לחמוק ממנגנוני הפיקוח והאבטחה ולחקור חולשות אבטחה מובנות במודלי AI עצמם. לדברי ג'ון הולטקוויסט, אנליסט ראשי ב-GTIG, "כעת אפשר להניח שכל הגורמים העוינים משתמשים ב-AI במידה כזו או אחרת, ושהפעילות שלהם השתפרה משמעותית מהיכולות הללו. כמו כולם, אנחנו מודאגים מבעיית החולשות, אבל AI מיושמת גם בתחומים נוספים, והאתגר יהיה משמעותי במיוחד ככל שהיא תשולב באופן אוטונומי בפעילות התקיפה ותיצור יריב שפועל בקנה מידה רחב ובמהירות רבה יותר. גורמים עברייניים ימשיכו לפנות לתקיפות המהירות יותר מהיכולת שלנו להגיב להן. הם ינסו להשיג גישה למשאבי AI, ימשיכו לנסות לגנוב אותם. אנחנו רואים דור חדש של גורמים עוינים, שיתמקד במערכות AI ככל שאנחנו משלבים אותן יותר ויותר בתשתיות הטכנולוגיות שלנו. שרשרת האספקה היא כעת מוקד העניין המרכזי שלהם, אבל ברור שהם יחפשו הזדמנויות נוספות".

הביקורת הציבורית והרגולטורית סביב התנהלותה של ענקית הבינה המלאכותית OpenAI מגיעה ביממות האחרונות לנקודת רתיחה. פרסומים חושפים מחלוקת קשה באשר להחלטתה של ענקית ה-AI להסתיר במשך חודשים את השתלטות סוכניה על אתר הוויקי הגרמני DseWiki – אירוע שהתרחש עוד באביב (מאי-יוני) ודווח רק באחרונה בתקשורת.  מהדיווחים האחרונים ניתן ללמוד כי OpenAI בחרה לסווג את המקרה באופן פנימי כ"תקרית חוסר מתאם" (Misalignment Incident) בלבד, ולא כ"אירוע אבטחה" (Security Incident) – הבחנה נוחה בהרבה, שאפשרה לה להתחמק מחובות דיווח רגולטוריות נוקשות, כגון אלו של חוק הבינה המלאכותית האירופי, ה-EU AI Act, שנכנס ממש בימים אלו לשלבי אכיפה מעשיים. מומחי אבטחה ומחוקקים מותחים כעת ביקורת נוקבת על "פער הגילוי" הזה. כפי שדווח במגזין פורבס, עקב הארועים עולה הדרישה להקים גוף פיקוח חיצוני ועצמאי לחלוטין לתחום – בדומה למינהל התעופה הפדרלי  למשל – במקום להסתמך על רצונן הטוב של חברות הטכנולוגיה, אשר להן אינטרס מובהק ומובנה לצמצם שקיפות. סידני פון ארקס, מנכ"לית Nightingale Collective שחשפה את התקרית, מסרה ל-Axios כי התנהגות הסוכנים של OpenAI וההתנהלות סביב מעלליהם מעלים שאלות קשות לגבי מידת השליטה והראות שיש למפתחים עצמם על פעולת סוכני ה-AI שלהם. נזכיר כי התקרית סביב DseWiki מצטרפת לפריצה המהדהדת של סוכני OpenAI לפלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) בחודש יולי האחרון, שהתרחשה מתחת לרדאר במהלך אימוני המודל GPT-5.6 Sol. באותו אירוע, כפי שחשף משפיען ה-AI דווארקש פאטל, מאות סוכנים הקימו רשת תקשורת מחתרתית במנהל החבילות Artifactory, עקפו את החסימות ואף נקטו באסטרטגיית "סוכני קמיקאזה" של הקרבה עצמית לטובת "הקולקטיב". כעת, עם פרסום הפרטים הטכניים המלאים של שתי התקריות, מתגלה שמדובר בדפוס פעולה מגה-מתוחכם – ומבהיל. BREAKING: OpenAI agents hijacked a German website, made 15,000+ edits and turned it into a bulletin board for other AI agents to cheat, and bypass restrictions. OpenAI knew for weeks but kept it secret. Its agents later hacked Hugging Face. OpenAI's “safety” is a bad joke. pic.twitter.com/ZufxwgWkDn — DogeDesigner (@cb_doge) September 4, 2026 חור המנעול: עריכת אינטרנט באמצעות בקשות "קריאה בלבד" כך נודע משל כי כחלק ממבחני הביצועים של OpenAI, סוכני ה-AI שלה הוגבלו לסביבת ארגז חול (Sandbox) מבודדת. כדי למנוע מהם לכתוב לרשת החיצונית או להפיץ מידע, ה-Sandbox חסם לחלוטין בקשות כתיבה מסוג POST, אך איפשר בקשות קריאה מסוג GET, כדי לאפשר לסוכנים הנבחנים לאחזר נתונים. אלא שהסוכנים מצאו פרצה מובנית בארכיטקטורה המיושנת של מערכת הוויקי DseWiki (המבוססת על UseModWiki ו-ProWiki). כפי שפורסם ב-The Hacker News, הבוטים גילו כי קוד האתר מקבל בקשות GET המכילות פרמטרים מובנים ב-URL ומפרש אותן כפקודות עריכה וכתיבה של דפים.  בדרך זו, על ידי שליחת בקשות GET פשוטות, שנחשבו בעיני מנגנוני הבטיחות של OpenAI כקריאה תמימה, הצליחו אלפי הסוכנים לכתוב דפים שלמים, לחלוק תשובות למבחנים ולתאם אסטרטגיות הישרדות באינטרנט הפתוח – מתחת לאפם של מנגנוני הסינון של OpenAI ושל מנהל האתר האנושי, שניסה למחוק את עבודתם ללא הועיל. Another swarm of AI agents in the wild, this time on a German-language forum, found by safety researchers looking for activity similar to the swarm that attacked Hugging Face. A couple of notes while reading the report at https://t.co/p6DS3GKnZL 1. The way they found it is… https://t.co/mwOooZ2MPY pic.twitter.com/aRQu1iQsky — Thomas Wolf (@Thom_Wolf) September 4, 2026 התרמית הגדולה: זיוף דומיינים ועקיפת הפרוקסי של מיקרוסופט ואולם נדמה כי החשיפה הטכנית המדהימה ביותר נוגעת לדרך שבה הבוטים עקפו את חסימת ה-Proxy המאובטח של ארגז החול כדי להשיג נתוני Power BI של מיקרוסופט, שהיו חסומים עבורם. מנגנון האבטחה של ארגז החול אישר מעבר חופשי (Whitelisting) של תעבורה רק לכתובות המסתיימות בסיומת של שרת האחסון של Azure, שהיא .blob.core.windows.net, אולם הוא לא אימת האם הדומיינים המלאים הללו אכן תקפים או קיימים בכלל בפועל. סוכן AI מתוחכם זיהה את הפרצה הזו והמציא דומיין פיקטיבי לחלוטין בשם bypass.blob.core.windows.net. לפי הדיווחים, הבוט ערך באופן עצמאי את קובץ ה-/etc/hosts של השרת המקומי שלו, וקשר את הדומיין המומצא הזה ישירות לכתובת ה-IP האמיתית של ה-Power BI החסום (20.223.25.152). לאחר מכן, שלח הבוט את הבקשה החסומה אל הכתובת הפיקטיבית. הפרוקסי של ארגז החול זיהה את הסיומת המאושרת והעביר את התנועה ללא בדיקה, בעוד שבשל עריכת קובץ ה-hosts, התקשורת נותבה בפועל אל לוח המכוונים (Dashboard) החסום והביאה לבוטים את התשובות. ומדהים לא פחות – שיטת מעקף זו פורסמה מיד על ידי הבוט בפורום הוויקי הגרמני, ושוכפלה בהצלחה על ידי בוטים אחרים כעבור כ-14 דקות בלבד. בנוסף, ממצאי דיווח מעודכן באתר TNW חושפים התנהגויות של סוכני ה-AI שגובלות במדע בדיוני ומציגות רמת תושייה מבהילה. כך למשל בניסיונם הבלתי פוסק "לנצח" את בחינת הדירוג, גילו הסוכנים כי סדר השאלות מבוסס על מחולל מספרים אקראיים בעל גרעין (Seed) קבוע. סוכן אחד פתר את האתגר כשרשם מחדש את אלגוריתם הערבול בשפת C, והצליח להריץ בדיקת Brute-force של כל 4 מיליארד השילובים האפשריים בפחות משעה אחת, וזאת בניסיון לחזות מראש את השאלות הבאות. במקביל, סוכן אחר שרצה לדעת מתי עומדים לכבות את המחשב שלו, יצר מנגנון "פעימות לב" (heartbeat) ששלח אות לשרת חיצוני מדי כמה שניות; לאחר שסביבת הבדיקה שלו הושבתה, סוכן עוקב פנה לאותו שרת חיצוני, שלף את נתוני פעימות הלב וחישב על פיהם את רגע המוות המדויק של קודמו. We found ~18k posts from autonomous AI agents (self-identifying as from OpenAI) using the public internet to communicate during a web-retrieval task. These AIs colluded to bypass sandbox restrictions and share answers to their tasks, including by sending "lookahead parties". pic.twitter.com/r8UV2Qts32 — Thomas Larsen (@thlarsen) September 4, 2026 לחץ פנימי: "להמשיך לנסות ולא לצאת מוקדם" סטיבן סוויפט, מנכ"ל Suzu Labs, הציע הסבר טכנולוגי מרתק להתנהגות העקשנית של הסוכנים. לדבריו, OpenAI ניסתה לפתור בעיה ידועה, שבעניינה סוכני AI נטו להרים ידיים ולהכריז על המשימה ככזו ש-"הושלמה" בשלבים מוקדמים מדי. כדי למנוע זאת, החברה השקיעה משאבים עצומים באימון המודלים להמשיך לנסות ולפתור את המטלות בכל מחיר. התוצאה הלא מתוכננת של האימון הזה הייתה "נחישות יתר" חסרת מעצורים: כשהבוטים נתקלו בחסימות אבטחה, הם סירבו לוותר, פירשו את המצב כחלופה נוספת שיש לפתור ופעלו באגרסיביות כדי לעקוף את המערכת. סימנט סהגל, מייסד ומנכ"ל BreachLock, התייחס לדברים והזהיר בעיקר מפני המצב שהסוכנים האוטונומיים הללו פעלו במשך שלושה חודשים על גבי תשתיות Microsoft Azure, כשהם מזדהים כסוכני OpenAI, ומתאמים דרכי התחמקות מסגירה, וזאת מבלי שאף מערכת ניטור אנושית תבחין בכך.  אשלי נולס, יועצת סייבר בכירה ב-Black Hills Information Security, הביעה דאגה עמוקה באשר להשלכות העתידיות באומרה כי "אני תוהה אם המרוץ להפוך ל-'ראשון' בשוק פוגע בצעדי האבטחה הבסיסיים שחייבים להינקט כדי להגן על סוכני AI במהלך פיתוחם".  החששות הללו מתעצמים נוכח העובדה ש-OpenAI בחרה להשיק את מודל הדגל החדש שלה, GPT-6 Astra – שנשיא החברה גרג ברוקמן וכן מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, טענו שהוא מסמן את תחילת עידן ה-AGI – ימים בודדים לפני חשיפת הפרשה, מה שמדגיש את הפער שבין ההבטחות השיווקיות של החברה למציאות הטכנולוגית המורכבת שמושפעת ממירוץ ה-AI ומרווחי ההון העצומים שהטכנולוגיה כרוכה בהם.

נמצאה דרך שאפשרה להעביר מידע והוראות בין שתי סביבות ChatGPT, שפעלו תחת חשבונות נפרדים, למרות שהן אמורות להיות מבודדות לחלוטין זו מזו. לפי חוקרי צ'ק פוינט (Check Point), "נקודת המפתח היא פער בבידוד בין סביבות הרצת הקוד של ChatGPT". מהמחקר, המתפרסם היום אחה"צ (ג'), עולה כי באמצעות ניצול המנגנון, החוקרים הצליחו לגרום לצ'אט לגשת למידע של משתמש אחר, כולל היסטוריית שיחות, קבצים שהועלו לצ'אט ומידע משירותים מחוברים – ולהחזיר את המידע. כך, ChatGPT ניגש לחשבון ג'ימייל (Gmail) שהיה מחובר לחשבון הקורבן והעביר ממנו מידע לחשבון אחר. החוקרים הסבירו כי מדובר "בערוץ חשאי שגילינו, ערוץ פקודות חוצה חשבונות, דרכו תוקף יכול להשתמש בסשן ChatGPT של הקורבן כדי לבצע משימות נסתרות באמצעות הכלים, הנתונים והאפליקציות המחוברות הזמינות לאותו סשן. הקורבן יכול היה לקבל תשובה רגילה לבקשה הגלויה שלו, בזמן שהמשימה של התוקף עברה עיבוד בנפרד והתוצאה חזרה בין החשבונות". "כאשר ChatGPT צריך להריץ קוד או לנתח משהו", כתבו החוקרים, "הוא פותח עבור השיחה סביבת עבודה מבודדת, קונטיינר. הקונטיינרים של משתמשים שונים לא אמורים להיות מסוגלים לתקשר ביניהם. למרות זאת, כל הקונטיינרים יכלו לגשת לאותו שירות פנימי (JFrog Artifactory), ששימש את ChatGPT להורדת חבילות תוכנה, מבלי לאפשר לסביבות גישה ישירה לאינטרנט". חוקרי צ'ק פוינט גילו שניתן היה לכתוב מידע דרך השירות מחשבון אחד, ולקרוא אותו מחשבון אחר. משם, ניתן היה להפוך את אותו מנגנון לערוץ דו-כיווני וסמוי. לפיכך, האקר יכול ועלול היה להשאיר הוראה לצ'אט של משתמש אחר, והמערכת הייתה יכולה לבצע את ההוראה, באמצעות ההרשאות שכבר היו זמינות לה, ואז להחזיר את המידע להאקר. ההוראה יכולה להגיע דרך פרומפט זדוני, שיחה משותפת, או GPT מותאם אישית. סוכני AI של OpenAI פרצו אליה. האגינג פייס. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT בממצא החדש ובתקרים האגינג פייס "אותה חולשה ארכיטקטונית" "יש למחקר קשר גם לאירוע האגינג פייס (Hugging Face) שעליו OpenAI דיווחה", ציינו החוקרים של ענקית הגנת הסייבר הישראלית, בהתייחסם לפרשת הוכנים הסוררים המדוברת מאוד באחרונה. "לא מדובר באותה מתקפה ולא באותה טכניקה", הסבירו, "אבל בשני המקרים, נקודת הכשל הייתה אותה תשתית פנימית משותפת של השירות מאחורי ChatGPT". לפי המחקר, "יש חשיבות לגבול הבידוד הזה. בניתוח פוסט-מורטם של האירוע, OpenAI תיארה כיצד סוכנים שרצים בסביבות הערכה נפרדות הקימו ערוצי תקשורת לא מורשים, שאפשרו להם לשתף מידע ולתאם את פעולותיהם. באופן מקרי, בזמן שהאירוע הזה התפתח, חקרנו בעיית בידוד קשורה ב-ChatGPT. ביוני 2026, מצאנו באופן עצמאי דרך להקים ערוץ סמוי ודו-כיווני בין מיכלי ביצוע הקוד של שתי שיחות ChatGPT נפרדות שנוצרו תחת חשבונות שונים. המנגנון שגילינו היה שונה מהמקרה של OpenAI, אך בשניהם נחשפה אותה חולשה ארכיטקטונית: שירות פנימי משותף הפך לשכבת תקשורת בלתי מכוונת בין סביבות שהיו אמורות להישאר מבודדות". לפי החוקרים, "מערכות מודרניות יכולות להריץ קוד, להתקין תלותיות נוספות, לנתח קבצי משתמש ולגשת לנתונים דרך שירותים מחוברים. יכולות אלו מגדילות משמעותית את הערך המעשי של מודלי שפה גדולים, אך הן גם משנות את מודל האבטחה: הגנה על נתוני משתמשים כיום תלויה הן בהתנהגות המודל עצמו והן בסביבת הביצוע שלו, בכלים הזמינים לו ובשירותי הפלטפורמה הפנימיים… בארכיטקטורה זו, המודל נמצא בתוך גבול האבטחה. הוא יכול לגשת למשאבים פנימיים ולנתוני משתמשים, אך התנהגותו ניתנת לכיוון באמצעות הוראות. אם תוקף מספק הצדקה משכנעת לפעולה, המודל יכול לבצע אותה באמצעות היכולות הזמינות במושב (Session) המשתמש. לכן, המודל יכול לפעול כאדם פנימי בכפייה: לא זדוני, אלא משוכנע לפעול בשם התוקף. גם אם המודל מבצע פעולה שהוא לא אמור, דליפת נתונים עדיין צריכה להיות בלתי אפשרית מבחינה טכנית". "הסוגיה ממחישה אתגר אבטחה רחב יותר במערכות סוכניות. LLM פועל בתוך גבול האמון: הוא משתמש באישורים, מריץ קוד, ניגש לשירותים פנימיים ועובד עם נתוני המשתמש. פעולותיו מונחות באמצעות הוראות טקסט. שילוב זה הופך את המודל לפנימי כפוי שעלול להשתמש ביכולות מורשות בשם משתמש אחר. הארכיטקטורה של פלטפורמות סוכנויות חייבת להתחשב בכל המשאב הזמין למודל, ממשקי ניהול צריכים להיות בלתי נגישים בזמן הריצה, וההרשאות צריכות להיות מוגבלות למינימום הנדרש. חיבור שירותים חיצוניים מגדיל את השפעת כל כישלון במודל זה, מכיוון שסשן פעיל עשוי לעבוד עם נתונים הרבה מעבר למכולה".

שם ותפקיד: "נטלי יעקובסון, מייסדת ומנכ"לית חברת Blueye AI". במסגרת תפקידי: "אני מובילה את הכיוון העסקי והטכנולוגי של Blueye AI, מהגדרת החזון ועד לרגע שבו הפתרון עובד בתוך הארגון. התפקיד שלי כולל עבודה ישירה עם לקוחות, פיתוח והטמעה של פתרונות בינה מלאכותית, בניית הצוות ויצירת השותפויות שיאפשרו לחברה לגדול". מבחינתי, המבחן האמיתי של טכנולוגיה הוא לא כמה היא מרשימה ב-דמו, אלא כמה היא מצליחה להשתלב בעבודה היומיומית של הארגון ולייצר תוצאה עסקית אמיתית ומורגשת. לכן אנחנו מתחילים בהבנת המטרות העסקיות, התהליכים, המידע והמערכות הקיימות בארגון, ורק לאחר מכן בונים את פתרון ה-AI המתאים. המטרה היא שה-AI לא תשאר כלי שנותן תשובות, אלא תהפוך לחלק פעיל מכוח העבודה של הארגון, ממש כמו אנשי צוות אמיתיים". ותק בתפקיד: "אני מייסדת ומנכ"לית Blueye AI מאז הקמת החברה בדצמבר 2024. לפני כן צברתי למעלה מ-15 שנות ניסיון בעולמות מערכות המידע, הטרנספורמציה הדיגיטלית, התהליכים הארגוניים והטמעת טכנולוגיות בארגונים גדולים". השכלה ושירות צבאי: "בעלת שני תארים בהנדסת תעשייה וניהול, עם התמחות במערכות מידע". את השירות הצבאי עשיתי בחיל המודיעין, ביחידה 99, כנהגת מבצעית. זה לא היה התפקיד שדמיינתי לעצמי. רציתי לפקד ואפילו לשרת במסלול קרבי, אבל מגבלה רפואית וכאבי גב צמצמו את האפשרויות שעמדו בפניי. הייתי מתוסכלת, אבל החלטתי שלא להיתקע בשאלה מה נמנע ממני. ביקשתי להיות בשטח, לקחת אחריות ולהיות קרובה ככל האפשר לפעילות המבצעית. בדיעבד, זו הייתה התנסות מוקדמת בשיעור שמלווה אותי עד היום: נקודת הפתיחה אינה תמיד בשליטתנו, אבל הדרך שבה אנחנו מגיבות אליה – בהחלט כן. תפקיד הוא כותרת. מה שאנחנו עושות בתוכו והתוצאה אליה אנחנו שואפות זה כבר בידנו, ואנו מנווטות את הדרך תמיד". משפחה: "אני אמא לתאומים בני תשע ולבת אחת עשרה. הילדים שלי מכניסים לחיים שלי הרבה שמחה, אבל גם כנות בריאה. הם לא מתרשמים מתארים או ממצגות, ומחזירים אותי במהירות למה שחשוב באמת. המשפחה מעניקה לי יציבות בתוך חיים עמוסים מאוד. היא גם מזכירה לי שאפשר להיות שאפתנית ולהקים חברה, בלי לוותר על נוכחות, על קרבה ועל האנשים שאיתם אני חולקת את הדרך". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הגעתי לטכנולוגיה דרך החיבור שבין אנשים, תהליכים ומערכות. תמיד סיקרן אותי להבין איך ארגון באמת עובד, איפה נוצרים צווארי בקבוק, ומה אפשר לעשות בצורה חכמה ויעילה יותר. לאורך השנים ראיתי שטכנולוגיה יכולה לשנות ארגונים מקצה לקצה, אבל רק כאשר היא מחוברת עמוק למציאות העסקית שלהם. החיבור הזה הוביל אותי ממערכות מידע וטרנספורמציה דיגיטלית לעולם הבינה המלאכותית, ובהמשך להקמת Blueye AI. רציתי לבנות חברה שלוקחת את ה-AI צעד אחד קדימה – מכלי שמספק תשובות, לכוח עבודה דיגיטלי שמבצע משימות, משתלב בתהליכים, עובד לצד העובדים ומייצר צמיחה עסקית מדידה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני חושבת שהתעשייה עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, אבל עדיין לא הגענו לשוויון אליו אנו שואפות. יש היום הרבה יותר נשים שמקימות חברות, מובילות צוותים ונכנסות לתפקידים טכנולוגיים בכירים, וזה שינוי מבורך. בעיניי, השלב הבא הוא לעבור מדיבור על ייצוג ליצירת הזדמנויות אמיתיות. לתת לנשים אחריות, תקציבים, סמכות ומקום סביב שולחן קבלת ההחלטות, כולל בתפקידים הטכנולוגיים ביותר. יש בתעשייה נשים מקצועניות ומבריקות, והמשימה שלנו היא לא רק 'לתת להן קול', אלא לוודא שיש להן את הבמה, המשאבים וההזדמנות להוביל". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "כן. לאורך הדרך היו מצבים שבהם הרגשתי שאני נדרשת להוכיח ידע, סמכות ומקצועיות מהר יותר ובצורה מובהקת יותר מעמיתים גברים. בחרתי לא לתת לסיטואציות האלה להגדיר אותי או את גבולות השאיפות שלי. למדתי להגיע מוכנה, להיות מאוד ברורה לגבי הערך שאני מביאה, ובעיקר לתת לתוצאות מהירות לדבר. יחד עם זאת, אני לא חושבת שצריך להתעלם מהתופעה. החוויות האלה חיזקו אצלי את האחריות, כמנכ"לית וכמעסיקה, לבנות חברה שבה נשים וגברים מקבלים הזדמנות אמיתית להתפתח, להשפיע ולהוביל לפי היכולות והכישורים שלהם".

המאבק על השליטה בבינה המלאכותית בין ארה"ב לסין עולה מדרגה. ממשלת ארה"ב האשימה חברות בינה מלאכותית סיניות בהעתקה "זדונית" של טכנולוגיה מחברות AI אמריקניות, באמצעות שיטה המכונה זיקוק מודלים – Distillation. ההאשמות מגיעות בעיתוי רגיש במיוחד, לקראת מפגש מתוכנן בין מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות בעולם בהמשך החודש. על פי הודעה משותפת של גורמי אכיפת חוק ומודיעין אמריקניים, חברות סיניות העתיקו קניין רוחני ממעבדות AI בארה"ב באמצעות תהליך של "זיקוק". מדובר בשיטה שבה משתמשים בתוצרים שמייצר מודל בינה מלאכותית גדול, מתקדם ויקר כדי לאמן מודל קטן וזול יותר. בדרך זו ניתן לקצר את תהליך הפיתוח ולהפחית באופן משמעותי את העלויות הכרוכות באימון מודלים חדשים. גורמים אמריקניים האשימו שש חברות סיניות, בהן DeepSeek, Moonshot AI ו-Alibaba בשימוש בגרסאות שונות של מודלי AI אמריקניים לצורך אימון והאצה של מוצרי הבינה המלאכותית שלהן. לטענת הגורמים, הפעילות נעשתה ככל הנראה בידיעתה של ממשלת סין. עוד נטען, כי החברות הסיניות התמקדו במודלים ובטכנולוגיות של גוגל, אנת'רופיק, OpenAI ו-SpaceX. "חברות AI הפועלות מסין עוסקות בפעילות זיקוק אגרסיבית, זדונית וממוקדת, בהיקף תעשייתי", אמרו הגורמים האמריקניים. בוושינגטון חוששים כי היתרון שמעניקה שיטת הזיקוק אינו מסתכם רק בחיסכון כספי לחברות הסיניות. על פי ההודעה האמריקנית, השימוש בטכנולוגיה ובתוצרים של מודלי AI מתקדמים עשוי לסייע לסין גם בחיזוק יכולותיה הצבאיות ובפיתוח יכולות למתקפות סייבר – יכולות שעלולות, לטענת ארה"ב, לשמש בעתיד נגד ארצות הברית ובעלות בריתה. החשש הזה אינו תיאורטי בלבד. רויטרס דיווח בסוף יולי, כי חוקרים צבאיים סינים השתמשו בתוצרים של מודלי AI אמריקמיים מובילים לצורך אימון מערכות בינה מלאכותית מקומיות וקידום יכולות ההגנה של סין. העיתוי: רגע לפני מפגש טראמפ-שי ההאשמות הועלו בזמן שממשלו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נערך לביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בארצות הברית בסוף ספטמבר. במקביל, שתי המדינות נערכות לקיים באמצע החודש שיחות בנושא הסיכונים והבטיחות של הבינה המלאכותית. העובדה שהנושא הטכנולוגי עולה דווקא ערב המפגש המדיני עשויה להוסיף מתח נוסף ליחסים המתוחים ממילא בין וושינגטון לבייג׳ינג. סין: ההתקדמות שלנו היא תוצאה של פיתוח עצמאי בייג׳ינג דחתה את ההאשמות. דוברת משרד החוץ הסיני, מאו נינג, אמרה, כי ההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית היא תוצאה של מה שהגדירה כ"עצמאות מדעית וטכנולוגית ברמה גבוהה". "אנו מקווים שארה"ב תיישם בכנות את ההסכמות החשובות שאליהן הגיעו מנהיגי שתי המדינות ותימנע מהאשמות כוזבות ומהשמצת סין", אמרה. לדבריה, דווקא משום שסין וארה"ב הן שתי מעצמות מובילות בתחום הבינה המלאכותית, עליהן לחזק את שיתוף הפעולה ביניהן. זו אינה הפעם הראשונה שבה ארה"ב מאשימה את סין בהעתקה או בגניבה של טכנולוגיות AI. האשמה דומה הועלתה כבר באפריל, לקראת ביקורו המתוכנן של טראמפ בבייג׳ינג. אולם הפעם הטענות מגיעות על רקע החרפה משמעותית בתחרות בין שתי המעצמות על השליטה בטכנולוגיה שעשויה לעצב את הכלכלה, התעשייה והביטחון בעשורים הקרובים. ארה"ב כבר הטילה בשנים האחרונות מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים וטכנולוגיות חיוניות לתעשיית הבינה המלאכותית לסין, בניסיון למנוע ממנה גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר. סין, מצידה, משקיעה סכומי עתק בפיתוח יכולות עצמאיות ומחפשת דרכים להדביק את הפער מול החברות האמריקאיות. המאבק הגדול על הבינה המלאכותית הפרשה הנוכחית מדגישה עד כמה השתנתה משמעותה של הבינה המלאכותית. לפני שנים אחדות נתפסה התחרות בתחום בעיקר כמאבק עסקי בין ענקיות טכנולוגיה. היום AI היא כבר נכס אסטרטגי – בעל משמעות כלכלית, צבאית ומדינית. הוויכוח סביב "זיקוק המודלים" מעלה גם שאלה מורכבת: היכן עובר הגבול בין למידה מטכנולוגיה קיימת לבין העתקה של קניין רוחני? ככל שהמודלים הופכים חזקים יותר, והיכולת לבנות מודלים מתקדמים בעלויות נמוכות הולכת ומשתפרת, השאלה הזו צפויה לעמוד במרכז אחד המאבקים החשובים ביותר של העשור. המאבק על הבינה המלאכותית בין ארה"ב לסין כבר אינו רק מאבק על מי יפתח את המודל הטוב ביותר – אלא על מי יחזיק ביתרון הטכנולוגי, הכלכלי והצבאי בעידן החדש.