משתמשים במשקפי הבינה המלאכותית של מטא באירופה עשויים לשתף, מבלי לדעת, סרטונים אינטימיים ומידע פיננסי רגיש עם בודקים אנושיים מחוץ לאיחוד האירופי – כך עולה מתחקיר שפרסם בשבוע שעבר העיתון השוודי Svenska Dagbladet. לפי הדיווח, עובדים בקניה העוסקים בבדיקות ובתיוגים עבור מערכות AI סיפרו, כי נחשפו לתכנים הכוללים אנשים עירומים, שימוש בשירותים ופעילות מינית, לצד מספרי כרטיסי אשראי ומידע אישי רגיש נוסף. משקפי ריי-באן החכמים של מטא ודגמים נוספים בעלי יכולות AI מאפשרים למשתמשים להקליט את מה שהם רואים או לקבל תשובות לשאלות באמצעות עוזר מבוסס Meta AI, אולם כדי להשתמש ביכולות ה-AI נדרשים המשתמשים לאשר את תנאי השימוש של החברה, המתירים סקירה אנושית של התוכן שנאסף. הסיבה לכך נעוצה בצורך לאמן מודלי שפה גדולים (LLMs), שלעתים דורשים תיוג אנושי של נתונים חזותיים כדי לשפר את הבנת מערכת ה-AI ולבנות את מודלי האימון. על פי התחקיר, חלק מהנתונים מועברים למרכזים דוגמת ניירובי, קניה, שם הם נבדקים על ידי עובדים בשכר נמוך יחסית. עורך דין להגנת פרטיות שצוטט בכתבה ציין, כי פרקטיקות אלה כפופות לכללי ה-GDPR (ר"ת General Data Protection Regulation) באירופה, המחייבים שקיפות מלאה לגבי אופן עיבוד המידע האישי. כתבי Svenska Dagbladet הוסיפו, כי נדרשו למאמץ מיוחד כדי לאתר את מדיניות הפרטיות של מטא עבור מוצרי המחשוב הלביש שלה. במדיניות מצוין, כי נתונים רגישים עשויים להיבחן בידי בני אדם או מערכות אוטומטיות, וכי האחריות להימנע משיתוף מידע רגיש מוטלת על המשתמשים. מטא סירבה להתייחס ישירות לטענות, ומסרה רק, כי "כאשר נעשה שימוש ב-AI 'חיה', אנו מעבדים את המדיה בהתאם לתנאי השירות ומדיניות הפרטיות של Meta AI".

שיתוף פעולה גדול הולך וקורם עור וגידים בימים אלה בין שתי חברות ענק: לפי דיווח שפורסם אתמול (ב') בדה אינפורמיישן, אפל פנתה באחרונה לגוגל, על מנת לאחסן את הנתונים של סירי בחוות השרתים שלה. זאת, לאחר שבעבר כבר דווח שאפל מעוניינת להכניס את כלי ה-AI של גוגל, ג'מיני, לשימוש בסירי. דיווח על הפנייה הזאת פורסם מוקדם יותר השנה בבלומברג. מה שחדש בדיווח הנוכחי הוא שגוגל כבר התחילה לאחסן את סירי בחוות השרתים שלה – בזמן שהשיחות על ההסכם הסופי נמשכות. כיום, אפל מאחסנת את שאילתות ה-AI המסובכות יותר שלה בענן פרטי, שמאוחסן בשרתים של החברה ופועל על גבי שבבי הסיליקון שלה. אלא שאפל משתמשת בממוצע רק בעשירית מקיבולת הענן הפרטי שלה. זאת, עד כדי כך שיש לא מעט שרתים של אפל שעדיין נמצאים אי שם במחסנים שלה, ואף אחד לא משתמש בהם. כמו כן, על פי הדיווח, תשתיות הענן הפרטי של אפל מופעלות באופן מקוטע מאוד, וכל צוות פועל עם טכנולוגיות משלו, במקום "פול" אחד של טכנולוגיות, שכל צוות בחברה יכול לקחת ממנו את הטכנולוגיות שנחוצות לו. על פי דיווחים, באפל התפתחה תרבות ארגונית שהביאה לסירוב לפתור את הבעיה הזאת ולחזק את תשתיות הענן הפרטי שלה במשך שנים. כתוצאה מכך, כמה בכירים פרשו מהחברה. אלה הן בין הסיבות שהביאו את אפל לפנות לגוגל בבקשה לאחסן את סירי על השרתים שלה. סיבה נוספת היא ההבנה המאוחרת של החברה שהיא צריכה להשתמש בענן כדי לתמוך בפעילויות שלה בתחום ה-AI. כשהיא הבינה את זה, החברה הייתה בעיצומה של הוצאה של שרתים ישנים, שמופעלים על גבי אנבידיה, שבהם היא השתמשה. שיתוף הפעולה של גוגל משקף שינוי גישה של אפל, שבמשך שנים סירבה להשתמש בגוגל קלאוד לטובת ה-AI שלה, בגלל דאגות לפרטיות. כעת, על פי הדיווח, גוגל מאחסנת את סירי בהתאם למדיניות הפרטיות של אפל.

תושבים ובעלי עסקים בנגב מדווחים בימים האחרונים על קשיי קליטה והפרעה ממשית לתקשורת הסלולרית, שהצורך בה גדל בזמן המלחמה. ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, קורא לשר התקשורת, שלמה קרעי, לפתור את הסוגייה ולהחזיר את הקליטה באזור לרמה משביעת רצון. הסיבה להרעה בקליטה היא ביטול רשתות התקשורת בדורות 2 ו-3, שמבוצע בהדרגה באזורים שונים בארץ, ועל פי שיקול דעת חברות התקשורת. עם זאת, השימוש בתדרים הנמוכים – 800 ו-900 מגה-הרץ, שחיוניים לתפעול הדור החמישי – הופסק בכל הארץ ב-1 בפברואר. באזור רמת הנגב בוטלו רשתות דורות 2 ו-3 ימים ספורים לפני תחילת המלחמה באיראן – מה שעל פי המועצה הותיר אזורים מסוימים בשטחה עם ירידה משמעותית בעוצמת הקליטה הסלולרית, לרבות אזורים מיושבים וצירי תנועה מרכזיים. המשמעות היא קשיים שעלולים להיווצר בכניסה לאפליקציית פיקוד העורף, בקריאה לעזרה ובעוד דברים שנחוצים בשוטף, ובטח בתקופת חירום כמו עכשיו. זאת, בניגוד לאזורים אחרים, ובפרט מרכז הארץ, שם הקליטה טובה בהרבה. "התקשורת הסלולרית – צורך חיוני לבטיחות ולחירום" במכתב ששלח דורון לקרעי הוא כתב כי "מדובר במרחב גיאוגרפי גדול, מרוחק ובעל חשיבות אסטרטגית, שבו התקשורת הסלולרית היא לא מותרות אלא צורך חיוני לבטיחות, לחירום, לחקלאות, לתיירות ולשגרת החיים. כל פגיעה באיכות הקליטה משליכה ישירות על ביטחון התושבים ועל יכולת התפקוד של שירותי החירום וההצלה, בייחוד בימי מלחמה". יצוין כי דורון כבר פנה למשרד התקשורת בסוף ינואר השנה, ודרש ממנו לקיים בדיקה מקצועית של השפעת ביטול דור 2 ו- 3 על תשתיות קיימות, מיפוי אזורי הכשל ואופטימיזיציה של האנטנות שקיימות במרחב המועצה. כמו כן, הוא דרש מהמשרד להנחות את חברות הסלולר לבצע התאמות שיבטיחו כיסוי רציף ואיכותי בכלל היישובים והצירים, וכן לקיים פגישה מקצועית עם נציגי המועצה לצורך גיבוש פתרון ארוך טווח. הוא אמר כי "בזמן מלחמה, תשתיות אנרגיה ותקשורת אינן מותרות אלא צורך קיומי וחיוני לביטחון המדינה. לא ייתכן שתושבים ימצאו את עצמם ללא קליטה סלולרית בדרכים וביישובים. אנחנו דורשים מהממשלה ומחברות הסלולר לקחת אחריות על המרחב האסטרטגי הזה, לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהבטיח שרמת הנגב תמשיך לתפקד בצורה המיטבית בכל תרחיש". מערכת אנשים ומחשבים פנתה בבקשת תגובה למשרד התקשורת – וזו טרם התקבלה. היא תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

אפל החלה את מסע ההכרזות הצפוי שלה דווקא במקביל לתערוכת המובייל MWC, שמתקיימת השבוע בברצלונה – תערוכה שממנה היא מדירה את רגליה מזה שנים. החברה מכריזה בכל יום על מכשיר חדש אחד לפחות – ובכל מקרה, ההכרזה על כל מכשיר היא בנפרד. המכשיר הראשון שעליו אפל הכריזה – וזה קרה אתמול (ב') – הוא ה-iPhone 17e. זהו טלפון שממשיך את המגמה של אפל להשיק בכל דור לפחות טלפון מוזל אחד. כמו קודמו, ה-iPhone 16e, הוא מוצע במחיר בסיסי של 599 דולר, אך נפח זיכרון האחסון שלו הפעם כפול, עם 256 גיגה-בייט. אפל השאירה את גודל המסך על 6.1 אינץ', והוא עדיין מציע קצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד. שלא כמו הטלפונים האחרים במשפחת ה-17, המכשיר החדש לא מציע תצוגה דינמית וגם לא את האפשרות להשאיר את התצוגה פעילה כל הזמן – ואין גם את כפתור הצילום הייעודי. עם זאת, כפתור הפעולה הניתן להגדרה אישית קיים. iPhone 17e. צילום: אפל גם המעבד שודרג, ומדובר ב-A19 – המעבד ששילבה אפל גם בדגם הבסיס של המשפחה, iPhone 17. זה גם אומר שה-iPhone 17e מגיע עם המודם המעודכן C1X, שלפי אפל מהיר עד פי שניים לעומת המודם בדור הקודם, ויש לו תמיכה טובה יותר הן ב-5G ובחיבור לווייני. המודם החדש פותח על ידי צוות הסיליקון הגלובלי של אפל, שכולל מהנדסות ומהנדסים ממרכז הפיתוח שלה בישראל. כרגיל בטלפונים הזולים של אפל יש רק מצלמה אחת מאחור, עם חיישן בגודל 48 מגה-פיקסל, ומקדימה יש מצלמת סלפי עם חיישן 12 מגה-פיקסל. אולם, ה-iPhone 17e הוא המכשיר המוזל הראשון שתומך ב-MagSafe, והוא תומך בנוסף בטעינה אלחוטית של 15 וואט. עדכון למשפחת ה-iPad Air לאחר מכן הכריזה אפל על עדכון ל-iPad Air, וכרגיל בשוק המסוים הזה, אין יותר מדי הבדלים בין הדור החדש לדור הקודם, מעבר למעבד. מדובר בשני דגמים חדשים: האחד עם מסך 11 אינץ' ברזולוציית 2360×1640 פיקסלים והשני עם מסך 13 אינץ' ברזולוציית 2732×2048 פיקסלים. שניהם מגיעים עם אותו מסך LCD, שתומך בקצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד, ועם בהירות מרבית של 500 ניט. כמו בעבר, דגמי ה-iPad Air החדשים מגיעים עם המעבד למחשבים הבסיסי של אפל, אבל דור אחד אחורה. מדובר ב-M4, עם תצורה של 8 ליבות עיבוד, 9 ליבות גרפיות ו-16 ליבות עצביות. לפי אפל, לעומת מעבד ה-M3, ששובץ בדור הקודם של ה-iPad Air, יש שיפור ביצועים של 30% לפחות בעבודה בריבוי ליבות, וגם שיפור של רוחב הפס לזיכרון, שעובד כעת בקצב מהיר יותר ב-20%, עם 120 מגה-בייט/לשנייה. בפנים יש עוד כמה שינויים שקשורים לקישוריות, וכמו ב-iPhone 17e, גם בדגמי ה-iPad Air החדשים אפל שילבה את המודם C1X, כשעד הדור הקודם היא השתמשה במודם של קוואלקום. זהו עוד צעד של אפל למעבר לייצור עצמי מלא של כל השבבים במכשירים שלה. החברה טוענת שההחלפה הזו משפרת את איכות הביצועים ב-5G וגם ב-4G ב-50% לערך, וזאת במקביל לצריכה נמוכה יותר ב-30%. הבחירה בדגם עם המודם הסלולרי מוסיפה 150 דולר למחיר הבסיסי של הטאבלט, אבל יש גם מודם אלחוטי, גם הוא מבית אפל, ששמו N1. הוא כבר הושק בטלפוני ה-iPhone 17. המודם הזה תומך ב-Wi-Fi 7, ב-Bluetooth 6.0 וב-Thread, וגם במקרה הזה אפל טוענת לשיפור ביצועים בעת שמחברים אותו לרשת שפועלת ב-5 גיגה-הרץ. כמו כן, החברה מספרת שהאמינות בעת שימוש במכשיר כנקודה חמה או לצרכי AirDrop גבוהה יותר. מאחור וגם מקדימה יש מצלמת 12 מגה-פיקסל, כשהקדמית תומכת ב-Center Stage. המחיר הבסיסי של הדגמים החדשים, עם Wi-Fi בלבד ועם 128 גיגה-בייט זיכרון, עומד על 599 דולר ו-799 דולר, בהתאמה לגודל המסך. כמו כן, אפשר לבחור לרכוש את ה-iPad Air עם עד 1 טרה-בייט זיכרון אחסון.

כתב: אבי שליסמן, מייסד ומנכ"ל MoovingOn המעבר לענן הוא כבר מזמן לא "חדשנות", אלא מציאות. חלק מהארגונים כבר עברו או נמצאים בתהליך מעבר לענן, וחלקם עדיין על הגדר – קרי, מבינים שהם צריכים לבצע את המהלך, אבל עדיין לא התחילו לעשות אותו. כך או כך, כמעט כולם מתמודדים עם אותה הדילמה: איך שומרים על שליטה כשהתשתית כבר לא יושבת בחוות שרתים בבעלותך, אלא מפוזרת על פני אין סוף שירותים, אזורים וספקים? בהרבה מקרים, המעבר לעולם הענני נעשה בליווי אינטגרטור חיצוני שמקים, מתחזק ומנהל אותו. זה נוח, יעיל ולעתים גם חוסך משאבים פנימיים. אבל אז מגיע הרגע שבו משהו משתבש, ומתברר שהבעיה היא לא רק התקלה עצמה, אלא גם חוסר היכולת שלכם, כאנשי טכנולוגיה בארגונים, לראות אותה בעיניים שלכם. אתם לא באמת יודעים איפה היא התחילה, מה היקפה, מה ההשפעה העסקית שלה והאם ניתן היה למנוע אותה מראש. אתם תלויים במידע שלא תמיד נמצא אצלכם, כי לרוב הוא אצל מי שבחרתם שיפעיל, ימדוד וידווח לכם. כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית במקום זה מתגלה אחת מנקודות העיוורון המסוכנות ביותר בעולמות הענן: כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית. כל החלטה נובעת מדיווח חיצוני, ולא מתמונה מלאה. התוצאה היא ניהול תגובתי במקום ניהול מבוקר, תגובה לאירועים במקום מניעה שלהם. זה בדיוק ההיפך ממה שארגונים שואפים אליו כשהם יוצאים לטרנספורמציה דיגיטלית. צילום מסך מהמערכת של MoovingOn טרנספורמציה דיגיטלית איננה רק מעבר טכנולוגי – היא שינוי תפיסתי. כך, למשל, בעוד שפעם, "זמינות" נמדדה באחוזי ה-Uptime, כיום היא נמדדת ביכולת לבצע שינוי בלי לפגוע בשירות. פעם "אמינות" הייתה פונקציה של תשתית חזקה ואילו בימינו היא פונקציה של נראות (Visibility), של ניהול ידע ושל תהליכים עקביים. ארגון בוגר לא שואל רק האם השירות למעלה? אלא גם: האם אנחנו מבינים מה משפיע עליו? ואיך למנוע את התקלה הבאה? כשהכול זז בקצב גבוה – מערכות, צוותים, קוד ותהליכים עסקיים – גם המדדים משתנים. SLA ו-SLO כבר אינם רק מספרים בדו"ח חודשי, הם הופכים למדדים דינמיים, שנבחנים בזמן אמת ובהקשר עסקי. שירות יכול להיות "זמין" טכנית, אך לא לשרת את היעד העסקי שלו. בלי תמונה הוליסטית, שמחברת בין תשתית, אפליקציה, הרשאות, עלויות ותלות בין רכיבים – אי אפשר באמת לנהל אמינות. שליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות ארגונים שנמצאים בתהליכי טרנספורמציה מגלים ששליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות. שירות פועל על שכבות מתחלפות, שלעתים נמצאות באחריות צוותים שונים ואף ספקים שונים. כאן משתנה תפקידם של צוותי ה-CloudOps – ממי שמטפלים באירועים לכאלה שמנהלים אמינות באופן יזום. הם לא רק פותרים תקלות מהר, אלא גם מזהים מגמות, מצמצמים "רעש לבן" של התראות והופכים ידע תפעולי לנכס ארגוני מצטבר. האתגר החדש הוא לייצר שכבת ניהול הוליסטית, שמספקת מדידה עקבית, נתונים היסטוריים, ניתוח מגמות ויכולת פעולה. מקום אחד שבו ההתראות נאספות, האירועים מנותחים בהקשר עסקי ותהליכי פתרון הבעיות הופכים לחלק מובנה מהמערכת, ואינם פעולה נקודתית. שכבה כזו מאפשרת להפחית את מספר האירועים מלכתחילה ומהצד השני, כשקורה אירוע, לפתור אותו כמה שיותר מהר. הענן – השתקפות של התרבות התפעולית בסופו של דבר, הענן הוא לא "מקום" שבו נמצאים השרתים – הוא השתקפות של התרבות התפעולית שלכם. אם הארגון פועל בלי נתונים, בלי הקשר ובלי אחריות פנימית ברורה – גם הענן יתנהל כך. אבל, אם בונים מנגנונים של מדידה, ניתוח, אוטומציה ולמידה מתמשכת, השקיפות הופכת לכלי ניהולי-אסטרטגי, ולא רק טכנולוגי. בעולם שבו שירותים מתעדכנים בכל רגע, המדד האמיתי לארגון בוגר הוא לא כמה מהר הוא מכבה שריפה, אלא כמה מוקדם הוא מזהה עשן. ה-NOC של MoovingOn. צילום: יח"צ כאן נכנסת לתמונה MoovingON. החברה פועלת בעולמות ה-CloudOps וה-Managed Services, ומפתחת את פלטפורמת moovingon.ai – שכבת CloudOps Control Tower המאפשרת לארגונים לייצר נראות תפעולית עצמאית, למדוד אמינות באופן עקבי ולחבר בין ביצועים טכנולוגיים להשפעה עסקית. הפלטפורמה מרכזת נתונים והתראות ממערכות שונות, מספקת דשבורדים ו-KPIs תפעוליים, ומאפשרת תהליכי פתרון בעיות ואוטומציה כחלק אינטגרלי מהניהול השוטף. ארגונים יכולים להשתמש במערכת כמוצר עצמאי, או לשלב אותה עם שירותי NOC ו-CloudOps מנוהלים – כדי להחזיר לעצמם שליטה אמיתית על הסביבה שמריצה את העסק.

על רקע המלחמה, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים פנה היום (ד') למפעלים שיש בהם טכנולוגיות OT (רשתות תפעוליות) עם אזהרה חמורה ממערך הסייבר הלאומי להישמר מפני מתקפות. באזהרת פורום הסייבר של האיגוד נכתב כי "אנחנו מבקשים להפנות את תשומת הלב להתרעה דחופה וחמורה, שנוגעת לאבטחת הרשתות התפעוליות במפעלים. מהות הסיכון: נמצא כי בקרים תעשייתיים (PLC) החשופים לגישה ישירה מרשת האינטרנט מהווים יעד מרכזי לתקיפות סייבר. חשיפה זו מסכנת באופן ישיר את פעילותו התקינה של הבקר ואת מערכת הבקרה כולה (ICS), ואף עלולה לשמש כגשר לחדירה לרשתות הארגוניות של המפעל". מה לעשות? הפנייה כוללת פעולות שהמפעלים יכולים, ואף צריכים, לבצע באופן מיידי. "לאור רגישות הנושא והפוטנציאל לשיבוש ממשי בייצור", נכתב, "אנחנו קוראים לבצע את הפעולות הבאות: מיפוי חשיפה – יש לוודא באופן דחוף כי הבקרים ושאר רכיבי הציוד ברשת התפעולית אינם נגישים ישירות מרשת האינטרנט הציבורית. ניתוק גישה ישירה – ככל שזוהתה חשיפה, יש לחסום את הגישה הישירה לאלתר. גישה מרחוק מאובטחת – במידה שנדרשת גישה מרחוק לצורכי תחזוקה, יש לבצעה אך ורק דרך פתרונות גישה מאובטחים, כגון VPN ייעודי, הלבנה או פתרונות גישה מאובטחת ל-OT – ולא בחיבור ישיר". באיגוד ממליצים להעביר את ההנחיה למנהלי התפעול, המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע בארגונים. מחקרים עדכניים, וכאלה שבוצעו בשנים האחרונות, העלו את החשש מפני מתקפות סייבר על מערכות טכנולוגיות תעשייתיות לשליטה. כך, למשל, מחקר של סיידום (Cydome), שפורסם אתמול (ג'), מצביע על כך שאשתקד חל זינוק של 150% במתקפות הכופרה על מערכות OT (כולל מערכות ימיות) ב-2025. מחקר אחר, של חברת ניהול משטחי התקיפות סנסיס (Censys), שנערך בסוף 2024, מצא מעל 145 אלף מערכות כאלה, שחשופות לרשת האינטרנט, ולפיכך גם למתקפות סייבר, ב-175 מדינות.

זירת הבינה המלאכותית רשמה באחרונה הסלמה משמעותית בקרב על המשתמשים – חברת אנת'רופיק (Anthropic) החליטה "לרכב" על את החלטתה הלא ממש פולולרית של יריבתה הגדולה ביותר, OpenAI, מהעת האחרונה, להציג פרסומות למנויים החינמיים, במהלך שנועד בבירור על מנת למשוך משתמשי ChatGPT אליה. היריבה של OpenAI הודיעה על תכונה שעשויה לסקרן רבים, שמצטרפת להיצע היכולות של קלוד (Claude) בגרסתו החינמית. Memory is now available on the free plan. We've also made it easier to import saved memories into Claude. You can export them whenever you want. pic.twitter.com/6994lxNjo2 — Claude (@claudeai) March 2, 2026 מה הוסיפה אנת'רופיק  לקלוד ובחינם? המהלך המרכזי של אנת'רופיק בניסיון לפתות משתמשי מתחרות הוא הוספת תכונת "זיכרון" וכלי ייעודי לייבוא היסטוריה, שיכללו מעכשיו בגרסה החינמית של קלוד. פיצ'ר זה מאפשר לאנשים להעתיק בקלות את ההעדפות, ההקשרים והמידע האישי שלהם משירותים כמו ChatGPT או ג'מיני (Gemini) של גוגל היישר אל תוך המערכת של קלוד, כך שהם נמנעים מ"תסמונת הדף החלק" ולא צריכים לאמן את הבוט מאפס. כפי שצוין באתר ZDNET, על פי אנת'רופיק, התכונה פועלת כך שקלוד "יסכם אוטומטית את השיחות שלכם וייצור סינתזה של תובנות מפתח על פני היסטוריית הצ'אט שלכם". מדובר בנתונים שיתעדכנו מדי יום ויספקו רקע רציף לכל שיחה עתידית עם קלוד. כדי לבצע את הייבוא בפועל, התהליך מתוכנן להיות קצר וענייני: על המשתמש להיכנס לתפריט ההגדרות בקלוד, להפעיל את אפשרות הזיכרון תחת סעיף היכולות או הפרטיות, וללחוץ על כפתור תחילת הייבוא. בשלב זה קלוד ייצר עבורו הנחיה מובנית ומוכנה מראש שאותה יש להעתיק ולהדביק בבוט המתחרה.  הצ'טבוט האחר יארוז את כל המידע וההקשרים לתוך בלוק קוד או קובץ טקסט, ואת התשובה הזו יש פשוט להעתיק ולהדביק בחזרה אל תוך תיבת הייבוא בקלוד לאישור סופי ולשמירה.  המהלך הזה, לצד פתיחת אפשרויות חינמיות נוספות שניצלו את חולשת המתחרים, כבר מוכיח את עצמו בשטח; גם ב-Lifehacker וגם ב-MacRumors דווח כי קלוד טיפס למקום הראשון ברשימת האפליקציות החינמיות ב-App Store של אפל והדיח את ChatGPT ממקומו הרגיל. Claude is #1 in the App Store today — I want to say a huge thank you to all of our new (and existing!) users for the support. We’re working hard for you, please share your thoughts and feedback along the way. pic.twitter.com/xbCLxqR0Yi — Mike Krieger (@mikeyk) February 28, 2026 אנת'רופיק – כן או לא שותפה של הממשל? במקביל לניצחונות המסחריים, אנת'רופיק מוצאת את עצמה בעין הסערה הגיאופוליטית. כפי שדיווחנו, החברה נכנסה לאחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני וספגה הגדרת סיכון בשרשרת האספקה, וזאת בשל סירובה לדרישת הפנטגון לאפשר שימוש במודלים שלה עבור מערכות נשק בלתי מאוישות או מעקב המוני. בעוד שהמתחרה הגדולה, OpenAI, מיהרה לתפוס את מקומה ולשתף פעולה עם מחלקת ההגנה האמריקנית, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, בחר להביע עמדה נחרצת והביע דאגה עמוקה מפני שימוש חופשי ובלתי מוגבל בבינה מלאכותית על ידי ממשלות. ואולם, בהתייחס לפרשת המלחמה באיראן, מסתמן כי התמונה בשטח מורכבת הרבה יותר. רגע אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על החרם על מוצרי ה-AI של אנת'רופיק, התברר שהכוחות האמריקניים משתמשים בקלוד לצורך המלחמה באיראן. על פי דיווחים, מודל הבינה המלאכותית של החברה הוטמע בצבא ארצות הברית הרבה לפני תחילת המלחמה, והפיקוד האמריקני משתמש בו "כדי לבצע הערכה של מודיעין, על מנת לבחור מטרות וגם לצורך ביצוע הדמיות קרב לפני שהביצוע יוצא לדרך". למעשה, ההתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל החלה ביום שלאחר ההכרזה על החרם נגד החברה – מה שמצביע על כך שלא ממש קל להחליף כלי AI בכלים אחרים במהירות, לאחר שהם כבר הוטמעו באופן כבד במערכות.

על רקע הצורך בהנגשת מידע עדכני לציבור בעקבות מבצע "שאגת הארי", מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומערך ההסברה הלאומי מחזירים לשימוש את מפת השירותים החיוניים. המפה מאפשרת לציבור לאתר בקלות ובמהירות מגוון רחב של שירותים חיוניים בסביבתם, בהם מרכולים, מרפאות, טיפות חלב, בנקים, סניפי דואר ומקלטים. ניתן לאתר את כל השירותים בלחיצת כפתור באמצעות הזנת כתובת או בשימוש במיקום המשתמש, וכך לקבל תוצאות רלוונטיות ומיידיות בסביבתו הקרובה. המפה הוקמה ביוזמת ובליווי רשות החירום הלאומית ומערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומתוחזקת על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. המפה מכילה מידע מתעדכן ואינטראקטיבי מטעם משרד הבריאות, משרד הכלכלה, בנק ישראל, משרד התקשורת והמרכז למיפוי ישראל. נציין, כי בנוסף למפת השירותים החיוניים, עומד לרשות הציבור פורטל ממשלתי בחירום. המרכז במקום אחד מידע רשמי, הנחיות לציבור, שירותים ממשלתיים ומדריכים למיצוי זכויות בעת חירום. הפורטל מתעדכן באופן שוטף ומאפשר גישה מהירה למידע מהימן מכל מכשיר ומכל מקום. לכניסה למפת השירותים החיוניים בישראל הקישו כאן.