בשיא המלחמה, כשכולנו רצים למרחב המוגן הקרוב, אלפי קשישים ואנשים עם מוגבלות נאלצים להישאר מאחור בבית או בדירה, ללא מיגון בפחד מוות. כך בזמן "שאגת הארי" אלפים מהם נותרו ללא סיוע, ובלי יכולת להגיע בזמן למרחב מוגן. רחלי, שאימה בת ה-90 נותרה ללא מענה: "הכוח שלנו הוא בלעזור אחד לשני, אחרת מה נשאר לנו?" במיזם "האפוד הסגול" זיהו את הצורך הדחוף ומציעים פתרון - שמתחיל הרבה לפני האזעקה הבאה  

ילדים שנמלטו ממלחמה, איבדו את ביתם ולעיתים גם את הוריהם - ובכל זאת, הדבר הראשון שהם עושים הוא לשחק. אנשי ארגון הסיוע ההומניטרי הישראלי Early Starters International, נחשפו לתמונה הזאת בכל מקום שאליו הגיעו - ממעבר הגבול באוקראינה, דרך אזורים שנפגעו מאסונות טבע ועד מלונות המפונים בים המלח אחרי 7 באוקטובר. יולי חרומצ'נקו, אשת חינוך בארגון ומחברת הספר "כאן זה בטוח", מסבירה למה המשחק הוא לא בריחה מהכאב, אלא הדרך של ילדים לרפא את עצמם - ואיך הוא מרפא גם את המבוגרים שסביבם