יותר פצועים, יותר נפגעי נפש ויותר פניות לסיוע - אך גם שחיקה גוברת בקרב המטפלים ומחסור בכוח אדם. בוועידת "מדינה בפוסט טראומה", הוועידה הלאומית לחיזוק החוסן בחברה הישראלית, דנו מומחים באתגרי השיקום והטיפול. ריקי מאירי, עובדת סוציאלית וסגנית מנהלת היחידה הקלינית בעמותת נט"ל: "זה אירוע שאין בו אפשרות לקחת אוויר". אלי גבאי, יו"ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות: "אנחנו לא עומדים בעומס"

לא רק כמה מהר אדם מבוגר הולך, אלא כמה מהר הוא מצליח להתחיל לזוז כשהמוח שלו נדרש להתמודד עם משימה נוספת. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ניתחו מחדש נתוני בדיקות שיווי משקל וצעד רצוני של 120 מבוגרים, ועקבו אחר הישרדותם 10 עד 17 שנים לאחר מכן. התוצאות מרתקות: "כל האטה של 0.1 שנייה בזמן התגובה לביצוע הצעד נקשרה לעלייה של כ-28% בסיכון לתמותה", מסביר פרופ' איציק מלצר, מוביל המחקר

לא חירום ולא שגרה. כך מתאר יורם יובל את המקום שבו ישראל נמצאת כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר. בריאיון במסגרת  ועידת "מדינה בפוסט טראומה" הוא דיבר על חוסן, על מחדל לאומי בתורים לטיפולי בריאות הנפש במגזר הציבורי ועל "מכונת הרעל". וגם: מה הסיבה שבגללה ישראל, על כל מה שעברה, עדיין במקום השמיני במדד האושר העולמי?

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש מינהל בריאות הנפש במשרד הבריאות, מסביר מדוע כדורים פסיכיאטריים אינם "פתרון קל", מדוע רוב הישראלים דווקא פחות מדוכאים עכשיו מאשר לפני 7 באוקטובר: "רובנו נצמח מפוסט-טראומה. ילד לומד ללכת מנפילות - ככה אנחנו צומחים", אמר בוועידת "מדינה בפוסט טראומה"

שעות אחרי נפילתו של רס"ר איתי אזולאי בדרום לבנון אישרה משפחתו קצירת זרע, וכעת היא נאבקת בבית המשפט כדי לממש את רצונו להקים משפחה גם לאחר מותו. אריק אזולאי, אביו של איתי: "בגלל שאין חוק, אנחנו צריכים להגיע לבית המשפט ולהוכיח את צוואתו של איתי"