הסדרה תשודר בימים ב' (11.5), ד' (13.5) ובשבת (16.5) אחרי חדשות הערב בכאן 11

לאחר הודעות רבות על ביטולי אירועי תרבות בגלל הקורונה, יש סופסוף בשורה טובה: "פסטיבל התמר" יתקיים בחול המועד סוכות, 5-8 באוקטובר. מפיקי האירוע מניחים שעד אז משבר הקורונה יהיה מאחורינו. טרם פורסמה התכנית האמנותית

שוק קופרו לקידום קופרודקציות בינלאומיות בין יוצרי דוקו מקומיים וגופים מרכזיים בעולם יתקיים גם השנה - אך בצורה וירטואלית. אלה הפרויקטים המסקרנים שישתתפו בו

לכל אדם שמפרסם מאמרי דעה יש מן הסתם מילים שעדיף שהוא לא היה כותב. זה אולי בלתי נמנע. היד שלי אינה קלה על המקלדת: אני משתדל, כשאני כותב, להפנות ביקורת לגופו של עניין, ולא של אדם. אף שאני עומד בשמחה מאחורי כמעט כל מאמר שכתבתי, יש מעט מאוד אחרים שאני מצטער עליהם. אחד מהם - וזו לא הגזמה - מדיר שנה מעיניי. כשצפיתי בתחקיר של תכנית המקור ברשת 13 על פרשת מערכת היחסים של שולי ומיכל רנד, חשבתי כל הזמן על מאמר אחד כזה. התכנית ניסתה לברר אם רנד הוא גבר מכה - כפי שנטען כלפיו לאורך השנים - או דווקא גבר מוכה, ושכנעה שהמציאות היא לכל הפחות מורכבת בהרבה. הכתבת חן ליברמן הזכירה קולות שקראו שלא להעניק לו פרס מפעל חיים לאור ההאשמות נגדו. אני הייתי אחד מהם: לפני כמה שנים פרסמתי כאן טור דעה, שאמר בבירור שיש לשלול פרס מאדם שמעליו מרחפות האשמות כאלה. לאור התחקיר וממרחק השנים, נראה כי גם אם צדקתי לגופו של עניין - טעיתי לגופו של אדם. זו הזדמנות לערוך חשבון נפש - ולהתנצל.

מפגש הזוגות הגדול ב"חתונמי" הגיע, ודני ויעל הגיעו לצפות מהצד. איזה קרינג'. כמו מסיבת תיכון עם השגחת הורים. למה בעצם הם שם? מישהו באמת חשב שסביב סיטואציה נפיצה כל כך נזדקק לפרשנות של המומחים על נעלי העקב של רוני? אבל עזבו שטויות, העיקר שהגיע הרגע שאותו טחנו לנו בפרומואים כל השבוע. מור נותנת לרוני חיבוק של ניצולת גולאג שראתה לראשונה אור יום. אליהם מצטרפים הגר וניר, וכולם שותקים עד שמתחשק לצופה ממוצע לקלף לעצמו את העור. כביכול שישה אנשים מספיקים כדי לייצר דיאלוג אחד, אבל רק אם לפחות לשניים מהם יודעים לדבר. דניס ונועם חולקים הלם קרב, אבל דניס לא מבין שהמלחמה שלו רק התחילה. הדר: "נו, שזה יהיה הקשה בחיים שלך". כשאמא אחת רחוקה מחייך, כנראה אין ברירה אלא לצרף אחת חדשה, שתעניק לך את כל האכזבה החסרה. לקראת המפגש אמיר מתחיל להרים לדנית, והם מכתירים זה את זו ברגע של גאונות לשרת החוץ ושר הפנים. "אני לא פורח בסיטואציות כאלה", מודה אמיר. אבל בכללי, מה זה, חמניה תחת השמש. במפגש עצמו, הם אפילו מתוקים יותר. יעל מפרשת את הקרבה שלהם כהתגייסות אחד למען השניה, אבל הפרשנות שלי מעט אחרת - הם נצמדים כי מביך להתבלט בתוך האידיליה כזוג הלא מוצלח. הסיבה שכל הזוגות כל כך קרובים פתאום, היא לא סולידריות או רומנטיקה פתאומית, אלא לחץ חברתי. דובי שיכורה מהר מדי או שאי פשוט עצמה, קשה לומר, ושוחקת את בדיחת ה"זוגות זוגות" בתיבת נוח יותר מאת השפיות של אריק. כל אחד מהזוגות זוכה ממנה לניתוח מתנשא והלבנת פנים ברבים, כאילו היה זה מופע סטנדאפ של דובי בערב חברה. כמו במופעים כאלה, גם כאן העובדים נקלעו לטרגדיה כשהגיעו בסך הכל בשביל שתיה חינם.

הכל התחיל בילדה שלא רצתה ללכת לישון. היא אילתרה שיר במטרה למשוך זמן ולא תיארה לעצמה שמעל ל-7 מיליון איש יצפו בו ויצאו לו גם גרסאות רימיקס וקאברים. אזהרה - זה לא יצא לכם מהראש

אחרי עונה ראשונה שהציגה סיפור נוגע ללב ומלא טוויסטים, בעונה השנייה היוצרים החליטו ללכת עד הסוף עם אווירת הטלנובלה. למרות יותר מדי קווי עלילה בלתי הגיוניים, זה עדיין בינג' נפלא, ואפילו פמיניסטי ומעורר מחשבה. וכן, יש גם איחוד משפחות מרגש

לבמאי רענן אלכסנדרוביץ' נמאס לביים סרטים על הכיבוש שמשכנעים את המשוכנעים, אז הוא יצא לנהל דיאלוג מאתגר עם מי שחושבים אחרת ממנו בסרט הדוקו "מראה" (HOT 8). התוצאה מרתקת ומעוררת מחשבה