אחרי שבשנה שעברה בוטלה במפתיע עם תום העונה השביעית, שאף הסתיימה בסצנה מותחת, דרמת הפשע בכיכובו של לייב שרייבר תחזור עם סרט שיקנה סוף לסיפור. שרייבר עצמו יכתוב את הסרט לצד השואוראנר דיוויד הולנדר, ומלבדו יחזור כל הקאסט, כולל ג'ון ווייט

הרשו לי להתעלם מהופעתו התלושה של זאב רווח ומהמשימה המשעממת שמי שהמציא אותה היה מסטול מהתחת בוודאות, ולעבור מיד לעיקר: בשבוע האחרון כמעט התחלתי לחבב את יהודה, נשבעת בזהבה בן. מאז שהוא עם אלמוג הוא יותר חמוד, והיה איזה רגע שבו הם התכרבלו יחד בחוץ והוא ליטף לה את הפנים, ואשכרה נראה אחלה גבר, לא כמו מישהו שמתחשק להפיל עליו מכונת חטיפים. זה לא החזיק. בשנייה שהפרידו אותו מאלמוג לצורך המשימה ההרקוליאנית של ייצור האנרגיה לצורך פרסומות, הוא התחיל להפגין סממני גמילה קשים. מהר מאד איבד את קור רוחו, השד השתלט עליו, והוא פצח בריבים קטנוניים עם כל מי שלידו. איזה איש מתיש, באמא. רק אותו שמעתי כל המשימה. 20 דקות, לא 20 דקות, מתחלפים, לא מתחלפים. זה הגיע עד כדי הטחה בקארין "אכלתי מהר יותר ממך צהריים, הסטופר שלי לא הגיוני". סתום כבר. ואם כבר מדברים על חוסר הגיון, תגידו, אתם השתגעתם? נכון, רמי התנהג מחריד באותם רגעים שבהם היה "משועמם" (ואחוז דיבוק, כפי הנראה), ונוצרה מהומה שלמה סביב התקרית. שלא תבינו לא נכון, טוב שהדברים האלה עולים לשיח, אבל מכאן ועד להוקעה שלו כ'אלים בפוטנציה' מפרידים קילומטרים של שכל ישר. לינור עצמה אומרת את זה הכי טוב בכל ריאיון שעשתה מאז היציאה מהבית. הדברים הם יותר מורכבים ממה שהם נראים בתוכנית של שעה וחצי שדוחסים לתוכה 24 שעות של התרחשויות, ולמרות שזה נראה רע, רמי לא באמת כזה. תחשבו על הפעמים שבהן התנהגתם כמו פסיכים - האם זה כל מה שאתם? לא, כי בן אדם הוא מצבור של המון תכונות והתנהגויות, ואם כל אחד היה מגדיר את עצמו לפי הרגע הכי גרוע שלו בחיים, באמת אללה יוסטור. ניסיתי להמשיך לכעוס, אבל זה לא החזיק. כבר ברגע שבו כולם קיבלו את מדי חברת החשמל והוא אמר לליאור שכולם נראים בהם כמו מהנדסים "ואנחנו נראים כמו עובדי תחזוקה", פויסתי וסלחתי לו. זה בן אדם חמוד, אינטליגנטי ומצחיק שעשה טעות, טעות טיפשית וחמורה, אבל טעות. ברח לו התוכי? כן. התבלגנה לו המגירה? חד משמעית. אבל אלים ומיזוגן? הרחקתם לכת.

ריז אחמד הוא אחד הפייבוריטים לגלובוס הזהב ולאוסקר בזכות תפקידו ב"צלילי המטאל" כמתופף שהולך ומתחרש, ואפשר להבין למה: זה סרט מרגש וקולנועי עד מאוד, שגם אם לא יזכה בפרסים בסופו של דבר, עוד ילמדו אותו שנים רבות