שירים, כמו דג מלוח, הם בסך הכל עניין של טעם. עוד לפני הוויכוח אם הוא גזעני או מיזוגני, "קאקדילה" של עומר אדם הוא לטעמי לפחות לא שיר טוב, מקסימום שיר בינוני עם כתיבה עצלנית ולחן קליט. לא מדובר ביצירת אמנות כה דגולה ואיכותית, עמוקה או נוקבת שצריך להגן על זכותה להישמע בחירוף נפש. או מנגד להילחם להחרים אותה. ועדיין, אם כל כך הרבה אנשים נעלבים מהשיר שלך - יכול להיות שהוא באמת מעליב, ולא שכל המצקצקים הם אנשים נטולי חוש הומור. נשים שעלו מרוסיה לפני שלושים שנה - וגם פחות מכך - למדו מאז עוד כמה מילים חוץ מ"נייט" ו"דה". השיר "קאקדילה" פשוט לא מצחיק אותן. למה? כי הקונוטציה המינית נטועה בשיר הזה עמוק. אם בניינטיז המשוואה היתה שכל הרוסיות עוסקות בזנות, עם הזמן הסטיגמה השתכללה: להיות רוסיה אומר שאת "נותנת" (ומה זה בכלל "נותנת"? מישהי שמאפשרת למישהו לשכב איתה? בניגוד לאחרות שלא מסכימות?). אם את רוסיה אז קל להכניס אותך למיטה, ותסכימי לעשות דברים שנשים ממוצא אחר לא יעשו.

בית החולים איכילוב עדכן הבוקר כי איש הטלוויזיה מודי בר-און מאושפז במחלקה האונקולוגית ומתמודד עם סרטן. השחקן והקומיקאי טל פרידמן צייץ: "אין ולא יהיה כמו מודי בר-און. מתפלל לשלומו". הכדורגלן מאור בוזגלו הוסיף: "רפואה שלמה וחיבוק גדול"

יעניין אתכן גם: לצפייה בפרק המלא של הישרדות VIP לצפייה בכל הפרקים לקטעים נוספים

יעניין אתכן גם: לצפייה בפרק המלא זה מה שהיה לצופית גרנט להגיד על הפרק האמת מאחורי להב"ה: הכירו את הארגון הקיצוני שאליו נכנסה צופית גרנט

חבר השופטים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2020 בחר בהילה בלום כזוכת פרס ספיר לספרות על הספר "איך לאהוב את בתך". בפרס ספר הביכורים זכה "המטבח האחורי" של רומית סמסון

תערוכה חדשה המסכמת את מיטב הקריקטורות שנוצרו ב-2021 בארץ נפתחת היום בבית אריאלה. אורי פינק: "הקריקטורה היא חלק חשוב מחופש הביטוי ואסור לתת לממסד ולפוליטיקלי קורקט להגביל אותה"

קמי ראזה, שמגלמת את קמי ב"אמילי בפריז", מגלה שהופתעה מהתגובה של הדמות לבגידה של בן זוגה, ומסבירה למה צוחקים עליה שהיא דומה ליהודי זקן. ריאיון מיוחד

כבר יותר מעשר שנים שצופית גרנט מביאה אל המסך סיפורים שישראל המרכזית, השבעה, זאת שמודאגת משאלות כמו לאיזו מדינה אפשר לטוס מבלי לחזור לבידוד, נוטה להתעלם מהם. גרנט אינה נציגה מובהקת של אותה ישראל מוחלשת (ישראל השנייה האמיתית, לא זאת שד"ר אבישי בן חיים מרבה להשתמש בה) אבל מבין אנשי התקשורת הפועלים בערוצים המרכזיים, נדמה שאותה היא מעניינת הכי הרבה. "אבודים" הסדרה התיעודית המצליחה שיצרה עם דוד דרעי, לקחה סיפורים אנושיים 'קטנים' על תיקי אימוץ, ילדים שנולדו מחוץ לנישואים, משפחות שהתפרקו ועוד, ויצרה מהם דרמות סוחפות שגם טובי התסריטאים היו מתקשים לכתוב. הצופים נהרו והתוכנית הפכה לאחד העוגנים הקבועים של רשת ולאחר מכן ערוץ 13 (שכידוע מתקשה למצוא עוגנים מצליחים). עכשיו גרנט חוזרת עם "צופית גרנט ללא גבולות", סדרה תיעודית חדשה שבה היא נפגשת אנשים בעלי אג'נדות קיצוניות ומתלווה אליהם במשך מספר ימים. קיצוניות, שלא לומר אקסצנטריות, מעולם לא היו זרות לגרנט. הצופים הצעירים אולי חושבים שהדבר הכי קיצוני שעשתה היה להיכנס למערכת יחסים עם בעלה הטרי, שולי רנד, ועדיין-לא-גרושתו מיכל רנד, ועל הדרך "ליהנות" מאין ספור אייטמים צהובים במדורי הרכילות. אך המבוגרים בינינו עוד זוכרים אותה פוגשת אנשי טיפוסים מוזרים של ממש בתוכנית הבוקר שלה "מילקשייק", שבה גם התנסתה בשלל פעילויות מיוחדות, בין היתר שתיית כוס שתן (שלה כמובן).