עימות חריף וחריג בתוכנית "חמש עם רפי רשף" בין הפרשן הצבאי של חדשות 12 ניר דבורי לבין חבר הפאנל, יועץ התקשורת אביב בושינסקי. העימות ביניהם גלש לטונים גבוהים מאוד, לצעקות הדדיות ולהתערבות מצד המגיש רפי רשף. במהלך דיון בפאנל על מערכת הביטחון והמלחמה בלבנון על רקע מותם של שני בני אדם כתוצאה מירי רקטה בנהריה אמר בושינסקי לדבורי: "אני לא מבין מה אתה אומר". בתגובה ענה דבורי בכעס: "אני יכול להעביר לך בכתב". בושינסקי הכועס השיב לו: "תודה רבה על הפטרונות שלך! עם כל הכבוד, אתה לא מומחה צבאי, אתה דובר צבאי". ניר דבורי השיב: "אלו דברים שאתה לא מבין בהם. אתה משתלח סתם. אחרי כמה זמן שסופגים, מותר גם לענות לך". בושינסקי ענה: "אתה סופג?! אני לא מבין את מי אתה מייצג, עם כל הכבוד. אני אזרח מסכן שמייצג את האזרחים. תן לי לענות, שמעתי אותך. יש לך המון במה. כשיש לך שני אנשים שנהרגים מרקטה, כשנתב"ג מושבת, כשהצפון ריק מאנשים...". דבורי הזועם התערב ואמר: "אני זלזלתי בזה?! אל תטיף לי מוסר". בשלב זה נאלץ רשף לקטוע את הריב ולהמשיך לדפנה ליאל. צפו למעלה בריב

אוהד חמו ראוי למחמאות על תיעוד של הפלסטינים נסים מג'באליה. רק שאחרי שגמרנו להתפעל צצים גם לא מעט ספקות. האם הם מייצגים משהו, ואם כן, מה בדיוק?

יש המון סמליות בשם "הסיפור של הילדה האבודה", הספר החותם את סדרת הרומאנים הנפוליטניים, שעליו מבוססת העונה הרביעית של "החברה הגאונה". יש כמובן את האירועים המרעישים שמתרחשים בפרקים האחרונים של הסדרה, ואחד מהם בפרט. ישנו הרובד של האמהות שהדור הבא שלהן מתנתק מהן. ויש את רובד הילדוּת עצמה של צמד הגיבורות, אלנה ולילה - ילדות שעקבנו אחריה בעצמנו מאז ראשיתה של הסדרה, ושראשית ימיהן הגדירה את אחריתן. השכונה, האלימות, התשוקה. אבל ישנה גם סמליות אירונית שמעולם לא כוונה: עד כמה הילדות שלוהקו לאורך הסדרה היו הדבר הכי טוב בה, ועד כמה הסדרה נדמתה אבודה כשנאלצה להסתדר בלעדיהן. בתחילת דרכה של "החברה הגאונה" לוהקו צמד קטנות לתפקידים הראשיים של אלנה ולילה (אליזה דל ג'ניו ולודוביקה נאסטי, בהתאמה). הן היו חסרות ניסיון, כמו גם הנערות שהחליפו אותן כשהדמויות בגרו, אבל שתי הקטנות, ובעיקר נאסטי בתפקיד לילה, התבררו ככוח עז, מחוספס. הן תיעלו את העוז של חומר המקור, הספר שעל שמו קרויה הסדרה, הפותח את רביעיית ספרי "הרומאנים הנפוליטניים" מאת אלנה פרנטה. הכוח של הילדות נמוג דרסטית כאשר השתיים הוחלפו על ידי מרגריטה מאזוקו וגאיה ג'ירָצ'ה, שבוסרותן ניכרה, ונשאר חיוור לאורך העונה השנייה.

אחד הביטויים הזכורים לתקופת נשיאותו הראשונה של טראמפ הייתה החזרה של רבים ל"בית הלבן" (הסדרה). האידאליזם של ארון סורקין שימש כנחמה אל מול המציאות הצינית, הכאוטית והמפחידה. זאת הייתה נוסטלגיה לימים של פוליטיקה שמעולם לא התקיימו באמת, אבל האמונה שהיו יכולים להתקיים הספיקה כדי לגרום לאמונה שעוד יחזרו. אם רק ניאחז בכל כוחנו בברטלט, ליאו, ג'וש, טובי וסי-ג'יי, נמצא את הכוחות להתמודד עם מקביליהם האמיתיים שמקבלים את ההחלטות על חיינו. כבר בעונתה הראשונה הייתה "הדיפלומטית" ("The Diplomat") נגזרת של "הבית הלבן". לא רק בגלל שהיוצרת שלה, דבורה קאן, הייתה מהכותבות של הסדרה ההיא, אלא גם בגלל ההסתמכות הנרחבת על דיאלוגים ככלי נשק דיפלומטיים, עיסוק נרחב בערכים, תחומים אפורים וחשיבותה של מחויבות. כל אלה נעטפו בשכבה סבונית נאה של רומנים, מערכות יחסים נפיצות ובגידות.

דובר המשטרה סגן ניצב אריה דורון מגיש תביעת לשון הרע נגד כתב חדשות 12 יוסי מזרחי על סך 800 אלף ש"ח. עורכי הדין עמית חדד, נועה מילשטיין וליעד מור יוסף ממשרד חדד רוט שנהר ושות', הגישו היום (שלישי) בשם דובר המשטרה תביעת לשון הרע על סך של כ-800,000 שקל נגד כתב חדשות 12, יוסי מזרחי, חדשות 12 וקשת 12 בעקבות "פרסום דברי לשון הרע", לטענתו, בערוץ 12 וברשתות החברתיות. דורון החליט להגיש את התביעה בעקבות פרסום התחקיר ששידר יוסי מזרחי בסדרת התחקירים "המבקר", שבמסגרתם כינה את אריה דורון "פעיל ימין קיצוני" ו"פעיל פוליטי בליכוד" וקבע כי דורון הוא "מעריץ של נתניהו". דורון אף טען כי יוסי מזרחי רמז בתחקיר שמינויו לתפקיד דובר משטרת ישראל נעשה אך בשל דעותיו הפוליטיות. "אלו דברי כזב שנועדו להשפיל ולבזות את התובע". מעו"ד עמית חדד, נועה מילשטיין וליעד מור יוסף נמסר: "שמו הטוב של סנ"צ אריה דורון אינו הפקר. כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם. סנ"צ אריה דורון החליט לשים סוף לבליץ התקשרותי המתנהל כנגדו בתקופה האחרונה, והוא הגיש באמצעות משרדנו תביעת לשון הרע נגד הגורמים הרלוונטיים".

המגיש סיפר ב-99fm על "44 הימים הגדולים בתולדות המוזיקה", אותם חווה כנער, ועל כל מה שהשתנה - ולא הצליח לעצור את הדמעות. "עשיתי על זה חזרות וכל פעם בכיתי. לאנשים שהיו בני 18 אז יש ילדים שחלקם כבר לא יחזור הביתה, ולצערי אי אפשר פשוט לשים נירוונה בחדר ולברוח"

המנהיג טרוט העיניים מתיישב ליד שולחן של יועצים ועוזרים, פרסומאים וסוקרים, ומניח לפניהם את הנקודות המרכזיות שכתב לעצמו בלילה לבן של התלבטויות. "אני רוצה שתגידו מה אתם חושבים באמת", הוא אומר להם, "בלי פילטרים". אלא שבתגובה הוא מקבל רק פילטרים. במקום רעיונות ומחשבות, הוא ישמע בעיקר אזהרות: זה עלול להעליב מישהו, זו הצהרה שטרם הגיע זמנה, את המשפט הזה התקשורת תוציא מהקשר, על האמירה הזו עשינו סקר והציבור שנא אותה, על זה יתנפלו אויביך הפוליטיים ויעשו ממך קציצות. ארבע שעות אחר כך כולם מותשים, או מה שנשאר מהנאום הוא אוסף חיוור של משפטים שכבר נאמרו. הם לא הזיקו בעבר אז הם בטח לא יזיקו גם הפעם.

היוצר טיילור שרידן בחר להיפרד בדרך משפילה מדמותו של קווין קוסטנר. המבקרים מאשימים: "הוא היה ראוי לפרידה שמדגישה את כוחו ותשוקתו". "זה קר מאוד, שרידן", כותב אחד מהם. ומה חשב קוסטנר עצמו?