נפתלי בנט, באומץ, אומר שמדיניות מדינת ישראל כלפי איראן כשלה. את המדיניות הובילו נתניהו וכהן שסיים תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד. לאור הפערים בין המצג לציבור שיצר המוסד לדברי רוה״מ, ראוי שיהיה פיקוח הדוק יותר על פעילות המוסד צילום: קובי גדעון - לע״מ  ״במשך שלושה עשורים, אויב הייחוס מספר אחת של ישראל היא הרפובליקה האסלאמית של איראן. המשאבים שהשקיעה המדינה בהתמודדות עם האיום האיראני - הצבאיים, המדיניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, החשאיים והגלויים - הם אדירים״, כך פתח את נאומו הבוקר (ג), ראש הממשלה, נפתלי בנט בכנס הביטחוני-מדיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.  חוד החנית במאבק הזה היה המוסד. מאז מינוי מאיר דגן ז״ל, דרך תמיר פרדו, יוסי כהן ועד דוד ברנע. מתוך אלו, כהן, שסיים תפקיד בחודש יוני האחרון, היה זה שפתח לציבור הישראלי צוהר למבצעי המוסד באיראן. בתקופתו המוסד הגיע לכותרות כמעט כל שני וחמישי, הוא זה שהביא את ארכיון הגרעין לישראל והוא זה שטען שיש למוסד ״יותר מאזניים ועיניים״ באיראן. ובכן, למרות כל ההצהרות, דבריו של בנט מראים את ההפך.  ״כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה, לפני פחות מחצי שנה, נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין ההיגדים מסוג "לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית", לבין הירושה שקיבלתי. אם לסכם את המציאות שירשנו במשפט אחד – איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תכנית הגרעין שלה, כשמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד.  ״נדמה שאחרי תקופה כה ארוכה יש צורך להתבונן על מה השגנו, ולבדוק האם עלינו לכייל מחדש את המאמץ העצום הזה. התשובה, אם מתבוננים בגלוי ובאופן מפוכח - חיובית.״  בחינה מחודשת של מדיניות הפעולה באיראן  כיצד דברי רוה״מ מסתדרים עם דבריו של ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, שטען להצלחות מסחררות של המוסד בעצירת תכנית הגרעין האיראנית? כאמור, כהן סיים את תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד, עת החילופים עם דוד ברנע. כלומר, הפערים הם בין דבריו של בנט לאלו של כהן.   ״כשנכנסתי לתפקידי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי, ממש בשבוע השני, הוא להתחיל POLICY REVIEW, בחינה מחדש של המדיניות של ישראל בנושא האיראני, בדגש כמובן על הגרעין, אבל גם תוך התייחסות למלחמה הקרה, המתמשכת, בינינו לבין האיראנים באזור. זה היה תהליך ארוך ומחכים, שהיו לו שני מימדים - להבין היטב את האויב, ככל שניתן, ולהבין אותנו. מה עשינו עד כה, היכן טעינו, היכן הצלחנו״, ממשיך ראש הממשלה.  ״הטעות שעשינו אחרי הסכם הגרעין הראשון, ב- 2015 - לא תחזור. אז, עם כל הרעש שלפני, מהרגע שנחתם ההסכם, הוא השפיע עלינו כמו גלולת שינה. מדינת ישראל פשוט נרדמה בשמירה. עסקנו בדברים אחרים. מהטעות הזאת נלמד. נשמור על חופש הפעולה שלנו. בכל מקרה, גם אם תהיה חזרה להסכם, ישראל היא כמובן לא צד לו והוא לא מחייב אותה.״ לא היה אף אחד בכנסת שירים דגל  אין ספק כי בנט מגלה אומץ רב בכך שהוא שם את האמת על השולחן - המדיניות שהוביל נתניהו יחד עם כהן בשנים האחרונות מול איראן - כשלה. ולא היה אף אחד בכנסת או בממשלה שהרים דגל, שפיקח על אפקטיביות המוסד ביחס ליעדים של מדינת ישראל בהקשר זה. מישהו, פרט לרוה״מ, שרואה את התמונה ואומר שהמלך עירום.  המשמעות היא כי הנהלת המוסד הקודמת סיפקה לציבור מצד שווא ביחס למצב תכנית הגרעין האיראנית. מדובר גם בראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע, שהיה בתקופה המדוברת סגן ראש המוסד. גם עליו נופלת האחריות לפערים האלו.  הנהלת המוסד היא פונקציה שאמורה להיות מקצועית נטו, ללא הטיות פוליטיות. ובכן, המציאות הוכיחה אחרת. נראה כי העובדה שראש הממשלה ממנה אישית את ראש המוסד, מעיבה על יכולתו של ראש המוסד להיות מקצועי נטו. לכן, נדרש פיקוח הדוק יותר של הכנסת על האפקטיביות של המוסד.  בשל מעטפת הסודיות תחתיה עובד המוסד, טרם ברור האם ברנע עשה שינויים בתפיסת ההפעלה של המוסד באיראן לאור הפערים עליהם מצביע ראש הממשלה. 

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ ישקיעו עוד 900 מליוני ש״ח במתווה הגדלת השכר לחיילי צה״ל. האם ישראל בדרך לצבא מקצועי?  צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון  שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ סיכמו - דמי הקיום של החיילים יועלו ב-50% החל משנת 2022. השרים סיכמו, כי דמי הקיום של חיילי החובה בצה"ל יועלה ב-50% החל מחודש ינואר 2022 (משכורת פברואר), זאת בתיאום עם הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ועל בסיס עבודות מטה שנעשו בנושא בשבועות האחרונים. במסגרת ההחלטה, בעלות של כ-900 מיליון ₪ שתמומן הן מתקציב הביטחון והן מתקציב נוסף שיובא על ידי משרד האוצר, יועלו דמי הקיום של כלל הלוחמים לכ-2463 ש"ח ובהמשך לכך, דמי הקיום של לוחמי החוד יועלו בשנה השלישית לכ-3048 ₪, דמי הקיום של תומכי הלחימה יועלו לכ-1793 ש"ח ודמי הקיום של החיילים העורפיים יועלו לכ-1235 ש"ח.  שר הביטחון בני גנץ: "אנחנו מביאים היום החלטה שעושה צדק עם אלו שמשרתים, ושיש לה השלכות משמעותיות על בניין הכוח בצה"ל והמשך קיומו כצבא העם. מדובר בצורך לאומי, שמתחבר לצורך להביא רפורמה רחבה בשירות בצה"ל. לצד התוספת בתקציב, נמשיך לדאוג לכל החיילים, נרחיב את מעגל המתגייסים ונחזק את החיילים מהאוכלוסיות המיוחדות שזקוקים לסיוע נוסף. ״אני מבקש להודות לשר האוצר אביגדור ליברמן שהדאגה שלו לביטחון ישראל ולחיילי צה"ל הביאה לקידום ההחלטה החשובה הזו ולרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי שהוביל ודחף את קידום הנושא מתוך דאגה לרווחתם של חיילי צה"ל ומפקדיו." שר האוצר אביגדור ליברמן: "הבטחתי לעלות את דמי הקיום של חיילי הסדיר וקיימתי, זאת כאות הערכה והוקרה לשירותם בצה"ל ועל כך שהם מהווים עמוד תווך בביטחונה ובחוסנה של מדינת ישראל ואזרחיה. ״החלטה זו מביאה לידי ביטוי את האחריות והחובה שלנו כהנהגה כלפי אלו שתורמים למדינה ומבטאת מדיניות של שינוי סדרי עדיפויות שהממשלה הזו מובילה, ובכך מצטרפת לשורה של צעדים שנכנסו לתוקף עם העברת התקציב האחרון, לרבות תכנית 'ממדים ללימודים', 'מיגון הצפון' והסדרת תכנית 'נפש אחת'.״

ישראל זיהתה כטמ"מ שהופעל על ידי קבוצות תומכות איראן בתימן ובעירק כדגם KAS-04 (גם Samad-3) תוצרת חברת KIPAS האיראנית https://www.centcom.mil/Portals/6/Documents/Reports/20FEBslides.pdf ישראל זיהתה כטמ"מ שהופעל על ידי קבוצות תומכות איראן בתימן ובעירק כדגם KAS-04 (גם Samad-3) תוצרת חברת KIPAS האיראנית. במכתב למועצת הביטחון ב-17 בחודש זיהה שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן את הכטמ"מ הזה כדגם שחדר לתחום האווירי של ישראל ב-18 במאי השנה. צה"ל הודיע אז שהכלי הגיע מכיוון ירדן והופל בצפונה של ישראל. ארדן כתב במכתבו למועצת הביטחון כי הכטמ"מ שוגר מעירק או מסוריה, וכי מדובר בכלי שטווחו 1,700 ק"מ, כלומר ניתן לשגרו מאיראן לישראל. חברת הייצור של הכטמ"מ KIPAS נתונה לסנקציות של ארה"ב בגלל קשריה עם ארגון אל-קודס, זרוע של משמרות המהפכה. השגריר ארדן כתב, מדווח ג'יינס, כי "תוך הפרה גסה של החלטת מועצת הביטחון 2231 איראן מעבירה מערכות כטמ"מים ויכולות אחרות לשלוחיה בלבנון, בעירק, בסוריה ובתימן, תוך פגיעה ביציבות האזורית". עוד כתב השגריר ארדן כי שלושה כטמ"מים שנקראו 'שבאב' הוצגו במצעד צבאי בבגדד ב-12 ביוני ובדיאלה ב-26 בו.   

"פשטנו על ביתו של קוואסמה בצפון חברון ועצרנו אותו", מסביר סרן מיכאל ביטון, מ"פ בגדוד 13 בחטיבת גולני. ״ידענו שהוא שווה הרבה למודיעין. הוא יכול לנסות לברוח. הוא גם נגיש לאמל"ח בביתו" אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל חיג'אזי קוואסמה, בן 37, הוא בן למשפחה חברונית ידועה, נעצר בעבר כמה פעמים כפעיל חמאס ומתכנן פיגועים. גייס פעילים באיו"ש, נפגש עם בכירי חמאס בחו"ל (כנאה טורקיה) ומהם קיבל הנחיות לתכנון פיגועים. לפני כמה ימים, במסגרת המבצע הגדול לסיכול התארגנות טרור של חמאס באיו"ש, היתה לחיג'אזי קוואסמה פגישה לא צפוייה ולא מתוכננת עם סרן מיכאל ביטון, מ"פ בגדוד 13 בחטיבת גולני. "פשטנו על ביתו של קוואסמה בצפון חברון ועצרנו אותו", מסכם המ"פ בקיצור בשיחה עם ישראל דפנס את פעולת המעצר, אליה מתכוננים זמן רב לפני ומבצעים במהירות ובזהירות. המ"פ מיכאל ביטון מסכים שפעילות כזו היא לא בדיוק היעוד של פלוגת לוחמים בחטיבת גולני. אבל כשהפלוגה 'תופסת קו' בחברון. זה מה שעושים, ופעילות כזו של מעצר אדם מהסוג של קוואסמה דורשת מקצועיות וקור רוח.  "מתחילים במודיעין. אני כמפקד הפלוגה מקבל תמונת מצב מלאה של המשימה ועל האיש ובוחר לא לשתף את כל הפלוגה במידע כי הצטווינו על שמירת מידור. בשלב מסויים אני מקבל את פקודת המבצע המלאה. יודעים שחיג'אזי נמצא ב"איתור" בביתו בחברון, וזה הזמן להגיע אליו. "אני מבצע נוהל קרב חפוז ומוריד פקודה ללוחמים. ברור להם שהאיש מסוכן, שהוא 'רגיש', כלומר שווה הרבה למודיעין. הוא יכול לנסות לברוח. הוא גם נגיש לאמל"ח בביתו".  בפלוגה של סרן מיכאל יש חמש מחלקות, כולל מסייעת. על פי התרגולת הוא  מחלק את  הכוח: שתי מחלקות בפיקוד הסמ"פ שומרות על  הגזרה לשם הגנה על קריית ארבע ועל הישוב היהודי בחברון.  שתי מחלקות נכנסות לפעילות ואחת בעתודה קרובה למקרה של סיוע או פינוי. "ההתקרבות לבית שקטה ומהירה", מספר מיכאל, "מגיעים לבית רכובים על כלי רכב מוגנים כדי להשיג מהירות. מגיעים לדירת המבוקש. אני בראש הכוח, שולח קדימה חוליית פריצה המצויידת בערכת פריצה הידראולית. "בפנים חושך. שעת אחרי חצות. לידי נמצא לוחם שהוא ה'דובר', כלומר מדבר ערבית, והוא מנהל את השיח עם ה'דיירים'. מפרידים בין הגברים לבין הנשים והילדים. עוצרים את קוואסמה ומעבירים אותו להמשך חקירה. לוקחים תעודות ומסמכים ומוצאים בדירה ציוד מסוגים שונים. הפעולה מסתיימת במהירות והפלוגה מנתקת מגע. המבוקש הבכיר עצור. המשימה בוצעה".   ביטון מספר כי כאשר לוחמי הפלוגה נמצאים בקו בחברון כמעט שלושה חודשים, הם מכירים היטב את הסביבה. כהכנה למעצר מבוקשים יש הרבה תרגולים. הלוחמים מתרגלים על מודלים שונים, המפקדים מתרגלים נוהל קרב, כשהמטרה היא שלכל לוחמי הפלוגה בגדוד תהיה שפה משותפת בפעילות מסוג זה בחברון ובשטחים באיו"ש. ביטון תושב חריש, מלא שבחים ללוחמיו: "אני גא בלוחמי הפלוגה", הוא אומר, "הם פועלים במקצועיות ובקור רוח, הם  מבינים היטב את משמעות הפקודות והפעילות הצבאית באזור ה'קו' שלהם בימים אלו".  דובר צה"ל מסר שנעצרו יותר מ-50 מעורבים בהקמת תשתיות טרור, נתפסו אמל"ח, כספים וציוד להכנת מטעני נפץ. במבצע הסיכול הגדול בשבועות האחרונים  ברחבי איו"ש השתתפו יחידות רבות של צה"ל, משטרת ישראל ושב"כ. זה אחד המבצעים הגדולים לסיכול טרור, שבין היתר קיבל הכוונה מחו"ל.  בסיום המבצע אמר הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי למפקדים וללוחמים: "ביצעתם את המשימה שלכם היטב. סיכלתם תשתית טרור רחבה. בזכותכם לעם ישראל יש יותר שקט וביטחון".   

המכות לא מפסיקות לנחות על קבוצת הסייבר ההתקפי מהרצליה. בכתב תביעה שהגישה אתמול אפל, היא דורשת צו מניעה קבוע שיאסור על NSO להשתמש בכל תוכנה, מכשיר או שירות שלה, וכן פיצוי כספי  מפגינים מחוץ למשרדי NSO בהרצליה, יולי 2021. צילום: REUTERS/Nir Elias אפל הגישה תביעה נגד קבוצת NSO ״על מנת שתצטרך לתת דין וחשבון על המעקב אחרי משתמשי אפל והטרגוט שלהם״, כך על פי הודעה רשמית של ענקית הטכנולוגיה. במסגרת התביעה, שהוגשה אתמול (ג׳), מבקשת אפל גם צו מניעה קבוע שיאסור על NSO להשתמש בכל תוכנה, מכשיר או שירות שלה, וכן פיצוי ״על ההפרות הבוטות של החוקים הפדרליים והמקומיים בארה״ב, הנובעות ממאמציה לתקוף את אפל ואת משתמשיה״. לדברי אפל, התביעה מספקת מידע חדש בנוגע לאופן בו הדביקה NSO את מכשירי הקורבנות בתוכנת הריגול ״פגסוס״, על ידי שיטה הקרויה FORCEDENTRY שניצלה חולשה שכבר תוקנה, אשר שימשה בעבר את לקוחות החברה לפריצה למכשירי אפל של הקורבנות ולהתקנת התוכנה. ״שחקנים בחסות מדינת לאום, כמו קבוצת NSO, מוציאים מיליוני דולרים על טכנולוגיות מעקב מתוחכמות, מבלי לשאת באחריות״, צוטט בהודעת החברה קרייג פדריגי, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה של אפל. ״מכשירי אפל הם החומרה הצרכנית המאובטחת ביותר בשוק, אבל חברות פרטיות המפתחות תוכנות ריגול בחסות ממשלתית הפכו למסוכנות עוד יותר. ״בעוד שאיומי סייבר אלה משפיעים רק על חלק קטן מלקוחותינו, אנו מתייחסים לכל מתקפה על המשתמשים שלנו ברצינות רבה, ופועלים כל הזמן לחיזוק האבטחה והגנת הפרטיות ב-iOS, כדי לשמור על בטיחות כל המשתמשים שלנו״, הוסיף פדריגי. אפל הודיעה כי תתרום עשרה מיליון דולר וכן כל סכום שייפסק בתום התביעה לארגונים העוסקים במחקר ובהסברה של מעקב סייבר, דוגמת סיטיזן לאב ואמנסטי טק. בנוסף, הודיעה כי תתמוך בחוקרי סיטיזן לאב בעזרת סיוע טכני והנדסי וכן מודיעין איומים ללא עלות, ובמידת הצורך תציע את אותו סיוע לארגונים אחרים ״המבצעים עבודה קריטית במרחב זה״. ״חברות שכירי חרב דוגמת קבוצת NSO סייעו לכמה מהפרות זכויות האדם הגרועות ביותר בעולם ולפעולות דיכוי חוצות לאומים, תוך העשרה שלהן עצמן ושל משקיעיהן״, מסר רון דייברט, מנהל הסיטיזן לאב. ״אני מצדיע לאפל על כך שהיא דורשת מהם לשאת באחריות למעשי ההתעללות שלהם, ומקווה שבכך תעזור אפל להביא צדק לכל מי שנפגע מההתנהלות חסרת האחריות של קבוצת NSO״. מדובר למעשה בתביעה השנייה מסוג זה נגד קבוצת NSO, לאחר זו של פייסבוק (מטא) שהוגשה בשנת 2019, במסגרתה האשימה את הקבוצה בניצול באג באפליקציית וואטסאפ על מנת להתקין את ״פגסוס״ בטלפונים של כ-1,400 עיתונאים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם. מוקדם יותר החודש דחה בית המשפט האמריקני ערעור שהגישה NSO, שטענה כי פעילותה נופלת תחת חוק המעניק חסינות לגופים הקשורים לממשלות זרות, וטען שעצם הרישוי שלה והתמיכה הטכנית אותה היא מציעה לא מגנים עליה מאחריות על פי החוק הפדרלי.

המושבים אובזרו במגוון פיצ'רים המיועדים להתאמה ארגונומית, נוחות ישיבה והגנה מקסימלית על היושבים בהפלגות ארוכות ובאירועים של פיצוץ   תמונה: מוביוס חברת מוביוס (Mobius) הישראלית, המתמחה בתכנון, פיתוח ויצור מערכות מצילות חיים וסופגות אנרגיה (EA) לכלי רכב צבאיים, סיימה לאחרונה ייצור ומסירה של עשרות מושבים סופגי אנרגיה המיועדים לחדרי הפיקוד והמכונות של ספינה שולת מוקשים עבור אחת ממדינות אירופה. היקף העסקה נאמד בכמה מאות אלפי דולרים. המושבים יוצרו בהתאמה לדרישות הספינה ואובזרו במגוון פיצ'רים המיועדים להתאמה ארגונומית, נוחות ישיבה והגנה מקסימלית על היושבים בהפלגות ארוכות ובאירועים של פיצוץ. מערכת הישיבה כוללת מנגנוני הגבהה והנמכה, תנועת קדימה-אחורה, סיבוב 360 מעלות ועוד. לדברי מוביוס, המושבים נבחנו ועברו בהצלחה יתרה סידרת בדיקות מחמירה ע"י הלקוח  האירופאי. בכירים בחברה אומרים כי "מבחינת מוביוס מדובר בצעד חשוב, מאחר והתחום של מושבים ימיים בעלי יכולות ריסון אנרגיה ושיכוך הלמים בהתאמה מלאה לצרכי לקוח, הנו שוק יעד חשוב, משמעותי ובעל פוטנציאל צמיחה גדול עבור החברה בשנים הקרובות. כבר עתה אנחנו עובדים על עסקאות נוספות עבור מספנות נוספות באירופה ובמזרח התיכון."  

סגן שר הביטחון, ח״כ אלון שוסטר: ״אנחנו מבקשים להתאים את צרכי מערך המילואים לשינויים המתרחשים בחברה הישראלית״ צילום: דוברת סגן שר הביטחון לראשונה מאז שנת 2018 סגן שר הביטחון, ח״כ אלון שוסטר כינס אתמול (ב׳) את ועדת המנכ״לים לעניין מערך המילואים. קצין מילואים ראשי, רח״ט תכנון וכח אדם בצהל, נציגי המל״ל ונציגי משרדי הממשלה. אלו מהווים, בראשות סגן השר, את המטה של ועדת השרים לעניין מערך המילואים, אשר תבחן את כל ההיבטים הנוגעים למערך, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. סגן שר הביטחון, ח״כ אלון שוסטר: ״שמח להניע מחדש את תהליך החשיבה סביב נושא מערך המילואים. אנחנו מבקשים להתאים את צרכי מערך המילואים לשינויים המתרחשים בחברה הישראלית ולחזק את משרתי המילואים על פעילותם הענפה והמאמצים שהם משקיעים למען מערכת הביטחון ואזרחי המדינה״.

רפאל גרוסי, ראש סוכנות האו״ם לאנרגיה אטומית, יצטרך לדון עם האיראנים על מגוון נושאים הקשורים לפיקוח על הגרעין. ביקורו מתקיים כשבוע לפני תחילת שיחות הגרעין בוינה Photo: U.S. State Department רפאל גרוסי, ראש סוכנות האו״ם לאנרגיה אטומית, הודיע בטוויטר כי הוא בדרכו לטהרן. על הפרק ישנם נושאים רבים הקשורים לפיקוח על מתקני הגרעין של איראן.  ביניהם, החזרת הפקחים למתקנים, צפייה בחומרים שצולמו מפברואר האחרון (עת ביקורי הפקחים הפסיקו), פיקוח על מתקני ייצור חלקים לצנטריפוגות, שאלות לגבי ממצאים במספר מתקנים שלא היו תחת פיקוח, והסדרת הליך הפיקוח בנפרד משיחות הגרעין בוינה.  ביקורו של גרוסי מגיע ימים ספורים לפני תחילת השיחות בוינה שאמורות לצאת לדרך בסוף חודש זה. איראן, על פי פרסומים גלויים, הקשיחה עמדות מול ארה״ב ואירופה ורוצה לחזור להסכם המקורי והורדת הסנקציות הכלכליות.  ברקע, ישנם פרסומים מצד ארה״ב הטוענת כי הזמן לדיפלומטיה ״קצר״, אך אינה מציעה חלופות למשא ומתן. אופציית המלחמה עם איראן נראית בלתי סבירה בשלב זה מצד ארה״ב או ישראל.  במקביל, ישנם פרסומים על שחרור 3.5 מיליארדי דולרים מהכספים הכלואים של איראן מאחת ממדינות העולם. מהלך, שאם יתברר כנכון, היה צריך לקבל הסכמה אמריקאית בכתב על מנת שאותה מדינה לא תפול תחת סנקציות אמריקאיות.