קצין המבצעים של תחנת המשטרה רמלה הבחין אמש בשלושה חשודים עם תיקים סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ ובתום מרדף עצר אותם כשברשותם אמצעי לחימה קרדיט: דוברות המשטרה קצין המבצעים של תחנת המשטרה רמלה הבחין אמש בשלושה חשודים עם תיקים סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ ובתום מרדף עצר אותם כשברשותם אמצעי לחימה שעפ"י החשד נגנבו מהמתקן הצבאי. ק' אגף המבצעים של תחנת המשטרה ברמלה הבחין אמש בדרכו לתחנה, בשלושה חשודים המכניסים תיקים גדולים לרכב סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ. בתוך כך, הקצין החל במעקב אחר הרכב החשוד שניסה להימלט תוך סיכון משתמשי הדרך, ולפיכך הזעיק הקצין כוחות סיוע נוספים ובתום מרדף נעצר הרכב ובו שלושת החשודים, תושבי דרום הארץ בשנות ה-20-30 לחייהם. בחיפוש ברכב תפסו השוטרים אמצעי לחימה שונים שעפ"י החשד נגנבו זמן קצר לפני כן מבסיס צבאי סמוך. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביאם לדיון בבית משפט השלום ראשל"צ, בבקשה להאריך את מעצרם.

מדובר בניסוי שני ברש״ק היפרסוני. בספטמבר 2021 בוצע ניסוי דומה עם רש״ק אחר. כעת בוצע ניסוי עם רש״ק שטרם נוסה http://www.rodong.rep.kp/en/index.php?strPageID=SF01_02_01&newsID=2022-0... אתמול (ד) ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי שיגור טיל עם רש״ק היפרסוני. מדובר בטיל שהוצג במהלך חודש אוקטובר 2021 בתערוכה בפיונגיאנג. על פי ניתוח של oneearthfuture, מדובר בטיל המסוגל לטוס במהירות של 5 מאך. מדובר בניסוי היפרסוני שני. הקודם בוצע בספטמבר 2021, עם רש״ק מסוג אחר.  קוריאה הצפונית, שוב, מוכיחה שמה שהיא מציגה בתערוכה לכל העולם, מנוסה לאחר מכן באופן מבצעי. במקרה דנן, הניסוי בטיל היפרסוני מאותת ליפן וקוריאה הדרומית שמערכות הגנה אווירית מקומיות או אמריקאיות - לאו דווקא יעזרו להן.  בצורה אחרת, פיונגיאנג משמרת את ההרתעה שלה מול שיתופי הפעולה של ארה״ב עם טוקיו וסיאול.  מול הפיתוחים בפיונגיאנג, בטוקיו לא יושבים בשקט. על פי פרסום של asia.nikkei, ביפן מתכננים לפתח תותח מגנטי להגנה מפני טילים היפרסונים. ״משרד ההגנה היפני יפתח אמצעי ליירוט טילים עוינים באמצעות קליעים בעלי עוצמה מגנטית, אמרו מקורות ל-Nikkei Asia, בעוד האומה ממהרת להגיב לנשק ההיפרסוני המפותח על ידי סין, צפון קוריאה ורוסיה.״, כותבים בפרסום.  כ-6.5 מיליארד ין (בסביבות 56 מיליון דולר) הוקצו לפרויקט בהצעת התקציב של הממשלה לשנת 2022. משרד הביטחון היפני הקצה בעבר מיליארד ין (כ-8.64 מיליון דולר) לטכנולוגיה בתקציב המשלים של 2016, ובנה אב טיפוס. המטרה היא נשק המסוגל לירות קליע במהירות של 2,000 מטר לשנייה או יותר, כ-6 מאך.   

אל״מ (מיל׳) פסח מלובני סוקר ומנתח את האפשרויות העומדות בפני אסד בבואו לשקם את המדינה. והאם יסכים אסד לשלם את המחיר הדרוש כדי לחזור לחיק האומה הערבית? מיוחד https://sana.sy/en/?p=137019 הצלחתם של בשאר ומשטרו לשרוד את המלחמה העקובה מדם בסוריה, בסיוע רוסיה ואיראן, ובחירת אסד מחדש לנשיאות במאי השנה, הביאו לדעת פרשנים, לשינוי במדיניות מדינות האזור כלפיו, למעט טורקיה.  חיק האומה הערבית מדינות רבות באזור השלימו עם המציאות, וישנם סימנים המצביעים על כוונה להחזיר את סוריה לחיק האומה הערבית ולליגה הערבית, ממנה סולקה ב-2011, ולחדש את היחסים עימה כפי שהיו לפני שהמלחמה פרצה בה במרס 2011.  יצויין כי גם ערב הסעודית שוקלת אם לשנות את יחסה כלפי בשאר ומשטרו. שינוי זה נועד, בין השאר, כדי לסייע לסוריה בהתמודדות במשבר ההומניטרי שנגרם בה כתוצאה מהמלחמה ומשפיע על כל האזור, כולל חזרת הפליטים לסוריה, וגם כדי להביא לשינוי בהתנהלות המשטר הסורי, להתמודד מול איום הטרור ולהפחית את ההשפעה האיראנית באזור.  מהלך זה משתלב גם עם הצעות האו"ם לטפל בסוגיה הסורית, ולהביא לפתרון המשבר על בסיס הסכמה משותפת אמריקאית-רוסית, ובתמיכת מדינות ערב ואירופה. על רקע זה התפרסמו לאחרונה ידיעות המצביעות כי מספר מדינות ערביות כמו מצרים, ירדן והמפרציות מתחילות להתקרב למשטר אסד, גם מבלי שנמצא עדיין פיתרון לסיום הסכסוך בסוריה, ולהשבת הסדר על כנו.  צעדים אלה כוללים בעיקר את חידוש הקשרים הכלכליים והיחסים הדיפלומטיים עם המשטר הסורי. יצויין כי חלק ממדינות אלה הן ידידותיה של ארה"ב, הרואה בבשאר אל-אסד ובמשטר הסורי את האשמים לכל מה שקרה בארצם. הממשל בוושינגטון מי שפועל ותומך בהשתלבותה מחדש של סוריה באזור מחד, ובהתמודדותה מול ההשפעה האיראנית והטורקית מאידך, היא בעלת בריתה רוסיה. לעומתה, ארה"ב טוענת כי אין כל שינוי במדיניותה כלפי סוריה, הדורשת שינוי פוליטי במדינה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, וממשיכה בהפעלת הסנקציות נגדה (חוק קיסר), שנועדו להגביר את הלחץ על המשטר הסורי. בכך מהוות מכשול רציני בפני חידוש הסחר עימה והשקעות בשיקומה.  ידידותיה של ארה"ב בעולם הערבי מנסות לשכנע את הממשל בוושינגטון להסיר את המצור מעל סוריה, ולדברי פרשנים אמריקאים, יתכן שהממשל החדש נוטה להקשיב להן, במידה מסוימת. התפתחות זו מצביעה על שינוי מגמה בעולם הערבי, אשר בתחילת העימות בסוריה סילק אותה מהליגה הערבית, וחלק מהמדינות, כסעודיה, ירדן והאמירויות, אף תמכו בכוחות האופוזיציה במלחמתן נגד משטר אסד.  יוזמה סורית מול ירדן המהלך הראשון נעשה ביוזמה סורית מול ירדן, כאשר הנשיא בשאר טלפן לשכנו מדרום, המלך עבדאללה השני, בתחילת אוקטובר, וניהל איתו שיחה, הראשונה מאז פרוץ המהפכה הסורית ב-2011. על פי ההודעה הרשמית של בית המלוכה הירדני, עסקה השיחה, לה קדמו מגעים נוספים בין שני הצדדים, ב"יחסים בין שתי המדינות האחיות ובדרכים להגברת שיתוף הפעולה ביניהן". המלך גם אישר את "תמיכת ירדן במאמצים לשמור על ריבונות סוריה, יציבותה, שלמותה הטריטוריאלית ואחדות העם בסוריה". קדמו לשיחה זו פגישה בין מפקד צבא ירדן, הגנרל יוסף אל-הונאיטי עם שר ההגנה הסורי, הגנרל עלי איוב, ב-19 בספטמבר בעמאן; פגישה של שרי החוץ של שתי המדינות בניו יורק, וכן ביקור רשמי של ארבעה שרים סורים בממלכה, ולבסוף, פתיחת מעבר הגבול בין שתי המדינות. הפגישה בין שר ההגנה הסורי ומפקד הצבא הירדני התקיימה לאחר שהצבא הסורי השלים את מבצע ההשתלטות על אזור דרעא, ועסקה כמדווח, בהגברת שיתוף הפעולה בין שני הצדדים באבטחת הגבול המשותף, במצב בדרום סוריה ובהתמודדות מול פעילות טרור והברחות סמים באזור. המהלך כולו נועד לחדש את הסחר בין שתי המדינות ששירת גם את ערב הסעודית ומדינות המפרץ, והופסק בשל פרוץ המלחמה בסוריה. גם כדי לחדש את מיזם הנחת צינור הגז הטבעי ממצרים דרך ירדן לסוריה וללבנון, ככל הנראה באישור אמריקאי. כל זאת כדי לחזק את הכלכלה הקורסת בסוריה ובירדן. פתרון פוליטי בכינוס באלג'יר?  הנשיא אסד טלפן גם במחצית השנייה של אוקטובר 2021 ליורש העצר של האמירויות, ודן עימו בחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות. אמנם האמירויות פתחו מחדש את שגרירותם בדמשק ב-2018, אך היחסים נשארו קרים מאז.  בעקבות כך קיים שר החוץ של האמירויות ביקור ראשון בדמשק בתחילת נובמבר, ונפגש עם הנשיא אסד, מהלך שהיה בו איתות ברור של מדינות ערב לחדש את קשריהן עם סוריה. הביקור עסק בעיקר בפיתוח שיתוף הפעולה בתחום הכלכלי.  מהלך נוסף מצד מדינות ערב כלפי סוריה ניתן לראות בהשתתפותו של ראש המודיעין הכללי הסורי בכנס בינערבי ראשון מסוגו של ראשי שירותי המודיעין. המפגש נערך בקהיר בתחילת נובמבר 2021, בהשתתפות הנשיא המצרי אל-סיסי והמזכיר הכללי של הליגה הערבית, למרות שהוא עצמו נמצא תחת סנקציות אמריקאיות ואירופאיות.  יצויין כי שינוי זה בעולם הערבי כלפי סוריה והעומד בראשה, הוא הישג חשוב עבור הנשיא אסד, שהוחרם על ידי מדינות ערב מאז החלה הלחימה בארצו. נראה כי העולם הערבי חוזר להכיר בו כשליטה הלגיטימי של סוריה, למרות כל פשעי המשטר כלפי הכוחות המורדים והאוכלוסיה האזרחית במדינה.  עם זאת, שובה של סוריה כחברה בליגה הערבית יחייב, כנמסר, השגת הסכם בין המשטר לגורמי האופוזיציה, נושא שיעלה לדיון בכינוס הליגה באלג'יר במרס 2022.  המכשלה העיקרית העומדת בשלב זה בפני מהלכים אלה היא עמדתן של ארה"ב ומדינות אירופה בסוגיה הסורית, על רקע התפתחויות חדשות אלה. לדעת פרשנים יצטרך ממשל ביידן למצוא את הדרך בטיפול בנושא זה, בין המציאות המתפתחת באזור, לבין העקרונות שהנחו עד כה את מדיניותו.  מזכיר המדינה, בלינקן, ציין לאחרונה את מטרות הממשל בסוריה, המתמקדות במתן סיוע הומניטרי, לחימה בדאע"ש המתעורר מחדש, הפעלת לחץ על המשטר הסורי והעומד בראשו להשגת הפסקת אש במדינה.  לדבריו, הממשל אינו מתכוון לנרמל את היחסים עם המשטר הסורי וגם לא להעניק לו טיהור, ולא להסיר אף אחת מהסנקציות שהוטלו עליו, או להסיר את ההתנגדות לשיקום המדינה, עד שיבצע צעדים שיביאו לפיתרון פוליטי.  בלימת ההשפעה האיראנית גורמים ערבים רשמיים קראו לממשל האמריקאי להקל את הסנקציות המוטלות על סוריה, כדי שמדינותיהם תוכלנה לחדש את הסחר עימה, וגם כדי לפעול לבלימת ההשפעה האיראנית בה, ולהציג בפני אסד אלטרנטיבות אחרות, שכן הם הגיעו להבנה שהמצב הנוכחי אינו טוב גם עבור מדינותיהם.  הדבר עורר את רוגזם של חברי קונגרס אמריקאים, שכועסים על כך שמדינות ערב מוכנות להשלים עם המשך שלטונו של אסד ולחדש עימו את היחסים, ולא להענישו על מעשיו והתנהגותו בשנות המלחמה.  האמריקאים דורשים שאסד יחדש את השיחות עם גורמי האופוזיציה בג'נבה כדי לגבש חוקה חדשה, שתהיה מקובלת על כולם, ובכך לממש את החלטת מועצת הביטחון בנושא מס' 2254 (מ-2015).  פרשנים מעריכים כי הממשל הנוכחי לא יעודד צעדי נורמליזציה עם המשטר הסורי, אך גם לא יטיל וטו או יביע התנגדות למהלכים בכיוון זה מצד מדינות ערב. "הרכבת בנושא זה כבר יצאה לדרך", לדבריהם. יצויין כי ברקע לכל אלה נמצאת הכלכלה הסורית בתהליך הדרדרות חמור ומתמשך, העוני גדל בממדיו, חלק גדול מהאוכלוסיה חי במחנות פליטים בתנאים קשים, ולכל זה גם התווספה מגפת הקורונה, וקשיי מערכת הבריאות הסורית להתמודד מולה. סוגיה אחרת שעלתה בעקבות הוצאת הכוחות האמריקאים מאפגניסטאן, היא השאלה האם ארה"ב מתכוונת להוציא את כוחותיה גם מסוריה, בה אין לאמריקאים אינטרסים חשובים.  רוב הפרשנים נוטים להסכים לכך שארה"ב צריכה להוציא את כוחותיה משם, אך מעלים שאלות לגבי הדרך בה הדבר צריך להתבצע, לאור הביקורת שהושמעה על היציאה מאפגניסטאן.  יוזכר כי כשהנשיא טראמפ רצה בזמנו להוציא את כל הכוחות מסוריה. התנגד לכך הפנטגון בכל תוקף, מפני שהדבר היה משדר בגידה בכורדים הסורים שתמכו באמריקאים נגד דאע"ש ושילמו על כך ביוקר. גם ישראל התנגדה לצעד זה מפני שהכח האמריקאי הקטן באל-תנף מונע מאיראן שימוש בציר הדרומי מעיראק לסוריה.  שאלות פתוחות לסיכום: לקראת השנה החדשה עומדות על הפרק מספר שאלות פתוחות בסוגיה הסורית, ובהן: התפתחות הקשרים בין סוריה לבין העולם הערבי; מוכנות המשטר הסורי לנקוט בצעדים בונים מול האופוזיציה וגיבוש חוקה חדשה;  המשך הנוכחות האיראנית בסוריה והמאמצים להעמיק אותה לנוכח התקיפות המיוחסות לישראל; מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה, ובין רוסיה וארה"ב, ומידת השפעתם על ההתפתחויות בסוריה;  המשך הנוכחות האמריקאית בסוריה, על רקע מדיניות הממשל לצמצום הנוכחות הצבאית באזור, עם הוצאת הכוחות מאפגניסטאן, והמשך המדיניות הרוסית מול התקיפות האוויריות המיוחסות לישראל, לאור ההאשמות שרוסיה נתנה "אור ירוק" לישראל בתחום זה. בשל כל אלה, וסוגיות אזוריות אחרות שלא נדונו במאמר זה, כגון סוגיית הגרעין האיראני, עשוייה שנת 2022 באזורנו להיות שנה מעניינת ורבת התפתחויות, וימים יגידו.

שלושת הזרועות קיבלו את שמותיהן של יחידות מג"ב שאוחדו בשנת 2012 ליחידות שחר 101 והוקמו כאמור מחדש לפני כחודשיים וסיימו את הכשרתם ביום חמישי האחרון צילום: משטרת ישראל 210 לוחמים ולוחמות חדשים הצטרפו לחטיבה הטקטית במג"ב. מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן החליט על הקמת שלוש זרועות מבצעיות שהוקמו מחדש יחידות "אלון" בצפון, "ברק" במרכז ו-"רותם" בדרום אשר יפעלו ויתנו מענה איכותי ומקצועי במשימות השגרה ובאירועי החירום במחוזות משטרת ישראל.  שלושת הזרועות קיבלו את שמותיהן של יחידות מג"ב שאוחדו בשנת 2012 ליחידות שחר 101 והוקמו כאמור מחדש לפני כחודשיים וסיימו את הכשרתם ביום חמישי האחרון. שלושת הזרועות יפעלו תחת החטיבה הטקטית של מג"ב עם יכולות ואמצעים מתקדמים.  השר לבט"פ, מר' עמר בר-לב: "מג״ב למדה, התמקצעה, התפתחה והפכה לאחד הכוחות המיומנים והחשובים ביותר במערך הביטחון הלאומי. את הניסיון והתרומה של מג״ב לא ניתן להחליף. ולכן החלטנו להעצים את משטרת ישראל ואת משמר הגבול. בימים אלה, כשאנחנו עוברים מהגנה להתקפה בכל הנוגע ללחימה וההתמודדות עם הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי, אתם תהיו מובילי ההסתערות."  מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב שבתאי: "היום אנו מחזקים את משטרת ישראל כך שכל אזרח ירגיש זאת עם תוספת של לוחמי ולוחמות משמר הגבול שיפעלו בשגרה מול העבריינים ובחירום מול האיומים על ביטחון הפנים. לצד הכוחות הרבים שיתווספו למחוזות המשטרה, אנו משקיעים גם בשידרוג היכולות הטכנולוגיות שיאפשרו איסוף מודיעין בזמן אמת, שליטה משמעותית בשטח הפעולה ותגובה מהירה של הכוחות.״ מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן: "העשייה הביטחונית של היחידות הסדירות, אנשי המילואים ומערך המתנדבים שפועלים בנחישות בלחימה בטרור, בפשיעה החמורה ובהפרות הסדר האלימות - ביו"ש, בגבולות המדינה, בקו התפר, במעברים, בערים ובמרחב הכפרי. בין תפקידיו של החיל לוחמי ולוחמות מג"ב מעניקים שירות ומאפשרים חופש פולחן, פרנסה ומרקם חיים תקין במקומות הקדושים, במעברים ובכל מקום ברחבי הארץ.״  

האם נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? האם נכון להחזיר חלק מהאחריות לשב״כ? האם המערך עונה על ציפיות הממשלה והאזרחים? רצוי כי המל״ל יבחנו זאת (לפחות) בכל פעם שמתחלפת הנהלה  ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל | צילום: דני שם טוב  יגאל אונא, ראש מערך הסייבר שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות הודיע על פרישה. שינוי כזה בהנהלה מאפשר לראש הממשלה, שהמערך פועל תחתיו, לעשות בדק בית בשאלת מהות מערך הסייבר.  אזכיר כי המערך קם בתחילה כגוף מטה שתפקידו להיות רגולטור בתחום הסייבר למשק האזרחי. לאחר מכן הוקמה רשות סייבר שהועברו אליה חלק מסמכויות השב״כ בתחום מערכות מחשוב קריטיות למדינה.  שאלת המחקר של ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל והאיש שאחראי מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא, צריכה להיות האם המערך בתצורתו הנוכחית ובתקציב של כ-200 מליוני ש״ח בשנה, אפקטיבי ביחס ליעדים שלו.  אחד האנשים שהתייחס בימים האחרונים לנושא הוא בוקי כרמלי, מי שהיה ראש רשות הסייבר בעבר וכיהן גם בתפקידים נוספים במערכת הביטחונית הקשורים לעולם הסייבר. בראיון מצולם לפודקאסט TLV1, מסביר כרמלי את השיקולים שהובילו להקמת רשות הסייבר ובהמשך למערך הסייבר.  לפי כרמלי, ראוי שראש הממשלה יעסוק בשאלת אפקיטיביות מערך הסייבר. לטענתו, יש לצמצם את המערך חזרה למטה סייבר שישמש כרגולטור, במקביל להסדרתו בחוק. את תחומי האחריות על תשתיות קריטיות להחזיר לשב״כ, כך לפי כרמלי.  אזכיר כי עד היום, טרם חוקק חוק המסדיר את פעילותו של מערך הסייבר, בעיקר כי הגרסאות שהוצעו היו דרקוניות (בלשון המעטה) ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה פחדו מביקורת ציבורית בנושא.  כרמלי דן בראיון בשאלה איפה עובר הגבול שבו למדינה מותר להתערב בכל הקשור להגנה על עסק פרטי. ״אם יש התקפה נגד חברה פרטית בישראל שמעסיקה 100 איש? לטענתי, לא״, מסביר כרמלי.  ״כמו בעולם העסקים, שאתה פותח חברה חדשה, כולם מרוצים ואופטימיים. לאט לאט אתה מגלה את החיים האמיתיים. שהכל עובד יותר לאט ואחרת. בסוף אתה מרכז מאמצים, להתמקד, איפה שתוכל להצליח. גם בעולם הגנת הסייבר הלאומי נדרשת התמקדות. אם נמשיך לנסות לתת הגנה לכלל המרחב האזרחי, נגיע למצב שבו אנחנו לא תורמים בכלום. להערכתי, אנחנו די קרובים למצב הזה.״  האם נכון להתמקד כפי שמציע כרמלי, או שמא, נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? אין ספק כי שאלות אלו רלוונטיות וצריכות להמדד על פי היחס בין היעדים שהממשלה הציבה לעצמה כאשר הקימה את המערך, לבין המציאות. גל המתקפות בשנת 2021 נגד מטרות ישראליות, ממשלתיות ופרטיות, מראה, כצפוי, שזהו מרחב מתפתח הכולל אי וודאות רבה.  לאור אי וודאות זו, נכון יעשו במל״ל אם יבחנו את יעילות המערך בכל כמה שנים. ואין כמו שינויי גברי בהנהלת הארגון כנקודת תזמון לבחינה כזו. 

החוזה בשווי כולל של 20 מיליון דולרים הנו חלק מתכנית NGSW (Next Generation Squad Weapons)   U.S. Marine Corps photo by Lance Cpl. Patrick Katz/Released חברת ווינצ'סטר (Winchester), יצרנית תחמושת הנק"ל הגדולה ביותר עבור צבא ארה"ב, הודיעה השבוע כי זכתה בחוזה מצבא ארה"ב לאספקת תחמושת 6.8 מ"מ לצבא ארה"ב כחלק מתכנית NGSW (Next Generation Squad Weapons). על פי הודעת החברה, יצור התחמושת במסגרת חוזה  זה יתבצע במפעל Lake city Army הנמצא במיזורי. מפעל זה הינו מפעל ייצור תחמושת נק"ל בבעלות ממשלתית היחיד בארה"ב. חוזה 20 מיליון הדולרים בו זכתה ווינצ'סטר הינו חלק מחוזה בשווי של 8 מיליארד דולרים שווינצ'סטר זכתה בו בכדי לתפעל את המפעל המדובר. יוזכר כי בחודש דצמבר 2021 דווח באתר ישראלדיפנס (https://www.israeldefense.co.il/node/52966) כי חברת ווינצ'סטר זכתה בחוזה בשווי 13 מיליון דולרים לאספקת תחמושת 7.62 מ"מ לצבא ארה"ב וגם חוזה זה הנו חלק מחוזה 8 מיליארד הדולרים המדובר.

התיקון לחוק חומרי נפץ עבר בכנסת ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. דני קרוננברג משבח את כלל הגורמים ששיפרו את המצב לטובת אזרחי המדינה. אך טוען: ״נדרש כי הוועדה המייעצת לשר הביטחון לא תהיה חותמת גומי. אלא תקבע תקנות יעילות להפחתת סיכון במפעלים ביטחוניים״  קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב בימים האחרונים, בשעה טובה, ולאחר עיכובים שנמשכו זמן רב, הכנסת אישרה את התיקון לחוק חומרי הנפץ. החוק אינו מושלם, אך באופן כללי חל שיפור רב ביחס לעבר וביחס לטיוטות מוקדמות של התיקון לחוק חומרי הנפץ. כעת המשימה החשובה ביותר בנושא היא התקנת תקנות שילוו את החוק, וקביעת הנחיות הבטיחות לגבי נפיצים. במאמר שפרסמתי לפני כשלושה חודשים, שכותרתו "משרד הביטחון מסתיר מידע מוועדת החוץ והביטחון בהקשר טיפול בחומרי נפץ", טענתי כי לא תקין שבישראל, בניגוד למדינות מתוקנות, מסתירים מחברי הכנסת ומהציבור את הוראות הבטיחות בנפיצים (למרות שהן אינן סודיות), וכי לא טוב לתקן את חוק חומרי הנפץ מבלי שהוראות הבטיחות לגבי חומרי הנפץ יעוגנו בתקנות. לאחרונה רלפ"ם (הרשות לפינוי מוקשים) במשרד הביטחון פירסמה באתר אינטרנט את הטיוטה של מדריך 4145 לבטיחות נפיצים. בכך משרד הביטחון הוכיח שהוא קשוב לביקורת ציבורית ושהוא נוהג מתוך שקיפות וכיבוד זכות הציבור לדעת. זה המקום לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על הפרסום של מדריך 4145, בניגוד למדיניות ההסתרה שבה נקטו בעבר. תקנות האו״ם מול מדריך 4145 מעבר לכך, בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בתאריך 30.12.21, הודיע עו"ד ערן יוסף, מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, כי בכוונת משרד הביטחון להביא לאישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תקנות שיתבססו על מדריך 4145, והוא חזר והתחייב מספר פעמים שהוועדה תדון בנושא על מנת לאשרו. גם במקרה זה היה ראוי לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את עו"ד ערן יוסף מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על כך שהם הכריזו שבכוונתם לפעול באופן הראוי במשטר דמוקרטי ולאשר את התקנות לגבי בטיחות בנפיצים, בוועדת חוץ וביטחון בכנסת. ואולם בדיון השני שנערך בוועדת חוץ וביטחון, עו"ד ערן יוסף הודיע במפתיע לוועדה שהוא חוזר בו מההתחייבות של משרד הביטחון לוועדה, וכי מדריך 4145 לא יוגש לוועדה לצורך אישורו כתקנות. אמנם עו"ד ערן יוסף התנצל על כך שבדיון הקודם הוא טעה (ובכך הטעה את חברי הוועדה הנכבדים) אך הדבר מעלה מחשבות נוגות על התנהלות משרד הביטחון בעניין זה. בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון בכנסת התייחסו, בין השאר, למחלוקת האם התקנות אמורות להתבסס על הנחיות הבטיחות של האו"ם לנפיצים IATG (שנקבעו על ידי הגורם המוסמך כמדיניות בטיחות הנפיצים של מדינת ישראל) או על מדריך 4145 של משרד הביטחון. זאת ההזדמנות לציין כי השימוש בצרוף המילים והמספרים "מדריך 4145 לבטיחות בחומרי נפץ" מוטעה ומטעה: הוא עלול ליצור את הרושם, שמדובר במדריך המתורגם במדויק לשפה העברית, ממסמך באנגלית של משרד ההגנה האמריקאי שמספרו 4145. אבל "המדריך" של משרד הביטחון אינו תרגום מלא של מדריך משרד ההגנה האמריקאי 4145, אלא תרגום חלקי, סלקטיבי ולא עדכני של המסמך האמריקאי המקורי. מעבר לכך, התכנים של מדריך זה הינם למעשה שעטנז מבלבל של הנחיות ממקורות שונים, ולא רק מהמדריך האמריקאי, בניסיון להכין "מדריך לאומי לבטיחות נפיצים בישראל". יש לציין שתקנים ישראליים מקבלים מספר חדש, שאינו מספר של תקן זר, גם אם הם מבוססים על תקן זר, ולכן לא נכון לקרא למסמך האמור בשם "מדריך הבטיחות 4145". חובבנות בכתיבת המדריך של משרד הביטחון  יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ רם בן ברק, שאל לקראת סוף הדיון, האם הוראות הבטיחות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות. לצערי עלי לענות על שאלה זו בתשובה החלטית, חד-משמעית וברורה: ההוראות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות. כבר בעמודי ההגדרות, המופיעים ממש בתחילת מדריך 4145, נתקלתי בהגדרה של "גז נוזלי". בבית הספר היסודי למדתי על שלושת מצבי הצבירה של חומר: מוצק, נוזל וגז.  כאשר התבגרתי למדתי גם על פלזמה, אך המושג "גז נוזלי" נראה כסתירה פנימית. המונח "גז מעובה" מתייחס לגזים שהופכים לנוזל בלחץ נמוך יחסית (של אטמוספרות בודדות). המונח "גז מונזל" מתייחס לגז המאוחסן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה מאוד (לדוגמה "חנקן מונזל", "חמצן מונזל" וכדומה). אבל מה לעזאזל זה "גז נוזלי"? בדקתי במדריך 4145 איזה מונח באנגלית תורגם כ"גז נוזלי" והתברר שמדובר ב- LPG, שהתרגום שלו לעברית הוא גפ"מ (גז פחמימני מעובה) המוכר בכינוי העממי "גז בישול". כנראה שהמתרגם של מדריך 4145 התעצל לבדוק, או שלא הבין מה המשמעות של המילה "פחמימני", ובמקום להשתמש במונח הנכון גפ"מ (גז פחמימני מעובה) הוא כתב "גז נוזלי". אין ספק שזאת שגיאה לתרגם כ"גז נוזלי" את מה שצריך היה לתרגם כ"גז פחמימני מעובה (גז בישול)". הקוראים עלולים לחשוב שמדובר בטעות בודדת (וניתן להניח שאף מסמך בהיקף גדול אינו חף מטעויות) אך לא אלאה את הקוראים בכמות הגדולה מאוד של שגיאות חמורות שהתגלו במדריך 4145, העלולות להעיד על בורות הנדסית. בדיון בוועדת החוץ והביטחון, מהנדס ראם לוט ( מנהל אגף רישוי מפעלים בטחונים במשרד הפנים) חשף כי למשרד הפנים יש הערות רבות לגבי טיוטת מדריך 4145 וכי משרד הפנים מסתייג ממנו. ממקורות יודעי דבר נודע לי שגם גורמים בצה"ל ובמפעלים ביטחוניים השמיעו ביקורת קשה לגבי טיוטת מדריך 4145. למרבה הצער, משרד הביטחון ככל הנראה התעלם ממרבית ההערות שהועברו אליו לגבי האיכות הנמוכה של מדריך 4145. גם ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות שבלשכת המהנדסים פרסם נייר עמדה שבו הוא המליץ להתבסס על הנחיות האו"ם לבטיחות בנפיצים IATG ולא על מדריך 4145 בגירסתו העברית. מעבר לכך, ניסוחים רבים המופיעים במדריך 4145 נכתבו בעברית עילגת, וקשה להאמין שעורך לשוני בדק ותיקן את הניסוחים (למרות שלרשות משרד הביטחון עומדים עורכים לשוניים מעולים). משרד הביטחון היה חלוץ בשימוש בנהלי הבטחת איכות של עבודה המבוצעת על ידי ספקים חיצוניים, אך נראה שבמבחן התוצאה, מדריך 4145 הינו כשלון המעיד על התנהלות חובבנית של הגורם שהכין את הנוהל עבור משרד הביטחון. להיצמד לתקנים בינלאומיים כחבר לשעבר בוועדת תקן במכון התקנים, אני יכול להעיד על דיונים רבים שנערכו על ידי קבוצת מומחים, מובילים בתחומם, לגבי תקן שהינו הרבה יותר פשוט ממדריך 4145.  ברור שבנושא הקשור לבטיחות נפיצים לא ניתן להסתפק בכתיבה שנעשתה על ידי אדם בודד (מוכשר ככל שהוא יהיה), ויש לערב מספר מומחים בעלי ידע מקצועי מעמיק, מתחומי ידע שונים ובעלי יכולת טובה לתרגום מאנגלית לעברית. קשה להאמין שמדריך כה רשלני יקבל מעמד של תקנות בספר החוקים של מדינת ישראל. מעבר לכך, המדיניות בישראל היא, ככל שניתן ואפשרי, להיצמד לתקנים בינלאומיים ולא להמציא את הגלגל מחדש (ובמקרה הזה להתבסס על עגלה אמריקאית מיושנת ולהוסיף לה עוד 7 גלגלים שיש בהם תקרים). אני קורא לשר הביטחון, ח"כ בני גנץ, להתייעץ עם מומחים לנפיצים (ויש כאלו גם מחוץ למשרד הביטחון...) או לפעול בהתאם להנחיית הוועדה המייעצת לנפיצים שתוקם בהתאם לתיקון חוק חומרי הנפץ, לנקוט בצעד אמיץ, לקבוע שהפרויקט של הכנת מדריך לאומי לבטיחות נפיצים נכשל, ולאמץ את הנחיות הבטיחות בנפיצים של האו"ם, המשמשות במרבית מדינות העולם. כנראה שהפרת ההתחייבות של משרד הביטחון לאשר את מדריך 4145 כתקנות, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נועדה לחסוך למשרד הביטחון את ההתבזות כאשר בוועדת חוץ וביטחון ישאלו שאלות נוקבות ומביכות לגבי השטויות (וסליחה על הניסוח הבוטה, אך אלו הם פני הדברים) המופיעות בטיוטת מדריך 4145, בשעה שירצו לאשר אותו כתקנות. וועדה מייעצת או חותמת גומי?  בתיקון לחוק חומרי הנפץ נקבע שתוקם וועדה מייעצת לעניין פיקוח על חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים (להלן: "הוועדה המייעצת"). בחוק גם נקבע כי על משרד הביטחון יהיה להתייעץ עם הוועדה המייעצת לגבי הוראות בטיחות שיחולו על מפעלים ביטחוניים, ובכלל כך הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החזקה, החסנה, וייבוא של חומרי נפץ, שימוש בהם והעברתם ממקום למקום. יש לקוות שחברי הוועדה המייעצת הנכבדים יבדקו בדקדקנות את מדריך 4145 (או שיסתייעו לצורך כך במומחים חיצוניים) ולא ירצו להתבזות באופן אישי, ולפגוע בשמם הטוב, בגלל שהם יאשרו נוהל גרוע המכיל טעויות רבות. אין זה מיותר לציין כי הוועדה המייעצת תהיה חייבת להגיש לשר הביטחון, אחת לשנה, דו"ח על פעולתה, ושר הביטחון יהיה חייב להגיש דו"ח זה לוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ולכן יש להניח כי התקשורת תוכל לדווח על החלטות הוועדה המייעצת, כמקובל במדינות דמוקרטיות שבהן מכבדים את זכות הציבור לדעת ונוהגים בשקיפות. משרד הביטחון הוכיח, פעם אחר פעם, שהוא יודע להסיק מסקנות מכישלונות, לתקן את הטעון תיקון, ולחזור עם פתרון חדש וטוב יותר.  טוב יעשו פקידי משרד הביטחון אם יחשבו מסלול מחדש. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

האם נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? האם נכון להחזיר חלק מהאחריות לשב״כ? האם המערך עונה על ציפיות הממשלה והאזרחים? רצוי כי המל״ל יבחנו זאת (לפחות) בכל פעם שמתחלפת הנהלה  ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל | צילום: דני שם טוב  יגאל אונא, ראש מערך הסייבר שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות הודיע על פרישה. שינוי כזה בהנהלה מאפשר לראש הממשלה, שהמערך פועל תחתיו, לעשות בדק בית בשאלת מהות מערך הסייבר.  אזכיר כי המערך קם בתחילה כגוף מטה שתפקידו להיות רגולטור בתחום הסייבר למשק האזרחי. לאחר מכן הוקמה רשות סייבר שהועברו אליה חלק מסמכויות השב״כ בתחום מערכות מחשוב קריטיות למדינה.  שאלת המחקר של ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל והאיש שאחראי מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא, צריכה להיות האם המערך בתצורתו הנוכחית ובתקציב של כ-200 מליוני ש״ח בשנה, אפקטיבי ביחס ליעדים שלו.  אחד האנשים שהתייחס בימים האחרונים לנושא הוא בוקי כרמלי, מי שהיה ראש רשות הסייבר בעבר וכיהן גם בתפקידים נוספים במערכת הביטחונית הקשורים לעולם הסייבר. בראיון מצולם לפודקאסט TLV1, מסביר כרמלי את השיקולים שהובילו להקמת רשות הסייבר ובהמשך למערך הסייבר.  לפי כרמלי, ראוי שראש הממשלה יעסוק בשאלת אפקיטיביות מערך הסייבר. לטענתו, יש לצמצם את המערך חזרה למטה סייבר שישמש כרגולטור, במקביל להסדרתו בחוק. את תחומי האחריות על תשתיות קריטיות להחזיר לשב״כ, כך לפי כרמלי.  אזכיר כי עד היום, טרם חוקק חוק המסדיר את פעילותו של מערך הסייבר, בעיקר כי הגרסאות שהוצעו היו דרקוניות (בלשון המעטה) ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה פחדו מביקורת ציבורית בנושא.  כרמלי דן בראיון בשאלה איפה עובר הגבול שבו למדינה מותר להתערב בכל הקשור להגנה על עסק פרטי. ״אם יש התקפה נגד חברה פרטית בישראל שמעסיקה 100 איש? לטענתי, לא״, מסביר כרמלי.  ״כמו בעולם העסקים, שאתה פותח חברה חדשה, כולם מרוצים ואופטימיים. לאט לאט אתה מגלה את החיים האמיתיים. שהכל עובד יותר לאט ואחרת. בסוף אתה מרכז מאמצים, להתמקד, איפה שתוכל להצליח. גם בעולם הגנת הסייבר הלאומי נדרשת התמקדות. אם נמשיך לנסות לתת הגנה לכלל המרחב האזרחי, נגיע למצב שבו אנחנו לא תורמים בכלום. להערכתי, אנחנו די קרובים למצב הזה.״  האם נכון להתמקד כפי שמציע כרמלי, או שמא, נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? אין ספק כי שאלות אלו רלוונטיות וצריכות להמדד על פי היחס בין היעדים שהממשלה הציבה לעצמה כאשר הקימה את המערך, לבין המציאות. גל המתקפות בשנת 2021 נגד מטרות ישראליות, ממשלתיות ופרטיות, מראה, כצפוי, שזהו מרחב מתפתח הכולל אי וודאות רבה.  לאור אי וודאות זו, נכון יעשו במל״ל אם יבחנו את יעילות המערך בכל כמה שנים. ואין כמו שינויי גברי בהנהלת הארגון כנקודת תזמון לבחינה כזו.