מהחקירה בשב"כ עלה כי חיזבאללה פעל לגיוס והפעלה של תשתית מבריחים בישראל לטובת קליטת אמל"ח צילום שב״כ נחשף בחקירת השב״כ: קשר של אזרח ישראלי עם גורמי חיזבאללה. נעצרו אזרחים ישראלים מכפר קאסם ומלוד אשר הופעלו כתשתית מבריחי אמל״ח. נתפסו שני מטעני חבלה מתוצרת איראן. במסגרת פעילות משותפת של שב"כ, משטרת ישראל וצה״ל, נעצרו במהלך חודש יולי מספר אזרחים ישראלים, תושבי כפר קאסם, בחשד לקבלת אמל"ח רב ואיכותי. ברשותם אותרו שני מטעני חבלה מתוצרת איראנית ואמל"ח רב נוסף. בפשיטה של לוחמי שב"כ, ימ"מ ומג״ב על מתחם מגורים בלוד אותרו אזרחים ישראלים נוספים שהתכוונו להשתמש באחד מהמטענים האמורים, למטרות פליליות. מהחקירה בשב"כ עלה כי חיזבאללה פעל לגיוס והפעלה של תשתית מבריחים בישראל לטובת קליטת אמל"ח חריג והפצתם לגורמים שונים, בהם גורמים פליליים. פרטי העצורים גלאל חרסא - אזרח ישראלי, תושב כפר קאסם, בן 28. אחמד עיסא - אזרח ישראלי תושב כפר קאסם, בן 30. מוחמד עיסא - אזרח ישראלי תושב כפר קאסם, בן 39. נוח עאסם - אזרח ישראלי, תושב לוד בן 30. היום הוגשו כנגד הארבעה כתבי אישום בפני ביהמ״ש המחוזי (מרכז) באשמת עבירות נשק.  גורם בכיר בשב״כ: ״פרשיה זו ממחישה פעם נוספת את המאמצים של גורמי טרור מחזבאללה ומאיראן לנצל את אזרחי ישראל הערבים לפעילות ביטחונית כנגד המדינה. כמו כן עלה בחקירה כי התפר בין הביטחוני לפלילי הינו דק ביותר.״

במקביל, הצבא ימשיך להשתמש בטילי נ"ט מסוג ספייק LR עד לפחות לשנת 2030 Picture source: French MoD צבא בלגיה הזמין 761 משגרי טילי נ"ט מסוג Akeron MP מתוצרת הקונצרן הביטחוני האירופאי MBDA. במקביל להזמנה זו, הצבא הבלגי ימשיך להשתמש במערכות טילי נ"ט ספייק LR תוצרת חברת רפאל עד לפחות לשנת 2030. אספקת טילי האקרון צפויה בשנים 2026-2029 כאשר ההגעה ליכולת מבצעית צפויה בשנת 2027. יצוין כי רק לאחרונה הצטייד צבא לוקסמבורג ב-90 מערכות כאלו. האתר armyrecognition.com מספר כי ה-Akeron MP היא מערכת טילים ניידת שפותחה על ידי MBDA ומיועדת ללוחמה נגד טנקים, נישאת על ידי חיילים או משולבת בכלי רכב קרביים. הפיתוח החל בשנת 2009 והייצור ההמוני החל בשנת 2013. הטיל הוכח ונבדק בהצלחה, מה שהוביל לאימוצו על ידי הצבא הצרפתי ולשיתוף פעולה עם שוודיה. למערכת טווח של עד 8 ק"מ, יכולת חדירת שריון כבד ותאימות לפלטפורמות שונות. מערכת ה-Akeron MP הפכה למרכיב מרכזי בקשרים ההדוקים יותר בין כוחות היבשה הבלגיים והצרפתיים. בנוסף, הטיל נמצא גם בלב הפרויקט האירופי LYNKEUS, בהובלת צרפת, בלגיה, קפריסין ולאחרונה גם שוודיה. פרויקט זה נועד לקדם את יכולת הירי "מעבר לקו הראייה" (BLOS) של מערכת הטילים, ולסלול את הדרך ליכולות לחימה קרקעיות מתקדמות ומתואמות יותר בקנה-מידה יבשתי.  

במסוק היו עוד שני אנשי צוות שהתנגדו לעריקה ונהרגו By Srđan Popović - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4499180 טייס מסוקים רוסי גנב את מסוקו מסוג MI-8 וטס אתו לאוקראינה כשבמסוק עוד שני אנשי צוות. הטייס הסגיר עצמו לצבא אוקראינה. המודיעין בקייב טוען שהוא ארגן את העריקה במבצע מיוחד והביא לאוקראינה את משפחת הטייס שנחת באזור העיר חרקיב. דפנס בלוג מסר את דברי התקשורת באוקראינה שהמודיעין יזם מבצע שכנוע של הטייס לערוק. לפני כן עסק בטיסות תובלה בין שני בסיסים של צבא רוסיה להעברת חלקים של מטוסי קרב סוחוי SU-57 ו-סוחוי SU-30SM.  שני אנשי הצוות שטסו עמו לאוקראינה לא ידעו לאן הם טסים. במסוק היו עוד שני אנשי צוות שהתנגדו לעריקה ונהרגו. פראבדה האוקראיני מסר שהטייס ומשפחתו נמצאים באוקראינה והם הוצאו מרוסיה עוד לפני שאב המשפחה הטייס הטיס את מסוקו לאוקראינה.   

המתקפה בוצעה בחצי האי קרים, באזור שנקרא Cape Tarkhankut https://t.me/operativnoZSU/111269 דיווחים שצפו אתמול (ד) ברשתות, הראו מבצע אוקראיני להשמדת סוללת S-400 רוסית בחצי האי קרים, באזור שנקרא Cape Tarkhankut (מיקום האירוע). על פי הדיווחים, המתקפה האוקראינית בוצעה על ידי מל״טים וטילים.  על פי הערכות שפורסמו ברשת, המבצע כלל שני מל״טי הטעיה שהעסיקו את הסוללה, כאשר במקביל שוגרה אצווה של שלושה טילים שהשמידה אותה.  אזכיר כי בישראל נפוצו שמועות לפני מספר שנים על אימונים של חיל האוויר הישראלי להשמיד סוללות כאלו באזור יוון. ובכן, מסתבר שהאוקראינים יודעים לעשות זאת גם ללא מטוסי קרב.   

בשלב ראשון, ירכוש הצבא את הרכיב עבור משאיות מרכז ההובלה, בהיקף מוערך של כ-400 אלף יורו Photo by Gabriel Santos on Unsplash בהמשך לדוח המידי שפרסמה החברה ביום 29 בדצמבר 2022, בדבר בחינת טראקנט סמארט קטליסט - הרכיב הקטליטי לצמצום צריכת דלק והפחתת פליטות מזהמות במנועי סולר, באוגוסט 2023 קבלה החברה הודעה מצה"ל על רכש מתוכנן.  בחודשיים האחרונים נבחנו על ידי צה"ל מספר רב של טכנולוגיות שתכליתן – צמצום פליטות גזי חממה. הטכנולוגיה שהוצגה על ידי החברה נמצאה מתאימה לאור תוצאות שהציגו ירידה של 50% בפליטות המזהמות וירידה משמעותית בצריכת הדלק. אי לכך החליט צה"ל להצטייד ברכיב הקטליטי למשאיות מרכז ההובלה, בהיקף כספי המוערך על ידי החברה בסכום של כ- 400 אלפי יורו. בנוסף צוין בהודעת צה"ל כי קיימת אפשרות להרחיב ההצטיידות בהמשך לרכבים נוספים בצה"ל. ההצטיידות אושרה על ידי צה"ל לאחר ניסוי שנעשה בכלי רכב צבאיים ולאור התוצאות שהוצגו בביקורת מכון התקנים הישראלי. חנן פרידמן, מנכ"ל החברה: ״הפיילוט שערך לאחרונה צה"ל וכן קבלת תוצאות בדיקת מכון התקנים הישראלי הראו חיסכון של 52% בפליטת גזי חממה וחיסכון של עד כ-7.4% בצריכת סולר.״  יובהר כי הוצאה לפועל של רכש על ידי צה"ל טעונה אישור והזמנה של משרד הביטחון, אשר נכון למועד דוח זה, טרם התקבלה.  אודות הממיר החכם טראקנט מפתחת במשותף עם חברת RENTAR בארה"ב, ומשווקת, קטליסט דלק חכם (פטנט מספר 7156081B2)  שמטרתו להפחית את צריכת הדלק והפליטות במנועי דיזל של כלי רכב כבדים. פטנטים דומים נרשמו באירופה, אסיה וישראל.  הממיר מתחבר למערכות טראקנט המחשבות את מספר הפליטות המזהמות. משאית, הפולטת בממוצע 12-16 טון מזהמים בחודש, יכולה לחסוך כ-25% מהפליטות המזיקות, וזאת במקביל לחיסכון הנוסף שיושג משימוש במערכת התאמת הנסיעות (Matching) החכמה שפיתחה החברה.  בנוסף להשפעה הסביבתית החיובית, לממיר הדלק יתרונות כלכליים למשתמש הקצה, שכן התקנתו יכולה להפחית את הוצאות הדלק בשיעור של עד – 7.4% ולהראות הפחתה של עד 52% בפליטות גזי חממה. משאית אירופאית צורכת סולר בממוצע של כ-60,000 יורו בשנה. טראקנט אנטרפרייז (Trucknet Enterprise) הנה חברת integration platform as a service, פלטפורמת All In One, דיגיטלית, מבוססת ענן, המאפשרת לחברות תחבורה ולוגיסטיקה הפחתה בעלויות ההובלה וחסכון במשאבים באמצעות אופטימיזציה של משלוחים בכל סוגי התחבורה. 

ארבע הערות על השבוע בביטחון: שליחי נתניהו מנסים לגבש הסכם עם סעודיה - כולל שאלת הגרעין | האם שב״כ יסייע למשטרה? | איראן חושפת מל״ט חדש   סטילס: עמוס בן גרשום / לע״מ בפעם הזאת, מבצע הכיתור הסתיים בקלות: לוחמי הצנחנים ומג"ב חסמו בלילה שבין ראשון לשני את כל הרחובות המובילים אל הבית שבו שהו שני המחבלים, שרצחו פחות מיממה קודם לכן את בת שבע ניגרי מבית חגי ופצעו אזרח ישראל נוסף. בתוך דקות, הסגירו המחבלים את עצמם ללא קרב. ים של רובים הפעולה הקלה התבססה על מודיעין מדויק שסיפק השב"כ, אך היא היפוך גמור לקיץ המסויט שעובר על צה"ל בשטחים: השב"כ מזרים התראות בקצב שלא היה כמוהו מאז דעיכת האינתיפאדה השנייה לפני כמעט 20 שנה. גם אם מרבית הפיגועים מסוכלים מבעוד מועד, מספר ההרוגים שובר שיאים.  את המחבל מהפיגוע במכון לשטיפת רכבים בחווארה בשבת, ימצאו כוחות הביטחון ללא ספק, במוקדם או במאוחר, אם עדיין לא מצאו. עד אז החיכוך הגבוה מסבך את כוחות צה"ל ומג"ב גם עם ארועים כמו הטענה שצעיר פלשתיני נורה בגבו כאשר התרחק מכוח ישראלי במהלך פעולה שהיא חלק מהמצוד, בכפר ביתא שליד שכם. שעות לפני המעצר בחברון הגיע ראש הממשלה באופן יוצא דופן לנקודת הפיגוע, ביחד עם  שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, וגם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. כל הצמרת הזאת קיבלה עדכון טקטי מהמחשב הנייד של מח"ט הגזרה, שהוצב על שולחן עמוס בבקבוקי מים שהתרוקנו, בתוך אוהל חפ"ק.  לנתניהו ולגלנט היה לאחר מכן מסר אסטרטגי מול המצלמות, תחת השמש הקופחת: "צריך להבין שחלק גדול מגל הטרור הזה (מגיע) כתוצאה מהכוונה חיצונית", אמרו והצביעו על איראן ש"מכוונת, מממנת, ומעודדת" את הפיגועים. יש בזה משהו, אבל זו רחוקה מלהיות כל התמונה בקיץ 2023. מה כן? איראן מציפה את יהודה ושומרון בכסף ובנשק. בהחלט מתדלקת את הפיגועים, גם אם רובם מבוצעים על ידי מחבלים בודדים, מכל הארגונים ללא הכוונה מרכזית. עידוד הפיגועים הוא אחד הדרכים של איראן לגבות מחיר מישראל, על תקיפות וחיסולים, שהיא מייחסת לה בכל רחבי המזרח התיכון ואפילו על אדמת איראן עצמה.  מה מעבר לזה?  יש להניח כי גם בלי המעורבות הגבוהה של איראן, המצב ביהודה ושומרון היה השנה נפיץ. אגף המודיעין הוציא כבר לפני כמה שנים התראה אסטרטגית על השלכות ההיחלשות של הרשות הפלשתינית, ככל שהמנהיג הישיש מחמוד עבאס, אבו מאזן, הולך ודועך.  לחבורה שמקיפה את אבו מאזן יש עדיין עניין עצום בתיאום ביטחוני עם ישראל, כדי להילחם באויב המשותף - החמאס. אך גם עניין גדול יותר לרשת אותו, במציאות שבה תמיכה ירודה בציבור הפלשתיני, תופסת את אנשי הרשות כמשתפי פעולה עם ישראל.  בשב"כ מעריכים כי אילו היו נערכות כיום בחירות אמיתיות באיו"ש, החמאס היה מנצח בהן בגדול, ודווקא בעזה שבה הוא שולט, הוא היה נוחל כישלון. ממש מפסיד. אחד האתגרים הגדולים של מערכת הביטחון, בניסיון לבלום את גל הטרור, הוא כמות הנשק העצומה, שמציפה את השטחים. רובים ואקדחים ניתן להשיג ממש בזול, וייתכן שבעתיד נראה גם שימוש בכלי נשק מסוכנים הרבה יותר כמו טילים.  הנשק מוברח בעידוד האיראני דרך הגבולות הארוכים עם ירדן, אבל - ולא נעים להכיר בכך – מגיע גם מנשקיות של צה"ל. רבות מהן נפרצות עם ובלי שיתוף פעולה של חיילים מתוך הבסיסים. ייבוש ביצת הנשק הוא משימה טקטית ארוכת טווח עבור צה"ל והשב"כ, שממשיכים לראות בתיאום עם הפלשתינים את הדרך היעילה ביותר לצמצום היקף הפיגועים.  בדיון הקבינט הביטחוני המיוחד, שנערך ביום רביעי האחרון, בעקבות הפיגועים האחרונים, נשמע גם קולו הקבוע של השר השני במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ, שדווקא שואף למוטט את הרשות. בין דרמר למולכו  בינתיים, בראייה רחבה, יש צרות גדולות אפילו יותר, על רקע ההבנות שהושגו בין ארה"ב לאירן. אלו הופכות את איראן למדינת סף גרעינית דה-פקטו ומפשירות לאייתולות מיליארדי דולרים, תמורת התחייבות להשעיה בלבד של העשרת האורניום. לכאורה, המגעים עם האמריקאים בכל הנושאים מתנהלים בכל הרמות. כולל ביקור הפרידה של ראש המטות המשולבים מארק מיילי השבוע בישראל, ונסיעה של שר הביטחון גלנט ביום חמישי לארה"ב, מבלי שיש בתכנית שלו פגישות עם הצמרת הביטחונית האמריקאית.  מי שמנהל את העניינים הרגישים באמת, הוא השר רון דרמר, שגריר ישראל לארה"ב לשעבר, על תקן של איש אמון מיוחד. לראש הממשלה נתניהו יש היסטוריה של שימוש אינטנסיבי בנוהל "שליחים אישיים". שניים מהבולטים היו רון לאודר, שניהל בשמו מו"מ פרטני על הסכם שלום עם סוריה לקראת סוף שנות ה-90, ועו"ד דוד מולכו שהיה הגורם היחיד במגעים עם גרמניה בסוגיית הצוללות, עד שהפרשה הסתבכה והשליחות נעצרה. נתניהו לא המציא את השיטה. עו"ד דב וייסגלס, למשל, היה שליחו הנאמן ביותר של ראש הממשלה אריאל שרון לדיון על הנושאים הרגישים ביותר מול הממשל האמריקאי.  לשימוש בשליחים אישיים יש יתרונות רבים - בעיקר בשל היכולת להעביר מסרים לא רשמיים שניתן להתכחש להם בדיעבד. עם זאת, הדרה של גופי הביטחון והמטה לביטחון לאומי מדיונים על עניינים אסטרטגיים חשובים, שוב עלולה לסבך את נתניהו בצרות, כמו באישור הצוללות המתקדמות למצרים. בימים אלה, דרמר מוביל את המאמצים להשיג הסכם נורמליזציה בין ישראל למדינה הערבית העשירה. אין ספק, הסכם כזה יביא לישראל פירות מדיניים וכלכליים רבים, וגם  יסייע לנתניהו בברוך הציבורי שהוא מצוי בו. אבל שוב, עלול להיות לזה מחיר. בשל הדיסקרטיות ומיעוט המשתתפים במגעים, קשה להעריך מהי מידת האמינות של הידיעות (וההכחשות) על כך שדרמר הסכים, לכאורה, בשם ישראל, שערב הסעודית תקבל תכנית גרעין אזרחית במסגרת ההסכם המשולש. לפי הגישה הרווחת מזה שנים במערכת הביטחון, תכנית כזאת תוביל בהכרח לגרעין גם במצרים ובמדינות נוספות באזור כולו (לאיחוד האמירויות כבר יש תכנית גרעין אזרחית).  במערכת הביטחון חוששים ממרוץ גרעין אזורי ומכך שכל תכנית גרעין האזרחית תוכל להפוך בקלות לצבאית, במקרה של חילופי שלטון. אין ספק שהדרג המדיני יכול לקבל החלטות אסטרטגיות גם בניגוד לעמדות מערכת היבטחון. במקרה הזה עלולה להתעורר בהמשך השאלה האם עמדות מערכת הביטחון נלקחו בחשבון? ימים יגידו. אולי אפילו בקרוב.  בינתיים, הגורמים המקצועיים הרשמיים, עוסקים בהידוק היחסים של ישראל עם מדינות במעגלים הקרובים יותר. כך, המטה לביטחון לאומי מוביל את חיזוק היחסים עם טורקיה ומרוקו, שבהן יבקר נתניהו, ככל הנראה, בחודשים הקרובים. גם בהידוק ברית אזורית עם יוון וקפריסין. נתניהו ייפגש השבוע עם ראשי המדינות האלה, בביקור בן יומיים, שיערוך באי השכן. בין שב"כ למשטרה בחזרה לזירת הפנימית: ים הנשק הבלתי חוקי משני צידי הקו הירוק, הוא הקשר הישיר בין גל הפיגועים בשטחים, ובין היקף הרציחות הבלתי נתפס בחברה הערבית, ששובר שיאים  גם כן.  הנשק הזה, שמחבר בין גורמי טרור לעבריינים, הוא ההצדקה העיקרית מבחינת השב"כ להיכנס לזירה הזו, שרחוקה מייעודו הרשמי - סיכול טרור וריגול, לצד הגנה על סמלי שלטון ועל ההליכים הדמוקרטיים. אלא שהניסיונות של הממשלה לדחוק את השב"כ עמוק לתוך הברוך הזה, שגברו השבוע,  נתקלו, כרגיל, בחוסר התלהבות, בלשון המעטה. שב"כ נכנס בינתיים רק לארוע של רצח מנכ"ל עירית טירה והמועמד לראשות עירית אבו סנאן. לא ברור עדיין עד כמה תוכל הממשלה לכפות על שב"כ לעסוק בפשיעה הערבית בכלל, בניגוד לעמדת ראש השב"כ ומשרד המשפטים (הדיונים יימשכו בשבוע הבא).  אין ספק כי הכמיהה להתערבות שירות הביטחון הכללי נובעת בראש ובראשונה מחולשה איומה של המשטרה. במידה רבה, קרסו יכולות הסייבר של המשטרה על רקע פרשת השימוש בתוכנת הריגול "פגסוס". בעקבות הפרשה, ומשבר כוח אדם כללי במשטרה, עזבו מיטב אנשי הסייבר של המשטרה,  את השירות, מרצונם, והופסק, בפועל, השימוש במרבית הרוגלות. בעידן שבו מרבית התקשורת (גם) בין הפושעים מתבצעת המרחב הדיגיטלי, משטרה ללא יכולות סייבר, כמעט שאיננה רלוונטית.  ים של מל"טים  השבוע גם חשפה איראן את המל"ט החדש שפיתחה, לטענה, MOHAJER-10. לפי הודעתה, הוא מסוגל לטוס במשך 24 שעות ברצף עם מטען של 300 ק"מ, שיכול להיות גם טילים. שאלתי את מומחה המל"טים אלון אונגר, יו״ר כנס יוביד הקרוב, האם זה הגיוני, והוא ענה לי שכן. יש למל"ט כזה יכול להגיע עד ישראל במהירות של 210 קמ"ש, אך לחיל האוויר לא תהיה בעיה ליירט אותו. לאיראנים יש ממילא בארסנל אמצעי לחימה מאיימים הרבה יותר. הרחק מאזורנו, ממשיכים המל"טים למלא תפקיד גדל והולך גם במלחמה הבלתי נגמרת בין רוסיה לאוקראינה. ואילו מעל עזה, יירט חיל האוויר שני כלי טייס בלתי מאוישים באמצעות "כיפת ברזל".  ישראל היא מעצמת מל"טים גדולה הרבה יותר מאיראן. בהתאם, בחיל האוויר, כבר מתבצעות מרבית הטיסות על ידי מטוסים בלתי מאוישים.  בסופו של תהליך עולמי בלתי נמנע, יהפכו כל המטוסים בשדה הקרב לבלתי מאוישים, וגם "יילחמו" כלהקות על בסיס בינה מלאכותית.   אבל הנה ספוילר למי שמקווה לפתור כך את בעיית אי ההתייצבות של חלק גדול מהטייסים: התהליך הזה ייקח עוד עשרות שנים. גם בסופו, יופעלו הכלים הבלתי מאוישים על ידי טייסים בשר ודם  – רק מרחוק.

המסמך נחתם בעת ביקורו של שר ההגנה האינדונזי פראבו סוביאנטו בארה״ב boeing.mediaroom.com אינדונזיה חתמה על מסמך הבנות עם חברת בואינג לרכש 24 מטוסי קרב F-15 EX, הדגם המתקדם ביותר של מטוס זה.  המסמך נחתם בת ביקורו של שר ההגנה האינדונזי פראבו סוביאנטו במתקני בואינג בסנט. לואיס, מיזורי, שם מייצרים את מטוסי F-15. העיתון 'ג'קרטה גלוב' מסר שהעסקה טעונה אישור של ממשלת ארה"ב.  בטקס החתימה אמר סגן נשיא בואינג מרק סירז שהמטוס F-15 EX הוא כיום הטוב בעולם מסוגו, ומטוס כזה יעמיד את אינדונזיה במקום ראשון בעליונות אווירית. EX הוא הדגם החדיש והמתקדם ביותר של מטסי הקרב F-15. הוא מצוייד במערכת הטסה אל-חוט (FBW), חליפת ל"א חדשה, קוקפיט זכוכית דיגיטלי מלא, מערכות משימה ויכולות מתקדמות של תוכנות המטוס. כיום מפעילות שבע מדינות בעולם דגם מתקדם זה של F-15, ובעתיד הוא מתוכנן להגיע לחיל האוויר הישראלי להחלפת מטוסי F-15 מתיישנים.   

ארבע הערות על השבוע בביטחון: שליחי נתניהו מנסים לגבש הסכם עם סעודיה | האם שב״כ יסייע למשטרה? | איראן חושפת מל״ט חדש   סטילס: עמוס בן גרשום / לע״מ בפעם הזאת, מבצע הכיתור הסתיים בקלות: לוחמי הצנחנים ומג"ב חסמו בלילה שבין ראשון לשני את כל הרחובות המובילים אל הבית שבו שהו שני המחבלים, שרצחו פחות מיממה קודם לכן את בת שבע ניגרי מבית חגי ופצעו אזרח ישראל נוסף. בתוך דקות, הסגירו המחבלים את עצמם ללא קרב. ים של רובים הפעולה הקלה התבססה על מודיעין מדויק שסיפק השב"כ, אך היא היפוך גמור לקיץ המסויט שעובר על צה"ל בשטחים: השב"כ מזרים התראות בקצב שלא היה כמוהו מאז דעיכת האינתיפאדה השנייה לפני כמעט 20 שנה. גם אם מרבית הפיגועים מסוכלים מבעוד מועד, מספר ההרוגים שובר שיאים.  את המחבל מהפיגוע במכון לשטיפת רכבים בחווארה בשבת, ימצאו כוחות הביטחון ללא ספק, במוקדם או במאוחר, אם עדיין לא מצאו. עד אז החיכוך הגבוה מסבך את כוחות צה"ל ומג"ב גם עם ארועים כמו הטענה שצעיר פלשתיני נורה בגבו כאשר התרחק מכוח ישראלי במהלך פעולה שהיא חלק מהמצוד, בכפר ביתא שליד שכם. שעות לפני המעצר בחברון הגיע ראש הממשלה באופן יוצא דופן לנקודת הפיגוע, ביחד עם  שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, וגם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. כל הצמרת הזאת קיבלה עדכון טקטי מהמחשב הנייד של מח"ט הגזרה, שהוצב על שולחן עמוס בבקבוקי מים שהתרוקנו, בתוך אוהל חפ"ק.  לנתניהו ולגלנט היה לאחר מכן מסר אסטרטגי מול המצלמות, תחת השמש הקופחת: "צריך להבין שחלק גדול מגל הטרור הזה (מגיע) כתוצאה מהכוונה חיצונית", אמרו והצביעו על איראן ש"מכוונת, מממנת, ומעודדת" את הפיגועים. יש בזה משהו, אבל זו רחוקה מלהיות כל התמונה בקיץ 2023. מה כן? איראן מציפה את יהודה ושומרון בכסף ובנשק. בהחלט מתדלקת את הפיגועים, גם אם רובם מבוצעים על ידי מחבלים בודדים, מכל הארגונים ללא הכוונה מרכזית. עידוד הפיגועים הוא אחד הדרכים של איראן לגבות מחיר מישראל, על תקיפות וחיסולים, שהיא מייחסת לה בכל רחבי המזרח התיכון ואפילו על אדמת איראן עצמה.  מה מעבר לזה?  יש להניח כי גם בלי המעורבות הגבוהה של איראן, המצב ביהודה ושומרון היה השנה נפיץ. אגף המודיעין הוציא כבר לפני כמה שנים התראה אסטרטגית על השלכות ההיחלשות של הרשות הפלשתינית, ככל שהמנהיג הישיש מחמוד עבאס, אבו מאזן, הולך ודועך.  לחבורה שמקיפה את אבו מאזן יש עדיין עניין עצום בתיאום ביטחוני עם ישראל, כדי להילחם באויב המשותף - החמאס. אך גם עניין גדול יותר לרשת אותו, במציאות שבה תמיכה ירודה בציבור הפלשתיני, תופסת את אנשי הרשות כמשתפי פעולה עם ישראל.  בשב"כ מעריכים כי אילו היו נערכות כיום בחירות אמיתיות באיו"ש, החמאס היה מנצח בהן בגדול, ודווקא בעזה שבה הוא שולט, הוא היה נוחל כישלון. ממש מפסיד. אחד האתגרים הגדולים של מערכת הביטחון, בניסיון לבלום את גל הטרור, הוא כמות הנשק העצומה, שמציפה את השטחים. רובים ואקדחים ניתן להשיג ממש בזול, וייתכן שבעתיד נראה גם שימוש בכלי נשק מסוכנים הרבה יותר כמו טילים.  הנשק מוברח בעידוד האיראני דרך הגבולות הארוכים עם ירדן, אבל - ולא נעים להכיר בכך – מגיע גם מנשקיות של צה"ל. רבות מהן נפרצות עם ובלי שיתוף פעולה של חיילים מתוך הבסיסים. ייבוש ביצת הנשק הוא משימה טקטית ארוכת טווח עבור צה"ל והשב"כ, שממשיכים לראות בתיאום עם הפלשתינים את הדרך היעילה ביותר לצמצום היקף הפיגועים.  בדיון הקבינט הביטחוני המיוחד, שנערך ביום רביעי האחרון, בעקבות הפיגועים האחרונים, נשמע גם קולו הקבוע של השר השני במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ, שדווקא שואף למוטט את הרשות. בין דרמר למולכו  בינתיים, בראייה רחבה, יש צרות גדולות אפילו יותר, על רקע ההבנות שהושגו בין ארה"ב לאירן. אלו הופכות את איראן למדינת סף גרעינית דה-פקטו ומפשירות לאייתולות מיליארדי דולרים, תמורת התחייבות להשעיה בלבד של העשרת האורניום. לכאורה, המגעים עם האמריקאים בכל הנושאים מתנהלים בכל הרמות. כולל ביקור הפרידה של ראש המטות המשולבים מארק מיילי השבוע בישראל, ונסיעה של שר הביטחון גלנט ביום חמישי לארה"ב, מבלי שיש בתכנית שלו פגישות עם הצמרת הביטחונית האמריקאית.  מי שמנהל את העניינים הרגישים באמת, הוא השר רון דרמר, שגריר ישראל לארה"ב לשעבר, על תקן של איש אמון מיוחד. לראש הממשלה נתניהו יש היסטוריה של שימוש אינטנסיבי בנוהל "שליחים אישיים". שניים מהבולטים היו רון לאודר, שניהל בשמו מו"מ פרטני על הסכם שלום עם סוריה לקראת סוף שנות ה-90, ועו"ד דוד מולכו שהיה הגורם היחיד במגעים עם גרמניה בסוגיית הצוללות, עד שהפרשה הסתבכה והשליחות נעצרה. נתניהו לא המציא את השיטה. עו"ד דב וייסגלס, למשל, היה שליחו הנאמן ביותר של ראש הממשלה אריאל שרון לדיון על הנושאים הרגישים ביותר מול הממשל האמריקאי.  לשימוש בשליחים אישיים יש יתרונות רבים - בעיקר בשל היכולת להעביר מסרים לא רשמיים שניתן להתכחש להם בדיעבד. עם זאת, הדרה של גופי הביטחון והמטה לביטחון לאומי מדיונים על עניינים אסטרטגיים חשובים, שוב עלולה לסבך את נתניהו בצרות, כמו באישור הצוללות המתקדמות למצרים. בימים אלה, דרמר מוביל את המאמצים להשיג הסכם נורמליזציה בין ישראל למדינה הערבית העשירה. אין ספק, הסכם כזה יביא לישראל פירות מדיניים וכלכליים רבים, וגם  יסייע לנתניהו בברוך הציבורי שהוא מצוי בו. אבל שוב, עלול להיות לזה מחיר. בשל הדיסקרטיות ומיעוט המשתתפים במגעים, קשה להעריך מהי מידת האמינות של הידיעות (וההכחשות) על כך שדרמר הסכים, לכאורה, בשם ישראל, שערב הסעודית תקבל תכנית גרעין אזרחית במסגרת ההסכם המשולש. לפי הגישה הרווחת מזה שנים במערכת הביטחון, תכנית כזאת תוביל בהכרח לגרעין גם במצרים ובמדינות נוספות באזור כולו (לאיחוד האמירויות כבר יש תכנית גרעין אזרחית).  במערכת הביטחון חוששים ממרוץ גרעין אזורי ומכך שכל תכנית גרעין האזרחית תוכל להפוך בקלות לצבאית, במקרה של חילופי שלטון. אין ספק שהדרג המדיני יכול לקבל החלטות אסטרטגיות גם בניגוד לעמדות מערכת היבטחון. במקרה הזה עלולה להתעורר בהמשך השאלה האם עמדות מערכת הביטחון נלקחו בחשבון? ימים יגידו. אולי אפילו בקרוב.  בינתיים, הגורמים המקצועיים הרשמיים, עוסקים בהידוק היחסים של ישראל עם מדינות במעגלים הקרובים יותר. כך, המטה לביטחון לאומי מוביל את חיזוק היחסים עם טורקיה ומרוקו, שבהן יבקר נתניהו, ככל הנראה, בחודשים הקרובים. גם בהידוק ברית אזורית עם יוון וקפריסין. נתניהו ייפגש השבוע עם ראשי המדינות האלה, בביקור בן יומיים, שיערוך באי השכן. בין שב"כ למשטרה בחזרה לזירת הפנימית: ים הנשק הבלתי חוקי משני צידי הקו הירוק, הוא הקשר הישיר בין גל הפיגועים בשטחים, ובין היקף הרציחות הבלתי נתפס בחברה הערבית, ששובר שיאים  גם כן.  הנשק הזה, שמחבר בין גורמי טרור לעבריינים, הוא ההצדקה העיקרית מבחינת השב"כ להיכנס לזירה הזו, שרחוקה מייעודו הרשמי - סיכול טרור וריגול, לצד הגנה על סמלי שלטון ועל ההליכים הדמוקרטיים. אלא שהניסיונות של הממשלה לדחוק את השב"כ עמוק לתוך הברוך הזה, שגברו השבוע,  נתקלו, כרגיל, בחוסר התלהבות, בלשון המעטה. שב"כ נכנס בינתיים רק לארוע של רצח מנכ"ל עירית טירה והמועמד לראשות עירית אבו סנאן. לא ברור עדיין עד כמה תוכל הממשלה לכפות על שב"כ לעסוק בפשיעה הערבית בכלל, בניגוד לעמדת ראש השב"כ ומשרד המשפטים (הדיונים יימשכו בשבוע הבא).  אין ספק כי הכמיהה להתערבות שירות הביטחון הכללי נובעת בראש ובראשונה מחולשה איומה של המשטרה. במידה רבה, קרסו יכולות הסייבר של המשטרה על רקע פרשת השימוש בתוכנת הריגול "פגסוס". בעקבות הפרשה, ומשבר כוח אדם כללי במשטרה, עזבו מיטב אנשי הסייבר של המשטרה,  את השירות, מרצונם, והופסק, בפועל, השימוש במרבית הרוגלות. בעידן שבו מרבית התקשורת (גם) בין הפושעים מתבצעת המרחב הדיגיטלי, משטרה ללא יכולות סייבר, כמעט שאיננה רלוונטית.  ים של מל"טים  השבוע גם חשפה איראן את המל"ט החדש שפיתחה, לטענה, MOHAJER-10. לפי הודעתה, הוא מסוגל לטוס במשך 24 שעות ברצף עם מטען של 300 ק"מ, שיכול להיות גם טילים. שאלתי את מומחה המל"טים אלון אונגר, יו״ר כנס יוביד הקרוב, האם זה הגיוני, והוא ענה לי שכן. יש למל"ט כזה יכול להגיע עד ישראל במהירות של 210 קמ"ש, אך לחיל האוויר לא תהיה בעיה ליירט אותו. לאיראנים יש ממילא בארסנל אמצעי לחימה מאיימים הרבה יותר. הרחק מאזורנו, ממשיכים המל"טים למלא תפקיד גדל והולך גם במלחמה הבלתי נגמרת בין רוסיה לאוקראינה. ואילו מעל עזה, יירט חיל האוויר שני כלי טייס בלתי מאוישים באמצעות "כיפת ברזל".  ישראל היא מעצמת מל"טים גדולה הרבה יותר מאיראן. בהתאם, בחיל האוויר, כבר מתבצעות מרבית הטיסות על ידי מטוסים בלתי מאוישים.  בסופו של תהליך עולמי בלתי נמנע, יהפכו כל המטוסים בשדה הקרב לבלתי מאוישים, וגם "יילחמו" כלהקות על בסיס בינה מלאכותית.   אבל הנה ספוילר למי שמקווה לפתור כך את בעיית אי ההתייצבות של חלק גדול מהטייסים: התהליך הזה ייקח עוד עשרות שנים. גם בסופו, יופעלו הכלים הבלתי מאוישים על ידי טייסים בשר ודם  – רק מרחוק.