ברחוב ז'בוטינסקי 10 בבני ברק הגיעה אשה להתלונן על פיטורי בעלה והותקפה - נפגעה באורח קל, המשטרה פתחה בחקירה. צלמי "חדשות 24" תיעדו

ברחוב פנחס בן יאיר בבית שמש נפל אדם כבן 30 (אברך חרדי) מקומה רביעית ונפצע באורח אנוש, חובשי 'איחוד הצלה - בית שמש' ביצעו בנפגע פעולות החייאה ממושכות, למרבה הצער רופא הוזעק למקום וקבע את מותו. אהרון בר מ"חדשות 24" תיעד

אברך חרדי חסיד ברסלב כבן 20 שחזר מתפילה בקבר שמעון הצדיק בירושלים נדקר ע''י צעירים ערבים בתחנת הדלק צמוד לכיכר של צומת המלונות, חובשי 'איחוד הצלה' שהגיעו ראשונים למקום באמבולנס ואופנועים של 'איחוד הצלה' טיפלו בצעיר שנפצע באורח קל עד בינוני, אבנים נזרקו על אמבולנס 'איחוד הצלה' והחובשים שפעלו בזירה, בנס ללא נפגעים או נזק, המשטרה עצרה מספר חשודים..

סמנכ"ל חברת 'פזגז' מר תני גבע התקבל במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בערב חג הפסח, עם סיומו המוצלח של 'מבצע הגעלת כלים' שנערך חינם על ידי סוכנויות 'פזגז' ברחבי הארץ ללא תשלום. http://2424.co.il/images_big/w_v/thumb_9edc5883be681b9feb0e6ebc1028dfd6_w746.JPG מנכ"ל החברה סקר בפני מרן שליט"א את הצלחת הפרויקט, כאשר רבבות כלים הוכשרו והוגעלו כדת וכדין בפיקוח הלכתי ברחבי הארץ, כאשר בבני ברק בלבד בה נערך המבצע בשיתוף בית הכנסת 'איצקוביץ' הוכשרו אלפי כלים לקראת חג הפסח, כאשר תשלום סמלי מועבר להרחבתו ובניינו של בית הכנסת המצוי בתנופת בנייה והרחבה. מרן הגר"ח שליט"א קיבל את סמנכ"ל החברה בחביבות, כשהוא מתעניין על פרטי מבצע ההכשרה ברחבי הארץ הנערך לטובת ציבור המהדרין, אופני ההכשרה השונים והפיקוח ההלכתי, כשמרן שליט"א מציין את החשיבות שביוזמה זו, כאשר רבבות יהודים זוכים להקפיד על משמר ההלכה כמבואר בשו"ע באופן המהודר ביותר כאשר הפעילות נעשית בפיקוח ובאופן הראוי. מר תני גבע הציג בפני מרן שליט"א את פעילות החברה במהלך השנה, כשמרן שליט"א מברכו "שיזכו לראות ברכה והצלחה מרובה בעמלם ולסייע לרבים בכל העניינים".

סבא בשואה תדפיס מתוך קונטרס 'מחשבת מיכאל', מתוך ספר 'ויאמר שמואל', לזכרו של סבי מורי הרה"ח רבי יחיאל מיכאל גנוט זצ"ל *** הרב שמואל ברוך גנוט ** סבא הר"ר יחיאל מיכאל גנוט נולד בעיירה מיטל-וישווא שבחבל מארמרוש שברומניה (באותם הימים היתה רומניה מחולקת לעשרה מחוזות, כשחבל מארמרוש הוא אחד מהם. בירתה של מארמרוש היתה סיגעט, שם התגוררו משפחת סבתנו תחי', משפחת הרשקוביץ, שנמנו על חסידי ויז'ניץ). בווישווא התגוררו הרבה יהודים יקרים, יראי ה' ועובדי ה' בתמימות, בעלי אמונה פשוטה ואמונת צדיקים גדולה, שפיעמה ברוב מניינם ובניינם של יהדות מארמרוש, חבל ארץ שכונה בשם "גנו של הבעל שם טוב", בהיות רוב יהודיו משתייכים לקהילות החסידים, דבקים ברבותיהם הק' ושותים בצמא את דבריהם. רובם של יהודי האזור היו עניים וכששאלו ב"חיידר" המקומי מה מברכים על לחם, השיבו הילדים כי על לחם בשבת מברכים "המוציא" ואילו על לחם הנאכל בימות החול מברכים "שהכל", מפני שעשוי הוא מקמח-תירס גס ופשוט. אביו של סבא, רבי ברוך זצ"ל, היה ראש הקהל בווישווא, (אחיו רבי עזרא נחשב היה ליהודי אמיד, שברשותו טחנת-קמח, שפירנסה בין השאר גם את משפחת אחיו, בהיותם עוזרים על ידו בניהול הטחנה. מסבתא תחי' שמעתי שדוד עזרא היה יהודי ת"ח וצדיק, שישב על התורה ועל העבודה וכמעט ולא התעסק בצרכי הטחנה). סבז"ק רבי ברוך זצ"ל הקים במקום "תלמוד תורה", דאג בכל עוז למשכורותיהם של המלמדים ואירחם בביתו כפי הנצרך. כאשר לא היה כסף לכלכלת המלמדים, כיתת סבא ר' ברוך זצ"ל את רגליו בבתי היהודים בעיירה ואסף מהם מזון עבור המלמדים. סבא ר' ברוך גם בחן את ילדי ה"חיידר" בשבתות, טפח על קדקדם ואמר להם "גדל". באחד הפעמים שסבא ז"ל וסבתא תבלחט"א נכנסו לברכה ותושיה לחדרו של כ"ק אדמו"ר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ זצ"ל, פנה האדמו"ר זצ"ל לסבתא תחי' ואמר לה שתדע להעריך היטב את סבא, כי הוא "בנו של ה"אמרי נועם". גם בהזדמנויות נוספות זכה סבא לחיבת הקודש אצל ה"אמרי חיים", שכיבדו כ"בנו של ה"אמרי נועם". הסיבה לכך היתה נעוצה בבקיאותו היתרה של סבא ר' ברוך זצ"ל בספר "אמרי נועם", שחיבר הגה"ק מוהר"מ הורוויץ זצ"ל אב"ד דזיקוב, חותנו של הסבא קדישא בעל ה"אהבת ישראל" זי"ע מויז'ניצא, הנחשב לאחד מספרי היסוד וההדרכה בתורת החסידות. סבא ר' ברוך זצ"ל ידע את הספר בעל-פה מילה במילה ומסר מתורתו של ה"אמרי נועם" בקביעות בביהמ"ד בווישווא, בכל שבת קודש ובשעת רעווא דרעווין. והנה כל המעיין בספה"ק "אמרי נועם" יבין כי הבקי ורגיל בו מחויב שיהיה לו יד ושם בתורת הנסתר, באשר רוב ענייניו עוסקים בסודות התורה כי רבו. וכפי ששמעתי מסבא ז"ל, הרי שגם כ"ק אדמו"ר מויז'ניץ הישועות משה זצ"ל הרבה בפניו בשבחו של אביו רבי ברוך זצ"ל, בהיותו מהיושבים ראשונה במלכות ה"אהבת ישראל" זי"ע, וכ"ק אדמו"ר הישועות משה זצ"ל דרש ממנו להמשיך בדרך אבותיו ולומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי". סבא ר' ברוך היה נוהג לנסוע בקביעות לחגים לויז'ניצא, להסתופף בצל ה"אהבת ישראל" וכן היה סועדו ומשמשו כשהאדמו"ר זצ"ל היה מגיע להינפש בעיירת המרפא מורקאו, שם התגורר חמיו הרה"ח ר' יחיאל מיכאל ברקוביץ זצ"ל. בהיות סבא בגיל 8, התייתם מאמו מרת שרה ע"ה ולאחר נישואיו השניים של אביו ר' ברוך, עבר לגור בבית אחיו מאיר (וולף) זאב ז"ל, שהתגורר בסאטמר. בוישווא הוקמה וגם ניצבה ישיבתו הנודעת של מוהרמ"מ מווישווא זצ"ל, בעל "שארית מנחם", בנו של ה"אהבת ישראל", שנודע כעילוי מופלג וכגאון מופלא בעומק עיונו ופילפולו הרב. אחיו של סבא, הרה"ח ר' משה ישראל זצ"ל, מחשובי חסידי ויז'ניץ ומאישיה התורניים הבולטים של העיר רחובות, היה "חוזר בחור" (=הבחור החוזר על השיעורים=) של האדמו"ר מווישווא זצ"ל ואף התבקש ע"י מוהרמ"מ זצ"ל ללמוד בחברותא עם בנו. גם סבא למד תורה בישיבה"ק דווישווא, שם קנה דעת חכמה ותורת אלוקים. סבא למד בישיבת ה"שארית מנחם" עד גיל 16 לערך, אז פרצו ההונגרים לרומניה והחלה לה מסכת היסורים הנוראית, בהעלות הכורת על יהדות אירופה. בהעלות הכורת בשנת ת"ש פלשו ההונגרים, בעלי ברית הנאצים יש"ו, לרומניה ומאז החלו הצרות של יהודי האזור. ההונגרים רדפו את היהודים ולקחו את הצעירים לעבודות כפייה. סבא ז"ל סיפר (בעדות כתובה ומוקלטת שמסר ל"יד ושם") כי הנאצים ועוזריהם ההונגרים קצצו את זקנו של אביו רבי ברוך זצ"ל והיכוהו מכות נמרצות, בעודו משמש כראש הארגוני של המועצה וראש הקהל באזור. סבא ז"ל סיפר כי בשנת תש"ג, בבין השמשות של שבת, נכנסו הגרמנים וההונגרים, ציוו עליהם להוציא את כל הזהב והכסף ואת כל הרכוש המוחבא ולהגיע לבית הכנסת המרכזי. בעוד בני משפחתו מתארגנים ליציאה, כבר הגיעו הגוים והחלו לאסוף את הבהמות שרעו ליד הבית, יחד עם שאר כליהם ומטלטליהם. כל היהודים נאספו אל בית הכנסת, אנשים נשים וטף, שם שמרו עליהם הצוררים יש"ו לבל יברחו. למחרת, בשבת בבוקר, הביאו הגויים עגלות, עליהם עלו הזקנים והילדים ואילו יתר האנשים הלכו ברגל. הם צעדו מרחק של כק"מ וחצי לרחוב א יידישע גאס, שם הוקם הגטו היהודי. סבא הזכיר בהתפעלות את מסירותם של התושבים שהתגוררו בדירות ברחוב זה, עוד קודם שהוקם בו הגטו. היהודים אירחו בבתיהם את כולם מבלי להניד עפעף ומידת ההטבה איש לרעהו היתה להפליא, בכל עניני הגשם. כעבור כחודש נערכו שלשה טרנספורטים והנאצים יש"ו לקחו את כל יושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ'. סבא ז"ל הגיע עם בני משפחתו למחנה והצורר ד"ר מנגלה יש"ו כיוון את כולם, חוץ ממנו, שמאלה. אביו ואמו החורגת, אחיו ואחיותיו ובני משפחותיהם, נשרפו במשרפות הנאצים, הי"ד. (ואלו שמותם: אביו רבי ברוך, אחיו מאיר (וולף) זאב ורעייתו וילדיהם, אחיו מרדכי ורעייתו וילדיהם ואחותו טש'רנא וילדיה. אחיו אליעזר, ר' משה ישראל ואחותו פרידה נפטרו בזמנים מאוחרים יותר). הצעירים וסבא ביניהם נלקחו למחנה עבודה סמוך, שם עבדו בעבודת כפיה קשה. בכל בוקר נערך "אפל" (=מסדר), בו התעללו רבות ביהודים ובכל מי שלא עמד בו כדבעי, לפי שיגיונותיהם של הנאצים יש"ו. בסיום ה"אפל" נלקחו הצעירים לעבודה, במרחק של כ-7 ק"מ, כאשר במשך זמן ארוך הלכו הם ברגל, מתבוססים בשלג, מרחק כה גדול, עד למקום עבודת הכפיה. מצבו של סבא השתפר לאחר שאחד הקצינים הגרמנים חיפש חשמלאי וסבא הציג את עצמו ככזה, למרות שבמקום מגוריו לא פעל חשמל כלל וכלל ולא היה לו שום שמץ מושג על אלקטרוניקה. סבא הועבר לפקח על 16 צעירים יהודים, לאחר שאירגן שגם הם יעבדו באלקטרוניקה. למרות שלא ידע מלכתחילה ולא כלום בענינים אלו, הרי שרכש הוא נסיון ככל שהזמן חלף, לשביעות רצון המרצחים הגרמנים יש"ו. העבודה היתה קשה וערכה 12 שעות ביום, כשבערב קיבלו מנת מזון. במחנה אושוויץ עצמו "האוכל" היה ניתן במשורה ובמנה זעומה, אך בבית החרושת אכלו הם מעט יותר ואף בישלו לעצמם קליפות של ירקות, שנזרקו מתוך המטבח שבבית החרושת. פעמיים הציל את בן דודו חיים פרוימוביץ' ממוות בטוח. בפעם הראשונה איחר בן דודו למפקד היומי. הקצין הנאצי, שהבחין במאחר, שלף את אקדחו והתכוין לירות בו ולרצחו נפש, אך סבא רץ לפתע מתוך שורות האסירים שעמדו דוממים ב"אפל" והחל להכות את בן דודו, תוך כדי שהוא צועק עליו וגוער בו מדוע איחר למסדר. הקצין, שנרגע ממכותיו של סבא, החזיר את כלי נשקו לנרתיקו ור' חיים פרוימוביץ' ניצל בס"ד. בפעם נוספת נשלח בן-הדוד לתור אחר אוכל באזור המטבח. לפתע הגיח אחד הצוררים וכמעט והבחין בו מתגנב. אין כל ספק שאם הנאצי היה רואהו, היה הורגו, אך סבא ז"ל שם את נפשו בכפו, ניגש אל הצורר והחל לשוחח עימו על הא ועל דא. הגרמני המופתע פתח בשיחה, עד שר' חיים פרוימוביץ' הצליח לברוח מבלי שהקצין הרשע יראהו. לאחר שנסתיימה המלחמה העולמית וסבא מצא עצמו ללא רוב בני משפחתו, כאשר רק אחיו רבי משה ישראל ואחותו לבית פרוכטר ניצלו מגיא התופת (אחיו איבד בשואה את רעייתו וילדיו ואילו אחותו עלתה עוד קודם לכן לארץ ישראל ובכך ניצלה בחסדי הקב"ה), שב הוא לווישווא, אל עיר מולדתו. יחד עם עוד צעירים חרדים לדבר ה' הקימו קיבוץ גדול לנערות חרדיות, ששבו שבורות ורצוצות מגיא הצלמוות. סבא ויתר חבריו דאגו לבנות בגשם וברוח, חיזקו את רוחן באמונה תמה בהקב"ה ואף שיכפלו עבורם דפי שיכפול עם זמני הדלקת הנרות לשב"ק ורשימות תורניות נוספות. סבא גם הרצה בפניהן בשבתות דברי חיזוק ואמונה, כאשר בזכות "קיבוץ" נפלא זה זכו בנות יהודיות כשרות אלו להקים בתים על אדני התורה והיראה.

מורה בשנות ה-40 לחייה התמוטטה ברחוב חרמון 3 באשדוד - במהלך שיעור בבית הספר העל יסודי מקיף ו', למקום הוזעקו חובשי 'איחוד הצלה - דרום' שהחלו לבצע על האישה פעולות החייאה, משך דקות ארוכות ביצעו הצוותים החייאה על האישה, ולאחר התייצבות קלה במצבה היא פונתה תוך כדי פעולות החייאה לבית החולים ברזילי באשקלון. החובשים סיפרו: "הוזעקנו לאירוע של אשה שהתעלפה לאחר טקס יום השואה בבית הספר, משום מה מצבה הידרדר עד למצב בו הוזקקנו לבצע בה פעולות החייאה, תוך כדי החייאה פונתה לבית החולים ברזילי באשקלון, שם אושפזה במצב אנוש, ולמרבה הצער נקבע מותה"

תאונה קשה אירעה הבוקר בכביש 77 סמוך לאתר אשכול שבצפון, רוכב אופנוע שנפגע מרכב, חובשי 'איחוד הצלה' העניקו טיפול ראשוני לרוכב האופנוע שנפצע באורח בינוני ולנהג הרכב שנפגע באורח קל, לאחר מכן פונו הנפגעים להמשך קבלת טיפול בבית החולים. תיעוד מהזירה..

בכביש 44 מצומת חולון לכיוון אזור סמוך למוסד החינוכי מקוה ישראל, יצאה אשה כבת 35 מרכבה בזמן הצפירה (בשעה 10 בבוקר) ונפגעה מרכב, חובשי 'איחוד הצלה' שפעלו במקום העניקו לנפגעת טיפול רפואי ראשוני, והיא פונתה כשמצבה קל עד בינוני - בהכרה, לבית החולים. עזריאל משה מ"חדשות 24" תיעד