יכול להיות שזו אמי הרוחנית, גומר הזונה, שלימדה אותי לחיות בכבוד בשוליים. ממנה למדתי לכבד את החירות שלי, ולא להירתע מהמחיר. לכן אני לא נבהלת כשמדירים אותי כיוון שאני אישה, או רפורמית, ולרוב שניהם. אולי בגלל כל אלה רציתי לבכות השבוע כש"צהר" הזכירו לי ולחבריי שאנחנו הכי בשוליים

"הדיבר העשירי שם את היהודי המאמין במצב נחות ומתגונן. מרגע שהוא עומד על דעתו, לעולם לא יוכל להתגאות בכך שהוא מקיים את המצוות כהלכתן, ואפילו את עשרת הדברות. תמיד יימצא לו ה"לֹא תַחְמֹד" הזה, להזכירו בכל עת את היותו בן תמותה, בלתי מושלם". יהורם גאון בשיעור לחג

42 מסעות עברו בני ישראל מרגע יציאתם ממצרים עד הכניסה לארץ, והם למדו להתנהל בדרכים, ולהרגיש בבית בכל מקום. אם רציתם להיות ספונטנים - היזכרו במסעות בני ישראל, ותישארו בתנועה נפשית מתמדת. כי כל החיים הם בעצם מצב של "ויחנו ויסעו". פרשת היהודי הנודד