אם הפרסומים בדבר ההתרעה שנמסרה מנשיא האמירויות לרה"מ נתניהו ערב הטבח נכונים, ייתכן ש-7 באוקטובר ייזכר ככשל עמוק בהרבה ממלחמת היום הכיפורים של יחסי הגומלין בין המודיעין לקברניט

חייל משוחרר נוחת לחופשה ובזמן שהוא עומד בתור לביקורת גבולות, מונחת אצל הרשויות המקומיות תלונה פלילית נגדו. הבסיס לתלונה הוא לא מודיעין, לא מסמך מסווג ולא הדלפה. הבסיס הוא סרטון שהוא עצמו העלה לסטורי לפני שנתיים 

הסברה אינה רק ניסיון להוכיח שאנחנו צודקים. היא מתחילה בניסיון לגרום לאדם אחר להבין באיזו מציאות אנחנו חיים - לא כדי שיסכים איתנו על הכול, ולא כדי שיתעלם מהכוח שיש לישראל ומהאחריות שמגיעה איתו, אלא כדי שיבין שכאשר ישראלים מדברים על ביטחון, הם מדברים גם על הבית שלהם, על הילדים שלהם, ועל השאלה האם נהיה כאן מחר

מי שמנסה למכור לנו "שר אוצר אחראי", מתעלם מכך שסמוטריץ' הקריב את העתיד הכלכלי של כולנו על מזבח אמונה משיחית בשמיים ויציבות קואליציונית ארצית

ישראל יודעת לייצר פריצות דרך רפואיות אבל היא פחות טובה בלשמור אותן אצלה. המחיר של זה גדול בהרבה ממה שנדמה

ישראל ממשיכה להתנהל כאילו 7 באוקטובר מעניק לה צידוק מוסרי ומדיני לעשות ככל העולה על רוחה. גם כשהעולם מוטרד, אנחנו חוזרים שוב ושוב להסברים לא רלוונטיים. זה אפשרי, אבל המחיר לכך כבד

אין ספק שישראל וממשלתה ראויות לביקורת, אבל לצאת לקמפיין הכפשה כשאתה יודע את כל האמת ומתעלם מזוועות חמאס – זו הדרך הקלה להגיע אל השטיח האדום

תרומתם של כאלה שרואים בעצמם "ליברלים" לקמפיין נגד הסרט "נז"א" היא פרודיה על היומרה של מחנה ה"שינוי" לחולל אחד כזה, בעודו מאמץ את סולם הערכים וארגז הכלים של השלטון הנוכחי