אנו, כאזרחי ישראל, איננו יכולים להסתפק בהפניית אצבע כלפי הרוצחים. גם גינויים של מנהיגי הערבים הם, לכל היותר, הצגה תקשורתית.

בעוד עם ישראל מתאבל על קורבנות הטבח באיתמר הערוץ השני לא יכול היה להתאפק ובזחיחות מאושרת ואופיינית שידר את 'האח הגדול'. מי כאן מנותק?

רותי, חברתי היקרה והאהובה, אני כותבת לך ולא מצליחה לקלוט ואפילו בטיפה את לכתך הנורא.

ברצחנות הפלשתינאצית אין חדש. גם לא בחייתיות שלה. במאה שנים ויותר של טרור ערבי, שהחל הרבה לפני 'הכיבוש', כבר היו אירועים מזוויעים למכביר כולל רצח תינוקות וילדים.

מול הנהי והבכי והכאב שאיננו יודע גבול, עלינו להתעשת ולהסביר קודם כל לעצמנו: עם בני עם כזה אין סיכוי לדו-קיום אמיתי, כי לעולם לא ייפסקו נסיונות הרציחות.