זה עוד לא סוף פסוק, אבל הרשויות בארה"ב יידרשו כי מטא תיפרד מוואטסאפ ואינסטגרם

צעקה הוא כנראה פרנצ’ייז האימה האהוב עליי. אני חושב שיש לו המון מקום בלב שלי בעיקר בזכות העובדה שהוא היה סרט האימה הראשון שראיתי, אי שם בגיל 11. נכון שהוא לא הכי נוטף דם, וגם לא הכי מתוחכם, שיש לו כמה המשכים ממש לא טובים (צעקה 3 שאני מסתכל עלייך במיוחד), אבל צעקה זה סלאשר […]

במעבדה של פלנטיש ברחובות מדפיסים בתלת-ממד נתחים שמבוססים על חומרים מהצומח ונראים כמעט כמו הדבר האמיתי. המטרה: לעשות בענף הדגים את מה שביונד מיט עשתה בתחום הבשר. המנכ"ל: "אם לא נעשה משהו, בעוד כמה עשרות שנים לא יהיו דגים בים". האם זה טעים כמו סלמון אמיתי? בדקנו

המשחק הפופולרי יגיע בקרוב במהדורה חינמית לקונסולות ולמחשב האישי, ובמקביל המפתחת ממש כועסת על גוגל ואפל

כותרים כמו FIFA22 או NBA2K22 כמובן בראש הרשימה, אבל גם משחקים קטנים יותר כמו Among Us הצליחו להתברג לעשירייה הראשונה

הפורום הכלכלי העולמי פרסם השבוע דו"ח מדאיג, שלפיו הסייבר הפך להיות אחד האיומים היותר משמעותיים על העולם, שהוא יצטרך להגביר את ההתמודדות שלו אתם בשנים הקרובות. לדעת מומחי הארגון, ורבים אחרים, איומי הסייבר מורכבים ומתוחכמים יותר מהניסיונות להתמודד אתם. זו לא הייתה התחזית הקודרת היחידה השבוע בתחום הסייבר: דו"ח של חברת פתרונות הסייבר אלוט הראה כי במחצית השנייה של 2021 חלה עלייה באיומים על ארגונים ובמימוש שלהם. מחקר אחר שפורסם השבוע – הפעם של צ'ק פוינט – מראה שישראל ,למרבה הצער ושלא בטובתה, מובילה בדירוג המדינות שהותקפו בשנתיים האחרונות. לפי המחקר, היקף המתקפות על ארגונים בישראל היה בשנה האחרונה גדול פי שניים מאשר הממוצע העולמי. התירוצים של המנכ"לים דבר שצריך להדאיג לא פחות הוא פסקה בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, שמצביעה על פער שקיים בין רמת סדר העדיפויות שמנהלי מחשוב וסייבר מעניקים לאיומי הסייבר לזו שההנהלות נותנות לנושא. היטיב לתאר זאת רונן זרצקי במאמר שפרסם השבוע ובו פירט את הנימוקים – או, יותר נכון, התירוצים – שמנכ"לים מספרים לעצמם ולאחרים כאשר הם נשאלים מדוע הם לא משחררים יותר משאבים להגנה מפני מתקפות סייבר. הטיעונים ידועים ולא ממש חכמים: לי זה לא יקרה, או ההיפך – זה ממילא קורה בכל הארגונים, וגם הם לא ממש מטפלים בזה. ויש גם את התשובה הרגילה של ההנהלות: סדרי עדיפויות. יש כל כך הרבה פרויקטים שלא נשאר כסף לסייבר. זרצקי מסייג שיש מגזרים, כמו המגזר הפיננסי, ששם המודעות גדולה יותר, ובשנה האחרונה, בעקבות אירועי סייבר כמו המתקפה על בית החולים הלל יפה, גם מגזר הבריאות. הגיע הזמן שגם הגוף שמטפל באיומי הסייבר על ישראל יקבל יכולת ביצוע ואכיפה, ואת האחריות שאתה. להביא לכך שזה יקרה – זאת צריכה להיות המשימה הראשונה של ראש מערך הסייבר הבא זה מוביל לדיון בהיבט רחב יותר של המוכנות לסייבר, שמאוד בולט בישראל: השאלה עד כמה הממשלה, כרגולטור, צריכה להיות מעורבת ולחייב ארגונים מהמגזר הפרטי להיערך נכון למתקפות, מבלי לפגוע בדמוקרטיה ובחופש העיסוק שלהם. מתקפה על מרכז לוגיסטי של רשת מרכולים גדולה או חדירה למחשבי יצרנית תרופות יכולה לגרום לנזקים משמעותיים, ועל אף שמדובר בגופים עסקיים פרטיים, ולמרות שהטענה השוללת התערבות ממשלתית וגורסת שזה אינטרס של הארגונים לשמור על המידע, הרי שהמציאות מוכיחה שהמנהלים שלהם לא ממש מודעים לסכנות ומרשים לעצמם לזלזל בהן. יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי הפורש. צילום: חן גלילי התירוצים של ראש מערך הסייבר יש כאן רובד נוסף, ואולי אף משמעותי יותר: העדר רגולטור לאומי-ממשלתי, שתפקידו לא רק להתריע על איומי סייבר, אלא גם לנקוט באמצעים ממשיים כדי שזה לא יקרה, ואם זה קרה – לבוא חשבון עם אלה שאחראים לכך שההגנה לא הייתה מספיקה. נכון שיש את מערך הסייבר, שבראשו עמד עד כה יגאל אונא, אבל לגוף הזה אין כמעט סמכויות. זהו גוף מייעץ, שהרגולציה לא מחייבת איש להתייעץ אתו – אפילו לא גופי ממשלה. חוק הסייבר אמור לכלול סעיף שמתיר לו לנקוט פעולות אכיפה נגד מי שלא מגן על המידע שלו. אלא שהחוק הזה עדיין לא הושלם, והוא תקוע בכנסת בגלל סיבות שכלל לא קשורות לסייבר. צריך לתמוה על כך שבראיון שנתן אונא לאחד העיתונים הוא מותח ביקורת על ארגונים כמו בית החולים הלל יפה או חברת הביטוח שירביט, שלא הקשיבו להתרעות שלו: מה הוא עשה כדי שההתרעות האלה לא יישארו בגדר התרעות בלבד? לא ראינו לאורך כל הקדנציה שלו הרמת דגל ולא שמענו אזהרה שהמצב נהיה מסוכן. השורה התחתונה: איום הסייבר הוא איום משמעותי, שיכול להשפיע על כל הכלכלה הישראלית – על ארגונים גדולים כקטנים, עסקים ואנשים פרטיים. המידע ששמור בארגונים כולל את הפרטים הכי אינטימיים על כל אחד ואחת מאיתנו. שיבוש מערכות מחשב של חברות שנותנות שירותים חיוניים עלול להסתיים באסון. ועדת חקירה שתקום לא תקבל תירוצים כמו "התרענו" ו-"הזהרנו". הגנה על ארגונים מפני סייבר לא שונה מהגנה מפני מתקפות טילים ואיומים פיזיים אחרים, שהמדינה מבצעת מבלי לשאול אף אחד. הגיע הזמן שגם הגוף שמטפל באיומי הסייבר על ישראל יקבל יכולת ביצוע ואכיפה, ואת האחריות שאתה. להביא לכך שזה יקרה – זאת צריכה להיות המשימה הראשונה של ראש מערך הסייבר הבא.  

הסטארט-אפ הישראלי שילד, שמפתח פלטפורמה לאיתור מניפולציות והונאות בשוק ההון, בפרט על ידי עובדים, השלים סבב גיוס של 15 מיליון דולר, שהם כ-47 מיליון שקלים. את הסבב הובילו הקרנות מרקורי קפיטל ואוור קראוד, והשתתפה בו גם קרן מיינדסט ונצ'רס. מדובר בגיוס הון ראשון שמבצעת החברה, שהוקמה ב-2018 וצמחה אורגנית עד כה, דרך מכירות והכנסות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים – לפי הדיווח שלה. ההשקעה תשמש לגיוס כוח אדם בישראל ולהרחבת הפעילות בארצות הברית, באירופה ובמזרח הרחוק. שילד מספקת לבנקים, ובכלל לארגונים פיננסיים, פלטפורמה לאיסוף, תיעוד וניתוח מבוססי בינה מלאכותית של אינטראקציות פנים וחוץ ארגונית של סוחרים ועובדים, בהתאם לדרישות הרגולטוריות המחמירות, שעוסקות בהגנה על משקיעים, שמירה על יושרת שוק ההון ומניעת הונאות. התיעוד והניתוח כוללים מיילים, צ'טים, שיחות טלפון, זום, מיקרוסופט טימס ועוד, והם נועדו כדי לאפשר לחברה לגלות מבעוד מועד ניסיונות של הונאה על ידי השפעה על ניירות ערך, הרצה, סחר פנים וכדומה. הפלטפורמה, שפועלת בענן, מנטרת מדי יום מעל שלושה מיליון אינטראקציות שמבצעים כ-150 אלף עובדים בעשרות ארגונים, תוך שימוש במגוון כלים, לרבות עיבוד שפה וניתוח התנהגות ותוכן. "עסקאות במאות מיליוני דולרים מהמטבח – קרקע פורייה להונאות" החברה הוקמה על ידי שירן ויצמן, המנכ"ל, ואופיר שבתאי, מנהל הטכנולוגיות הראשי. בהמשך הצטרף אליהם ערן נועם, שמשמש כמנהל העסקי הראשי של החברה. שילד מעסיקה 60 עובדים במרכז הפיתוח שלה במגדל משה אביב ברמת גן, ובמשרדיה בלונדון ובניו-יורק. לדברי ויצמן, "חברות פיננסיות בכל העולם נושאות באחריות לפעילות של עובדיהן, במידה שהן לא פיקחו על פעילות זו בהתאם לתנאי הרגולציה המחמירים, שמטרתם שמירה על יושרה, שקיפות והגנת משקיעים. מדי שנה נקנסות חברות, ובעיקר בנקים, בסכומי עתק של עשרות מיליארדי דולרים בשל חריגות. בעבר קיימו החברות את המעקב הנדרש באמצעים טכנולוגיים מיושנים ולא יעילים, תוך שימוש בכלי הארגון הפנימיים, אולם ההאצה הטכנולוגית של השנים האחרונות והמעבר לעבודה מהבית טרפו מבחינתן את הקלפים, לאחר שעובדים עברו לנהל את עבודתם במגוון רחב של כלים, וניהלו עסקאות של מאות מיליוני דולרים מהמטבח בביתם הפרטי – בזום או בווטסאפ האישי שלהם, שמהווים קרקע פורייה להונאות ולהפרות נהלים. מצב זה יצר אתגר רגולטורי ותפעולי, שחייב את הבנקים לפנות לעזרה לחברות טכנולוגיות". שבתאי מסר ששילד מפתחת בימים אלה תוספות כדי שהפלטפורמה תוכל לשמש "בעתיד הקרוב מאוד" למגוון רחב של שימושים נוספים, ש-"ישפרו את ההתנהלות הפנימית של ארגונים". זאת, כולל איתור מקרי גזענות, שפה פוגענית והטרדות, וכן בזיהוי התנהלות שגויה של עובדים, למשל במתן המלצות השקעה לא מתאימות ללקוחות – גם אם הדבר לא נעשה בזדון או לצורך רווח אישי.

הסטארטאפ הישראלי Shield פיתח מערכת לאיתור מניפולציות והונאות של עובדים בבנקים וארגונים פיננסיים. עכשיו, אחרי 4 שנים של בוטסטראפ הוא מודיע על גיוס של 15 מיליון דולר