רוקסטאר מפרסמת טריילר חדש ל-GTA VI, חושפת פסקול עשיר וממחישה כיצד מערכת מתקדמת מוסיפה ריאליזם לעולם המשחק המצופה

הסרטון החדש מתמקד בג'ייסון ולוסיה ובעולם של Vice City, בעוד פרטים על מערכות המשחק והביצועים נשארים מחוץ לתמונה Source

אפלייד מטיריאלס חשפה לפני ימים אחדים את EPIC – מתקן המחקר והפיתוח המרכזי של החברה בעמק הסיליקון בקליפורניה, שבבנייתו הושקעו מעל חמישה מיליארד דולר. המתקן נועד להאיץ את הפיתוח של חומרים חדשים לטובת בניית שבבים לעידן ה-AI, תוך יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ורוב החברות הפועלות בתחום – מטכנולוגיות ייצור דרך פיתוח הציוד ועד לייצור בפועל של השבבים. לפי החברה, הפעילות במתקן תעזור "להמציא מחדש את מודל המחקר שהתעשייה מבוססת עליו מזה עשרות שנים". המודל החדש מבוסס על תפיסה שלפיה כל החברות בתחום ייצור השבבים צריכות להיות מעורבות בפיתוח הטכנולוגיה המודרנית לייצור שבבים בעידן ה-AI – בכל רמות הייצור והפיתוח. אם כיום מחקר החומרים הבסיסי מתרחש בסביבה אחת, ואז עוברים לסביבה אחרת כדי לפתח את הציוד והתהליכים, על מנת להתחיל לייצר במסגרת הפיילוט בסביבה שלישית, כעת הכוונה היא שהכול יתרחש בסביבה אחת. כך, כל השלבים יתבצעו במקומות קרובים, כשהגופים מעורבים בכל התהליכים. בסופו של דבר, זה אמור לקצר מאוד את הדרך של הפתרונות לשוק. אילו עוד חברות מעורבות במהלך? השותפות המייסדות של אפלייד מטיריאלס בהקמת המתקן הזה הן TSMC, אינטל וסמסונג, שמתרכזות בייצור מעבדים, ולצידן מיקרון והייניקס, שיחד עם סמסונג הן יצרניות הזיכרון הגדולות ביותר בשוק. כבר כיום הן מפנות את רוב מאמצי פיתוח וייצור הזיכרונות שלהן לשוק ה-AI וגורמות בדרך למשבר גדול בשוק הזיכרונות הצרכני. עם ההכרזה מצטרפות אליהן, בין השאר, יצרנית השבבים ברודקום ויצרנית הזיכרונות קיוקסיה. מעבר לכך חוברים למיזם כמה גופי מחקר חומרים, ביניהם אוניברסיטת אריזונה, המכון הפוליטכני רנסלאר, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי וכן בית הספר להנדסה סמואלי באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. לפי ההכרזה, כל שותפה במיזם תביא למתקן את אתגרי מפת הדרכים שלה ואת מהנדסיה, שיעבדו בסביבת למידה הדוקה ומאובטחת, לצד הצוותים של אפלייד. בהודעת החברה נמסר שעם הזמן, חברות וארגונים נוספים צפויים להצטרף לאקו-סיסטם של EPIC‏. באפלייד טוענים שמודל הפעילות של EPIC יניב תשואה לשני הצדדים: יצרניות השבבים יזכו לגישה מוקדמת יותר לחומרים ולציוד של הדור הבא, מחזורי למידה קצרים יותר ומסלול מהיר יותר לייצור המוני, ואילו היא תקבל נראות קדימה, לאורך דורות של פיתוח – מה שיאפשר לה לכוונן טוב יותר את ההשקעה שלה במו"פ. מתקן ענק EPIC, ראשי תיבות של Equipment and Process Innovation and Commercialization (חדשנות ומסחור של ציוד ותהליכים), הוא מתקן ענקי במידותיו. לפי החברה, הוא משתרע על שטח של כ-55,700 מ"ר, שמתוכם כ-16 אלף מ"ר הם שטחי חדרים נקיים מתקדמים. לבניית המתקן נדרשו יותר משישה מיליון שעות. גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, אמר כי "התרחבות תשתיות ה-AI ברחבי העולם מובילה למורכבות חסרת תקדים לאורך מפת הדרכים של ייצור השבבים. כדי לנצח במרוץ להובלת ה-AI, התעשייה שלנו חייבת לחשב מסלול מחדש ולהגדיר מחדש את הדרך שבה אנחנו משתפים פעולה לפיתוח ומסחור של הדור הבא של טכנולוגיות המוליכים למחצה. ב-EPIC, יצרניות השבבים, מתכנני מערכות, שותפות מתחום הציוד והחוקרים המובילים בעולם יעבדו כתף אל כתף עם הצוותים שלנו כדי להאיץ את הדרך – מחדשנות פורצת דרך בהנדסת חומרים ועד לייצור בהיקף נרחב, מהר יותר מאי פעם".

מיקרוסופט מבצעת בימים אלה מיזוג של כמה מהיחידות בעסקי מחשוב הענן שלה תחת הכותרת של Azure. מטבע הדברים, המהלך כולל שינויים בצמרת הניהול של העסקים הללו. הוא מגיע לאחר שלפני כמה חודשים אריק בויד, שהיה אחראי לפלטפורמת ה-AI של Azure, נטש את מיקרוסופט כדי להפוך למנהל התשתיות של אנת'רופיק. סקוט גאת'רי, מנהל קבוצת הענן וה-AI של החברה, הודיע על השינוי בצוותים. הוא ציין שהתפקידים של ארון אולאג, שאחראי כיום על מוצרי בסיסי הנתונים של Azure, יורחבו: הוא ינהל גם את עסקי הליבה של השירות הענני של מיקרוסופט, כולל אחריות על יחידת התשתית שמספקת קיבולת מחושב AI לחברות המובילות מבין הלקוחות שלה, בהם OpenAI. גאת'רי הודיע על השינויים כחלק ממהלך בו הכריזה מיקרוסופט על שימוש מוגבר במעבדי ה-Maia תוצרת בית כדי לתמוך ביישומי ה-AI שלה. במסגרת זו, החברה הכריזה על הדור הבא של מעבד האצת ההיסקים שלה, Maia 300. הוא מאפשר לה להגדיל את יכולתה להשתמש כמה שיותר במעבדים תוצרת בית, במקום לרכוש אותם מיצרניות חיצוניות. לפי דיווחים, עוד לא ברור בדיוק מה יהיה היקף צמצום היחידות בתוך הקבוצה. כך או כך, לפי ההערכות, המטרה של חברת הענק במהלך היא להתמקד עוד יותר בהיבטים של הבינה המלאכותית.

שתי חברות ישראליות – אחת בעולם הסייבר ההתקפי והשנייה בעולם הפרסום הדיגיטלי – התקינו רוגלות פרי פיתוחן על עשרות מחשבים בארגונים שונים, בהם רשת החדשות הקטארית אל ג'זירה – דרך פרסומות באינטרנט. כמו כן, התגלו מודעות החשודות כמזוהמות בחברות טק ובמערכות נאט"ו. הדברים עולים משני דו"חות נפרדים: האחד הוא של ארגון זכויות האדם הקנדי סיטיזן לאב, שמעריך את מספר המשתמשים שנפגעו במאות אלפי עד מיליונים. הדו"ח פורסם היום (ה') והגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס. המחקר השני בוצע על ידי חברת אבטחת המידע האמריקנית קונפיאנט. לפי הפרסום, שתי החברות הן קנדירו – חברת סייבר התקפי שמסייעת לממשלות לפרוץ לטלפונים ניידים – וחברת הפרסום המקוון דיסקבר טק. החברות השתמשו בפלטפורמות פרסום אונליין כדי להדביק 45 מכשירים ששייכים לאל ג'זירה בשנים 2024 ו-2025. החוקרים קבעו כי החברות הישראליות השתמשו בפרסומות שמכילות קוד זדוני כדי להשתיל את הרוגלה שלהן, שאספה נתונים מהמחשבים. לטענת חוקרי סיטיזן לאב, דיסקבר טק משתמשת כבר שנים במערכות פרסום דיגיטלי כדי לשתול מודעות שכאלה, ועשתה זאת, בין היתר, באלפבית, החברה האם של גוגל, ביאנדקס הרוסית וב-IAB, איגוד תעשיית הפרסום באירופה. כתוצאה מכך, אלפבית חסמה את דיסקבר טק. קנדירו מצויה כיום בבעלות קרן ההשקעות האמריקנית אינטגריטי פרטנרס. אל ג'זירה לא הגיבה לבקשת תגובה של רויטרס. הרשת הקטארית, וכן אינטגריטי, קנדירו ודיסקבר טק, לא השיבו לבקשת תגובה ששלחה להן סוכנות הידיעות בלומברג. מי רצה לפגוע במערכות של אל ג'זירה? רשת אל ג'זירה משדרת בשני ערוצים, בערבית ובאנגלית, ומואשמת על ידי ישראל בכך שדיווחיה מוטים באופן ברור על פי האינטרסים של קטאר, לטובת החמאס. זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר חוקקה הכנסת חוק שאוסר על הפצת שידורי אל ג'זירה בישראל ופלטפורמות הטלוויזיה הרב ערוצית הורידו אותה מהשירותים שלהן. לא ברור מיהם הלקוחות שהיו מעוניינים בקצירת המידע מאל ג'זירה. כך או כך, מערכות פרסום דיגיטלי מספקות למפרסמים יכולת איסוף מידע על המשתמשים: המיקום שלהם, הרגלי הגלישה באינטרנט ותחומי העניין שלהם. זאת, על מנת לחשוף אותם למודעות רלוונטיות עבורם. מומחים ציינו כי הדבקה ברוגלה באמצעות פלטפורמות פרסום מקוונות היא דפוס פעולה חדש למדי. "האקו-סיסטם של הפרסום המקוון מהווה איום אבטחתי עבור כולם", אמר וולפי קריסטל, חוקר בכיר בסיטיזן לאב. החוקרים ציינו כי "כיום קשה יותר לגרום לאנשים ללחוץ על קישורים זדוניים הנשלחים בהודעות טקסט או מיילים. לכן, חלה עלייה בריגול שמבוסס על מודעות". הפעילות של שתי החברות דיסקבר טק הוקמה ב-2020 והמנכ"ל שלה הוא דקל בוני. החברה פיתחה פלטפורמה בשם Controlium, שבאמצעותה היא מפיצה את הפרסומות. חוקרי סיטיזן לאב ציינו כי הפלטפורמה נסמכת על מודעות מקוונות, ועל בסיסן היא בונה פרופילים של מיליוני אנשים. אז מצטרפות חברות הסייבר ההתקפי – במקרה הזה קנדירו – ופורצות בסתר ליעדים פרטניים. הן עושות זאת על ידי משלוח מודעה תמימה לכאורה, שמזריקה קוד זדוני למחשב או לטלפון של הקורבנות מבלי שהם יידרשו לפעולה אקטיבית – סוג מתקפה המכונה "אפס הקלקות". חוקרי סיטיזן לאב ציינו כי "בין מרץ ליוני 2026, מודעות הקשורות לדיסקבר טק הופיעו בכמעט 200 אלף אתרי אינטרנט שונים, כמו גם באפליקציות לאנדרואיד ו-iPhone, בעשרות מדינות. בחלק מהמקרים הן נמצאו במערכות רגישות – כמו אלו המשמשות את נאט"ו, האיחוד האירופי והפנטגון, וגם מערכות הקשורות לכמה חברות היי-טק גדולות". קנדירו היא חברה ותיקה בהרבה מדיסקבר טק: היא נוסדה ב-2014 על ידי ערן שורר ויעקב ויצמן. המוצר המרכזי שלה מאפשר ריגול על ידי פריצה מרחוק למחשבים ולטלפונים חכמים, ומעקב אחרי הודעות, מיקרופון, מצלמה וקבצים. ב-2021 היא – וגם NSO – הוכנסה ל-"רשימה השחורה" של משרד המסחר האמריקני, מה שהביא להטלת סנקציות עליה.

ממשלת יפן הכריזה באחרונה על "מצב חירום בסייבר" במדינה, לאחר מתקפות כופרה של האקרים, שהשיגו מידע של מיליוני אזרחים. במסגרת המתקפות, ההאקרים פרצו לעשרות ארגונים ציבוריים וחברות פרטיות ביפן, כולל יצרניות רכב, מפעילי רכבות, רשתות של מועדוני קריוקי ואפילו המשטרה. למעט המשטרה, הרשויות ביפן לא מסרו את שמות הארגונים שנפלו קורבן למתקפות. עם זאת, כמה חברות יפניות דיווחו בימים האחרונים בעצמן כי עברו מתקפות סייבר. אחת מהן היא IDC פרונטיר, חברה בת של סופטבנק שמספקת שירותי ענן, שדיווחה על מתקפת כופרה שפגעה בקרוב ל-500 חברות. ארגונים נוספים שדיווחו כי הותקפו הם חברת מכירת המוצרים מיד שנייה בוקאוף ומפעילת הרכבות המזרח יפנית. במצטבר, מדובר במיליוני פריטי מידע של אזרחים. לפי המשטרה ביפן, במחצית הראשונה של 2026 אירעו במדינה 123 מתקפות כופרה – מספר שיא. TrendAI דיווחה כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה אירעו מעל 600 מתקפות סייבר (מכל הסוגים) על גופים יפניים – נתון שעוקף את מספר המתקפות ב-2025 כולה. מה עשתה הממשלה? על פי הפייננשל טיימס ו-AP, הממשלה בטוקיו הורתה למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות להעלות את רמת הגנת הסייבר שלהן. שרת האוצר היפנית, סאצוקי קאטאיאמה, הורתה לבנקים להגביר את רמת אבטחת המידע שלהם עוד ביום ו' האחרון. היא קראה לבנקים לנקוט "באמצעים הדרושים" – לעשות סקירה יסודית של אמצעי הגנת המידע שיש ברשותם, כולל מערכות ניהול סיכונים ותגובה של צדדים שלישיים. במסיבת עיתונאים שכינסה אמרה קאטאיאמה: "בשנים האחרונות הייתה שרשרת של אירועים שבהם גורמים לא מורשים נכנסו למערכות בתעשיות שונות, שהסתיימה במספר רב של אירועי סייבר, שבהם דלף מידע על אזרחים, כולל תמונות של תעודות זהות". שר הטרנספורמציה הדיגיטלית של יפן, טושיהרו פורוקאווה, ציין כי "המתקפות נהיות יותר ויותר מתוחכמות. על כל אחד להיות דרוך כדי להגן על המידע שלו בעצמו". גל עולמי חדש של מתקפות המבוססות על AI הרשויות ביפן חוקרות האם המתקפות בוצעו תוך שימוש בכלי AI. מומחים מעריכים כי גם אם המתקפות עצמן לא בוצעו באמצעות כלי בינה מלאכותית, בהחלט ייתכן שהיא הקלה על התוקפים בצעדים שהובילו אליהן, למשל סריקת חולשות אוטומטית ותרגום טוב יותר של הודעות פישינג. מגמת המתקפות המבוצעות באמצעות כלי AI הולכת וצוברת תאוצה, עקב היעילות, המהירות והתחכום הרבים יותר שהבינה המלאכותית מספקת לתוקפים. בנוסף, כלים אלה זולים בהרבה מכלי תקיפה אחרים. מחקר שיבמ פרסמה ביולי האחרון מעלה כי רבע מכלל מתקפות הסייבר מבוצעות באמצעות כלי AI, וכי כל מתקפה כזאת עולה לארגון כשישה מיליון דולר. גם צ'ק פוינט הזהירה מפני מתקפות הסייבר המבוססות על בינה מלאכותית ופרסמה, אף היא ביולי האחרון, דו"ח עם ממצאים מדאיגים. ואמנם, בחודשים האחרונים אירעו שורה של אירועים כאלה במדינות שונות, בהם מתקפות שביצעה סין על בנקים דרום קוריאניים – לפי דיווח של קראודסטרייק. כמו כן, בחודש שעבר הודיעה חברת אבטחת המידע גמביט שהאקרים גנבו פרטי כרטיסי אשראי של 600 אלף לקוחות שלה. בקנדה היו כמה ניסיונות לתקוף את הארכיון הלאומי באמצעות כלי בינה מלאכותית, אולם הם כשלו. אלא שיש גם מומחים שחושבים אחרת: רונן שפירר, מנהל בכיר לתחום הטלקום בפורטינט העולמית, אמר לאנשים ומחשבים כי "רבים חוששים מהאפשרות שמערכות תקיפה וכלי פריצה מבוססי בינה מלאכותית יסייעו לרעים למיניהם, להאקרים – יותר מאשר למגינים בסייבר. אני חושב אחרת, ויותר רגוע: זה לא מה שיקרה בהכרח. ההאקרים לאו דווקא יהיו יותר מהירים ויעילים יותר בשימוש ב-AI למתקפות. לשוק הגנת הסייבר יש יתרון בעולם הבינה המלאכותית: היא טובה יותר, לומדת ממקסימום דאטה, ומהדאטה הנכונה. לכן, ה-AI 'תדע' לאבטח בטבעיות ולהגן נכון יותר ממה שההאקר יידע לתקוף. זה מביא אותי להיות רגוע יחסית, למרות הסיכונים החדשים".

השבוע חשפנו, בלעדית באנשים ומחשבים, מחקר חדש שמתריע שחוות השרתים בישראל – ובהן מתקני ענן מקומיים ומתקני אירוח גדולים – חשופות לא רק לאיומים של מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית, אלא גם לאיומים פיזיים, בהם טילים. המסקנה של קלירסקיי, שערכה את המחקר, מתבססת על שורת מתקפות על דאטה סנטרים וחוות שרתים שאירעו בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, בעולם. בעיקר שמים החוקרים את הדגש על המתקפות ההדדיות של חוות שרתים ברוסיה ובאוקראינה, ועל הפגיעות האיראניות במלחמה האחרונה בחות שרתים של AWS באיחוד האמירויות ובבחריין. מתקפות אלה, ובמיוחד על המתקנים של חברת הענן של אמזון, גרמו לנזקים נרחבים ולאובדן מידע רב. הפרסום עורר הדים רבים בתעשיית ההיי-טק ומחוצה לה. כך, למשל, בכיר לשעבר במערכת הביטחונית, שהתראיין לאנשים ומחשבים בעקבות הפרסום, אמר כי הממשלה ותעשיית ההיי-טק לא מודעות דיין להיקף האיום ולנזקים שעלולים להיגרם מפגיעת טילים. "מספיק שדאטה סנטר אחד, שמשרת כמה גופים עסקיים גדולים, בנק אחד או שניים, משרד ממשלתי חשוב וחברת טלקום, נפגע – וחצי מהמדינה מושבתת", הזהיר. אחד ממנהלי חוות השרתים הוותיקות בישראל, שמכיר היטב את הענף ואת האתגרים הביטחוניים שלו, אמר לאנשים ומחשבים כי מאז ה-7 באוקטובר, האפשרות של פגיעה ישירה בדאטה סנטר היא מבחינתו הנחת עבודה, שמדירה שינה מעיניו. מה אפשר לעשות? למנהלי חוות השרתים אין אפשרויות רבות למנוע פגיעה ישירה במתקנים שנבנו על פני הקרקע. ובכל זאת, חלקם נוקטים צעדים שנועדו לצמצם את הנזק במקרה של אסון. בין הפתרונות: הקמת אזורים תת קרקעיים ייעודיים בתוך שטחי המתקנים, מעין בונקרים שבהם אפשר לאחסן עותקים מאובטחים של מידע השייך ללקוחות. אולם, כאן מתגלה בעיה נוספת: האחריות לשמירת המידע לא מוטלת רק על מפעילי חוות השרתים, אלא גם על הלקוחות שלהם. למרבה ההפתעה, לא כל הארגונים מנצלים את הפתרונות האלה, והגורם הבכיר מזהיר שהם לא שומרים על המידע שלהם כראוי. נדרש לבחון מחדש הנחת יסוד עד לאחרונה, הנחת הייסוד הייתה שחוות שרתים הן אחד המקומות הבטוחים ביותר לשמירת המידע, שהוא הנכס היקר ביותר של הארגון. הדברים נכונים במיוחד כשמדובר בשירותי ענן, שמציעים תשתיות מתקדמות, יתירות ומנגנוני הגנה. אולם, המציאות הביטחונית בישראל מחייבת לבחון מחדש את ההנחה הזאת. המחקר של קלירסקיי והדברים שאמרו המומחים לאנשים ומחשבים מעלים שאלה מטרידה: עד כמה ארגונים נערכו באמת לתרחיש שבו מתקן המחשוב שעליו נשענת פעילותם ייפגע מטיל, ואולי אף יושבת בעקבות מתקפה – פיזית או מתקפת סייבר? שיעור הארגונים שנוקטים צעדים ייעודיים להגנה על המידע בתרחישים כאלה אינו גבוה דיו, והפער בין רמת האיום לבין ההיערכות בפועל מדאיג. בתרחיש קיצון, המידע קודם לזמן ההתאוששות הגורם הבכיר בענף חוות השרתים אמר כי בתרחיש קיצון של פגיעה בדאטה סנטר, היעד המרכזי צריך להיות שמירה על שלמות המידע ומניעת אובדנו. זאת, בשונה מתקלות, שבהן הדגש הוא על משך ההתאוששות ועל החזרת הארגון לפעילות שגרתית במהירות האפשרית. גיבוי מתאים, יצירת עותקים נפרדים של המידע ושמירתם באתרים מאובטחים הם עקרונות מוכרים בעולמות התשתיות והאחסון. אלא שמהמחקר ומהשיחות עם גורמים בענף עולה שיש ארגונים שלא מעמיקים את מערך הגיבוי שלהם, בין היתר משיקולי עלות ותחת הכותרת הכללית של "ניהול סיכונים". האחריות אינה מוטלת רק על המדינה או על מפעילי חוות השרתים. היא מוטלת גם על המנמ"רים, מנהלי התשתיות ומנכ"לי הארגונים, שצריכים לוודא שתוכניות ההתאוששות שלהם מביאות בחשבון גם פגיעה פיזית בתשתיות גם לרגולציה יש כאן תפקיד: אין בישראל מסגרת רגולטורית אחידה, שמחייבת את כלל הארגונים להיערך באופן מפורש לתרחיש של פגיעת טילים בחוות שרתים. רגולטורים בענפים מסוימים מנחים או לפחות ממליצים על מערכי גיבוי והמשכיות עסקית, ויש ארגונים שמבינים את הסיכון ופועלים בהתאם. אבל התמונה הכוללת עדיין מדאיגה. צריך לומר ביושר: גם לממשלה אין דרך למנוע כל פגיעת טילים בחוות שרתים, והיא בוודאי לא יכולה לחייב את כלל המתקנים לרדת אל מתחת לפני הקרקע. אבל יש לה כלים אחרים: לחדד הנחיות ודרישות רגולטוריות, להגביר מודעות, להגדיר תרחישי ייחוס ולהביא את הסיכונים לידיעת הארגונים, ספקי הענן והיזמים שמתכננים חוות שרתים חדשות. האחריות היא גם של המנמ"רים והמנכ"לים המחקר של קלירסקיי מדגיש את העובדה שבתקופה הנוכחית, כבר לא מספיק להגן על המידע מפני האקרים, אלא צריך להביא בחשבון גם טילים, פגיעה פיזית בתשתיות והשבתה ממושכת של מתקנים חיוניים. לא כל פתרון מחייב לבנות בונקר או להקים חוות שרתים תת קרקעית. באמצעות תכנון נכון, גיבויים מבודדים, שמירת עותקים במיקומים גיאוגרפיים נפרדים ובחינת תרחישי קיצון, אפשר לצמצם את הסיכון לאובדן מידע ולהשבתת פעילות. האחריות אינה מוטלת רק על המדינה או על מפעילי חוות השרתים. היא מוטלת גם על המנמ"רים, מנהלי התשתיות ומנכ"לי הארגונים, שצריכים לוודא שתוכניות ההתאוששות שלהם מביאות בחשבון גם פגיעה פיזית בתשתיות. אין צורך להמתין לאסון כדי להבין את גודל הסיכון. כפי שלמדנו מתחומים אחרים, לפעמים תרחיש שנראה תיאורטי הופך למציאות בתוך דקות. אנחנו לא זקוקים לאירוע נוסח פליי דובאי כדי להתעורר. מוטב שניערך מראש.

נקודות עיקריות •חברת SpaceXSI הכריזה על Grok Voice 3.0, מודל דיבור-לדיבור לשיחות קוליות רציפות ושירות לקוחות, שכבר פועל ברכבי טסלה ובמוקדי השירות של סטארלינק. •המודל מעבד קול ישירות לקול בלי שלב ביניים של טקסט, מה שמקצר את זמן התגובה לפחות משנייה ומאפשר התמודדות עם קטיעות ועצירות בזמן אמת. •במוקדי סטארלינק כ-70% מהפניות נפתרות ללא נציג […]