צמיגים שמנפחים את עצמם, מעבדים עם 64 ליבות וההבטחה ש-WhatsApp תישאר בלי פרסומות: כמה רעיונות גדולים וקצת אופטימיות טכנולוגית. Source

המסכים של הטלפונים הנוכחיים גדולים מאוד, אבל לא כולם רוצים טלפון גדול. טלפון חדש מנסה לענות על הביקוש למסכים של פעם, עם כמה פשרות, בפרויקט מימון המונים

גוגל (Google) עדכנה את אפליקציית Find Hub בתכונה מתבקשת: התראות במקרה של שכחה. מדובר בהתראה אוטומטית שתופיע…

הדיווחים על נזק למסך המתקפל מעוררים דאגה בקרב הרוכשים, אך מידע חדש עשוי לשנות את התמונה ולהצביע על מקור מפתיע לתקלה

בשבוע שעבר הבנק המרכזי של פרגוואי החל לפרק את בנק אואנו (Ueno): ביקורת שגרתית חשפה שחוסנו הפיננסי של הבנק נמוך מהרף החוקי. חשבונות של כ-3 מיליון מפקידים – יותר ממחצית הבוגרים במדינה – נחסמו. נגיד הבנק המרכזי התפטר, ושמונה מבכירי הבנק נעצרו. בתוך שעות, כישלון בנקאי הפך למשבר שלטוני. אואנו היה הבנק הדיגיטלי הראשון במדינה והגדול בהיקף הלקוחות. לידי אנשים ומחשבים הגיע מסמך של חוקרי קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, המנתח את כשלי הבנק והסיבות לקריסתו. "הוצאות על שירותי מחשוב נרשמו כנכס במאזן, בלא הצדקה מלאה, והגדילו את ההון המוצהר. הנכס הטכנולוגי היה חריג בכל השוואה – 36% מהונו. בבנקים מקבילים היחס הוא כ-6%. ITTI, ספקית המחשוב, שייכת לבעלים. הסיבה הישירה לקריסה היא אשראי לחברות של הבעלים, מה שחייב הפרשות של מאות מיליונים. יחס ההון ירד לפחות ממחצית המינימום החוקי". "המודל הדיגיטלי לא גרם לקריסה", ציינו החוקרים, "אבל קבע את עוצמת הפגיעה. הבנק גייס במהירות לקוחות, רוב מהאוכלוסייה הבוגרת, וסכומים גדולים של כסף ציבורי. בלא סניפים, ניתוק מערכת הליבה הותיר את הלקוחות בלי ערוץ מולו". "קריסת אואנו היא כשל של ממשל תאגידי ופיקוח, לא של טכנולוגיה", ציינו החוקרים. "הבנק שימש את הבעלים כמקור מימון לחברותיו. הנכס הטכנולוגי המנופח הסתיר את מצב ההון". BREAKING: ???????? What just happened in PARAGUAY is a WARNING for everyone on earth. More than 3 million people (60% of Paraguay's adult population) have lost access to EVERYTHING. Their bank accounts. Their pensions. Frozen. Inaccessible. Paraguay’s largest digital bank, Ueno Bank, has collapsed. The president of the Central Bank (who is deeply connected to Ueno) has just RESIGNED. Eight high-level executives including the founder and the Bank President are being detained. The people have taken to the streets to demand their money back. And rightly so. This is the model Milei and the rest of the Epstein class are pushing. This could happen ANYWHERE. Best to save in physical gold and physical silver, imo. — ADAM (@adamemedia) November 5, 2026 לא היה אירוע סייבר – כן נחשף מידע "לא מצאנו עדות לכך שתקיפה או תקלה במערכות תרמו לקריסה", כתבו, "אך הבנק חווה שני אירועי חשיפת מידע לקוחות. באוגוסט 2025 פורסמו ברשת האפלה נתוני לקוחות הבנק. ביולי 2026 ג'והנה אורטגה, חברת פרלמנט, גילתה שפרטים מחשבונה בבנק פורסמו. בשני המקרים הבנק הכחיש פריצה". לפי קלירסקיי, "בניגוד לבנק רגיל, לאואנו לא היו כמעט סניפים, רק אפליקציה. כל הערוצים, האפליקציה, הכרטיסים, הכספומטים – נשענו על מערכת ליבה אחת. ב-03:00 לפנות בוקר, נסגרו כל הערוצים ברגע. הלקוחות ניסו לפתוח חשבון בבנקים אחרים, חוו האטות ותקלות באפליקציות, והעובדים לא קיבלו שכר". לפי החוקרים, "המודל הדיגיטלי לא גרם לקריסה, אבל הפך אותה לאירוע שמשתק משק שלם. ברבים מהלקוחות זה היה החשבון היחיד. הפירוק לא כלל תכנית לגישה כשהבנק סגור". "הקריסה", העריכו החוקרים, "נובעת משילוב גורמים ייחודיים: אשראי לחברות של הבעלים; הלוואות ארוכות טווח בלא בטוחות מספקות; הסתרת הקשר לבעלים; מימון ציבורי מרוכז של גופים ציבוריים; חמישה מפקידים גדולים שהחזיקו יותר מרבע מהפיקדונות; צמיחה מהירה מדי, שהסבה בעיות נזילות". ולצד אלה: "ה-IT היה נכס טכנולוגי מנופח. 36% מההון היו תוכנה שנרשמה כנכס. פיץ' (Fitch) זיהתה זאת שלושה שבועות לפני הקריסה, ועיתון מקומי חשף זאת בתחקיר חודשיים קודם. אנו מעריכים שהבנק שימש את הקבוצה כמקור מימון זול". "חשבונות ונתוני הלקוחות שדלפו יאפשרו הונאות מותאמות אישית" בסעיף התובנות כתבו החוקרים: "בנק דיגיטלי צריך תוכנית פירוק דיגיטלית. כשאין סניפים, סגירת הבנק משתקת חלק גדול מהמשק בבת אחת. היה ריכוז של כסף ציבורי: מוסדות פנסיה וגופים ציבוריים צריכים מגבלה על חלק הפיקדונות בבנק אחד, במיוחד בבנק צעיר שצומח מהר". "מיליוני לקוחות מחפשים מידע על ההחזר", כתבו. "צפוי גל הונאות, הודעות מתחזות, אפליקציות מזויפות ושיחות טלפון על 'החזר'. חשבונות ונתוני הלקוחות שדלפו יאפשרו הונאות מותאמות אישית". "על בנקים דיגיטליים וחברות פינטק לבנות תוכנית רציפות עסקית, המאפשרת להפעיל את מערכת הליבה גם בלי ספקית ה-IT, עם גישה לכסף בזמן סגירה". "קריסת הבנק אינה סיפור על כשל טכנולוגי ואינה עדות לקריסת בנקאות דיגיטלית", סיכמו חוקרי קלירסקיי, "המודל הדיגיטלי איפשר לבנק לגייס כסף מהר מאוד מהציבור ומהמדינה, וגרם לכך שהסגירה פגעה בכולם בבת אחת. סימני האזהרה היו גלויים בנתונים: יחס חריג בין תוכנה להון, תשלומים גדולים לספקית IT קשורה, וחשבונות לווים שמופעלים על ידי עובדים שלה. קריסה יוצרת הזדמנות להונאה ממוקדת, וכיבוי מלא מגביר את הפאניקה". מה בישראל? בישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 362 של בנק ישראל מסדירה שימוש בשירותי ענן. חוקרי קלירסקיי מציעים לבחון את השאלות הבאות גם לאור ההוראה: "מי בעל סביבת הענן של מערכת הליבה שלנו? מי יכול להיכנס אליה אם הספק או ההנהלה לא זמינים? האם אפשר להפיק היום, בתוך יום, קובץ של כל המפקידים עם הסכום המבוטח לכל אחד? האם הרישיון של מערכת הליבה מתבטל בפירוק, במכירה או בסכסוך עם הספק? האם קוד המקור מופקד בנאמנות? האם יש בתוכנה של ספק קריטי מנגנון רישיון שיכול להשבית את המערכת? מי בדק? האם יש ספק טכנולוגיה שקשור לבעל השליטה, ואיך התשלומים אליו מדווחים? לגופים מוסדיים: כמה מהכסף שלנו נמצא בבנק אחד, ומה קורה לנו אם הבנק נסגר מחר?".

רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים ביצעה השנה פרויקטי בינה מלאכותית, לשיפור השירות לאזרחים ולקיצור תהליכי הגבייה. חלק מהפרויקטים נערכו בעזרת מומחי נס ולאור ההצלחה שלהם, בכוונת הרשות לערוך עוד פרויקטי AI ב-2027 – כך אמר לאנשים ומחשבים שלום בורשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות. הרשות מהווה יחידת סמך במשרד המשפטים, והיא אמונה על מערכת ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – שהן שתי היחידות המרכזיות בה, וכן מינהל הגבייה הממשלתי ויחידות חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הארגון קם ב-2009 כיחידת סמך של המשרד. יש לרשות שתי מערכות IT ליבתיות, פרי פיתוח עצמי: כלים שלובים ואבן בוחן. מערכת כלים שלובים מנהלת את התיקים של ההוצאה לפועל. היא מטפלת מדי שנה במאות אלפי תיקים, מתוך כשני מיליון בכולל, וב-17 מיליון בקשות, ומנתבת כספים בסך שלושה מיליארד שקלים. מערכת אבן בוחן מנהלת את תיקי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. היא מטפלת מדי שנה ב-1.7 מיליון תיקים של חייבים שלא שילמו, בהיקף של יותר ממיליארד שקלים. לצד אלה ישנן מערכות לווין לנושאים שונים. בורשטיין משמש בתפקיד כשנתיים, ולפני כן הוא היה מנהל פרויקט מערכות הליבה בהוצאה לפועל. צוות ה-IT שבראשותו מונה יותר מ-100 עובדים, רובם במיקור-חוץ, והיקפם משתנה בהתאמה לפעילות. 91% מהתיקים ברשות נפתחים מרחוק "השנה, החלפנו את מערכת ה-CRM של מיקרוסופט במוקד השירות, שמונה יותר מ-200 נציגים, ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הגרנו לסיילספורס, בפרויקט שארך כארבעה חודשים", ציין בורשטיין. "כחלק משיפור השירות לאזרחים.יות", הסביר, "אנחנו נמצאים בדיגיטל שנים ומרחיבים תהליכי דיגיטציה, כדי לחסוך מהחייבים הגעה פיזית ללשכות שלנו. פתחנו לפני שנים אזורים אישיים לאזרחים, המאפשרים מצב שבו 91% מהתיקים נפתחים מרחוק". מימוש תפיסת "ענן תחילה" "אנחנו מממשים את תפיסת 'ענן תחילה', והאצנו את המעבר לנימבוס בעזרת מומחי נס", הוסיף. "בתחילת השנה בנינו תשתית ואזור אישי שמותאם למעבר לענן. הפרויקט המורכב ארך כשנה וחצי, בעלות של מיליוני שקלים בודדים – והסתיים בהצלחה". "בנוסף", ציין בורשטיין, "ביצענו שני פרויקטי DR (התאוששות מאסון), ואתר במרכז הארץ מועבר לגוגל קלאוד, במהלך שיושלם השנה". "בגלל המעבר לנימבוס, פתחנו בסדרת פרויקטי AI במערכת כלים שלובים. בנוסף, ערכנו פרויקט להעברת מאות מיליוני מסמכים לענן. הפרויקט, שנערך בשיתוף אנשי נס, מתגלגל – אנחנו ממשיכים להעביר אליו מסמכים", אמר. "כמו כן, ערכנו פרויקט AI, גם הוא בשיתוף נס: תרגום תקצירי החלטות ותמלול פרוטוקולים, עם כלי AWS", ציין. "בהוצאה לפועל נחתמות כשני מיליון החלטות שיפוטיות מדי שנה ומנוהלים עשרות אלפי פרוטוקולים, חלקם בשפה משפטית מורכבת. כל לקוח, עורכת דין או אזרח מקבל.ת את תקציר ההחלטה בשפה פשוטה, או בתרגום לרוסית או לערבית". "עוד פרויקט בינה מלאכותית שביצענו הוא פתיחת תיקי שטרות. פתיחת תיק דורשת הזנה ידנית של נתונים רבים: פרטים, סכומים, תאריכים וחוקים עסקיים של ההוצאה לפועל. הכנסנו כלי שטוען את מסמך הסירוב מהבנק, ואנחנו טוענים את הנתונים. כך מתקבלים יותר דיוק ואמת. המיזם הקל על פתיחת תיק, שהינו 'עסק' לא פשוט לפעול בעולם משפטי מורכב: הפרויקט בוחן את כלל התהליכים והאישורים ומספק עליהם חיווי. הבאנו לקיצור התהליך במאות אחוזים – מ-12 ימים לימים ספורים. המערכת מטפלת במאות אלפי תיקים, מתוכם עשרות אלפי תיקים חדשים של שטרות שנפתחים מדי שנה. ראינו כי טוב, וב-2027 נפתח סוגי תיקים נוספים במערכת", אמר בורשטיין. "כמו כן", ציין, "הכנסנו במערכת כלים שלובים צ'ט שמבוסס על ג'מיני של גוגל, וגם את הפרויקט הזה ערכנו עם מומחי נס. יש במערכת מידע רב, חלקו מבוזר וכולל מידע ומסמכים רבים. הצ'ט מחפש בתיק מידע ושולף את הנתונים המתאימים בהתאם לשאילתות של המחפש, עם הקשר וייחוס. המהלך חוסך את הזמן לקבלת החלטות". רוח גבית מלמעלה בורשטיין ציין את העובדה שלפיה למהלכים כאלה נדרש גיבוי של ההנהלה. הוא אמר כי "אנחנו זוכים לרוח גבית ממנכ"ל הרשות, אורי ולרשטיין, ומסגנו, דן בן סימון, המנמ"ר הקודם. העבודה עם מומחי נס לא מובנת מאליה: חטיבת המחשוב בראשותי והם פועלים כשותפים, ולא כספקית IT ולקוח". לסיכום אמר בורשטיין כי "זאת תקופה מרגשת עבורנו. נמשיך לפתח עוד ועוד פתרונות, לטובת שיפור השירות וסיוע לאזרחים".

איתן בנימיני מונה למנכ"ל חטיבת ה-PDC של אפלייד מטיריאלס – כך הודיעה החברה היום (א'). בנימיני, שהצטרף לחברה ב-2003 כמהנדס אפליקציה, צמח בשורותיה ויחליף בתפקידו את עופר גרינברגר, שימשיך לכהן כנשיא אפלייד מטיריאלס בישראל. לאורך הדרך, בנימיני מילא בחברה שורה של תפקידי ניהול, ביניהם מנהל חטיבת מוצרים טכנולוגיים, מנהל שיווק ומנהל עסקים ולקוחות. גרינברגר, שהוביל בעבר את חטיבת ה-PDC במשך חמש שנים, כיהן כמנכ"ל הזמני של החטיבה עד למינוי הקבע של בנימיני. חטיבת ה-PDC ממוקמת ברחובות, ועוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות למדידה ובקרת תהליכים בתעשיית ייצור השבבים. המערכות שהיא מפתחת מבוססות על תהליכי לימוד עמוק וראייה ממוחשבת, במטרה להאיץ את הדורות הבאים של טכנולוגיות הייצור, במיוחד בהיבט הנדרש של שוק הבינה המלאכותית. החטיבה מתפקדת כמרכז רווח עצמאי. היא מעסיקה כ-2,400 עובדים ולפי ההערכות בשוק, צפויה להציג צמיחה של יותר מ-50% ב-2026 לעומת השנה הקודמת.

ב-2 בנובמבר פרסם מערך הסייבר הלאומי אזהרה דחופה לרשתות השיווק, לחברות המזון ולמרכזים הלוגיסטיים, בעקבות גל מתקפות באירופה שבו נפגעו מערכות קירור והקפאה. התוקפים ניצלו חולשות בבקרים המחוברים לאינטרנט, שינו הגדרות טמפרטורה והפעילו מערכות הפשרה. בניגוד למתקפות כופרה מוכרות, המוקד באירועים אלה לא היה הצפנת קבצים או גניבת מידע, אלא פגיעה בתהליך פיזי. המקרים הללו, שעליהם דווח בהרחבה באנשים ומחשבים, מדגישים את הסיכון שבמתקפות על מערכות OT (Operational Technology), כלומר טכנולוגיה תפעולית. אלו מערכות חומרה ותוכנה השולטות בתהליכים פיזיים, בציוד תעשייתי ובתשתיות חיוניות. בניגוד למתקפה על מערכות מידע ארגוניות, תקיפה של מערכת תפעולית עלולה לגרום להשבתת קווי ייצור, לנזק סביבתי ואף לסיכון חיי אדם. ההנחיות שפרסם מערך הסייבר הלאומי נכונות וחיוניות: לוודא שהבקרים אינם חשופים לאינטרנט, להחליף סיסמאות ברירת מחדל, לעדכן מערכות, להפעיל אימות רב-שלבי ולהתקין התראות עצמאיות. אבל זהו רק קו ההגנה הראשון, משום שהוא עונה בעיקר על השאלה כיצד מונעים חדירה למערכת. השאלה המורכבת לא פחות היא מה עושים כאשר תוקף בכל זאת מצליח להיכנס. איום ותיק שחזר לכותרות האיום על מערכות תפעוליות אינו חדש. כבר בפברואר 2019 איתרו חוקרים ישראלים בקרי קירור חשופים לאינטרנט, לרבות בישראל, שאליהם ניתן היה לגשת באמצעות סיסמאות ברירת מחדל. במערכות כאלה, שינוי של הגדרות תפעוליות עלול להתבצע בקלות יחסית אם לא הוגדרו אמצעי הגנה מתאימים. באפריל 2023 נפגעו מערכות בקרה בכמה חוות בעמק הירדן ובתשתיות מים בצפון הארץ. לפי הדיווחים מאותה תקופה, בחלק מהמקרים היו מערכות הבקרה חשופות לאינטרנט, ונעשה שימוש באמצעי גישה שלא אובטחו כראוי. בחוות שנפגעו נדרשו העובדים לעבור להשקיה ידנית. בנובמבר אותה שנה השתלטו תוקפים המזוהים עם איראן על בקר מתוצרת חברה ישראלית במתקן מים בפנסילבניה שבארצות הברית. גם האירוע הזה המחיש כיצד מערכת תפעולית המחוברת לרשת עלולה להפוך ליעד לתקיפה, אפילו כאשר היא חלק מתשתית שנראית מקומית ומוגבלת. כבר בדוח משנת 2022 הזהיר מבקר המדינה, בהסתמך על מסמכי רשות המים, מפני החמרה באיומי הסייבר על משק המים הישראלי. האירועים שהתרחשו מאז מדגישים את החשיבות של אבטחת מערכות הבקרה, ולא רק של מערכות המידע הארגוניות. הבעיה היא גם מבנית. ציוד תפעולי מתוכנן לעיתים לפעול במשך 15 עד 20 שנה, וביצוע עדכונים עלול להצריך השבתת מערכות חיוניות. במרכז לוגיסטי, למשל, השבתת בקר קירור לצורך עדכון עלולה לפגוע בפעילות השוטפת, ולכן ארגונים נוטים לדחות פעולות תחזוקה. לכך מצטרפת הגישה המרוחקת של ספקי תחזוקה חיצוניים. חיבור כזה מאפשר ניטור ותיקון תקלות בלי להגיע פיזית לאתר, אך בהיעדר הגנות מתאימות הוא עלול לשמש גם נקודת כניסה לתוקפים. כפי שהמחישו המתקפות על מערכות הקירור בצרפת, מערכות ישנות המחוברות לרשת עלולות להפוך לפגיעות במיוחד. מה צריך להוסיף להגנות הקיימות? הצעד הראשון הוא הקמת מערכת התראה עצמאית, שאינה תלויה בבקר שעליו היא מפקחת. באחד המקרים שעליהם דווח בשטוקהולם חלפו שלוש שעות וחצי מרגע התקיפה ועד לגילויה. כאשר ההתראה עצמה מועברת דרך בקר שנפרץ, תוקף שהשתלט עליו עלול לשנות גם את ספי ההתראה ולמנוע את העברת האזהרה. לכן נדרשים חיישנים ואמצעי רישום עצמאיים, המשדרים בערוץ תקשורת נפרד ממערכת הבקרה. יש לנטר גם שינויי תצורה חריגים, כגון העלאת טמפרטורת היעד, שינוי מועדי ההפשרה או מתן פקודות ניהול בשעות לא שגרתיות. הצעד השני הוא בקרה הדוקה על הגישה של ספקים חיצוניים. כל טכנאי צריך להשתמש בחשבון אישי, עם אימות רב-שלבי והרשאות הניתנות לזמן מוגבל בלבד. רצוי לתעד את החיבורים ולבחון את הפעולות שבוצעו במסגרתם. את הדרישות האלה יש לעגן גם בהתקשרויות החוזיות עם ספקי השירות, לרבות חובות דיווח על אירועים וביצוע בדיקות אבטחה תקופתיות. האחריות להגנת המערכת אינה מסתיימת כאשר הארגון מעביר את התחזוקה לספק חיצוני. הצעד השלישי הוא קיום תרגילים משותפים לאנשי הסייבר ולמנהלי התפעול והלוגיסטיקה. תרגיל כזה צריך לדמות, למשל, תקיפה המתרחשת בלילה ופוגעת במקביל במערכות הקירור של כמה מרכזים לוגיסטיים. הוא חייב לבחון לא רק את התגובה הטכנולוגית, אלא גם את ההחלטות התפעוליות שיידרשו בעקבות האירוע. מי מקבל את ההתראה הראשונה? מי מחליט מתי לעבור להפעלה ידנית, ולפי אילו קריטריונים פוסלים סחורה שאוחסנה בטמפרטורה לא מתאימה? מי אחראי לספק פתרונות קירור חלופיים, ומי מרכז את הטיפול באירוע מבחינת אבטחת המידע? אלו שאלות שחשוב לענות עליהן לפני שמתרחשת תקיפה, ולא תוך כדי משבר. תרגול משותף מאפשר לארגון לזהות מראש פערים בין צוותי הטכנולוגיה, האבטחה והתפעול, וליצור שיטת עבודה שתאפשר להגיב במהירות גם בתנאים של אי-ודאות. לא לחכות למקרר המחומם הבא מודיעין סייבר מוקדם יכול להוסיף שכבת הגנה חשובה. בין גל התקיפות בצרפת לבין הגל השני באירופה חלפו כשלושה שבועות, פרק זמן שארגון ערני יכול לנצל כדי לבדוק את חשיפת מערכותיו, לעדכן נהלים ולתרגל את תגובתו. כדאי לעקוב אחר התרעות מערך הסייבר הלאומי, דיווחי יצרני הבקרים ומידע על מתקפות דומות במדינות אחרות. במערכות המתאימות ניתן לשלב גם הגנות פיזיות, כגון מפסק המזהה טמפרטורה גבוהה באופן חריג בגופי ההפשרה, אם כי הוא לא בהכרח יזהה שינוי מתון והדרגתי בטמפרטורה. אפשר וצריך להתאים את שכבות ההגנה למערכות ולסיכונים של כל ארגון. אולם מי שיבחר להמתין לתקיפה הבאה כדי לברר כמה זמן דרוש לו לזהות את האירוע, עלול לגלות את התשובה בחמש וחצי בבוקר, מול מקרר מחומם.   אסף חזן הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של קספרסקי ישראל