נדמה לי שבסתר ליבם גם ערביי ישראל המומים מאיתנו. לפני עשר שנים הם פתחו במרד אלים נגד המדינה ואזרחיה היהודים. הם רגמו מכוניות, שרפו והציתו מכל הבא ליד, ניפצו שמשות של מוסדות שלטון, חסמו באלימות כבישים ראשיים, ניסו לרצוח יהודים ובמקרה אחד גם הצליחו. הגליל נסגר לתנועה. יהודים פחדו לנסוע. עשר שנים אחרי הפכה אותם התקשורת הישראלית, לא ברור איך, לקרבנות. לפרעות ההמוניות שלהם לא היה בשבוע שעבר זכר. מי שעקב אחרי פסטיבל חגיגות העשור למהומות אוקטובר 2000 היה יכול להתבלבל בקלות ולחשוב ...

כך שיטחנו ספקטרום חוויות שלם למושג אחד: "מדהים" ■ מאמר העורכת של מגזין ליידי גלובס

אביגדור ליברמן שכח אוכלוסיות שנאמנותן מוטלת בספק: חרדים, שמאלנים ורוצחים

המחזה אמא מאוהבת מציב זרקור מעורר מחשבה על מערכות היחסים המורכבות שבין הורים לבין ילדיהם המתבגרים

לא מצאתי דרך אלגנטית לומר זאת: שטייניץ מתנהג כמו בן שש שלקחו לו את הצעצוע

המיידה אבן יתכונן לפגיעה, אבל גם ילד ערבי אינם צריכים להחליף רובוט לפירוק מטענים

יעשה נא שר האוצר יובל שטייניץ חסד גדול עם המשק, ויפסיק להתבטא בענייני שער החליפין

ספק אם אי-פעם שיווה וינרוט בנפשו כי יכתיב לפרוטוקול רשמי את קווי המתאר של אישיותו