"חלק מהמסעדות לא נכנסו לעידן הדיגיטלי בצורה מלאה, הן ויתרו על יתרונות תפעוליים ועסקיים רבים. הרוב המכריע של המסעדות, שכן הטמיעו מערכות תוכנה – אינן ממצות את הפוטנציאל העסקי שבדיגיטל. פלטפורמת הניהול שפיתחנו חוללה בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי במאות מסעדות בארץ ובעולם ומשפיעה ישירות על השורה התחתונה שלהן", אמר נדב סולומון, שותף מייסד, טאביט. טאביט הוקמה ב-2014 על ידי סולומון ובארי שקד, שהקים את ריטליקס, עמד בראשה 27 שנים ופרש ב-2009. עד היום הושקעו בה 15 מיליון דולר – שקד המשקיע העיקרי, ואליו הצטרפה קרן פיטנגו. עידן שקד משמש כסמנכ"ל מוצרים וארז בן דוד - סמנכ"ל הפיתוח. מסעדות רבות, אמר סולומון, "הטמיעו לעתים כ-50 מערכות תוכנה שונו, אך הן אינן מחוברות ביניהן. מסעדות שכן יצרו חיבור מסויים בין מערכות, סובלות ממידע שלא עובר ומהמון תקלות. אין פתרון אחוד, מקצה לקצה שינהל את כל תהליכי המסעדה וישדרג את חוויית הסועדים". "יחד עם צוות של מתכנתים, אנשי מוצר ומסעדנים לשעבר", אמר, "פיתחנו פלטפורמה עסקית אחודה, מבוססת ענן, המספקת פתרון כולל מקצה לקצה, לניהול רציף של כל היבטי המסעדה. הפלטפורמה מציעה למסעדה בסיס נתונים אחד, לוגיקה עסקית אחת ושמונה אפליקציות ניידות וידידותיות, שמאפשרות לנהל את כל היבטי הפעילות במסעדה. זאת, תוך הזנת נתונים בזמן אמת, עיבודם בענן והפקת תובנות לטובת הניהול השוטף ותכנון ארוך טווח". לדברי עידן שקד, "האפליקציות מטפלות בכל ההיבטים התפעוליים במסעדה: מלצרים, מטבח, קופה רושמת, אתר הזמנות, מערכת ניהול והפקת תובנות, עמדת מארחת, ניהול תורים ומשוב. כולן רצות על אותו בסיס נתונים בענן של AWS, כולן מקושרות ומעדכנות האחת את השנייה בזמן אמת בתהליך רציף אחד: מהזמנת השולחן על ידי הלקוח ועד לתשלום והמשוב שסיפק בתום הארוחה. לדוגמה, מערכת המלצרים: המלצר מגיע לשולחן ומקליד את ההזמנה ישירות לטאבלט זעיר. באמצעות הממשק, המלצרים משלבים בשיחה עם הסועדים העדפות שונות ("בלי כוסברה בבקשה"). ההזמנה משודרת ישירות למטבח וחוסכת את הצורך להקליד את ההזמנה, או למסור פתק בכתב יד. בתום הארוחה המלצר מפעיל את אפליקציית הקופה הרושמת והתשלום מתבצע תוך שניות בטאבלט, בלא המתנה ועמידה בתור". צמצום 80% מהטעויות שקד ציין כי "המערכת מצמצמת את שיעור הטעויות וההחזרות של מנות בכ-80%, מקטינה את בזבוז משאבים ומשפרת את שביעות הרצון של הלקוחות. משך הארוחה מתקצר ב-12-15 דקות וכך ניתן להגדיל את התפוסה. התהליכים מאפשרים לצמצם ב-20% את מספר המלצרים. ההוצאה לכל סועד גדלה ב-8% עד 15% בגלל שביעות הרצון והמהירות. המסעדות חוסכות דמי תיווך רבים של ספקים צד ג', דוגמת הזמנה מהבית, שליחויות ועוד". לדבריו, "בעלים ומנהלים חשופים כמובן בזמן אמת למלוא הנתונים שמוזרמים לאפליקציות השונות ויכולים להתערב בכל רמה נדרשת, לדוגמה, חוסר יעילות של מלצר מסוים בשולחן ספציפי. אנו מציעים גם כלי ניהול ברמה גבוהה יותר לתכנון ארוך טווח, על בסיס אלגוריתמים שפיתחנו, מבוססי למידת מכונה שמנתחים את המידע ומספקים תחזיות שנתיות בפילוחים שונים. התחזיות מדייקות ב-90%". לדברי בן דוד, "הקמנו ב-AWS 'ענן מסעדות'. AWS תומכת במחשוב עתיר ביצועים באונליין, בפריסה גלובלית. הארכיטקטורה העננית מאפשרת לנו לבנות בקלות מודולים נוספים ולהטמיען במהירות. אנחנו משתמשים בהרבה שירותים: מערכת האחסון S3, מערכת העיבוד EC2, מערכת הקונטיינרים ECS ועוד. אנו מעבדים 1.5 מיליון טרנזקציות ושאילתות ביום. ב-2018 עיבדנו טרנזקציות בהיקף של 3 מיליארד שקלים". "אנו צופים צמיחה מהירה בהיקף ההתקנות", סיכם סולומון, "יש בידינו מפתח לשינוי גורלה של המסעדה ומעבר ממאבק הישרדות - למאמץ חכם, של צמיחה והתרחבות".

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, שלי לנצמן, הודיעה היום (ג') על פרישה מתפקידה וממיקרוסופט, לאחר 22 שנים בחברה, מהן ארבע בתפקיד הנוכחי. לנצמן תפרוש בסוף שנת העסקים של מיקרוסופט, בתחילת יולי. בחברה החלו בתהליך למציאת המנכ"ל שיחליף את מקומה. כמו כן, לא ידוע עדיין מהו היעד הבא שלה. בשנים האחרונות הובילה לנצמן את כל ההיבטים של הזרוע העסקית של חברת הענק בישראל, לרבות צמיחת הפעילות שלה בתחום הענן, בעקבות השינוי שהתווה סאטיה נאדלה, מנכ"ל החברה העולמית, מיום כניסתו לתפקיד. במסגרת תפקידה, היא ליוותה את המעבר לענן של חברות וגופים רבים במגזרים הציבורי והפרטי כאחד. כמו כן, בתקופתה העמיקה מיקרוסופט את הפעילות שלה מול סטארט-אפים בישראל ופתחה את הסניף החדש ברחוב דובנוב בתל אביב. זאת, בהישען על הפריסה העולמית הרחבה של ענקית הטכנולוגיה והיכולת לחבר את חברות ההזנק הישראליות לגופים משמעותיים בעולם. בטרם מונתה למנכ"לית מיקרוסופט ישראל, שימשה לנצמן במגוון תפקידים בחברה, בהם סמנכ"לית המגזר הציבורי, סמנכ"לית החטיבה הטכנולוגית ומנהלת קבוצות הפיננסים, הבריאות והתעשייה בחטיבה העסקית. במכתב לעובדים היא כתבה כי "לפני 22 שנים נכנסתי למיקרוסופט. במבט לאחור, אלה המסע הארוך ביותר שעשיתי והתקופה הארוכה ביותר שבה למדתי. מיקרוסופט היא מקום מעולה לעבוד בו, לפתח את עצמך, לרכוש חברים ושותפים לחיים. צוות העובדים בישראל עושה אימפקט טכנולוגי על כל אדם במדינה, על הארגונים שאנחנו עובדים איתם ועל האקו-סיסטם - השותפים והסטארט-אפים. אני גאה באימפקט של החברה בישראל ובכלל זה בעשייה שלה כחלק מהאחריות התאגידית, וגאה באימפקט שיש לנו מישראל חזרה למיקרוסופט העולמית. אחרי 22 שנים החלטתי ללחוץ Hit refresh ולהמשיך לפרק הבא". פעילותה של מיקרוסופט בישראל מתחלקת למספר זרועות, בהן הזרוע העסקית, שאותה ניהלה לנצמן, כאמור, ומרכז המו"פ, בניהולו של אסף רפפורט, שהצטרף לחברה לאחר שמכר לה את חברת האבטחה שייסד, אדאלום, באקזיט ענק בסכום של 350 מיליון דולר.

סלקום סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם מעבר להפסד נקי משנה לשנה וירידה זעומה בהכנסות - כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה הבוקר (ג'). כתוצאה מהדו"חות החלשים צנחה מניית החברה הבוקר בבורסה בתל אביב ב-4.5%. ההפסד הנקי הרבעוני של החברה עמד על 16 מיליון שקלים לעומת רווח של שבעה מיליון ברבעון המקביל אשתקד ובהתאם, ההפסד הנקי למנייה עמד על 14 אגורות בהשוואה לרווח של שמונה אגורות. עם זאת, בחברה מציינים שיחסית לרבעון הקודם - זה האחרון של 2018, ההפסד הנקי שלה צנח ב-54.3%. עוד עולה מהנתונים כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה גדלו ההוצאות של חברת התקשורת ב-4.31% ל-919 מיליון שקלים, בעוד שההכנסות ירדו בכ-0.5% ל-928 מיליון. הכנסות ציוד הקצה רשמו עלייה של כ-8% לרבע מיליארד שקלים, שנובע בעיקרו מגידול בהיקף המכירות בתחום זה במגזר הנייח. הסיבה למעבר להפסד היא עלייה בהוצאות, שנגרמה בין היתר כתוצאה מתשלום מסים בסך של שני מיליון שקלים לעומת החזר מס של חמישה מיליון ברבעון המקביל אשתקד. סיבה נוספת היא המעבר של החברה לרישום החשבונאי IFRS 16, שגרם לה להפסד של ארבעה מיליון שקלים. לעומת זאת, מעבר זה הביא לזינוק של 20% ב-EBIDTA של החברה. האטה בקצב ההצטרפות לסלקום TV במהלך הרבעון עלה מספר מנויי סלקום TV ב-8,000. עם זאת, מדובר בהאטה בקצב ההצטרפות של מנויים חדשים, שכן ברבעון הקודם עמד הנתון על 13 אלף. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות של החברה עלו ב-4.51% ל-695 מיליון שקלים, הרווח הגולמי פחת ב-13.06% ל-233 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 25.11%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-3.7% ל-224 מיליון שקלים והרווח רשם ירידה דרמטית של 82.69% לתשעה מיליון שקלים בלבד. ניר שטרן, מנכ"ל סלקום, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "עוצמת התחרות במגזר הנייד ממשיכה להשפיע לרעה על התוצאות". הוא ציין כי החברה "ממשיכה בקצב הפריסה המהיר של תשתית הסיבים האופטיים העצמאית בשכונות מגורים וצופה כי השלמת העסקה למכירת תשתית זו ל-IBC בחודשים הקרובים תתרום משמעותית לתוצאות פעילות החברה ולשיפור חיובי בתזרים המזומנים החופשי שלה. קצב הפריסה המהיר יאפשר ליותר מ-750 אלף משקי בית להיות בטווח הכיסוי של רשת הסיבים עד לסוף 2022, ולהתחבר לתשתית אינטרנט מהירה ואיכותית". עוד ציין שטרן את ההסכם הקיבוצי שעליו חתמה סלקום עם ועד העובדים וההסתדרות לשנים 2019-2020, ש-"קושר ישירות בין הצלחת החברה לתגמול עובדיה" וצפוי להקטין את הוצאותיה ולהשפיע לחיוב על ה-EBIDTA, בהשוואה לסעיפים אלה בהתבסס על ההסכם הקודם.

קבוצת אמן, מהחברות המובילות בתחום הטכנולוגיה וה-IT, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019. הקבוצה רשמה צמיחת שיא של 23% בהכנסות ברבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עלייה זו מוסברת בין השאר בגידול מואץ בשירותי ה-IT ובמכירת מוצרי תוכנה לשוק הפיננסי ולמגזר הממשלתי, וכן מאיחוד הפעילות של Asperii, שהצטרפה לקבוצה בתחילת השנה ונחשבת לאחד השותפים המובילים בעולם לפתרונות Salesforce. רווחיותה של אמן גדלה ב-17%, כאשר ההוצאות הגולמיות והתפעוליות עלו בקצב מואץ, עקב השקעותיה בשני פתרונות מובילים של הקבוצה: ניהול ידע - מוצר הדגל של KMS Lighthouse, שדורגה השנה על ידי גרטנר כמובילת שוק, ופתרונות הבלוקצ'יין של חברת LogChain בבעלות אמן. שלוש הפעילויות המובילות בקצב הצמיחה בקבוצה הן חטיבת הדיגיטל וה-UX, איטרניטי, המובילה את השוק הישראלי בתחומי האנליזה וה-Big Data, ואינוקום, שנחשבת לאחת משלוש חברות הפצת מוצרי התוכנה הגדולות בישראל. בעקבות פרסום התוצאות אמר בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן: "כפי שניתן לראות גם מתוצאות הקבוצה, אנחנו ממשיכים להשקיע בחדשנות ובפיתוח מערכי ידע, שתורמים להטמעת הפתרונות ללקוחות ומגבירים את רמת האמון וגידול הפעילות לכל רוחב הפעילות. אמן, שמעסיקה יותר מ-2,000 מומחי טכנולוגיה ותוכן, פועלת לטובת חדשנות טכנולוגית ועסקית ומוכיחה, זה למעלה משני עשורים, כי רק שילוב ביניהם יכול להעניק ללקוח ערך ממשי". האירועים המשמעותיים שהובילה הקבוצה במהלך הרבעון להלן פירוט כמה מהאירועים הללו: בתחילת השנה הודיעה, כאמור, קבוצת אמן על השקעה משמעותית ב-Asperii, המתמחה בניהול ואופטימיזציה של תהליכי עבודה דינמיים של Salesforce ונחשבת לשחקן משמעותי בעולם בתחום זה. השקעה זו היא חלק מהמגמה של אמן להרחיב את שירותיה בתחומי הענן ולהמשיך את צמיחתה המואצת מול השווקים בחו"ל. הקבוצה עברה למתחמה החדש בקריית אריה בפתח תקווה, שייקרא בית אמן. המתחם כולל אבזור טכנולוגי ברמה הגבוהה ביותר עם מרפסת גג רחבה, חדרי ישיבות "לא פורמליים", פינות הירגעות, קפיטריות ואף חדרי משחק. המשרדים החדשים והמשודרגים של החברה נפתחו על מנת לתת מענה למצבת כוח האדם ההולכת וגדלה, להמשיך בפיתוח וחיזוק הטכנולוגיה של הקבוצה וליצור את הסינרגיה המתבקשת באמצעות החלל המשותף, שיאפשר למומחים מהחטיבות השונות לשתף פעולה באופן רציף. LogChain השלימה פיילוט מוצלח נוסף למשלוח ימי בינלאומי על פלטפורמת הבלוקצ'יין של החברה, שמטפלת בכל ההיבטים של שרשרת האספקה באמצעות שטר מטען אלקטרוני (e-BL) ו-LC (ר"ת Letter of Credit). סיטריקס ונוטניקס ישראל הכריזו על שיתוף פעולה באמצעות אינוקום, במטרה להציע, בראשונה בישראל, חבילת עבודה אחת הכוללת את תשתית נוטניקס ביחד עם רישוי סיטריקס, וזאת דרך אותו אינטגרטור ותחת אחריות ותמיכה כוללת.

בחודש ספטמבר אשתקד הודיעה גוגל, הבעלים של יוטיוב, כי בכוונתה לסגור את האפליקציה הייעודית למשחקים, YouTube Gaming, וזאת לאחר כארבע שנים בלבד ממועד השקתה. תאריך היעד לסגירה היה מרץ, אבל הדברים התעכבו ורק עכשיו קיבלו המשתמשים את ההודעה על סופו המוחלט של היישום שיגיע השבוע, ביום ה', כך על פי The Verge. אחרי ה-30 במאי האפליקציה תפסיק לפעול וכל הקישורים/השירותים הקשורים לה יפנו את המשתמשים לערוץ חדש ביישום הליבה של יוטיוב. בדף תמיכה שעלה לגבי הנושא מבהירה גוגל שהמנויים הנוכחיים של אפליקציית הגיימינג של יוטיוב יועברו לפלטפורמה הראשית, מה שיגרום לכך שהמנויים יאבדו את רשימת המשחקים השמורים שלהם. בנוסף, חשבונו של מי שהיה מנוי בעבר אך ויתר על המנוי שלו ייסגר לצמיתות לאחר המעבר המתוכנן. כדי לעודד מעט את המשתמשים נמסר כי הערוץ החדש יכלול תכונות רבות שהיו באפליקציה, ומעניין להיזכר כי תכונות מסוימות של יוטיוב נבדקו לראשונה באפליקציית המשחקים, למשל המצב הכהה והאופציה לצרף מנויים לערוץ. הזרמת גיימינג היא נושא חם ביותר בימינו, וגוגל טוענת שיותר מ-200 מיליון משתמשים עוסקים בתוכן משחקים ביוטיוב, אך למרות זאת האפליקציה הנפרדת שיועדה לתחום לא צלחה. "אנחנו רוצים להמשיך לבנות בית חזק יותר בעבור קהילת המשחקים המשגשגת ביוטיוב, לא רק באפליקציית YouTube Gaming", אמרה החברה כהסבר לסגירה.

טראקס, חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה בתחום ראיית המחשב וכזו שמבצעת ניתוח נתונים עבור חנויות פיזיות, גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד דולר - כך פורסם היום (ג'). בכוונת החברה לצאת להנפקה בעוד כשנה וחצי-שנתיים, במסגרת רישום כפול (דואלי) בבורסה של סינגפור ובאחת הבורסות של ארצות הברית - NYSE או נסדא"ק. יצוין כי את טראקס הקימו ב-2010 יואל בר-אל, המשמש כמנכ"ל שלה, ודרור פלדהיים. הטכנולוגיה שלה מעבדת תמונות שצילמו מבקרים בחנויות באמצעות הסמארטפון שלהם ומפיקה מהן מידע עסקי, שמסייע לשיווק של החנות או הרשת. קוקה קולה ונסטלה נמצאות בין 175 הלקוחות הארגוניים שלה. מטה החברה שוכן בסינגפור ובין בעלי המניות שלה נמנות חברות ההשקעה ורבורג פינקוס ואינווסטק. עד כה גייסה החברה כ-235 מיליון דולר, מהם 125 מיליון בסבב שבוצע בשנה שעברה, לפי שווי שוק של 850 מיליון. עם הקמתה היא גייסה כ-110 מיליון דולר. טראקס היא חברה פרטית, ולכן לא מפרסמת את תוצאותיה, אך על פי הערכות זהירות, היא צפויה להכפיל השנה את ההכנסות שלה לעומת 2017. לפני מספר חודשים היא קנתה את המתחרה הסינית לנזטק ולפי בלומברג, כספי ההשקעה הנוכחית וההנפקה המתכננת ישמשו בעיקר לרכישת שלוש חברות נוספות באירופה ובארצות הברית.

"פתיחת מרכז המו"פ של רפאל בפארק הסייבר בבאר-שבע הוא צעד משמעותי לחיזוק האקו-סיסטם באיזור, שאין כדוגמתו בעולם. לצד המרכז הלאומי לניהול אירועי סייבר, יקדם המרכז החדש את המובילות של ישראל בסייבר. האתגרים בסייבר מחייבים לרוץ מהר מאוד. אבל כדי להגיע רחוק, צריך לרוץ ביחד ובשילוביות - כפי שבא לידי ביטוי כאן בפארק הסייבר. אני משבח את ההחלטה של רפאל להתמקם בפארק. המערך בראשותי נמצא במגעים מתקדמים להבאת יחידות הסייבר של צה"ל לנגב. פארק ההיי-טק בבאר שבע יהפוך בקרוב למרכז הסייבר העולמי", כך אמר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, היום (ג') בהשקת מרכז מחקר ופיתוח של רפאל בפארק ההיי-טק, הצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון, בבאר שבע. מרכז המו"פ יעסוק בתחומי הטכנולוגיה האוטונומית והסייבר. [caption id="attachment_291775" align="alignnone" width="600"] יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון[/caption] נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ', אמר כי "בניגוד למקובל לחשוב, מבחינה גיאוגרפית אבל לא רק, אנחנו בבאר שבע מרכז העולם. ההחלטה של רפאל לפתוח בפארק ההיי-טק שלנו מרכז למו"פ, רק ממחישה זאת. אני מאמין ש-100% מהסטודנטים שלנו שעובדים ויעבדו כאן, אף יישארו להתגורר באזור". יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל, אמר כי "המרכז החדש, בניהולו של רותם יואלי, מעסיק כיום 15 חוקרים, רובם ככולם מאוניברסיטת בן-גוריון. היקף המועסקים יגדל לכמה עשרות בתוך שנתיים". ד"ר רן גוזלי, סמנכ"ל רפאל וראש חטיבת המו"פ שלה, אמר כי "אנחנו מקימים כאן קבוצה של אנשים מיוחדים, אנשי עשיה וקהילה מדעית מהשורה הראשונה. שמנו לעצמנו כמטרה להתחבר בראש ובראשונה לחוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, לטובת החברה, האזור ולמען ביטחונה של מדינת ישראל". ד"ר עוזי לנדאו יו"ר דירקטוריון רפאל, ציין כי "אני רואה את המקום הזה כאבן שואבת לכוח אדם מהמעלה הראשונה ולתעשיות שיבואו לכאן בעתיד. לא בכדי שכרנו בבנין זה 2 קומות, בהם נקלוט את ה'עשירון העליון' של הסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב". לדבריו, "כחלק ממהלך אסטרטגי של רפאל אנחנו מתרחבים מהצפון גם לשאר חלקי הארץ. שלוחת פיתוח בבאר-שבע תאפשר לנו להינות גם מהמוחות האיכותיים בדרום. נמשיך לפתח מערכות מתקדמות התורמות באופן ישיר לביטחונה של מדינת ישראל, ולהוות עוגן מרכזי גם בחברה ובכלכלה". רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, מתח ביקורת על העיכוב הרב שנגרם בשל למעבר של יחידות המודיעין של צה"ל לנגב: "לצערי, זה מתעכב ולא קורה כפי שתוכנן. הזמן הוא אלמנט קריטי והמדינה צריכה לרוץ מהר עם ההחלטה הזו, לפחות כמו שעשתה רפאל בהחלטתה להתמקם כאן". אבי יעקובוביץ', מנכ"ל חברת גב-ים, סיפר כי בפארק מועסקים כיום כ-3,000 עובדים, מרביתם בוגרי האוניברסיטה, שעם השלמת הבנין הרביעי, שנמצא כעת בבניה, ישתרע על פני 65.000 מ"ר. לדבריו, בשלב זה נמצא בהליך של תכנון מתקדם הבנין החמישי מתוך 15 בניינים מתוכננים בפארק. בינואר השנה הודיעו רפאל ו-BGN Technologies, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, על שיתוף פעולה מחקרי אסטרטגי רב-שנתי, בו רפאל תשתף פעולה עם חוקרי האוניברסיטה במגוון תחומים, כולל אבטחת סייבר, ניידות חכמה, רובוטיקה ובינה מלאכותית. שני הפרויקטים הראשונים במסגרת שיתוף הפעולה יתמקדו בחקירת הסכנות שבפריצות סייבר וכיצד ניתן להתמודד עם איומים אלו בחיישנים של מכוניות אוטונומיות.

עיריית רעננה מינתה אתמול (ב') את דגנית בן יעקב לתפקיד מנהלת אגף מערכות המידע של העירייה. בן יעקב מחליפה את אורן מזרחיל, שפרש מתפקידו בחודש מרץ השנה, כשנה בלבד לאחר שמונה. מזרחיל החליף את ענת ספקטור ז"ל, שכיהנה כמנמ"רית העירייה במשך 17 שנים ונפטרה לפני כחודשיים לאחר מחלה. בן יעקב מילאה תפקידי ניהול שונים. בין השאר, היא שימשה כיועצת ארגונית ומילאה תפקידים שונים באמדוקס, עד שהייתה לסמנכ"לית ומנהלת המו"פ בחטיבת הדיגיטל של החברה. היא בעלת תואר ראשון במדע המחשב מהטכניון בחיפה. במסגרת תפקידה כמנמ"רית תהיה בן יעקב אחראית על גיבוש ויישום מדיניות מערכות המידע ברשות, תכנון והובלת תכניות עבודה וניהול התקציב בתחום מערכות המידע, פיתוח וייזום חידושים דיגיטליים, לרבות המערך המקוון של הרשות, והובלת נושא העיר החכמה ברעננה. בשנה האחרונה גיבשה עיריית רעננה את תכניתה לתחום העיר החכמה – מהלך שהובל על ידי סמנכ"לית האסטרטגיה, פרי נתיב, בשיתוף המנמ"ר הקודם, מזרחיל. כמו כן, העירייה הוציאה בשנה האחרונה מספר מכרזים בתחום העיר החכמה, בהם מכרז להתקנת מערכות שו"ב על רמזורים. ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, אמר כי בן יעקב "תקדם את תכניות העיר החכמה, וכן יעדים שמציב לנו העולם הדיגיטלי החדש". בן יעקב היא המנמ"רית השנייה שמונתה לתפקיד ברשות מקומית שבה מכהנים ראשי ערים חדשים בעקבות הבחירות. בנובמבר אשתקד פרש במפתיע מנמ"ר עיריית רמת גן, ירון יהב, בעקבות כניסתו לתפקיד של ראש העיר החדש, כרמל שאמה הכהן. את מקומו ממלא קובי נוח, איש היי-טק לשעבר, שהיה פעיל בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ברשימתו של שאמה הכהן.