משקיעים שאיבדו את כספם הווירטואלי, שהיה בחסות בורסת חילופי קריפטו קנדית, רוצים שהרשויות יאשרו את מותו של מייסד ומנכ"ל החברה, על ידי הוצאת גופתו מהקבר, ובדיקתה. בפברואר האחרון, עדכנה QuadrigaCX – חברת חילופי המטבעות הדיגיטליים המוכרת והגדולה ביותר בקנדה עד אז – את הלקוחות שלה כי אין לה גישה למטבעות הקריפטו שלהם - בשווי כולל של כ-190 מיליון דולר. הסיבה לכך שבורסת החילופין איבדה את יכולת הגישה לכסף היא מותו הפתאומי של המנכ"ל בן ה-30 שלה, ג'ראלד קוטן, בדצמבר 2018 - בדיוק לפני שנה. לפי הדיווחים מפברואר, המטבעות החסרים הוחזקו במה שמכונה cold wallets, שנוהלו על ידי קוטן, שמת במהלך טיול להודו, באופן מפתיע, מסיבוכי מחלת קרוהן. אחרי מותו פשטה QuadrigaCX את הרגל והכסף - אבד. מאז אובדן השקעתם פורסמו בתקשורת סיפורים כמו למשל זה של טונד זואו, מהנדס תוכנה בן 30, שהועסק בעבר ב-BitTorrent ובוולמארט - אזרח קנדי שעבר לארה"ב כשהיה בן 23 וחי בקליפורניה ושאיבד את כל חסכונותיו, בסך 422 אלף דולר, עקב הפרשייה המסוימת. זואו הוא רק אחד מ-115,000 לקוחות בורסת החילופין, אשר נותרו בלי יכולת למשוך את כספם.  לא באמת מת? הסיבה לבקשה העכשווית להוצאת הגופה ובדיקתה היא שהלקוחות מאמינים שקוטן לא באמת מת, ושלמעשה ביים את המוות וגנב מהם את 190 מיליון הדולרים. הנסיבות שעוררו את החשדות ביתר שאת הן בין השאר ש-QuadrigaCX הודיעה תחילה, בינואר, כי קוטן נמצא בהודו שם הוא "פותח בית יתומים כדי לספק בית ומקום מבטחים לילדים נזקקים". ואז היא בישרה כי מת באופן בלתי צפוי, בדצמבר. בנוסף, ארבעה ימים לפני שקוטן נפטר מהסיבוך הפתאומי בבריאותו, הוא כתב צוואה ובה הורה להשאיר 9 מיליון דולר בנדל"ן, את המכוניות, המטוס והיאכטה הפרטיים שלו לאשתו ולמשפחתו. בנוגע ליאכטה - בבעלותו של קוטן הייתה היאכטה הגדולה ביותר בקנדה, ובכלל, היזם הצעיר חי חיי מותרות מרשימים במיוחד בטרם מותו הפתאומי. המגזין ואניטי פייר פרסם לפני מספר שבועות כתבה גדולה שירדה לעומק חייו הנהנתנים של קוטן בטרם מותו, פירטה אותו החקירה חסרת הממצאים הוודאיים, שהייתה אמורה לקבוע האם אכן מת. גם בכתבה זו, שכותרתה "הונאת פונזי, יאכטות פרטיות, וסכום חסר של 250 מיליון דולר (קנדיים - ג"פ) בקריפטו: סיפורה המוזר של קוואדריגה" עלו שלל פיסות אינפורמציה מעוררת תמיהה אודות הבורסה, קוטן ומותו המסתורי.  לדברי ג'ניפר רוברטסון, אלמנתו של קוטן, בעלה היה האדם היחיד ב-QuadrigaCX "האחראי על ניהול כספים ומטבעות", ולכן, הידע של סיסמאות "הארנק הקר", או הארנקים האחרים בהם מאוחסנים נכסי הקריפטו, היה בלעדית בבעלותו, וכעת לא ניתן לגשת לכסף באינטרנט בלעדיהן. רוברטסון אמרה כי קוטן לא השאיר רשומות עסקיות, וכי מומחה טכני שנשכר על ידי החברה לא הצליח להיכנס למחשב הנייד שעליו נהג קוטן לעשות את עסקיו. רוברטסון הציגה בינואר 2019 תעודת פטירה של קוטן לבית המשפט העליון של נובה סקוטיה, ובה נכתב כי בעלה נקבר בדצמבר 2018. משרד עורכי הדין מילר תומסון הגיש כעת, כאמור, עתירה לרשויות בקנדה להוצאת גופתו של המנכ"ל המנוח. בנוסף, המשרד מבקש לבצע נתיחה שלאחר המוות על שרידי הגופה, בכדי לאשר את זהותה ואת סיבת המוות. משרד עורכי הדין סיפק לפנייה ולבקשה חומר רקע שכלל "מידע זמין לציבור" על ההיסטוריה של קוודריגה, קוטן ואחרים הקשורים למשרד, שלדבריו "מדגיש עוד יותר את הצורך בוודאות סביב השאלה אם מר קוטן נפטר באמת", כך על פי מכתב שנשלח מטעם הפרקליטים ב-13 בדצמבר. לא ברור אם המהלך יאושר, ואם כן - מתי יבוצע, אבל עורכי הדין של מילר תומסון ביקשו לבצע את הפרוצדורה לפני אביב 2020 בשל "חששות שקשורים לפירוק הגופה".

כקבוצת חברות ותיקה ומובילה בתחום הלוגיסטיקה, קבוצת ממן שמה לה לדגש לעמוד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות. לכן, כאשר ראו בקבוצה שעולם המחשוב העסקי נע לכיוון הענן והבינו את היתרונות הגלומים בכך (ביניהם: יעילות, שרידות, אבטחה טובה וחיסכון במשאבים), מיהרו לקבל החלטה בנושא ולהתחיל להניע תהליך מעבר שכזה. הקבוצה הגדירה את המעבר לחבילת Office 365 כמהלך הכניסה שלה לענן. הרעיון להשתמש מרחוק בתוכנות הרבות הכלולות בחבילה ולהעביר גם את המייל משרתים מקומיים ל-Azure, הענן של מיקרוסופט - היה נראה כמתאים להוות את השלב הראשון בתהליך. השלב הבא לאחר קבלת ההחלטה היה מציאת אינטגרטור מתאים שיבצע את התהליך. לאחר שעבדה בעבר עם אנשי U-BTech לשביעות רצונה, החליטה הקבוצה להשתמש בשירותי החברה גם הפעם. "זו חברה עם קבלות", אומר על U-BTech יואב גפן, מנהל אבטחת המידע של קבוצת ממן. "הם שותפים של מיקרוסופט ומכירים היטב את מוצריהם. המנכ"ל שלהם הרצה בקורסים שכמעט כל איש מחשוב בארץ עבר. כבר השתמשנו בשירותיהם לצרכי התקנת מוצרים וטיפול בתקלות והיינו מרוצים, אז הלכנו על הגישה שהרכב מנצח לא מחליפים". "הגישה שלנו היא להיות ה-Trusted Advisor של הלקוח. אנחנו מתנהגים כמו שותפים שלו", אומר ערן הראל, מוביל תחום אנטרפרייז ב-U-BTech. "זה חשוב בעיקר בתחום הענן. שם, תמהיל הרישוי מאוד אלסטי וצריך להבין בדיוק מה הלקוח רוצה, מה הוא באמת צריך ואז לייעץ לו מה לקחת, כדי שלא ירכוש חבילת רישוי שפחות מתאימה או כזו שכוללת כלים מיותרים, שבסופו של דבר סתם מבזבזים לו כסף מבלי לתרום לצרכים הארגוניים". כדי למנוע מצב כזה ישבו נציגי שתי החברות כדי לבנות את המתווה. "אנשי U-BTech הסבירו לנו מה כדאי ואיך, הציגו בפנינו את המנגנונים וסוגי הרישוי השונים, ועזרו לנו למצוא את סוג הרישוי המתאים לנו מבחינת עלות ותועלת. לאחר שביצענו את הבחירה הגיעו טכנאים שהתקינו את כל הרכיבים המתאימים למעבר לענן והחלו את הסנכרון. התהליך הראשוני לקח שלושה ימים והיה מאוד נוח וענייני. מסיום ההתקנה אנחנו עובדים על המערכת בצורה עצמאית ומשתמשים בתמיכה של U-BTech בעת הצורך", מציין גפן. השלב הבא: הטמעת מוצרי אבטחת מידע של מיקרוסופט הצלחת הטמעת 365 Office והשימוש היעיל במוצר נתנו לקבוצת ממן תיאבון להמשיך עם המעבר לענן. השלב הבא היה הטמעת מוצרי אבטחת מידע ענניים. גם תהליך זה נוהל על ידי U-BTech. "כשממן מיצתה את יכולות חבילת הרישוי הבסיסית, עלינו אתם רמה אחת למעלה - לכל מעטפת אבטחת המידע המתקדמת", אומר הראל. "גם שם לא ניגשים מיד אלא קודם עושים הערכה ובדיקת התאמה של כלי אבטחת המידע של מיקרוסופט. ביצענו תהליך הערכת הסיכונים הנובעים מאיומי סייבר (Cyber security assessment) ובנינו לפי תוצאותיו מסמך המלצות. בעקבותיו רכשה הקבוצה את מוצר Enterprise Mobile Security, שגם הוא חלק מפלטפורמת הרישוי ב-365, וניגשנו לבצע את תהליך ההטמעה". איך אתם מסכמים את שני תהליכי ההטמעה הללו? גפן: "אנחנו מרוצים מאוד מהתהליכים ומתוצאותיהם. המהלך הזה לקח אותנו קפיצת קומה למעלה, לא רק קפיצת מדרגה. לא רק ברמת תפעול הרשת אלא בהיבטים נוספים, כמו שימוש בכלים שלא עבדנו אתם קודם. אני בהחלט יכול להגיד שעשינו בחירה טובה ומוצלחת, אין לי ספק בזה". הראל: "ראינו עין בעין מהרגע הראשון. שיתוף הפעולה היה אופטימלי ואידאלי. שאפנו שהלקוח יהיה חלק אינטגרלי לחלוטין מההטמעה. מבחינתנו, אם מסתיים פרויקט והלקוח לא יודע לבצע בעצמו פעולות תפעול יום יומיות או הפעלה מלאה של המוצרים שאותם רכש, לא ביצענו את הפרויקט עד הסוף. בממן שיתפו פעולה, למדו את המוצרים והצליחו להפעיל אותם ביעילות ובמקצועיות, בהתאם לצרכי הארגון. הם יישמו את כל השלבים והגיעו להתאמה מרבית ומיצוי מיטבי של הרישוי שרכשו". גפן: "מבחינתנו, התהליך בכלל לא הסתיים. אנחנו בקשר עם U-BTech על בסיס שבועי, מדברים על הנושאים החמים, מתייעצים אתם, מקבלים חוות דעת. אני אוהב שמעבר למקצועיות הם יודעים להקשיב לצרכים שלך ולא מנסים לחנך אותך איך לעבוד. נוח מאוד לעבוד אתם ולדבר אתם, הם פתוחים לשאלות והצעות ויש לנו כבר תוכנית עבודה להמשך. זו לגמרי שותפות".

"לכניסה של הממשלה לענן תהיה השפעה כמו להגעת האינטרנט לישראל", כך אמר שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי. ברכה דיבר בכנס World eGov FORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך ביום ה' האחרון במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. "הבשורה הגדולה", אמר ברכה, "היא בנושא הענן, ובמרכזו - פרויקט נימבוס - מכרז מרכזי לאספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמה ציבורית עבור ממשלת ישראל. פרויקט נימבוס מובל על ידי מינהל הרכש הממשלתי, בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר. באחרונה חזרנו מסיור בארה"ב, במסגרתו ביקרנו אצל כל חמש ספקיות הענן המובילות. נפגשנו עם מנכ"לים וסמנכ"לים בכירים בחברות הללו. התרשמנו מרמת ההיכרות שלהם את כל הפרטים ששוחררו עד כה, מכל המסמכים ששוחררו עד כה ומהרצון הרב שלהם להתמודד במכרז שיפורסם". צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "מבחינת ספקיות הענן", הסביר ברכה, "מדובר בהקמת אזור, Region - שלם ומלא בישראל. הן מבינות שקיים פה שוק משמעותי - מעבר לממשלה, גם כל הגופים המונחים: חברות הבנקים, הביטוח, הטלקום ועוד. מנהלי החברות הללו מבינים שישראל היא אומת הסטארט-אפ, ושיש פה אלפי חברות שעוסקות בתחום הסייבר, שיוכלו לעבוד על פתרונות גם מתוצרתן". "אני קורא לכל ידידי מהמגזר הציבורי", ציין ברכה, "להיערך לכך שכל מערכת שנבנית היום, תיבנה בארכיטקטורה שתאפשר לה לעבוד בתוך כמה ימים בענן. אני קורא לכל חברות הייעוץ והאינטגרציה במשק להיערך לפרויקט: נימבוס אינו רק מכרז אחד לרכש שירותי ענן, אלא ארבעה מכרזים - לאינטגרציה, יעוץ אופטימיזציה ומיגרציה. על מנת לבצע את המעבר בקצבים גבוהים, הממשלה תידרש לרכוש שירותים אלה ועליהן להיערך לכך". "מההתרשמות שלי בכנס, כולם נערכים למעבר לענן, כולם מבינים שזה מהלך שמשנה את פני המשק. עוצמתו של המעבר לענן שוות ערך בהשפעה, היא תהיה משפיעה כמו כניסת האינטרנט לארץ. אנחנו מפתחים שירותים סביב הענן ומתכננים שירותים. קצב אימוץ הטכנולוגיות עתיד להשתנות מקצה לקצה. רשות התקשוב מאמינה בענן". "עבודה בלא תקצוב ממשלתי – אתגר" "שנת 2020 תהיה שנה מאתגרת למנמ"רים", ציין ברכה, "הם יידרשו לפעול בלא תקציב, בשל המצב הפוליטי. נהיה עם היעדר תקציב מאושר כל השנה. ועדיין - התקשוב והטכנולוגיה הם נושאים המשפיעים רבות. בשנה זו המנמ"רים יכולים לתת ערך גדול הרבה יותר למנכ"לים. המנכ"לים נדרשים לצמצם בהוצאות, ועדיין הם רוצים להניע פעילות. המנמ"רים יכולים לשמש להם הקוסמים שיאפשרו זאת – להביא לארגון יכולות חדשות בלא כל תקציבים חדשים". "זו תהא שנה שבה המנכ"לים מצפים מאיתנו לפעול בצורה יעילה יותר, עם מתן מענה לפתרונות הארגון, מתוך אילוצי התקציב הקיימים. זו תהיה שנה שבה אנשי ה-IT יכולים להיות הפתרון הארגוני - ולא להוות עוד משקולת, או בעיה, על שולחנו של המנכ"ל". "אנחנו מתמקדים ברשות התקשוב", הדגיש ברכה, "במתן רפורמות רוחביות. האזור האישי לאזרח כבר עלה לאוויר, ומתבצעות בו אלפי פעולות ביום, עם יותר משלושים שירותים של משרדים ממשלתיים שונים. האזור העסקי, שיאפשר לבעלי עסקים לבצע פעולות במקום מרכזי אחד מול משרדי הממשלה - יעלה לאוויר בשבועות הבאים. בתחילה הוא ישרת את העסקים הקטנים והזעירים, אלה שאין להם מחלקות עורכי דין לטיפול בבירוקרטיה בצורה יעילה מול הממשלה. את שני האזורים, האישי והעסקי - אנו מקימים בשיתוף ישראל דיגיטלית ואגף תקציבים באוצר". "כדי לעשות את כל הפעולות הללו בצורה בטוחה", אמר ברכה, "פרסנו בשנה האחרונה את מערכת ההזדהות הממשלתית. זו מאפשרת הזדהות ברמה בטוחה על פי תקנים בינלאומיים, המאפשרים לבצע פעולות דיגיטליות גם במערכת נט המשפט, במערכות משרד הקליטה, ובמערכת נתוני אשראי של בנק ישראל. התשתית שנפרסה, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, מהווה אחת מאבני הבסיס להמשך התפתחות השירותים הטכנולוגיים של משרדי הממשלה". "מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מבינים שהטיפול שלנו צריך להיות בעיקר באנשים. אנשים הם שעושים את השינוי המהותי. בעבודה משותפת עם נציבות שירות המדינה, שינינו באופן רוחבי בממשלה את השם של אגפי המנמ"רים, ממערכות מידע לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע. עסקנו רבות בשלל קורסים והכשרות לכל בעלי התפקידים בנושאי התקשוב והשירות בממשלה". "בעולם הרכש", סיכם ברכה, "נתנו למנמ"ר ארגז כלים גדול, אך היה בו רק בכלי אחד - של גיוס נותני שירותים או רכישת שירותים לפיתוח פנימי לתוך הארגון. מינהל הרכש הממשלתי, בשיתוף ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, פרסם שני מכרזים לפיתוח ותפוקות בעולמות מערכות המידע, טכנולוגיות המידע ועולמות הדיגיטל. הם מאפשרים למנמ"ר לרכוש תפוקות ותוצרים בצורה פשוטה וקלה ובכך - להתמקד בעיקר בעשייה".

לא לומדות? משרד התקשורת הודיע כי בכוונתו להטיל קנס של  330 אלף שקלים על בזק בינלאומי ושל 130 אלף שקלים על פרטנר בגין הפרת רישיונותיהן בנושא הפסקה מוחלטת של שירות גישה לאינטרנט לבקשת מנוי. על שתי החברות כבר הוטלו בעבר קנסות בשל הפרות זהות, ובעקבות התערבות משרד התקשורת, החברות השיבו כספים למנויים. על פי חוק, מנוי רשאי לבקש מחברת תקשורת בכל עת הפסקה מוחלטת, ועל החברה לבצע זאת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום מסירת ההודעה לחברה. מתלונות של מנויים ומפעולות פיקוח שביצעו מפקחי משרד התקשורת נמצא, כי החברות ניתקו מנויים לאחר פרקי זמן ממושכים, לעתים של כמה חודשים, וזאת, כאמור, בניגוד לחוק. בהודעתו, ציין משרד התקשורת, כי הוא "רואה התנהלות זאת בחומרה, שכן מדובר בפרקטיקה הפוגעת במנויים, ובמקרים רבים המנויים לא מודעים לכך שהם ממשיכים לשלם לחברה על אף שביקשו להתנתק". איתן כסיף, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, ציין, כי "אנו ממליצים לציבור לשים לב במעבר בין ספקי אינטרנט, להקפיד להודיע לספק הישן על ניתוק. יש לשים לב לחיובים בחשבונות על מנת לוודא שלא משלמים כפול על אותה תקופת זמן גם לספק הישן וגם לספק החדש", והוסיף: "היה ונתקלתם במצב כזה, יש לפנות לספק הישן לקבלת זיכוי ובמקרה שלא זכיתם לטיפול הולם, יש לפנות לתחום פניות הציבור במשרד התקשורת".

"זכות הקיום שלנו היא האמון שהשותפים נותנים בנו. על פי המודל העסקי שלנו, לעולם לא נתחרה בהם בזירה שלהם. כך, למשל, לא נקים בנק או רשת פארמה", כך אמרה רונית אטד, המנכ"לית החדשה של מיקרוסופט ישראל, בהופעה פומבית ראשונה מאז שנכנסה לתפקידה בתחילת אוקטובר. אטד דיברה בכנס משותף שערכה החברה עם KPMG, שבה הכריזו שתי החברות בישראל על שיתוף פעולה, שבמסגרתו תעביר חברת הייעוץ את מערך המחשוב הפנימי שלה ל-Azure - פלטפורמות הענן של מיקרוסופט. על פי מה שנמסר, סכום העסקה הוא חמישה מיליארד דולר. הענן של מיקרוסופט יסייע לאנשי המקצוע של KPMG לקבל החלטות על בסיס נתונים בזמן אמת. עוד נמסר כי חברת הייעוץ תשתמש ב-Azure כדי לייצר יכולות כמו בינה מלאכותית וסייבר. בנוסף, כל המערכות התפעוליות של KPMG, שמשרתות את 207 אלף עובדי החברה ב-17 המשרדים שלה, ישתמשו בפלטפורמת Office 365 של מיקרוסופט, וכן בפלטפורמות ה-CRM וה-ERP שלה. לדברי אטד, "בסיס השותפות הוא המחויבות הטוטאלית שלנו להצלחת המסע הדיגיטלי של ארגונים בכל התחומים". [caption id="attachment_305669" align="alignnone" width="600"] מימין: יונתן לבנדר, שותף וראש תחום חברות SMB וסטארט-אפים ב-KPMG העולמית; ביל תומס, יו"ר KPMG העולמית; רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל; גד סומך, יו״ר KPMG בישראל; רוני מיכאל, שותפה וראשת מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG סומך חייקין; וערן שלו, שותף ומנהל KPMG סומך חייקין. צילום: יעל אמיר[/caption] ערן שלו, שותף מנהל ב-KPMG סומך-חייקין, אמר כי "זו עת שבה טרנספורמציה דיגיטלית נדרשת בכל ארגון שרוצה לשמור על רלוונטיות וחיבור לשוק המשתנה. בביצוע המסע הדיגיטלי, חשוב לזכור שמדובר בתהליך משמעותי, שדורש משאבים ותכנון ארוך טווח. לכן, ב-KPMG נבנתה מתודולוגיה שלמה על מנת לסייע לחברות מסורתיות לחשוב לטווח הארוך". את השותפות בין מיקרוסופט ל-KPMG באזורי המזרח התיכון ואפריקה מובילה ענת גיל, מנהלת שותפים עסקיים בענקית מרדמונד באזורים אלה. בכנס השתתפו בכירים נוספים, בהם, בין היתר, ביל תומס, יו"ר KPMG העולמית, שהגיע במיוחד לישראל; ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל; וענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך.

כנס המחשוב הממשלתי של אנשים ומחשבים, eGov, שהתקיים ביום ה' האחרון בלאגו בראשון לציון משך אליו בכירים משלל חברות שעובדות עם המגזר הציבורי. אחת החברות ששלחה נציגות בולטת היא נס, שאף הציגה בתערוכה שנלוותה לכנס. מקסים קורוסטישבסקי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הבינוי והשיכון, השתתף בפנל חדשנות ודיגיטל שנערך במסגרת הכנס, ובמסגרתו סיפר על המעבר של המשרד ממערכות המיינפריים למערכות פתוחות. על הפרויקט היו אמונים מומחי המשרד ומומחי הדיגיטל והפיתוח של נס. [caption id="attachment_305690" align="alignnone" width="600"] מימין: נתיב שמואלי, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית ב-נס; ומקסים קורוסטישבסקי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הבינוי והשיכון. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_305691" align="alignnone" width="600"] מימין:עוזי נבון, מנכ"ל אורקל; וגלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס. צילום: ניב קנטור[/caption] [caption id="attachment_305692" align="alignnone" width="600"] אנשי נספרו. מימין: דורון יפה, מנהל תחום מיקרוסופט; אלון חדד, מנהל מכירות מיקרוסופט; רחלי שריקי, מנהלת תחום פתרונות עסקיים; שי עבאדי, מנהל תחום שירותים מקצועיים OpenText. צילום: ניב קנטור[/caption]

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באחד הרגעים הקריטיים שלה. המצוקה שקיימת בבתי החולים אינה חדשה, אבל היא הולכת ועולה משנה לשנה והחלטת הכנסת ללכת שוב (ושוב) לבחירות רק מחריפה את מצבם של אלה שכבר ממילא סובלים - אנשי המערכת עצמה ובעיקר מקרב מקבלי השירותים שלה, כלומר: אנחנו. הפתרונות למצוקות הם במישורים שונים - חלקם בטווח המידי ואחרים בטווח הארוך, במסגרת תכניות לאומיות, שהממשלה עצמה הכריזה עליהן. אחת מהן, אולי הגדולה שבהן, היא פרויקט בריאות דיגיטלית, שאושר בממשלה ב-2018 בתקציב כולל של כמעט מיליארד שקלים. התכנית משותפת למשרד הבריאות, ישראל דיגיטלית, רשות החדשנות וגופים נוספים. מטרתה, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה, היא "להביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות, שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת וחדשנית, וזאת על ידי מינוף אפקטיבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת" אחת המטרות של כנס הבריאות הדיגיטלית dHealth מבית אנשים ומחשבים, שנולד בסמוך להכרזת התכנית לפני שנתיים ונערך בשיתוף משרד הבריאות, היא לעקוב מדי שנה מה נעשה במסגרת התכנית ומה צפוי בהמשך. בשנים הקודמות דיבר בכנס סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. אלא שבכנס הנוכחי, שנערך ביום ה' האחרון, הוא נאלץ לבטל ברגע האחרון את השתתפותו - מאחר שלילה קודם התקיימו ההצבעות על פיזור הכנסת, שנמשכו עד אחרי 03:00 לפנות בוקר. גם השנה, התצוגות והפתרונות שהוצגו בכנס, הן על ידי החברות הטכנולוגיות העובדות עם הענף והן על ידי חברות סטארט-אפ ויזמים, הוכיחו שיש בישראל את מיטב המוחות והפוטנציאל להבריא את מערכת הבריאות. אפילפסיה, סרטן השד - וטכנולוגיה בין הדברים המעניינים בכנס היו אלה של ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. מעבדות אלה ידועות במשך שנים במחקרים פורצי הדרך שהן מבצעות בתחום הבריאות ומשרתות את הקהילה הבינלאומית. היא דיברה על מקומן המרכזי של הביג דטה והאנליטיקה במסע לשינוי פני הרפואה. היישום שריגש את מאות המשתתפים שהיו באולם היה חשיפת היכולת של כלי ביג דטה ובינה מלאכותית להתריע בפני אדם שבעוד שלוש דקות הוא יהיה חשוף להתקף אפליפסיה. היישום עדיין לא עובד ברמה ההמונית, אלא הוא חלק ממחקר מתמשך, שבסופו, כל הסיכויים שהוא יוכל לשנות את חייהם של מטופלים רבים. היא הציגה בכנס גם מחקרים שקשורים במחלות אחרות, כמו סרטן השד. בכלל, חזרה ואמרה ד"ר רוזן צבי, הביג דטה הוא זה שישנה את עולם הרפואה. [caption id="attachment_305567" align="alignnone" width="600"] ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אלעד גוטמן[/caption] ממד חדש אחר שהוצג בכנס הוא השילוב של מציאות רבודה באבחון מחלות ובטיפול בחולים. אלי משה, סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון של חברה בשם Surgical Theater, הדהים את הקהל בשורה של סרטונים, שהמחישו כיצד מטופלים יכולים לראות במו עיניהם תוצאות של אבחונים רפואיים שגילו אצלם, כמו גידולים או דלקות. עוד הוא הדגים כיצד מנותחים יכולים לעקוב בזמן אמת אחר ניתוחים שנעשים בגופם. הנחת היסוד בפיתוחים של חברה זו היא שהמידע הרפואי שהחולה מקבל צריך להיות שקוף, ברור ומוחשי יותר מאשר כיום, כאשר הנימוק הוא שאלה מהווים חלק בלתי נפרד מהיכולת שלו להתמודד עם מחלות וכאבים. סטארט-אפים "בריאים" אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, ציין ששני הסקטורים החמים לשנת 2020 בתחום הבריאות הדיגיטלית, שקורצים למשקיעים, הם דיאגנוסטיקה וניטור מרחוק של המטופל. אסף פרקר, מנהל תחום טכנולוגיות באגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, אמר כי אחת הבעיות במערכת הבריאות היא הפער בין הגידול בצרכי התושבים ליכולת לתת להם את השירותים והטכנולוגיה, לדבריו, יכולה לצמצם פער זה. ואכן, תכנית הבריאות הדיגיטלית הלאומית כוללת הסתייעות בחברות סטארט-אפ על מנת להכניס משב רוח רענן לחלק הטכנולוגי של מערכת הבריאות. זו גם הסיבה שלצד הכנס והתערוכה התקיימה, זו השנה השנייה ברציפות, תחרות של סטארט-אפים וחדשנות בתחום הבריאות. MyOR, שקטפה את כל הנקודות מצוות השופטים והגיעה למקום הראשון, הציגה טכנולוגיה המאפשרת חיזוי ומניעה של אסטמה של העור - מחלת עור נפוצה בקרב תינוקות, שעלולה להיות מסוכנת. הפרס השני ניתן ל-uLabs, שפיתחה יישום שממחיש את השינוי האמיתי שטכנולוגיה יכולה לחולל בחוויית הטיפול של אלה שצריכים להגיע לחדרי המיון, לא עלינו. הפתרון מאפשר לקבל תוצאות של בדיקות דם נפוצות בתוך דקות, מבלי הצורך לחכות למעבדה, ואפילו לנטר את דגימות הדם בביתו של המטופל. השורה התחתונה: כנס הבריאות הדיגיטלית שוב הוכיח שבעזרת כלים טכנולוגיים, המבוססים על ממשקים שזמינים לכל אחד, אולי לא ניתן לרפא לגמרי את מערכת הבריאות, אבל אפשר בהחלט להקל במעט על חייהם ודרך הטיפול של הלקוחות העיקריים של המערכת - אזרחי המדינה.

חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים ואירית ניצן, סגנית מנהל מחלקת מידע ותובנות של בנק הפועלים, אירחו השבוע כ-100 היי-טקיסטים ל-"Data Insight Meetup". הדוברים, אופיר קרקובסקי, מנכ"ל ומייסד Stealth Mode Corp וראש לימוד נתונים ומכונות בצה"ל בעבר, ונעמי חסידה, מנהלת ה-DCOE (מרכז המצוינות) של מחלקת מידע ותובנות בבנק, סיפרו לאורחים על החידושים האחרונים בתחום ה-AI וה-NLP - שני נושאים ששינו את ענף הטכנולוגיה בשנים האחרונות. בין האורחים שהגיעו ונהנו מפיצות ובירה היו אלון מי-רז, מנהל מחלקת מידע ותובנות, ד"ר רונן יוכפז, מנהל אגף הפיתוח של בנק הפועלים, מנהלת חטיבת הטכנולוגיה, אתי בן זאב, ומנהלת מערך המידע, כרמית מור. [caption id="attachment_305608" align="alignnone" width="596"] מימין: נעמי חסידה, מנהלת ה-DCOE (מרכז המצוינות) של מחלקת מידע ותובנות, אירית ניצן, סגנית מנהל מחלקת מידע ותובנות, אלון מי-רז, מנהל מחלקת מידע ותובנות, ד"ר רונן יוכפז, מנהל אגף הפיתוח - בנק הפועלים. צילום: יח"צ[/caption]