מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, לא עובר זמנים קלים - השבוע הוא ביקר בהודו וחזר משם אחרי שראש הממשלה התחמק מפגישה איתו, ושסוחרים רבים הפגינו נגדו ונגד החברה בהובלתו. בהמשך הסתבר שהוא גם כבר לא האדם העשיר ביותר בעולם - לפחות לעת עתה - כך על פי דיווחי כלי תקשורת זרים. השווי הנקי של מייסד ומוביל ענקית המסחר האלקטרוני צנח ב-760 מיליון דולר, ל-115.6 מיליארד דולר, מכיוון שמניות אמזון ירדו בסוף השבוע ב-0.7%. הפסד זמני של מאות מיליונים הוא לא משהו שאמור לשנות יותר מדי לבזוס שיכול לרכוש באמצעות כספו מדינה שלמה בערך, אבל הוא כן הספיק בכדי לגרום לו לאבד את מהמקום הראשון, ולרדת לזה השני בטבלה של פורבס שמדרגת את המיליארדרים המובילים בעולם. [caption id="attachment_252404" align="alignnone" width="600"] איבד (שוב) את מעמדו כאיש העשיר בעולם. מנכ"ל ומייסד אמזון, ג'ף בזוס. איור: BigStock[/caption] האדם העשיר החדש ביותר שעולם הוא ברנרד ארנו, מנכ"ל ענקית מוצרי היוקרה LVMH. ארנו, שכבר היה בעבר בראש הטבלה לא פעם. ארנו צבר שווי של 1.9 מיליארד דולר נוספים בסוף השבוע (ו'), כאשר מניית LVMH עלתה ב-0.7%. ממש במקביל לנפילתה של אמזון. [caption id="attachment_306668" align="alignright" width="300"] נדבן וטוב לו? ביל גייטס. אילוסטרציה: BigStock[/caption] איל ההון הצרפתי שווה כיום 117 מיליארד דולר, לעומת 102 מיליארד הדולרים שנרשמו לזכותו בפורבס רק לפני פחות מארבעה חודשים. "אם אתם משווים אותנו למיקרוסופט, אנחנו קטנים", אמר ארנו לפורבס, אבל הבטיח ש"זו רק ההתחלה". כעת ארנו עשיר יותר בשבעה מיליארד דולר ממייסד מיקרוסופט והיזם ביל גייטס, שהוא נכון לעכשיו השלישי בעושרו בתבל, מאחורי ארנו ובזוס. לפי הדיווחים עם זאת, גייטס היה יכול להיות עשיר יותר משני המיליארדים שעקפו אותו, אלמלא היה מעניק 35.8 מיליארד דולר לצדקה במהלך חייו. ארנו הפך להיות המיליארדר השלישי בעולם ביוני האחרון וכבר הדיח את בזוס ממקומו בצמרת פעמים אחדות, שהאחרונה שבהן הייתה בדצמבר האחרון. מכיוון שגייטס ממשיך להיות פילנתרופ ושההפרש בין הונם של שני הטייקונים בזוס וארנו עומד על פחות משני מיליארד דולר - סביר להניח שהם ימשיכו להחליף מקומות בראש הטבלה גם בעתיד לבוא.

האקר, שלא פרסם את שמו, העלה השבוע לרשת רשימה מסיבית של אישורים לכניסה למערכות המבוססות על שימוש בפרוטוקול Telnet. הרשימה שפרסם מכילה לא פחות מ-515 אלף שרתים, נתבי אינטראנט ביתיים והתקני האינטרנט של הדברים. הרשימה - הגדולה ביותר אי פעם מסוגה - הועלתה לפורום של אחד מאתרי הפריצה הפופולריים ברשת, והיא כללה את כתובות ה-IP של ההתקנים יחד עם שמות משתמש וסיסמאות. למעשה, כל מי שהיה מחובר לפורום וקיבל את המידע יכול היה די בקלות להתחבר להתקנים הללו באמצעות שירות Telnet ולעולל בהם דברים. יתרה מכך, ההאקר הוסיף הסבר בו הוא תיאר כיצד הרכיב את הרשימה: הוא התחיל בביצוע סקירה פשוטה יחסית ברחבי האינטרנט אחר התקנים שיציאת ה-Telnet שלהם הייתה חשופה. לאחר מכן הוא ניסה להשתמש בסיסמאות ברירת מחדל שעמן יוצאים התקנים כאלה מהמפעל, ובהמשך השתמש גם בשורה של שילובי סיסמאות שונות שקל יחסית לנחש. התוצאות, מנקודות המבט שלו, היו מאוד טובות. בדרך כלל, סריקות מעין אלה משמשות כדי לצוד בוטים, מכשירים שבהם יכולים האקרים להשתמש כדי להשתיל רושעות שונות ולהעביר אותן הלאה, או כדי להשתלט על המחשבים באופן מוחלט - וזו הסיבה שהן בדרך כלל, כמובן, לא מתפרסמות. לפי הידוע, מי שהדליף את הרשימה הוא האקר שרצה לפרסם את השירותים שלו כמבצע התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) להשכרה. הרשימה שהעלה הוכנה במהלך אוקטובר-נובמבר 2019, כך שייתכן שחלק מהנתונים כבר השתנו מאז. ההאקר פרסם מאוחר יותר שהסיבה לפרסום הרשימה היא שבמקום להשתמש בבוטים מבוססי התקני אינטרנט של הדברים הוא פשוט שוכר שרתים מספקי ענן לצורך הענקת "השירותים שלו".

עידן הסלפי שלנו דורש חידושים, לדעת אפל, שבאחרונה משקיעה מאמצי פרסום וקידום לתכונת ה-"סלופי" (סלפי בהילוך איטי) במכשיר ה-iPhone 11. החברה העלתה כמה פרסומות על התכונה הזאת ביו-טיוב, שמדגישות את יכולות הסלפי בהילוך איטי בסביבות שונות. ארבעת סרטוני הסלופי שמציגה אפל ביו-טיוב מציגים את יכולות צילום הסלופי של מצלת הסלפי הקדמית בסביבה שונה - כולל סלופי קבוצתי, בגשם, ועוד. אפל מנסה לשכנע את המשתמשים שצילום סלופי מאפשר "להפוך כל צילום סלפי לסרטון ריקוד עלילתי". את המושג סלופי הטביעה אפל כמושג שיווקי כדי לתאר את תכונת הצילום בהילוך איטי במכשיריה האחרונים, שהם הראשונים שלה שומכים בצילום בהילוך איטי באמצעות המצלמה הקדמית וב-120 פריימים לשנייה, כשהכריזה על המכשירים החדשים בספטמבר האחרון. עד כה, לא נראה שהמשתמשים מתנפלים על התכונה החדשה לפי הסרטונים ששרצים ברשת. ייתכן שדור הסלפי מפספס פה? אולי ה"דחיפה" המחודשת של אפל תייצר התעוררות... עוד נראה. https://www.youtube.com/watch?time_continue=12&v=7r6XE7ODVDg&feature=emb_logo אחד מסרטוני הסלופי של אפל ביו-טיוב

בשורה משמחת (גם אם זמנית) למשתמשי ווטסאפ - החברה האם של השירות, פייסבוק, החליטה לשנות לחלוטין את המודל העסקי לרווחיות שרקמה בעבור האפליקציה, ולבטל את תכניותיה להכניס -פרסומות אל השירות. במקום היא עומדת לאמץ דרכים אחרות לייצור רווחים משירות העברת ההודעות, המשמש 1.5 מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם. הכנסת הפרסומות לווטסאפ היא מהלך שנשקל ונמצא בפיתוח, לכאורה, כבר כשנתיים. התכניות הללו, לפי הסברה, הן שעמדו מאחורי עזיבתם של יאן קום ובריאן אקטון - שני המייסדים המקוריים של אפליקציית המסרים המיידיים - שהתנגדו לקונספט. בנוסף, בתקופה זו התפרק לבסוף הצוות שהוטל עליו לפצח מהי השיטה האופטימלית ביותר לשילוב מודעות בתוך אפליקציית ההודעות, כך על פי אנשים שמכירים את העניין וששוחחו עם הוול סטריט ג'ורנל, שדיווח על השינוי בגישה. הדיווח תפס רבים בהפתעה משום שווטסאפ אישרה, פעמים רבות, כי מודעות מגיעות לאפליקציה, ואף הציגה הדגמה מקדימה כיצד הדברים ייראו בוועידת השיווק של פייסבוק בשנה שעברה. אבל בעיקר נובעת ההפתעה מכך שפייסבוק מרוויחה את מרבית הכנסותיה מרשת המודעות שלה, והרחבתה גם אל ווטסאפ הייתה אחת הדרכים שבעמצאותה הרשת החברתית הייתה צפויה לפדות את ההשקעה הנכבדת של 19 מיליארד דולר, שאותם שילמה עת רכשה את ווטסאפ בפברואר 2014. הנהלת ווטסאפ אמרה בשלהי 2018 כי פרסום יהיה "מצב המונטיזציה העיקרי של החברה". אולם כעת התכניות למודעות באפליקציית WhatsApp מוקפאות, הצוות שעבד על הפרסום, כאמור, פורק, וכל מה שעבדו עליו נמחק, כך עולה מהדיווח של הג'ורנל. WhatsApp Business - לעשות עסקים בווטסאפ במקום באמצעות פרסום, פייסבוק מתכוונת לדחוף יוזמה קיימת שתאפשר לעסקים ליצור קשר עם צרכנים ב-ווטסאפ. לשם כך השיקה הענקית את הוא WhatsApp Business. למעשה החברה השיקה את האפליקציה לאנדרואיד לפני כשנתיים, והוסיפה API בתשלום מספר חודשים לאחר מכן. המוצר מעודד עסקים להיות בקשר עם צרכנים דרך האפליקציה, ולהגיב לפניותיהם במהירות. [caption id="attachment_308451" align="alignnone" width="600"] אפליקציית WhatsApp Business בחנות גוגל. צילום: BigStock[/caption] לפני כשנה עדכנה פייסבוק את המשקיעים וציינה כי ל-WhatsApp Business היו באותה תקופה כבר כחמישה מיליון עסקים כלקוחות. מאז השיקה הענקית את גרסת ה-iOS של WhatsApp Business וכן הוסיפה שדרוגים. התכונה האחרונה שנוספה לשירות לעסקים היא קטלוגים, וזו מאפשרת למשתמשים למצוא ולגלות מוצרים מהסוחרים איתם הם מתכתבים ב-WhatsApp. לפי דיווחים שונים, ובהתחשב בבסיס המשתמשים האדיר של ווטסאפ ופייסבוק, פוטנציאל רב עצום גלום בהגדלת נפח העסקים שהופכים ללקוחות של WhatsApp Business. פייסבוק מעריכה כי ישנם כ-140 מיליון עסקים המשתמשים לפחות באחת מהאפליקציות שלה. "תעביר לי את הכסף בווטסאפ" אבל זה לא הכל - בנוסף ל-WhatsApp Business, פייסבוק עובדת על פיתוח פלטפורמת לתשלום בעזרת ווטסאפ, שתחל את דרכה בהודו. עם זאת, השקת פלטפורמת התשלומים התעכבה, מכיוון שממשלת הודו חוששת לגבי לוקליזציה של נתונים. בינתיים, פייסבוק מחפשת דרכים להרחיב את פלטפורמת ה-Facebook Pay שלה לאפליקציות האחרות שבבעלותה. כך או כך, המיקוד של פייסבוק הוא בלספק לעסקים כלים נוספים להתחבר ולמכור לצרכנים דרך ווטסאפ, ללא פרסומות פולשניות - דבר שעשוי להשתלם לה בטווח הרחוק. החברה תצטרך עם זאת להרגיל את המשתמשים לגלות, ללמוד ולקנות דברים באמצעות יישום המסרים המידיים, שעד כה שימש את מרבית הגולשים כדי לתקשר אלו עם אלו בזמינות גבוהה. אבל כפי שקרה באינסטגרם מאז שעברה לידי הענקית של מארק צוקרברג, אין ספק שהרגל ניתן לשנות ושרכישות דרך האפליקציה, שהייתה בכלל רשת חברתית לשיתוף תמונות במהותה, הפכו לעניין לשכיח לגמרי באינסטה. אם לחזור שנייה למודל הפרסום - חשוב לשים לב כי זה הוקפא ולא בוטל לחלוטין. ענקית הטכנולוגיה יכולה להציע כעת כלים בתשלום לעסקים, בכדי לייצר בעבור המשתמשים הרגל לעשות עסקים דרך הפלטפורמה. אחרי ש-WhatsApp יהפוך למקום שמקושר גם למסחר, ייתכן שתהיה לצוקרברג ולאנשיו הזדמנות להכניס פרסום שישפיע באופן משמעותי יותר על מי שיתקל בו - למשל אם הלחיצה תאפשר רכישה ישירה - ואז יוכלו שני המודלים לרווחיות, לפחות בפוטנציה, לחיות יחד בסינרגיה.

האם יש סתירה בין האנליטקה שרוצה לראות ולנתח את כל הנתונים, לבין מדיניות ממשל ה-IT (ה-Data Governance), שעלולה לייצר חסמים על רקע נהלים ופרטיות? האם ממשל הנתונים אכן מביא לקבלת החלטות ראויות, וכיצד ניתן להתמודד עם שני העולמות האלו? בנושאים אלו ואחרים יעסוק המפגש המקצועי הקרוב של פורום המקצוענים של אנשים ומחשבים, BI&Anatytics, שיתכנס ביום רביעי הקרוב במרכז הכנסים יס פלאנט בראשון לציון. במפגש ישתתפו נציגים משני צדי המתרס של הסוגיה. מוריה זיסוביץ, CDO של הממשלה, תציג את האתגרים והיוזמות במדיניות ממשל הנתונים, נסטור כהן, מחברת נספרו, ואייל זפרני מבנק ישראל, שיציג את הסוגיה מהזווית של "טנגו בין הרצוי למצוי". "אם  ה'ריקוד' לא זורם באופן הרמוני, אם דורכים זה לזה על הרגליים, אין תיאום בריקוד", פותח זפרני את המצגת שלו שתוצג בכנס. בהרצאתו ידבר זפרני על המגמות המאפיינות את תחום מדע האנליטיקה, השימוש בענן והתצורות הטכנולוגיות שבעזרתן ניתן לחבר בין  שני העולמות. נסטור כהן מנספרו ידבר, בין היתר, על  הגישה המודרנית להפקת תובנות טכנולוגיות, וידון בסוגיה האם אנו שולטים במידע או המידע שולט בנו. פורום BI&Anatytics הוא הוא פורום מקצועי של כל העוסקים בתחום ה-BI והאנליטיקה, וכל הגורמים בארגון שמשפיעים על קבלת ההחלטות. הפורום מנוהל על ידי ועדת היגוי בראשותו של מוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי באינפורמטיקה מקבוצת אמן. המפגשים עוסקים בזוויות שונות של  האתגר כיצד ארגון יכול לעבור להיות מוכוון נתונים. הפורום נפגש שש פעמים בשנה, ובין המפגשים כלולים גם ביקורים בארגונים שונים. בימים אלו מגבש הפורום את תוכניות העבודה לשנת 2020 ומרחיב את  ועדת ההיגוי שלו.

"רחפנים מצד אחד וחדשנות מצד שני, איך זה מתחבר בנקודת מבט צבאית, ולמה זה בכלל מתחבר? החיבור הוא הקישור הישיר למערכה שבין המלחמות (מב"מ - צ.ק.) שהיא מתמשכת וקיימת כל הזמן ומטרתה אחת - להרחיק את המלחמה הבאה. המערכה הזאת מביאה ומשלבת התמודדות עם אתגרים רבים בטווח קצר, ואחד הדברים שעוזרים ומסייעים להתמודדות הזו היא השימוש ברחפנים", כך סיפר רס"ן ד"א דוד אלקחר, ראש תחום CTO בבח"א 108. אלקחר היה אחד המרצים בכנס אנשים ורחפנים הרביעי של אנשים ומחשבים, שהנחה רן קליינר, ממייסדי חברת גאדפין, שכזכור גם הציגה באופן רשמי בכנס את הרחפן התובלתי החדש שלה, Spirit One. מאות הנוכחים, ספקים, ולקוחות כאחד, שמעו את אלקחר מספר על הקשר ההדוק למדי בין התעשייה הביטחונית וקהילת הרחפנים בישראל. "מה המאמצים העיקריים שבהם נוטל הכוח חלק בתקופת המב"מ הנוכחית? בעיקר לספק חדשות, ידיעות עדכניות ועוד אלמנטים שעוזרים בכל רגע נתון, כשצריך לבצע הערכות מצב. הרחפנים הם כאמור היבט של חדשנות, וחדשנות מנקודת המבט שלנו זו מתודה חדשה בצבא", הוא אמר. אלקחר סיפר כי בעת שרמ"ד החדשנות הראשון הגיע לחיל האוויר, הוא אחד הבודדים, אם לא הבודד, בכל הצבא. כיום יש כבר יותר מ-140 מובילי חדשנות שמפוזרים בין הכוחות השונים. "אז למה בכלל חדשנות בצה"ל, בשביל מה הצבא צריך את זה? חדשנות עוזרת בבניית ידע, עוזרת לתכנן מערכים מראש, לבנות תהליכים שאנחנו זקוקים להם. וחשוב מאוד להבין קודם כל, שלא מדובר כאן בחדשנות לשם חדשנות, וזו אינה המטרה. זו צריכה להיות חדשנות שמסייעת, שמוטמעת במערכות ובתהליכים. בהתאם לכך, כאמור, אנחנו משקיעים, כאמור, גם בתחום הרחפנות, וזה בהחלט תחום שהיינו צריכים ללמוד אותו היטב כחיל אוויר", הוא הוסיף. אחד הדברים שהחיל עושה כדי לקדם את הצרכים שלו, ותחום הרחפנות נופל במדויק בתוך המסגרת הזאת, הוא עבודה מול קהילות. "אנחנו נעזרים בקהילות רבות כדי ליצור חיבורים לא אמצעיים בין כל מי שמחזיק בידע, ועם כל מי שיודע להשתמש בידע. הצבא יודע לבצע חיבורים, למשל, עם חברות הזנק ברמת דרגי דל"ת כדי לנצל את הידע שלהן ואת היכולת שלהן להנדסה עצמית. ואנחנו צריכים להתייחס גם לזמן ההגעה לשוק. יש אמנם אילוצים לגבי תפיסת החדשנות באופן כללי בתוך הצבא, וחיל האוויר אינו יוצא דופן – כמו, למשל, לקבוע תהליך של 2.6 שנים, כמו לבדוק את כל הדרכים האפשרויות, כמו הצורך להציג התייעלות מתמדת, וכמובן צריך להתייחס גם לצורך השעה", סיפר אלקחר על חלק מהיחסים של הצבא החוצה ובחזרה. לדבריו, אחת הדרכים לעשות זאת היא להגיע למצב שבו יש חיבור מלא לאקו-סיסטם. "זה עוזר לתהליכי האצה, שמחברים אותם לתוכניות אופרטיביות, זה מוביל לכך שיש השקה של חממות בתוך חיל האוויר ובצה"ל, וזה כולל את ההבנה, שצריך להשתמש במרחבים החברתיים והווירטואליים כדי לגשר על פערים ולחבר בין דורות שונים של אנשים והידע שלהם. האקו-סיסטם שלנו מבטיח בסופו של דבר את מכפיל הכוח שאותו אנחנו רוצים לנצל לפיתוחים שונים. כלי נוסף הוא האקתון, כדי לאפשר לאנשים להביא ליד ביטוי את היכולות שלהם. ויש לנו גם תוכניות חממה והאצה ועוד, בדיוק כמו בחברות מחוץ לכותלי הצבא", הוא סיפר.

ניר שטרן, עד לא מכבר מנכ"ל סלקום, עזב באחרונה את החברה ומונה למנכ"ל פז. אחת ההחלטות הבוערות שהוא יצטרך להידרש להן בקרוב היא מינוי מנמ"ר חדש. חברת האנרגיה הגדולה מתנהלת מזה כשנתיים ללא מנהל מערכות מידע במינוי קבוע, לאחר שהמנמ"ר הוותיק שלה, משה סבג ז"ל, נפטר בעקבות מחלה קשה. במהלך התקופה הוגשו מועמדויות להנהלת החברה ואף רואיינו מספר מועמדים, אולם המשרה עדיין לא אוישה. לפני קצת יותר משנה הוצעה המשרה למנמ"ר בכיר מהמגזר העסקי, אולם בשל התארכות המשא ומתן והעדר החלטה מצד הנהלת פז, הסיר אותו מנמ"ר את מועמדותו לאחר שסגר בחברה אחרת - אחת מספקיות ה-IT. בסוף 2019 גויס מנמ"ר בכיר אחר, מאחת החברות הגדולות במשק, ולאנשים ומחשבים נודע כי אף נחתם אתו חוזה העסקה והוא כבר קיבל רכב חברה. אלא שסמוך למועד כניסתו לתפקיד חלו זעזועים בהנהלת פז: המנכ"ל הוותיק, יונה פוגל, התפטר ובמקומו מונה, כאמור, שטרן. לאחר משא ומתן קצר קיבל אותו מנמ"ר פיצוי מסוים מפז על הפרת החוזה וסגר כמנמ"ר בכיר בחברה אחרת, שבה החל לכהן באחרונה. [caption id="attachment_221688" align="alignnone" width="600"] ניר שטרן, מנכ"ל פז. צילום: סיון פרג'[/caption] "מערכות המידע - תחום חשוב ומתפתח בפז" פז היא חברת האנרגיה הגדולה בישראל, על פי דירוג דן אנד ברדסטריט לשנת 2019, והיא היחידה ביניהן שבנוסף לתחנות דלק, יש לה בתי זיקוק ומסופי אחסון. החברה מפעילה 270 תחנות דלק, מניותיה נסחרות בבורסה של תל אביב והיא מתנהלת ללא גרעין שליטה. השינויים בצמרת החברה נבעו מאי שביעות בעלי המניות מהתוצאות העסקיות שלה בשנה שעברה, ובעיקר מהירידה ברווחיות בתחום בתי הזיקוק. נראה שהמנכ"ל החדש יקדם מינוי מנמ"ר לחברה, על מנת להתחיל ולהאיץ תהליכים מבוססי חדשנות וטכנולוגיה. מהנהלת פז נמסר כי "תחום מערכות המידע אצלנו הינו תחום משמעותי ומתפתח. בקבוצה כולה מועסקים כ-100 עובדים בתחום מערכות המידע, כולל בחברות הבנות. עם כניסתו של ניר שטרן, מנכ"ל החברה החדש, לתפקידו, בכוונתו לפעול לאיוש תפקיד חשוב זה".

האיחוד האירופי שוקל להשהות את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במרחב הציבורי לתקופה של חמש שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שלטענת הוועדה המפקחת על התחום באיחוד, יש צורך בעובדה רבה כדי לקבוע תהליכים שימנעו שימוש לרעה בצילומים הללו. [caption id="attachment_308509" align="alignnone" width="600"] מצלמת CCTV. צילום: BigStock[/caption] הכוונה היא בעיקר לתמונות פנים שלוכדים כוחות הביטחון, ובעיקר משטרה, ממצלמות CCTV כדי להשוות אותן באופן מיידי למאגר תמונות שמורכב מרשימות של אנשים שהוחלט לפקח אחר תנועותיהם. המסמך הזמני מקבע שניתן יהיה לחרוג ובכל זאת להשתמש בטכנולוגיות הללו במקרים של פרויקטי אבטחה מוגדרים, וכן לצורך מחקר ופיתוח. הוועדה קוראת בינתיים להטיל מגבלות על המפתחים ועל המשתמשים בבינה מלאכותית לצרכים הללו, והיא קוראת למדינות באיחוד להקים רשויות שיעקבו אחר המימוש של התקנות. במהלך תקופת ההשהיה יש, לפי הוועדה, "לקבוע מתודולוגיה מוצקה להערכת ההשפעות של הטכנולוגיה הזו וכן לפתח אמצעים לטיפול בניהול סיכונים שיתעוררו עקב השימוש בה".