מערך ה-IT במשרד המשפטים, בשיתוף בינת, ערך פרויקט להקמת והטמעת מרכזיות טלפוניה מבוססות IP של סיסקו. היקפו הכספי של הפרויקט, שהחל במרץ 2019 והסתיים באחרונה, לא נמסר, אולם גורמים בשוק אמדו אותו במיליוני שקלים. במסגרת הפרויקט הוקמה מערכת ACE לניהול המוקדים של בינת, המספקת מענה לשני מוקדי השירות של המשרד - מוקד השירות לאזרח וכן הלפדסק, מוקד שירותי IT לעובדי המשרד, עם אינטגרציה מלאה למערכות ה-CRM. המערכת החדשה כוללת יכולות בקרה ומדידה לשירותי המוקדים, לצד פונקציות נוספות, כגון: שירות,  callback, הקלטה ואחזור שיחות מהיר. זאת, לטובת שיפור רמת השירות לאזרח ולעובד. במסגרת הפרויקט הועברו 7,000 שלוחות טלפוניות לטכנולוגיית IP, לטובת 5,600 משתמשי המשרד. כך, עובדי המשרד קיבלו טלפונים המאפשרים שיחות וידיאו, IVR, הצפנה ושירותים נוספים, המנוהלים בצורה מרכזית על כלל 50 היחידות והשלוחות של המשרד, הפרוסים בכ-60 אתרים. המרכזיות החדשות מספקות מענה לדרישה ההולכת וגוברת לניידות העובדים. העובדים יוכלו לבצע שיחות מכל מקום ומכל רכיב - מחשב, טלפון נייד, עמדה מזדמנת, שיחות ועידה מרובות משתתפים, שיחות וידיאו ועוד. "כבר בשלב זה הושג חיסכון של מיליוני שקלים בשנה" בראיון לאנשים ומחשבים אמר ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, כי "הטכנולוגיה הטלפונית IP ומערכות ניהול המוקדים החדשות שנקלטו במשרד בתקופה קצרה, מהווים תשתית לקפיצת מדרגה משמעותית לשירותי הדיגיטל הניתנים לאזרחים ולעובדי המשרד. הפרויקט בוצע תחת אילוצי זמן מורכבים ובוצע בהצלחה". הוא הוסיף כי "כבר בשלב זה הושג חיסכון של מיליוני שקלים בשנה. בהמשך יופעלו שירותים נוספים על גבי תשתית זו, שיאפשרו יכולות חדשות ומתקדמות נוספות". לדבריו, "בינת תקשורת ענתה לצרכים שלנו באופן מלא, ולשינויים שהתבקשו במהלך הפרויקט, כחברת אינטגרציה מרכזית בממשלה, שזכתה במכרז שירלי". סופרי סיים בציינו כי "לצד הטכנולוגיה והשירותים המתקדמים, השירותיות והיעילות, הבאנו לחיסכון בשני שליש מעלויות הטלפוניה וניהול המוקדים, המסתכמות בכמה מיליוני שקלים בכל שנה". שי כהן, מנהל חטיבת ה-IT באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בינת, אמר כי "כחלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת על המשרד בשנים האחרונות, גם הטלפוניה המסורתית שעברה לאחריות החטיבה - מביאה איתה הזדמנויות רבות לדיגיטציה של המידע והשירותים, ולשם אנו חותרים. הפרויקט שתוכנן להסתיים בשנה וחצי, קוצר לשנה אחת, על ידי עבודה מול כלל היחידות במשרד המשפטים ואגף הלוגיסטיקה ש'העביר מקל' מהטלפוניה המסורתית, בצורה מסודרת, ואגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, שהוביל את הפעילות על ידי אנשי החטיבה". כהן סיים בציינו כי "הפרויקט היה עמוס אתגרים טכנולוגים, לוגיסטיים, ובעיקר ארגון ושיטות מול משתמשי הקצה. הוא בוצע בהצלחה רבה כפועל יוצא של שיתוף פעולה מלא של מקצועני IT והשותפים לדרך מבינת". אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת, אמר כי "למשרד המשפטים ולבינת שותפות רבת שנים ביישום טכנולוגיות מתקדמות כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שעובר המשרד. הפרויקט במשרד המשפטים, הביא לידי ביטוי שיתוף פעולה מוצלח בין בינת לבין המשרד, לטובת קליטת הטכנולוגיה החדשה. המהלך יסייע לשיפור חוויית המשתמש, הן של העובדים במשרד והן של האזרחים המסתייעים בשירותיו". גונן שבתאי, מנהל הפרויקט, חטיבת הפרויקטים, בינת תקשורת, הוסיף כי "העמידה בפני האתגרים התאפשרה בזכות כוח האדם האיכותי בבינת תקשורת ובאגף מערכות טכנולוגיות דיגיטליות ומידע. הצלחתנו בפרויקט זה הינה תוצאה ישירה של היערכות נכונה, קפדנות, ירידה לפרטים, הפקת לקחים במהלך הפרויקט, ובעיקר שיתוף פעולה פורה בין כלל הצוותים להשלמת הפעילות באופן מצוין".

גרסה חדשה של הדפדפן Edge החדש, ששלחה מיקרוסופט לערוץ המפתחים, מגלה מספר שינויים שאמורים לעזור במידת מה בחוויית השימוש. מדובר בגרסה v82.0.425.3 והיא כוללת, בין השאר, את גרסה 82 של מנוע התצוגה של פרויקט כרומיום, שעליו מבוסס הדפדפן. אחד השינויים הבולטים הוא שעם ה-Edge החדש קל יותר לדעת האם יש גרסה חדשה של הדפדפן להורדה, בהתאם לערוצים שאתם המשתמשים מעדיפים לעבוד. במקום לחפור בהגדרות הדפדפן כדי למצוא מה הגרסה הנוכחית שלו ולראות האם יש עדכונים, התראה על גרסה חדשה תופיע בתפריט הראשי הנפתח, בשורה הראשונה, כשממש מתחת ניתן יהיה לראות מה מספר הגרסה הנוכחית. מעבר לכך, מיקרוסופט רוצה לשלב באופן חלק יותר בקוד את אמצעי החומרה השונים שלה, והפעם מדובר בשילוב של העט האלקטרוני מסדרת מחשבי ה-Surface. לפי המידע בדפי המעקב של הפרויקט, לחיצה עם העט הדיגיטלי בשדה מתאים תגרום לפתיחת המקלדת הווירטואלית של Windows, שבה ניתן יהיה להשתמש גם באמצעות לחיצות עם קצה העט.

ההסתדרות מתנגדת למיזוג המסתמן בין הוט לפרטנר והודיעה כי במקרה שהוא יצא לפועל, היא תכריז על סכסוך עבודה, עד כדי פתיחה בשביתה בחברת הסלולר. בארגון העובדים טוענים כי המיזוג יביא לפגיעה "בעובדים, בצרכנים ובתחרות בשוק התקשורת". כחלק מהמצב בו שרוי שוק התקשורת, בעקבות התחרות הפרועה, הוט ופרטנר מנהלות בימים אלה מגעים למיזוג ביניהן. לפני כחודש הגישה אלטיס, בעלת השליטה בהוט, הצעה לרכוש את חברת הסלולר תמורת שלושה מיליארד שקלים. עסקה מסתמנת זו מצטרפת להסכם שכבר נחתם, שלפיו סלקום רוכשת את גולן טלקום ב-600 מיליון שקלים. יצוין כי הסכמים אלה כפופים לאישור הגורמים הרגולטוריים. במכתב ששלח הבוקר (ב') יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"רית הדירקטוריון של פרטנר, אסנת רונן, הוא כתב כי "ההסתדרות מתנגדת בתוקף למיזוג ותנקוט בכל הצעדים העומדים לרשותה, על פי דין, על מנת למנוע את הפגיעה הקשה בענף ובעובדים, לרבות הכרזת סכסוך עבודה והשבתה מלאה של פרטנר". על פי בר דוד, "המיזוג המוצע מקים חשש כבד לפגיעה בצרכנים, בתחרות בשוק התקשרות ובעובדים, תוך שהוא עלול להביא לפיטורי אלפי עובדים במשק". יצוין כי בסלקום נחתם ההסכם בשיתוף פעולה עם ועד העובדים והיו"רית שלו, מיה יניב.

כדי להפוך באמת לשליטות הכביש, המכוניות האוטונומיות יצטרכו להציג סטנדרטים גבוהים של אבטחה. ריבוי המערכות החכמות והקישוריות הרציפה לשרתים יכולים להוות כר פורה לפעילות עוינת. אחת הדוגמאות לכך היא לגרום למכונית לחשוב שהיא 'רואה' משהו אחר ממה שקורה בפועל בסביבה שלה. אין ספק שהיצרניות בתחום מודעות לכך, אבל ניסוי פשוט שביצעו חוקרי אבטחת הסייבר במכונית של טסלה הוכיח שכנראה עדיין יש לפניהן עבודה לא מעטה. [caption id="attachment_295062" align="alignnone" width="600"] מטה החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. מק'אפי. צילום: BigStock[/caption] החוקרים השתמשו בפיסות איזולירבנד, כדי להפוך שלט שמראה מגבלת מהירות של 35 מייל/לשעה לכזה המציג 85 מייל/לשעה (אם נתרגם זאת לקמ"ש, הנהוג לשם מדידת מהירות במחוזותינו, הרי שמדובר על שינוי מגבלה משמעותי מכ-56 קמ"ש לכ-137 קמ"ש). הם השתמשו לצורך הניסוי במערכת המצלמות של מובילאיי, המספקת תמיכה למערכות נהיגה חכמות על יד אספקת מידע חזותי על מה שקורה מסביב למכונית. מדובר במערכת ששולבה במכוניות טסלה משנת 2016, Model X ו-Model S, והחוקרים הצליחו לגרום למכוניות לנסוע במהירות 50 מיילים/לשעה יותר מהמותר. אם תרצו, אפילו מדובר בחיקוי של טעות אנוש, ואנשי מק'אפי ציינו שניסיונות להכשיל באותה צורה דגמים מהשנים האחרונות של אותן מכוניות לא הצליחו - וטסלה הפסיקה להשתמש במערכות של מובילאיי כבר ב-2017. המחקר הזה מצטרף למחקר דומה שביצע פרופסור דון סונג באוניברסיטת ברקלי. הוא הדביק איזולורבנד לשלט עצור, והמכונית שנבדקה חשבה שמדובר בשלט שמראה מהירות נסיעה של 45 מייל/לשעה, לא רק שלא עצרה - היא גם נסעה במהירות יחסית גבוהה עבור שטח עירוני. "מערכות חכמות בנקודה מסוימת בעתיד יבצעו מטלות שכרגע מבוצעות בידי בני אדם. אם לא נהיה מודעים מאוד לגבי סוגי ההתקפות ומאוד זהירים לגבי אופן תכנון המערכות, התוצאה תהיה צי מתגלגל של מחשבים המחוברים זה לזה, שיהיו אחד משטחי ההתקפה המפתים ביותר שם בחוץ", אמר סטיב פוולוני העומד בראש קבוצת המחקר המתקדמת של מק'אפי.

הטיפול הרפואי בישראלים השוהים במתקן הבידוד המיוחד שהוקם על ידי בית החולים שיבא בתל השומר מתבצע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של רפואה מרחוק, הקרויה גם טלה-רפואה. המעניין בסיפור הזה הוא שמרבית המערכות הן של סטארט-אפים ישראליים, שעובדים בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי. שימי ארנסט, מנמ"ר שיבא, סיפר בראיון לאנשים ומחשבים על הפן המחשובי של תהליך הכנת המתחם המבודד לנוסעי ספינת הקורונה ועל הטכנולוגיות שמשמשות אותם לקבלת טיפול רפואי ולתקשורת עם בני משפחה. ארנסט וד"ר גליה ברקאי, הממונה על תחום הטלה-רפואה במרכז הרפואי, הובילו את פרויקט הכשרת מתקן הבידוד בכל מה שקשור להיבט הטכנולוגי ולמערכות מידע - לרבות לרפואה מרחוק. "מדובר במבצע מורכב, שהיינו צריכים לסיים אותו בתוך 72 שעות", אמר ארנסט. "עבדנו במשך שלוש יממות סביב השעון, כדי שהמתקן יהיה מוכן מבחינה טכנולוגית לקליטת נוסעי הספינה ביום ו' האחרון לפנות בוקר. בפרויקט הזה יישמנו מספר טכנולוגיות מתקדמות ביותר, כאשר המטרה המרכזית הייתה לצמצם את המגע של הצוותים הרפואיים עם הישראלים השוהים בו בבידוד". בדיקות בטאבלט, תקשורת מרחוק ורובוט עם סטטוסקופ המערך הטכנולוגי שהוטמע במתקן הבידוד מתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תקשורת עם השוהים, ניטור רפואי ומערכות חכמות לבדיקות רפואיות מלאות מרחוק. לדבריו, גולת הכותרת של המבצע היא העובדה שמרבית הטכנולוגיות שהוטמעו הן פרי פיתוח של חברות סטארט-אפ ישראליות. אחת הטכנולוגיות, של ארליסנס, היא חיישנים שהוטמעו מתחת למזרנים שעליהם ישנים השוהים במתקן. "כאשר המטופל שוכב על המזרן, המערכת מנטרת את הדופק שלו, עוקבת אחר הנשימות והתנועות שלו ומזרימה את הנתונים באמצעות Wi-Fi למרכז בקרה שנמצא באוהל נפרד במתחם עצמו, מבודד לחלוטין מהאזור שבו שוהים הישראלים", הסביר ארנסט. למערכת של ארליסנס יש יתרון נוסף - היכולת לנבא, בעזרת כלי בינה מלאכותית מתקדמים, מצבים של הידרדרות, עוד בטרם עלה חום גופו של השוהה. בנוסף, כל שוהה במתקן קיבל טאבלט, שמעבר לזה שהוא יכול לשמש אותו לגלישה, מותקן בו פתרון של דאטוס, שמאפשר תקשורת עם המטופל ושורה של בדיקות. באמצעות המערכת ניתן לבצע שיחות וידיאו עם המטופל ולשמור נתונים רפואיים אודותיו. כמו כן, הוא יכול לבצע, באופן עצמאי, בדיקות רפואיות, כגון בדיקת לחץ דם. הנתונים מועברים אוטומטית לאוהל הפיקוד והבקרה, שם יושבים רופאים ואחיות שעוקבים אחריהם. טכנולוגיה נוספת ומשלימה היא של טייטו. גם המערכת שלה מוטמעת על הטאבלט שבידי השוהים במתקן, ובעזרתה הם יכולים לבצע בעצמם ולעצמם בדיקות רפואיות נוספות - בדיקת חום, ריאות, לב, גרון, אוזניים וכדומה. כל הבדיקות מועברות לאוהל הבקרה באופן דיגיטלי, באמצעות Wi-Fi. [caption id="attachment_290621" align="alignnone" width="600"] שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא תל השומר. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption] יישום נוסף הוא של יוניפר קר. היישום מאפשר לתקשר בין הצוותים הרפואיים, המאיישים את אוהל הבקרה 24 שעות ביממה, ובינם לבין כל אחד מהשוהים. כך, המטופלים יכולים לקבל גם תמיכה נפשית. "אנשי הצוות יכולים לדבר באופן אישי עם כל דייר, או עם מספר דיירים שנמצאים בחדרים נפרדים, ולאפשר שיחות משותפות, שכוללות הנחיות ותמיכה צמודה. צריך להבין שמדובר באנשים בריאים שנקלעו לסיטואציה לא פשוטה, ואנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי להקל עליהם את השהות ולתת להם את הטיפול הכי טוב שיכול להיות, ללא צורך במגע פיזי אתם, מסיבות מובנות", ציין ארנסט. גם הרובוטיקה משחקת כאן תפקיד: רובוטים חכמים של אין טאץ' מאפשרים לצוות הרפואי ולשוהים במתקן לבצע תקשורת מרחוק, תוך שימוש במצלמות מיוחדות, בעלות דיוק רב מאוד. כך, המטפל יכול לראות ולאבחן את המטופל בעזרת הרזולוציה הגבוהה של המצלמות, והמטופל יכול לראות את המטפל ולדבר אתו תוך כדי הבדיקה מרחוק. לרובוט יכולות בדיקה שונות, כגון שימוש בסטטוסקופ והעברת השמע לרופא המטפל. בנוסף לכל אלה, הותקנו במתקן בשיבא מצלמות (מלבד בחדרים), כדי לאפשר פיקוח ללא חדירה לפרטיות. לסיכום אמר ארנסט כי "אין ספק שפרויקט זה הוא אחד המאתגרים ביותר שביצענו בשנים האחרונות. לוחות הזמנים הקצרים החדירו בנו את תחושת השליחות ואת המחויבות לעמוד =במשימה, והייתה פה עבודת צוות מרתקת. אין ספק שרפואה מרחוק זה תחום שכבר תופס מקום מרכזי בטיפול הרפואי ומהווה את התשתית לבית החולים העתידי".

מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה מעמיד לרשות לשכת רואי החשבון בישראל כלים להגנת סייבר. זאת, במסגרת שיתוף פעולה בין שני הגופים, שעליו הוכרז באחרונה. כחלק מהמיזם, המערך העביר לחברי הלשכה כמה כלים בתחום הגנת הסייבר, כגון תורות הגנה, הדרכות, מודעות ומערכות להערכת סיכונים. כמו כן, שני הגופים יקדמו תכנית להכשרה מקצועית של רואי חשבון בתחומי הסייבר, במטרה לחזק את היכולות וההבנה של חברי הלשכה בתחום. ההכשרה תיעשה בתאימות למתודולוגיה הלאומית לתחום. לשכת רואי החשבון ומערך הסייבר מגבשים בימים אלה תהליך כולל ליישום שיתוף הפעולה, ובכלל זה קורסי הכשרה לרואי חשבון לתפקיד בודק סייבר מוסמך. הכוונה היא להפוך את רואי החשבון לפונקציה שמשמשת גורם בקרה ארגוני להתמודדות עם איומי הסייבר בו ובשרשרת האספקה. לשם כך הם יעברו הכשרה ייחודית על אתגרי הארגונים בתחום ההגנה. "שיפור רמת ההגנה בקרב רואי החשבון" לדברי רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי, "באמצעות שיתוף הפעולה אנחנו שואפים לשפר את רמת ההגנה בקרב קהל יעד זה, כדי שרואי החשבון ולקוחותיהם יהיו מוגנים מפני מתקפות סייבר". עוד ציין פרנקו כי בישראל יש 30 תשתיות מדינה קריטיות שאותן מנחה המערך ועשרות נוספות של תשתיות חיוניות שאותן הוא מכווין. במסגרת זו, אמר, המערך הקים עד כה 21 יחידות במגזרים השונים, על מנת להביא להתמחות בהגנת סייבר על פי מגזרי הפעילות השונים. רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל, ציינה כי "לנו, רואי חשבון המייצגים ומלווים עסקים, וכמי שאמונים על תהליכי ביקורת וביקורת פנימית, יש אפשרות להעביר לכלל החברות והארגונים בישראל את חשיבות נושא הגנת הסייבר. נוכל להעלות למודעות את האיומים, לצד האפשרויות והכלים להגנת סייבר".

הרבה מאוד עננים ופתרונות אחסון ענניים מסתובבים בשוק. יש שמציעים משהו בחינם, יש כאלה שמציעים הרבה נפח תמורות כמה דולרים בודדים בחודש וכמעט לכל חברה טכנולוגית שמציעה שירותי ענן יש גם שירותי אחסון. שלא לדבר על כך שקיימות חברות שמציעות רק שירותי אחסון. אבל בענן כמו בענן, השאלה העיקרית הייתה, נשארה ותישאר לעד: האם לבטוח בענן כדי לשמור בו את כל הקבצים שלי, כולל החשובים ביותר ואלה שאני רוצה שרק לי תהיה גישה אליהם? או שאולי לא לסמוך עליו בכלל ולהעדיף אחסון מקומי? ואם כבר ענן - האם בכל זאת כדאי להשתמש בכונן חיצוני עקב שיקול הניידות, ובכך לסגור קצת את הפער ולהבטיח שהנתונים יהיו זמינים בכל מקום? הרבה מאוד אנשים נופלים בין השאלות הללו, ואין כנראה תשובה מוחלטת. אבל מה שבטוח הוא שבסופו של דבר, כמו בענייני טעם וריח, גם במקרה של אחסון אין מה להתווכח ולכל אחד יש נקודת השקפה משלו. העובדה היא שיש לא מעט יצרניות בשוק שמציעות כונני אחסון חיצוניים. ולא רק שהם חיצוניים: במקרה של HD680 מבית AData מדובר בכונן מכני, HDD, ולא בכונן SDD, מה שאומר שעוד אגדה אודות מוות מוקדם מתפרקת לה לרסיסים. הבחירה בכונן מכני אולי יכולה להיראות תמוהה בימים אלה, שבהם אין ויכוח בשאלה איזו טכנולוגיה מהירה יותר, אבל היא מבטיחה בדרך כלל מחיר נוח יותר, במיוחד אם בודקים אותו בהיבט של ג'יגה-בייט לשקל. מכני בהגנה משולשת כדי להבטיח שהנתונים יישמרו שלמים, ולא לחשוש מכל מכה ומכל נפילה, ה-HD680 עטוף היטב במנגנוני הגנה. המעטפת הזו מורכבת, כמו בצבא, משלושה חלקים: התושבת של הכונן עצמו מרופדת כדי להקטין עוצמת זעזועים; המעטפת הראשית מיוצרת מפלסטיק קנייני, שמטרתו לספוג את מרב הזעזועים; ומעל לכל יש מעטפת סיליקון, שאולי לא מכסה לחלוטין את כל הכונן אבל שומרת על המקומות הרגישים במיוחד בפינות - וגם מוסיפה אלמנט עיצוב בולט וייחודי. לא סתם הוזכר הצבא בפסקה לעיל: לפי AData, הכונן עבר את בדיקות העמידות הצבאיות בתקן MIL-STD-810G, במטרה לבחון את השכבה התלת הגנתית שלו. החברה מספרת, כמובן, שהוא עבר אותן בהצלחה, והיא טוענת שהכונן יכול להמשיך לפעול גם אחרי נפילות מגובה של 1.22 מטר - הרבה יותר מגובה של שולחן עבודה ממוצע. מהירות עבודה ועוד... הכונן, ששוקל כ-270 גרם, מתחבר למחשבים באמצעות מחבר USB 3.2 Gen1, שזה בעצם USB 3.0, והוא מגיע עם כבל ייעודי וחיבור ייחודי בקצה התחתון שלו, מתחת לנורית. עם זאת, לא צריך לחשוש שהכבל יאבד, כל עוד נוהגים בפרקטיקה הנכונה, שאומרת שלאחר השימוש מחזירים אותו למקומו מסביב לכונן, במסלול שמוגדר במעטה הסיליקון. בבדיקות, ה-HD680 הציג מהירות סבירה ויותר עבור כונני HDD חיצוניים, שהגיעה לכ-122 מגה-ביט לשנייה בעת כתיבה לכונן ולכ-135 מגה-ביט לשנייה בעת קריאה ממנו, כל עוד משתמשים בחיבור USB 3.0 ומעלה. הכונן אמנם תומך גם ב-USB 2.0, אבל אז צריכים כבל מפצל USB, שמאפשר להעביר אליו גם חשמל. כמו יצרניות אחרות בתחום, AData מציעה עבור HD680 יישומים שונים, כמו הצפנה בתקן AES-256 ואפשרות לגבות ולסנכרן קבצים מתיקייה ייעודית במחשב. יש גם נורית שמהבהבת בצבע כחול בזמן העברת קבצים ובצבע אדום לאחר שהכונן עובר זעזוע קשה. במקרה של תקלת כונן, היא הופכת לנורית אדומה באופן קבוע, עד לתיקונה. בנוסף, החברה מספרת שיש לכונן תקן עמידות IP65/68, אבל זה קצת מוזר, כי הוא לא מגיע עם כיסוי עבור המחבר שלו. ה-HD680, שבדגם שהגיע לבדיקה הציע 1 טרה-בייט לשמירת קבצים, אולי לא נותן תחרות לכונני ה-SDD מבחינת מהירות העברת הנתונים, אבל הוא מציע רמת מחיר זולה יחסית לכונני SSD דומים, שעומדת במחירי שוק על כ-270 שקלים, או כ-385 שקלים לגרסת השני טרה-בייט. הוא אמנם מעט יקר יותר מכונני HDD חיצוניים, אבל היכולת שלו להגן על הנתונים חיונית למדי עבור כונן שמשנעים אותו ממקום למקום, ובכלל - חשובה מאוד. כך או כך, כנראה שאי אפשר לשכנע את המשוכנעים - לא לצד הענן ולא לצד הכונן.

בין מקבלי אות המנמ"ר המצטיין בטקס שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים היה יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית באר שבע. כחלק מהנימוקים שכתב יו"ר ועדת האיתור, פרופ' גדי אריאב, צוין כי מרסיאנו "מוביל את השינוי בתודעת הנהלת העירייה ביחס למשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה, כולל הקמת אגף לתכנון אסטרטגי ארוך טווח. הבנת ההנהלה את תרומת הטכנולוגיה לעיר נשענת גם על שימוש בטכנולוגיות מידע כבסיס לקבלת החלטות בעירייה ושילוב החדשנות בכלל פעילותה". ואכן, מרסיאנו נהנה מאמון מוחלט מראש העיר הנמרץ של באר שבע, רוביק דנילוביץ'. "אני לא זז בלעדיו", אמר דנילוביץ' בראיון שבו נכח גם מרסיאנו, ולא הפסיק לפרגן לו. באר שבע ממוצבת באמת כעיר של חדשנות. כיצד אתה רואה את זה? "אני שייך לדור שחי שבשני עולמות. נולדנו לעולם ישן, ביורוקרטי וממסדי, עולם שבו היה ברור מי משפיע, כשלרוב גם הייתה לו בלעדיות. עד שפרץ העולם החדש, ואז ארגונים הבינו שהם כבר לא מקור הסמכות היחיד, השליטה לא רק בידם והם חייבים להתאים את עצמם לעידן החדש. למדתי עם השנים שאחת הדרכים ללמוד ולהשתלב בעלם הזה היא דרך שותפיות, איחוד כוחות, וכך אני עושה בעיריית באר שבע. אז הבנתי ששום דבר אינו גזירה, ובשום מקום לא כתוב שתל אביב היא מרכז העולם ואנחנו פריפריה". מתי הבנת את זה? "ב-2008, כאשר הבנתי שחוסנה של עיר לא נמדד רק במיקום הגיאוגרפי שלה אלא גם בהונה האנושי. לבאר שבע יש את ההון האנושי מהטובים במדינה: 30 אלף סטודנטים, אנחנו יצרני המהנדסים הכי גדולים בארץ, יש לנו את קריית ההיי-טק עם מספר רב של חברות ובקרוב אנחנו הולכים לפתוח את פה רובע ההיי-טק הראשון בישראל, עם קונספט שקיים במספר בודד של ערים בעולם. שואלים אותי איך הצלחתם לעשות את זה. התשובה שלי פשוטה: הבנו שאנחנו לא לבד ושרק שיתוף פעולה, תיאום והדדיות בין כל הגורמים שישנם פה יאפשר להגיע להישגים. כאשר התחלתי לממש את החזון, לא התביישתי ואמרתי שאני מיישם את חזון בן גוריון. צחקו עליי. במשך שנה הסתובבתי פיזית באגף התקציבים במשרד האוצר, פשוט ישבתי שם ולא ויתרתי. כיום מגיעות לבאר שבע משלחות מכל העולם על מנת לראות את הפלא, כיצד עיר עם רדיוס מוגבל יחסית מרכזת בתוכה ידע והון אנושי בתחומי ההיי-טק ומאכלסת אקו-סיסטם ענק של כמעט 100 חברות. הם לא מכירים דוגמאות כאלה". לפני זמן קצר הכרזתם על רובע חדשנות. במה המדובר? "הרובע הוקם בעקבות קול קורא שהמדינה פרסמה, ובאר שבע היא העיר היחידה בארץ שזוכה להקים רובע שכזה. הכוונה היא להעצים את הרעיון של שיתופיות, להפגיש את כל הגופים שעובדים פה ומייצרים את ההון האנושי הנפלא - האוניברסיטה, בית החולים, חברות ההיי-טק וכל מי שקשור וירצה לשבת בפורום הזה, ולייצר ביחד את הדברים הבאים, את החדשנות העתידית". באילו תחומים? "סייבר, בריאות ומושג שהוא ייחודי לנו - דזרטק (Desert Tech), חקלאות מדברית. אנשים יגורו ויעבדו ברובע, שיכלול גם רחובות שוקקי חיים. זה יהיה ה-'שדרות רוטשילד' של הדרום, ואפילו טוב יותר". [caption id="attachment_308485" align="alignnone" width="600"] יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור[/caption] כיצד אתה רואה את תפקיד המנמ"ר ואת תפקודו של מרסיאנו? "אני מאוד גאה על בחירתו כמנמ"ר מצטיין. הוא אדם עם חוכמת חיים ואישיות המיוחדת. אני חושב שכל עיר חייב להיות פונקציות ברמה של מרסיאנו ואנשיו. הם פורצי דרך ומסמלים את העתיד. השקפת עולמי אומרת שעיר שאינה מחדשת ואינה יוזמת תישאר בעבר שלה ולא תהיה רלוונטית, ומרסיאנו הוא פונקציה מכרעת בפעילות שלנו בתחום. עירייה חייבת שיהיה לה מנהל אגף מחשוב וחדשנות, הוא זה שמחבר בינה לבין העולם החדש. התפקיד שלי הוא לעודד אנשים כמו מרסיאנו ולא להפריע". מהי אסטרטגיית העיר החכמה שאימצתם? "האסטרטגיה גובשה עם ישראל דיגיטלית ודלויט. ניסינו להעריך מה היתרונות של עיר חכמה, כאשר העיקרון המרכזי הוא שהתושב במרכז. ולא רק כמי שמקבל שירותים חכמים, שזה מובן מאליו. דבר נוסף: קבענו שהמידע הרב שיש לנו הוא נכס, והחדשנות שמרסיאנו מוביל יחד עם כל הגורמים מבוססת על מידע אנליטי. במסגרת שיתוף התושבים, אנחנו עושים פרויקט של אופן דטה. אנחנו מאמינים בקוד הפתוח ומוכנים לשתף פעולה עם כל אחד. כמובן, הכל תחת אבטחה, שאצלנו היא בתקן הכי מחמיר שיש". חלק גדול מהתכנית לפיתוח ההיי-טק בבאר שבע מבוססת על מעבר צה"ל לנגב, שלא זז. "זה מתקדם. אמנם לא בקצב שהיינו רוצים, אבל יש תזוזה בשטח. הבעיה היא יותר בישובים שאינם באר שבע , כי באר שבע היא עיר מבוקשת גם בקרב אנשי קבע. צריך לתת מענה לנושא הנגישות התחבורתית, כדי להקל על העוברים. אני יודע שיש תסכול, ואפילו לא מעט אכזבה. אבל אני טיפוס אופטימי ומאמין שהמעבר יצא לפועל, כי אין ברירה אחרת. הדברים ייעשו בסופו של דבר".