"תמיד אמרתי שמרפי חזק יותר מכולנו, ושהוא ייצור תסריט שלא חשבנו עליו קודם. והנה זה קרה - הקורונה הגיעה. הקורונה מחדדת את הצורך באוטומציה חוצת ארגון, של כל התהליכים והפלטפורמות, לטובת המשכיות עסקית, לפריסת מוצרים ושירותים חדשים ולבניית תהליך עבודה שלם, עם כמה שיותר אוטומציה בו", כך אמר מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות אזורי ברד-האט. צרפתי דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך היום (ה'), פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "אנחנו, בישראל", אמר צרפתי, "אוהבים להיות מופתעים. לא מתכננים, אלא מתקנים ומאלתרים. שם המומחיות שלנו. אלא שזה מתאים לפוליטיקה ולא ל-IT. המנהלים הטכנולוגיים מכירים את גזרת העבודה שלהם, ועליהם לבנות תוכניות מעשיות ופרגמטיות יותר להמשכיות עסקית". לדבריו, "הממד האנושי תמיד היה שם, בין כשלי הנתונים וכשלי המערכות. כשל של אנשים משמעו שאין אנשים לבצע את תוכנית החזרה מכשל". "הקורונה היא אירוע שאמנם לא היה כדוגמתו, אבל אנחנו חיים בישראל ותסריט של מלחמה ביולוגית או כימית נמצא על הלוח, וכולם מדברים עליו", הוסיף. "משבר הקורונה דומה לאירוע של פצצה מלוכלכת בהגדרה, בכך שיהיה סגר עם תנועה מוגבלת ויעבדו מהבית". "עלינו לדאוג למכונות אוטומטיות שיפעילו את המערכות בהינתן חוסר באנשים. כמו כן, נדרשות מכונות אוטומטיות שינגישו את מערכות ה-IT והאפליקציות לעובדים, על מנת שתהיה המשכיות עסקית", אמר צרפתי. "בלי המנמ"ר, תהליך האוטומציה ייכשל" לדבריו, "האתגר הוא שהאוטומציה תהיה חוצת מבנים ארגוניים. זו אחת מאבני הנגף של ארגונים - חוסר השיתוף בין החלקים השונים שלהם. נדרשת אוטומציה במצב מלחמה ובמצב שלום. היא מפחיתה דרמטית את העלויות". הוא ציין כי "אחרי הקורונה, יהיה עולם יותר תחרותי, מה שיביא לעוד דרישה לאוטומציה של תהליכים. האוטומציה תעבור בין מנהלי ה-IT השונים, תפעול הביזנס, האבטחה וה-DevOps". צרפתי אמר ש-"פרויקטי אוטומציה נכשלים בשל מבנים ארכאיים של ארגונים. לכן נדרשת מעורבות ישירה של המנמ"ר בתוך התהליך - אחרת זה ייכשל".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "יש להבין", הדגיש, "שהמשכיות עסקית וחזרה מכשל אינן משימות של ה-IT אלא של הביזנס. החוכמה היא להחזיר יחד את הביזנס ואת ה-IT לעבודה, ולעשות זאת באופן מלא ומונגש ובצורה פשוטה". כמו כן, צרפתי דיבר על הענן ואמר כי "ארגונים חייבים לדעת לעבור אליו ולנצל אותו לטובתם. יש לעשות זאת ביום יום, ועל אחת כמה וכמה בעת אירוע". לדבריו, "התפיסה של מערך המחשוב כעומד זמין על מנת לפתור בעיות נתקלת בהתנגדויות רבות של אנשי אבטחת מידע. הם יצטרכו להשתנות: כמו שבנק נותן הלוואה במיליונים תחת ניהול סיכונים, כך יש להנגיש את מערכות המחשב תוך ניהול סיכוני האבטחה". לסיום, הוא ציין את ה-DevOps. "כולם בעולם ההיי-טק מדברים על זה", ציין. "אלא שזו לא טכנולוגיה כי אם תפיסה, זו תרבות ארגונית שמאפשרת תהליך אוטומציה של אפליקציות, מפיתוח ועד לייצור, מגרסאות לגרסאות. את כל מחזור החיים הזה יש לעשות בצורה אוטומטית". עוד השתתפו בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; שלמה שמאי, מנמ"ר איילון ביטוח; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות, דיגיטל, מידע וסייבר במשרד הדתות; ליאור אביב, מנהל מכירות אזורי בפאלו אלטו; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; דוד שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.

"אנחנו, צוות ה-IT, שותפים מלאים ונמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה, כמו כל המרכזים הרפואיים. כתוצאה מהמשבר, העולם השתנה, וכחלק ממנו גם העולם הרפואי, על כל רבדיו. מה שאנחנו מנסים לעשות - ובהצלחה - בהיבט הטכנולוגי הוא למצות את המיטב ולעשות מהלימון לימונדה", כך אמר שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא בתל השומר. ארנסט דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך היום (ה'), פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. בדבריו ציין ארנסט כי בית החולים שיבא יצא למכרז רפואה מרחוק לפני כשנה, הרבה לפני פרוץ משבר הקורונה, שהעלה את השימוש בה. "מדובר במכרז גדול, כאשר החלטנו בשלב הראשון ניישם את הרפואה מרחוק במחלקה הפסיכיאטרית. הקורונה תפסה אותנו כך שבתוך שבוע-שבועיים, רוב רובן של מרפאות שיבא, עשרות רבות, עובדות באמצעות טלה רפואה", אמר. הוא הוסיף כי "ראוי לציין את שיתוף הפעולה של כלל ארגוני הרפואה, וביניהם שיבא, עם סטארט-אפים ועם גופים מהמגזר הביטחוני - מפא"ת, צה"ל ועוד. יחד, מצאנו פתרונות מאוד מעניינים לצרכים שלנו בשטח במהלך משבר הקורונה". השינויים בתקשורת בין המטפלים - ובינם לבין המטופלים ארנסט אמר כי בגלל הנגיף חלו שינויים בתקשורת בין המטפלים לבין עצמם, ובינם לבין המטופלים. באשר לתקשורת שבין צוותי הרפואה הוא ציין כי "מחלקת הקורונה מחולקת לכמה אזורים - שטח מזוהם, שכשהרופא נכנס אליו הוא חייב להתמגן, ושטח נקי. כשעל הרופאים לדבר זה עם זה כשהם מרוחקים זה מזה, התקשורת מורכבת, בגלל בעיות בלבוש ובאקוסטיקה. חיפשנו טכנולוגיה שתאפשר קשר בין המטפלים המרוחקים בלי מגע ידיים, שעסוקות בבדיקת המטופלים". "גם בתקשורת שבין המטפל למטופל הטכנולוגיה באה לעזרתנו, בין היתר מאחר שאנחנו מפעילים רובוטים במחלקות הקורונה", הוסיף. "הם עוברים בין המטופלים, מסייעים לתקשורת בין הרופא למטופל, מאפשרים להם לראות זה את זה והרובוט שם את הסטטוסקופ על המטופל ומחבר אותו למכשירי הדמיה".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון ארנסט דיבר על אמצעים נוספים שבהם בית החולים משתמש כדי לצמצם את הקשר בין צוותי הרפואה למאושפזים למינימום ההכרחי. "יש לנו ערכות לטיפול עצמי", אמר. "בערכות האלה יש חיישנים שמאפשרים למטופלים שמצבם קל או בינוני לבדוק את עצמם: חום, סטורציה, ריאות, לב, לוע ואוזניים. כמו כן, היא כוללת מצלמה עם רגישות לחום ועוד חיישנים, שמביאים לשינוע הנתונים באופן אוטומטי לתיק הרפואי, אותו רואה הרופא וקובע על בסיס כל זה את המשך טיפול". הוא הביא כדוגמה חיישן שנמצא מתחת למזרון במיטה שבה שוכב המטופל. "החיישן משדר החוצה נתונים - דופק, נשימות ותנועתיות, וכך המטפל יודע מה מצבו של המטופל ומחליט על אופן הטיפול בו", אמר ארנסט. הוא הוסיף כי "בעזרת מערכת מצלמות, אנחנו מסייעים במיגון טוב יותר של שיבא. המצלמות מאתרות מי מהצוות עבר או שהה לצד מי שחשוד כנשא או כחולה קורונה, וכך ניתן להכניסו לבידוד. מצלמות נוספות, תרמיות, מאפשרות לזהות מה מידת החום שיש לכל מי נכנס לשיבא, ועל בסיס זה מחליטים אם להכניס אותו למרכז או לא. ככה אנחנו מצליחים ליצור אזור מבודד". ה-AI בשירות המלחמה בקורונה לדבריו, "הכנסנו בינה מלאכותית להליך הטיפולי: כך ניתן לאתר ולמנוע מראש הידרדרות במצבם של חולים. המערכת אוספת הררי נתונים ממקורות שונים, מצלמות, מוניטורים וחיישנים, מערבלת אותם ומוציאה תובנות מעניינות והתראות מצילות חיים". לסיום אמר ארנסט ש-"תחומי רפואה שונים החלו לשתף פעולה באופן הדוק יותר בשל המגיפה. זה פותח את המחקר למקומות שלא ראינו בעבר. הקורונה תסתיים מתישהו, בסוף תימצא תרופה, אבל העולם לא יחזור למה שהיה. שיטות עבודה חדשניות נכנסו ויתרמו לעולם הרפואי - בטיפול, במחקר, בשיפור עבודת הצוות ובהעצמת המטופל". עוד השתתפו בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; שלמה שמאי, מנמ"ר איילון ביטוח; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות, דיגיטל, מידע וסייבר במשרד הדתות; ליאור אביב, מנהל מכירות אזורי בפאלו אלטו; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; דוד שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.

משבר הקורונה משפיע גם על סאפ: ענקית ה-IT הודיעה אמש (ד') כי עקב המצב, שמצדיק "פעולה מהירה ונחושה", תעזוב בסוף החודש את תפקידה ג'ניפר מורגן, מנכ"לית משותפת בחברה. כריסטיאן קליין, שניהל יחד עימה את סאפ, יישאר מנכ"ל יחיד שלה. בהודעת סאפ נמסר כי "העזיבה של מורגן נעשתה בהסכמה הדדית, שלה ושל הנהלת החברה". על פי החברה, "יותר מאי פעם, המצב הנוכחי מחייב חברות לנקוט בפעולה מהירה ונחושה, הנתמכת בצורה הטובה ביותר על ידי מבנה מנהיגותי מאוד ברור. לכן, ההחלטה להעביר את ניהול החברה מצמד משותף למודל של מנכ"ל יחיד התקבלה מוקדם מהמתוכנן, כדי להבטיח היגוי חזק וחד משמעי בעתות משבר חסר תקדים". מורגן וקליין מונו לתפקיד באוקטובר האחרון לאחר שביל מק'דרמוט, ששימש מנכ"ל סאפ משך עשור, פרש מתפקידו כשהחליט שלא לחדש את החוזה שלו. השניים, חברי מועצת המנהלים של החברה, מונו כמנכ"לים משותפים ונכנסו לתפקידם באופן מידי. ההכנה שלהם לתפקיד ארכה כשנה, שבמסגרתה הועברו להם סמכויות ניהוליות רבות. לסאפ היו בעבר שני מנכ"לים שכיהנו יחדיו - בין 2010 ל-2014, כשלצידו של מק'דרמוט ניהל את החברה ג'ים הגמן סנבה. כשמק'דרמוט עזב, הוא לא אמר לאן פניו מועדות, אך הבטיח שלא יפרוש לגמלאות. כמה ימים לאחר מכן נודע כי הוא מונה למנכ"ל סרוויס נאו. מק'דרמוט החליף בתפקיד את ג'ון דונהיו, ששימש בתפקיד שנתיים וחצי, לאחר שהיה במשך כעשור מנכ"ל אי-ביי, והלך לכיוון שונה לגמרי מהתחום הטכנולוגי: הוא מונה לתפקיד מנכ"ל נייקי. סאפ היא חברת ה-IT הגדולה באירופה. מורגן הצטרפה לסאפ ב-2004 ועד לתפקידה כמנכ"לית משותפת הייתה נשיאת קבוצת עסקי הענן בחברה. היא מונתה לחברת הנהלת סאפ לפני כשנתיים וחצי, ובכך הייתה לאישה האמריקנית הראשונה שעשתה זאת. קליין, גרמני במקורו, החל את הקריירה שלו בחברה לפני כשני עשורים כסטודנט, ושימש בתפקידו האחרון כמנהל התפעול הראשי של החברה. עוד הוא פיקח על פיתוח מוצרים לפתרון הדגל של החברה, SAP S/4HANA. לפני כן עבד קליין כמנהל הכספים הראשי של SAP SuccessFactors וכמנהל בקרה ראשי בחברה. הוא הצטרף להנהלת סאפ ב-2018. "הייתה זו זכות גדולה להניע את הצמיחה והחדשנות של סאפ בכל כך הרבה תחומים, ובאחרונה כמנכ"לית משותפת", אמרה מורגן. "עם השינוי חסר התקדים בעולם, מתברר כי עכשיו זה הזמן המתאים לחברה לעבור למנכ"ל יחיד, המוביל את העסק".

משבר הקורונה גרם גם לכך שלראשונה מאז שהוקמה לפני 14 שנים, קרן אתנה, המובילה את פרויקט מחשב לכל מורה, ערכה את טקס הענקת ארגז הכלים הדיגיטלי ל-75 מורות ומורי ירוחם, באופן וירטואלי, באמצעות הזום. המחשבים חולקו פיזית יום קודם לכן, אבל הטקס המסורתי הנערך בכל עיר, נעשה מרחוק. האירוע היה מרגש במיוחד, כי ירוחם, בהובלת ראש העיר דאז עמרם מצנע, הייתה העיר הראשונה שהצטרפה למיזם, שהגה ומוביל אורי בן ארי במסגרת קרן אתנה. מאז ועד היום חילקה הקרן, בעזרת תורמים ושותפים, כמו הסתדרות המורים, בנק מסד, מנהלים בכירים במשק ומשרד החינוך, ארגזי כלים דיגיטליים לכ-25 אלף מורות ומורים, ביותר מ-2,222 בתי ספר וגני ילדים ב-167 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. [caption id="attachment_304579" align="alignnone" width="600"] אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. צילום: ניב קנטור[/caption] "חלוקת ארגז הכלים הדיגיטלי לכל מורה בבתי הספר היסודיים בירוחם מהווה סגירת מעגל לחלוקת ארגז כלים דיגיטלי למורים בירוחם שהחלה בשנת 2007", אמר אורי בן ארי, "חלוקה זו היא בהמשך לחלוקות קודמות של מחשבים ניידים למורות, למורים ולגננות בירוחם, שבוצעו בעיר בשנים 2007, 2012, 2014 ו-2016. כל הדוברים בכנס הדגישו את העובדה, שהחשיבות של פרויקט מחשב לכל מורה קיבלה עוצמה חזקה הרבה יותר בתקופת משבר הקורונה, כאשר כל מערכת החינוך מיישמת את הלמידה מרחוק, ואילולא הפרויקט שבן ארי וקרן אתנה ושותפיה היו מתעקשים עליה - ספק אם לעשרות אלפי מורים הייתה היום אפשרות לבצע את הלמידה מרחוק, שמתנהל סביבה כיום ויכוח ציבורי סוער. "התוכנית ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה מעצימה את המורות והמורים ומקנה להם כלים מקצועיים להתמודד עם מהפיכת המידע ועם השינויים בתפקיד המורה ממקור ידע למנטור, תוך שילוב אמצעים מתוקשבים בשיעורים בכיתה", הוסיף בן ארי. חלוקת המחשבים אתמול, כמו ביתר היישובים, נעשית עם השותפים של קרן אתנה: הקרן לקידום מקצועי של הסתדרות המורים, בנק מסד, משרד החינוך, מינהלת ירוחם והמועצה המקומית בירוחם. אחת החברות הגדולות שתורמת ומסייעת לפרויקט ארגז לכל מורה בכלל ובירוחם בפרט היא חברת כי"ל, בראשות המנכ"ל רביב צולר. "הענקת ארגז כלים דיגיטלי לצוות ההוראה של ירוחם מעצים את מערכת החינוך לקראת אתגרי מערכת החינוך של המאה העשרים ואחת, וכיל שמחה לשתף פעולה עם קרן אתנה ושותפיה, במיוחד לעיר ירוחם שקרובה מאוד לליבנו", אמרה אילנה פחימא, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ואחריות חברתית בחברת כי"ל. בטקס עצמו נכח גם רביב צולר, מנכ"ל כי"ל. בטקס צוין, כי ההתחלה הראשונית של רעיון חלוקת מחשבים למורים החלה עוד לפני שקרן אתנה קמה, בעת שאורי בן ארי שימש כסגן נשיא בחברת נס טכנולוגיות, שעמד בראש אז רביב צולר. לאחר שפרש מחברת נס, יזם בן ארי את הקמת הקרן, שפועלת מאז בכל מערכת החינוך בישראל ללא הפסקה טל אוחנה, ראשת עיריית ירוחם, אמרה, כי פרויקט מחשב לכל מורה וארגז כלים דיגיטלי חולל שינוי עצום בעיר, בין היתר בזכות שני ראשי ערים שקדמו לה: עמרם מצנע, וח"כ מיכאל ביטון. "המורים הם הגיבורים של העיר ירוחם, הם עושים עבודת קודש, והיא מורגשת דווקא בימים קשים אלו". קובי רפאלי, מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות בחינוך, במשרד החינוך, אמר: "אנחנו קוטפים כעת את הפירות של הפרויקטים של קרן אתנה. המחשבים הם הפלטפורמה שבעזרתה אנו מסוגלים לנהל כיום את כל המיזם הענק הזה של למידה מרחוק ולאפשר למורים, שגם הם עצמם הורים לילדים, לנהל את כל מערכי השיעורים המקוונים". בין המברכים הרבים בכנס היו שלמה ישי – מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים, גבי טייטל – מנכ"ל בנק מסד, מאיה קמחי גילת – מנהלת אחריות תאגידית, "גזית גלוב", שני ברזי - מפקחת תקשוב מחוז דרום, צביקה קראווני - יו"ר סניף הסתדרות המורים ירוחם-דימונה, עמירה חיים – מנהלת מחוז דרום לשעבר, עידו פרומר – מנהל אגף החינוך בעיריית ירוחם, טלי בוחניק - מנהלת מינהלת עיר חינוך, ואישים נוספים.

הדאגה מפיטורים לא פוסחת על ההיי-טק: 62% מעובדי הענף חוששים שהם הבאים בתור ללכת הביתה או להיות מוצאים לחל"ת עקב השפעות משבר הקורונה - כך עולה מסקר של חברת ההשמה והייעוץ קרול קונסלטינג, שעוסקת בהשמת בכירים בענף הטכנולוגיה. על פי הסקר, 8% מעריכים כי הם יפוטרו, 15% ציינו שיש סבירות גבוהה שזה יקרה ו-39% הביעו חשש מסוים. היתר, כ-38% מהעובדים שנשאלו, לא מודאגים למקום עבודתם. הסקר נערך בקרב יותר מ-300 עובדים בחברות היי-טק, והוא מתמקד בתחושות של העובדים, ולא רק של ההנהלות. הוא בוחן את השפעת משבר הקורונה על התעשייה והצעדים שננקטו בפועל על ידי החברות, לצד עמדות העובדים ביחס לצעדים אלה ולמה שעתיד לקרות, להערכתם. על פי הנתונים, השפעות משבר הקורונה כבר החלו להיות מורגשות בתעשיית ההיי-טק המקומית ו-28% מהעובדים מציינים שבחברה שלהם כבר החלו בתהליכי פיטורים והוצאה לחל"ת. כ-60% נוספים סבורים שקיימת סבירות בינונית עד גבוהה לגלי פיטורים נוספים במהלך החודשים הקרובים, בעוד ש-13% חוזים שהחברה שבה הם מועסקים תצלח את המשבר מבלי להיפרד ולו מעובד אחד. על פי הערכת העובדים, מחלקת המכירות היא זו שצפויה לספוג את מספר הפיטורים הגבוה ביותר עקב המשבר. עם זאת, העובדים אופטימיים: רק 9% מהם מעריכים שהחברה שלהם לא תשרוד את המשבר ו-91% מביעים אמון במהלכי ההנהלה. [caption id="attachment_314686" align="alignleft" width="300"] רונית קרול, מנכ"לית קרול קונסלטינג. צילום: יח"צ[/caption] לדברי רונית קרול, מנכ"לית קרול קונסלטינג, "רבים מהעובדים חוששים מפיטורים, אך מצד שני, אנחנו רואים רמת אמון גבוהה בהנהלות ורוב העובדים מאמינים שהחברה שלהם תשרוד את המשבר. משיחות שניהלתי עם מנכ"לים ומנהלי משאבי האנוש בחברות עולה תמונה מורכבת של רצון לשמור על העובדים לצד ההבנה שצריך להיערך לתקופה אחרת ומאתגרת מבחינת היכולות הפיננסיות". כמה פוטרו או הוצאו לחל"ת בפועל? באשר להיקפי הפיטורים, 79% מהעובדים עדיין עובדים במשרה מלאה, מהבית או מהמשרד, 12% מהם מצויים בחופשה – בין אם בצשלום או בחל"ת, 7% עברו בעקבות המשבר להיקף משרה חלקי ו-2% מהעובדים כבר פוטרו עקב משבר הקורונה. כמו בשאר המשק, צעדים נוספים שחברות ההיי-טק נוקטות הם הורדת שכר והוצאה לחל"ת. על פי הנתונים, 23% מהעובדים ציינו כי כבר חלו הפחתות שכר בחברות המעסיקות אותם כתוצאה ממשבר הקורונה, כאשר במרבית המקרים מדובר בירידה של 15%-20% מהשכר המקורי. כ-14% מהעובדים סיפרו כי הנהלת החברה מסרה להם שייתכן שיהיה צורך בהפחתות שכר בהמשך השנה. ב-63% מהחברות לא בוצעו הורדות שכר ולא דווח על מהלכים עתידיים. נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שעובדי תעשיית ההיי-טק הישראלית מגלים סולידריות עם הקולגות שלהם: 79% מהעובדים יתמכו במהלך של הפחתה זמנית בשכר של 15% לכלל העובדים, אם קיצוץ כזה ימנע פיטורים בחברה.

אין ספק שהמוצר שעשה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר בעקבות התפרצות הקורונה הוא זום -  ממוצר נישתי יחסית הפכה בין לילה זום לפלטפורמה הפופולארית ביותר לשימוש בכל העולם, זאת בזכות חולשות של מתחריה, שלא השכילו לפתח כמה תכונות ונאלצו להישאר מאחור. כחלק מתוכנית 90 הימים לתגבור האבטחה והפרטיות עבור המשתמשים, הכריזה אמש (ד) חברת זום על שיפורים ושינויים במוצר, שמטרתם להפוך אותו לבטוח יותר וגם לנוח יותר. את ההכרזה עשתה אמש החברה בהשקת Zoom 5.0, גירסה עדכנית למוצר. האירוע התקיים באמצעות וובינר, העונה לשם" תשאלו את אריק" על שם אריק יואן, מנכ"ל זום. "כאשר זום התמודדה עם שאלות בנושא אבטחה ופרטיות, החברה הגיבה במהירות ובאופן שקוף ועמדה בכבוד באתגרים, כולל שיחה שבועית פומבית שמקיים המנכ"ל יואן, שפתוחה לציבור ומעלה סוגיות אבטחה שונות", מציין ויין קורצמן, מנהל קהילות בחברת האנליסטים  והמחקר IDC. "זום אף מיהרה לנקוט פעולות שמטרתן שינוי ברירות מחדל בפלטפורמה, שסייעו להתמודד עם השמירה על הפרטיות, כמו גם קביעת תוכנית של 90 יום להעמקת הפעילות בתחום – ותקשורה באופן שוטף כלפי חוץ". [caption id="attachment_314651" align="alignnone" width="600"] אריק יואן, מנכ"ל זום. צילם: יח"צ[/caption] השיפורים והשינויים בזום כוללים: שיתוף אנשי קשר מאובטח בחשבון: Zoom 5.0 תומכת במבנה נתונים חדש עבור ארגונים גדולים יותר, מצב שיאפשר להם לקשר אנשי קשר בין חשבונות מרובים, כך שאנשים יוכלו לחפש בקלות ובאופן מאובטח פגישות, צ'אט ואנשי קשר טלפוניים; הפעלת בקרות מארח חזקות: מארחי פגישות יוכלו "לדווח על משתמש" לזום דרך סמל האבטחה. הם עשויים גם להשבית את היכולת של המשתתפים לשנות שמות למניעת התחזות. עבור לקוחות מתחומי החינוך, שיתוף המסך כברירת מחדל נתון כעת אך ורק למארח הפגישה. עדכון נוסף הוא "חדר ההמתנה": תכונה קיימת, המאפשרת למארח לשמור על משתתפים בחדרי המתנה וירטואליים לפני קבלתם לפגישה. כעת, כל המארחים רשאים להפעיל את חדר ההמתנה בזמן שהפגישה שלהם כבר בעיצומה. "אנו נוקטים ראייה הוליסטית של פרטיות המשתמשים שלנו ואת אבטחתה של הפלטפורמה שלנו", אומר עודד גל, סמנכ״ל המוצר הראשי של זום. "מהרשת שבה אנו משתמשים, למערך התכונות שהגדרנו ועד לחוויית המשתמש שלנו - הכל עובר אינספור בדיקות קפדניות. מאחורי הקלעים של המערכת, ההצפנה שלAES 256-bit GCM תעלה את הרף עבור אבטחת נתוני המשתמשים שלנו. בחזית היותר נראית למשתמשי הקצה, אני נלהב בעיקר מאייקון ׳כפתור׳ האבטחה שהוספנו לסרגל התפריטים של הפגישה. האייקון לוקח את כל אמצעי האבטחה שלנו, קיימים וחדשים, וממקם אותם עבור מארחי הפגישות שלנו בחזית, במקום אחד ובמרכז תשומת הלב. עבור מיליוני המשתמשים החדשים שלנו, המהלך הזה יוודא שיש להם גישה מיידית לבקרות האבטחה החשובות בכל פגישה שירצו לערוך". לאחרונה עדכנו המתחרות ווטסאפ, פייסבוק מסנג'ר וסקייפ על התחלת ריבוי משתתפים בשיחות וידיאו כדי להתחיל להתחרות בפלטפורמה העולה ופורחת. השאלה היא האם לא פספסו את הרכבת.

Daon, המיוצגת בישראל על ידי נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס, הודיעה שתספק פתרונות לאימות והצטרפות דיגיטלית (Onboarding) לבנק הדיגיטלי Tonik, שהוא הבנק הראשון בדרום-מזרח אסיה שעתיד לספק שירותים בצורה דיגיטלית בלבד. Tonik Financial Pte הודיעה באחרונה כי חברת Tonik קיבלה אישור לרישיון בנקאי חדש מהבנק המרכזי של הפיליפינים. הרישיון יאפשר לה לספק מגוון מלא של שירותי בנקאות קמעונאית, המתמקדת בעיקר בפיקדונות קמעונאיים והלוואות צרכניות. Daon תציע את IdentityX as a Service לתהליך ההצטרפות הדיגיטלי של לקוחות הבנק, תוך עמידה בתקנות נגד הלבנת הון (AML) והכרת הלקוח (KYC) לאימות זהות במהלך פתיחת החשבון. הלקוחות ישתמשו ביכולות ביומטריות המבוססות על תקני FIDO (ר"ת Fast Identity Online) - התאמה לטביעות האצבעות, זיהוי הפנים וזיהוי הקול שבשרת לצורך אימות שוטף. "Daon כבר הראתה מחויבות לאפשר לכמה מהבנקים החדשניים ביותר בעולם להציע פתרונות אינטואיטיביים, מאובטחים ונוחים, שלא רק מקלים על הגישה של הלקוחות אלא גם משפרים את איכות חייהם", אמר טום גריסן, מנכ"ל החברה. "אנחנו מצפים לעבודתנו עם חברה 'משבשת דיגיטלית' (Digital disrupter) כמו Tonik, מאחר שהיא מביאה למהפכה בתחום הבנקאות בפיליפינים ומנצלת פוטנציאל שוק משמעותי". הקורונה - הזדמנות עבור הבנקאות הדיגיטלית "כאשר נולד הרעיון של הבנק דיגיטלי Tonik, ידענו שאנחנו נמצאים באור הזרקורים של המגמות העולמיות בתחום השירות הדיגיטלי מרחוק והעסקאות ללא מזומנים, אך ההתפרצות של נגיף הקורונה הפכה זאת למובן מאליו", אמר גרג קרסנוב, מייסד ומנכ"ל החברה. "העולם משתנה, והשווקים המתפתחים משתנים במהירות הגבוהה ביותר. בפיליפינים, עם אוכלוסייתה הצעירה, שגדלה בעולם הדיגיטלי, הבנקאות הדיגיטלית תהפוך בקרוב לנורמה בענף. באשר לתושבים פיליפיניים שאינם משתמשים בשירותי בנקאות (Underbanked), ההכלה הפיננסית (Financial Inclusion) שלהם תתרחש בעיקר דרך הערוץ הדיגיטלי. יחד עם Daon, אנחנו שמחים להיות בחזית המגמה המרגשת הזו". התזוזה לכיוון הבנקים הדיגיטליים מונעת על ידי גישת מובייל פירסט, שמציעה ללקוחות יותר פשטות ונוחות. ככל שנמשכים הדיווחים על התפרצות נגיף הקורונה, כך עולה חשיבותם של בנקים דיגיטליים שאינם מסתמכים על סניפים פיזיים, אשר עלולים להיסגר או לצמצם את שעות פעילותם. השקת Tonik צפויה להתבצע בהמשך השנה הנוכחית. המערכת של Daon מותקנת במספר ארגונים פיננסיים מהגדולים בישראל. היא מאפשרת גישה מאובטחת, מבוססת אמצעים ביומטריים. באחרונה, בעקבות מגפת הקורונה, קיים ביקוש רב למערכת בארץ ובמדינות נוספות בעולם.

המשבר הגדול שפוקד אותנו מלמד עובדים ומעסיקים עד כמה מארג היחסים ביניהם הוא שביר. רגע אחד כולם עסוקים ורובנו מרוויחים, וברגע שני קרוב לרבע מציבור השכירים כבר לא עובד וחותם אבטלה בלשכה, בזמן שחברות נכנסות להדממה זו אחר זו. אך מגיע רגע שבו צריך להפסיק לדוש במצב הקיים, ומנכל"ים רבים מהרהרים כבר כעת על היום שאחרי. איך נצא מהמשבר? אילו שווקים ייחלשו ואילו יתחזקו? כיצד ייראה המבנה העסקי החדש שייווצר? איך ישתנה המבנה הפנימי של החברות? איך נתכונן למשבר הבא, שכמובן יגיע? במהלך המשבר הקיים עבדנו רובנו מהבית. עבודה מהבית היתה מזה שנים נושא לדיונים ארוכים ותיאורטיים ברובם. מצד אחד יש יתרונות שמייצרת עבודה מהסוג הזה: חיסכון בזמן נסיעה בפקקים אל העבודה, עבודה מהבית דורשת הרבה פחות שטחי משרד, ולכאורה האמצעים הדיגיטליים מאפשרים לנו להיות שותפים לכל שיחה וישיבה. מול יתרונות אלה, יש גם לא מעט חסרונות: בידוד חברתי, ניגודים שנוצרים בקשר שבין העבודה ושילובה עם חיי המשפחה בבית, חוסר באמצעים שונים שנוגעים למהלך התקין של העבודה וגם ירידה ביכולות העובדים שניזונות מעבודת צוות. המשבר האחרון הראה למנכ"לים שזה אפשרי, לפחות בחלקו, לנהל חברה מבוזרת ואפילו להצליח בכך. התוצאה המתבקשת היא, שביום שאחרי יצמצמו המנכל"ים את הדרישה לנוכחות יומיומית במשרד. בכך הם צפויים לשחרר שטחי נדל"ן משרדי, מה שיגרום לירידה במחיריי הנדל"ן. עובדים רבים לא יחזרו לעבודה לאחר המשבר גם משום שהמעבידים גילו, שהחברה מתפקדת טוב בלעדיהם וגם מאחר שחלק מהעובדים יחפשו עבודות חדשות שלא מצריכות הרבה טיסות או התקהלות, זאת מתוך הנחה, שהקורונה הבאה בדרך. חלק מהעובדים גם גילו, שאפשר לעבוד מהבית כעצמאים ולהרוויח כסף תוך שמירה על קרבה למשפחה. ירידה זו בעובדים תגרום להחזרה מסיבית של מכוניות לחברות הליסינג, שמצידן ימהרו למכור אותן ויורידו בכך את מחירי המכוניות המשומשות. עניין זה ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. מחלקות השיווק בכל החברות עושות כיום "חישוב מסלול מחדש". האם תערוכות שבוטלו יחזרו? האם ענף התערוכות הבינלאומי יחזור לאן שהיה ערב המשבר? עם יד על הלב, מי מכם בטוח שירצה לטוס לתערוכה בחו"ל ולהצטופף עם עשרות אלפי אנשים מכל העולם? כיצד ייראו הכנסים הבאים? נסיעות עם קבוצות של לקוחות למפעלים ומרכזי מו"פ? שוקי הייצוא משתנים, חברות שהיו מבוססות רק על שוק אחד (לדוגמה ארה"ב) נפגעות כעת יותר מחברות שידעו לייצר פעילות גלובלית, גם אם פחות רווחית, ביותר מדינות ברחבי העולם. יש עוד השלכות מיידיות שנתקלנו בהן בשבועות האחרונים. אנשי הלוגיסטיקה נדהמו לראות עד כמה מהר נחסמו דרכי האספקה. מפעלי ייצור נסגרו זה אחר זה ברחבי העולם. נרשם חוסר במכולות, וראינו גם נמלים משותקים. האם לחפש מוצרים וציוד בסין הייתה טעות? נראה שכן. במשך שנים נהגנו כולנו לחפש תמיד את הזול יותר בחו"ל, ובכך סגרנו בישראל מפעל אחרי מפעל. בראש חוצות הצהירו שרים שאנחנו יכולים להיות מדינת שירות ולא ייצור, ואם ייצור אז יש היי-טק, ענף שמתאפיין בכמה משרדים קטנים שמייצרים למשק הרבה כסף. שכחנו שחברות היי-טק רבות מייצרות דברים שמשפרים את חיינו, אך אינם קיומיים. התעשיה המסורתית והחקלאות, לעומת זאת, מייצרות דברים קיומיים (כמו נייר טואלט, חלב). האם הפנמנו שצריך לשמר תעשייה מקומית? שצריך לתת לה הזמנות גם אם היא קצת יקרה יותר? האם יש לנו ספקים נוספים לכל פריט והם מפוזרים בעולם? לסיכום, אני רואה ביום שאחרי יותר הזדמנויות מסיכונים. תקופת ארגון מחדש שבה אבני היסוד יתעצבו למבנה חזק יותר. חברות עסקיות שידעו למנף הזדמנות זאת יובילו את הכלכלה שלאחר המשבר.   הכותב הוא מנכ"ל איטון ישראל.