"סייענו ואנחנו מסייעים למאבק בנגיף הקורונה. הסבנו את המערכת שלנו, שאמונה על זיהוי חומרי נפץ, לזיהוי הנגיף", כך אמר אלוף (מיל') נועם תיבון, מנכ"ל טרייסנס. תיבון דיבר באירוע הווירטואלי Data science, BI, Big Data, Analytics 2020, שהתקיים לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "כשהתחילה המגפה להשתולל, קיבלתי מייל מרשות החדשנות: 'האם אתם יכולים להשתלב במאמץ לזיהוי הקורונה?'. עבורי זו משימה לאומית וגם אישית: בני הצעיר, אורי, הוא סטאז'ר במחלקת הקורונה בבית החולים שערי צדק". "יחד עם ד"ר מוטי אלבו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, ועם ד"ר מיטל אלון, אלקטרו-כימאית ומנהלת המחקר, נרתמנו למשימה", ציין תיבון. "החלטנו לקחת את המערכת שלנו ולייצר ערכה פשוטה, שיודעת בתוך שניות ספורות לזהות את הנגיף. מדובר בנגיף הגדול יותר מהמולקולות שאנחנו יודעים ללכוד ולזהות עם החיישנים שלנו. החיישנים שלנו עשויים פחם ויוצרים מערכת סיבים צפופה, מעין פילטר. הפטנטים שלנו בנויים על כימיה מאוד מדויקת, שיודעת להדביק לאותה מערכת סיבים את המולקולות שאותן אנחנו מחפשים. על בסיס זה פיתחנו אלגוריתם חכם, שיודע לזהות אנומליות ולזהות כל חומר נפץ". כך הוסבה המערכת לטובת זיהוי קורונה הוא אמר כי "להסבת המערכת לטובת זיהוי הקורונה אנחנו משתמשים באותם רכיבים - מחשב נייד או טלפון חכם, שאליו מחברים מכשיר בשם פוטנציוסטאט, שמודד את הזרם בתא האלקטרו-כימי. לקחנו את האלקטרודות שלנו שמיועדות לזיהוי חומרי נפץ, סקרנו במשך שבועיים ספרות מקצועית בכימיה, והבנו שאנחנו יכולים לקחת את הפחם שלנו ולייצר לו התמרות. זאת, כי וירוס הקורונה מאוד דביק, ונדבק למשטחים, לקולטנים ולחלקיקי מתכת".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "פעלנו בסיוע מפא"ת, מעבדת בית החולים וולפסון, וירולוג בכיר מאיכילוב והחמ"ל הלאומי של משרד הבריאות", ציין. "יצרנו מרשם של ניסויים שאותו התחלנו ליישם. מעבדת וולפסון דוגמת את הקורונה. הווירולוג נתן לנו וירוסים לא מסוכנים, שדומים לקורונה במבנה ובמעטפת השומנית שלהם. עוד פעלנו בשיתוף אמריקן לאב. לקחנו את הווירוסים, בדקנו באלקטרודות שלנו מבחנה אחת. ככה זיהינו הבדל ברור בין דגימות, משמע - מצאנו 'סימני נפט'. הגענו לוולפסון עם שורות אלקטרודות, התחלנו לדגום דגימות חיות של בעלי נגיף הקורונה ומי שנמצאו שליליים לגביו. ככה אנחנו מגיעים לאט לאט לתוצאה מרבית". "יש חשיבות גדולה לתזמון", אמר תיבון. "אם נדע לספק לעולם בדיקה שניתן לקבל את תוצאותיה בתוך שניות במחיר שווה לכל נפש, זה יעזור להחזיר כמה תעשיות לפעול, דוגמת תעשיית התעופה, מקומות עבודה המוניים, תיאטראות ומקומות איסוף השוקקים המוני אנשים". "מדובר בתהליך שאמור לקחת שניות בודדות", הסביר. "הפעולה שהמפעיל יעשה היא הכנסת מטוש למבחנה, חיבור למעמד שולחני, סקירה מהירה - וקבלת תשובה, אדום או ירוק, האם המטופל חיובי או שלילי לקורונה. בנוסף, אנחנו מקווים לפתח ערכה ביתית, דוגמת בדיקת הריון או זיהוי וירוס, עם אפליקציה מדידה בטלפון". לדברי תיבון, "מדובר באתגר בלתי רגיל, שאנחנו עובדים עליו במלוא המרץ. הטכנולוגיה הייחודית שלנו מאפשרת את זה. האתגר הניהולי שלי הוא להביא לכך שהמדענים לא יתפזרו ויהיו ממוקדים. אנחנו בוחנים איך לייצר במהירות, עם מוצרי מדף, ואיך משיגים אותם מהר. אם הטכנולוגיה תעבוד היטב, היא תהיה תשתית למלחמה במגפה הבאה. נייצר מכשיר זמין שהיה חסר הפעם. זה מעניין, מאתגר - והכי חשוב שנצליח".

"הטרסנפורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן מאפשרות את ההמשכיות העסקית. כך היה גם בנטפים, לאורך כל תקופת הקורונה", אמר שמעון חקון, המנמ"ר הגלובלי של החברה. חקון השתתף בוובינר המשכיות עסקית של אנשים ומחשבים, ששודר היום (א'). בכנס הווירטואלי השתתפו מנמ"רים ששיתפו מידע על ההיערכות שלהם בתקופת הקורונה ומנהלי חברות IT שעבדו עמם וסייעו להם במעבר לעבודה מהבית. נטפים היא חברה גלובלית בולטת בעולם פתרונות ההשקיה. היא מעסיקה 5,000 עובדים, פרושה על פני 110 מדינות ויש לה 17 מפעלי ייצור. מחזור המכירות השנתי המדווח האחרון שלה הוא מיליארד דולר. "משבר הקורונה יצר לנו אתגרים רבים", אמר חקון. "כל עובדי החברה עברו לעבוד מהבית, למעט במפעלי הייצור, שנחשבים לחיוניים, כי אנחנו חלק משרשרת המזון. בנוסף, נדרשו התאמות בתהליכי העבודה, כולל מענה לצורך של עובדים בבידוד".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון חקון קבע כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית ותהליכי המעבר לענן שעברנו, שכללו יישום נרחב של כלי Office 365 של מיקרוסופט, הם אלה שאפשרו לנו להמשיך למעשה לעבוד כרגיל בכל רחבי העולם - גם בתקופת הקורונה". הוא ציין שתרומה מיוחדת לתפקודיות הרציפה של החברה נבעה מהשימוש בפלטפורמת טימס של מיקרוסופט, ששימשה לפגישות עבודה שוטפות ורציפות עם עובדי החברה ולקיום וובינרים. "הטימס הפך להיות שלחן העבודה שלנו בזמן הקורונה - הן לשיחות בין העובדים וההנהלה, והן לטובת עבודה שוטפת", אמר חקון. "המעבר לעבודה מהבית חייב ערנות בהיבט האבטחה" לדברי חקון, בנטפים הבינו שהמעבר לעבודה מהבית מחייב הגברת הערנות בכל מה שקשור לאבטחת המידע. "הפעלנו פתרון שאפשר לנו כניסה מאובטחת למערכות גם מהבית, עם כל הרגישויות והדגשים", אמר. עם זאת, הוא ציין שאם בימי שגרה, מרכיב המודעות של העובדים לאבטחת המידע הוא משמעותי ביותר, על אחת כמה וכמה בימי משבר כמו הקורונה. "פעלנו לאורך כל תקופת המשבר להגברת המודעות שלהם לאבטחה: העלינו מאמרים, ביצענו תרגולים והדגשנו לעובדים את החשיבות של המודעות שלהם לכך, ברמה היום יומית", ציין. אחת התובנות שחקון לוקח אתו מהקורונה היא שגם בתקופת משבר, חשוב מאוד לשמור על שיגרת עבודה. "כך עשינו בנטפים לאורך המשבר", ציין. "שמרנו על קשר רצוף עם המנהלים והעובדים - הן ברמה האישית והן בקיום פגישות עבודה וירטואליות עולמיות. זה נתן לנו הזדמנות להחליף רשמים מה קורה בכל מדינה, מבחינת הקורונה ובכלל, ולחלוק אתגרים". כמו כן, הוא ציין שהספקים שעובדים עם ה-IT של נטפים היו לצדו ולצד אנשיו כל אימת שהצטרכו אותם וסיפקו פתרונות יצירתיים - "דבר שאינו מובן מאליו, בתקופת משבר כמו הקורונה ובכלל".

פגיעת מגיפת הקורונה משפיעה על כל הסקטורים בשווקים, ובדומה לחברות קטנות ובינוניות שמקצצות בעלויות התפעול וסוגרות פעילויות, גם חברות הענק, המבוססות על לקוחות אנטרפרייז, נפגעו קשות בהכנסותיהן ונוקטות צעדי קיצוץ ופיטורים. יבמ ו-HPE הודיעו בסוף השבוע על קיצוצים משמעותיים, הכוללים פיטורים וקיצוצים בשכר. יבמ הודיעה, כי "בעוד אנו תמיד שוקלים את הסביבה הנוכחית, החלטותיה של יבמ בנוגע לכוח האדם שלה הן לטובת בריאות עסקיה בטווח הארוך" והוסיפה, כי "שוק תחרותי ביותר דורש גמישות רבה לשינויים בכישורים בעלי ערך גבוה", עוד ציינה החברה, כי "מתוך הכרה במצב הייחודי והקשה שההחלטה הזאת עלולה ליצור עבור חלק מן העובדים שלנו, יבמ מציעה כיסוי רפואי מסובסד של כל העובדים שיושפעו מן הפיטורים עד יוני 2021". יבמ לא הודיעה כמה עובדים יושפעו מן הפיטורים ובאילו מדינות, אך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל ובבלומברג, מדובר על אלפי מפוטרים, בחמש מדינות: קליפורניה, ניו יורק, צפון קרוליינה, מיזורי ופנסילבניה. עובדי החברה ששוחחו עם התקשורת באנונימיות דיווחו על קיצוץ של צוותים שלמים וסיפרו על מענקי פרישה מוגדלים. עובדי הסניף הישראלי של הענק הכחול צייצו רבות על הנושא בטוויטר. כך, אחד מהם כתב "פיטורים נרחבים אצלנו ביבמ. למזלי זה לא אני, אבל זה כואב וקשה לשמוע על אנשים שייאלצו להתחיל מחדש, בטח בתקופה קשה ממילא של חוסר ודאות" לאנשים ומחשבים נודע, כי היקף הפיטורים יעמוד על עשרות רבות של עובדים בישראל, כאשר הפגיעה העיקרית תהיה ביבמ ישראל ולא במרכז המו"פ של החברה בחיפה בתוך כך גם HPE הודיעה על תוכנית קיצוצים במסגרת הדיווח הרבעוני שלה. החברה תקצץ חלק מן המשכורות עד 31 באוקטוברכמשכורות המנהלים יופחתו ב-20%-25%. כמו חברות אחרות, גם HPE הודיעה כי לצורך חיסכון בעלויות תאמץ עבודה מהבית בטווח הרחוק, שתאפשר לה לסגור חלק ממשרדיה. החברה גם צפויה לפטר עובדים, אם כי עדיין לא פירטה באילו חטיבות וכמה משרות יבוטלו. בהודעתה היא ציינה, כי "אנו בוחנים את הפרטים במהלך החודשים הקרובים" כדי לקבוע יהיה נכון מבחינה עסקית.

א', איש QA מתחיל, שגייסתי לעבודה בתחילת מסע הגיוון שלי, איתר באג תשתיתי בתוכנה שהייתה מותקנת תקופה ארוכה אצל אלפי לקוחות. היותו אוטיסט הביאה להסתכלות אחרת על המוצר ואת ההתלהבות של אמיר, מנהל המוצר, שמענו במשך שבועות רבים. ע', יזם ערבי שמוביל סטארט-אפ מצליח, גדל במשפחה של רופאים והוא "הכבשה השחורה", שהחליטה למרוד ולפתור אתגרים רפואיים בדרך טכנולוגית. ר', מנהלת שיווק צעירה, יזמה את ופלות החלבה, כי גדלה בפריפריה, בשכנות קרובה לאוכלוסייה שצרכה את הממתק המוזר הזה, והתאהבה. בסוף השבוע צוין יום הגיוון הבינלאומי, שהוכרז על ידי האו"ם ב-2002 - יום שבו מעודד הארגון את אזרחי העולם ללמוד בו על שונות תרבותית, לקיים דיאלוג ולפתח את ערכי קבלת האחר. המושג "שונות תרבותית" הולך ומתפתח, והולך ונעשה ברור כי עלינו לא רק לקבל אותה אלא לעודד אותה, ללמוד ממנה ולצמוח מתוכה. על אחת כמה וכמה בישראל, שהיא ערב רב של תרבויות ואפילו "שבטים". אצלנו במדינה, שאלת הגיוון תמיד רלוונטית. גיוון תעסוקתי זה לא רק צדק, אלא גם תועלתנות עולם התעסוקה הוא המקום שבו ראוי להתעכב על גיוון יותר מכל. מקום העבודה שלנו הוא המקום שבו אנחנו מבלים את רוב ימינו, ובמידה מסוימת הוא מגדיר אותנו. מחקרים שונים מוכיחים שגיוון תעסוקתי מתיישב לא רק עם צדק, אלא גם עם תועלתנות. אחד המחקרים, שבדק 1,700 חברות, מצא כי אלה מהן שהיו מגוונות בהרכב האנושי שלהן הגדילו את תפוקתן ב-19%. עוד מראים המחקרים שחשיפה לכמה שיותר קבוצות באוכלוסייה מפתחת את החברה כולה, חושפת את קבוצת הרוב לרעיונות חדשים, לתרבות שונה ולדרך אחרת לפתרון בעיות, ומותאמת יותר לעולם הגלובלי והמגוון שבו אנחנו פועלים. מגמת הגיוון בהיי-טק עולה וצומחת בשנים האחרונות. מגמות עולמיות, ובעיקר המחסור בעובדים, עודדו את התעשייה להתאמץ למצוא עובדים מוכשרים גם בקרב קבוצות האוכלוסייה שכמעט שלא היו מיוצגות בה. לפי נתוני עמותת צופן (גילוי נאות: בעבר הייתי מנהלת פיתוח עסקי בעמותה), כיום יש בהיי-טק כ- 8,000 עובדים ערבים, לעומת כ-350 עובדים ב-2008. לפי נתוני רשות החדשנות, ב-2018 היו בהייטק כ-8,300 עובדים חרדים, שכ-5,600 מהם הן נשים. גם מגמת שילובם של עובדים עם מוגבלויות נמצאת בעלייה מתמדת. בימים אלה עורכים המכון הישראלי לדמוקרטיה ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מחקר מקיף על שילוב עובדים עם מוגבלויות בהיי-טק ונתונים צפויים בסוף השנה. בינתיים בשטח, אינטל דיווחה השבוע שהיעד שלה ל- 2030 הוא ש-10% מהעובדים בחברה יהיו אנשים עם מוגבלויות ויחידת לוט"ם של צה"ל כוללת צוות שמורכב מחיילים על הרצף האוטיסטי שהוכשרו לתכנות והם שותפים שווים לפיתוח מערכות. בשילוב נשים בתעשייה, למרות תוכניות ייעודיות בחברות, לא נרשם גידול והאתגר הזה עדיין לא מפוצח. דווקא בתקופת המשבר, הגיוון התעסוקתי חשוב מתמיד משבר הקורונה זעזע גם את תעשיית ההיי-טק. חברות רבות הוציאו עובדים לחל"ת ופיטרו אחרים. גם חברות היי-טק שממשיכות לגייס עובדים בימים אלה עושות זאת בזהירות רבה, תוך התמקדות בגיוס של טאלנטים לתפקידי מפתח, כאלה שיוכלו לתרום מהר להכנסות החברה. הן מגייסות הרבה פחות לתפקידים התחלתיים - משרות קריטיות לאוכלוסיות גיוון, שרבים מהשייכים אליהן מסיימים לימודים ומתקשים להשתלב בתעשייה יותר מעמיתיהם. בשוק העבודה בכלל, בעולם וגם בישראל, מחקרים ראשוניים העלו שאוכלוסיות הגיוון נפגעו יותר מאוכלוסיות הרוב במשבר. בהיי-טק, המשבר התאפיין בעיקר מעבודה מהבית והצפי הוא שאופן עבודה זה יתפוס מקום משמעותי יותר בשגרה החדשה. ההערכות הן שהתעשייה תתאושש, וטכנולוגיה ושירותים מקוונים יתפסו מקום גדול יותר בתעשיות שעד עכשיו אימצו אותם לאט מדי, כגון חינוך, בריאות ומסחר. [caption id="attachment_316206" align="alignnone" width="600"] גיוון תעסוקתי, על כל רקע שהוא, טוב לחברה ולשורה התחתונה של הארגון. אילוסטרציה: BigStock[/caption] דווקא בפתחה של השגרה החדשה, הערך העסקי של הגיוון וההכלה חשוב מתמיד. יצירתיות, חשיבה אחרת, התרחבות לשווקים חדשים, לצד החשיבות הגדולה לסולידריות חברתית מקבלים בימים אלה משנה חשיבות. מי שמגיע מרקע אחר, התמודד עם אתגרים אחרים ועם כל זאת סיים תואר רלוונטי מביא אתו ידע ויכולות נדרשות לצד ניסיון חיים אחר ומשמעותי. העבודה מהבית, לצד הקשיים שהציבה, חידדה חלק מהיתרונות של צוותים מגוונים. עובדים מבוגרים היו זמינים יותר מהורים לילדים קטנים. רווקים רבים סבלו מבדידות קיצונית ונדרשה התייחסות מיוחדת לאוכלוסייה שתמיד נתפסה כחזקה. כבר לא הייתה משמעות לאיפה את.ה גר.ה, והדבר מאפשר לחברות לגלות יותר גמישות ולהיפתח לגיוס אנשים מוכשרים שגרים רחוק - דבר שהיה נפסל עד לאחרונה ברבות מהחברות. הדבר מאפשר גם לגייס עובדים עם קשיי התניידות משמעותיים. אנשים שונים התמודדו אחרת עם השינויים וזה מאפשר לבדוק מחדש עמדות ודעות ולהגמיש אותן. כולי תקוה שביום הגיוון הבא, בעוד שנה, נראה שהמגמה ממשיכה, שהתחום נסק מאז השנה בחברות ההיי-טק ובכלל, ושהתועלות העסקיות שלה יהיו טבעיות יותר ולכן מצדיקות את ההשקעה הארגונית הנדרשת. הכותבת היא היי-טקיסטית במיל', מומחית לגיוון בהיי-טק וטכנולוגיה, ובעלת חברה שעוסקת בייעוץ לחברות וארגונים בתחום, כמו גם בליווי אנשים מוכשרים עם אתגרים, חסמים, מגבלות ומוגבלויות בהשתלבות בעבודה מקצועית בהיי-טק ובטכנולוגיה.

וואן סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם עלייה הן בהכנסות והן ברווח הנקי שלה – כך עולה מהתוצאות שהיא פרסמה בסוף השבוע. מדובר בביצועים טובים, במיוחד בהתחשב בכך שבמחצית הרבעון החלה ההשפעה השלילית על המשק העולמי של נגיף הקורונה. החברה הציגה ברבעון עלייה של 3.2% בהכנסות ל-431.6 מיליון שקלים, גידול של 7.3% ברווח הנקי ל-20.6 מיליון וצמיחה של 2.5% ברווח לבעלי המניות, לקרוב ל-19 מיליון. הגידול ברווח הנקי נגרם כתוצאה מעלייה מתונה יותר בהוצאות מאשר בהכנסות: אלה הראשונות רשמו עלייה של 2.4% ועמדו על מעט יותר מ-400 מיליון שקלים. חלוקת ההכנסות מראה כי מגזר התוכנה ופתרונות הערך המוסף רשם עלייה של 10.6% ל-253.7 מיליון שקלים, אך מגזר התשתיות ירד ב-5.6% ל-182.2 מיליון. הירידה נובעת מעיכובים באספקות בשל משבר הקורונה. כמו כן, ההוצאות הגולמיות של וואן גדלו ב-2.2% ל-358.1 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-8.6% ל-73.5 מיליון והרווח הגולמי השולי הגיע ל-17.5%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 4.75% ל-42.7 מיליון שקלים והרווח גדל ב-14.5% ל-30.8 מיליון. העלייה ברווח התפעולי מיוחסת בעיקר לצמיחה בהיקפי הפעילות במגזר התוכנה, תמהיל עסקאות בעלות ערך מוסף ורווחיות גבוהה יותר במגזר התשתיות, ואיחוד חברות שאוחדו לראשונה. על אף התוצאות הטובות החליט דירקטוריון החברה שלא לחלק דיבידנד גם ברבעון זה, לאור אי הוודאות לגבי משך האירועים הקשורים לקורונה והיקפם. עדי אייל, מנכ"ל וואן, אמר כי "הצגנו ברבעון צמיחה ושיפור בכל המדדים העסקיים המרכזיים - מחזור ההכנסות, הרווח התפעולי והרווח הנקי. זאת, כתוצאה מתהליכים שאנחנו מיישמים לחיבור ומיזוג פעילויות קיימות להגברת היעילות העסקית, תוך המשך המיקוד בצמיחה העסקית שלנו. השכלנו להתמודד ברבעון עם תחילתו של משבר הקורונה, שהשפיע על הסביבה העסקית בה פועלת החברה, ואנחנו מעריכים שללא השפעת משבר זה, היינו מציגים תוצאות טובות אף יותר. אנחנו ממשיכים בהרחבת הפעילות לתחומים חדשים ולפעילויות חדשות: בחודש שעבר, לדוגמה, רכשנו את פלטפורמת הקניות mySupermarket ישראל, מתוך מטרה להרחיב משמעותית את פעילותנו בתחום הפתרונות הטכנולוגיים לעולם הקמעונאות".

לפני 40 שנה, ב-22 במאי 1980, נולד ביפן המשחק פק-מן, שזכה לפופולריות עצומה מאז ימיו הראשונים, ונחשב בעיני רבים כאחת הקלאסיקות של המדיום וכאייקון תרבותי של שנות השמונים. אתמול הוא זכה ללידה מחודשת, והפעם הוא מבוסס על מודל AI שנבנה על ידי חברת אנבידיה (Nvidia). תכנונו הושלם ללא מנוע משחק, שבדרך כלל משמש לעיצוב משחק מעין זה, אלה על אימון של רשת עצבית ש"צפתה" ב-50 אלף שעות של המשחק המקורי. שמו החדש הוא גיים-גאן (GameGAN), והוא נחשב למודל הרשת העצבית הראשון שעושה שימוש בלימוד מכונה מסוג GAN (ר"ת Generative Adversarial Networks). בשיטה זו, רשת אחת לומדת לזהות תבניות בתוך תמונות וליצור תמונות ייחודיות שונות אך דומות למקור. במשחק החדש, חוקרי אנבידיה לא תכנתו את המשחק, אלא אפשרו לגיים-גאן לבחון ספריות של פק-מן ולבנות על בסיסן תסריטי משחק משלו. במילים אחרות – באמצעות תבונה מלאכותית נוצר העתק של המשחק ללא כתיבת שורות קוד של חוקי משחק. https://www.youtube.com/watch?time_continue=14&v=BYt6r8z6pUY&feature=emb_logo  "זהו המחקר הראשון שמחקה מנוע של משחק תוך שימוש ברשתות עצביות מבוססות GAN", סיפר סאונג-ווק קים, החוקר הבכיר של אנבידיה בפרויקט. "רצינו לבדוק האם תבונה מלאכותית יכולה ללמוד את הכללים של סביבה רק באמצעות צפייה בתסריטי משחק, וזה אכן עבד". מעבר לתחייתו של פק-מן, החוקרים מרוצים מאוד מהתוצאות, שכן הן ניתנות ליישום בתחומים רבים נוספים, רובוטיקה או במכוניות ללא נהג . "בסופו של דבר תהיה לנו תבונה מלאכותית שיכולה ללמוד לחקות כללים של נהיגה או חוקי פיזיקה רק באמצעות צפייה בווידיאו או בשחקנים הפועלים בסביבה מסוימת. גיים-גאן הוא הצעד הראשון לקראת כך", ציינו. אנבידיה אמרה כי המשחק יהיה זמין בחנות AI Playground שלה בהמשך השנה.

תקופת הקורונה נחשבת טובה לעולם האי-קומרס, מאחר שקונים רבים החליפו את החנויות הפיזיות הסגורות באלה הווירטואליות. אלא שהדבר לא ניכר בתוצאות הכספיות של עליבאבא לרבעון האחרון של השנה הכספית, שהחברה פרסמה בסוף השבוע. ההכנסות שלה אמנם עלו, אבל הרווח הנקי צנח, עקב עלייה תלולה בהוצאות. התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, אך בשוק ההון מודאגים שמא מלחמת הסחר שבין ארצות הברית לסין תפגע בחברה, לרבות במעמדה כחברה הנסחרת בבורסה האמריקנית. הביצועים השנתיים של עליבאבא מראים על עלייה גדולה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות - של 35.3% ל-72 מיליארד דולר לעומת של 30.8% ל-50 מיליארד, בהתאמה. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי צמח ב-60.7% ל-12.9 מיליארד דולר, זה הנקי האמיר ב-70% ל-21 מיליארד והרווח לבעלי המניות זינק ב-75% ל-19.8 מיליארד. המגמות ברבעון היו שונות: הוצאות החברה זינקו בתקופה זו ב-26.5% ל-15.1 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות עלו בכ-23% ל-16.1 מיליארד. כתוצאה מכך, הרווח הנקי צנח ב-99.7% ל-49 מיליון דולר בלבד והרווח לבעלי המניות צלל ב-87.6% ל-455 מיליון. עוד עולה מהנתונים שההוצאות הגולמיות צמחו ב-30.4% ל-10.2 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-10.4% ל-5.9 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 36.58%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-19.1% ל-4.9 מיליארד דולר והרווח ירד ב-18.6% למעט יותר ממיליארד. דניאל ז'אנג, יו"ר ומנכ"ל עליבאבא, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הייתה לנו שנה כספית טובה והצגנו נתונים היסטוריים: השנה, עקפנו בפעם הראשונה את הסכום של טריליון דולר במחזור הפעילות. אנחנו ממשיכים לגדול עם בסיס לקוחות של 960 מיליון איש בכל רחבי העולם. הביצועים של הרבעון האחרון נפגעו ממגפת הקורונה, אך זה לא פגע בתחזיות השנתיות של הנהלת החברה - ובתוצאות השנתיות".

יומיים לאחר שפורסם, כי הושהה אקזיט הענק מפברואר השנה, שבמסגרתו פורסקאוט (Forescout) הישראלית תירכש תמורת 1.9 מיליארד דולר במזומן - הנרכשת תובעת את הרוכשת, אדוונט אינטרנשיונל (Advant International), קרן הון סיכון פרטית. פורסקוט הגישה תביעה לבית משפט בדלאוור נגד אדוונט, הקרן מבוסטון, המנהלת נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד דולרים - בגין הפרת תנאי הרכישה. זאת לאחר שלפני ימים אחדים, ביום האחרון למימוש הרכישה, הודיעה אדוונט על השהייתה בגין "השפעה שלילית מהותית". תרזיה גואו, יו"רית דירקטוריון פורסקאוט, אמרה, כי "קיימנו את כל התנאים במסגרת הסכם המיזוג שלנו, ולא התרחשה השפעה שלילית מהותית. השינוי היחיד מאז הסכם המיזוג מפברואר הוא העמקת מגיפת הקורונה, שהשפיעה באופן משמעותי על התנאים המקרו-כלכליים העולמיים". על פי התלונה, פורסקאוט טוענת, כי אדוונט שוקלת שלא לסגור את רכישתה, או אולי לחפש עסקה טובה יותר, בגלל חששות הקשורים לווירוס. הוויכוח נוגע לשאלה עד כמה אדוונט יכולה לחזות את ההאטה הכלכלית הפתאומית שהתרחשה כתוצאה מהנגיף. על פי פורסקאוט, "המיזוג יצר גם שאלות בקרב לקוחותינו, שהיו סקפטיים מכך שהחברה, שהיא בבעלות ציבורית – תישלט על ידי קרן הון סיכון פרטית". על פי הנרכשת, "אדוונט החלה לאחוז בשורה של עמדות סותרות ובלתי סבירות באפריל 2020 - ככל שהמיזוג התחיל להיראות פחות אטרקטיבי מבחינה כלכלית". עוד נטען בתלונה, כי "באפריל 'רקחה' אדוונט השקפה שלילית לא מציאותית לעתיד המיידי של פורסקוט. אנליסטים של אדוונט הציעו תרחישים חסרי בסיס במציאות, שלפיהם פורסקאוט תהיה חדלת פירעון בעת ​​הסגירה". דובר אוונט מסר בתגובה, כי "הגענו למסקנות שלנו לאחר ניתוח מקיף, שכלל מידע שנמסר על ידי פורסקאוט, תוצאותיה הכספיות של החברה ברבעון הראשון של 2020 ותרגיל חיזוי מפורט, כדי להבין טוב יותר את הביצועים העתידיים". עוד הוסיף הדובר, כי "שתי החברות עוסקות כעת בדיונים מתמשכים על עסקה חלופית. אדוונט תגן באופן נמרץ על עמדתה בבית המשפט". פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון, דורון שקמוני - סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי, דרור קומאי - שמשמש כארכיטקט ראשי, נוגה אלון ועודד עמיר. היא מאוגדת כחברה אמריקנית, והמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, שם יושב גם המנכ"ל, מייקל דה סזארה – לשעבר נשיא מק'אפי. בתחילת דרכה התמקדה פורסקאוט בפיתוח מוצר הטעיה בסייבר, שהקדים את זמנו. ב-2005 החברה הסבה את הפלטפורמה שלה ל-NAC (ר"ת Network Access Control  - בקרת גישה לרשת הארגונית). ב-2010, לאחר הופעת ה-iPad, כשהמוצר נכנס לרשתות ארגוניות וצמחה מגמת ה-BYOD (הבא את מכשירך לעבודה, י.ה.) ועימה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש – החל ביקוש למוצר הנראות של פורסקאוט. החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 על פי שווי של 800 מיליון דולר, ובחלוף פחות משנתיים היא הייתה שווה יותר מכפול מכך – יותר מ-1.6 מיליארד. פורסקאוט היא אחת משלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות, והכנסותיה, עד הקורונה, צמחו בשיעור שנתי דו ספרתי. הטכנולוגיה של החברה מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים באמצעות חיבור לרשת התקשורת ובלי צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. בנוסף, באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת, היא מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. לקוחותיה הם ארגונים גדולים יחסית, בהם גופים פדרליים בארצות הברית וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים, ובסך הכל היא מסייעת להגן על עשרות רבות של מיליוני מחשבים.