סוכנות הביון המרכזית, ה-CIA, ערכה פעולות סייבר התקפיות כנגד משמרות המהפכה של איראן, נגד סוכנות הביון הרוסית FSB (היורשת של הקג"ב) ומטרות אחרות, כך דווח בסוף השבוע. הדיווח בא על רקע הודאתו מלפני ימים אחדים, בפעם הראשונה, של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי ארה"ב תקפה בסייבר ב-2018 את הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA), חברה רוסית – שלוחת המדינה – העוסקת במשימות סייבר. המתקפות על רוסיה ואיראן באו לאחר שהנשיא טראמפ הוציא צו חשאי בשנת 2018, המעניק לסוכנות כוח נרחב לבצע פעולות מסוג זה, כך דווח ביאהו ניוז (Yahoo News), תוך ציטוט של פקידים בכירים לשעבר בארה"ב, בעלי ידע ישיר בעניין. ההרשאה הסודית - שניתנה במועד לא ידוע בשנת 2018 - הציעה ל-CIA חופש פעולה רב יותר לבצע פעולות סייבר ולבחור את היעד שלה, ולעשות זאת בלא אישור הבית הלבן, כך דווח. הצו הנשיאותי ביטל חלק מהמגבלות שהוטלו בעבר על הסוכנות על ידי ממשלים קודמים. ה-CIA סירבה להגיב בנושא. המהלך איפשר לסוכנות לעסוק בפעילות סייבר התקפית כנגד "יריבות, מדינות עימות", ובהן רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. מאז שנחתם הצו, כך דווח, ה-CIA ביצעה לפחות תריסר מתקפות סייבר כנגד יעדים שהיו ב"רשימת המשאלות" שלה. על פי הדיווחים, מדובר בפעולות hack-and-dump (פרוץ-וזרוק), הדומות לאלו שנערכו על ידי האקרים רוסיים באתר וויקיליקס (WikiLeaks), שם דלפו באופן מכוון מסמכים או נתונים גנובים. חלק מהאירועים כללו הדלפה של קוד המקור של כלי הריגול בסייבר האיראני, פרסום פומבי של פרטי 15 מיליון כרטיסי תשלום של שלושה בנקים איראניים, ופריצה לשני קבלנים שעבדו עם ה-FSB הרוסי. "ממשלתנו הופכת למעשה לפאקינג וויקיליקס" בממשלים שקדמו לזה של טראמפ, בכירים במשרד האוצר טענו נגד הדלפת או מחיקת נתונים בנקאיים, כמו הפעולות שבוצעו נגד בנקים באיראן, "כיוון שפעולה שכזו עלולה לערער את היציבות במערכת הפיננסית העולמית". אותם גורמים שהתנגדו בעבר לפעולות תקיפה מסוג זה, העלו חשש וערכו השוואות לא נוחות. "ממשלתנו הופכת למעשה לפאקינג וויקיליקס, תוך שימוש בתקשורת מאובטחת ברשת האפלה עם מתנגדי משטר האקרים ומדליפים", אמר בכיר לשעבר ליאהו ניוז. על פי פרסומים זרים, בשנת 2009, ה-CIA ביצעה את אחת ממתקפות הסייבר בעלות הפרופיל הגבוה ביותר, ועשתה זאת יחד עם ישראל. מדובר בתולעת סטוקסנט (Stuxnet), אשר החדרה שלה למערך המחשוב של מתקן הגרעין בנתנז הביאה להשמדה של יותר מאלף מתוך 19,000 צנטריפוגות, בהן השתמשה איראן כדי להעשיר את האורניום במסגרת תכנית הגרעין שלה. 2) it’s rich that the President who claims the “deep state” is working to undermine him is happy to delegate such broad authority to cause destruction — it’s almost as though he’s not *really* all that concerned with tight presidential control over the national security state* — Rebecca Ingber (@becingber) July 15, 2020 רבקה אינגבר, עורכת דין לשעבר במשרד החוץ האמריקני ומומחית לביטחון לאומי צייצה כי "זה משעשע שהנשיא, שטוען כי ה'דיפ סטייט' פועל לערער את שלטונו - הוא זה ששמח להאציל סמכות כה רחבה לגרום להרס. (נראה כי - י"ה) הוא כמעט כאילו לא *באמת* קשור לשליטה נשיאותית הדוקה על ענייני הביטחון הלאומי, כשזה לא נוגע לאינטרסים האישיים שלו". היא הוסיפה שהיא הייתה "רוצה לראות את השפה הממשית של הצו". אינגבר העלתה השערה לפיה הצו מאפשר ל-CIA לקבל החלטות משלה, אפילו לגבי שימוש בכוח במדינות זרות, וכן "עלול לעקוף ​​כל הליך של המועצה לביטחון לאומי, ניתוחים חוקיים, קביעת גבולות ההגנה העצמית ואישור של הקונגרס". [caption id="attachment_319487" align="alignnone" width="600"] עכשיו הזמן להנער ממנו. טראמפ מפוטין. איור אילוסטרציה: BigStock[/caption] כשהנשיא טראמפ לקח לפני ימים אחדים קרדיט על מתקפת סייבר שנערכה על הסוכנות לחקר האינטרנט ברוסיה לפני שנתיים, הוא הביא את המתקפה כעדות לאופן שבו הגיב בעוצמה לפרובוקציות רוסיות. זאת, למרות עדויות רבות לכך שהנשיא הוא-הוא אשר פינה את הדרך לתוקפנות הרוסית בסייבר. פיקוד הסייבר של ארה"ב השבית את פעילות הסוכנות למשך כמה ימים, סביב בחירות האמצע 2018. האירוע מצוטט לעתים קרובות כדוגמה עיקרית לכך שהסייבר האמריקני נוקט בפעולות פוגעניות מוגבלות – ועושה זאת תחת צו נשיאותי, עליו חתם טראמפ באותה שנה. משקיפים ציינו כי בטרם אמירתו זו של טראמפ, לא היו עדויות לכך שהוא היה מודע למבצע מראש, או שהורה עליו. כזכור, טראמפ הטיל ספק פעמים רבות כי רוסיה הייתה מעורבת בכלל בניסיון להשפיע על בחירות. על פי הניו יורק טיימס, בימים האחרונים טראמפ נכנס ללחץ ורוצה להפגין את ריחוקו מרוסיה ומהנשיא פוטין.  

גוגל (google) מציגה עיצוב מחדש ושינויים מהותיים ב-Gmail – בעצם הגדולים ביותר ב-16 שנות קיומו - אבל כרגע הם זמינים רק למשתמשים עסקיים באמצעות G-Suite, ויגיעו לכל משתמשי Gmail לא לפני 2021. בבלוג רשמי של החברה, הודיעה גוגל על שילוב של שירותי ההודעות, הצ'אט בווידיאו, שיתוף קבצים, חדרי מפגש וירטואליים, שיתוף עבודה בזמן אמת ועוד – לתוך Gmail, שיהפוך לערכה של יישומים הנגישים ממקום אחד, שגוגל מכנה אותו כ"מרחב עבודה משולב". "שוב ושוב שמעתי מהמשתמשים שלנו, שהמעבר בין היישומים מפריע לרצף – וגם לריכוז", ציין ז'אביה וולטרו, סכם נשיא בגוגל. "זוהי הסיבה לכך, שבחוויה המשולבת השקענו מחשבה כיצד לסייע לכם לעבוד בצורה זורמת יותר". למעשה, כעת ישולבו ב-Gmail השירותים Meet, Chat, Drive, Docs/Sheets/Slides ו-Tasks, כמו גם Rooms – מה שיהפוך אותו למתחרה ישיר ב-Slack וב-Teams של מיקרוסופט. המשתמשים יכולים לשתף קבצים ולעבוד עליהם יחד בזמן אמת, ובתוך כך לקיים שיחת וידיאו מבלי לצאת מיישום הדואר. השינויים הללו ייפרסו בקרוב גם לאפליקציות של אנדרואיד ו-iOS, אבל החיסרון הגדול, כאמור, הוא שהשינוי יהיה זמין רק ב-G-Suite, שהוא שירות בתשלום למשתמשים ארגוניים, והמשתמשים הרגילים ב-Gmail ייאלצו להמתין להם עוד זמן רב למדי.

בהרצאה מרתקת בפני הפורומים C3 ו-C6 של אנשים ומחשבים איתגר פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא, את מנהלי הטכנולוגיה הנוכחים ואמר שיש להם תפקיד חשוב בקטיעת שרשראות ההדבקה של נגיף הקורונה. הוא קרא לחברות היי-טק ולמפתחים להתארגן ולהציע לממשלה פתרונות מיידיים, שיכולים לחלץ אותנו מהמבוך הקשה שאליו נקלענו בניהול המשבר. אפשר לומר בביטחון שאנשי הטכנולוגיה מוכנים כבר מחר בבוקר להרים את הכפפה ולהתחיל לעבוד. חלק מהם כבר עושים זאת בסטארט-אפים שמבצעים פיילוטים שונים. אלא שיש בעיה אחת: אין מי שיפנה אליהם, אין גורם מוסמך שיכול לשבת אתם, לטפל בסוגיה ולקבל את העזרה שכה נחוצה למדינה. בימים האחרונים, השיח הציבורי עוסק בגל השני של הקורונה, במגבלות שהממשלה הטילה עלינו, בחשש המתעצם שיוטל עלינו סגר נוסף בעוד כמה ימים או שבועות, על ההשלכות הכלכליות ההרסניות של זה, ובסיבות שהביאו אותנו לכך. בהרצאתו, פרופ' שמר ידע לשים את האצבע על הנקודה המרכזית, שסייעה להביא אותנו למקום הלא רצוי שאנחנו נמצאים בו כיום: העדר מערכת חכמה, מבוססת תוכנה, שכוללת רכיבי בינה מלאכותית ויכולת מדויקת לאסוף נתונים, על מנת לתת למקבלי ההחלטות תמונת מצב שלימה על הנגיף ועל התפשטותו בישראל. פרופ' שמר הצטרף ללא מעט מומחים ואנשי מקצוע שקובעים בוודאות שתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הקובעים לא מבוססים על מידע מלא, כי הוא לא קיים בפניהם. זאת, על אף שחלפו ארבעה חודשים מאז תחילת המשבר וחודשיים מאז שיצאנו מהסגר הקודם, אחרי שהצלחנו לשטח את עקומת התחלואה - שמאז שבה וזינקה. היה מצופה שבמצב שבו נתוני התחלואה בשפל ייעשו כל הפעולות הנדרשות להקמת מערכת כזו, שתוכל לא רק לדווח על הנתונים ברגע נתון, אלא גם לאפשר למומחים לחזות טוב יותר מה יקרה בעתיד. על סמך התחזיות האלה ניתן יהיה לקבל טוב יותר החלטות שיש להן השפעה מכרעת על המשק ואולי למנוע סגירה מיותרת שלו - חלקית או מלאה. אילו הייתה קיימת מערכת שכזו, אפשר היה להאיץ את החקירות האפידמיולוגיות, להגיע מהר וטוב יותר לחולים ולאלה ששהו לידם, ולקבל תמונת מצב מדויקת. הבעיה אינה באנשי הטכנולוגיה, אלא במדיניות צריך לומר: הסיבה שאין כיום מספיק דטה אינה בגלל האנשים הממונים על הטכנולוגיה במשרד הבריאות ובארגוני הבריאות. הבעיה היא במדיניות ובמקבלי ההחלטות, שלא מפנימים שבמאבק נגד מגיפה כל כך חמורה אי אפשר לתת פקודות עיוורות לציבור, מבלי להסביר להם לאן הולכים ומה היעד. זה משול למצב מלחמה, שבו הקבינט מתכנס ומורה לצה"ל לנצח, מבלי לפרט מה לעשות. כל מה שמקבלי ההחלטות צריכים לעשות הוא להורות על בניית מערך כזה. מדינת ישראל, מדינת החדשנות, יכולה להתמודד עם האתגר הזה במהירות. הפתרונות קיימים ולא צריכים להמציא את הגלגל. היו מי שהמשילו את המצב למלחמת יום כיפור, והם צודקים: למרבה הצער, אלה שיושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות שבויים בקונספציה ובתסריטים לא מתאימים, ודאי שלא לגל השני של הקורונה. לא רק הקונספציה המוטעית מהווה גורם לכאוס שאנחנו נמצאים בה. סיבה מרכזית נוספת היא שאין חזון, אין אסטרטגיה, אין מצפן שלפיו כולם הולכים - דברים שיש לכל ארגון שרוצה להצליח, היי-טק או לא היי-טק. אין ניהול סיכונים טוב ומסודר, ויש ניסוי - ויותר מדי טעיה. וזה מסוכן, כי מדובר בחיים של כולנו. בשורה התחתונה: מחדל הדטה הוא ללא ספק אחד המחדלים החמורים שיצטרכו לתחקר אותם אחרי המגיפה. לא עכשיו, כי זה לא הזמן לוועדות חקירה. מה שכן חייבים לעשות עכשיו הוא לשנס מותניים ולגייס את כל המוחות הטובים שיש באומת החדשנות, כדי שנשטח את העקומה והיא לא תזנק מחדש, בין אם יהיה סגר מלא או לא.

"הבנו שעלינו להשתנות, ושהשינוי האמור הוא לא רק טכנולוגי אלא גם תפעולי ועסקי. כיום, כל מפתח בחברה לא מתמחה בתחום עשייה ספציפי - אלא מעורב, שותף ומבצע את כל חלקי הפיתוח. ככה אנחנו מייצרים גמישות תפעולית-הנדסית ומביאים כלים ושירותים טוב ומהר יותר", אמר מייקל גאלוואי, מנהל הנדסה בכיר בנטפליקס. גאלוואי דיבר בכנס Agile Israel 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספרקס, נערך באחרונה באופן וירטואלי, בהשתתפות מאות אנשים. לדברי גאלוואי, "יש לנו תרבות וערכים. אלה אבני בניין מרכזיות בחברה. הערכים הם חופש ואחריות למהנדסים. המשמעות של זה היא שלכל מהנדס יש גישה למערכות שבייצור, כל אחד מהם יכול לראות את כל שורות הקוד, ומהנדס חדש יכול לעשות שגיאות רבות בלי שיאונה לו כל רע. זה קשור לעובדה שאנחנו מעודדים את המהנדסים לקבלת החלטות עצמאיות, אנחנו משתפים מידע באדיקות, בפתיחות, באופן נרחב - ובמכוון. המידע לא נשמר ב-'עמודים', באיים בודדים. זה קורה גם כשקורים דברים גרועים. אנחנו מאמינים שחשוב להציף גם את הדברים שלא מצליחים, כי בסופו של יום, כך מגיעים לביצועים טובים יותר". [caption id="attachment_319570" align="alignleft" width="300"] מייקל גאלוואי, מנהל הנדסה בכיר בנטפליקס. צילום: יח"צ[/caption] "הגענו לאן שהגענו כי אנחנו מפתחים גם כלים לשיפור השירות", הסביר. "אנחנו משפרים בכל יום, ויכולים לעשות זאת בגלל מימוש של 'מחזור פיתוח מלא'. משמעות המושג היא שאין לנו צוותים שונים לפיתוח, בדיקות, תפעול, תמיכה, הטמעה ועיצוב. כל אחד אחראי על הכול, תוך לימוד הדדי ומערכת של משובים". כך בוצע השינוי "שינוי הוא קשה בכל מקום ובכל עת", אמר גאלוואי. "הוא קשה ממגוון סיבות: העדר דחיפות, העדר חזון, אין קשר הדוק בין המפתחים, אין מחויבות משותפת, ולכן - אין גם מימוש. כדי להצליח בשינוי, נדרשים אג'יליות, משובים אין קץ וסקרנות. רק אם דוחפים את השינוי, כולם מתגייסים אליו ומבינים שכדאי ללכת לעברו". לדבריו, "השינוי בתפיסת הפיתוח אצלנו קרה במקביל לשינויים שהחברה עברה בעשור הקודם. בין 2007 ל-2011 היינו בעיקר חברת DVD. אז התחלנו לעבור לענן וכך נזרעו זרעי ה-DevOps הראשונים אצלנו. לאחר מכן, עסקי הזרמת התוכן צמחו מהר מאוד, ובין 2011-2013 שילשנו שירות זה. בשנים האלה הכול השתנה, ולא רק בגלל עליית הסדרה בית הקלפים. בכל חודש נוספו לנו מיליון מנויים, זה השפיע על הכול, כולל על הפיתוח". "בעבר", הסביר, "צוותים שחררו כלים ושירותים מדי חודש. הם עבדו באיים נפרדים, באופן מרוכז. ב-2012 צוותי ההנדסה הבינו שהם לא יכולים להמשיך לעבוד באותה הצורה. לצד תחילת העבודה בענן נשמע המשפט שלפיו 'הדטה סנטר מרעיל'. אז השקענו מחשבה רבה במענה לשאלה מה עלינו לעשות. ידענו שעלינו לשנות את העקרונות שלנו, כדי שנוכל לרוץ מהר, כמו סטארט-אפ. כך נולד החזון שלפיו על המהנדסים לדעת ולהיות בעלי כישורים לכל שלבי הפיתוח, ההטמעה, העיצוב, התמיכה והבדיקה. זה נעשה לצד עוד שלושה דברים: תיעדוף שמאפשר את מחזור הפיתוח המלא, בניית מסגרות עבודה מתוקפות ובנייה אוטומטית, שהחליפה את כלי הלגאסי. מה שחשוב הוא לא בניית הכלים אלא המענה: בנינו כלים למימוש החזון, שחררנו את המהנדסים מהמקום הנעול שבו הם היו והשקענו בחופש". "השינוי מומש ובעצם הפכנו לארגון פיתוח", סיכם גאלוואי. "הבנו שנדרש לחסל את אי היעילות ולספק ערך עסקי דרך ההנדסה והפיתוח. נדרשנו להיות גמישים, בלי לשכור עוד אלפי עובדים. בנינו יחסי קירבה בין הצוותים, עם יכולת לתקן. עתיד מהנדסי נטפליקס הוא בתיקון בעיות בטרם הופעתן. נדרש לתת מענה להיבטי הדחיפות, בניית החזון, רתימת העובדים לשינוי, מיקסום של ההקשרים ובניית האמינות. רתמנו את העובדים לשינוי בין השאר בכך ש-'ערבבנו' צוותים, כך שיהיו בהם מהנדסים בעלי רקע שונה, וכך הם ישתפו איש את רעהו בידע. שמנו דגש על משובים. איך אנחנו יודעים שצדקנו? כי לקוחות אמרו לנו שזו הדרך הנכונה".

את תקופת הסגר וההשבתה שבאה עימה ניצלו בסניף הישראלי של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) כדי להאיץ ולהשלים את עבודות העיצוב מחדש של מטה החברה בקדימה-צורן. כבר בכניסה אל מתחם המשרדים החדש מושכת את העין עמדת מולטימדיה עם מסך מגע ענק, המאפשרת הדגמה ב-3D של הטכנולוגיות המעודכנות ביותר של החברה, כולל, בין השאר, סיור בין הדוכנים ביריד חדשנות וירטואלי, המציג את הפיתוחים החמים של החברה. [caption id="attachment_319554" align="alignnone" width="600"] עובדי שניידר אלקטריק שומרים על ריחוק חברתי במבואת הכניסה החדשה. צילום: יח"צ[/caption] עוד כולל המתחם הדגמה חיה של פתרונות החברה בתחומי ניהול האנרגיה. הצבע הבולט במתחם המשרדים הוא ירוק, כצבעה הרשמי של שניידר אלקטריק, והוא מעטר את המטבחונים החדשים, חדרי הישיבות, פינות ישיבה וחללי האופן ספייס החדשים, המאכלסים את 120 עובדי החברה. [caption id="attachment_319557" align="alignnone" width="600"] עושה חשק לישיבה? חדר הישיבות המרכזי החדש. צילום: יח"צ[/caption] פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, ציין במהלך הצגת המשרדים החדשים, כי "מדובר על השקעה גדולה שביצענו מתוך אמונה אדירה בשוק הישראלי. שניידר אלקטריק מצויה בעיצומו של תהליך גידול ומעורבות הולכת וגדלה במגוון פרויקטים בעלי סדר גודל לאומי, במגוון של תחומים הנוגעים בתשתיות הקיומיות לחיינו, ואשר משפיעים וישפיעו בצורה ישירה על החיים של מיליוני ישראלים. המשרדים החדשים שלנו יספקו לנו את התשתית הנדרשת על מנת להביא לידי ביטוי את הגידול במוטת הפעילות שלנו, יאפשרו לנו לארח יותר לקוחות, להציג להם מגוון של הפתרונות שלנו בצורה בלתי אמצעית, ולקיים ראש חץ יעיל ואפקטיבי לפעילותנו בשוק המקומי". דיילי ציפי ביקרה במשרדים החדשים, שוטטה במסדרונות וחזרה עם כמה תמונות. [caption id="attachment_319560" align="alignnone" width="600"] להגיש כמו בבית בפינת הישיבה. צילום: יח"צ[/caption]

מניית נטפליקס רשמה ביום ו' צניחה של כ-6.5% בשערה, על אף שהחברה פרסמה יום קודם לכן תוצאות חיוביות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. לאחר סגירת שערי וול-סטריט, במסחר שמעבר לדלפק, נשאר השער שלה יציב, פחות או יותר. הסיבה לתגובה השלילית של המשקיעים היא התחזית של חברת הסטרימינג שהגידול במספר המנויים החדשים יקטן במחצית השנייה של השנה - תוצאה של המשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה. לעומת זאת, במחצית הראשונה של השנה החברה הכפילה את מספר המנויים שלה וברבעון השני הוא גדל ב-10 מיליון - הרבה מעבר לתחזיות. גם כאן מדובר בהשפעה של הקורונה והעובדה שבעקבות הסגרים שהמגפה הביאה אתה, אנשים נשארו יותר בבית, כאשר חלקם אף פוטרו - מה שפינה להם זמן לצפות בנטפליקס. ההוצאות הכלליות של החברה גדלו ברבעון המדווח ב-13.6% ל-4.8 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות גדלו הרבה יותר – ב-25%, ל-6.15 מיליארד. הרווח התפעולי רשם עלייה של יותר מ-90% - ליתר דיוק, 92.4% - ועמד על 1.4 מיליארד דולר, הרווח הנקי זינק ב-76.1% ל-720 מיליון והרווח הנקי למניה קפץ ב-165% ל 1.59 דולר. בהודעה לעיתונות של נטפליקס צוטט גרגורי ק. פטרס, מנהל התפעול ומנהל ההפקות של החברה, כמגיב על התוצאות. הוא אמר כי "אנחנו עוברים תקופה לא ברורה עם הגבלות קשות, שמביאות לרצון של הציבור לחפש בידור. בתקופה קשה זו אנחנו מנווטים את החברה כדי להיטיב עם הלקוחות שלנו, ואנחנו שוקדים על הבאת סדרות וסרטים חדשים".

ניו-יורק סבלה ממקרים רבים של הידבקויות ותמותה כתוצאה מהקורונה, מאז שהנגיף הארור חדר לחיינו והחל לשגע את העולם. אלא שבאחרונה, המגפה מתמתנת בעיר, והעניינים אט אט חוזרים לשגרה. כך גם תעשיית ההיי-טק שלה, ובתוכה גם ההיי-טקיסטים הישראליים שעובדים בתפוח הגדול. לפני ימים אחדים נחתה בניו-יורק משלחת של בכירים מההיי-טק הישראלי, בהובלת אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, כדי לתמוך בעובדים שנשארו בעיר ולהתניע מחדש את הפעילות העסקית בה. JVP פתחה לפני ארבעה חודשים, רגע לפני פרוץ הקורונה, בלב הסוהו שבמנהטן מרכז סייבר בינלאומי, בשיתוף עיריית ניו-יורק. המרכז, שנקרא מרגלית סטארט-אפ סיטי ניו-יורק, כולל 28 חברות, מחציתן ישראליות, שמרכזות משם את פעילותן העסקית בצפון אמריקה. כמו כן, פועלת בו תוכנית האצה לסטארט-אפים מכל העולם בתחום הסייבר. המרכז הוקם בשיתוף הזרוע הכלכלית של עיריית ניו-יורק, NYC/EDC, האוניברסיטאות קולומביה, קורנל, NYU ו-CUNY, ושורה של שותפים נוספים. הוא פועל לפי הסטנדרטים המחימירים ביותר של Safe Work Zone שקבעה מדינת ניו-יורק בכל הקשור לקורונה, וכך מאפשר לעובדים שנמצאים במקום סביבת עבודה בטוחה. [caption id="attachment_319541" align="alignnone" width="600"] חוזרים לעבודה במרכז הסייבר של JVP ועיריית ניו-יורק, עם אראל מרגלית, יו"ר ומייסד הקרן. צילום: שחר עזרן[/caption] בין המגיעים לניו-יורק יחד עם מרגלית היו מנכ"לים ובכירים מחברות הפורטפוליו של JVP, בהם מארק גזית, מנכ"ל ת'טה ריי (ThetaRay), גיא מוסקוביץ', מנכ"ל קורונט (Coronet), וציקי פרידמן, מנכ"ל קופיילוט (Copilot). הם נחתו בעיר לאחר שבמשך כמעט ארבעה חודשים, קשרי ההיי-טק בינה לבין אומת הסטארט-אפ היו בהולד. הבכירים מישראל קיימו בניו-יורק שורה של פגישות עסקיות, להנעת מערכת היחסים בין החברות והאקו-סיסטמים בשני מרכזי ההיי-טק מהבולטים בעולם. לרגל הביקור מישראל נערך במרכז אירוע "חזרה לעבודה". מרגלית אמר באירוע כי "אי אפשר לקיים יחסים עסקיים לארוך זמן רק בזום. כדי ליצור קשרים עסקיים בינלאומיים אמיתיים, הישראלים צריכים להיות נוכחים בבירת הכלכלה העולמית, ניו יורק. כדי שכלכלת ישראל תחזור לשגשג, ההייטק הישראלי צריך לחזור לשגשג, והעבודה בניו-יורק היא אמצעי קריטי כדי שזה יקרה". [caption id="attachment_319544" align="alignnone" width="600"] אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, עם אחת מאומניות הגרפיטי שהציגו באירוע. צילום: שחר עזרן[/caption] גזית הסכים עם מרגלית וציין באירוע ש-"מי שאומר שאפשר לעשות הכול בזום ומרחוק – טועה. יש לנו עובדים שלא ראו האחד את האחרים ארבעה חודשים והמצב הזה, שבו חוזרים להיפגש, משתפים מידע, מדברים ומתחברים, הוא נפלא. הבית ש-JVP מספקת לנו בניו-יורק והתמיכה של עוד בכירים ומנכ"לים נותנים את החיזוק שצריך כדי להתניע מחדש". נפתלי אמר כי "לחכות שתיגמר הקורונה (כדי לחדש את הקשרים - ד"צ) זו טעות גמורה. פשוט צריך להבין שזה המצב ולהתאים אליו את החברה, העובדים, צורת העבודה". [caption id="attachment_319545" align="alignnone" width="600"] עבודות הגרפיטי ברחוב ברודוויי בניו-יורק. צילום: שחר עזרן[/caption] יש לציין שב-JVP בחרו לכבד באירוע את המפגינים למען זכויות השחורים בארצות הברית ואירחו באירוע החזרה לעבודה אומני גרפיטי שציירו את אומנותם על לוחות עץ שהוצבו לכל אורך רחוב ברודווי, שבו ממוקם המרכז, בזמן המהומות. דיילי ציפי חובבת התיאטרון והטכנולוגיה, שהתלוותה לסיור והתבאסה מכך שהיא לא יכולה הייתה לצפות בהצגות במהלכו, "התנחמה" בגרפיטי ובעיקר התרשמה מההתנעה מחדש של יחסי ההיי-טק בינינו לבין האמריקנים.

הסטארט-אפ הישראלי סייבלום יפתח פתרונות להגנת סייבר לכלי רכב, בשיתוף פעולה עם מעבדות המחקר בתל אביב של קבוצת רנו, שכוללת גם את מותגי הרכב ניסאן ומיצובישי - כך נודע לאנשים ומחשבים. ההסכם בין שתי החברות נחתם לאחר הוכחת היתכנות מוצלחת של הטכנולוגיה של סייבלום. מעבדות המחקר של רנו פועלות בארבעה תחומי חדשנות מרכזיים, במטרה לפתח את תחבורת העתיד: רכב חשמלי, רכב מחובר ושירותים מחוברים, רכב אוטונומי ושירותי ניידות חדשים. כחלק מהמערך הזה, אחד התחומים בהם מתמקדות המעבדות בתל אביב הוא הגנת סייבר. "במעבדה אנחנו בוחנים גישות חדשניות לפתרון הבעיות החשובות ביותר בתעשייה שלנו, בהן הגנת סייבר", אמר אטיאן ברבייה, מנהל מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בתל אביב. "ניהול אבטחת תוכנה כבר אינו בגדר אופציה עבור יצרני הרכב והצוות של סייבלום פיתח את עקרונות היסוד לטכנולוגיה הנחוצה כדי להפוך את העתיד הזה למציאות". שיתוף הפעולה בין החברה הישראלית למעבדות יתבצע על בסיס המודל של כלי הרכב של קבוצת רנו ועל בסיס חיבורים בין רכיבי תוכנה וחומרה. הערכת הסיכונים לתעשיית הסייבר נעשית כיום ברובה באופן ידני, או בכלים אוטומטיים ברמת רכיב אחד. בגלל העובדה שהמערכות בכלי הרכב הן מורכבות וכוללות רכיבים רבים עם קישורים שונים, יש דרישה מצד חברות הרכב לקבל פתרונות שכוללים תהליכים אוטומטיים המכסים את כל הרכיבים בתוך הרכב העתידי. הפתרונות של סייבלום מזהים אוטומטית טווח רחב של חולשות אבטחה בכל יחידות הבקרה של הרכב. לדברי סלאבה ברונפמן, מנכ"ל החברה, "הפיתוח המשותף עם המעבדות יאפשר לקבוצת רנו לקבל נראות מלאה לכל איומי הסייבר בתחום זה". סייבלום הוקמה ב-2015 על ידי ברונפמן ושותפו, מיכאל אנגסטלר, ומאז היא מפתחת פתרונות לזיהוי ומניעת מתקפות סייבר. רנו היא אחת הקבוצות הגדולות של יצרניות הרכב בעולם. מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי פועלת מאז 2015 בפארק עתידים בתל אביב ועד היום הובילה 15 פרויקטים עם חברות סטארט-אפ בתחומי החיישנים, אבטחת הסייבר, הדטה והבינה המלאכותית. המעבדות מתפרשות על פני שטח של 1,600 מ"ר, שמיועד לסטארט-אפים שרוצים לבדוק טכנולוגיות על כלי רכב.