כתב: ניר כמון, מנהל המערך הטכנולוגי של חברת האבטחה וניהול המידע קווסט. אף ארגון אינו חסין: בזמן שארגונים מתאימים עצמם למציאות החדשה, אנחנו עדים למספר הולך וגדל של נסיונות תקיפה מסוגים שונים. משתמשי הארגון שעובדים מרחוק הפכו למטרה מועדפת וקלה יותר עבור אותם תוקפים. כמו כן, בזמן שמאמצים רבים מושקעים בהגנה על ה-Perimeter מפני איומים חיצוניים, ליבת הארגון ונכסי המידע לא מקבלים תשומת לב מספקת. תשתית ה-Active Directory הינה תשתית קריטית, בעלת ערך רב, ולכן, מהווה מטרה בעלת פוטנציאל נזק גדול לארגון. אבטחת ה-Active Directory היא מסע אשר ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות. למה בכלל להשתמש ב-Active Directory כדי לתקוף את הארגון? ה-Active Directory הוא לב ליבו של הארגון. הפופולריות הרבה שלו הפכה אותו למטרה מועדפת ביותר עבור תוקפים המבצעים שימוש בכלים שונים על מנת לאסוף מידע ולבצע שינויים בכל הקשור למשתמשים, שרתים, תחנות קצה ועוד. הם מנצלים את הידע הרב שברשותם על מנת לאתר חולשות ובעיות קונפיגורציה שיהוו נקודת כניסה. לרוב, פערים אלה עוברים בירושה וצוותי ה-IT אינם מודעים לכך. ההאקרים ישתמשו במידע ובהרשאות שהשיגו בכדי לנוע בצורה רוחבית ברשת הארגון ואף להוציא לפועל מתקפות שונות, עד כדי השבתת הארגון. הדבר נכון גם על רקע העובדה ששירותי הענן הופכים כיום רלוונטיים מתמיד. אלה מצריכים שימוש בתשתית ה-Active Directory לטובת ניהול האובייקטים השונים, מתן הרשאות ועוד. ברגע שתוקף ביסס אחיזה ב-Active Directory - המשחק הסתיים. [caption id="attachment_320820" align="alignnone" width="600"] כדי שהארגון ינצח במשחק הזה, עליו להגן היטב על ה-Active Directory. מקור: BigStock[/caption] הבעיות השונות והמתקפות הנפוצות כמו שאר הרכיבים בתשתית הארגונית, גם ה-Active Directory סבל לאורך השנים ועודנו סובל מבעיות אבטחה ופערים שונים. נוסף על כך, המטרה של התוקף תהיה להוציא לפועל מתקפה מתוחכמת, שקטה וברקע. לרוב תהיה זו מתקפה עוקפת Event Log, כדי שלצוותים השונים לא תהיה נראות על המתרחש בזמן שהתוקף מכין את הקרקע ואוסף מודיעין. בין המתקפות הנפוצות כיום: DCSync, DCShadow, Password Spraying, Golden Ticket, AdminSDHolder Modifications, Pass the hash, Pass the Key ועוד רבות אחרות (לרובן אף ניתן למצוא מדריכים מפורטים ברחבי האינטרנט). על מנת לזהות מתקפות מסוג זה יש צורך לתפוס אותן בזמן אמת - משימה קשה בפני עצמה. במידה שהתוקף יטשטש עקבות וימחק את הלוגים המובנים יהיה כמעט בלתי אפשרי לאתר אותה. כאן נכנסים לתמונה הפתרונות של Quest. פתרון ה-Quest Change Auditor על ידי שימוש בפתרון ה-Change Auditor Quest נקבל את הנראות הנדרשת לאיתור מתקפות שונות, להגן על האובייקטים החשובים ולקבל התראות בזמן אמת - החל משאילתות LDAP ועד למי ביצע פעולה חשודה, ויש רבות נוספות. מהו ה-Quest Change Auditor? זוהי מערכת Auditing בזמן אמת, המספקת נראות בכל הקשור לאירועים ופעילויות חשודות שמתרחשות בסביבת הארגון. אחד מיתרונותיה הבולטים של המערכת הוא שהיא בלתי תלויה ולכן, לא נשענת על ה-Event Log ומנגנון ה-Audit הטבעי של מערכות ההפעלה כדי שיספקו לה מידע על המתרחש, אלא מייצרת את האירועים באופן עצמאי על ידי ביצוע יירוט מהזכרון. היא אף מנרמלת ומעשירה את האירועים בערכים כגון: מי ביצע את הפעולה? מהי הפעולה שבוצעה? מתי היא בוצעה? ומה הערך שקדם ומה הערך הנוכחי? - כל זאת מבלי ליצור עומס על האובייקטים המנוטרים. היתרון הבולט השני הוא היכולת לבצע הגנה על אובייקטים רגישים כך ששום משתמש שאינו מורשה לבצע שינויים לא יוכל לעשות זאת, גם אם הוא משתמש בעל הרשאות גבוהות. למשל, קבוצת Domain Admin הינה קבוצה רגישה ביותר, וניתן להגן עליה כך שגם משתמשים בעלי הרשאת Domain Admin לא יוכלו לבצע שינויים ללא הרשאה מתאימה. כמו כן, מכיוון שהמערכת הינה מודולרית, ניתן לקבל מעטפת לשרתי ה-Exchange, שרתי הקבצים, O365 ועוד - ואין זה משנה אם סביבת הארגון הינה סביבה מקומית, היברידית או מבוססת ענן. יתרון נוסף שגלום במערכת הוא בתחקור האירועים השונים, שיבוצע בצורה פשוטה ומהירה, על ידי שימוש במנוע חיפוש אלסטי (Quest ITSS) דמוי גוגל, בו ניתן יהיה לחפש כל ערך ולקבל תמונת מצב רחבה ומקיפה על הפעולה או התהליך שבוצע. Quest הינה שותף ISV מוביל של מיקרוסופט, עם מגוון פתרונות רחב בתחומי אבטחת המידע, הניהול והמיגרציה, והיא מספקת מענה לניהול הסיכונים והרגולציות השונות.

משרד הבריאות העלה לאוויר לפני ימים אחדים את הגרסה העדכנית של אפליקציית המגן - 2.0, שפותחה על ידי אגף מערכות מידע ומחשוב במשרד, בראשות המנמ"רית, רונה קייזר. האפליקציה נועדה לסייע למאמצים לקטיעת שרשרת ההדבקה של הקורונה ולהתריע בפני משתמש על חשיפה אפשרית לחולים מאומתים שהיו בקרבת המשתמש. זאת, על ידי שימוש בטכנולוגיית הבלוטות', בנוסף לשימוש בטכנולוגיית ה-GPS, שהייתה קיימת כבר בגרסה הראשונה. בראיון ראשון לאחר פיתוח הגרסה החדשה מספרת קייזר על ההיבטים הטכנולוגיים שיושמו באפליקציה, מה ההבדלים בינה לבין הגרסה הקודמת ואיזה מקום היא תופסת במאבק הכולל בנגיף. מהו ההבדל בין גרסה 2 של המגן לגרסה הראשונה וכיצד זה עובד? "השוני העיקרי הוא ברמת הדיוק. המטרה הייתה לצמצם במידת האפשר את היקף הטעויות בזיהוי חולים או כאלה שעלולים להידבק. כולנו שמענו על התקלות שהיו, שהן בלתי נמנעות בסדרי גודל כאלה, אבל היה לנו ברור שצריך למצוא פתרונות שיגדילו את רמת הדיוק ויסייעו באופן ישיר לצמצום שרשרת ההדבקה, ובכך ישפיעו על עקומת התפשטות המחלה. אחד הדברים שאפשרו זאת הוא הטמעת טכנולוגיית הבלוטות' באפליקציה, המשפרת את הדיוק ובעלת טווח טעות קטן יותר באופן משמעותי". במה היא טובה יותר מטכנולוגיות אחרות? "ראשית, מדובר בטכנולוגיה מוצפנת ברמה גבוהה, וכך היא שומרת על הפרטיות באופן מובהק. מכאן הבנו שהשימוש בבלוטות' יגביר מאוד את אמון הציבור ביכולת האפליקציה להגן על הפרטיות - נושא רגיש מאוד. אבל אנחנו לא זונחים את ה-GPS, וכעת יהיו שני מקורות שיתנו אינדיקציה למפגש עם חולה קורונה מאומת, ברמת דיוק גבוהה יותר". כיצד מועבר המידע? "כאשר חולה מאומת משתף מידע בהסכמה, בטכנולוגיית בלוטות' - משותף הקוד המוצפן שלו והוא מועבר לשרת ההפצה שלנו. אחת לכמה שעות המכשירים מבצעים משיכה משרת ההפצה של אותו קוד מוצפן, ואז מתבצעת הצלבה. אם נמצאה התאמה, מופיעה במכשיר של המשתמש התראה שהוא נחשף לחולה קורונה מאומת. היתרון המרכזי בשימוש בכלי זה הוא בעובדה שלא נדרש זיכרון. האפליקציה שומרת על המכשיר שלך את המקומות שבהם היית ב-14 הימים האחרונים, והשיתוף שלהם עם החוקר האפידמיולוגי תורם לקיצור התהליך ובעיקר להקטנת מספר הטעויות". מה לגבי הצריכה המוגברת של הסוללה בעקבות השימוש בבלוטות'? "זה היה אחד האתגרים שלנו בפרויקט, והשקענו בו מאמצים רבים. באמצעות טכנולוגיות ייחודיות הצלחנו להוריד את צריכת הסוללה בשימוש באפליקציה באחוזים ניכרים, כאשר זה כמובן תלוי טלפון, מודל, יצרן ומערכת הפעלה". [caption id="attachment_313128" align="alignnone" width="600"] אפליקציית המגן. צילום מסך[/caption] באמצעות אילו כלים פותחה המגן 2.0? "האפליקציה פותחה בקוד פתוח, תוך שילוב של React Native ו-Native, היא מבוססת דטה שנצבר בחקירות האפידמיולוגיות ומשולבים בה אלגוריתמים מורכבים של חישוב מרחוק וקריפטוגרפיה, שמשתפרים כל הזמן. זו מהות הפעילות שלנו מהיום שבו זיהינו את המגיפה. היא מיישמת את מדיניות משרד הבריאות, שממוקדת בצורך לאתר במהירות מגעים עם חולי קורונה מאומתים ועל ידי בידוד, לקטוע את שרשרת ההדבקה באופן מדויק ככל הניתן". בדיונים בכנסת ובממשלה דובר על כך שבשלב מסוים האפליקציה תהיה חלופה אזרחית לכלי השב"כ. עד כמה אנחנו קרובים לזה? "אני לא יודעת מה קורה עם הכלים האחרים. אני יכולה לומר היום בוודאות דבר אחד: המגן 2.0, עם טכנולוגיית הבלוטות', היא האפליקציה הכי מדויקת שקיימת כיום, ולכן גוגל ואפל תומכות בטכנולוגיה זו. אני יכולה לומר בוודאות שהיא לא מסתמכת על איכון טלפונים. האם זו חלופה לכלים אחרים? אינני יכולה לומר זאת". כלומר, יש מצב שאדם יקבל התראות גם מהשב"כ וגם מהמגן 2.0? "נכון להיום, כן". מה צריך לקרות כדי שהאפליקציה תוכל בכל זאת להוות חלופה לאיכוני השב"כ? "זה תלוי בהיקף השימוש בה באוכלוסייה. נכון לעכשיו הורידו אותה, הן את הגרסה הראשונה והן את זו השנייה, כשני מיליון איש ו-50% מהם משתמשים בה - שזה נתון יפה, אבל לא מספיק. עם זאת, הגרסה החדשה נמצאת באוויר מעט זמן וקשה לחזות את העתיד. זה תלוי מאוד בשיתוף הפעולה של הציבור, שיפנים שמדובר באפליקציה וולונטרית שמטרתה להעמיק את הערבות ההדדית של כולנו במאבק במגיפה. מדובר בחלק מהנושא של אמון הציבור, שכפי שאנחנו יודעים אינו במיטבו בימים אלה ונעשות פעולות כדי לשקם אותו". האם נעזרתם בגורמי חוץ בפיתוח הגרסה החדשה? "כן. השתתפו בפיתוח שתי חברות - מטריקס ו-iGates, לצד מתנדבים רבים, כולל מקהילת הקוד הפתוח, וכן מומחי אבטחת מידע והגנת הפרטיות".

לצד ynet, וואלה! NEWS הוא אחד משני אתרי התוכן המובילים בישראל. יש לו יותר מ-90 מיליון ביקורים בחודש ויותר מ-20 מיליון צפיות וידיאו בכל חודש. יותר ממיליון ישראלים נכנסים מדי יום לאתר ולאפליקציה. עם שירותיה של וואלה! נמנים שירות דואר אלקטרוני בנפח בלתי מוגבל בלא עלות וכן שירות וואלה! VOD, אתר סרטים וסדרות לצפייה בחינם. "לפני כשנתיים התחלנו בתהליך מעבר לשירותי הענן של אמזון ווב סרוויסס, AWS. המטרה שלנו הייתה לחסוך עלויות רבות על אחזקת חוות שרתים ולשפר את שירותי המייל ואת חוויית הצפייה בתוכני הווידיאו", אמר שוטה פאפיאשווילי, סמנכ"ל הטכנולוגיה בוואלה!. "וואלה! נוסדה לפני 25 שנים", אמר, "ובמשך הזמן נאספו הרבה מאוד נתונים בשרתי החברה, בעיקר כאלה השייכים לשירות המייל, שיש לו 1.5 מיליון משתמשים פעילים. בשל כמויות מידע אדירות, מדי שנתיים נאלצנו לרכוש ארון שרתים לאחסון המידע, במאות אלפי דולרים. לפני כשנתיים הבנו שזה הזמן הנכון לעבור לענן. לאחר בדיקה של החברות בשוק, בחרנו ב-AWS. הצלחת המעבר של שירות הדואר הובילה אותנו לבצע מעבר שלם של הנכסים שלנו לענן. לפני המעבר הייתה לנו חוות שרתים בשטח 200 מ"ר". "עיקרון מרכזי שהנחה אותנו", ציין פאפיאשווילי, "היה, שלכלל עובדי התפעול שלנו יהיה מקום אחד עם מגוון שירותים רחב, שמציע גם ניהול אחסון וגם מגוון שירותים מנוהלים רחב, כגון בסיסי נתונים וכלים אפליקטיביים שונים, שיורידו את העיסוק בתשתית מהצוות שלנו ויאפשרו לנו להתרכז בליבה העסקית שלנו". כך, אמר, "אני מקבל מהם פתרון לתמיכה בתהליכי הווידיאו שלי בצורה אינקרמנטלית ועל פי הצורך, במקום להתחייב היום להשקעה כבדה מראש". האתגרים במעבר לענן, ציין פאפיאשווילי, "היו העברת 2 פטה בייט של אחסון לענן. נדרשנו לבצע חיבור ישיר עם סקריפטים שבנינו במיוחד להעברת המידע, הצפנה וכיווץ שלו. תוך כדי תהליך ההגירה היינו צריכים להמשיך להחזיק את האתר באוויר, מבלי להשביתו ולו לזמן קצר. צריך לזכור, אנו חברה ותיקה, לא נולדנו בענן - התשתיות והארכיטקטורה המקוריות נבנו לעבודה בחוות שרתים פיזית. עוד אתגר היה בהתאמת האפליקציות שלנו, כדי שהן ייהנו מיתרונות הענן". "התפעול של שירותי הווידיאו", ציין, "הוא מאוד חשוב, אבל גם יקר מאוד, כי זה מחייב Encoder  טוב, לצד רכש ותחזוקה של ציוד יקר. המעבר לענן נתן לנו אפשרות במודל כלכלי שתואם לפעילות העסקית שלנו וחוסך כסף רב לאורך תקופה. ההשקה של שירותי ה-Edge בישראל הייתה גם היא שיקול, כי זה מאפשר לנו הנגשה מקומית של התוכן לגולשים בשיהוי נמוך". "בנינו מערכת גמישה ואמינה לניהול ושידור של תכני ה-VOD", אמר, "באמצעות AWS Elemental MediaPackage. אנחנו טוענים סרטי וידיאו, אורזים אותם בזמן אמיתי לפורמטים שונים ומפיצים אותם דרך Amazon CloudFront לצופים בישראל ובכל מקום אחר. עם Elemental MediaConvert אנחנו מקודדים סרטים וקטעי וידאו לפרופילים שונים וגמישים ובפורמט שמוכן לשידור. השתמשנו גם במחשוב קצה - Lambda@Edge  - כדי לעשות אופטימיזציה של התוכן המשודר למכשירים שונים ולחסוך ברוחב פס. מעבר הווידיאו לענן הוכח כמשתלם". "אנחנו רוצים לעשות אתר אינטרנט טוב, ולעסוק כמה שפחות בנושאים שאינם בליבה העסקית שלנו, כמו תפעול שרתים ואופטימיזציה של וידיאו", סיכם פאפיאשווילי. "למרות כל האתגרים - בראייה לאחור, מדובר בהחלטה הכי טובה שעשינו".

אפל (Apple) הגישה תביעה נגד חברה בשם פרה-פיר (PrePear) שהיא בעצם אפליקציה ושירות שמאפשר למשתמשים לתכנן ארוחות ולמצוא מתכונים. הטענה: הלוגו בצורת אגס של פרה-פיר דומה מדי ללוגו התפוח של אפל. במסמכי ההתנגדות של אפל היא מציינת את הסיבה להתנגדות כ"זכות קדימה וסבירות לבלבול בסימן המסחרי" ו"בלבול כתוצאה מטשטוש הסימן המסחרי" , לפי חוק הסימנים המסחריים. מייסדי פרה-פיר אמרו, כי "אפל מתנגדת לסימן המסחרי של האפליקציה של העסק הקטן שלנו, פרה-פיר, ודורשת כי נשנה את הלוגו שלנו שיש לו צורה מובהקת של אגס, שנועד לייצג את המותג שלנו בעסקי ניהול מתכונים ותכנון ארוחות". עוד מציינת פרה-פיר, כי אפל "התנגדה לעשרות אפליקציות של עסקים קטנים עם לוגו שקשור לפרי", וכי רבים מהלוגואים הללו שונו או נזנחו כליל. "רוב העסקים הקטנים לא יכולים להרשות לעצמם עשרות אלפי דולרים שיידרשו להם כדי להילחם נגד אפל", אמר מייסד החברה. מייסדי פרה-פיר מדגישים שהחברה שלהם היא קטנה מאוד, שעובדים בה רק חמישה אנשים. המאבק המשפטי נגד אפל כבר עלה "אלפים רבים של דולרים", והם נאלצו לפטר אחד מאנשי הצוות בשל נטל העלויות המשפטיות. "החוויה של להיות מותקף משפטית על ידי אחת החברות הגדולות בעולם היא מפחידה מאוד, על אף שבבירור לא עשינו שום דבר שגוי, ואנו מבינים למה מרבית החברות פשוט ויתרו ושינו את הלוגו שלהן". עם זאת, החברה מצהירה שהיא חשה "חובה מוסרית להתמודד מול הפעולה המשפטית התוקפנית של אפל נגד חברות קטנות, ולהילחם למען הזכות להשאיר את הלוגו שלנו. אנו מגינים על עצמנו מפני אפל לא רק כדי להשאיר את הלוגו שלנו, אלא כדי להעביר מסר לחברות טכנולוגיה גדולות, שלהצקה והפחדה של עסקים קטנים יש השלכות". פרה-פיר אף השיקה עצומה באתר Chang.org, תחת הכותרת "הצילו את האגס מהתפוח (משחק מילים עם שם החברה)! להפסיק את ההתנגדות התוקפנית של אפל לעסקים עם לוגו של פרי". בעת כתיבת

שיתוף פעולה בינלאומי בין חברת ההיי-טק 3M והארגון החברתי United Way מגיע גם לישראל: שני הארגונים יתמכו בפרויקטי סיוע לאנשים שנפגעו ממשבר הקורונה בארץ ובאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בכלל - בהיקף כולל של 20 מיליון דולר. ישראל היא אחת מ-12 מדינות ב-EMEA שבהן יקבלו את המענקים של 3M, שיופנו לפרויקטי סיוע בתחומי התזונה, הבריאות הפיזית והנפשית, החינוך, המודעות למגפת הקורונה ועוד. כל זאת, בהתאמה לצרכים המקומיים הדחופים ביותר ולהיקף התפשטות הנגיף במדינה. בישראל, התוכנית תבוצע על ידי 3M ומתן-משקיעים בקהילה, שמייצג את United Way בארץ. אלה יחלקו את המענקים למספר פרויקטים, ביניהם פעילות להפגת בדידות בקרב קשישים, מתן מחשבים למשפחות עם ילדים שאין להם מחשב בבית וחלוקת ציוד מיגון למתנדבים. מעבר לתרומה הכספית, עובדי 3M ישראל יתנדבו בפרויקטים השונים ויתרמו מזמנם. איזבל צדיקוב, מנהלת שלוחת 3M בישראל, אמרה כי "מאז ומעולם אנחנו פועלים לטובת שמירה על מיגון, בטיחות ובריאות של אנשים, ושיפור איכות חייהם. יש לנו את הכוח המניע, היכולת והכוונה לעשות זאת. במסגרת התוכנית נסייע, גם בישראל, למגוון אוכלוסיות, כגון ילדים וקשישים, על מנת שיוכלו להמשיך בלימודים מהבית, ולהתמודד עם ההשלכות של הריחוק החברתי והבדידות במהלך תקופה בלתי רגילה זו". עינת רובינשטיין, סמנכ"לית מתן- United Way Israel, ציינה ש-"ארגון United Way העולמי מסייע לקהילה יותר מ-130 שנים, אולם היקפו של משבר הקורונה והשפעותיו מרחיקות הלכת על בריאותם של אנשים, המוביליות החברתית, הכנסתם והביטחון התעסוקתי שלהם הציב רף חדש של אתגרים שיש לתת להם מענה. אנחנו מתמחים בייזום וניהול של פרויקטים חברתיים בשיתוף חברות וארגונים ויחד עם 3M בנינו תוכנית לשפר את חייהם של חלק מהאוכלוסיות שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה".

שש החברות הבורסאיות שנכנסו החודש למדד ת"א 35 – הכולל את 35 החברות ששווין הוא הגדול ביותר בבורסת תל-אביב, השתתפו אתמול (א') בטקס פתיחת המסחר, אשר נעשה ברוח ימים אלו – באופן וירטואלי. שש החברות הן מטריקס (Matrix), נובה (Nova), סאפיינס (Sapiens), מיטרוניקס (Maytronics), אופקו (OPKO) ואנרג'יקס. את הטקס פתח ניר קסטרו, ממחלקת המסחר והמדדים של הבורסה, ואמר: "מדובר בשש חברות היי-טק שנכנסות למדד תל-אביב 35 וזה אירוע חסר תקדים. אין ספק שנגיף הקורונה הביא עימו לא מעט אתגרים, אך גם הזדמנויות עבור חברות רבות, בעיקר מענפי הטכנולוגיה והביומד הנהנות מן המציאות החדשה שנוצרה, אשר השפיעה על תחומי החיים של כולנו. את התוצאות ניתן לראות בפריחה של מדדי הטכנולוגיה העולמיים וכמובן המדדים המקומיים. מדד ת"א 35 הופך להיות עם הטיה משמעותית יותר לחברות ההיי-טק. מדד ת"א 35 המעודכן מכיל נכון להיום 13 חברות מענפי הטכנולוגיה והביומד, המהוות כחצי משווי השוק המצרפי של המדד, העומד על כ-450 מיליארד שקלים". אחרי קסטרו הוזמנו לשאת דברים מנהלי החברות: ד"ר פיל פרוסט – יו"ר ומנכ"ל אופקו; אסי לוינגר - מנכ"ל אנרג'יקס; מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס; יונתן בשיא – יו"ר דירקטוריון מיטרוניקס; ורוני אלדור – נשיא ומנכ"ל סאפיינס. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה [caption id="attachment_320826" align="alignnone" width="600"] ניר קסטרו. צילום מסך מתוך שידור הבורסה לני"ע[/caption]

אמיר שלום, מנכ"ל מלינגו, ועינב עזרא מנהלת השיווק של החברה, קפצו לביקור במאורת הנמר. השניים זכו לקבלת פנים חמה של צוות אנשי אנשים ומחשבים וכמובן להסבר מרתק ומתבקש על תורת הנמר, מושא הערצתי. אמיר נתן בריף קצר על חברת מלינגו וסיפר כי היא חברה מובילה בישראל בתחום עיבוד טכנולוגיות שפה מתקדמות. מלינגו הינה חברה בת של קבוצת בריטניקה ארה"ב והיא הבעלים של המילונים המקוונים המוכרים והמובילים "מורפיקס" ו"רב-מילים". כמו כן סיפר אמיר שמלינגו מספקת פתרונות מתקדמים לניתוח שפה, כגון חיפוש מורפולוגי חכם וחילוץ וסיווג אוטומטי של תובנות מטקסטים חופשיים. מוצרי החברה משמשים לקוחות רבים, וביניהם גופים ציבוריים וחברות מובילות מתחומים שונים כגון בריאות, השכלה, ביטוח, פיננסים, קמעונאות, ביטחון, משרדי ממשלה ועוד. אמיר הסביר בהרחבה, כי בשנתיים האחרונות החברה שקדה על פיתוח מוצר ללימוד אנגלית באופן עצמאי והשיקה לאחרונה את מורפיקסקול – פלטפורמה מקוונת ללימוד אנגלית באישור משרד החינוך. "אספנו את כל הידע שצברנו במהלך 15 שנות הפעילות של אתר מורפיקס ויצרנו מוצר אונליין ייחודי, ללימוד פרטני של השפה האנגלית לדוברי השפה העברית", הדגיש אמיר. "מורפיקסקול קיבל את אישורו של משרד החינוך לטובת הלימוד המתוקשב בבתי הספר, ובתקופה האחרונה שימש רבות את צוות ההוראה בלמידה מרחוק. זיהינו מיד את הצורך בתקופת הקורונה, ופשוט פתחנו את מורפיקסקול לכל תלמידי ישראל למשך חודשיים ללא עלות", הוא סיפר. "הביקושים היו גבוהים מאוד, אלפי תלמידים וצוותי הוראה השתמשו במורפיקסקול ללימוד האנגלית מרחוק". לדברי עינב, "מורפיקסקול מספק את כל הכלים ללמוד ולתרגול אנגלית בזמן ובקצב אישי, בהתאם לגיל וברמות שונות. בנוסף ניתן לבצע באמצעותו תרגול למבחן פסיכומטרי, מבחן אמי"ר/אמיר"ם, תרגול למבחן GMAT וכן שיפור האנגלית לצורכי עבודה. זהו מוצר המתאים ללקוחות פרטיים ולארגונים". בצד ניתוח הטקסט הרחיב אמיר כיצד הטכנולוגיות החכמות של החברה מאפשרות פתרונות ייחודיים לאחזור מידע/חילוץ אוטומטי של תובנות מטקסטים חופשיים וכן בניית בוט טקסטואלי חכם לסביבה ארגונית, עם יכולת הבנת טקסט הטובה ביותר שקיימת כיום בשפה העברית. "אלו פתרונות שחוסכים זמן יקר ובעיקר הרבה מאוד כסף!", אמרה עינב, "השימושים בטכנולוגיה מגוונים וכוללים בין היתר: שיפור החיפוש הארגוני, בוט אוטומטי בשפה טבעית, ניתוח אוטומטי של פניות למוקד שירות, ניתוח סקרים טקסטואליים, סיווג וניתוח פניות מתומללות, סיווג טקסט חופשי לאבחנות רפואיות מובנות, חילוץ יישויות – למשל לטובת התאמת קורות חיים למשרות - ועוד". לסיום אמיר הביע תקווה כי משבר הקורונה לא יעצור את התנופה שבה נמצאת החברה, והביע מחויבות להמשיך ולספק גרסאות חדשות ומשופרות למגוון מוצרי מלינגו. יש למה לחכות.

פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב והמופקד על קתדרת גילינסקי ליזמות, טכנולוגיה, חדשנות וניהול, מונה למנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, זאת בנוסף לתפקידו כדקאן. במסגרת תפקידו ינהיג פרופ' צבירן את גיבושו ותכלולו של מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה, לרבות מסגרות ההוראה והיישום, תוך בניית התשתית הרלוונטית ועיגון מיצובה של אוניברסיטת תל אביב כאוניברסיטה היזמית של ישראל, וכשחקנית בינלאומית בתחום זה. מערך היזמות והחדשנות בהנהגתו של פרופ' צבירן יעבוד עם הסטודנטים והסגל ובשיתוף פעולה עם התעשייה ועם שותפים חיצוניים, במטרה להקנות את הידע הרלוונטי, לטפח יזמות ולתאם את מכלול הפעילויות לתמיכה ביזמות ובחדשנות בקרב קהיליית הקמפוס – סטודנטים, מרצים וחוקרים. מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה יכלול, בין השאר, את מרכז היזמות שהוקם לפני כשנתיים, מרכזי יזמות נושאיים שיוקמו ביחידות השונות, מעבדות תמיכה ביזמות, קשרי אקדמיה-תעשיה ועוד. בנוסף יתואמו פעילויות היזמות עם רמות - זרוע מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל-אביב; עם קרן ההשקעות האוניברסיטאית - טאו ונצ'רס; עם תחרות הסטארט-אפים; מועדון הסטודנטים ליזמות; ועוד.  לדברי פרופ' צבירן, "המטרה היא למנף את הידע הרב והניסיון שנצבר בהטמעת ערכי היזמות והחדשנות ולקדם את הרוח היזמית של הסטודנטים והסגל שלנו תוך יישום מתודולוגיות מתקדמות ללימוד ועשייה". צבירן גם לא מתעלם מאתגרי התקופה ומוסיף: "תקופת הקורונה גרמה להאצת תהליכים ולמעבר מהיר ללימוד מרחוק, שמהווה כיום את אחד האתגרים המרכזיים של האוניברסיטה. לייצר תמהיל שימשיך לשלב לימוד מרחוק בראייה ארוכת טווח, לצד המשך פיתוח הרוח והעשייה היזמית של האוניברסיטה".  אוניברסיטת תל אביב דורגה במקום ה-8 בעולם, והראשון מחוץ לארה"ב, בדירוג של 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם, במספר בוגריהם היזמים, לשנת 2019. זהו דירוג הנערך מדי שנה על-ידי חברת המידע העסקי פיצ'בוק (PitchBook). בדירוג נוסף של בוגרי תכניות לתואר שני במנהל עסקים, דורגה הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב במקום ה-13 בעולם, והיא היחידה הנכללת בין 25 האוניברסיטאות המובילות בתכניות ה-MBA.