רשת האסטטיקה אמריקן לייזר סיימה בימים אלו להטמיע פרויקט דיגיטציה של מערך הטפסים שלה באמצעות מערכת של חברת קומסיין, שיישמה את פתרון הטפסים באמצעות פיתוח אפליקציות על גבי טאבלטים, יצירת חוויית ממשק מיטבית הגנה על חיסיון המידע. אחד המרכיבים שאמריקן לייזר שמה עליהם דגש הוא אבטחת המידע ושמירה על הפרטיות ברמה גבוהה. לדברי רוני בלנקלדר, מנכ"ל אמריקן לייזר, שהוביל את הפרויקט יחד עם המנמ"ר, טל מזרחי, אמריקן לייזר בחרה להשתלב במגמה הגלובלית של שמירה על איכות הסביבה, לכן עברה לפורמט דיגיטלי ירוק על מנת לא לבזבז נייר מיותר, ובמקביל לשפר את חוויית הלקוח בסניף. "אנו רואים בשמירה על הסביבה צורך הכרחי ושמחים לתרום את חלקנו לסוגיה חשובה זו", אמר בלנקלדר, "המהלך יחסוך מאות שעות של עבודת תיוק והדפסות, ישפר את מעגל השירות ללקוח ויטייב תהליכים בסניפי הרשת". לדבריו, "הפרויקט כלל כמה שלבים, כאשר בתחילה מופו כל התהליכים, ולכל שלב הותאמו טפסים שונים. כך, למשל, שלב הייעוץ הראשוני במרפאות פותח טופס גרפי, המציג את אזור הגוף ומאפשר בלחיצה על כל אזור לקבל את הטפסים הרלוונטיים לסוג הטיפול ולאזור הגוף הרצוי. בכך, הייעוץ הופך למהיר ותכליתי, ותהליכי האישור מול הלקוח נעשים באופן מיידי". במסגרת הפתרון בוצעה התממשקות מלאה למערכת "רפיד" לניהול מרפאות הרשת, דבר אשר חסך תיוקים מיותרים, עבודה ידנית, הדפסות וסריקות בעלויות גבוהות. ההתממשקות גם מאפשרת להציג למטופל את הטופס המדויק לטיפול שלו בכל פעם שיבקר במרפאה. כדי להקנות תוקף משפטי מהימן לכל מסמך שנחתם, מתבצעת החתמה דיגיטלית כפולה ברמת "חתימה מאושרת", כשכל הטופס נחתם בחתימה אלקטרונית ונשלח אוטומטית ללקוח במייל.

על רקע השימוש המתמשך מצד משתמשים בשיחות וידיאו במשבר הקורונה, ולאחר ששדרגה את אפליקציית Meet שלה, השיקה אתמול גוגל (Google) מערכת של חומרת Meet לוועידות וידיאו, התואמת לחדרי ועידות בלבד ולא לשימוש ביתי. סידרת Google Series One החדשה עוצבה על ידי גוגל ויוצרה בשיתוף לנובו (Lenovo) וכוללת כמה אביזרים: מצלמה חכמה בת 12 מגה-פיקסל או מצלמה חכמה בת 20.3 מגה-פיקסל לחדרי ועידה גדולים, שלדברי גוגל יכולות למסגר בצורה אוטומטית משתתפים בפגישה ולחוש כמה משתתפים נמצאים בחדר מבלי להשתמש בתוכנה לזיהוי פנים, כמו גם לבצע זום או התרחקות וגם סיבוב התמונה בצורה דיגיטלית. לצד המצלמות יש גם מקרן קול, עם וופר של 2.5 אינץ' וטוויטר בן אינץ' אחד, ושמונה מיקרופוני  מרחב, שלפי גוגל מסוגלים לעבד במקביל עד 44 ערוצים. גוגל ציינה גם כי הם מסוגלים לשפר את הקול האנושי ולסנן רעשי סביב כמו צלילי הקלדה או פתיחת שקיות אוכל רועשות הודות לטכנולוגיה שהיא מכנה TrueVoice. המערך כולו מופעל באמצעות התקן Meet Compute מבוסס Chrome OS, ולדברי החברה מקרן הקול והתוכנה כוללים שני מעבדי קצה המבצעים עיבוד וידיאו וקול במהלך הפגישות. עוד מאפשרת המערכת את ניהול הפגישות באמצעות שימוש בשלט רחוק נטען או במסך מגע של 10.1 אינץ', התומכים שניהם ב-Google Assistant לתפעול קולי ללא מגע. לבד מהמערכת של גוגל, גם אסוס (Asus) השיקה בחודש מאי האחרון מערכת לוועידות וידיאו התואמת את Meet , אבל החומרה של גוגל מעוצבת כולה על ידי גוגל וכוללת את התכונות הייחודיות כמו סינון הרעשים ומסגור הדוברים. מערכת One תעלה לארגונים 2,699 דולר לגירסה לחדר קטן, הכוללת מצלמה חכמה, מקרן קול, יחידת המחשוב ושלט רחוק, 2,999 דולר לגירסה לחדר בינוני, ו-3,999 דולר לגירסת חדר גדול, שכוללת גם את מסך השליטה. המערכת תוצע בצבעי שחור או לבן, ולדברי החברה תהיה זמינה להזמנה מוקדמת "בקרוב".

אפל (Apple) קיימה אתמול בערב (ג') אירוע השקה מקוון מהקמפוס שלה בקופרטינו, וכצפוי הציגה את קו השעונים החדש ושני מכשירי iPad חדשים. בנוסף, השיקה אפל חבילת שירותים בשם Apple One, הכוללת את השירותים השונים של החברה, בהם שירות מיוזיק, אפל TV פלוס ושירות חדש בשם +Fitness – למעקב אחר פעילות ספורטיבית. קו מכשירי ה-iPhone, שמסורתית עומד בלב אירוע ספטמבר של חברת התפוח – ימתין כנראה לחודש הבא, זאת על רקע הקשיים שנגרמו בשרשרת האספקה של אפל במשבר הקורונה. שני השעונים החדשים הם Apple Watch 6 ודגם מוזל של שעון – Apple Watch SE, שיהיו זמינים למכירה כבר ביום ו' הקרוב. דגם ה-Apple Watch Series 6 כולל מעבד S6 חדש וגירסה חדשה של מערת הפעלה – WatchOS 7. הדגם החדש מציע תכונות מתקדמות שאפל הוסיפה לשעון, בהן ניטור ריווי החמצן בדם (סטורציה), מעקב מדדי בריאות בזמן שינה, מדידת גובה ועוד. השעון החדש מוצע בצבעים חדשים, בהם אדום, ולצדו גם רצועות בעיצוב חדש. מחירו של השעון יהיה 399 דולר. בנוסף, לראשונה מאפשרת אפל גם למשתמשים שאין להם iPhone להשתמש בשעון כהתקן בפני עצמו עם יכולות סלולר עצמאיות, ומחירו של דגם זה יעמוד על 499 דולר. דגם ה-Apple Watch SE המוזל, במחיר 279 דולר, מצויד במעבד הדור הקודם, S5, ויש בו פחות חיישנים. לא נכלל בו חיישן ריווי החמצן וחיישן האק"ג, אך הוא יכלול זיהוי נפילה, ניטור שינה ומצפן. משפחת טאבלטי ה-iPad שהוצגה היא ה-iPad Air החדש, שלכבוד יום הולדתו העשירי עוצב כולו מחדש. הוא בעל מסך ה-Liquid Retina בגודל 10.9 אינץ', הנפרס כמעט מקצה לקצה בזכות מסגרת דקה במיוחד. הוא כולל אתמעבד A14 של אפל בעל שש ליבות, חיבור USB Type-C במקום ה-Lightning של אפל, מצלמה קדמית בת 7 מגה-פיקסל, מצלמה אחורית בת 12 מגה-פיקסל, ומחירו יעמוד על 599 דולר, והוא יהיה זמין לרכישה החל מהחודש הבא. לצד ה-iPad Air, הוצג ה-iPad הקלאסי של אפל מהדור השמיני, בעל מסך 10.2 אינץ'. ומעבד A12 בעל שש ליבות. אפל הכריזה כי חזק יותר ב-40% אחוז יותר מקודמו ובעל יכולת עיבוד גרפי מהירה פי שניים. השבב החדש מפעיל "מנוע נוירוני" שמבצע 5 טריליון פעולות בשנייה. והמחיר? 329 דולר, עם זמינות מיידית לרכישה. iPad AIR החדש. יהיה זמין באוקטובר. צילום: אפל מכשירי ה-iPad החדשים זוכים גם למערכת הפעלה מעודכנת – iPadOS 14, המציעה שיפורים חידושים שונים, כמו זיהוי כתב יד, זיהוי צורות והמרת כתב יד לטקסט ממוחשב ועוד. חבילת השירותים Apple One מציעה מנוי אישי תמורת 15 דולר לשירותי לאפל מיוזיק, אפל TV פלוס, אפל ארקייד ו-50 גיגה בייט בשירות הענן iCloud, או מנוי שפחתי תמורת 20 דולר, לעד חמישה בני משפחה לשירותים הללו ו-200 ג'יגה-בייט אחסון. החברה גם מציעה שירות חדש  – פיטנס פלוס – אפליקציה למעקב נתוני כושר, שעולה 10 דולר לחודש, או 80 דולר לשנה, וניתן לצרף אותה לחבילות ה-One תמורת תוספת של 10 דולר לחודש. למרות שמכשירי ה-iPhone החדשים לא הוצגו, מערכת ההפעלה החדשה שלהם, IOS 14, תושק היום ותהיה זמינה למשתמשים.

אנשי אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית ירושלים, בסיוע אנשי נס, הטמיעו פרויקט מערכת טלפוניה דיגיטלית בעירייה. הפרויקט החל לפני שנה וחצי, וחלקו הראשון הסתיים לפני שלושה חודשים. במסגרת הפרויקט הוקמה פלטפורמה של סיסקו, הנשענת על רשת המחשוב העירונית. הפרויקט הוקם במודל שירות מנוהל, הניתן על בסיס מכרז חשכ"ל ומיושם על ידי בינת תקשורת. בשלב הראשון, בהנחיית אגף המחשוב ומחלקת התקשורת העירונית, הוטמעו הפלטפורמה והטלפונים ב-2,800 עמדות במשרדי העירייה הראשיים בכיכר ספרא שבעיר. בשלב השני, שייערך במהלך 2021, תוטמע הפלטפורמה בכ-3,500 עמדות הטלפון שבשאר אתרי העירייה. "הפרויקט הניב לנו גמישות ושיפורים" בראיון לאנשים ומחשבים אמר ציון סמולר, הממונה על טכנולוגיות מידע, אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית ירושלים, כי "לפני הפרויקט, תשתית הטלפוניה הייתה מיושנת, מה שהגדיל את עלויות התחזוקה. הטכנולוגיה לא יכלה לתמוך בצרכים העתידיים שלנו. הטופולוגיה לא הייתה ריכוזית ולא ניתן היה לאגם משאבים. נעדרנו כלי שו"ב, והיינו בלא מענה לתרחישי חירום ו-DR". הוא ציין כי "הקמנו פלטפורמת טלפוניה מבוססת IP מתקדמת, התומכת בשני אתרים שונים עם גיבוי. השירות מנוהל על ידי מומחי התשתיות של נס שמתפעלים אותו. הפרויקט הניב לנו גמישות ושיפורים. הוא נעשה בהשקעה מועטת יחסית עם תשלום חודשי". לדבריו, "בהינתן שהסגר יהיה בשנית, נוכל לאפשר לעובדים לעבוד מהבית על בסיס המערכת החדשה. כל שלוחה עירונית יכולה להתקבל בטלפון החכם של העובד בביתו. מדובר בממשק אחיד, מאובטח, קל ופשוט לתפעול. העובד שמחובר לטלפון יוכל לעבוד על הדואר האלקטרוני הארגוני שלו, כמו גם על שאר מערכות ה-IT בעירייה". סמולר הוסיף כי "טיפלנו בכל היבטי אבטחת מידע המחמירים ביותר ואישורי גישה ותעבורת השיחות מוצפנות מקצה לקצה". איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור איתמר קורנפלד, מנהל אגף המחשוב, הוסיף כי "כל משתמש יכול לעבור עמדה בלא התאמות בטלפוניה. אין צורך להתקשר לספק תקשורת כדי לשנות הגדרות. קיבלנו תשתית תקשורת אחודה, אין שתי רשתות פיסיות, אלא תשתית אחת המכילה את כל הצרכים – מחשוב, תקשורת ועוד. כך נחסוך משאבים רבים של עלות הציוד, תפעול הטלפונים, והמרכזיות. קיבלנו טכנולוגיה מתקדמת, שמייתרת לרוב את ההגעה של הטכנאי לשטח, מאחר שכל ההתקנות, ההגדרות והשינויים נעשים ברמת המחשב. איכות קווי התקשורת גבוהה יותר מזו שהייתה במערכת הטלפוניה האנלוגית". סמולר סיים באומרו כי "הפרויקט יביא לשיפור השירות לתושבי העיר והוא חלק ממהפכת השירות שעיריית ירושלים עוברת. נגדיל את השקיפות ואת הזמינות והנגישות לתושבי העיר ולשאר מקבלי השירותים מהעירייה. נס ובינת שיתפו פעולה לאורך כל התהליך. אנשי נס היו אמונים על בניית המעטפת – מרמת תשתיות התקשורת ועד המשתמשים, לרבות פריסת מכשירי הטלפון וביצוע הכשרות. כחלק מתהליך ההטמעה, אגף המחשוב ניהל ותפעל את העלייה לאוויר, והכל באמצעות הדרכות למשתמשים מרחוק על גבי פלטפורמת Teams. הפרויקט הביא ליצירת פלטפורמה מתקדמת ושרידה עבור כלל עובדי העירייה, עם ממשק אחיד לכל האתרים שלה, עם יכולת להעניק לתושבים שירותים מתקדמים ועם שיפור רמת השרידות והרציפות התפעולית".

קרן פיליפס (Philips Foundation) – אשר משימתה היא לספק גישה לטיפול רפואי איכותי עבור קהילות מוחלשות באמצעות חדשנות – ופיליפס ישראל, הכריזו על אספקת 18 יחידות של מכשירי אולטרסאונד בנקודות הטיפול הראשוני בחולים, כאשר כל יחידה תסופק יחד עם טאבלט. פתרונות האולטרסאונד יסופקו ל-13 בתי חולים בישראל, כדי לתמוך באבחון ולאפשר טיפול ישיר עבור חולי הקורונה. התרומה התאפשרה בזכות התמיכה של HealthIL, קהילת חדשנות ישראלית בתחום הבריאות, אשר הוקמה כדי לשנות את הבריאות באמצעות חדשנות. HealthIL היא יוזמה משותפת של משרד הכלכלה, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית והמכון הישראלי לחדשנות. "קרן פיליפס ופיליפס רואות את הצורך לנקוט בפעולה ביחס למגיפה עולמית זו, תוך שימוש במומחיות ובפתרונות החדשניים של החברה, אשר עונים על צרכי הבריאות מסביב לעולם במטרה להתמודד עם ההשפעות של וירוס הקורונה", אמרה ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל. "אנחנו רוצים לחזק את המחויבות שלנו לתמוך במערכת הבריאות בישראל ועובדים איתה יד ביד, כדי לסייע לנהל את המשבר ולתמוך במטופלים הזקוקים לטיפול, הן באזורי המרכז והן באזורי הפריפריה". פתרון האולטרסאונד התגלה כבעל ערך בהדמיה של רקמת הריאה ההיקפית, אשר מושפעת מדלקת ריאות ובעלת קשר ישיר לסיבוכים בריאות הנובעים מווירוס הקורונה. היות שמאמץ נשימתי יכול להוביל גם להפרעה בתפקודו התקין של הלב, החולים בווירוס הקורונה נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים. בדיקת אולטרסאונד של הלב יכולה לסייע להעריך את ההשפעות האפשריות על תפקודי הלב, שעלולות לנבוע מהתקדמות המחלה. באמצעות ביצוע בדיקת הדמיה בחולי הקורונה במהלך הטיפול הראשוני, בין אם במחלקות המיון או במחלקת טיפול נמרץ, הרופאים יהיו מסוגלים לאבחן ולנטר את המטופלים מבלי להעביר אותם ברחבי בית החולים, ובכך, לסייע להפחית את הסיכון של העברת הנגיף למטופלים אחרים, או לצוות הרפואי.    "אנו שמחים וגאים לקחת חלק בתרומה משמעותית זו של קרן פיליפס", אמרה יעל אופיר, מנכ"לית HealthIL. "מספר בתי חולים הדגישו בפנינו את הצורך הדחוף בקבלת סיוע, וזאת כחלק מהעבודה המשותפת של HealthIL, אשר מתמקדת באתגרים הייחודיים העומדים בפני ארגוני הבריאות בהתמודדותם עם הווירוס. אנו נרגשים מכך שכעת ניתן לספק את הפתרון המעולה של פיליפס לאלו אשר זקוקים לו".   נכון להיום, בישראל יש למעלה מ-150,000 בני אדם אשר אובחנו כחולי קורונה מאז התפרצות המגפה, והעקומה מראה כי מדובר במגמה עולה. מאמצי קרן פיליפס צפויים לסייע לשפר את חייהם של 360,000 בני אדם ב-12 החודשים הקרובים. לפי עדותה, היום יותר מתמיד, קרן פיליפס שואפת לסייע לספק גישה לטיפול קריטי עבור אלו הזקוקים לו. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה תרומת מכשיר אולטרסאונד של פיליפס למרכז הרפואי בני ציון בחיפה. מימין: ארז שימקו, מנהל אדמיניסטרטיבי במרכז הרפואי בני ציון; אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס ישראל, וד"ר אוהד הוכמן, מנהל המרכז הרפואי בני ציון. צילום: דניאל בן נעים – Imagemaker

גוגל (Google) הכריזה השבוע על אחת ההתחייבויות הסביבתיות השאפתניות ביותר בענף הטכנולוגי. הענקית ממאונטיין ווי הצהירה כי מטרתה היא להשתמש במקורות נטולי פליטות פחמן בלבד עד לשנת 2030. מנכ"ל גוגל והחברה האם שלה אלפבית (Alphabet), סונדר פיצ'אי, בישר על ההתחייבות בפוסט שעלה לבלוג החברה ביום ב'. פיצ'אי הבטיח בו כי גוגל פועלת להיות החברה הגדולה הראשונה שהתחייבה לפעול באנרגיה נטולת פחמן 24/7 בכל הדטה סנטרים והקמפוסים שלה ברחבי העולם, בתוך כתשע שנים. עוד הבטיח פיצ'אי כי החל מיום פרסום מאז 2017 גוגל היא מה שמכונה חברה "ניטרלית מבחינת פחמן" (Carbon Neutral) – שמשמעו, חברה הפועלת בכדי לקזז את פליטת הפחמן שלה על ידי מתן כסף לחברות תיווך, שמשקיעות בפרויקטים אשר נועדו להפחית את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. זאת אומרת שגוגל מקזזת את הפליטות שהיא עצמה מייצרת מדלקים מאובנים, על ידי השקעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת שמוציאים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. "החברה הגדולה הראשונה שביצעה זאת" לפי פיצ'אי נכון לכעת "המשמעות היא שטביעת הרגל הפחמנית נטו של גוגל היא אפס". המנכ"ל הוסיף והבהיר כי "אנו שמחים להיות החברה הגדולה הראשונה שביצעה זאת היום". כמו כן הדגיש פיצ'אי את העובדה כי להתנהלות הזו יש השלכות חיוביות נלוות. הוא כתב כי "אנו מעריכים שההתחייבויות שאנחנו מתחייבים היום יניבו ישירות יותר מ-20,000 משרות חדשות באנרגיה נקייה ובתעשיות נלוות, באמריקה ובעולם, עד לשנת 2025". דף הטוויטר של עובדי גוגל למען מאבק אקלימי (Googlers for Climate Action) – גוף של מועסקי הענקית המפעיל לובי חזק על מנת שהחברה תישא באחריות לפעילותה המזיקה לסביבה ולכדור הארץ – צייץ בתגובה להכרזה: "ההתחייבות של גוגל להיות נטולת פחמן היא נהדרת, אבל גם לא מספיקה. בעוד שגוגל עדיין מממנת מכחישי (משבר – ג"פ) אקלים, מוכרת מודעות להכחשת אקלים, ומקיימת חוזי נפט וגז, העובדים ימשיכו לדבר! אנחנו גם חוגגים את הניצחונות שלנו, וגם ממשיכים לעקוב אחרי המטרה הסופית: עתיד שוויוני יותר וראוי למחייה". Google's carbon-free pledge is both GREAT and NOT ENOUGH. While G still funds climate deniers, sells climate denial ads, and maintains oil&gas contracts, workers will keep speaking up! We can both celebrate our wins and keep an eye on the end goal: a livable, equitable future. https://t.co/C05i9kvDMZ — Googlers for Climate Action (@ClimateGooglers) September 15, 2020 בדיוק לפני שנה, טרום עידן הקורונה, יצאו מיליוני בני האדם מכל רחבי העולם – בכללם המוני בני נוער בהובלת גרטה תונברג, הפעילה הצעירה והמרגשת בת ה-18 בלבד – לרחובות לצעדת אקלים גדולה, בכדי להדגיש את הדחיפות לטיפול והתייחסות לשינויי האקלים. המחאות הגלובליות הגיעו לקראת פסגת האקלים של האו"ם שנערכה באותם ימים בניו יורק. כבר אז הבטיחה גוגל כי היא עוסקת בהשקעה ובפיתוח אמצעים למען הצטרפות למאמץ להחלמת העולם. אבל השנה הזו לא הייתה נושאת בשורות מהרבה בחינות, וגם מבחינה אקלימית. קולם של מרבית המנהיגים הטכנולוגיים בנוגע לנושא החם, תרתי משמע, כמעט שלא מושמע. ואולם כעת פיצ'אי הזכיר בפוסט שלו את שריפות הענק המשתוללות בקליפורניה, מקום מושבה של גוגל, כמו גם את השריפות המחרידות שהתחוללו בתחילת 2020 באוסטרליה ואשתקד ביערות הגשם בברזיל, שריפות שגרמו לשמיים להפוך לכתומים מעשן, ולמיליוני נפגעים, בעיקר בקרב בעלי החיים. "המדע ברור: על העולם לפעול כעת אם אנו להימנע מהתוצאות הגרועות ביותר של שינויי האקלים", ציין פצ'אי בטקסט שלו. לפוסט צורף סרטון וידיאו, שהועלה גם לערוץ גוגל ביוטיוב, שגם בו הדובר הוא לא אחר מהמנכ"ל פיצאי, שניכר כי הוא מבין עד כמה הנושא חשוב, או לפחות חשוב לתדמיתה של גוגל. גם בסרטון זה מבהיר פיצ'אי כי "יש לנו עד שנת 2030 להתוות מטרה בת קיימא לכוכב הלכת שלנו, או להתמודד עם התוצאות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. הוא הוסיף ואמר בו כי  "אנחנו כבר מרגישים את ההשפעות האלה היום, החל בשריפות ההיסטוריות בארה"ב ועד לשיטפונות ההרסניים באזורים רבים בעולם".  

VMware הכריזה באחרונה שהאירוע השנתי הבינלאומי שלה, VMworld, ייערך הפעם במתכונת דיגיטלית, החל מה-29 בספטמבר ועד ל-1 באוקטובר. האירוע יאחד את שני הכנסים הגדולים של החברה, שתוכננו לאוגוסט ונובמבר (בארצות הברית ובברצלונה, בהתאמה) לאירוע ענק יחיד. לדברי שלומי אביב, מנכ״ל VMware ישראל, "האירוע הדיגיטלי שלנו יעביר את חוויית VMworld, האהובה והמוכרת על ידי רבים בתעשייה ובאקו-סיסטם שלנו. שם האירוע, Possible Together (ביחד הכול אפשרי), משקף את חזון החברה למתן פתרונות מתקדמים לטובת הלקוחות יחד עם מערך השותפים העצום. באירוע זה נציג את גישת החברה לטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת שהעולם חווה ויחווה בשנים הבאות". שלומי אביב, מנכ״ל VMware ישראל. צילום: ניב קנטור הוא ציין כי "האירוע יעמיק בעולמות תוכן מתקדמים כמו מודרניזציה של אפליקציות ועבודה בסביבות מרובות עננים שונים (Multi Clouds), ונפרט בו על רשת הענן הווירטואלית (Virtual cloud network), פתרונות מתקדמים בעולם הטלקו, רשת הדור החמישי, מרחב עבודה דיגיטלי, פתרונות להמשכיות עסקית, וכן חידושים ותמיכה בסביבת קונטיינרים. כמו כן, נדבר על מגמות מתפתחות, טכנולוגיה עתידית ומודלים עסקיים מעניינים, ונכריז הכרזות מפתיעות. דגש מיוחד יושם השנה על נושא האבטחה, במיוחד לאחר רכישת אוקטרין סקיוריטי הישראלית ושילובה בענן Carbon Black של VMware". הפעילויות הבולטות ב-VMWorld השנה במסגרת האירוע, המשתתפים יוזמנו לקחת חלק בפעילויות הבאות: חשיפה למיטב מומחי ומנהלי VMware יחד עם אורחים בולטים בתעשיית הטכנולוגיה, שידונו בטרנדים החמים הקיימים והעתידיים בשוק. למידה של Best practices בתחום ה-IT מהחברות המובילות בעולם, במיוחד לאור אירועי הקורונה. אפשרות תקשור אונליין עם עמיתים, משפיענים ומקבלי החלטות בשוק. פיתוח מיומנויות ומומחיות כדי לפתור את האתגרים של המחר בעזרת טיפים, הכשרה ומעבדות מעשיות של VMware. משחקים מקוונים נושאי פרסים ופעילויות תוכן חווייתיות ומעשירות אחרות. איתמר מוספיר, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותפים עסקיים בקבוצת אולטרייד. צילום: אור בר "בכנס VMworld תועבר השנה כמות עצומה של ידע ותכנים, יותר מכל כנס בעבר", אמר איתמר מוספיר, סמנכ״ל טכנולוגיות ושותפים עסקיים בקבוצת אולטרייד, שותפה טכנולוגית של יצרנים בינלאומיים מובילים, המספקת בין היתר שירותי ייעוץ, תכנון והטמעת פתרונות VMware. "המשתתפים ב-WMworld יוכלו ללמוד איך לספק לעובדים ולארגונים את הפלטפורמה הטובה והיעילה ביותר לעבודה מרחוק, במיוחד בתקופה זו, באמצעות VMware Workspace ONE. כמו כן, יהיה באפשרותם ללמוד כיצד לספק לארגון יכולת העברת שירותים בין התשתיות המקומיות לענן לפי דרישה באמצעות VMware VMC on AWS, ואף להכיר מקרוב את האפליקציות מהדור החדש – קונטיינרים וקוברנטיס, שרצות על פלטפורמת הווירטואליזציה המנוסה ביותר בשוק, ה-VMware vSphere", אמר. "בסופו של דבר", הוסיף מוספיר, "חשיפה ל-VMworld השנה תחסוך לארגון עלויות רבות, ותייצר עבורם פתרונות ותובנות לאתגרים החדשים שעמם הם מתמודדים. צוות מומחי הטכנולוגיות שלנו יהיה עם המשתתפים לאורך כל האירוע וישמח לסייע להם בכל עניין ושאלה, במהלך האירוע ולאחריו״. אפי צ'אושו, מנכ"ל חטיבת המחשוב באולטרייד. צילום: אור בר "חשוב שדווקא בתקופה זו נמשיך ונעודד חדשנות" לדברי אפי צ׳אושו, מנכ"ל חטיבת המחשוב באולטרייד, "אנחנו שמחים על קיום אירוע VMworld בממד הדיגיטלי. חשוב שדווקא בתקופה זו נמשיך ונעודד חדשנות, נוביל את השוק ונטפח את האקו-סיסטם. אנחנו, בחיון מקבוצת אולטרייד, מלווים את הצמיחה וההתפתחות המואצת של VMware בשוק הישראלי כבר למעלה מחמש שנים ומטמיעים ביחד פתרונות בכל סוגי הארגונים, בכל התחומים – פיננסים, היי-טק, ביטחון ועוד, ובכל הסביבות – וירטואלי ובענן, לרבות סביבות ענן היברידי. בשנתיים האחרונות צמחנו משמעותית: הגדלנו את היקף כוח האדם בחברה, הרחבנו את היצע הספקיות שעימן אנחנו עובדים והגדלנו את נתח השוק שלנו בעולמות ה-IT. בשנתיים האחרונות אף חווינו גידול שנתי של יותר מ-20% ואנחנו מאמינים שמגמה זו תימשך. נשמח לראות את כל הלקוחות והקהילה שלנו ב-VMworld, וללוות אותם יד ביד במהלך המסע הדיגיטלי שלהם". ניתן להירשם לאירועי התוכן של הכנס כבר היום כאן.

ח"כ עינב קאבלה טרייה בתפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. היא מונתה אליו לפני כחודשיים וחצי, אחרי הבחירות ולאחר שמאמציו של בנימין נתניהו להקים ממשלה צלחו. קאבלה היא חברת כנסת מטעם כחול לבן, השותפה המרכזית של הליכוד בקואליציה. לח"כ קאבלה אין רקע במדע או בטכנולוגיה. לעומת זאת, יש לה ניסיון משפטי רב, כמו גם קילומטראז' ארוך עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן: לאחר שסיימה בהצטיינות תארים ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן וקיבלה את ההסמכה לעריכת דין, היא מונתה ב-2010 למנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומ-2014 כיהנה כראש המטה של ניסנקורן, שהיה אז יו"ר ההסתדרות. בתפקידה האחרון היא עבדה במשרד שבו ניסנקורן היה שותף – ד"ר הר זהב, ניסנקורן ושות', ועסקה במשפט מנהלי ובדיני עבודה. בבחירות לכנסת, כמו גם לשתי הכנסות הקודמות קצרות המועד, עקב שלוש מערכות הבחירות שידעה המדינה, היא שובצה במקום ה-37 ברשימת כחול לבן. קאבלה נכנסה לכנסת ביוני האחרון בעקבות התפטרותו מהפרלמנט של שר התיירות, אסף זמיר, במסגרת החוק הנורבגי. בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקיד, מצביעה ח"כ קאבלה על הכיוונים שבהם היא מתכוונת להוביל את הוועדה והנושאים שהיא תדון בהם, וכבר החלה לעשות זאת. הכוונה היא בעיקר לממשקים הדיגיטליים שבין הממשלה לכנסת. כלומר, למלא את אחד מתפקידיה המסורתי של הכנסת: לעקוב אחר פעילות הממשלה, במקרה של הוועדה שבראשותה בתחומי המדע והטכנולוגיה, ולבקר את פעולותיה במקרה הצורך. בין היתר, היא פועלת להסרת חסמים ביורוקרטיים וסחבת במשרדי הממשלה, במיוחד בתקופת הקורונה, שבה מרבית השירותים הממשלתיים ניתנים לאזרח בצורה מקוונת. כמו כן, על שולחן הוועדה עומדים צמצום הפער הדיגיטלי, הטיפול והסיוע לענף ההיי-טק ומעקב עמוק אחרי פרויקטים תקשוביים ממשלתיים, בהם תעודות הזהות החכמות והחתימה הדיגיטלית. אנחנו בפתחו של הסגר השני, שבו שוב, מרבית שירותי הממשלה יינתנו אונליין. האם הממשלה ערוכה לכך טוב יותר מאשר בסגר הראשון? "ממה שהספקתי להתרשם עד כה, אפשר לומר שהשירותים הציבוריים הלכו מעט קדימה מאז הסגר הראשון, אבל אנחנו עדיין לא במקום האופטימלי ויש עוד הרבה מה לשפר". כמו מה? "בכל מה שקשור לצמצום הביורוקרטיה והקטנת הסחבת, במיוחד בשירותים הדיגיטליים. עסקנו בזה בחוק המפורט שהעברנו לא מכבר בוועדה, שהסדיר את השירותים הדיגיטליים שניתנים לאזרח על ידי משרדי ממשלה. כך גם הדיון שערכנו בשבוע שעבר בוועדה על שיפור השירות, ובמיוחד על הצורך לפתח פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לאזרח למלא פעם אחת בלבד את פרטיו עם סיסמה, ולא לזכור ולהקליד אותה מחדש בכל פעם שהוא נכנס לאתר ממשלתי. בהקשר הזה חשוב לי להגיד שיש פה עוד הרבה עבודה לעשות, ובדעתי לעקוב אחרי זה דרך הוועדה". בדיון הובהר שהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, שנגדם יש לא מעט תלונות, הם תאגידים עצמאיים ולכן אינם מחויבים להיות תחת רשות התקשוב. מה את מתכוונת לעשות? "יש כאן שני דברים: ראשית, האזרח הפשוט שרוצה לקבל שירות לא מבדיל בין הביטוח הלאומי לכל ישות ממשלתית אחרת, בין אם היא עצמאית או לא. הוא רוצה לקבל שירות בממשק הכי נוח שיכול להיות ולא שיטרטרו אותו בכל פעם מחדש עם הקלדת סיסמאות. הביט השני הוא הכפיפות של אותם גופים שהזכרת. זה נושא שהתחלתי לבדוק אותו ולדבר עם הגורמים השונים, בעקבות אותו דיון. אבל פה אני חייבת להעיר שהדוגמאות של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה לא מייצגות את כל המשרדים, ויש גופים ממשלתיים ששם השירותים עובדים בסדר". נכנסת לתפקיד בחודש יולי, עם רקע עשיר בעולם המשפט. מדוע בחרת לכהן בוועדה זו? "נכון שלא באתי מעולם הטכנולוגי אבל אני אדם שמאוד מתעניין בטכנולוגיה, וככל שאני נכנסת לרזי התפקיד שלי, אני מגלה כמה אני אוהבת אותו ומבינה עד כמה אנשים לא מודעים לכך שהטכנולוגיה יכולה להשפיע על כל תחום בחיינו". "הקורונה שדרגה את מעמד הוועדה" לדבריה, הקורונה והשימוש הנרחב בטכנולוגיה במשבר שדרגו את מעמד הוועדה, שלא נחשבת לאחת הוועדות הבכירות והיוקרתיות בכנסת. "אני חשה את השדרוג ואת המקום והחשיבות שמייחסים לוועדת המדע והטכנולוגיה בממשלה ובכנסת – וזה סימן חיובי", אמרה. איך את מסכמת את התקופה מאז שנכנסת לתפקידך ולאן את מתכוונת לקחת את הוועדה? "אנחנו מקיימים דיונים נרחבים בנושאים הטכנולוגיים הבולטים שעל הפרק וכמו כן, אישרנו שני חוקים ובקרוב תעלה על הפרק הצעת חוק פרטית שלי. יש לא מעט חוקים – קיימים וכאלה שצריכים להיחקק – שקשורים בעולם הטכנולוגיה והנושא הזה לא פחות חשוב מכל נושא אחר. בדעתי להמשיך ולהביא חוקים לדיונים בוועדה. הכיוון הכללי הוא ששמתי לעצמי מטרה לשים על השולחן את ההיבט החברתי של המדע, ההיי-טק והטכנולוגיה. זה אומר להקדיש דיונים לצמצום הפערים הדיגיטליים, שהוא חלק בלתי נפרד מהאתגרים של החברה הישראלית. הכוונה היא לשילוב חרדים, ערבים ונשים במקצועות ההיי-טק ובכלל, טיפול באנשים עם מוגבלות, כך שיקבלו את כל אפשרויות הנגישות, ועוד". איך את רואה את ענף ההיי-טק וכיצד הוועדה פועלת מולו? "ההיי-טק הוא מנוע צמיחה לכל המשק ולכן, אסור לשכוח לרגע שחייבים להשקיע בו משאבים רבים. אני בקשר שוטף עם הגורמים השונים בענף, כדי ללמוד במה אפשר לסייע. יש כיוון אחד, שבקרוב מאוד נעסוק בו, והוא פיתוחים טכנולוגיים שעוזרים להתגבר על הקורונה. הכוונה היא לא רק לחיסון". אחד הנושאים שבהם דנה הוועדה הוא החתימה הדיגיטלית, שהייתה אמורה להיות חלק מפרויקט תעודות הזהות החכמות, שהחל לפני יותר משני עשורים ועלה למשלם המיסים למעלה מרבע מיליארד שקלים. ח"כ קאבלה אמרה כי "מרגע שנכנסתי לתפקידי התחלתי ללמוד את הנושא. יש כאן שורה של נושאים שחייבים להיבדק, וזה מטריד אותי: המאגר הביומטרי, שאיש לא יודע מה קורה אתו, טביעות האצבע, שבג"ץ פסל, עכשיו מדברים על זיהוי פנים וגם החתימה הדיגיטלית. בדעתי להזמין את כל הגורמים, לשמוע ולקבל הסברים לא רק עבורי אלא עבור כלל הציבור, שלא מודע לחומרת הנושא". לסיכום, מה את מאחלת לשנה הבאה? "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת להרבה מאוד אנשים, במיוחד מבוגרים, שיושבים כיום בבתיהם, והדיגיטל יכול לעשות עבורם את ההבדל. אני מקווה שמעבר לכל הכאוס הזה, נדע למצוא את הפוטנציאל להתקדם בכל מה שקשור למרחב הווירטואלי, לרבות עבודה מהבית".