"אירוע הפריצה לסולארווינדס הוא כנראה אחד מאירועי האבטחה הדרמטיים והמשפיעים ביותר של העשור האחרון, וייכנס לספרי ההיסטוריה של הסייבר. יש לו השלכות משמעותיות על חברות בכל הגדלים, במיוחד בכל הקשור לערוצים ולשרשרת האספקה. אם חושבים על זה, מעתה והלאה, כל שותף הפצה – בין אם הוא מומחה בפתרונות אבטחה או שאיננו – יהיה חייב להיות בעל מודעות לאבטחת מידע ולהבין בתחום", כך אמר כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס. הגרמן התייחס למתקפת הענק שהתגלתה בדצמבר האחרון, שבה פגעו האקרים בשורת חברות וארגוני ממשל, בעיקר בארצות הברית, באמצעות חדירה לתוכנת אוריון של סולארווינדס. בין החברות שנפגעו ממנה היו מיקרוסופט, VMware ופייראיי – שהמנכ"ל שלה אף הודה בכך, בצעד יוצא דופן. על פי הערכות המומחים, מקור המתקפה הוא ברוסיה. "ברור לנו כעת", אמר הגרמן, "שהתוקפים השתמשו לא רק בספקים כגון סולארווינדס, אלא גם ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בחלק מהמפיצים של מיקרוסופט, כחלק מאפיק התקיפה שלהם. כך הם היו מסוגלים לבצע תנועה רוחבית מהסביבה הארגונית לסביבת ענן – ובחזרה". "מתקפת הענק בסייבר הייתה מתוחכמת מאוד וחמקנית", ציין. "אפשר להקביל אותה למישהו שרוצה לשדוד את הבית שלך באמצעות חפירת תעלה מתחתיו, כשהוא ממתין עד שתצא לחופשה, ואז קודח חור פנימה". הגרמן הסביר כי המשמעות של המתקפה היא "שלקוחות ושותפים צריכים להבטיח שהם מוגנים ומסוגלים לזהות גם מתקפות כאלה. אבל עוד קודם, צריך להבטיח שיש לאנשים הבנה בסיסית באבטחה. כלומר, לפני שאנחנו דואגים מפושעים שחופרים לנו מתחת לבית, צריך להבטיח שאנחנו נועלים את הדלת הקדמית והאחורית. יש להבטיח שכל החלונות נעולים. צריך להשאיר את האורות דלוקים בשביל הגישה ובחנייה מאחור. וצריך להתקין מצלמת אבטחה ואולי חיישני תנועה". "בצעו קודם את הבסיס. שימרו על פעילות מאורגנת ונקייה – ורק אז הפעילו יכולות מתוחכמות", המליץ. ניצחון במרוץ נגד ההאקרים "קודם כל", אמר, "יש להגן מפני המתקפות הנפוצות. לאחר מכן, יש להפעיל את היכולת לזהות אותן במקרה שהן התרחשו. ואז, יש לבסס את היכולת להגיב להן במהירות על, עדיף בצורה אוטומטית – היה והן מצליחות. ברגע שהתקפה מתרחשת, זהו מרוץ. מרוץ מול הרעים, שנעים לרוחב הרשת ולכל כיוון שהם מצליחים, על מנת לאתר מידע רגיש ולחלץ אותו החוצה. ומרוץ של הטובים, לזיהוי המיקום של הרעים, וכדי להבטיח שהם נבעטים החוצה ושהמידע מוגן". מנכ"ל סופוס ציין כי "מתקפות הסייבר זינקו במהלך מגפת הקורונה. התוקפים לא צמצמו את פעילותם, אלא להפך. הם עשו זאת משתי סיבות ברורות: הראשונה, יותר ויותר ארגונים הופכים לווירטואליים ועובדים מרחוק, והמשמעות היא שהם צריכים להסתמך על מערכות שהן די חדשות. הכול מתוקשר באופן דיגיטלי, ומסתמכים הרבה יותר על הענן. הסיבה השנייה היא שהתוקפים מנצלים את חוסר הוודאות והשיבוש. קשה לחשוב על תקופה עם חוסר ודאות גדול יותר, שהתרחשה מאז מלחמת העולם השנייה. התוקפים מנצלים זאת. לכן, חיוני ששותפים ייקחו יוזמה ויסייעו בהגנה על הלקוחות". הגרמן סיכם באומרו ש-"מעל לכל, יש לסדר את ההגנה הבסיסית – להפעיל אסטרטגיית אבטחה רב שכבתית, המסתמכת על הגנה, זיהוי ותגובה טובים מסוגם. כמו כן, מורכבות היא אויב: אם יש לך כלי נהדר, אבל הוא מורכב מדי להתקנה, להפעלה ולשימוש, ואתה צריך צבא של מקצועני SOC כדי לנהל ולתחזק אותו – זה לא יעבוד עבור הרוב המכריע של הארגונים בעולם".

חברת המחקרים גרטנר (Gartner) צופה, כי שוק הסמארטפונים יצמח בשנת 2021 ב-11.4% לעומת שנת 2020, לסך מכירות של 1.535 מיליארד מכשירים, אך הצמיחה הזאת מבטאה חזרה למצב של 2019. לפי הדו"ח האחרון שפרסמה החברה, שנת 2020 חוותה ירידה של 10.5% בעקבות מגיפת הקורונה, עם מכירות של 1.378 מיליארד מכשירים – לעומת 1.540 מיליארד ב-2019. החברה צופה כי הצמיחה הגדולה ביותר תתבטא במדינות מזרח אירופה, בסין, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון וצפון אפריקה ובאפריקה שמדרום לסהרה – כשבאזורים אלה יעברו המכירות את אלה של 2019. באזורים האחרים שסקרה החברה – מדינות מערב אירופה, מדינות מתפתחות באסיה, אסיה פסיפיק, צפון אמריקה ויפן – תהיה אמנם צמיחה לעומת 2020, אך המכירות יהיו נמוכות יותר מאלה שב-2019. עוד מציינת החברה, כי המכירות של מכשירי דור 5 יהוו 35% מסך המכירות העולמיות, ואף יוכפלו לעומת 2020 הודות לפריסה מואצת של רשתות דור 5 ולהוזלת המכשירים. ביקר תורגש הצמיחה בסין.

חברת אבטחת המידע אקווה סקיוריטי הודיעה באחרונה כי היא החלה בגיוס של 100 עובדים, בסבב שיימשך לאורך השנה הנוכחית. כעת עומד מספר העובדים שלה על 300, לאחר שהיא צירפה בשנה החולפת 80 מועסקים חדשים. אקווה סקיוריטי מציעה פתרונות אבטחת מידע לסביבות קונטיינרים ונטולות שרתים (Serverless). בחברה אומרים ש-100 העובדים שהיא צפויה לגייס השנה יתועלו הן למרכז הפיתוח של החברה בישראל והן למערך המכירות הבינלאומי, עם דגש על אירופה והמזרח הרחוק. בין התפקידים המבוקשים בחברה נכללים: מומחי DevOps ו-DevSecOps, מהנדסי ענן, מהנדסי תוכנה, מומחי QA, אנשי שיווק ומנהלי מכירות לצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. ליאת נחמני, סמנכ"לית משאבי האנוש של אקווה סקיוריטי, אמרה כי "למרות משבר הקורונה, ואולי דווקא בשל אתגרי אבטחת המידע של ארגונים בשנה החולפת, אנחנו חווים ביקוש רב לפתרונותינו ואימוצם על ידי ארגונים בינלאומיים מובילים. לעובדי החברה יש הזדמנות להשפיע באופן אמיתי על אבטחת סביבות המחשוב החדשות שאותן מאמצות החברות הגדולות והמובילות בעולם, ולעבוד בסביבות פיתוח ובשיטות פיתוח מתקדמות. זאת, בנוסף לתנאים ייחודים ותרבות ארגונית דינמית ומתגמלת".

מחשבים ניידים הפכו בעשור האחרון לדרך העיקרית בה אנחנו עובדים, ובעקבות משבר הקורונה הם בעצם הפכו למרכז חיינו. בין אם זה אלפי העובדים שעברו לעבוד מהבית, או מאות אלפי התלמידים והסטודנטים שמנהלים שיעורים דרך הזום, הלפטופים משמשים אותנו לדברים שונים ומרובים, ובהתאם לכך – השתכללו בצורה מאוד מרשימה. אך למרות השינויים, עדיין נשארו לנו כמה אמונות ומיתוסים עתיקים על השימוש במחשב שאנחנו פשוט חייבים לנפץ – אין לשלוף את הדיסק-און -קי ללא סגירת הכונן: האמונה ששליפת הדיסק-און קי מה-USB של המחשב לפני ה"אישור" תשבש את המחשב היא לא נכונה. אז למה בכל זאת לפני שאתם מוציאים את החיבור מערכות ההפעלה מבקשות "לעצור" ולאשר את הוצאת ההתקן? מדובר באמצעי זהירות שנועד לוודא שאינכם מוצאים את החיבור באמצע העברת מידע. שכן, ניתוק באמצע העברה של מידע יכול להזיק למחשב, וכמובן למידע עצמו. ברוב המקרים כשה-USB רק מחובר, ולא נמצא באמצע פעולה כלשהי, הוצאתו ללא אזהרה מוקדמת לא תפגע בשום דבר. לפטופ על הברכיים? מתכון לבעיות פוריות: כן כן, יש עדיין אנשים שסבורים שלהניח מחשב בקרבת אזור החלציים יעשה בו שמות בגלל ענייני קרינה, מה שייפגע בפוריות המשתמש. כמובן שזו שטות גמורה. לפטופים פולטים פחות קרינה מהטלפון הסלולרי (שאגב, בדיקות מראות שגם הטלפון לא מסוכן). הלפטופ שלכם פולט קרינה אלקטרומגנטית וגלי רדיו, אך לא בתדר ובעוצמה שיכולים לגרום לנזק תאי. שימוש יתר במחשב מסוכן לילדים: לא מעט דובר על כמה המחשב מסוכן לילדים, בעיקר האינטרנט, ומשחקי המחשב – בעיקר אלו שקשורים לילדים. הטענות, שלעיתים רחוקות מעוגנות במחקרים מדעים, כוללות אזהרות מפני התמכרות, התנהגות אלימה, בעיות פסיכולוגיות ושיבוש של הכישורים החברתיים. אם להאמין למחקרים, מדובר במצב מורכב יותר. מצד אחד, ידוע שילדים ובני נוער נוטים לאמץ ולחקות דפוסים והתנהגויות שראו במשחקי מחשב (וגם בטלוויזיה, אגב), אך מצד שני, יש כבר בסיס מדעי לטענות כי במקרים רבים השימוש במחשב דווקא תורם לשלומו הנפשי וליכולותיו האינטלקטואלית והמוטוריות של הילד. מה גם שכיום השימוש העיקרי שיש לילדים במחשב הוא לצורכי לימודים. עדיף לכבות את המחשב כל יום: יש אנשים שמאמינים שכיבוי המחשב מדי לילה יעזור לו לעבוד באופן חלק יותר בפעם הבאה שהם ישתמשו בו, וכן שזה יכול להאריך את חייו ולשפר את תפקודו הכולל. אך למרות שזה נשמע נכון, זה ממש לא הכרחי או נחוץ. דווקא כיבוי והפעלה תכופים מדי של המחשב מציבים את ספק הכוח והדיסק הקשיח בסיכון גבוה יותר להתקלקל בעקבות לחץ יתר. דרך טובה יותר לשמור על אנרגיה היא לכבות את המסך או לשים אותו במצב "שינה" אם אתם עוזבים אותו ליותר מ-20-30 דקות. כמו כן, מומלץ לכבות את המחשב בערך פעם בשבוע.  יש לרוקן את סוללת המחשב הנייד מדי פעם, כדי להאריך את חייה: האמונה הטפלה הזו נולדה בגלל סוללות בלפטופים ישנים, שהיו מורכבות מניקל וקדמיום. לסוללות הליתיום במחשבים החדשים אין "זיכרון" ולכן הריקון שלהן אינו משפיע על אורך חייהן. מומלץ לרוקן סוללות ליתיום עד הסוף בערך פעם אחת לכל 30 טעינות, לא כדי לעזור לסוללה, אלא על מנת לכייל את המחוון שמראה את אורך חיי הסוללה במחשב. עדיף להוציא על מחשב חדש כמה שפחות, ממילא הוא יתיישן מהר: כאשר המחשב הוא כלי עבודה, כפי שהוא בעבור רובנו בימים אלו, השיקולים צריכים להיות כלכליים. השקעה נבונה תהיה כזו שתבטיח תפוקה מקסימלית של מי שמשתמש במחשב, וכזו שתפסק לו את כל הצרכים, גם מבחינת מהירות, גם מבחינת אבטחה וגם מבחינת זיכרון. בשימוש ביתי, כאשר איכות השימוש משפיעה על איכות חיינו, השיקולים כמובן שונים, אך עדיין לא נעים לגלות שתוכנה מסוימת או משחק מסוים לא מסוגלים לרוץ על המחשב שלכם. אז נכון שקל להוציא סכום מופרז על מחשב חדש. אני ממליץ שלא לקנות את הזול ביותר ובכל מקרה, התוספת שנראה שאתם משלמים מעבר לתכנון אינה משמעותית בדרך כלל – יש לזכור כי המחשב הינו כלי שרוכשים לכמה שנים טובות. הכותב הוא סמנכ"ל סחר במפעיל, הנציגה הרשמית של טושיבה-דיינבוק בישראל

משרד ההגנה האמריקני הודיע באחרונה לקונגרס כי הוא עשוי לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט (Microsoft) – אם המאבק בבית המשפט על החוזה יימשך זמן רב יותר. ההודעה הזאת מוזרה מעט: לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב הגיע עותק מההודעה, אולם למרות שהעיתונאים אימתו את האותנטיות של המסמך – הוא אינו חתום, אינו מתוארך ואינו נושא את הלוגו של המשרד. בספטמבר 2020 נמשך המאבק בין אמזון (Amazon) למי שהיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, סביב JEDI – פרויקט הענן הענק של הפנטגון. החברה יצאה נגד ההחלטה של משרד ההגנה בוושינגטון לאשרר מחדש את זכייתה בפרויקט של מיקרוסופט, ש-AWS, חברת הענן של אמזון, התמודדה בו נגדה. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית". פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ (IBM), גוגל (Google) ואורקל (Oracle) הודעת המשרד לקונגרס סותרת את הקו שלאורו המשרד פעל. בשנה שעברה המשרד בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והודיע שהוא נחוש בדעתו כי הצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצורכי הממשל. עוד נמסר בהודעה, כי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שיש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם המייסד והמנכ"ל שלה, ג'ף בזוס. בכובעו האחר, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני. כמו כן, טראמפ טען, שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט באחרונה היא ציטטה תגובה שהתפרסמה בספר, ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. ההחלטה על הזכייה של מיקרוסופט פורסמה באוקטובר 2019, ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז, כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של בזוס, שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2020, קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, על הפנטגון לעצור את יישום הפרויקט. במסמך הנוכחי, שהוגש לקונגרס, נכתב, שבית המשפט לתביעות פדרליות יקבע בשבועות הקרובים "פסק דין משמעותי" הקשור להתמודדות המשפטית סביב חוזה הענן בסך 10 מיליארד דולר. על פי משרד ההגנה, "קיימת דרישה דחופה ובלתי מסופקת לשירותי ענן מסחריים, כלל-ארגוניים, לטיפול בנתונים בכל שלוש רמות הסיווג. הפנטגון אמר שהוא נותר "מחויב לחלוטין לעמוד בדרישה זו", אך "יהיה מוכן להבטיח שהדרישה תיענה בדרך זו או אחרת." בנייר העמדה של משרד ההגנה משורטטים שני תרחישים פוטנציאליים שינבעו מ"פסק הדין המשמעותי" של בית המשפט. האחד, שבית המשפט מאשרר את אי קבלת אחת הטענות של אמזון, מה שיוביל להתדיינות בשלוש טענות אחרות שלה, מהלך שיביא, להערכת המשרד, לארבעה-חמישה חודשים של התדיינות משפטית. התרחיש השני, ציינו במשרד ההגנה, יביא לדיון בכל טענות אמזון, ויתניע תהליך התדיינות ממושך, בשל הצורך "להתדיין באופן מהותי", ויכוחים על טענות נוספות – כגון לגילוי – מה שיביא לזימונים לעדות של בכירי בבית הלבן לשעבר – וביניהם אולי אף טראמפ עצמו – ופקידי משרד ההגנה. "האפשרות לתהליך התדיינות כה ארוך עשויה להעמיד בסימן שאלה את עתיד רכש הענן של המשרד", נכתב בנייר העמדה, "ובתרחיש זה, מנמ"ר משרד ההגנה יעריך מחדש את האסטרטגיה בהמשך". משקיפים ציינו כי בהודעה טמון איום מרומז כלפי בית המשפט, לפיו יותר מדי דיונים על כשרות הליכי המכרז יביאו לעיכוב ארוך מדי בפרויקט.

במסגרת ההפיכה הצבאית שמתחולל במיאנמר בימים אלו, בסוף השבוע האחרון, כך לפי הדיווחים, הורה צבא מיאנמר לחברות הטלקומוניקציה במדינה לסגור לחלוטין את שירותי האינטרנט עד מחר (ב') לכל הפחות. כנהוג במקרים של מחאה עממית, כמו זו שהחלה עקב ההפיכה הצבאית – כבר ב-4 בפברואר הודיע הצבא, אשר לקח פיקוד על המדינה, ​​כי הוא מורה למפעילי הטלקום לחסום את הגישה לפייסבוק (Facebook). למחרת צוו חברות התקשורת לחסום גם את הגישה לרשתות החברתיות אינסטגרם (Instagram) וטוויטר (Twitter). הסיבה להחשכה – ניתוק האמצעים העיקריים שמסייעים לאזרחים כדי לתאם ביניהם את המחאה ולהפיץ את המידע מהשטח אל העולם הרחב. רפאל פרנקל, מנהל המדיניות הציבורית של פייסבוק במדינות המתפתחות של APAC, אמר בהצהרה ל-The Verge כי החברה "מודאגת ביותר" מפקודות ההשבתה, וקרא לרשויות לבטל את החסימה באופן מיידי. "בזמן קריטי זה, תושבי מיאנמר זקוקים לגישה למידע חשוב ולהיות מסוגלים לתקשר עם יקיריהם", אמר. דובר טוויטר כתב בהודעת דוא"ל ל-The Verge כי הצו "מערער את השיח הציבורי ואת הזכויות של אנשים להשמיע את קולם. האינטרנט הפתוח מאיים יותר ויותר ברחבי העולם. אנו נמשיך לדרוש הפסקת החשכות הרסניות בהנהגת הממשלה". מנהיגת מיאנמר וזוכת פרס נובל לשלום, אונג סן סו צ'י. צילום: BigStock מיאנמר חווה הפיכה צבאית כבר מראשית חודש פברואר. מנהיגת המדינה, שהיא זוכת פרס נובל לשלום, אונג סן סו צ'י, כמו גם נשיא המדינה, וין מיין, ובכירים נוספים במפלגת השלטון הליגה הלאומית לדמוקרטיה נעצרו על ידי הצבא, אשר הכריז על מצב חירום לשנה ועל העברת כלל הסמכויות למפקד הראשי, מין אונג הלאינג.  בתחילה טען הצבא שההפיכה היא תוצאה של "הונאת בחירות" מטעם הגורמים שבשלטון, ושהמעצרים הם בשל אותה הונאה. ואולם מאוחר יותר נמסר מהמשטרה כי נגד סו צ'י הוגש בשבוע שעבר (ד') כתב אישום בגין ייבוא לא חוקי של ציוד תקשורת, כשהמדובר במכשירי קשר. "ההשבתה – סיכון גדול להפרות חמורות של זכויות אדם" למעשה, החל מפרוץ ההפיכה הצבאית ב-1 בפברואר, דווח על הפסקות בשירותי האינטרנט והטלפונים בכמה אזורים במדינה, כולל בבירה ניי פיי טאו, בעיר הגדולה ביותר במיאנמר, ינגון, וכן במדינות שאן וקצ'ין ובאזורי מנדליי וסאגינג. לפי הדיווחים, הגישה חודשה בחלק מהאזורים בשלבים מאוחרים יותר. במיאנמר ככל הנראה חוו התושבים במשך יותר משנה הגבלות אינטרנט סלולרי באזורים שנפגעו מסכסוכים בין המדינות אל ראחין ואל צ'ין. על פי הדיווחים, גישה לאינטרנט 4G באזורים אלה שוחזרה בשעות הערב המאוחרות ב-2 בפברואר 2021. על פי ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, הגבלות כאלו על הקומוניקציה מהוות סכנה ממשית לאוכלוסיות אזרחיות בסיכון, במיוחד כאשר הגישה למידע חיונית כל כך במהלך מגיפת הקורונה – ואף יותר מכך כאשר המצב בשטח כה מתוח על רקע ההפיכה. לפי העקרונות המנחים של האו"ם בנושא עסקים וזכויות אדם, על ארגונים עסקיים לכבד את זכויות האדם ללא תלות בפעולות המדינה או בהתחייבויותיה, ומעבר לעמידה בחוקים הלאומיים. בתגובה לדיווחים על ההחשכה הנרחבת של האינטרנט במיאנמר, שלטענת אמנסטי אינטרנשיונל מגיעים ממקורות אמינים, אמר סגן המנהל האזורי לקמפיינים של הארגון, מינג יו הא, כי "לסגור את האינטרנט בזמנים לא יציבים של הפיכה, משבר הומניטרי ומגיפה בריאותית זו החלטה מתועבת ופזיזה". יו הא הוסיף והרחיב כי "מאז ההפיכה ב-1 בפברואר, אנשים במיאנמר נכנסו בעל כורחם למצב של חוסר וודאות מוחלט. השבתה מורחבת באינטרנט תביא אותם לסיכון גדול יותר להפרות חמורות יותר של זכויות אדם בידי הצבא. על הצבא להחזיר לפעולה את כל התקשורת באופן מיידי, ולהפסיק לסכן את זכויותיהם של בני האדם. כל מפעילי הסלולר וספקי הטלקומוניקציה במיאנמר חייבים לבקש הבהרה דחופה מרשויות מיאנמר".

"ארגונים רוכשים הרבה יותר מערכות IT מכפי שהם נדרשים. שיעור אספקת התקציב בארגונים עומד על 59% בציוד מחשוב ו-48% למערכות אחסון. המענה לכך הוא תשלום על ציוד המחשוב ושירותי IT לפי צריכה. עם GreenLake של HPE, אנו מסייעים לארגונים לחסוך משמעותית בהוצאות הכספיות והתפעוליות", אמר יובל פרומקין, מנהל פעילות As a Service, דורקום. פרומקין דיבר בוובינר שאותו הוא גם הנחה, ובו הוצג פתרון GreenLake של HPE. לדבריו "דורקום היא שותף פלטינום של HPE, ואנו מובילים בארץ את הפתרון. החברה פועלת בשוק זה כמעט ארבעה עשורים, עם פתרונות תשתית טכנולוגיים, ללקוחות מכלל המגזרים". לדברי פרומקין, "מודל מחשוב לפי צריכה נועד להסיר חסמים שכולנו מכירים – טכנולוגיים וכספיים. בארגון מסוים יש מנמ"ר מצוין ורב יכולות. יש לו כאבי ראש מדי בוקר, כשמנהל הפיתוח שלו רוצה סביבת IT חדשה, עם מחשוב עתיר ביצועים וריבוי דרישות. המנמ"ר כבר היה ב'סרט' הזה לפני שלוש שנים – כשענה לדרישות מרובות ונוקשות, הלך להנהלה, הוציא תקציב וקנה מערכת. לאחר שנה משאבי המחשוב נגמרו, מה שהביא להוצאה נוספת לא מתוכננת, של מאות אלפי דולרים, מלווה בתסכול וחוסר שביעות רצון של ההנהלה הבכירה". המענה, בין אם בתקופת חוסר ודאות, אבל לא רק, "הוא בשינוי מודל הצריכה – לא קונים מראש, אלא משלמים לפי השימוש. הלקוח מקבל ציוד המכויל לפי דרישות, הציוד הוא מעט יותר מהנדרש, כדי לא 'להיות על הקשקש'. הוא לא דואג לגבי יותר או פחות הקצאות מחשוב. הוא משלם בהתאם למידת הגידול, עם חיוב רק עבור צריכה מינימלית. מודל זה מביא לערך עצום לארגון ומשחרר לחץ מסמנכ"ל הכספים ומהמנמ"ר". שרון קורן, מנהלת פעילות GreenLake ב-HPE ישראל, אמרה, כי "המציאות משתנה כל הזמן, ונדרשות תשתיות העומדות בדרישות הגדלות ומשתנות, המאפשרות גמישות באספקת טכנולוגיות חדשות, עם שיפורי הזמינות והביצועים, עם אספקת שירותים מהירה ושיפור חוויית לקוח, תוך התמודדות עם נתונים חדשים המגיעים מ-IoT, עם פיתוח מזורז של יישומים, המעבר לענן ואיומי סייבר חדשים". שרון קורן, מנהלת פעילות GreenLake ב-HPE ישראל. צילום: יח"צ לדבריה, "עד לאחרונה עבדנו בדטה סנטר המקומי, תוך התמודדות עם דרישה לעוד תשתיות ומידע. צפינו שנידרש למאה שרתים, קנינו יותר ממה שנדרש – כי לא רצינו להיות בחוסר משאבים. הצטיידות זו מראש ולטווח ארוך לא יכולה לנבא בדיוק את הצורך, בפרט במציאות דינמית, ולכן יצרה מצבי חוסר ועודף בציוד. לצד העלויות הישירות המיותרות, נוספו עוד עלויות – כוח אדם, שירותים נלווים לציוד, הפעלת תוכנות שלא לצורך וכן בזבוז של שטח רצפה, חשמל וכוח אדם, שמתפעל את התשתיות". לפני תשע שנים", אמרה קורן, "HPE הביאה לשוק בשורה עם מודל חדש, לתשלום לפי צריכה. המערכת עוקבת אחר השימוש של הלקוח ודואגת שתהיה לו קיבולת מעט יותר ממה שהוא צריך. התשלום נעשה לפי השימוש בפועל. כך, מתקבל המודל המסחרי האופטימלי לניהול סביבת הענן הפרטי וההיברידי. כך, הלקוח מקבל חיסכון משמעותי בשל תשלום חודשי על התשתיות בהתאם לצריכה, לצד שירות עם תמיכה וזמינות גבוהה. זאת, לצד פורטל שירות עצמי, המביט על עומסי העבודה ומנהל אותם על בסיס צורכי הארגון". קורן סיכמה באומרה, כי "HPE תמכור את כל ההיצע שלה עד 2022 במודל של שירות, As a service – אחסון, מחשוב, וירטואליזציה, מחשוב עתיר-ביצועים, ענן פרטי, קונטיינרים, VDI, בסיסי נתונים, ביג דטה וגיבוי. הלקוחות ייהנו מכמה יתרונות: שקיפות גדולה יותר של צריכת ה-IT, שליטה רבה יותר על השימוש והעלויות, מיטוב הוצאות ה-IT ומענה תפעולי ומימוני. אנו מובילים את התחום עם יותר מ-1,200 לקוחות ומנהלים נכסי IT בסך 4 מיליארד דולרים, עם שביעות רצון גבוהה של הלקוחות". פרומקין יציג את המודל גם בכנס CLOUD של אנשים ומחשבים, שיתקיים במרץ השנה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

"המדינה צריכה להיות אגרסיבית יותר במכות שהיא נותנת להאקרים שתוקפים ארגונים בסייבר במתקפות כופרה, שמצפינות את מערכות הנתונים שלהם ושהם דורשים תשלום של דמי כופר כדי לשחרר את ההצפנה", כך אמר כריס קרבס, לשעבר בכיר בסייבר הממשלתי בארצות הברית. קרבס היה מנהל CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות – ונאלץ לעזוב את עבודתו בשל אמירת אמת: הוא התעקש לאחר הבחירות האחרונות לבית הלבן שהן לא זויפו ואף היו "המאובטחות ביותר בהיסטוריה", בניגוד לטענותיו החוזרות ונשנות של הנשיא דאז דונלד טראמפ, שהפסיד. בראיון שנתן בימים האחרונים לפייננשנל טיימס הציע קרבס שהאקרים שפועלים בפיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית יפרסמו את פרטיהם האישיים של ההאקרים הרעים, בפעולה המכונה Doxing או Doxxing – משחק מילים של "מסמכים ו-"אגרוף". "אתה צריך ללכת ולרדוף אחרי הרעים, ואני לא מדבר רק על אכיפת החוק", אמר. קרבס הסביר: "אתה לוקח עובדים (האקרים אזרחים המועסקים בצבא – י"ה) ממקום דוגמת פיקוד הסייבר, ואתה משתמש ביכולות מודיעין. אתה מעביר להאקרים מסר ישיר: 'אנחנו יודעים מי אתם, תעצרו את הפעילות שלכם או שנעקוב ונרדוף אחריכם, תוך שימוש בלוחמת מידע'. אתה חושף את פרטיהם. יש דברים שאתה יכול לעשות". משקיפים ציינו כי דבריו של קרבס מנוגדים לחשיבה המסורתית והשמרנית במערכת אבטחת הסייבר, שבמסגרתה מומחים נוטים להזהיר חברות מפני תגובת נגד – "פריצה חזרה" לתוקפי סייבר בכלל ולמפעילי כופרות בפרט, בהינתן שקשה לקבוע את זהות היריב התוקף ואת יכולותיו הטכנולוגיות בסייבר. קרבס .Vs טראמפ כאמור, קרבס פוטר על ידי טראמפ לאחר שאמר כי הבחירות היו המאובטחות ביותר בהיסטוריה. לדבריו, הטענות שהועלו על ידי טראמפ ואנשיו, שלפיהן ההצבעה הייתה מזויפת, הן "מגוחכות". הוא דחה את הטענות שלהם שלפיהן הצבעות זויפו בעזרת מדינות זרות. "כל הקולות בארצות הברית של אמריקה נספרים בארצות הברית של אמריקה. נקודה. אני לא מבין את הטענה הזאת", אמר. ביתר פירוט, קרבס דחה את תיאוריית הקונספירציה שגורסות שמכונות ההצבעה יוצרו בוונצואלה, בעת כהונת הנשיא הוגו צ'אווס, שמת ב-2013, והן שסייעו לניצחון של הנשיא הדמוקרטי הנבחר, ג'ו ביידן. "אני אומר זאת שוב", אמר קרבס, "אין כל הוכחה לכך שמכונה כלשהי, שאני מודע לקיומה, עברה מניפולציה על ידי מעצמה זרה. נקודה". לגבי הטענות של צוות טראמפ בדבר מימון שהגיע מסין ומקובה, שנועד להשפיע על הבחירות, נאנח קרבס ואמר: "תראה… אנחנו יכולים להמשיך ולהמשיך עם כל הטענות ההיתוליות והמבדחות הללו, לגבי התערבות בבחירות 2020, אבל ההוכחה היא בקלפי… הספירות החוזרות עולות בקנה אחד עם הספירה הראשונית, ומבחינתי, זו עדות נוספת, זהו אישור לכך שהמערכות ששימשו בבחירות 2020 פעלו כמצופה, ועל העם האמריקני להיות סמוך ובטוח ב-100% בהצבעתו". דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock באופן אירוני, CISA – הסוכנות שאותה קרבס ניהל – הוקמה בעת כהונתו של טראמפ כנשיא, בנובמבר 2018, לאחר שזה טען כי בבחירות לנשיאות של 2016 – שבהן נבחר – הצביעו שלושה מיליון מהגרים לא חוקיים. אחת מהפעולות שהסוכנות שבראשה עמד קרבס עשתה הייתה להקים אתר שנקרא "בקרת שמועות". היא התייחסה לנתונים לכאורה ולפייק ניוז שרצו במדיה החברתית, ודאגה להבטיח שהיושרה של הבחירות תישמר. בציוץ הפיטורים של קרבס חזר טראמפ על טענות שקריות, שלפיהן הצהרותיו על היות הבחירות מאובטחות "אינן מדויקות". קרבס לא התייחס ישירות לפיטוריו וצייץ מחשבונו האישי כי "היה לי הכבוד לשרת. עשינו זאת בצורה הנכונה. הגן על עצמך היום – ותהיה מאובטח מחר".