ב-1994 הוא ייסד מתוך מוסך בסיאטל את ענקית האי-קומרס אמזון. בחלוף כרבע מאה, ג'ף בזוס, בן 57, הוא האיש העשיר בעולם, כשבארנקו מתפקעים מצלצלין בסך 177 מיליארד דולר. הונו גדל השנה ב-64 מיליארד דולר הודות לצמיחת המניה, לאור הזינוק בפעילות החברה בתקופת הקורונה. בסוף השנה יעזוב בזוס את תפקידו כמנכ"ל אמזון ויהפוך ליו"ר פעיל שלה. פורבס פרסמה אמש (ג') את רשימת המיליארדרים שלה, ובזוס מוביל אותה זו השנה הרביעית ברציפות. למרות הקורונה והמשבר העולמי שבא בעקבותיה, מדי 17 שעות נוסף לרשימה מיליארדר חדש, ובסך הכול היא התעבתה השנה ב-493 מיליארדרים חדשים. כך, הרשימה הגיעה למספר שיא של 2,755 מיליארדרים, כשעשירי העולם אוחזים במצטבר בסכום של 13.1 טריליון דולר – וזאת לעומת "רק" שמונה טריליון ב-2019. נתון מעניין נוסף הוא ש-86% מהמיליארדים הללו התעשרו עוד יותר לעומת השנה שעברה. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה אילון מאסק מדורג שני ברשימה עם 151 מיליארד דולר וקפיצה נאה מהמקום ה-31 אשתקד. מאסק הוא יזם ומייסד של כמה וכמה חברות, ביניהן טסלה, SpaceX ונוירולינק. שלישי בדירוג הוא ברנאר ארנו, מנכ"ל לואי ויטון. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט והמנכ"ל שלה לשעבר, מדורג רביעי עם 121 מיליארד דולר. גייטס דורג כאדם העשיר בעולם במשך 18 שנים. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מדורג חמישי ולו 97 מיליארד דולר. צוקרברג בן ה-36 הוא הצעיר בעשירייה המובילה והיהודי העשיר בעולם. וורן באפט "הודח" למקום השישי, עם 96 מיליארד. עוד יהודי בצמרת הרשימה הוא לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, המדורג שביעי עם 93 מיליארד דולר. לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, מדורגים במקומות השמיני והתשיעי, עם 91.5 ו-89 מיליארד דולר, בהתאמה. סוגר את העשירייה המובילה מוקש אמבאני, האוחז בכמחצית ממניות חברת האחזקות Reliance Industries ומשמש כמנכ"ל שלה. מי בהמשך? סטיב באלמר, ששימש מנכ"ל מיקרוסופט בשנים 2000-2014, מדורג במקום ה-14, ולו 68.7 מיליארד דולר. בהמשך הרשימה נמצאים, בין היתר, מא הואטנג, המכונה פוני מא, שהקים את טנסנט ב-1998 – במקום ה-15 עם 65.8 מיליארד דולר; קרלוס סלים, איל הטלקום המקסיקני – במקום ה-16 עם 62.8 מיליארד; קולין זנג הואנג, יו"ר אתר האי-קומרס פינדודו – במקום ה-21 עם 55.3 מיליארד דולר; ומק'ינזי סקוט, גרושתו של בזוס, שנמצאת במקום ה-22 עם 53 מיליארד – ש-36 מיליארד מהם היא קיבלה במסגרת הסכם הגירושים שלה ממייסד אמזון. סטיב באלמר, צילום: מתוך ויקיפדיה ג'ק מא, מייסד משותף של עלי באבא, מדורג במקום ה-26 ולו 48.4 מיליארד דולר. עוד ניתן למצוא בהמשך את מסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, שהפסידה השנה 6.45 מיליארד דולר בעקבות השקעתה ב-WeWork – במקום ה-29 עם 45.4 מיליארד דולר. מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו, נמצא במקום ה-30, כשבארנקו 45.1 מיליארד. מרים אדלסון, אלמנתו של שלדון אדלסון והבעלים של ישראל היום, מדורגת במקום ה-36 עם 38.2 מיליארד. ב-2012 הקים ז'אנג יימינג את בייטדאנס, וזו הפכה את טיקטוק לאחת האפליקציות המצליחות ביותר בעולם, עם יותר מיליארד משתמשים. בחלוף פחות מעשור, היזם הסיני מדורג במקום ה-39 בין עשירי העולם ובכיסיו 35.6 מיליארד דולר. במקום ה-60, עם 26.1 מיליארד דולר, נמצא יזם סיני שאוהב לפתח גרסאות מקומיות של אתרים עולמיים מצליחים: וואנג שינג, יו"ר משותף של מייטואן דיאנפינג, יצר ב-2005 גרסה מקומית של פייסבוק, ב-2007 הוא יצר "טוויטר סינית" וב-2010 הקים במדינה אתר רכישה דמוי גרופון. פייר אומידיאר, מייסד eBay ולשעבר יו"ר האתר, מדורג במקום ה-83 ולו 21.4 מיליארד דולר. אלמנה נוספת ברשימה היא לורן פאואל ג'ובס, שבעלה היה סטיב ג'ובס, מייסד אפל. היא נמצאת במקום ה-95, ולה 19 מיליארד דולר. מקום אחד אחריה מדורג אריק שמידט, שהיה מנכ"ל נובל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סאן ושימש במשך עשור – בין 2001 ל-2011 – כמנכ"ל גוגל. שמידט מחזיק 18.8 מיליארד דולר. גורדון ארל מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, ויקיפדיה גורדון ארל מור, מייסד משותף של אינטל ולשעבר יו"ר חברת הענק, הגה ב-1965 את חוק מור, שניבא שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי תוכפל בכל שנה וחצי עד שנתיים. מור מדורג 182 ברשימה ולו 12.1 מיליארד דולר. עוד בכירים ב-IT – וכמה ישראלים ברשימה? מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס, נמצא במקום ה-294 ולו 8.4 מיליארד דולר. להאסו פלטנר, ממייסדי סאפ ויו"ר הנהלת החברה, ומשפחתו יש 8.3 מיליארד דולר, והם מדורגים במקום ה-297 ברשימה. שותופו לייסוד סאפ, דיטמר הופ, מדורג גבוה ממנו – במקום ה-224, עם 10.1 מיליארד. צפרא כץ, מנכ"לית אורקל וישראלית לשעבר, מדורגת 2,035 ולה 1.5 מיליארד דולר, ושריל סנדברג, מנהלת התפעול של פייסבוק, נמצאת לפניה, במקום ה-1,833, עם 1.7 מיליארד. צפרא כץ, מנכ"לית אורקל. צילום: עזרא לוי הרשימה כוללת השנה 21 ישראלים (ואת אדלסון, שהיא ישראלית-אמריקנית). הראשון שבהם הוא התעשיין סטף ורטהיימר, המדורג 432 ולו 6.2 מיליארד דולר. איש העסקים טדי שגיא, שיש לו לא מעט אחזקות בהיי-טק, נמצא במקום ה-539 עם 5.2 מיליארד; שרי אריסון, לשעבר בעלת השליטה בבנק הפועלים – במקום ה-655 עם 4.4 מיליארד דולר; גיל שווייד, מנכ"ל צ'ק פוינט, נמצא במקום ה-1,008 עם שלושה מיליארד; ומייסד נוסף של ענקית הגנת הסייבר, מריוס נכט, מדורג 2,035 – כמו כץ – ולו 1.5 מיליארד דולר.

דפדפן אדג' של מיקרוסופט (Microsoft Edge) הופך ליותר ויותר פופולרי, ועושה זאת על חשבון פיירפוקס של מוזילה (Mozilla Firefox) שמאבד גובה בהתמדה. נפח השימוש בדפדפן של הענקית מרדמונד ברחבי העולם עלה ב-1,300 אחוזים השנה. בינואר 2020 פרסמה מיקרוסופט את הגרסה היציבה הראשונה של דפדפן אדג' החדש מבוסס הכרומיום שלה, והודיעה כי תשחרר אותה לאט לאט למשתמשי Windows 10. החברה הבהירה כי אם המשתמשים לא יתערבו באופן יזום בהתקנת מערכת ההפעלה, אדג' החדש יחליף את Microsoft Edge Legacy בעת ההתקנה. מכיוון שהאדג' החדש מספק תכונות וביצועים מצוינים, וגם משתמש באותו מנוע כמו זה של כרום מבית גוגל (Google Chrome) – מה שאומר שהוא יודע להשתמש בכל התוספים הקיימים של כרום – השימוש בו גדל במהירות, והוא הולך והופך ליותר ויותר חביב על הגולשים. כזכור, ב-2019 בנתה הענקית מרדמונד את דפדפן אדג' הישן שלה מחדש, ככזה המבוסס על כרומיום של גוגל, בקוד פתוח, באמצעות מנועי ה-Blink ו-V8. היא השיקה לו לוגו חדש וקידמה אותו בכל דרך, גם מתפריט ההתחל של המחשב, אולם לכל אלו התלוו דאגות, שהתבדו די במהרה. פיירפוקס וכרום כרום של גוגל עדיין שולט באופן מובהק בשוק כבר באפריל שעבר נודע כי דפדפן אדג' הצליח לטפס בסולם הפופולריות ושמשתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס. הוא גם הגיע כבר אשתקד למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסקטופ – לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר (NetMarketShare), אך עם זאת כרום של גוגל המשיך לאחוז בנתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, שעמד אז על 68.5%. הנתונים העכשוויים של שוק הדפדפנים. צילום מסך מאתר StatCounter כעת, כפי שדווח לראשונה על ידי StatCounter, הדפדפן החדש של מיקרוסופט צמח מנתח שוק של 0.57% במרץ 2020 ל-8.03% עד מרץ 2021. זהו צמיחה מרשימה של 1,308% בנתח השוק בתוך 12 חודשים בלבד. העלייה הגדולה ביותר לחודש בודד עבור מיקרוסופט אדג' הייתה ביוני 2020, ככל הנראה כתוצאה מההתפשטות הגוברת של הדפדפן החדש, עקב עדכון מערכת ההפעלה חלונות. אבל השימוש המוגבר באדג' לא באמת נוגס עדיין בנתח השוק של כרום, שנותר עומד על 67.14%, וירד למעשה רק באחוז בשנה האחרונה. מצד שני, פיירפוקס הוא שחווה ירידה מתמדת בהיקף השימוש בו, כאשר לאחר שהחזיק בנתח של 9.25% במרץ 2020 וירד ל-7.95% עד מרץ 2021. הדפדפן הישן של מיקרוסופט, אגב, אוחז כיום ב-0.44% בלבד מנתח השוק, כשרק במרץ הקודם הוא עוד עמד על 4.56%.

סוף סוף – גם טיק-טוק (TikTok) הוסיפה לאפליקציה שלה כתוביות אוטומטיות, ובכך היא משפרת את הנגישות שלה. עד עכשיו, משתמשי טיק-טוק שרצו שהסרטונים שלהם יהיו נגישים יותר נאלצו להקליד ידנית את הכתוביות, תהליך ארוך ומייגע. כעת, עם הוספת התכונה החדשה, המשתמשים יוכלו ליצור כתוביות אוטומטיות לסרטוני הווידיאו שלהם. בנוסף, יוצרי הסרטונים יוכלו גם לתקן או לערוך את הטקסט לפי הצורך, והצופים – מצידם, יוכלו גם לבחור שלא לראות את הכתוביות. צילום: טיק טוק הכתוביות האוטומטיות משפרות באופן דרמטי את חוויית הצפייה עבור אנשים עם לקויות שמיעה, או גם עבור אלה שמעדיפים לצפות בסרטונים ללא קול. מכל מקום, יוצרי הסרטונים הם אלה שמחליטים האם להוסיף לסרטונים שלהם כתוביות, ולכן ייתכן שיעבור עוד זמן עד שנראה כתוביות בכל או ברוב הסרטונים. הכתוביות האוטומטיות יהיו זמינות בשפות אנגלית ויפנית בתחילה, ובחודשים הקרובים יתווספו בהדרגה שפות נוספות.

"ככל ארגון, אקדמי ואחר, משבר נגיף הקורונה הטיל עלינו מגבלות והביא מצוקות. לצד זאת, הקורונה ייצרה עבורנו גם אפשרויות חדשות. בעזרת הטכנולוגיה הצלחנו לחצות גבולות ולהגיע למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם קודם לכן", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר כהן, כי "הקורונה הביאה אותנו לתובנה שניתן לפרוץ לתחומים חדשים. כלומר העבודה מרחוק ומהבית גרמה לכך שיכולנו להביא לסימפוזיונים שערכנו חוקרים מהקהילה הבינלאומית. האקדמית גליל מערבי הייתה בין המוסדות הראשונים שהחלו לייצר פעילויות בינלאומיות בזום. אנשים ישבו בבית, והבנו שביכולתנו לתת מענה להעמקה האינטלקטואלית ולהרחבת האופקים בתחום חקר השואה לגווניו. בשל הקורונה הצלחנו להביא את בכירי החוקרים בעולם בתחום". לדבריו, "שינינו את מבנה הכנסים. הפכנו את ההרצאות לקצרות, בנות שבע עד עשר דקות, בסגנון 'טד'. ערכנו ריווחים בין ההרצאות. העצמנו את קהילת החוקרים". על פי ד"ר כהן, "במהלך השנה החולפת, ערכנו אירועים וירטואליים רבים, במגוון נושאים, עם מרצים-חוקרים שהשתתפו בהם, מיותר מ-30 ארצות. חיפשנו תחליף להפסקות הקפה, שהן חלק לא פחות חשוב מההרצאות עצמן, זה הזמן שבו המשתתפים פוגשים עמיתים, מחליפים דעות ורעיונות, יוזמים מהלכים מחקריים ועוד. אז עשינו 'ספיד דייטינג' להיסטוריונים של השואה, כשכל אחד ואחת הציגו את עצמם במשך 2.5 דקות, מה שהתגלה כרעיון ממש מוצלח. בנינו גם דף, שניתן לראות בו הקלטות של הפעולות האלו, שזוכות לאלפי צפיות של חוקרים וסטודנטים מרחבי העולם". "תועלת נוספת מהשימוש הנרחב שעשינו בפלטפורמות הדיגיטליות", אמר ד"ר כהן, "היא, שהתאפשר לנו לקדם פרויקטים ושיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים שלא היה ביכולתנו לעשות קודם. הצמחנו פה משהו עוד יותר מהפכני. בינואר השנה התוכנית ללימודי השואה במכללה, בשיתוף עם המכון הישראלי לערים חכמות, השיקה קורס אקדמי מקוון לחדשנות ויזמות למען זיכרון השואה בשיטת למידה מבוססת פרויקטים. התכנים כוללים את  ההכשרה של כל המיומנויות בתחום היזמות: איתור הזדמנויות, בדיקת היתכנות, ניהול פרויקטים, פלטפורמות דיגיטליות בתחום הנצחת השואה והזיכרון, סיפורי הצלחה ועוד. כך אנו מאפשרים  לצעירים מכל העולם לפתח מיזמים להנצחת השואה תוך לימוד חדשנות מבוססת טכנולוגיה. לראות סטודנטים מהארץ ומחו"ל עוסקים יחד בפיתוח מיזמים סביב נושאים ממוקדים, שהם בוחרים, כמו 'ילדים בשואה', או 'זכר היהודים הנרצחים בערים אירופיות' –  זה דבר מעורר השראה. הקורס עונה להתעניינות גוברת והולכת בלימודי השואה בכל העולם, לצד התעניינות בלימודי יזמות, ומביא לתחושת מעורבות של הצעירים – שהנצחת השואה עוברת לידיהם. בנוסף לקורס זה, תקופת הקורונה והפעולות הבינלאומיות שלנו בה אפשרה לנו לבנות תשתית ללימודים בינלאומיים, שבהם מרצים שלנו ילמדו קורסים מקוונים בלימודי שואה באוניברסיטאות בחו"ל, ולהיפך". "השנה החולפת", סיכם ד"ר כהן, "הייתה טובה מאד בהיבט של שיתופי פעולה מבוססי טכנולוגיה. הכפלנו את כמות מקבלי הדיוור שלנו. נכנסנו לכל מיני מוסדות שלא היינו בהם בעבר ויצרנו קשרים ברחבי העולם: בסין, בהודו ובשווייץ, לדוגמה. היוזמות המקוונות הללו מספקות עוד רובד מחקרי ומחזקות את קהיליית החוקרים. הפעילות שלנו היא עוד נדבך בבניית קהילה, כמו גם טיפוח רעיונות למחקר. האקדמית גליל מערבי היא מהבולטות בחקר השואה והוראתה אף שאינה אוניברסיטת מחקר ונמצאת בפריפריה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות שלנו. כל זה לא היה קורה בלא סיוע וגיבוי מלא ממערך המחשוב של המכללה וראשיה. זאת, לצד פעילות מבורכת של צוות האונליין שלנו – דור צעיר של חוקרים, המתפעלים את הפרויקט הזה: ד"ר דניאלה אוסצקי-שטרן, ד"ר רוני מיקל-אריאלי ויאן בורזלף. השימוש בפלטפורמות דיגיטליות אפשר לנו לקדם פרויקטים רבים ומגוונים שלא חלמנו עליהם לפני שנה וחצי". צילום: BigStock

כבר זמן רב שווטסאפ (WhatsApp) מאפשרת למשתמשי Android להעביר את היסטוריית הצ'אטים שלהם למכשירי Android אחרים. ואולם מה קורה כשהמשתמש מנסה להעביר את הנתונים ממכשיר iPhone למכשיר Android, או להיפך? העניין מסתבך, וכבר שנים מהווה אחת הבעיות המרגיזות עבור משתמשים שמחליפים מכשירים ומהגרים בין מערכות הפעלה. כעת, לפי דיווח באתר WABetaInfo, המתבסס על הדלפה, ייתכן שהחברה תאפשר בקרוב להשתמש בחשבון הווטסאפ על מכשירים שונים, וגם במקביל. הפיתוח של התכונה החדשה אורך זמן רב, משום שהוא משנה לחלוטין את חוויית השימוש באפליקציית המסרים, והיה צורך לכתוב מחדש חלקים גדולים מהתוכנה כדי שתתמוך בריבוי מכשירים, טוען האתר. כרגע עומדים לרשות המשתמש כמה כלים המאפשרים הגירה של הנתונים, אך אלה אינם מומלצים במיוחד, וגם אז לא מובטח שההעברה תהיה מושלמת, מה גם שווטסאפ פרסמה ציוץ בטוויטר שמציין, כי שימוש באפליקציות שמתיימרות להעביר את היסטוריית הצ'ט בין מכשירים מפר את תנאי השימוש שלה, והחברה אינה תומכת בהן כי היא לא יכולה לאמת את האבטחה שלהן. באתר מוצגת תמונה מודלפת של מסך הפתיחה של התכונה, שמאפשרת הגירה מ-iPhone ל-Android, אבל ההנחה היא שההעברה תתאפשר גם להיפך – מ-Android ל-iOS. WhatsApp may soon allow chat history migration between Android and iOS Source @WABetaInfo pic.twitter.com/xmjFHASjQV — TechDroider (@techdroider) April 6, 2021  התכונה החדשה, לפי הדיווח, תאפשר בתחילה שימוש בגירסת הווב גם ללא חיבור אינטרנט במכשיר, ובעדכון עתידי תאפשר ווטסאפ לחבר מכשירי iOS ו-Android אחרים. לפי הדיווח, אין תאריך ידוע לשינויים האלה.

החברה הישראלית-סינגפורית טראקס הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס ענק: היא גייסה, בסבב החמישי שלה, 640 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי סופט בנק ויז'ן פאנד – קרן הון-הסיכון של הבנק היפני. בין היתר, השתתפה בו סוני אינוביישן פאנד – קרן הון-הסיכון של התאגיד. כספי הגיוס ישמשו לחברה להרחבת השיווק, כדי לחדור לשווקים חדשים, ולהעמקת המחקר והפיתוח שהיא מבצעת. פלטפורמת הענן של טראקס מיועדת להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית של יצרנים בתחום מוצרי הצריכה (CPG) ורשתות מזון קמעונאיות, בכך שהיא מספקת להם בזמן אמת תמונה של מצב החנות ותובנות על התנהגות הצרכנים. באמצעות פתרונות ראייה ממוחשבת שפיתחה, לצד למידת מכונה ופלטפורמה המופעלת באמצעות אינטרנט של הדברים, הופכת טראקס תמונות מדף יומיומיות לתובנות עסקיות בזמן אמת, המאפשרות ללקוחותיה לקבל החלטות מבוססות נתונים ולבצע התאמות, באופן מידי ותוך כדי תנועה. בחברה אומרים כי טכנולוגיה זו מסייעת לחברות הקמעונאיות להגדיל את מחזורי המכירות, להפחית עלויות תפעול ולשפר את חוויית הקנייה של הצרכן. טראקס נוסדה ב-2010 על ידי יואל בר-אל ודרור פלדהיים, ויש לה משרדים מרכזיים בישראל, בסינגפור ובסן פרנסיסקו. הלקוחות שלה מגיעים מיותר מ-90 מדינות. המוצר של טראקס בפעולה. צילום: יח"צ "הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בשגרת העבודה של רשתות קמעונאיות הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט שאין להתעלם ממנו", אמר בר-אל. "הצלחנו לסמן את שנת 2020 כשנה של צמיחה, למרות מגיפת הקורונה. הגיוס הנוכחי מחזק את מעמדה של טראקס בטכנולוגיות לשוק הקמעונאות, על מנת לאפשר ללקוחות לספק לצרכנים את חוויית הקנייה הטובה ביותר". ג'סטין בהר, מנכ"ל החברה, ציין ש-כבר מעל עשור שאנחנו מפתחים פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לייעל את פעילותן של קמעונאיות ברחבי העולם. התחלנו את המסע ביצירת פתרונות ראייה ממוחשבת למגזר זה ומאז הרחבנו את סל הפתרונות הטכנולוגיים שלנו. ההשקעה המשמעותית של משקיעים כגון סופטבנק תתרום לחיזוק מעמדה של טראקס".

רדיס לאבס הישראלית, שרק לפני שמונה חודשים הגיעה למעמד של חד קרן (חברה ששווה יותר ממיליארד דולר), הודיעה היום (ד') על גיוס ענק לפי שווי של יותר משני מיליארד. חברת בסיסי הנתונים גייסה 310 מיליון דולר – 110 מיליון מהם בסבב בהובלת טייגר גלובל, שהינה משקיעה חדשה בחברה, ובהשתתפות קרן ההשקעות של סופטבנק ו-TCV, ו-210 מיליון לאחר שמכרה מניות לשלוש הקרנות הללו. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול נתונים בזמן אמת. המוצר שלה מאפשר אחסון של נתוני ארגונים בעננים ציבוריים ובדטה סנטרים פרטיים. גוגל ומיקרוסופט הן בין החברות שמציעות את הטכנולוגיה של רדיס לאבס כמוצרים שלהן. עוד מוצר של החברה הוא מנוע להנגשת מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת לאפליקציות בשם RedisAI. רדיס לאבס נוסדה ב-2011 על ידי עופר בנגל, המנכ"ל, ויפתח שולמן, מנהל הטכנולוגיות, מעסיקה כ-500 עובדים ומתכוונת לגייס השנה 200 נוספים, מהם 100 למרכז הפיתוח שלה בתל אביב (מטה החברה נמצא בקליפורניה). זאת, לאחר שסיימה את שנת הקורונה עם נתונים כספיים חיוביים: היא דיווחה על צמיחה של 55% במכירות וקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר. החברה הצליחה להתאושש, מאחר שבמחצית הראשונה של 2020, עם תחילת המגיפה הקורונה, קצב הצמיחה שלה עמד על 35%-40%. מספר לקוחות רדיס לאבס מגיע לכ-8,000, בהם פדקס, מחברות המשלוחים הגדולות בעולם, ותאגיד האופנה גאפ. המוצר שלה שימש את שתי החברות האחרונות בעידן הקורונה, שבו חלה עלייה תלולה במכירות אונליין. החברה עומדת בימים אלה בפני הנפקה – שעדיין לא ברור מתי היא תתקיים.

לאחר שסירב להיכנס לביצה הפוליטית, רא"ל (מיל') גדי איזנקוט נכנס לתחום הטכנולוגי: הרמטכ"ל לשעבר מונה ליו"ר הדירקטוריון של סטורג' דרופ, שמפתחת טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה. מדובר בתפקיד ראשון של איזנקוט בעולם העסקי. סטורג' דרופ מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות לאגירת אנרגיה ירוקה. החברה מפתחת שתי מערכות נפרדות למטרות שונות: הראשונה, מערכת אגירת אנרגיה באוויר דחוס לייצור חשמל במתקני אנרגיה מתחדשת, דוגמת שדות פוטו-וולטאיים (סולריים); והשנייה, מערכת אגירת אנרגיה לאספקת קירור ומיזוג אוויר למבנים במגזרים העסקי והפרטי. המערכת הראשונה מיועדת לאגור אוויר בלחץ גבוה, בשעות שבהן הביקוש לחשמל נמצא בשפל, והמרת האוויר הדחוס לאנרגיה חשמלית בהתאם לצורך. המערכת השנייה תאגור "תערובת גז מזגנים" ידידותית לסביבה, ותאפשר קירור ומיזוג אוויר באמצעות צריכת גז מצוברי גז תת קרקעיים כשם שצורכים גז עבור בישול וחימום מים ביתי. המערכות יותאמו לספק אנרגיה בעלות אגירה תחרותית במונחי קילו-וואט לשעה לעומת מערכות מתחרות. מערכות החברה נמצאות עדיין בשלב הפיתוח, ולדבריה הן מתוכננות כך שאורך החיים שלהן יהיה גבוה – 30 שנים ומעלה. ההודעה על מינויו של איזנקוט מגיעה לאחר שבחודש שעבר הודיעה סטורג' דרופ על כניסה לבורסת תל אביב, באמצעות מיזוג עם מדיוי תראפיוטיק. לפי מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, בעלי המניות של סטורג' דרופ יחזיקו עד 75% בדילול מלא מהון המניות של מדיוי, שהתמקדה עד כה בייצור מוצרי קנאביס רפואי. הרמטכ"ל שהחליט על הקמת זרוע הסייבר של צה"ל איזנקוט כיהן כרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, בין השנים 2015-2019. במהלך כהונתו הורחבו יכולות הסייבר של צה"ל והוא אף החליט על הקמת זרוע סייבר בצבא. הצעד הראשון בתהליך היה הקמת חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב. לאיזנקוט תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. לאחר שחרורו, הוא הצטרף למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון וב-2019 היה לעמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. לדברי איזנקוט, "ההתמודדות עם שינויי אקלים קיצוניים ויצירה של חלופות אנרגיה זמינות וירוקות הינן בעלת חשיבות רבה. טכנולוגיות אגירת האנרגיה הירוקה של סטורג' דרופ הן כלי חשוב בהתמודדות זו".