סקירת נתוני השכר בתחומים שונים בהיי-טק שאנחנו – אנשים ומחשבים ואולג'ובס – מפרסמים בשבועות האחרונים, ממשיכה: אחרי שפרסמנו כמה מרוויחים מנמ"רים ואנשי IT, וכן אנשי חומרה, הפעם הגיע תורם של המנהלים והעובדים בעולמות האינטרנט והדיגיטל. השימוש באינטרנט רק הולך ומתרחב ככל שחולפות השנים, והרשת משמשת כמקור פרנסה למיליוני עובדים בעולם. מקצועות הדיגיטל חוו גידול רציף בשנים האחרונות ונמצאים בעלייה מתמדת, שנמשכה, שלא לומר נסקה, בתקופת הקורונה, שבה נאלצנו להישאר בבית. מגיפה או לא, הסיבה הפשוטה לגידול בשימוש ב-ווב היא שכולם נמצאים במרחב הדיגיטלי, ולמעשה ניתן לומר שאין דבר כזה שיווק דיגיטלי – יש פשוט שיווק, שמתרחש בכל הזירות. ההערכה שלנו, באולג'ובס, היא שנמשיך ונראה עלייה גדולה בדרישה לעובדים במקצועות האלה, כיוון שגם עסקים שמתקיימים באופליין מחזיקים בנכסים דיגיטליים דוגמת עמוד פייסבוק, אתר אינטרנט ונוכחות בגוגל, וצריכים מישהו שיבנה, יתחזק וינהל עבורם את המערך הזה. כלומר, פוטנציאל הגדילה וההתרחבות בתחום זה גדול ביותר. כיוון שמדובר בתחום דינמי, נוספים אליו (ולשוק העבודה) לא מעט תפקידים חדשים. בעתיד הקרוב נוכל למצוא מקצועות שלא היו פה בעבר, כגון אנשי טרנספורמציה דיגיטלית – שעוזרים לארגון להפוך ליותר דיגיטלי; מומחי אי-קומרס – שמנהלים את המסחר בעולם שבו חנויות פיזיות נסגרות ועוברות לאונליין, וכאלה שאינן נסגרות מרחיבות את נוכחותן גם במרחב האינטרנטי; ומנק"לים (זו לא טעות דפוס, הכוונה למנהלי קהילות) – שמנהלים קהילת משתמשים סביב נושא מסוים, למשל קהילה דיגיטלית כמו קבוצת פייסבוק או קהילה פיזית כמו זו של נהגי גט. תחום האינטרנט מכיל תחתיו תתי תחומים רבים, שכמעט כל אחד מהם מהווה מקצוע בפני עצמו וניתן לבנות סביבו קריירה. בטבלאות הבאות אתם מוזמנים לראות מהו השכר של אנשי האינטרנט והדיגיטל, במקצועות השונים ועל פי נתונים דמוגרפיים, כפי שנאספו על ידינו, באולג'ובס. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.

אלכס קרוז, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון היוצא של בריטיש איירווייז, מצטרף כדירקטור ויועץ מומחה לחברת הסטארט-אפ הישראלית פטצ'ר (Fetcherr) – כך הודיעה החברה היום (ה'). פטצ'ר פיתחה מערכת שמאפשרת לחברות תעופה לזהות את הביקושים לטיסות ולקבוע את המחירים בהתאם. קרוז הוא מהנדס תעשייה מאוניברסיטת מישיגן ובעל תואר שני במדעים מאוניברסיטת אוהיו. הוא מונה בקיץ 2006 למנכ"ל המייסד של קליקאייר וב-2009 הוביל את מיזוגה לתוך חברת התעופה Vueling – מה שהפך אותה לחברת התעופה השנייה בגודלה בספרד, אחרי איבריה (השתיים טסות גם לישראל, לפחות בימים כתיקונם). באפריל 2016 הוא הצטרף לבריטיש איירווייז כיו"ר וכמנכ"ל, והוא עוזב אותה בימים אלה. בפטצ'ר יהיה קרוז אמון על פתיחת שווקים חדשים, יצירת שיתופי פעולה עם חברות תעופה נוספות והתאמת השירותים לצרכי הענף. חלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית בענף התעופה פטצ'ר הוקמה ב-2018, גייסה עד כה חמישה מיליון דולר ומעסיקה 34 עובדים ממשרדיה בנתניה. המערכת האגנוסטית שלה מספקת חיזוי ביקושים ויצירת תמחור רציף במערכות חברות התעופה. היא מתבססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית ולימודי מכונה, שמנתחת Big Data ממקורות מגוונים ומשתנים בפלטפורמות רשת שונות, שדרכן שואב האלגוריתם תמחור מדויק. המערכת מתבססת על טכנולוגיית DPNN (ר"ת Deep Pricing Neural Networks) ובנויה על בסיס מאגר נתונים מרכזי המנתח נתוני שוק. בפטצ'ר אומרים כי הפתרון שלה שונה ממנגנוני תמחור מסורתיים, המתבססים על ניתוח אנושי של ביצועי העבר. האלגוריתם שלה אגר נתוני אמת לאורך השנתיים האחרונות ומייצר תמחור שנועד לייעל הכנסות ולמקסם את הרווחיות, תוך הפחתת עלויות התפעול. הוא לומד את התנודות בשוק בכל רגע נתון ומייצר תמונת מצב עדכנית, מה שלדברי החברה מביא את המערכת לדיוק של כ-90%. קרוז אמר כי "האתגר הגדול ביותר של תעשיית התיירות לפני מגפת הקורונה היה שדרוג המערכות לעולם הדיגיטלי, שהולך וגדל. המגפה האיצה משמעותית את התהליך ויצרה לחץ סביב הנושא. פטצ'ר מאפשרת לשחקנים בענף התיירות להגיב למגמה זו". רועי כהן, מנכ"ל פטצ'ר, ציין ש-"קרוז מביא אתו רזומה מרשים וניסיון עצום כחבר דירקטוריון וכיועץ מומחה לתחום התעופה. הגעתו היא הבעת אמון במערכת ובפוטנציאל שלה".

פייסבוק (Facebook) ממשיכה להישאר בכותרות בהיבטים לא רצויים מבחינתה, ובעיקר בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים בשירותיה. לאחר שבחודש שעבר נחשפו יותר מחצי מיליארד מספרי טלפון של משתמשים, היא ניצבת בפני סיכון של עוד דליפת ענק של נתונים על משתמשיה. בימים אלה פורסם מידע על כלי חדש, שיכול לקשר בין חשבונות בפייסבוק אל כתובת הדואר האלקטרוני של בעליהם, גם אם אלה בוחרים להסתיר אותה מעין הציבור. קיומו של הכלי הזה, ששמו Facebook Email Search v1.0, נחשף בידי חוקר ששמר על עילום שם והעלה סרטון ליו-טיוב, שבו הוא מציג את הכלי ואת הדרך שבה הוא מבצע את הפעולה, כשלדבריו הוא החליט לעשות זאת לאחר שבפייסבוק טענו שהפרצה אליה הוא מתייחס אינה חשובה דיה לתיקון. באמצעות הכלי הוא הצליח לחשוף 6,000 חשבונות דואר של משתמשים תוך שלוש דקות בלבד, ולטענתו ניתן להגיע לכמות של עד חמישה מיליון משתמשים ביום. לטענתו, ניתן להשתמש בנתונים הללו כדי להשתלט על דפי קבוצות ואפילו על חשבונות פרסום. "נראה שסגרנו בטעות את הדיווח של הבאג הזה לפני שהועבר לצוות המתאים. אנו מעריכים את החוקר המשתף את המידע ואנו נוקטים פעולות ראשוניות כדי לטפל בנושא הזה, תוך כדי מעקב כדי להבין טוב יותר את ממצאיו", נמסר מפייסבוק לאחר חשיפת הסרטון, אך ללא תשובה לטענה שלו על כך שהגיבו כי לא מדובר בבאג חשוב.

דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות, שפורסם הבוקר (ה'), מציג תמונה מתעתעת: מצד אחד יש בו נתונים שמראים שמגזר ההיי-טק נפגע פחות ממגזרים אחרים – נתונים שכבר ידועים ועכשיו מקבלים גושפנקא, ושבעקבותיהם ההיי-טק סומן כמנוע שיאיץ את שיקום יתר המשק, שנפגע קשות בקורונה. אבל כאשר צוללים לתוך הנתונים, מגלים מהר מאוד שהשמחה מוקדמת ואולי אף לא במקומה. הדו"ח מציין במפורש כי על אף שחל ב-2020 גידול (מינימלי) במספר העובדים בהיי-טק ושיעור המועסקים בו עלה ל-9.8% מהשכירים במשק (334 אלף איש), עדיין הענף נותר עם מחסור של 13 אלף עובדים. אין ספק שזו החמצה מתסכלת, שכן כבר בתחילת המשבר, כאשר מספר מחוסרי העבודה במשק נשק למיליון, ניכרה ההזדמנות של מדינת ישראל לתת מענה פעם אחת ולתמיד לבעיית המחסור בכוח האדם בהיי-טק, שהיא בעיה אקוטית ומתמשכת. עם פרוץ משבר הקורונה דובר על כך שלרבים מאלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת יש פוטנציאל להשתלב בענף – כאלה שעבדו בחברות היי-טק וגם כאלה שלא. דובר גם על כך שהכשרות מתאימות יכולות לתרום להעסקה בהיי-טק גם של עובדים שרחוקים מהתחום ואיבדו את מקום עבודתם. הממשלה הקצתה לכך תקציבים, גם אם באיחור משמעותי, ויצאו לדרך שורה של תוכניות, שכללו הטבות משמעותיות למובטלים ולנמצאים בחל"ת, כמו גם למעסיקים. אלא שרצון טוב, ואף פעולות, לחוד ומציאות לחוד. מגיפת החל"ת יש להמשך קיומה של בעיית המחסור בכוח אדם גם אחרי שנת הקורונה סיבות שונות, שהמרכזית שבהם היא חלק מבעיה כוללת: הכסף שהמדינה ממשיכה לשלם למאות אלפי המפוטרים והנמצאים בחל"ת. בתקשורת מרבים לציין עובדה זו כאשר מדברים על מגזרים כמו תיירות, מזון וקמעונאות, אבל המצב בענף ההיי-טק חמור גם הוא. רבים מהנמצאים בחל"ת ולא חוזרים לשוק התעסוקה, בין אם הם רוצים לחזור לעבוד או לא, הם צעירים, והצעירים הם אחד המאגרים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לעובדים חדשים עבור ענף ההיי-טק. גם כאלה שלמדו או לומדים את מקצועות ההיי-טק והמחשבים, ולפרנסתם עבדו עד לפני הקורונה בענפים כגון המסעדנות והתיירות. מכל זה יוצא שההיצע שיש בתוכניות הממשלתיות שיצאו לפועל גדול על הביקוש. החל"תניקים לא ממהרים לחזור לעבודה, וגם אלה שכן רוצים ושמסיימים את מסלולי ההכשרה לא תמיד מוצאים מקום עבודה. כי בסופו של דבר, אי אפשר ללמוד את המקצועות הנדרשים בשוק ההיי-טק במסלול של כמה חודשים וקשה מאוד למצוא את המעסיק שיקלוט לעבודה בוגרי מסלול שכזה. הדוגמה הבולטת היא לימודי הסייבר: אין חברה רצינית שתקלוט בוגר קורס סייבר שנמשך פחות משנה. אלא שאצל רבים מאלה שיש להם את ההשכלה האקדמית ואת הידע, המוטיבציה לחזור לענף נמוכה, כי החל"ת המפנק נעים להם. נכון שזה רלוונטי לכל המקצועות, אבל בקטר של המשק, שאמור להוציא אותו מהמשבר, זה צריך להדאיג את הגורמים הרלוונטיים במיוחד. החרדים, הערבים והנשים נותרו מאחור כאן יש להכניס את העובדה שמאגרי פוטנציאל אחרים לעובדים בהיי-טק ממשיכים להיות לא ממומשים, ובעיקר חרדים, ערבים ונשים. בדו"ח מצוין שחלה השנה סטגנציה במספר השכירים החרדים בהיי-טק, ירידה תלולה – של 20% – בשיעור הנשים מבין כלל המועסקים בענף מהמגזר הערבי וקיטון במספר הנשים שהקימו חברות טכנולוגיה. הפתרון למציאות עגומה זו הוא לא רק בתקציבים ותלוי גם בתעשייה, במנהליה ובחינוך מתאים לשינוי הפרדיגמה שלפיה אוכלוסיות מסוימות לא מתאימות לעבוד בענף. קיימות אמנם יוזמות מבורכות מצד חברות שמפנות משאבים לפריפריה ולאוכלוסיות אלה, אבל זה עדיין מעט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי. השורה התחתונה: קצת יותר משנה לאחר פרוץ המשבר, שיצרה הזדמנויות חד פעמיות לפתרון בעיות שורשיות בענף ההיי-טק, ובמרכזן המחסור בכוח אדם, חזרנו לאותה הנקודה שבה היינו ערב הקורונה הכלכלית – ועל כך יש רק להצטער.

למרות מגיפה הקורונה, מספר העובדים בהיי-טק עלה לאורך השנה בשיעור מתון של 0.6%, לממוצע שנתי של כ-334 אלף עובדים. כך עולה מדו"ח ההון האנושי שמפרסמת הבוקר רשות החדשנות. אבל למרות הגידול במספר העובדים, עדיין יש מחסור כרוני בהון אנושי מיומן. מנתוני הדו"ח עולה, כי 60% מהחברות דיווחו על קושי בגיוס עובדים לתחום הפיתוח, ובחודש דצמבר האחרון נרשמו כ-13,000 משרות טכנולוגיות פתוחות. משבר הקורונה החריף את מגמת תת הייצוג שיש למגזרים שונים בענף, ועל פי נתוני הדו"ח, נרשמה ירידה מסוימת בשיעור הנשים הערביות שמועסקות בהיי-טק, אבל לעומת זאת נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הערביות שלומדות לתואר ראשון את מקצועות ההיי-טק. ממצאים נוספים בתקופת הקורונה נרשמה האטה במגמה של עובדים שעזבו מרצונם, כלומר רמת הניוד ירדה. שיעור המפוטרים היה זניח ולא היה גדול יותר משנת 2019. עם זאת, עורכי הסקר מדגישים, כי הנתון הזה אינו שלם, כי לא נלקחו בחשבון חברות שנסגרו, והדגימה הייתה יותר בחברות גדולות שנפגעו פחות. הנפגעות המרכזיות היו החברות הקטנות, שגם נטו יותר להקפיא גיוסים וצמצמו את הביקוש למשרות טכנולוגיות ביחס למצבת העובדים. בחינת הנתונים מפרספקטיבה של סקטורים טכנולוגיים מעידה התחזקותם של סקטורים מבוססי תוכנה. חברות בתחום התוכנה, שעסקו במתן מענה למגמות הדיגיטליות בשוק, דיווחו על צמיחה בשיעור של 3.5% עד 5.2%, זאת כחלק מהמגמה של האצת תהליכי הדיגיטציה, ואילו חברות שמבוססות על חומרה, תשתית וטלקום צמצמו את העובדים בשיעור של כ-3%. מהדו"ח עולה, כי החברות הרב לאומיות צלחו את המשבר בצורה קלה, ורק שליש מהן דיווחו על פגיעה מסוימת, בעוד ששני שלישים מהחברות הישראליות ספגו פגיעה קשה יותר. השפעה נוספת של הקורונה התבטאה בנכונות גדולה יותר להעסיק ג'וניורים, כלומר עובדים חסרי ניסיון, בוגרי אוניברסיטאות, עם עד שנתיים ניסיון. חברות שנפגעו פחות מהמשבר דיווחו על גידול של 37% במספר העובדים הצעירים שקלטו, לעומת ירידה של 24% במספר העובדים בחברות שספגו פגיעה. אורי גבאי, מנהל כללי בסטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central), אומר בתגובה לדו"ח, כי למרות שלכאורה שנת 2020 הייתה שנה מוצלחת להיי-טק למרות הקורונה, "הדוח מעיד כי לא צלחנו את המשבר ללא פגע. בעיקר נפגעו חברות טכנולוגיה קטנות, אשר איבדו עובדים טכנולוגיים מנוסים וגייסו פחות עובדים חדשים. פגיעה זו בחברות ההזנק כמעט ולא מורגשת בפעילות הכלכלית בטווח הקצר, אך עלולה להתבטא בעתיד בפחות חברות צמיחה המעסיקות אלפי עובדים בפריון ושכר גבוהים. האתגר המרכזי היה ונותר מחסור חמור בעובדים, והצפי שהביקוש לפתרונות טכנולוגיים רק יגבר, ולא בטוח שניתן יהיה לענות על הביקוש הזה. אורי גבאי, מנהל כללי, סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: מירי דוידוביץ עוד מוסיף גבאי, כי "הדרך לגשר על מחסור כרוני זה היא על ידי עבודה מערכתית וחוצת מגזרים, אשר תייצר פתרונות הניתנים ליישום בהיקף נרחב. ללא שילוב רחב היקף של נשים, ערבים וחרדים בהיי-טק, מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי יישאר ללא דלק. אני מקווה שבמקביל לחזרה לנורמליות של אחרי המגיפה, גם שילוב האוכלוסיות בהיי-טק יחזור למגמה החיובית של ערב המשבר".  

פליופס (Pliops), חברת הסטארט-אפ להאצת מרכזי הנתונים, מגייסת בימים אלה 200 עובדים למשרדיה החדשים. לאחר שגייסה לפני כמה חודשים 65 מיליון דולר, מתכננת החברה את השלב הבא בהתפתחותה, של השקת מוצר הדגל ברבעון הבא. לשם כך, היא יוצאת לגיוס ענק של 200 עובדים. בנוסף, באחרונה עברה החברה למשרדים חדשים בבניין אמות אטריום ברמת גן, החולשים על 15,000 מ"ר. המעבר למשרדים החדשים נעשה לאחר התאמת המקום לצרכים והרצונות של החברה והעובדים, על מנת שאלו יוכלו להתרכז בפיתוח המוצרים החדשניים של החברה. פליופס, מתמקדת בחידושים טכנולוגיים לייעול והאצת עבודתם של מרכזי מידע, ועושה שימוש במבני נתונים ואלגוריתמים חדשניים ומוגני פטנטים במטרה למנוע עומסי מידע ולהבטיח רמת ביצועי קלט/פלט גבוהה ויציבה לצד קיבולת ואמינות מתאימה. החברה מפתחת מעבד אחסון, המאיץ באופן משמעותי את העיבוד של אפליקציות עתירות מידע במרכזי נתונים. בשנה האחרונה צמחה החברה פי שניים ומעסיקה כיום יותר מ-80 עובדים. החברה גייסה עד היום 115 מיליון דולר ממשקיעים עולמיים מובילים. המעבר למודל עבודה היברידי חייב מעבר מיידי למשרדים המכילים את גודלה החדש של החברה ומענה ליעדיה העסקיים ולצרכיה המתפתחים. יעדי החברה לשנים הקרובות הם צמיחה מואצת והמשך מימוש אגרסיבי של מפת הדרכים, על מנת לשמר על היתרון התחרותי של החברה ולהתבסס כמובילת שוק. החברה מדווחת על צמיחה בכל המחלקות והצוותים, וצפויה לגדול פי שלושה במהלך השנתיים הקרובות. במשרדים החדשים הושקעו מאמצים רבים בעיצוב חללי העבודה לרווחת העובדים, עם ריהוט ארגונומי, כמו שולחנות מתכווננים וכיסאות אורתופדיים, וכל הפסיליטיס המפנקים, כמו מרפסת למפגשים פחות פורמליים, מטבח גדול ומאובזר, אזור אחסון לאופניים ולקורקינטים, חדר כושר, חדר משחקים ומוסיקה, וחדרי ישיבות שמאובזרים בציוד תקשורת מהשורה הראשונה. המשרדים מאכלסים גם 2 מעבדות: מעבדת חומרה ענקית עבור הייצור והתכנון של מעבד האחסון שהחברה מפתחת, ומעבדת שרתים, שבה מתבצע תהליך התיקוף והבדיקה של המוצר,  ובדיקה של מוצרי החברה מול הציוד של כל חברות האחסון הגדולות בעולם. בחודשים הקרובים החברה צפויה לפתוח מחדש את משרדיה בארה"ב (קליפורניה), שם נמצאים צוותי המכירות, השיווק, המוצר והתמיכה בלקוחות. גם צוותים אלה צפויים לגדול במטרה לתמוך ביעדיה העסקיים של החברה והרצון לתת מענה מלא ואיכותי ללקוחותיה. פליופס נוסדה בשנת 2017 על ידי מומחים בתחום האחסון. המנכ"ל, אורי בייטלר, ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, משה תואיתו, שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג ויו"ר הדירקטוריון, ואריה מרגי, שהיה ממייסדי אם-סיסטמס (msystems) ו-XtremIO. לדברי בייטלר, "התחלנו את החברה כרעיון במשרד קטן ואפלולי ברמת החייל. היום, אני מאושר לראות שהנחות השוק שלנו התאמתו, ויש לנו מוצר פורץ דרך, שנבנה על ידי אוסף של עובדים מוכשרים ונהדרים. המשרדים החדשים אמורים לספק קרקע פורייה להמשך החדשנות ופריצות הדרך הטכנולוגיות שעומדות כנר לרגליה של פליופס".

דיפ אינסטינקט, שפועלת בעולם הסייבר ומציעה יישומי בינה מלאכותית לאבטחת מידע, הודיעה היום (ה') כי היא סגרה סבב D בהיקף של 100 מיליון דולר. החברה הישראלית הצומחת אמנם לא מפרסמת את שווי השוק שלה, אבל עם הסבב הנוכחי היא עושה צעד נוסף שמקרב אותה למועדון החד קרן – של חברות ששוות יותר ממיליארד דולר. לא מן הנמנע שהיא תצטרף אליו עוד השנה. החברה נוסדה ב-2015 על ידי גיא כספי, המנכ"ל, אלי דוד ונדב ממן, וגייסה עד כה 200 מיליון דולר, בהם 43 מיליון בסבב הקודם, שנסגר בפברואר אשתקד – בתחילת משבר הקורונה. את הסבב הנוכחי הובילה חברת ההשקעות בלאק רוק, והשתתפו בו, בין היתר, אן ווג'קיקי, מנכ"לית חברת הביו-טק 23andMe (וגרושתו של סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל), קבוצת טודו ואנטייטלד אינווסטמנט. בחברה אומרים כי כספי הגיוס הנוכחי יאפשרו לה לממש את תוכניות הצמיחה המהירה שלה ל-2021 והלאה. בדיפ אינסטינקט מציינים שרשימת הלקוחות של החברה שילשה את עצמה בשנה האחרונה, וכוללת עשרות ארגונים בתחומי הפיננסים, שירותי הבריאות, התעופה, הביטוח והטכנולוגיה. החברה פועלת בעיקר בשווקי צפון אמריקה, אירופה, מזרח אסיה ואוסטרליה, ומועסקים בה מעל 250 עובדים בארבעה אתרים – בישראל, ארצות הברית, אירופה ויפן. זיהוי מתקפות לפני שהן חודרות לארגון הפלטפורמה של דיפ אינסטינקט מבוססת רשתות נוירוניות עמוקות, שמחקות את דרך החשיבה והלמידה של מוח האדם. היא יכולה לזהות, למנוע ולנתח בזמן אמת תקיפות סייבר בכל נקודות החולשה של הארגון – החל ממכשירי הקצה דרך הענן וכלה ברשת הארגונית – באופן מיידי. זאת בניגוד למערכות אבטחה מסורתיות, שבעיקר עוסקות בהגנה בפני איומים מוכרים ומזהות מתקפות סייבר רק לאחר שכבר אותרה חדירה לרשת הארגונית או למכשירי הקצה. כספי ציין כי "בעודנו נכנסים לתקופה של צמיחה מהירה, סבב הגיוס הנוכחי יתמוך בגידול במכירות ובשיווק, ובד בבד יאפשר לנו להמשיך לבצע מחקר ופיתוח של תחום הלמידה העמוקה ויישומים נוספים בעולם הסייבר, כמו ניתוח מהיר של כמויות דטה גדולות. קבוצות המחקר והפיתוח מרחיבות את פלטפורמת הלמידה העמוקה שלנו מעבר לנקודות הקצה – גם לתוך הענן ,לרשת ולאחסון. זאת, על מנת לתת מענה אמיתי ומהיר של מניעה, לפני שמשהו מתרחש, ולא רק של זיהוי המתקפה, כמו שרוב החברות מציעות. כל זאת נעשה ללא מגע יד אדם או צורך באנליסטים".

"משבר הקורונה הביא את העולם למצב שבו עובדי הארגונים, שעובדים מהבית, הפכו לחשופים יותר. הנחייה של העובדים היא לא פתרון מספק. יש 'חוק' בן ארבעה עשורים בעולם אבטחת המידע: 'אל תסמכו על המשתמשים'. ההגבלות לא יכולות להישמר ברמת ההוראה. מודעות לאיומים היא דבר חשוב, אבל בטח לא הדבר היחיד. גם מענה טכנולוגי בלבד איננו מספיק. המענה המיטבי הוא שילוב בין הממד הטכנולוגי לממד החינוך, העלאת המודעות והאכיפה", כך אמר גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזון. מזרחי דיבר בכנס Infosec2021 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ה') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי מזרחי, "בעבר, העולם התאפיין במגמת ה-BYOD, כאשר כל עובד הביא מהבית לארגון רכיבי מחשוב פרטיים לשימוש בעבודה. כיום, לאחר משבר הקורונה, הגענו למצב חדש, שבו במקום שהציוד יגיע מהבית למשרד – העולם 'התחלף', והציוד, כולל העובד, הגיעו הביתה. זה מניב כל מיני אתגרי הגנת סייבר חדשים". סיכון לאבטחה הארגונית – כי העובד לא עדכן סיסמאות בבית הוא הסביר כי "בעבודה, הציוד מוגן ואנחנו מצויים תחת חומות ארגוניות, בעוד שבבית אנחנו במצב לא מוגן. כמו כן, בניגוד לעבר, כיום אין פיירווול ארגוני, אין איש אבטחת מידע צמוד למשתמשים, אין בקרה ואין ניטור. זה מקשה מאוד על העבודה של מנהלי האבטחה. העולם נהיה מסובך ועלה הצורך להגן על דברים לא ארגוניים, כמו מחשב שמשמש את ילדי העובד לאינסטגרם ולטיקטוק". "כמו כן", אמר מזרחי, "בבית, בחיים הפרטיים, איש לא מעדכן את הסיסמאות של מצלמות האבטחה או של רכיבי האינטרנט של הדברים האחרים שיש ברשותו. ישנם רכיבים רבים שכאלה, והם עלולים לסכן את אבטחת המידע הארגונית". מזרחי מנה את אתגרי אבטחת המידע בעולם לסיכום הוא אמר ש-"יש לנטר כל מה אפשר. נדרש להחתים את העובדים והעובדות שהכול מנוטר על ידי מערכות הארגון. בעת עבודה על רשת פרטית בבית, שאינה מוגנת, יש לטפל בנתב שבו יש ברירת מחדל. צריך להשקיע משאבים רבים בבניית והפצת נהלי אבטחה ובאכיפה שלהם. רק כך תגדל מודעות העובדים לאיומים הסובבים אותנו. לצד הטמעת פתרונות טכנולוגיים, יש לשים דגש למודעות. השינויים שאותם עשו ארגונים, בעיקר הגדולים שבהם, היו איטיים ולא מספיקים. צריך ללכת בדרך רבת כיוונים: לדאוג לא רק שיוטמעו טכנולוגיות הגנה, אלא לוודא שהן יוטמעו באופן עמוק, בצורה כוללת, מוכללת, ונכונה. לצידן, יש לטפל בהיבט המודעות והנחיית העובדים. רק שילוב בין הדרכים יביא להגדלת רמת הגנת הסייבר בארגונים בעידן החדש".