אי קטן בצורת כליה התגלה בקרבת חופי קראלה שבדרום מערב הודו, באזור נמל קוצ'ין, בצילום לוויין של מפות גוגל. עד היום לא ראה אותו איש בים. רבים הוכו בתדמה מהצילום, בהם גם מומחים שמשערים כי האי שקוע מתחת למים. הגילוי הועלה בראשונה על ידי חברה הודית לפיתוח תיירות, ששלחה מכתב לגורמים רשמיים באוניברסיטת קראלה למדעי הים, שחוקרת כעת את הנושא. בפוסט בפייסבוק שפרסם נשיא החברה, קסביה ג'ולאפאן, הוא כותב, כי "הסיבות להיווצרות ה'גוש' ועוד שאלות רבות צריכות להיחקר". במכתב לאוניברסיטה כתבה החברה, כי "יש לחקור כדי למצוא את הסיבות להיווצרות האי, איזה תפקיד הוא ממלא בזרמי המים ובסחף החופי והאם דיונת החול הזאת יכולה לשמש כחוף שימור מלאכותי באזור". לפי הדיווחים, לא ידוע דבר על האי התת-מימי, לבד מצורתו, כפי שנתפס בתמונת הלוויין של מפות גוגל. הרכבבו והגורמים להיווצרותו עדיין צריכים להיחקר ברגע שיימצא פיזית. "במבט במפות גוגל, זה נראה כמו כל אי תת מימי שקיים, אבל איננו יודעים על האי הזה דבר – האם הוא מורכב מחול או מטיט, והאם הוא נוצר בדרך טבעית", אמר קיי ריג'י קון, סגן נשיא האוניברסיטה, והוסיף כי דייגים לאורך החוף הזה התלוננו על מכשולים באזור הזה של נמל קוצ'ין.

ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו, אישר הבוקר (א') שר התקשורת, יועז הנדל, את הרפורמה לביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט שנוצר לפני 20 שנה, ולדברי המשרד "מיצה את תרומתו התחרותית, תוך עידוד התחרות באמצעות השוק הסיטונאי". הצרכנים ירכשו כעת אינטרנט כמוצר אחד, מחברה אחת. הרפורמה תיכנס לתוקף בבתחילת 2022 ביטול הפיצול נועד להביא לשיפור בשירות שיקבל הצרכן בתחומי האינטרנט באמצעות יצירת "כתובת אחת" – חברה אחת שממנה נצרכים השירותים ולטפל אחת ולתמיד בתופעת "זריקת האחריות" שהתאפשרה כתוצאה מההפרדה בין חברת התשתית לספק בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה שמספקת את השירות האחוד לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר. בנוסף, הרפורמה תביא למזעור תופעת "המנויים הרדומים", שגרמה, לפי ההערכות, לתשלומים עודפים של כ-50 מיליון שקלים  על ידי הצרכנים בישראל בשנה על מוצר שלא השתמשו בו. בשנה האחרונה המשרד הוביל לצמצום של יותר מ-46% מהמנויים שסבלו מהתופעה, וממשיך לפעול בנושא כל העת. תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, במטרה לחזק את מנגנוני השוק הסיטונאי באופן שיבטיח ויחזק את התחרות לאחר ביטול ההפרדה בין תשתית לספק. עוד מציין המשרד, כי הרפורמה מייצרת מנגנונים שיבטיחו שגם שחקנים קטנים וחדשים יוכלו לפעול באופן אפקטיבי, שוויוני ותחרותי אל מול בעלי התשתית במסגרת השוק הסיטונאי. בעלי התשתית יחתמו על הסכמים מחייבים עם חברות המבקשות לעשות שימוש בתשתית, במסגרתם יסוכמו הסדרי פיצוי על הפרת תנאי ההסכם. לדברי שר התקשורת, "באוקטובר 2020 בממשלת ישראל ה-35 הודעתי על הכוונה לבטל את הפיצול בין תשתית וספק לטובת שיפור השירות – שימוע יצא לדרך ותהליך בוצע עד ליציאה לבחירות. היום, אחרי המשבר הפוליטי והקמת ממשלה קבועה, אנחנו סוגרים מעגל. ההשפעה של החלטה זו על הכיס של אזרחי ישראל ועל השירות שיקבלו עצומה – אינטרנט הוא מוצר אחד. הפיצול גרם לסרבול מול לקוחות וכדרור של צרכנים בין חברות במקרה של תקלה. הרפורמה תעצור גם את תופעת המנויים הרדומים – עשרות מיליונים שיצאו מכיסם של אזרחים  לשווא – ותתקן עיוות שפגע בצרכנים רבים . נמשיך בפעולות שייהפכו את שוק התקשורת לשקוף, תחרותי ואיכותי יותר". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה, כי"לאחר עבודת מטה ארוכה ומורכבת, הגענו לקו הסיום בתהליך לביטול הפיצול בין הספק לתשתית בשוק האינטרנט. הפיצול, שהיה חשוב בשעתו, הפך למקור לטרטור, שגשוג תופעת המנויים הרדומים, ולפגיעה בשירות לו זוכים הצרכנים. המבנה החדש של שוק האינטרנט יאפשר לצרכנים להנות משירותים איכותיים, ובמקביל יקדם את השוק הסיטונאי באופן שיבטיח את התחרות על ליבו של הצרכן".

חברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת פתרונות טכנולוגיים לתעשיית הווידיאו והטלוויזיה, חנכה את המשרדים החדשים של מרכז הפיתוח שלה בבניין Rad Tower של קבוצת רד בינת בהר חוצבים ירושלים. סינמדיה היא הדיירת הראשונה במגדל, ומשרדיה משתרעים על פני שבע קומות בשטח 10,000 מ"ר, המשרתים את עובדי החברה. סינמדיה הקדישה קומה שלמה לתרומה למען הקהילה, שבה היא מארחת את משרדי הילמ"ה (היי טק למען החברה) – חברה לתועלת הציבור, שמטרתה להצמיח את הדור הבא של המנהיגות הטכנולוגית בקרב צעירות וצעירים שאינם מתגייסים לצבא (כגון בנות שירות לאומי). זאת, על ידי פיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. המיזם הוקם על ידי יזמים מבכירי ההיי-טק ובראשם מנכ"ל ומייסד התוכנית, יוסי צוריה (מייסד NDS). במרכז הפיתוח הירושלמי של סינמדיה מפתחים טכנולוגיות מתקדמות לעולם הווידיאו, עם התמקדות בשלושה תחומים: פלטפורמות שמעניקות למשתמשי שירותי סטרימינג ברחבי העולם חווית וידיאו מתקדמת; הגנה מפני הפיראטיות הגוברת לאור העלייה בצפייה בתוכני וידאו וסטרימינג; ופרסומות מותאמות אישית, המאפשרות לגופי השידור ולספקיות תוכני הווידיאו מנועי צמיחה חדשים והגדלת הכנסות בעולם התחרותי בו הן פועלות. בנוסף, מרכז החדשנות של סינמדיה העולמית, שבו נרקמים הרעיונות לשינויים מהפכניים בטכנולוגיות הקשורות בווידיאו ובידור, מובל מתוך מרכז הפיתוח של סינמדיה בירושלים. לחיים למשרדים החדשים. מימין: צבי גרסטל, סגן נשיא בכיר להנדסה בסינמדיה, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, יעל פאינרו, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סינמדיה בישראל, אייב פלד, יו"ר סינמדיה בין לקוחות החברה בארץ ובעולם מעל 200 גופי שידור ומדיה מובילים, בהם: AT&T, Sky Verizon, Viasat, Foxtel, Disney, Comcast, Vodafone , Yes הישראלית, ועוד. באירוע נכחו משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, אייב פלד, מבכירי תעשיית הטלוויזיה העולמית ויו"ר סינמדיה; יעל פאינרו, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סינמדיה בישראל, צבי גרסטל סגן נשיא בכיר להנדסה בסינמדיה, ותמר אבידן, סמנכ"לית ומנהלת נכסים ברד בינת.

ההיי-טק הוא אחד התחומים הכי מכניסים במשק, אם לא ה-מכניס שבהם. עם זאת, ב-10 המקומות הראשונים בין המיליארדרים של ישראל יש רק אדם אחד מתעשיית ההיי-טק – היזם הסדרתי טדי שגיא – ואדם נוסף מתעשייה שקשורה להיי-טק, תעשיית התקשורת – פטריק דרהי, הבעלים של הוט, שבין היתר מציעה שירותי אינטרנט ומובייל (האחרונים באמצעות הוט מובייל). פטריק דרהי, הבעלים של הוט. צילום: יח"צ הנתונים הללו עולים מרשימת 500 האנשים העשירים של ישראל, שפורסמה בגיליון החודש הנוכחי של מגזין דה מרקר – ואונליין. ככלל, מתברר שהאקו-סיסטם של ישראל מעודד צמיחת מיליראדרים, שכן השנה יש בישראל 71 א.נשים עם הון של יותר ממיליארד דולר. 21 מהם – כ-30% – עשו את הונם מפעילות בתחום ההיי-טק. מתוך כלל 500 עשירי המדינה, לפי הרשימה של מגזין דה מרקר, 44, שהם כ-9%, הם.ן אנשי.ות היי-טק. טדי שגיא. צילום: יח"צ לפניכם הרשימה המלאה של אנשי ונשות ההיי-טק הכלולים בדירוג. הרשימה היא לפי שווי נכסים כולל במיליוני דולרים ב-2021 והחברות שהם מזוהים אתן. מקור: מגזין דה מרקר

החברה להגנת הטבע הטמיעה באחרונה במוקד הביטחון והבטיחות שלה מערכת הפצה מהירה של הודעות לקבוצות של מטיילים בכל רחבי הארץ. ההיקף הכספי של הפרויקט לא נמסר, אבל ההערכה בשוק היא שמדובר במאות אלפי שקלים. המערכת שהותקנה היא של אי טי סי טק מערכות, והיא כוללת יכולות של המרת טקסט לדיבור וההיפך. היא מאפשרת ניהול הודעות חירום למטיילים ומדריכים היישר ממערכת ה-CRM של הלקוח, ומוודאת קבלת תשובה מהנמען. מוקד הביטחון והבטיחות, שנקרא מוקד טבע, מטפל בטיולים רבים מדי יום, כאשר הלקוחות העיקריים הם משרד החינוך, תנועות הנוער וקבוצות שונות של מטיילים. המוקד מחובר לכל מערכות החירום בישראל, ובכל שינוי בשטח שבו נמצאים המטיילים ומחייב לתת להם התראה, כמו שינוי במזג האוויר או אירוע ביטחוני, נוצר צורך מיידי בהעברת הודעות לאחראים על הקבוצה. עד כה, הקשר היה באמצעות שמונת המוקדנים של מוקד הטבע של הרשות, והוא לא היה יעיל מספיק, בהינתן העובדה שהמוקד מטפל בעשרות אלפי טיולים שונים בשנה, כאשר טיול יכול לכלול גם קבוצות גדולות של עד כדי כמה מאות אנשים. "הטמעת המערכת הקפיצה את תהליכי העבודה כמה שנים קדימה" לדברי שניר שמחון, מנהל המוקד, "המערכת שהותקנה מאפשרת את הפצת ההודעה למספר רב של קבוצות בו זמנית. היא יודעת לעקוב אחרי השיחה, אם הנמען לא עונה היא יודעת לחזור, וכן ביכולתה לפנות לגורמים אחרים שקשורים לאותו טיול, כמו מנהל בית הספר או אחראי אחר". מוקד טבע של החברה להגנת הטבע. צילום: באדיבות החברה שמחון ציין שאחד היתרונות של המערכת הוא בגמישות שלה. "היא יודעת לשלוח לנמענים הודעות טקסט באמצעות ערוצים שונים והודעות קוליות כאחד. זה טוב במיוחד לקבוצות מטיילים מהחברה החרדית, שיש להם טלפונים כשרים, שם לא ניתן לקבל הודעות ווטסאפ", אמר. הוא הוסיף כי "בכל רגע נתון מתבצעים ניטור ומעקב אחרי שיחות הטלפון, וסטטיסטיקות מוצגות למנהלים בזמן אמת, כולל טבלאות פירוט ותיעוד היסטוריים, בשילוב התוכן מה-CRM". לדברי שמחון, "הטמעת המערכת נעשתה במסגרת תהליכי ההתייעלות של החברה להגנת הטבע. המערכת הקפיצה כמה שנים קדימה את תהליכי העבודה הקיימים אצלנו וככל שהעומס על המוקד גדול יותר, היא פותרת צווארי בקבוק, חוסכת במשאבי כוח אדם ומסייעת להצלת חיים". דריה אהרוני בלדינגר, מנכ"לית אי טי סי טק, ציינה כי המערכת ייעודית עבור מוקדי חירום, והיא חלק מפיתוח מערכות קול סנטר רב ערוצי שמבצעת החברה עבור מוקדים מסוג זה.

צה”ל יטמיע בשנים הקרובות את מערכות נוטניקס (Nutanix) כך נודע לאנשים ומחשבים. היקף ההטמעה לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע, כי הוא עשוי לעמוד על עשרות מיליוני שקלים בשנה. במסגרת ההסכם, שנסגר באחרונה מול המשלחת בניו-יורק של מנהל הרכש (מנה”ר) במשרד הביטחון, נקבעו מחירי גג להטמעת מוצרי החברה. מדובר בהסכם מסגרת, שבו לא נקבע כי גוף או יחידה מסוימים בצבא יטמיעו את מערכות נוטניקס – אלא שיהיה ביכולתם לעשות זאת אם ירצו בכך. כך, הצבא יוכל לממש את תפיסת ה-SDDC (ר"ת  Software-Defined Data Center) – דטה סנטר מוגדר תוכנה, עם תשתית וכלים של יותר מאשר ספקית IT אחת. ב-2013 פורסם בלעדית באנשים ומחשבים, כי נחתם חוזה ענק בין VMware לצה"ל: מערכת הביטחון חתמה על חוזה לחמש שנים עם ענקית הווירטואליזציה, שבמסגרתו ירכוש צה"ל שרתים ומוצרים שונים שלה, כולל רישיונות, תחזוקה, תמיכה, וכן הדרכות והכשרות לאנשי הצבא. היקפו הכספי של החוזה בשלוש השנים הראשונות שלו נאמד בעשרות מיליוני שקלים. מאז הוארך החוזה עוד פעמיים. בנובמבר 2018 פורסם כי ממר"ם שבאגף התקשוב העלתה לאוויר ענן פרטי מבוסס תשתיות רד-האט (Red Hat). הפרויקט, שהשלב הראשון שלו עלה לאוויר בשנת 2017, צפוי להסתיים בקרוב. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע, כי הוא עומד על עשרות מיליוני שקלים. עם הקמת הענן עבר אגף התקשוב שינוי דרמטי בתפיסת ההפעלה שלו כארגון IT: מארגון המספק תשתיות IT, לכזה המספק שירותי IT. התשתית הצה"לית, שבמהותה היא ענן פרטי, היא "ציבורית" במובנים של העדכון הטכנולוגי של הענן ובהיותו רב זרועי. מימוש הענן יביא ליעילות של מערכות ולחיסכון של מיליוני שקלים בעלויות רכש. בניית הענן היא חלק ממימוש תוכנית צה"ל רשתי – בנייה של תשתית אינטרנט מבצעית צה"לית, שתביא ליכולת שיתוף של מידע מבצעי בין זרועי. גורמים בענף אמרו, כי "הצבא היה 'נעול' עם מוצרי VMware במשך כעשור, וכעת יש לו חלופה". כך, הסבירו אותם גורמים, במשך שנים התבססו בצה"ל על תשתיות VMware ורד האט לטובת העננים הפרטיים, הפועלים במתכונת הדומה לציבורית. מדובר בתשתיות וכלים, אשר עלותם השנתית עומדת, כך על פי ההערכות בשוק, על עשרות מיליוני דולרים בשנה. מוצרי נוטניקס, אם יחליטו בצבא על רכישתם, יוטמעו בדטה סנטרים של זרועות וחילות צה"ל השונים, בהם אגפי המודיעין והתקשוב, וחילות האוויר, הים והיבשה. לא נמסרו תגובות ממשרד הביטחון ומהסניף הישראלי של נוטניקס.

עוד לפני כניסת הקורונה, חידושים בתחום הווידיאו כבר היו בשימוש בארגונים שונים. אולם ב-2021, עולם העבודה השתנה בצורה מהותית – כנראה לנצח – "זום" (Zoom) הפך לפועל של ממש באנגלית, והשימוש בווידיאו היה לחלק חיוני מארגון כוח העבודה והתקשורת בין חלקי הארגון השונים. אבל האם יש מצב שפגישות בווידיאו יכולות להיות אפילו טובות יותר מפגישות פנים אל פנים? הרשו לי להעריך שלא כל הפגישות, אבל, בוודאות חלק גדול מהן – בהחלט כן. יצירת חווית פגישה יעילה יותר מגנוס פאלק, יועץ ל-CIO בחברת זום העולמית. צילום: יח"צ כאשר העובדים חוזרים למשרדים, יש פגישות שרבים מהם אולי להוטים לחוות באופן אישי – החל מפגישות היכרות עם עובדים חדשים, דרך חגיגות משותפות עם קולגות על עבודה שנעשתה היטב, ועד לאירועי חברה במועדים וחגים. עם זאת, הפגישות שבאמת דורשות נוכחות פיזית הן מעטות. הרוב המכריע של הפגישות, כמו דיווח על התקדמות בפרויקטים, עדכוני מועצת מנהלים, פגישות סיעור מוחות, ובכלל פגישות לניהול פרויקטים, יכול להיערך בווידיאו. פגישות אלו עשויות להיות יעילות יותר דווקא במרחב וירטואלי. מניסיון אישי: לפגישות וידיאו יש אפילו יכולת לייעל ולפשט את האינטראקציה עם לקוחות. טיפוח כישרון ושיפור התפוקה במהלך המגיפה, מנהלים רבים הופתעו מכך שהתפוקה של הצוותים שלהם גדלה. רבים, שהאמינו בעבר שעבודה מהבית היא אוקסימורון, החלו לתהות מדוע לא סמכו קודם לכן על הצוות שלהם יותר. למרות העובדה שהעובדים היו רחוקים זה מזה, הם הצליחו להשיג יותר מתמיד ולתת למעסיקים ולמנהלים אות ברור כי העובדים מרחוק יכולים לשמר, או אפילו להגדיל, את התפוקה שלהם. כתוצאה מכך, ארגונים רבים מכירים כעת ביעילותו של מודל כוח האדם ההיברידי, ומארגנים מחדש את פעילותם ואת מרחבי העבודה שלהם סביב גישה היברידית זו. מהפך במתן השירות יעילות בעבודה היברידית. זום אחת הסיבות שבגללן פגישות וידיאו יעילות כל כך, היא שמשתמשים יכולים לכוונן את הטכנולוגיה שלהם כך שתתאים למטרת הפגישה. לדוגמה, אנשי רפואה מסוגלים כעת לקיים אינטראקציה עם מטופלים ישירות בבתיהם, באמצעות גישה אינטואיטיבית ודינמית לווידיאו (וכמובן עם אבטחה הדוקה המסייעות בהגנה על פרטיות המטופל). ציוד רפואי לניטור מרחוק הופך נפוץ יותר ויותר, ומאפשר למטופלים לספק נתונים לצוותים הרפואיים בשיחות וידיאו. מטופלי בריאות הנפש יכולים להתחבר עם מטפלים אחד על אחד, או להשתתף בפגישות ייעוץ קבוצתיות, באמצעות וידיאו. בסקטור השירותים הפיננסיים, המציאות של 'להיות בבית', עם כל הנוחות הביתית, הופכת את הפגישות לנגישות, פרודוקטיביות ויעילות יותר, ויעידו על כך אנשי בנק לאומי, שאיפשרו ללקוחותיהם לקבל ייעוץ ללקיחת משכנתא בזום – מהלך שזכה להצלחה מסחררת ואף הורחב לתחומים נוספים בבנק. יצירת אמון חרדה מפני המגיפה האחרונה ואפשרות ההדבקה, השפיעה ללא ספק על אנשים בדרכים שונות. רבים גילו על בשרם כי עריכת מפגשים אישיים, בהם אחד או יותר מהמשתתפים דואגים ל'ענייני היגיינה' ושמירת מרחק, במקום לנושא המפגש, לא ממש הצליחה. אז נכון, הקורונה כבר די מאחורינו, אבל, הדיבורים על 'וריאנטים', ואפילו על סתם שפעת חורף, מביאים למסקנה שעם היכולת (הדי פשוטה לביצוע) להשתתף בפגישות באמצעות וידיאו, הפתרון לבעיה הוא קל מאוד. בנוסף, לאלו המשתתפים באופן פיזי, חשוב לתת אפשרויות המגבילות את הצורך לקיים אינטראקציה פיזית עם ציוד שאחרים נגעו בו, ולעשות שימוש, לדוגמה, בהפעלה קולית להתחלת פגישה ומתן אפשרות למשתתפים לשלוט ב'חדר הזום' באמצעות הנייד שלהם. העובדים, בתמורה, יחושו יותר אמון כאשר יראו את הארגונים שלהם עושים את הדברים הנכונים כדי לשמור על ביטחונם ובריאותם. הכותב הוא יועץ ל-CIO בחברת זום העולמית

סובארו (Subaru) היא יצרנית הרכב התורנית שפעילותה נפגעת קשה עקב המחסור המתמשך בשבבים, בכלל ובשוק הרכב בפרט. בסוף השבוע הודיעה החברה באופן רשמי כי היא החליטה לדומם את מנועי הייצור של המכוניות שלה במפעלים שלה בגונמה, שממוקמים צפון מזרחית לבירה טוקיו. זה יקרה ב-16 ביולי, ובחברה הודיעו באופן מפורש: "מדובר בחלק מההתאמות בייצור שאנו מבצעים לאור החוסר במוליכים למחצה". כאמור, לא מדובר בפעם הראשונה בה יצרנית רכבים נכנעת ומפסיקה ייצור למשך זמן מה בגלל המשבר הגלובלי, וסובארו כנראה גם לא תהיה האחרונה לנהגו כך. לפי הדיווחים, סוזוקי (Suzuki) מתכננת גם היא בחודש הבא להשבית שני מפעלים שלה לכמה ימים, בגלל החוסר בשבבים. החברה טרם החליטה סופית, אבל לפי דובריה היא ממשיכה לבצע שינויים כדי למזער את ההשפעה, וזה כולל סגירה ליומיים של אחד המפעלים שלה בשיזוקה, פין, וסגירת מפעל נוסף באזור לשבעה ימים.