אילון מאסק חטף קורונה, שוב. הפעם האחרונה שבה דווחנו על כך שהנגיף הגיע אל המולטי-מיליארדר, וכנראה לא עושה הנחות לעשירים – אפילו לא לאיש העשיר בעולם – הייתה באמצע נובמבר 2020. עידן ועידנים במושגי קורונה. "קוביד-19 הוא הנגיף של תזאוס", צייץ מאסק בטוויטר אתמול (ב'). "כמה שינויים בגנים לפני שזה כבר לא קוביד-19?" הוא תהה בהמשך ואז המשיך וכתב: "כנראה יש לי את זה שוב (אנחה), אבל כמעט ללא תסמינים". ספינת תזאוס הוא ניסוי מחשבתי שמעלה את השאלה האם עצם שהוחלפו בו כל מרכיביו נשאר ביסודו אותו עצם. המושג נחשב לאחד העתיקים בפילוסופיה המערבית, ומאסק התייחס, כמובן, לשינויים שחלו בנגיף הקורונה מאז שהתחיל את מסעו בעולם, ומאז שהגיח בווהאן שבסין בשלהיי שנת 2019. השנים חולפות והנגיף ממשיך להשתנות. קורונה. אילוסטרציה. צילום: BigStock לפי מומחי נתונים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, יותר מ-976,000 אנשים מתו בארה"ב עקב הקורונה, שממשיכה להתפשט בגלים של מוטציות, ולהיעצר אחרי "שיאים" חדשים שהיא משיגה. ההתפרצויות הללו נמדדות כיום בעיקר בכל הכרוך בהיקף ההידבקות, או אולי למעשה בנשאות של הנגיף, בהתחשב בכך שהווריאנט האחרון של האומיקרון מדבק מאוד אך גורם, לפחות בינתיים, לחולי כמעט לא מורגש אצל מרבית הנדבקים. Covid-19 is the virus of Theseus. How many gene changes before it’s not Covid-19 anymore? I supposedly have it again (sigh), but almost no symptoms. — Elon Musk (@elonmusk) March 28, 2022 מאסק הכחיש קורונה אך חזר בו? למאסק החדשן ורואה העתידות יש היסטוריה הפכפכה עם הקורונה. בפברואר 2020, כאשר המגיפה החלה להשפיע על ארה"ב, הוא העריך בטעות כי הנגיף ייעלם עד אפריל 2020. ברשת CNBC מזכירים כי כשמניין מאומתי הקורונה עלה בקליפורניה, באפריל 2020, מאסק כינה את ההגבלות הבריאותיות "פשיסטיות", והתבטא אודות המצב בהתלהמות במהלך שיחת רווחים של חברת המכוניות החשמליות טסלה, שייסד ושהוא מנכ"לה. בנוסף, מאסק החזיק את מפעלה של טסלה בפרמונט שבקליפורניה פועל, למרות הנחיות הבריאות האמריקניות, אך לא התמודד עם השלכות או ענישה מטעם המדינה או ממחוז אלאמדה עקב כך. מאוחר יותר, כשנדבק לראשונה בנובמבר, הוא הטיל ספק במידת הדיוק של בדיקות הקורונה וטען שהתוצאות הראו שהוא נבדק ונמצא חיובי פעמיים ואז שלילי פעמיים באותו היום. "אני מקבל תוצאות שונות בתכלית ממעבדות שונות, אך ככל הנראה יש לי מקרה בינוני של COVID", צייץ המיליארדר בן ה-49 בתשובה לשאלה האם הוא נדבק בנגיף. "הסימפטומים שלי הם של הצטננות קלה, וזה לא מפתיע, מכיוון שנגיף הקורונה הוא סוג של הצטננות", הבהיר מאסק את עמדתו, שהזכירה גישות של מכחישי מגיפה, ביניהם נשיא ארה"ב באותם ימים, דונלד טראמפ. במרץ 2021 משך מאסק את עניינם של מתנגדי חיסונים רבים כשהגיב לציוץ בטוויטר וכתב, ללא כל הוכחה או ביסוס, דברים שמהם השתמע כי המנה השנייה של חיסוני הקורונה בעייתית. בהתייחסו לציוץ של העיתונאי והסופר אשלי ואנס, מי שפרסם ב-2015 את הביוגרפיה של מאסק עצמו. ואנס צייץ שהוריו הקשישים מסרבים לקבל את החיסון נגד הווירוס בגלל ה"דברים שראו בפייסבוק". מאסק התייחס אל האמירה הזו של הביוגרף שלו בהבנה מסוימת, וכתב לו כתגובה: "זה בהחלט חכם עבור קשישים או אנשים עם כשלים חיסוניים לקבל את החיסון. יש ויכוחים על הזריקה השנייה. לא מעט תגובות שליליות לכך". עם זאת, על אף העמדות המעט שונות שביטא מאז תחילת עידן הקורונה ב-2020, כיום מאסק חושב אחרת. "כדי להיות ברור, אני כן תומך בחיסונים בכלל ובחיסוני קורונה באופן ספציפי. המדע הוא חד משמעי", צייץ מאסק באפריל אשתקד.

משרד התקשורת אישר היום (ג׳) את העברת השליטה בחברת פרטנר לידי קבוצת רוכשים, הכוללת את אבי גבאי, שלמה רודב, ארקין אחזקות, הפניקס, מנורה וכלל ביטוח. קבוצת הרוכשים תחזיק כ-27% ממניות פרטנר, שהוחזקו בשנים האחרונות על ידי נאמן של קבוצת האצ'יסון. הקבוצה רכשה את השליטה תמורת 300 מיליון דולר. האישור של משרד התקשורת ניתן לאחר שרשות התחרות העניקה גם היא אישור בינואר השנה. קבוצת הפניקס, שמהווה חלק מקבוצת הרוכשים, תחזיק אחרי העסקה כ-20% ממניות פרטנר וכ-10% ממניות סלקום. העסקה אושרה לאחר שהמשרד שקל, בין היתר, שיקולים של קידום תחרות ענפית בענף הסלולר. כמו כן, משרד התקשורת אישר אתמול (ב׳) את תיקוני רישיונות חברות הסלולר העוסקים בבעלות צולבת. לפי התיקון הנוכחי, גופים מוסדיים יוכלו, בתנאים מסוימים ובאישור שר התקשורת, להחזיק בשיעורים גבוהים יותר של מניות בשתי חברות סלולר במקביל, עד 25% מאמצעי השליטה באחת מהן.

דו"ח חדש של בנק ישראל, שהוגש היום (ג') לממשלה, מאשש את הטענה שעובדי ההיי-טק תרמו במיוחד לעליית מחירי הדיור, בעיקר בתל אביב. הנתונים האלה מאששים שתי מגמות שבשנים האחרונות דובר על הצורך בהפיכה שלהן: הפער ההולך וגדל בין ההיי-טק לשאר החברה והתרכזותו של הענף במרכז הארץ, בעיקר בגוש דן. נראה שההשפעה של ההיי-טק על עליית מחירי הדירות היא תוצאה ישירה של הצמיחה המואצת ברבות מהחברות בענף ובמספר השיא של היוניקורנים ב-2021 והעלייה הגדולה בשכר, שנובעת, בין היתר, מהמחסור החמור בכוח אדם. אלא שהדו"ח מעלה שיש סיבות נוספות לעלייה במחירי הדירות, שגדלו ב-2021 בממוצע ארצי של 13%. אותן סיבות הן: התעוררות הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע; הגידול במספר הרוכשים של דירה ראשונה, בעיקר על רקע ביטול תוכנית מחיר למשתכן; כוונת הממשלה להעלות את מס הרכישה; ייקור במחירי התשומות ותשואות ריאליות נמוכות; והמשך הירידה בסיומי הבנייה. גם הקורונה והמעבר לעבודה מהבית השפיעו לרעה על מחירי הדיור, במיוחד של צמודי קרקע. מהצד החיובי, שיווקי הקרקעות והתחלות הבנייה עלו, וניתנו יותר אישורי בנייה. תרומה חיובית למשק ככלל, בדו"ח מצוינת התרומה החיובית של ההיי-טק לכלכלה הישראלית: "חשיבותו של מגזר ההיי-טק לכלכלה הישראלית בלטה השנה במיוחד. חלקו ביצוא גדל והכנסות המסים ממנו היו גבוהות. גידול פעילותו התבטא בעלייה מהירה של הביקוש לעובדים: השכר ומספר המועסקים עלו ומספר המשרות הפנויות נסק. המגזר התאפיין גם בגידול גיוסי ההון ובהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה". כך, מפרטים בבנק ישראל, החלק של ההיי-טק בתוצר של ישראל גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021. הדבר סייע לעלייה קלה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. עלייה זו מותנה על ידי הגידול במחירי הנפט, ההיפוך במאזן התיירות נטו והתחדשות העלייה של יבוא כלי הרכב. היי-טק יותר חזק, שתורם לשקל יותר חזק. צילום: BigStock לפי הדו"ח, ההיי-טק גייס ב-2021 הון רב ובכך תרם למעמד החזק של השקל, שחווה השנה ייסוף של 7.9%. סיבות נוספות לכך הן מכירות מטבע חוץ על ידי המשקיעים המוסדיים והעודף הגדול בחשבון השוטף של מדינת ישראל. יתרת מקורות המימון למגזר העסקי הלא פיננסי התאפיינה אשתקד בצמיחה חזקה – תוצאה של עלייה בביקוש על רקע התגברות הפעילות הריאלית, במיוחד בענפי הבנייה והנדל"ן ובענף ההיי-טק, לצד עלייה בהיצע בעקבות צעדים רגולטוריים, נמסר מהבנק. באשר לחוב העסקי, הוא צמח בשיעור חד ועמו עלה יחס החוב העסקי לתוצר, אם כי הוא עדיין נשאר נמוך בהשוואה בין לאומית. יש לציין שגם בבנק ישראל ערים לעובדה שחלק ניכר מהחברות הישראליות שהנפיקו השנה הן חברות היי-טק ולגיוסי ההון הרבים בענף. נתונים ומספרים הסתכלות מעמיקה בדו"ח מעלה כי מספר השכירים בהיי-טק רשם ב-2.5 השנים האחרונות זינוק של יותר מ-20% – מ-100 אלף ברבעון הראשון של 2019 לקצת יותר מ-120 אלף ברבעון השלישי של 2019. יצוא ההיי-טק רשם בתקופה זו זינוק של קרוב ל-50%. מספר המשרות הפנויות בענפי ה-IT היה אשתקד גדול ביותר מ-50% לעומת הנתון ב-2018. לשם השוואה, ב-2019 הוא היה גדול יותר ב-10% לעומת השנה הקודמת. הגידול בענפי ה-ICT היה מתון יותר, ועמד על 30% בהשוואה ל-2018, לעומת עלייה של אחוזים בודדים ב-2019. הגידול במה שקוראים בבנק ישראל "משלחי יד אקדמיים וטכניים, ללא 'ליבת ההיי-טק'", עמד על מעט יותר מ-30% לעומת מעט פחות מ-10% ב-2019. העלייה הכוללת במספר המשרות ב-2021 לעומת 2018, כולל ההיי-טק, הגיעה ל-25%, בהשוואה לירידה של 5% ב-2019 אל מול השנה שלפניה. השכר הממוצע בהיי-טק גדל בשלוש השנים האחרונות מכ-95 אלף שקלים לשנה באמצע 2018 ל-120 אלף בסוף 2022, כאשר בשאר המגזר העסקי הוא גדל מכ-92 אלף שקלים לכ-108 אלף. כלומר, בשנים אלה חלה עלייה די גדולה בפער שבין שכר ההיי-טקיסטים לעוסקים בענפים אחרים. סכום גיוסי ההון זינק ביותר מפי 3.5 – מתשעה מיליארד דולר ב-2018 ל-31 מיליארד אשתקד, כאשר שיעור דומה של עלייה נרשם גם בממוצע לעסקה – משבעה מיליון דולר ל-26 מיליון. לעומת זאת, מספר גיוסי הסיד נחתך מ-583 ל-323. הירידה העיקרית הייתה בין 2020 ל-2021. מספר המיזוגים והרכישות גדל בשלוש השנים האחרונות במעל 20% ל-172 ומספר ההנפקות הראשוניות לציבור צמח כמעט בפי 10 – משמונה בלבד ב-2018 ל-75 בשנה שעברה. הדו"ח מתעכב גם על מספר הסטודנטים למקצועות המדעיים. יש לציין שבבנק ישראל מכלילים תחת מקצועות מדעיים לא רק את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), אלא גם מדעים ביולוגיים וחקלאות, הנדסה ואדריכלות. מספר הסטודנטים לכלל המקצועות הללו טיפס מכ-60 אלף ב-2008 לקצת פחות מ-85 אלף ב-2020. שיעורם מכלל הסטודנטים עלה מכ-27.5% לכ-32.5%. נתון נוסף, שמראה על הפער בהיי-טק ובטכנולוגיה בין היישובים המבוססים לאלה שאינם, הוא מספר הסטודנטים למקצועות המדעים על פי אשכול חברתי-כלכלי של היישוב שבו גרים הסטודנטים. כך, ביישובים מאשכול 1 הוא עומד על 10% בלבד, והנתון הולך ועולה ככל שהדירוג של מקום המגורים הולך ועולה, עד ליותר מ-40% מהסטודנטים מיישובים באשכול חברתי-כלכלי 10.

מתקפה כפולה: זוהתה מתקפת כופר, שבמסגרתה הודעות הסחיטה שמפעילי תוכנת הכופר Karma השאירו הוצפנו 24 שעות לאחר מכן, על ידי Conti –  כנופיית מתקפות כופר ששהתה ברשת הקורבן באותו הזמן בדיוק. חוקרי סופוס (Sophos) פרסמו את מחקרם על המקרה, והסבירו כיצד מפעילי ההתקפות השיגו גישה לרשת, דרך שרת Microsoft Exchange שלא עודכן, ולאחר מכן השתמשו בטקטיקות שונות כדי להוציא לפועל את ההתקפות. "לחטוף פגיעה כפולה ממתקפות כופרה הוא תרחיש אימה עבור כל ארגון", אמר שון גלגאהר, חוקר איומים ראשי בסופוס. "לאורך רצף הזמן המשוער היו כארבעה ימים שבהם תוקפי Conti ו-Karma היו פעילים, במקביל – ברשת הקורבן. הם נעו אחד סביב השני, כשהם מורידים ומריצים קוד, מתקינים beacons , אוספים ומחלצים נתונים ועוד". גלגאהר ציין, כי "Karma הפעילה ראשונה את השלב הסופי של ההתקפה שלה, והשאירה הודעת סחיטה במחשבים עם דרישה לתשלום בביטקוין בתמורה לאי פרסום נתונים שנגנבו. לאחר מכן פגעה Conti – כשהיא מצפינה את נתוני הקורבן באמצעות מתקפת כופרה מסורתית יותר. בהשתלשלות המוזרה של הדברים, הודעות הסחיטה של Karma הוצפנו על ידי Conti". הוא הוסיף כי "ראינו כמה מקרים כאלה באחרונה, שבהם גורמי ההפצה של כופרות, כולל מפיצים של Conti, השתמשו בחולשות של ProxyShell כדי לחדור לרשתות של מטרות. ראינו גם דוגמאות של כמה גורמים הפורצים דרך אותה חולשה, כדי להשיג גישה לקורבן. עם זאת, רק במעט מהמקרים נצפו קבוצות כופרה תוקפות את הקורבן במקביל. הדבר מראה עד כמה אופק איומי הכופרות הפך לתחרותי וצפוף". חוקרי סופוס מעריכים, כי האירוע הראשון החל ב-10 באוגוסט האחרון, כשהתוקפים, כנראה גורמים המתמחים בהשגה ומכירה של גישה ראשונית (Initial Access Brokers) – השתמשו בחולשת ProxyShell כדי להשיג גישה לרשת ולבסס נוכחות בשרת הפגוע. החקירה העלתה, כי עברו כמעט ארבעה חודשים לפני שאנשי  Karma הופיעו ב-30 בנובמבר וחילצו אל הענן יותר מ-52 גיגה-בייט של נתונים. לדבריהם, "תוקפי Karma העלו את הודעות הסחיטה ב-20 מחשבים, עם דרישת הכופר והסבר שהם לא הצפינו את הנתונים, כיוון שמדובר בארגון שהוא ספק שירותי בריאות". הם ציינו, כי "Conti פעל בשקט, ברקע, כשגם הוא מחלץ נתונים". אז, ציינו, "הארגון הכניס את צוות התגובה של סופוס לזירת האירועים כדי לסייע עם Karma. כשסופוס נכנסה למעגל התגובה, Conti הפעילו את הכופרה ב-4 בדצמבר. החוקרים איתרו את מקור ההתקפה של Conti בחולשת ProxyShell אחרת, שנוצלה ב-25 בנובמבר. שתי המתקפות על ציר הזמן. מקור: סופוס "בין אם הפורץ הראשוני מכר את הגישה לשתי קבוצות כופר שונות, או ששרת Exchange הפגוע היה פשוט מטרה חסרת מזל למפעילי הכופרה", סיכם גלגאהר, "העובדה שהתקפה כפולה התאפשרה היא תזכורת חזקה לצורך לעדכן פגיעויות עם קישוריות לאינטרנט בהקדם האפשרי. עומק הגנתי הוא חיוני כדי לזהות ולחסום תוקפים בכל שלב של שרשרת ההתקפה. במקביל, נדרשת הגנה פרו אקטיבית, בהובלת ציידי איומים אנושיים, כדי לחקור כל התנהגות חשודה, כגון גישה מרחוק בלתי צפויה, או שימוש בכלים לגיטימיים מחוץ לתבניות השימוש המוכרות. כל אלה יכולים לשמש כהתראות מוקדמות למתקפת כופרה מתקרבת".

"עבור ילד הנולד וגדל בפריפריה, יש סיכוי בשיעור של 25% להשתלב בתעשיית ההיי-טק – לעומת ילד שנולד וגדל במרכז הארץ – וזהו מצב בלתי נסבל", כך אמר שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר, זרוע של קרן רש"י. בר, זוכה פרס ביטחון ישראל ויזם חברתי, דיבר בכנס VMware vForum 2022. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ב') במרכז אירועים אווניו, קרית שדה התעופה, בהשתתפות יותר מאלף לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים. בר השתתף בפאנל שנושאו היה שינוי, אותו הנחה ניב רז, CTO של VMware ישראל. לדברי בר, "נדרש לעשות שינוי על מנת שכל ילד שגדל במעלות, קריית שמונה, או אופקים, יוכל להיות חלק מהיי-טק המקומי". "שינוי", אמר בר, "נוגע לתפישה, ודורש סביבה שתתמוך בו. לא מדובר רק בלשלוח את הילד לחוג מחשבים, אלא בחלחול תודעתי של כלל סביבת הילד, מההורים ועד הצבא. מדובר במסע אל השינוי, והוא לא מסתיים ביום אחד. מסע לשינוי כולל שכנוע, רתימה, חיבור תפישת עולם והמון טכניקות, אשר תומכות באותו שינוי". "נדרש לעשות דברים אחרת", אמר בר, "כי אנו עם אחד ואם לא נעשה זאת – הילדים יהיו מאד מסכנים. נדרשת תשוקה כדי לערער את המצב מן היסוד, להביט נכוחה אל המציאות ולומר כי היא איננה טובה. זה דורש תעוזה". "תנו הזדמנות לבני נוער – הבינו שמה שהיה – לא יהיה" "השאלה היא כיצד לרתום את האנשים לשינוי הנדרש", אמר בר. "בעבר, נמצאתי במצב שבו עמדתי על הגבעה וצעקתי – אולם איש לא שמע. רק מאוחר יותר מצאתי שותף ראשון לדרכי, ויחד עשינו בדיקת היתכנות והראינו כי ברשות מקומית חזקה ניתן לייצר את השינוי המיוחל. הוכחנו שזה אפשרי, ובאופן טבעי, זה הביא להפחתת ההתנגדויות". "פעם ידענו שאסטרטגיה של גוף נקבעת לטווח של חמש-שבע שנים", סיכם בר. "היום, גם בעקבות משבר הקורונה, טווחי הזמן התקצרו. היום האסטרטגיה היא 'חייכו לשינויים': רכשו את היכולת להביט אל המציאות באופן חיובי. נדרש מצפן האומר 'תנו הזדמנות לבני נוער' – הבינו שמה שהיה – לא יהיה".

"עולם הבנקאות משתנה, בשינוי שלא היה כמותו זה שנים רבות. השינוי הכי משמעותי הוא שכיום, הטכנולוגיה היא זו שמגדירה את הבנקאות", כך אמר ד"ר רונן יוכפז, מנהל אגף פיתוח בחטיבת הטכנולוגיה והמחשוב של בנק הפועלים. ד"ר יוכפז דיבר בכנס Red Hat OpenShift Commons. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') בראשונה בישראל, באולם איסט בתל אביב, והוא נועד לחבר בין מפתחים, מנהלי פרויקטים, משתמשים, שותפים ולקוחות בקהילות הקוד הפתוח סביב ה-OpenShift Cloud Native של החברה. "עד לפני כמה שנים", אמר ד"ר יוכפז, "הלקוחות נדרשו לבוא לסניף לצורך ביצוע פעולות פיננסיות שונות. בזמן האחרון, איש מאתנו לא בא לסניף. השינוי הוא בכך שאנחנו פוגשים את הבנק במרחב הווירטואלי, באתר ובאפליקציות. המפגשים עם הבנק עברו מהמרחב הפיזי לזה הדיגיטלי". "האתגר הוא בכך שהלקוחות נדרשים לפגוש את הבנק בבואם לצרוך שירותי בנקאות, ורבים לא רוצים לעשות זאת", ציין. "מחקרים מעלים שרק 2%-3% מכלל הזמן שבו המשתמשים נמצאים ברשת הם מבלים באתר או באפליקציה של הבנק. רוב הזמן הם גולשים באתרי חדשות, באתרי אי-קומרס או במשחקים אונליין". תשלום בביט באוטו גלידה מגמה נוספת שעליה עמד ד"ר יוכפז היא ש-"הלקוחות מתחילים לצרוך שירותים בנקאיים, אלא שלא דרך הבנק. כך, לדוגמה, המוכר באוטו גלידה מאפשר לרכוש את הארטיק באפליקציית ביט. הלקוחות מצפים מהבנק שהוא יהיה השותף הפיננסי שלהם, כאשר הם מלווים אותם בעת שהם חיים ברשת". "אנחנו נמצאים במסע הזה, של השינוי, כבר שלוש שנים", סיכם. "החזון שלנו מתחיל לקרום עור וגידים: זו בנקאות שלא פועלת בחצרות הבנק, אלא במרחבים המשותפים שלנו ושל שותפינו העסקיים והטכנולוגיים. אנחנו מייצרים אקו-סיסטם, שיושב בענן, עם אוסף של APIs, מה שמאפשר לנו להיות אגנוסטיים ולפעול בכל ענן, פרטי וציבורי. היעד, בסופו של דבר, הוא להעניק ללקוחות חוויה פשוטה, מהירה ויעילה, כי לא מעניין אותו כמה הרבה טכנולוגיה יש מאחור. אנחנו עובדים בשיתוף רד-האט לטובת יצירת פלטפורמה טכנולוגית – שהיא גם הפלטפורמה לעסקים". דיאן מילר, עמיתה בכירה ומנהלת פיתוח קהילות ברד-האט. צילום: נדב כהן יונתן דיאן מילר, עמיתה בכירה ומנהלת פיתוח קהילות ברד-האט העולמית, ומי שיזמה את הבאת הכנס לישראל, אמרה כי "יש פוטנציאל גדול להעמקת השיתופיות בקהילה. קוד פתוח הוא ב-DNA שלנו והשיתופיות היא המאיץ והמניע של חדשנות המוזרקת לארגונים. הדבר קורה על ידי בניית החיבורים הנכונים בין המפתחים". לדבריה, "פרויקטי קוד פתוח שנבנים בקהילה מסייעים לקבלת החלטות מושכלות, שמתבססות על ניסיונם של אחרים. אנחנו שותפים מלאים בפרויקטים אלה ותורמים חלקים רבים מהם לקהילה".

אינטל הכריזה אתמול (ב') על מעבד הדגל החדש שלה לשוק המחשבים השולחניים, ה-Core i9-12900KS, שלפי החברה הוא המעבד המהיר ביותר בעולם. באינטל אומרים שבאמצעות טכנולוגיית ה-Thermal Velocity Boost שלה, המעבד יכול להגיע למהירות טורבו של 5.5 גיגה-הרץ. בנוסף, בפעם הראשונה, מהירות הטורבו המרבית של המעבד יכולה לפעול בשתי ליבות במקביל, ולא רק באחת. ה-Core i9-12900KS הוא גם מעבד פתוח להמהרה, ומכיוון שכך, באינטל מכוונים אותו במיוחד לגיימרים וליוצרי תוכן מתקדמים. בהתאם לכך, החברה שילבה טכנולוגיה נוספת, שהיא מכנה Adaptive Boost, שמטרתה להשיג ביצועים משופרים ביישומים דוגמת משחקים באמצעות ניצול מרבי של הזדמנויות לתפעול תדרי טורבו גבוהים יותר בכמה ליבות במקביל. כחבר במשפחת ה-Alder Lake, המעבד החדש מציע ביצועים היברידיים באמצעות שילוב של שמונה ליבות ביצועים עם שמונה ליבות יעילות, ובסך הכול 24 נימי עבודה. כן הוא מציע 30 מגה-בייט זיכרון מטמון מסוג L3, וכן הספק עבודה גבוה יותר של 150 וואט לעומת 125 וואט במודל Core i9-12900K. העלאת ההספק היא זו שמאפשרת להגיע לתדר ביצוע גבוה יותר. המעבד מציע תמיכה בזיכרון RAM עד DDR5 4800 MT/s ו-DDR4 3200 MT/s, וכן תאימות לערכות השבבים בלוחות Z960 קיימים עם BIOS מעודכן. ה-Core i9-12900KS יהיה זמין למכירה החל בשבוע הבא, במחיר התחלתי של 739 דולר, בקופסה ללקוחות סופיים, ובאינטל מספרים שבקרוב הוא יוצע משולב במערכות שיימכרו בידי יצרניות המחשבים השונות בשוק.

כתב: הילל יוסף. בעולם מלא בחברות היי-טק ואפשרויות, למה בחרת ביבמ (IBM) כמקום עבודה? "יבמ התחילה את עולם השרתים וגם עזרה, ועדיין עוזרת, לפתח את עולם הקוד הפתוח. אין נקודת פתיחה טובה יותר מיבמ ללמוד מאנשים מומחים שבתחום כבר עשרות שנים, עם המון ניסיון ותשוקה לתחום". האם גם שם מרגישים את התחרותיות בתעשיה? "למען האמת, כשהתחלתי לעבוד ביבמ הייתי בטוח שארגיש המון לחץ ותחרותיות בין העובדים. לשמחתי זה לא כך. אנחנו משפחה, תומכים האחד בשני, לומדים ודוחפים ביחד את החברה ואת עצמנו. ביבמ מאוד מאמינים בשיתופי פעולה ובלמידה, לדחוף את העובדים קדימה לתחומים חדשים, ולהתמקצע ולהתקדם בחברה". משפחתיות בעבודה ותמיכה הן ערכים עליונים, שלצערנו מתחילים להיעלם ממקומות עבודה, בין אם זה בגלל התחרותיות הפנימית ובין אם עקב הקורונה. העבודה מהבית מרחיקה בין אנשים. האם ואיך זה השפיע על מהלך העבודה שלכם? "לחלוטין השפיע. אנחנו עובדים כרגע במודל היברידי – חלק מהימים מהמשרד וחלק מהבית. אבל העבודה עצמה ממשיכה כרגיל, מקיימים את הפגישות אונליין וממשיכים קדימה בכל המרץ". ב-2019 יבמ רכשה את רד-האט (Red Hat) ב-34 מיליארד דולר ובמקביל שיחררה שירותים חדשים בעולמות הקוד הפתוח. האם הדחיפה הזאת לקוד פתוח מהווה שינוי ממסדי בענק הכחול? "יבמ תמיד הייתה בעולמות הקוד פתוח. כבר מעל 20 שנה שהיא עוזרת, מובילה ותורמת לקהילות. עזרנו לפתח את לינוקס, בין אם זה באמצעות תרומות כספיות ובין אם באמצעות שעות מפתחים, והיינו שם גם בתחילת ה-Dockers ב-2013, ועם קוברנטיס בסיוע בפתיחת Cloud Native Computing Foundation, כדי לעצב את הממשק הפתוח. עם זאת, ניתן לראות דחיפה של שירותים חדשים בעולמות האלה. כיום אנחנו מציעים תמיכה טכנית למעל 250 חבילות קוד פתוח עם זמינות 24\7 365 ימים בשנה". איזה ערך מוסף השירותים האלה מספקים? למה לחברות לבחור דווקא בשירותי יבמ ולא באלה של חברות אחרות? "הייחודיות של יבמ באה עם הניסיון שלה. המומחים שלנו נמצאים בתחום שנים רבות ומנהלים חלק מהקהילות קוד הפתוח שאנחנו תומכים בהן. זה נותן לנו עומק מקצועי שקשה למצוא כיום בשוק. זה נכון שניתן לפנות לקהילה ולבקש עזרה, אבל זמן המענה יכול היה להיות ממושך והתשובה לא תמיד תתאים לעולמות של החברה. הזמינות שלנו תמידית ומהירה, ויש לנו את היכולת והידע המקצועי לעבוד עם כל סביבת עבודה ולהתאים את עצמנו לצרכים של לקוחותינו – בין אם זה תיקון באגים, תיקוני אבטחה או עזרה במצבים של Production down". חוץ מהתמיכה, יש עוד איזה ערך מוסף שאתם נותנים בשירות? "אנחנו נותנים גם שיחות ייעוץ קצרות של עד שעה, שבהן ניתן לבקש עזרה וייעוץ בנושאים יותר כלליים, שלא קשורים לתמיכה – בין אם זה מציאת חבילות חדשות או כל דבר אחר. במקביל לכך, אנחנו מציעים שירות מקצועי עם חבילת שעות, שם ניתן לבקש עזרה בשדרוג גרסאות, בניית מערכות או מוצרים חדשים, למידת נושאים חדשים או כל דבר אחר בעולמות הקוד פתוח". אתה יכול לתת לנו דוגמה לשירות ייחודי שנתתם ללקוח באחרונה? "אחד הלקוחות שלנו ביקש תמיכה ב-AngularJS. בתחילת השנה גוגל הכריזה על סוף חיי המוצר – הכוונה היא שהיא לא תיתן לו יותר שירות. בשביל הלקוח, המעבר לחבילה אחרת היה תהליך מסורבל ויקר. הוא פנה אלינו בבקשה להמשיך תמיכה במוצר. יבמ נענתה וכיום אנחנו מחליפים את היצרן – בין אם זה עדכון גרסאות, תיקוני אבטחה וניהול פורומים משלנו לקידום ושימור החבילה לחמש השנים הבאות". לעשות מהלך כזה דורש המון ידע מעמיק. זה מדהים לראות את היכולות של המפתחים שלכם. להחליף את היצרן דורש המון כוח עבודה ומסירות. "כן. יש לנו צוות מדהים עם ידע מעמיק בהמון נושאים וחבילות שונות. זכיתי להיות חלק מהצוות וללמוד מהם".