הכל התחיל כשאיאן גודפלו, מנהל תחום למידת המכונה באפל עד לא מזמן – שהתנגד נחרצות להחלטתה של הענקית מקופרטינו לאלץ את מועסקיה לשוב למשרדים לעבודה היברידית – פרש מהחברה. אלא שגודפלו לא נותר מובטל ועבר ישירות לזרועות המתחרה, גוגל, שם הוא מועסק כ"תורם עצמאי" בצוות ה-DeepMind. ממש במקביל לנטישה הכואבת הזו, אפל חזרה בה מהחלטתה בנוגע לחזרה החלקית לעבודה מהמשרדים, ולפי הפרשנויות השונות בתקשורת, למהלך שביצע גודפלו יש השפעה ישירה על שינוי העמדה האחרון של החברה. בתזכיר פנימי שנצפה על ידי בלומברג השבוע (ג'), החברה אמרה כי היא תדחה את דרישתה לעבודה במשרד שלושה ימים בשבוע, אשר אמורה להיכנס לתוקף ב-23 במאי. התזכיר תלה את הסיבות לשינוי זה בעלייה האחרונה במקרי קורונה, ולא צויינו בו תאריכים ספציפיים מתי ינסו שוב באפל לאכוף עבודה בהיקף רחב מהמשרדים. בנוסף נודע כי עובדי אפל עדיין נדרשים לעבוד במשרד יומיים בשבוע, וכעת יידרשו ללבוש מסכות בשטחים משותפים. עבודה מרחוק – הסטנדרט שעובדים רבים רוצים שישאר אחרי שהסגרים בקורונה נתנו דחיפה למתכונת של עבודה מהבית בשנתיים האחרונות, ושבמהלכם עובדי אפל התרגלו לעבוד מרחוק, החליטה ענקית ה-IT על עבודה במתכונת חדשה והיברידית. אפל ביקשה מעובדיה לעבוד מהמשרד לפחות 3 ימים בשבוע. מדיניות העבודה החדשה של אפל חייבה את העובדים לעבוד מהמשרד לפחות יום אחד בשבוע עד ה-11 באפריל, ולאחר מכן המכסה גדלה ליומיים בשבוע עד ה-2 במאי. אחרי תאריך זה ציפתה אפל מעובדיה לחזור למשרד למשך שלושה ימים לפחות. אלא שחלק מהעובדים לא קיבלו את ההנחיה באופן חיובי. קבוצה של עובדי אפל כתבה מכתב פתוח למנהלי החברה וביקרה את המדיניות שלטענתה "מוּנעת מפחד". "אנחנו לא מבקשים שכולם ייאלצו לעבוד מהבית", נכתב במכתב. "אנחנו מבקשים להחליט בעצמנו, יחד עם הצוותים והמנהל הישיר שלנו, איזה סידור מתאים לכל אחד מאיתנו, בין אם זה במשרד, בעבודה מהבית או בגישה היברידית. תפסיקו להתייחס אלינו כאל ילדי בית ספר שצריך להגיד להם מתי להיות איפה ומה שיעורי הבית לעשות". איאן גודפלו, מנהל תחום ML באפל עד לא מזמן, שעבר כעת לגוגל. צילום: ויקימדיה "יותר גמישות הייתה המדיניות הטובה ביותר עבור הצוות שלי" לפי הדיווחים, גודפלו, שנחשב כדמות הבכירה ביותר בתחום לימוד המכונה באפל ושהיה בין המתנגדים הקולניים למדיניות החדשה, החליט לעזוב את עבודתו עקב האילוץ של אפל לעבוד שוב מהמשרד. גודפלו לא אהב את ההחלטה הזו של מעסיקתו לשעבר, מכיוון שהוא מאמין שעדיף לפעול על פי מערכת עבודה גמישה, כלומר – לעבוד מהבית. הוא שלח דואר לבוס שלו ולצוות שלו והבהיר מדוע הוא מתנגד לצעד זה של אפל, ואז בישר כי הוא עובר לגוגל. מדיניות החזרה למשרדים של גוגל ידועה כמתונה יותר מזו של אפל. על אף שהענקית ממאונטין וויו גם היא דורשת מהעובדים לחזור למשרד, החברה הצהירה בפומבי כי אם עובדים לא יחפצו לעבוד מהמשרדים והמטות, רוב הבקשות לעבודה מהבית שיוגשו לה – יתקבלו. בטרם עזב כתב גודפלו למעסיקתו הקודמת: "אני מאמין מאוד שיותר גמישות הייתה המדיניות הטובה ביותר עבור הצוות שלי". כאמור, גם עובדים אחרים התלוננו בתגובה להחלטת מעסיקתם ואמרו: "אנחנו עובדים טוב בבית, אבל פתאום אנחנו צריכים לחזור למשרד, לנסוע בפקקים שעתיים ולשכור מישהו שיטפל בילדים בבית". מעניין לציין כי גודפלו עשה בעצם מהלך שהחזיר אותו למעסיקתו הקודמת ולאותה מחלקה שבה עבד כבר – ב-2019 הוא עזב את צוות ה-DeepMind של גוגל כדי להצטרף לאפל. שינוי שהעובדים לא רוצים לוותר עליו. עבודה מרחוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock חששות שבכירים נוספים יעזבו ואולם, כאמור, צירוף המקרים של הבחירה של אפל לוותר לפתע על רצונה בעבודה היברידית ואילוץ העובדים לשוב למשרדים לחלק מימי השבוע, בדיוק אחרי עזיבתו של גודפלו, יצר חשדות שהחברה הושפעה מהעזיבה, וכנראה מחששות שבכירים נוספים ילכו בדרכו של גודפלו – ולכן חזרה בה. המגזין גיזמודו בחר לתאר את הדברים כך: "טוב, זה מביך. על פי הדיווחים, אחד ממתנגדי החזרה למשרד בעלי הפרופיל הגבוה ביותר של אפל זכה למשרה חדשה ב-DeepMind של חברת האם של גוגל, אלפבית (Alphabet)… המהלך הזה, למרבה האירוניה, הגיע בדיוק באותו זמן שאפל החליטה לחזור בה". עם זאת יצוין כי גודפלו, כך לפי דיווחים, הוא העובד ברמה הגבוהה ביותר שהתפטר בגלל מדיניות השיבה למשרדים של מעסיקתו. בתור מדען בכיר של גוגל לשעבר, שובו של גודפלו אל שורותיה אמורה להיות אירוע משמח עבור צוות ה-DeepMind, אך לעת עתה לא התפרסמה התייחסות של מחלקת ה-DeepMind למצב החדש, וכן, כאמור, גודפלו הוגדר רק כ"תורם עצמאי" ולא זכה בינתיים בטייטל מובהק.

מכה לטסלה: החברה הוסרה ממדד ה-S&P 500 ESG היוקרתי בבורסה האמריקנית, על ידי הבעלים שלו – חברת S&P (שמפעילה גם את מדד הדאו ג'ונס). זאת, עקב טענות שהחברה מפלה לרעה עובדים על בסיס צבע, שהיא לא שקופה לגבי פליטות הפחמן הדו חמצני במכוניות שהיא מייצרת, עקב המדיניות העסקית שלה ובעקבות התאונות שמכונותיה השתתפו בהן. מדד ה-S&P 500 ESG כולל את החברות המובילות הרשומות בשווקי המניות של ארצות הברית ושנחשבות כאלה שמיטיבות עם הסביבה. הדירוג של המניות והכללתן במדד מושפעים מגודל החברה אך לא רק, כי אם גם מפרמטרים אחרים, שכוללים תרומה לסביבה, צדק חברתי ועוד. הוצאת טסלה מהמדד הפתיעה רבים, שכן תרומתן של מכוניות חשמליות בכלל ושלה בפרט להגנת הסביבה היא רבה. אלא שלדברי מרגרט דורן, שמנהלת את המדדים ב-S&P, טסלה הוצאה מהמדד "משום שאין בה שקיפות במסירת מידע על השפעתה על הסביבה, מאחר שהחברה מתנהלת לא בצורה נאותה, מפני שעובדים כהי עור התלוננו על אפליה ועקב התאונות הרבות שהיו למכוניות החברה". מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, כועס – ובצדק, כי החלטה מעוררת הרבה סימני שאלה. בציוץ זועם שהוא פרסם בחשבון הטוויטר שלו האשים מאסק שתהליך בחינת החברות והכללתן במדד הוא רמאות.

נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע הצביעו על ירידה בהיקף הייצוא של ההיי-טק ברבעון הראשון של השנה, בהיקף של 17 אחוזים. דו"ח של הרשות לחדשנות התריע שלמרות הנתונים הטובים של הענף בשנת 2021, השנים הבאות עלולות להיות שנות האטה בצמיחה – ושנות משבר. התרעה זו באה בין היתר בגלל שחיקה של 10 אחוזים בשווי החברות הטכנולוגיות הישראליות בבורסה בניו יורק, כמו גם בתל אביב. ביקשנו לברר עם בכירים בענף האמנם יש מקום לדאגה. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים מריאן כהן: "יש מקום לדאגה, כי ההשפעה תהיה על כל המשק" מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים אמר כי "הנתונים האחרונים על הירידה בייצוא ברבעון הראשון, שחיקת שווי החברות והמצב הכלכלי בכל העולם, הם בהחלט סיבה לדאגה". כהן הוסיף עם זאת שהמצב הזה היה צפוי, והוא מגיע כעת במסגרת מה שנוהגים לכנות "תיקון". "בשנתיים האחרונות הייתה הזרמה מאוד משמעותיות של כסף לענף כתוצאה מהשקעות והנפקות. אלו פגשו את המחסור החמור בכוח אדם בענף, שקיים כבר שנים רבות, וכמו בכל מצב של היצע וביקוש, כאשר יש מחסור העסקת עובד נעשתה הרבה יותר יקרה, והגיעה לרמות גבוהות", אמר. "לפני חצי שנה, בשולחן עגול אצלכם, אמרתי כי מה שהיה בשנתיים האחרונות לא יימשך בשנים 22-23, כי השוויים של החברות היו לא ריאליים, והיה ברור כי יהיה תיקון", הזכיר כהן. לדבריו, האפקט של התיקון ישפיע על החברות עצמן, הצמיחה תואט ובין היתר תביא להתמתנות ברמות השכר, כי לא תהיה ברירה אחרת. אבל, הוא מדגיש, "הסיבה לדאגה אינה רק על הענף. האטה בקצב הצמיחה של ענף ההיי-טק תשפיע על כל הכלכלה וכולנו נרגיש את זה", המשיך כהן ואמר. "ההיי-טק עדיין מהווה את המנוע העיקרי לצמיחה של המשק והתאוששות מהקורונה. זה ישפיע על השקעות לטווח רחוק בתחומים שונים ובטווח הקרוב, על כל מגזרי התעשיה". כהן מציין עוד שאסור לנו לשכוח שאנחנו לא חיים בבועה סגורה, וההיי-טק, כמו דברים אחרים בכלכלה, מושפעים ממה שקורה בכל העולם, שגם הוא הולך לקראת האטה והתאמת המצב להוצאות ולהשקעות. "בעלי מניות שהשקיעו בחברות, כי ציפו לצמיחה מואצת, יהיו עתה הרבה יותר זהירים, בכל העולם, וזה כמובן משליך על הכל", הוסיף. הפתרון המרכזי, לדבריו, הוא סביב עניין המחסור בכוח אדם. ככל שהמחסור יימשך, הוא צופה שלמרבה הצער יותר ויותר חברות ימצאו חלופות לפעילות שלהן מעבר לים, כפי שזה קורה כבר כיום. "כגוף מייצג תפקידנו להתריע ולשקף את המציאות כלפי מקבלי החלטות", אמר כהן. הוא ציין שבתחילת השנה הוגשו הצעות לממשלה לגבי הגדלת כוח האדם בתעשייה, ויש לקוות שהתוכניות האלו יצאו לפועל במסגרת הפעילות של הממשלה הנוכחית, "כדי שההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, ימשיך להוביל". אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ אברהם (לולו) אסף: "אפשר לצאת מהמשבר מהר יותר" אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת, סבור ש-"לא קל להיות אופטימי לאור הירידות בענף ההיי-טק – ירידות חדות בשווי מניות ועליות רבות שמתרחשות ושצפויות להתרחש. אלו, לאור עוצמתן, מעידות על תהליכים מדאיגים בכלל, ולישראל, בפרט", אמר אסף, שהוא מהמנהלים הוותיקים בענף. "לא הכל נתון בידי המקרה, הרבה תלוי בנו", הוסיף. לדבריו, כבר היינו עדים לתהליכים כלכליים דומים בעבר, שיש להם קווי אפיון דומים שבאים לידי ביטוי בשלושה שלבים: יצירת המצב, "ההתפוצצות" וההתעוררות, ושלב השיקום. "אנחנו מצויים במצב התעוררות, ואם נדע לקצר מאוד שלב זה – שלב השיקום יהיה קצר ותוצאותיו ידהימו לטובה", הרחיב אסף. "אנו רואים סימנים מעודדים – ניהול שאינו רואה בקצב שריפת כסף יעד, התייצבות שמסתמנת לאחר ירידות חדות בשווקים, שיפור בתהליכי עבודה וגיוס, הודעות מרגיעות על קצב העליות הצפויות של שערי ריבית בעולם, הכרה בחשיבות הסינון המקצועי הדרוש בקבלת החלטות, והקצאת אמצעים בהתאם", אמר. אסף המשיך והתעקש לשדר אופטימיות: "אני יודע שאנחנו מבינים זאת, ואם לא נתפתה לחלומות מוגזמים – נכונו לנו ימים יפים". גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות. צילום: יח"צ גלעד רבינוביץ: "אין מקום לדאגה" גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות, דווקא סבור כי "אין מקום לדאגה. השוק מבצע תיקון, חברות נסחרו בשווי לא סביר והשוק מבצע מהלך של איזון, שלהערכתי עדיין לא הסתיים". רבינוביץ, כיום יועץ אסטרטג עסקי וטכנולוגי להנהלות ולשעבר מנכ"ל חברת SQLink, מעריך שצפוי המשך התיקון בשווי של חלק מחברות הטכנולוגיה, מהלך שיגרור ירידה מסוימת בביקוש לעובדים והתמתנות של השכר בהיי-טק ובמקצועות הנלווים. "יחד עם זאת", אומר רבינוביץ, "ניתן להיות אופטימיים לגבי העתיד, שכן על פי כל התחזיות צפוי הביקוש לשירותים טכנולוגיים לגדול משמעותית בשנים הקרובות, ותמשיך המגמה הנוכחית לפיה, באנלוגיה צבאית, הפכה הטכנולוגיה במרבית הארגונים מפלוגת המפקדה לכוח לוחם". רבינוביץ מציין שהמשבר באוקראינה משפיע אף הוא גלובלית, אולם "גם כאן אנו צפויים עם סיומו להשקעות עתק של המערב בשיקום אוקראינה, מהלך שידחף קדימה את הכלכלה העולמית". דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו דדי פרלמוטר: "רק הפרנואידים שורדים" דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, אומר: "ראשית אני תמיד מודאג, כי על פי אנדי גרוב רק הפרנואיד שורד". פרלמוטר, שכיום עומד בראש ועדה ממשלתית להגדלת התעסוקה בהיי-טק, אמר: "לצערי לא כל החברות פועלות על פי התורה הזו של אנדי גרוב, ורוב היזמים לא חוו משבר ואינפלציה".  פרלמוטר אמר שהוא צופה שתהיה תקופה קשה, בעיקר בגיוס הון, וחברות יצטרכו להתייעל כדי לשרוד ולהציג ביזנס יציב וצומח. בטווח הארוך המהפכה הדיגיטלית תמשיך במלוא העוצמה, והשקעות בחברות טובות יימשכו".

סאפיינס, מקבוצת פורמולה, החלה בהטמעת מערכת פרי פיתוחה, לניהול תיק הפנסיה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. הפרויקט החל בפברואר השנה וצפוי להסתיים עד סוף 2022. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בכעשרה מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, סאפיינס תטמיע את פלטפורמת "טופז" – פרי פיתוחה – לניהול תיקי הפנסיה של אלטשולר שחם. אלטשולר שחם גמל ופנסיה מנהלת נכסים פנסיוניים עבור 2.4 מיליון לקוחות, בהיקף של 274 מיליארד שקל. המערכת תשרת מאות משתמשים, עובדי בית ההשקעות. המערכת שמוטמעת נותנת מענה לצרכים העסקיים המשתנים של בית ההשקעות, כמו גם לדרישות הרגולציה הישראלית. לפי החברה, "הפרויקט יאפשר לנו להעניק שירות גמיש ויעיל עוד יותר עבור לקוחותינו. נוכל להמשיך לגדול ולצמוח, ואף להציג שיפור משמעותי והתייעלות בתפעול פעילות הפנסיה". ענת כנפו תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם פנסיה וגמל, אמרה כי "סאפיינס בעלת ניסיון עשיר בתחום הפנסיה והטכנולוגיה, לרבות ברגולציה המקומית הישראלית. הטמעת המערכת, המתבצעת בימים אלה ממש, מהווה חלק מאסטרטגית הצמיחה שלנו, ומטרתנו להמשיך להוביל את שוק הפנסיה בישראל". טל שרון, מנכ"לית סאפיינס ישראל, ציינה כי "הפרויקט יביא לכך שאלטשולר שחם תמשיך להוות גוף מוביל בתחומה".

מערכת הלחצים שמפעילה רוסיה על גוגל הגיעה לשיאה באחרונה. אחרי חודשים של דרישות, שלוו בהטלת קנסות, להסרת תוכן מאתר החיפוש ומיוטיוב, החליט ממשל פוטין לחלט את חשבון הבנק של החברה הבת הרוסית של התאגיד האמריקני, ולחסום אותו בפניה. כתוצאה מזה, גוגל רוסיה שוקלת בימים אלה להכריז על פשיטת רגל. "ההשתלטות של הרשויות הרוסיות על חשבון הבנק של גוגל ברוסיה הפכה את המשרד שלנו שם לחסר יכולת נסבלת לתפקד, כולל העסקה ותשלום של עובדים מרוסיה, תשלום לספקים ועמידה בהתחייבויות פיננסיות אחרות", הודיע דובר גוגל. משרד הרישום הפדרלי במוסקבה אישר שגוגל רוסיה חדלת פירעון כבר כמה חודשים ושהחברה אכן מתכוונת להכריז על פשיטת רגל, מכיוון שהיא לא יכולה לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלה. זאת, לרבות סכומים שוטפים וכולל תשלומים ופיצויים לעובדי החברה כיום, ולאלה שפוטרו. גוגל כבר הודיעה שבעקבות המצב היא השעתה את השירותים בתשלום ברוסיה, כולל שירות המודעות והמכירות שלה, אבל החליטה בינתיים לאפשר את המשך השימוש בשירותים החינמיים שהיא מציעה – כולל אנדרואיד, ג'ימייל ויישום המפות. יש לציין שהקרמלין לא חסם עד כה את יוטיוב, על אף שגוגל טרם טיפלה בדרישות שלו, למרות האיומים מצדו וחרף הטלת הקנסות על החברה, שהסתכמו עד עתה בסכום שווה ערך ליותר משני מיליון דולר. ההכנסות מגוגל רוסיה שוות פחות או יותר לכ-1% מכלל ההכנסות של התאגיד העולמי.

שם ותפקיד: אביב שגב, מפתחת פול סטאק בחברת אטרה (Atera). ותק בתפקיד: ארבע שנים. תפקידים קודמים: תומכת טכנית. השכלה ושירות צבאי: לומדת לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בצבא שירתי ביחידת המודיעין 8200. משפחה: גדלתי ברעננה. שלישית מבין ארבע אחיות. שני הוריי רופאים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בתיכון התחלתי ללמוד במגמת מדעי המחשב, אבל הרגשתי אז שאני לא מתחברת לתחום, והחלטתי ללמוד פיזיקה וכימיה במקום. כשהתגייסתי לצבא נחשפתי לראשונה לתחום הטכנולוגי וגיליתי שאני מאוד נהנית ממנו. למדתי לתכנת ב-Python ומאוד נהניתי מזה. גיליתי שתכנות הוא תחום ממש יצירתי ומאתגר ושיש המון אפשרויות ללמוד ולהתפתח בתחום הזה. לאחר הצבא חיפשתי משרות בתחום ההיי-טק. הגעתי לחברת אטרה, שם גויסתי למשרת תמיכה טכנית. לאחר כמה חודשים, מנהליי ראו כי יש לי פוטנציאל להתפתח מעבר למשרה שבה התחלתי, וכך עברתי למחלקת ה-R&D בתור Junior Full Stack Developer. לאורך השנים ב-אטרה היו לי מנטורים נהדרים, שהעניקו לי המון המון ידע. בעבודה קשה, אך בהנאה מרובה, פיתחתי עוד מיומנויות וצברתי ידע נרחב בתחום, והיום אני כבר מתפקדת כמפתחת פול טראק בצוות משמעותי בחברה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? קיימים פערים בין נשים וגברים בתעשייה, בפרט ובחברה שלנו בכלל. ניתן לראות את זה בעיקר במשרות הבכירות בחברות, וגם בממוצע השכר של נשים לעומת גברים בתעשייה. כנראה שיש קשר גם לנקודת המוצא של החברה שלנו בנוגע לתפקידים של נשים וגברים – אם זה בנוגע לכלכלת הבית, משפחה, ילדים וכדומה. עניין חוסר השוויון הינו בעיה כללית, וניתן לראות נתונים מחברות שונות שמאמתים את זה. עם זאת, אני בחרתי את מקום העבודה שלי גם לפי מדיניות קידום והעסקת הנשים שלה, ולכן באופן אישי אני לא חווה את הפערים האלה. לא הרגשתי במקום העבודה שלי שהעובדה שאני אישה מהווה לי מכשול, ואני מאמינה שההצלחה שלי היא בידיים שלי. למרות ובגלל הפערים הקיימים, אני מאמינה שזה על אחריותינו לדרוש את מה שמגיע לנו, להילחם על שוויון הזדמנויות, לקדם זכויות נשים ולבחור את מקום העבודה שלנו על פי הערכים שלנו. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אישית, לא הרגשתי מעולם מופלה בתעשייה על רקע היותי אישה. החוויה האישית שלי מהתעשייה היא חיובית מאוד. אני מרגישה מועצמת בתחום, הרבה בזכות האנשים הטובים שהכרתי, שלימדו אותי וליוו אותי לאורך הדרך, וגם בזכות עצמי – שהצלחתי להתקדם ולהתפתח למקום שבו אני נמצאת היום.

מושלת ניו יורק, קאת'י הוקול, הודיעה אתמול (ד') כי חטיבת זכויות האדם של מדינת ניו יורק הגישה תלונה נגד אמזון (Amazon), בטענה שהחברה עוסקת באפליה של עובדות הרות ועובדים עם מוגבלויות, בכך שהיא מונעת מהם התאמות סבירות למצבם. החטיבה גם טוענת כי לענקית המסחר האלקטרוני יש מדיניות המאלצת עובדות בהריון ועובדים עם מוגבלות לקחת חופשה ללא תשלום, במקום לאפשר להן.ם לעבוד עם התאמה סבירה. "הממשלה שלי תטיל אחריות על כל מעסיק, לא משנה כמה גדול או קטן, אם הוא לא יתייחס לעובדים שלו בהוגנות ובכבוד שהם ראויים לו", אמרה המושלת. "לניו יורק יש את ההגנות החזקות ביותר לעובדים במדינה, והיא הייתה מהראשונות שיש להן הגנות לעובדים בהריון ואנשים עם מוגבלויות. גברים ונשים עובדים הם עמוד השדרה של ניו יורק, ואנחנו נמשיך לנקוט עמדה נגד כל עוול שהם מתמודדים איתו", הבהירה הוקול. חוק זכויות האדם של מדינת ניו יורק מחייב את כל המעסיקים, לפי בקשה, להתאים באופן סביר את תנאי ההעסקה של עובדים עם מוגבלויות, או במצבים הקשורים להריון, לסיטואציה. התאמה זו יכולה לכלול שינוי של חובות העבודה, המאפשרות לעובד לבצע את הפונקציות החיוניות של עבודתו. אמזון, המפעילה 23 אתרי עבודה עם למעלה מ-39,000 עובדים ברחבי מדינת ניו יורק, מעסיקה "יועצי תנאים" פנימיים, כדי להעריך בקשות כאלו ולהמליץ ​​על פעולה מתאימה. החטיבה טוענת כי המדיניות של אמזון, המאפשרת למנהלי אתרי עבודה לעקוף את ההמלצות של יועצי התנאים גרמה לכך שמעובדיה נמנעו התאמות סבירות למוגבלות ולהריון. לדברי סגנית הנציב לאכיפת זכויות האדם, מליסה פרנקו, "מאז שנות ה-70 – שנים לפני חוק האמריקנים עם מוגבלויות – מדינת ניו יורק אסרה על אפליה של עובדים בהריון במקום העבודה. האגף יפעל להבטיח שלכולם במדינה שלנו יעניקו את הזכויות והכבוד שהחוק דורש, במלואם". עבודה מפרכת ללא התאמה למוגבלויות. מחסני אמזון. צילום: BigStock אישה הרה סחבה חבילות ענק ועובדים עבדו ללא התאמה למוגבלותם לפי דיווחים, בתלונה נגד אמזון טוענת מדינת ניו יורק שעובדת בהריון ביקשה וזכתה באישור לקבל התאמה סבירה כדי להימנע מהרמת חבילות במשקל של יותר מ-25 פאונד, שהם 11.3 ק"ג. עם זאת, מנהל אתר העבודה סירב לציית להתאמה זו – מה שאילץ את העובדת ההרה להמשיך להרים חבילות כבדות במצבה. בתביעה נטען כי למרות תלונות פנימיות על היעדר תנאים נאותים, אמזון לא נקטה בפעולה כדי להבטיח שהשינוי הדרוש יתבצע והעובדת ההרה נפגעה פיזית משום שהרימה חבילות כבדות. לאחר מכן, נזקקה העובדת להתאמות נוספות כתוצאה מהפגיעה הזו, אך הענקית מסיאטל דחתה גם את ההתאמה הזו ואילצה את העובדת לצאת לחופשה ללא תשלום וללא הגבלת זמן. עוד טוענת החטיבה בתלונתה כי עובדת אחרת באמזון נדחתה שלא כראוי, כאשר ביקשה לשנות את לוח הזמנים לעבודתה עקב מוגבלות מתועדת. מצב העובדת הצריך לו"ז מותאם ספציפי, והיא הגישה בקשה עם תיעוד רפואי תומך. לפני התביעה, העובדת נאלצה להחליף משמרות עם עמית לעבודה, כדי להתמודד עם מצב זה ללא התנגדויות מההנהלה. יועץ תנאי ההעסקה של אמזון המליץ ​​לספק לה את לוח הזמנים השונה המבוקש, אך עם זאת, מנהל אתר העבודה סירב ליישם את ההתאמות, מבלי לספק הסברים לבחירתו. יועץ ההעסקה לא ערער על סירוב המנהל, ובמקום זאת הפך לפתע את המלצתו, ודחה את הבקשה בנימוק של היעדר תנאי מזכה – למרות התיעוד הרפואי שקיבל קודם לכן. תלונת החטיבה מבקשת לקבל החלטה המחייבת את אמזון להפסיק את התנהגותה המפלה, לאמץ מדיניות ונהלים לא מפלים בנוגע לבדיקת בקשות להתאמות סבירות, להכשיר את עובדיה על הוראות חוק זכויות האדם, ולשלם קנסות ועונשים אזרחיים למדינת ניו יורק בגין התנהלותה עד כה. It’s official‼️Amazon Labor Union is the first Amazon union in US HISTORY‼️POWER TO THE PEOPLE! #UnionStrong #ALUfortheWin — Amazon Labor Union (@amazonlabor) April 1, 2022 יצוין כי בתחילת חודש אפריל האחרון, אחרי מאמץ ארוך טווח, עשו עובדים של אמזון בעיר ניו יורק היסטוריה. מרכז ההגשמה JFK8 שבסטטן איילנד, המעסיק יותר מ-8,000 עובדים, היה למטה החברה הראשון בארצות הברית שהקים איגוד עובדים. איגוד העובדים המסוים, ואיגודי עובדים בכלל, הם הגוף שאמור לסייע לעובדים לעמוד מול מעסיקיהם ולדרוש תנאי עבודה ראויים ולמעלה מכך. בשבת – יום הגיוון העולמי יום הגיוון העולמי. צילום: BigStock יצוין כי בשבת הקרובה חל היום העולמי לגיוון תרבותי ולדיאלוג ופיתוח, שנקבע על ידי האו"ם לשם קידום סוגיות המגוון. היום הבינלאומי מתקיים מדי שנה ב-21 במאי, בעקבות הכרזה של האסיפה הכללית של האו"ם, שהצהירה בנובמבר 2001 על הקדשת יום זה לנושא, כחלק מההצהרה האוניברסלית של אונסק"ו בעניין גיוון תרבותי עולמי. גיוון חברתי משמעו, בהקשר לתעשיית הטק, שעל החברות להעסיק עובדים מכל גווני הקשת החברתית, כולל אנשים עם מוגבלויות, יותר נשים, חברי קהילת הלהט"ב, בישראל יותר ערבים ודתיים – וכל זאת כדי לייצר מצבת עובדים שתהווה מארג מאוזן חברתית, תספק אפשרויות לכולם ותהיה יותר פלורליסטית. כמובן שעם העסקת עובדים שונים ומגוונים חלה מחויבות של המעסיקים להעניק להם זכוית אדם, שוויון ותנאי העסקה ראויים, ומעלה.

המשק הישראלי עובר תקופה מאתגרת. הדבר נכון במיוחד ליצוא, וליצוא הטכנולוגי בפרט. בפני יצוא ההיי-טק ניצבים ארבעה אתגרים עיקריים: עליית שיעור האינפלציה בעולם, בדגש על ארצות הברית, שעלולה לערער את היציבות הכלכלית; סימני ההאטה בשווקי היעד של היצוא הישראלי; העלייה בשער השקל, שפוגעת בכושר התחרות של הסחורות והשירותים הישראליים; והירידות החדות בשערי המניות בבורסות בעולם – מה שבטווח הקרוב עלול להשפיע על חברות סטארט-אפ, שצמאות להשקעות כדי לממן את פעילותן, ובטווח הרחוק עלול לתת את אותותיו על המשק כולו. בינתיים, המשק הישראלי, ובמיוחד היצוא, מצליחים להתמודד עם האתגרים. האינפלציה אמנם עולה, אבל הכלכלה הריאלית, של ביקוש והיצע, לא נפגעת. מנתונים שפרסם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בחודש שעבר עולה כי היצוא הישראלי הגיע אשתקד לשיא חדש והסתכם ב-143 מיליארד דולר, לאחר שזינק ב-25% לעומת נתוני 2020. הגידול היה בכל הפרמטרים, כאשר יצוא הסחורות עלה ב-17% ויצוא השירותים זינק ב-34%. התרומה של ההיי-טק בולטת ביותר: יצוא התוכנה רשם עלייה של 26% ל-39 מיליארד דולר והוא מהווה כ-27% מהיצוא הכולל. היצוא של "מוצרים עתירי מדע" היווה יותר ממחצית מהסכום הכולל. לצד התוכנה, סעיף זה כולל את המכירות של הסטארט-אפים, שצמחו בנתון מדהים של 273%, וכן את היצוא של ציוד אופטי ורפואי, שרשם עלייה של 31%, ושל מיכון וציוד אלקטרוני, שגדל בכ-20%. זאת ועוד, גם בששת חודשי הרבעון האחרון של 2021 והרבעון הראשון של 2022 נרשמה צמיחה מצטברת נאה, ובארבעת החודשים הראשונים של השנה היצוא הישראלי צמח ב-20.9% ל-69.5 מיליארד שקלים. בינתיים, אם כן, מצב היצוא הישראלי טוב ומצב המשק שלנו יציב, אבל מה צפוי לקרות בעתיד הנראה לעין, ולאחר מכן? ובעיקר, מה צפוי לקרות ליצוא, שהוא חוט השדרה של הכלכלה הישראלית? "האתגרים שהזכרת – התייקרויות, שער שקל גבוה, חולשת שווקי היעד של היצוא וירידת שערי המניות – לא משפיעים בינתיים על הכלכלה הריאלית, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד", אמרה ח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריה, "ההיסטוריה מוכיחה שכשיש מגמה שלילית בפרמטרים כגון אלה, ההשפעה השלילית על הכלכלה הריאלית באה בהמשך". האם תהיה לירידות החזקות במניות, במיוחד של החברות הטכנולוגיות, השפעה שלילית על הפעילות הריאלית של חמשק? "בטווח הקצר, הירידה בשווי החברות לא אמורה לפגוע בפעילותן השוטפת, להוציא את החברות שזקוקות לכסף, בין אם על ידי הנפקות או גיוסים, שכן שוק ההון יהיה הרבה יותר קשוח. זה אומר שחברות סטארט-אפ שעדיין לא מרוויחות וזקוקות לזריקות הון עשויות לגלות שהאקו-סיסטם שבו הן פועלות הפך לסביבה הרבה פחות נוחה, הרבה פחות ידידותית והרבה יותר קרה". ככלל, מה יהיה בעתיד? האם אתם, במכון היצוא, יודעים להעריך מה יהיה השנה היקף היצוא בכלל וזה של ההיי-טק הישראלי בפרט? "בגלל המצב הלא ברור, קשה לתת הערכה לגבי מגמות היצוא עד לסוף השנה. היעד שלי בתקופה הקשה שאליה אנחנו נכנסים הוא לשמור על כושר התחרות, בעיקר של ענף ההיי-טק, כדי לשמר את אחיזתנו בשווקי היעד שלנו. רק כך נוכל לשמר את היקף היצוא ואף להגדיל אותו". למה את מתכוונת בשמירה על שווקים קיימים? ואולי כדאי בכלל לחדור לשווקים חדשים, וכך להגדיל את בסיס היצוא הפוטנציאלי שלנו? "חשוב לשמור על השווקים הקיימים. צריך לדאוג שהמוצרים והשירותים שלנו יהיו באיכות טובה ובמחירים תחרותיים. אם זה לא יקרה, נפסיד שווקים, ואת מה שמפסידים קשה להרוויח מחדש". המטרה: לשמור שהעלייה הניכרת ביצוא של ההיי-טק תישמר. צילום: BigStock כיצד ניתן לשמור על כושר התחרות של ההיי-טק הישראלי כשיש מחסור מתמיד בעובדים, מה שמעלה את עלות העבודה? "למשל, על ידי גישה חדשה לקידום היצוא: יצוא לאזור שלנו. אנחנו לא עושים מספיק באזור שבו אנחנו ממוקמים – האגן המזרחי של הים התיכון פלוס. הכוונה היא ליוון, קפריסין, טורקיה, מלטה, מצרים, מרוקו ומדינות המפרץ הפרסי. באזור זה אנחנו יכולים לקדם מדיניות כלכלית של שיתופי פעולה ושל מיזמים משותפים, שייטיבו עם שני הצדדים. אפשר לעשות את זה לא רק בתחום ההיי-טק הטהור, אלא גם בתחומים כמו אגרוטק, טיפול במים וכדומה. אני מדגישה את חשיבות שיתופי הפעולה, ולא רק קידום מכירות של מוצרים ושירותים". כבר היה בעבר מצב ששער השקל עלה, המחסור בעובדי היי-טק פגע בכושר התחרות ושווקי היצוא שלנו היו חלשים. מה צריך לעשות אם המצב הזה יחזור? "אין לי תשובות איך אנחנו צרכים להתמודד עם הבעיות כשהן יתעוררו. אלא שיש למשק שלנו יתרון, כי באגם שבו הגדולים שוחים, לדג קטנטן כמו שלנו יתרון. לעומת הכלכלות הגדולות כמו ארצות הברית, סין ויפן, והבינוניות כגון בריטניה, גרמניה ואיטליה, לצעדים הכלכליים שננקוט, למשל ביחס לריבית ולסחר, תהיה השפעה זעירה בשווקים הגלובליים. בנוסף, אני מניחה שאם חלילה נגיע למשבר גדול, הממשלה תשתמש בעוצמות הכלכליות שלה כדי להתערב ולסייע. אני מזכירה לך שכך זה היה בתקופת משבר הקורונה".