מיקרוסופט מבהירה כי ההחלטה שלה למנוע הפעלה אוטומטית של פקודות מאקרו בקבצי אופיס עדיין שרירה וקיימת, וזאת למרות שבשבוע שעבר היא ביטלה את החסימה האוטומטית, שנכנסה לתוקף רק ב-30 ביוני. לפי החברה, הביטול של הביטול הוא כרגע זמני בלבד, וזאת בעקבות משוב שהיא קיבלה מהלקוחות שגרם לה להבין שיש צורך בשיפור מסוים בשימושיות של החסימה האוטומטית. הכוונה של החברה הוא להכריח את המשתמשים, מתאמי אבטחה, לקבל החלטה האם הם רוצים לאפשר מאקרו בקבצי אופיס על בסיס של כל קובץ. מיקרוסופט לא פירטה אלו שינויים היא מתכוונת לעשות, אבל מכיוון שהפעולה לאישור המאקרו אמורה להיות פרטנית, החברה מחפשת דרך קלה יותר לאפשר זאת עבור קבצים בטוחים – לפי המשוב שהיא קיבלה מהשוק. עם זאת החברה הבהירה, כאמור, שהיא מחויבת בסופו של דבר להחלטה הראשונית שלה למנוע הפעלה אוטומטית של מאקרו מבוסס VBA בקבצי אופיס, וזאת לאור העובדה שמדובר במשטח התקפה שמשמש האקרים לתקיפת ארגונים מזה שנים רבות.

חברת הסטארט-אפ AI21 Labs הישראלית הודיעה היום שהשלימה את גיוס B של החברה בסך 64 מיליון דולר. עם גיוס זה שבוצע לפי שווי שוק של 665 מיליון דולר, סך כל הגיוסים של החברה מסתכמים ב-118 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי הובל עלידי Ahren Innovation Capital UCVA, ובהשתתפות משקיעים קיימים,  בהם פרופ׳ אמנון שעשוע, Walden Catalyst, פיטנגו, TPY Capital ומארק לזלי. AI21 Labs הוא סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, ששם לו למטרה לשנות מהיסוד את הדרך שבה אנשים קוראים וכותבים, באמצעות טכנולוגיות AI. הסטארט-אפ נוסד ב-2017 ועוסק בפיתוח מודלי שפה מתקדמים לעיבוד שפה טבעית. החברה תמשיך ותשקיע בביסוס הפן המחקרי והטכנולוגי, לצד השקעה בגיוס עובדות ועובדים חדשים שיצטרפו ל-120 עובדות ועובדי החברה במשרד בתל אביב. לחברה כמה מוצרים, המוכר מכולם הוא Wordtune, תוסף לדפדפן שמשפר את הכתיבה של המשתמשים וזוכה להצלחה מסחרית עם מיליוני משתמשים פעילים בארה"ב. התוסף נבחר על ידי גוגל לאחד מהתוספים המועדפים לשנת 2021. מוצר נוסף של החברה הוא Wordtune Read, שמנתח ומסכם מסמכים בתוך כמה שניות, ומאפשר למשתמשים לקרוא טקסט ארוך ומורכב בצורה מהירה ויעילה. לאחרונה השיקה החברה מערכת עיבוד שפה טבעית מתקדמת בשם Jurassic-X, שמצטרפת ל-AI21 Studio, פלטפורמת המפתחים של החברה, המשרתת למעלה מ-10 אלפים מפתחים מסביב לעולם. אורי גושן, מייסד ומנכ״ל שותף, אמר היום: "סבב הגיוס נחתם בתקופה של חוסר ודאות בשוק ומהווה הבעת אמון משמעותית של המשקיעים בחזון של AI21 לשנות את הדרך שבה אנשים צורכים ומייצרים מידע. הסכום שגויס יאפשר לנו להאיץ את הצמיחה הגלובלית של החברה, להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום עיבוד השפה הטבעית ולגייס את העובדות והעובדים המוכשרים ביותר על מנת להגשים את החזון שלשמו הקמנו את החברה״. "תחום ה-NLP (עיבוד שפה טבעית) הגיע לנקודת מפנה, וחברת AI21 Labs נמצאת בזמן הנכון עם תשתית  ומוצרים ייחודים שמשרתים בהצלחה שוק שהולך וגדל במהירות," אמר אליס ניוקומב-איליס, שותף מייסד בקרן Ahren. "הצוות של AI21 Labs נמנה עם החזקים ביותר בתעשייה, הן ברמה הטכנולוגית והן המסחרית, והוא מוביל חברה חדשנית וייחודית עם מוצר שמחולל שינוי יסודי בתחום משנה מציאות״.

שם ותפקיד: ספיר הושמנד-קרן, מנהלת תחום שיווק בקבוצת 51M. ותק בחברה: שלוש שנים. תפקידים קודמים: מנהלת תחום משאבי אנוש. השכלה ושירות צבאי: תואר בניהול ומשאבי אנוש מאוניברסיטת בר אילן. שירות צבאי: סדיר – רל"שית של אלוף משנה כלי שיט – חיל הים; קבע: מנהלת פרויקטים בתחום תשתיות  בחיל הים. מצב משפחתי: נשואה טרייה :) מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד הייתה אצלי סקרנות לגבי הפוטנציאל שבמפגש בין יכולות אנושיות לבין פיתוחים טכנולוגיים. כשזה עובד – השמיים הגבול בעיניי. כשהגעתי לראיון ופגשתי את רונן מניפז וצוות היזמים ואנשי הפיתוח, הבנתי שאם יש מקום ללמוד בו, זה מקום שבו נוצרים סטארט-אפים. הקבוצה מלווה יזמים ומיזמים מראשית הדרך ומסייעת להם לצמוח ולהתפתח מוצרית, פיתוחית ועסקית. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לא. בחברה מחצית מהתפקידים מאוישים על ידי נשים. במיוחד תפקידים בכירים ומשמעותיים מובלים על ידי נשים, וההשפעה שלהן על ההצלחה היא גדולה מאוד. המנכ"ל, רונן מניפז, מודע לכך שבהיי-טק לא תמיד הגיוון והשוויון הזה נשמר, אבל כחברה שמובילה את היזמים והמיזמים, ברגע שאתה מעניק השראה שככה אפשר להצליח ולהגיע להישגים, זה נטמע גם בחברות שמסביבך. אני מאמינה שנשים יכולות לפתח קריירה בהיי-טק, וכיום מקומות עבודה מתחשבים ומכירים ברצון של נשים למשפחה וילדים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי בסיטואציה כזו. התמזל מזלי לעבוד בסביבות עבודה שמאוד מעצימות נשים. בעיקר כאן בM51-. כן יצא לי, לצערי, לראות מצבים לא נעימים בתעשייה, ואני מקווה שיותר ויותר מקומות יתקדמו ויאמצו גישה פרו-נשית.

אלופת משנה יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם, תמונה למפקדת לוטם – החטיבה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי מבצעי באגף התקשוב וההגנה בסייבר – כך החליט אתמול (ב') הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי. היא תועלה לדרגת תת-אלוף ותיכנס לתפקידה בחודשים הקרובים. במינויה, אל"מ גרוסמן לא שוברת תקרת זכוכית, אולם עדיין, המינוי ראוי לציון – זו הפעם השנייה שבה מתמנה אישה כמפקדת בית התוכנה הצה"לי הענק. אל"מ גרוסמן מונתה לתפקיד מפקדת ממר"ם ביוני 2020. היא הייתה המפקדת ה-19 של ממר"ם והאישה הרביעית בתפקיד. לפני כן, ב-2018, שימשה ראשת מחלקת עתיד באגף, המחלקה האחראית על מעבר התקשוב דרומה, אז גרוסמן הועלתה לדרגת אל"מ. "מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה להיות מהנדסת. בכיתה ג' הלכתי לקורס אלקטרוניקה, וכמובן שהייתי הבת היחידה", סיפרה בראיון בעבר. פועלת לשילוב נשים במסגרות טכנולוגיות – בצה"ל ובעולם האזרחי היא למדה, במסגרת עתודה, תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה, שם הייתה אחת מחמש נשים בלבד בכיתה של כ-120 סטודנטים. מאז, היא פועלת למען שילוב נשים במסגרות טכנולוגיות בצה"ל ובעולם האזרחי. "אין סיבה שטכנולוגיה לא תהיה פתוחה לכל באופן שוויוני לחלוטין", אמרה בראיון, "האוניברסיטה הייתה המפגש הראשון שלי עם המציאות הזו, לאחר מכן הייתה את ההשלמה החיילית (הטכנולוגית), היינו 25 צוערים ואני הייתי הצוערת היחידה. אני תמיד מנסה להגיע לקורסי הקצינים ולדבר עם הצוערות, ולו כדי לשתף אותן בחוויה האישית שלי ולתת להן את הכוח להמשיך". בשנים 2003 עד 2005 היא שימשה כראשת מדור חד-פס וקרקע אוויר במחלקת פרויקטים בלוטם. בין 2005 ל-2007 היא הייתה ראשת מדור תקשורת ארוכת טווח במחלקת מערכות ופרויקטים בלוטם. לאחר מכן, בשנים 2007 עד 2009 עמדה גרוסמן בראש מדור מערכות לוויין במחלקת אמל"ח שבאגף התקשוב. בין 2009 ל-2011 היא ניהלה את לשכתו של האלוף עמי שפרן, שהיה אז ראש אגף התקשוב. לאחר מכן, בשנים 2011-2016, גרוסמן שימשה בשני תפקידי ראשת ענף – האחד ביחידת לוטם והשני באגף התקשוב וההגנה בסייבר. בשנים 2016 עד 2017 היא למדה במכללה לביטחון לאומי. לגרוסמן יש תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה, שאף אותו סיימה בהצטיינות. במקביל לתפקידיה אלה, אל"מ גרוסמן הובילה את She shark 2019 – תוכנית מצוינות למנהיגות נשית טכנולוגית בצה"ל לדרג הקצונה הזוטרה. עוד היא עסקה בהובלה של מגוון פעילויות למועמדים לגיוס (מלש"בים), ובעיקר למועמדות לגיוס, בתחומי הטכנולוגיה. היא אף עמדה בראש פרויקט "סייבר גירלז", תכנית חברתית בשיתוף יחידת 8200 ואגף התקשוב, שמטרתה להעצים קצינות וחיילות צעירות כדי להגדיל את מספר הנשים בדרגי הפיקוד בתפקידים טכנולוגיים. גרוסמן תהיה, כאמור, האישה השנייה בתפקיד מפקדת לוטם. קדמה לה אילה חכים, שאף היא הייתה מפקדת יחידת ממר"ם. חכים הייתה לאישה הראשונה בתפקיד. עם שחרורה מונתה חכים לתפקיד מנהלת החטיבה הטכנולוגית (מנמ"רית) בבנק מזרחי טפחות. לוטם, בית התוכנה של אגף התקשוב, אחראי לחלק הארי ממערכות ה-ICT בצבא. היחידה הוקמה ב-3 במרץ 2003, כחלק מהקמתו של אגף התקשוב. יחידה זו מורכבת מכמה מרכזי מחשוב ותקשורת, ביניהם ממר"ם: לוטם מאגדת בתוכה מחלקות מכלל עולמות התוכן התקשוביים, הפועלות בתחומי בניין הכוח התקשובי והפעלתו. זוהי יחידת הביצוע המרכזית של אגף התקשוב, והיא אחראית לפיתוח, הקמה ותפעול של תשתיות תקשוב צה"ליות, מטכ"ליות ורב-זרועיות. אחריותה לכך היא במובן הרחב ביותר – מתשתיות פיזיות ועד לתשתיות אפליקטיביות.

"הבוט לא מתעייף, הוא עובד סביב השעון, איננו סובל ממצבי רוח, נטול שיקול דעת ואינטליגנציה רגשית, אינו מתלונן ולא מאוגד בוועד עובדים. למרות יתרונותיו הרבים, אין מדובר ביצור תבוני, ולכן בעת הטמעת מיכון בתהליכים, יש לעשות זאת באופן מדוד וזהיר, עם צניעות, שתביא לאפקטיביות וליעילות", כך אמר יניב אזולאי, מנהל מחלקת ערוצים בכלל ביטוח פיננסים. אזולאי דיבר בפתח 3C, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שהתקיים תחת הכותרת "מעולם אנושי לאוטומשי – אוטומטי, אנושי ואישי", נערך היום (ג') ביס פלאנט ראשון לציון, והנחו אותו רונן זרצקי, יו"ר המועדון, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי אזולאי, "אנו עוסקים רבות בהכשרת עובדים. לצד ההכשרה המקצועית, אנו מספקים מעטפת ניהולית, כלים להכרת מערכות הארגון, התהליכים העסקיים והבקרה עליהם. זאת, כדי שהם יהיו אפקטיביים". "כך הדבר גם לגבי הבוטים", ציין, "כדי שגם הוא יהיה אפקטיבי, יש לבנות תשתית ארגונית. בחרנו בווטסאפ כערוץ ההתקשרות, ויישמנו את מדיניות הארגון במעבר לענן. ערכנו תעדוף מה נכנס לענן. תנאים נוספים להצלחה הם קבלת תמונת לקוח מקיפה, 360 מעלות, עם פלטפורמה רב-ערוצית. יש להקים תשתית שיווקית, שהעובד והבוט יזהו פוטנציאל מכירה. עוד יש לשלב במערכת תשתית של מיקרו-שירותים ותשתית BI, לטובת שרשרת הערך על הלקוחות. יש לבצע שיפור מתמיד לתהליכים, ולערוך הכשרות לתחום המיכון". "הבוט 'סגר' 66% מהפניות בלא התערבות אנוש" אזולאי הציג כמה שימושים בבוט בחברה. הוא ציין: "הקמנו צוותי שירות משולבים, הנותנים שירות לקוח. השימוש בבוט 'סגר' 66% מהפניות בלא התערבות אנוש. חווינו שיפור ביעילות בעשרות אחוזים, עם גידול בשיעורי הפניה בווטסאפ". "תהליך נוסף", אמר אזולאי, "נעשה בקרב צוותי שימור משולבים: הבוט 'מחמם' את הלקוח על בסיס מידע אישי-עסקי, ואז, הנציג האנושי משלים את התהליך. עוד הקמנו את 'לידיה', בוטית המסייעת ל-2,000 הסוכנים שלנו למכור את מוצרינו". "בעת הטמעת מיכון", אמר אזולאי, "קבעו מטרות עסקיות ברורות לכל אחד מהבוטים; בנו תסריטי שיחה מדויקים וברורים; הפנימו שהבוט אינו עובד של ה-IT אלא של הגוף העסקי; אל תצפו שהבוט יחליף את העובד.ת". "לקוחות הפונים לקבלת שירות", סיכם אזולאי, "מצפים ליחס אנושי, חומל ורגיש, כי הם נמצאים בתקופה הרגישה בחיים, או באובדן כושר עבודה, למשל. נדרש לייצר אקו-סיסטם תומך במוצר מבוסס הבוט, לבחור ספק המתאים לצורכי הארגון. יש להטמיע פתרונות צנועים ואפקטיביים. ערכו תכנון קפדני של תסריטי שיחות ומקרים, וערכו 'גיבוי' אנוש לבוט. הבוט, ככל עובד, נדרש לבקרה, אימון ושיפור". לירון טבק, מנהלת חטיבת מיכון במלם תים. צילום: יח"צ "הרעיון הוא למכן כל מה שאפשר"  לירון טבק, מנהלת חטיבת מיכון במלם תים, דיברה על היפר-אוטומציה. לדבריה, "המתודולוגיה מאפשרת לזהות, לדמות, לבדוק ולשנות את התהליכים – עסקיים ותהליכי IT – כדי שהם ישפרו את החוסן העסקי בארגון. הרעיון הוא למכן כל מה שאפשר". טבק ציטטה נתוני חברות מחקר לפיהם "היפר-מיכון הוא אחד מתריסר הנושאים האסטרטגיים שעל מנהיגי ארגונים להתמקד בהם ב-2022, לצד בנייה של חוקה עסקית ומימוש AI". "האנליסטים", ציינה טבק, "מסווגים את צוותי העבודה בעולם המיכון המועצם: האחד, מטפל בשיפור איכות נתונים, השני מייעל תהליכים עסקיים, והשלישי עוסק בשיפור ובזירוז קבלת ההחלטות". טבק הציגה את אחד הפתרונות שהם מטמיעים בתחום האוטומציה – IBM Cloud Pak for Automation. לדבריה, "הפתרון מכיל כמה כלי מיכון משולבים מראש (Pre-integrated) וכך, ארגונים מקבלים יכולת עבודה היברידית בסביבות מרובות עננים. הפתרון מספק מטריית יכולות רחבה יותר ליישומי RPA". "חטיבת האוטומציה בראשותי", סיכמה טבק, "מספקת פתרונות מיכון שונים – אופן טקסט, יבמ, סאפ וסיילספורס. אנו תופרים פתרון מותאם אישית ללקוח, עם תמיכה, יכולת לביצוע שינויים, עם SLA, תחזוקה, שיפור ושינוי. יש לנו יותר מעשור שנות ניסיון במיכון, ועל לקוחותנו נמנים, בין השאר, פז, בנק ישראל, דלק, זוגלובק, תנובה, בזן וחברת חשמל. את תהליכי ה-RPA יש לעטוף בשכבה לומדת, יש להוסיף ל-RPA פתרונות מעולמות הבינה המלאכותית, לימוד מכונה ו-Low Code".

גיל גבעתי, מנהל הפעילות הטכנית של דיינהטרייס (Dynatrace) במטריקס מוצרי תוכנה, מספר על אתגרי אבטחת המידע של מגזר הביטחון, ועל שיתוף הפעולה עם רד האט לקראת הכנס של החברה, המיועד למגזר הביטחון. מהם האתגרים המרכזיים במגזר הביטחון? "באופן טבעי, מערכות ממוחשבות במגזר הביטחוני עוסקות לא מעט בתחומים אשר עשויים להשפיע באופן ישיר על חיי אדם. לאור זאת, קיימת חשיבות גדולה הרבה יותר לעבודה תקינה של אותן מערכות ולכן, הדבר מייצר דרישות גבוהות יותר ליצירת נראות מפורטת למתרחש בכל רגע נתון, בכל אחת משכבות אספקת המידע. מרמת התשתית ועד למשתמשי הקצה", הסביר גבעתי בשיחה לקראת כנס למגזר הביטחון שתקיים רד האט החודש.    "בנוסף, לפחות בצה"ל, חיילים צעירים הם אלו אשר אחראים לכתיבת ותחזוקת המערכת. למרות הכישרון הרב שלהם, ניסיונם המקצועי יכול להיות מועט ולכן הם נדרשים לכלים רבים יותר לסיוע בזמן אמת באיתור ופתרון תקלות. אתגר אחרון שראוי להתייחסות הוא המגבלה הקיימת על גודל כוח האדם הזמין והצורך לאפשר תעדוף הקצאת משאבים לטובת פיתוח מערכות המחשוב עצמן, מאשר לניהול התשתיות ויכולות הנראות בזמן אמת". ספר על הפעילות של דיינהטרייס במגזר הביטחון "דיינהטרייס מאפשרת ללקוחותנו במגזר הביטחוני לקבל מענה לכל אותם אתגרים שצוינו מעלה ולאתגרים רבים נוספים. באמצעות פלטפורמה המאפשרת קבלת תשובות בזמן אמת לשאלות רבות הקשורות לאיכות ותקינות מערכות המחשוב – וכל זאת תוך שימוש מירבי באוטומציה מתחילת הטמעת הפתרון ולכל אורך חיי המערכת, ובבינה מלאכותית – מקבל הארגון יכולת לקצר זמני זיהוי וטיפול בבעיות, לקצר את מרווח הזמנים בין גרסאות ולאפשר התמקדות ב'עסק', קרי, הביטחון של כולנו. דיינהטרייס מאפשרת זאת על ידי שימוש בסוכן (OneAgent), אשר מרגע התקנתו הפשוטה, ללא צורך בכל קונפיגורציה, יודע לזהות באופן אוטומטי את הסביבה בה הוא מותקן, הטכנולוגיות הנמצאות בשימוש ולאפשר ניטור שלם של כל הטרנזקציות העוברות בה בצורה מפורטת, וכל זאת כמעט ללא מגע יד אדם". גבעתי הוסיף כי, "רכיבי הבינה המלאכותית בלב המערכת מאפשרים לה לזהות את הבקשות השונות ולבנות לכל סוג שלהן ספי התנהגות דינמיים, בנושאים שונים הקשורים לתקינות מערכות כגון צריכת משאבים, זמני תגובה, שגיאות, מידת שימוש, צווארי בקבוק ועוד. בעקבות ההגדרה העצמית של אותם ספים, המערכת מחפשת ללא הפסקה אנומליות, מתריעה עליהן ובעקבות היכרותה עם הטופולוגיה, גם מצביעה על מקור התקלות". כיצד שיתוף הפעולה שלכם עם רד האט בא לידי ביטוי במגזר הביטחון? "המגזר הביטחוני, כמו מגזרים אחרים, עובר יותר ויותר לעבודה עם מיקרו שירותים וקוברנטיס. Red Hat OpenShift הינה הפלטפורמה המובילה היום להרצה קלה ונוחה של אשכולות קוברנטיס. דיינהטרייס, עוד מתחילת ימי הפתרון, הייתה למעשה הראשונה אשר 'תרגמה' את היכולות האוטומטיות של כל רכיביה לעבודה עם תשתיות ה-OpenShift, ומוגדרת היום כ-Prime Partner. ככזו, דיינהטרייס מאפשרת היום לפרוס תוך דקות ספורות סוכני ניטור בסביבת OpenShift, באמצעות התקנת רכיב בודד (Operator) אשר עושה את כל הפעולה בעצמו ומוודא שכל רכיב חדש בסביבה יזכה לנראות מקסימלית. כחלק משיתוף הפעולה, דיינהטרייס ורד האט מקיימות אירועים משותפים וקשר הדוק גם ברמת מרכזי הפיתוח, על מנת לוודא שהשילוב בין שתי הטכנולוגיות המובילות בעולם, כל אחת בתחומה, ייצור פתרון מושלם המאפשר לארגונים להתמקד ביעילות בקידום פעולותיהם הטבעיות, ולא לעסוק יתר על המידה בנושאי תשתית ונראות". מה החשיבות והיתרונות של הפתרונות המשותפים עם רד האט עבור מגזר הביטחון? "השימוש ב-OpenShift מאפשר למגזר הביטחוני לפתח ולקדם בצורה מהירה יותר מערכות מחשוב סקלביליות וקלות לעדכונים, תוך מתן אפשרויות אוטומציה לניהול התשתיות, וזאת על מנת לאפשר את ההתמקדות במערכות עצמן. דיינהטרייס מצידה מאפשרת, בין היתר בזכות שיתוף הפעולה הייחודי, אוטומציה לקבלת הנראות הנדרשת כדי להשלים את אוטומציית ניהול התשתיות, ובכך, מספקת תשובות באשר למקור התקלות המתרחשות (לאחר שזוהו תוך פרק זמן קצר באופן אוטומטי), מספקת כלים קלים ונוחים למפתחים הצעירים, הנדרשים לוודא את איכות ומהירות הפתרונות, ואף מספקת מקור אמת אחד לכל בעלי התפקידים, בין אם הם מפתחים, אנשי תשתית, בקרה או אפילו מפקדים ואנשי "עסק" בשטח. השילוב הייחודי והטבעי בין שני הפתרונות מייצר מענה שלם, קל ליישום ובעל החזר השקעה מהיר, הנותן מענה לאותם אתגרים של המגזר הביטחוני, כפי שתוארו קודם לכן".

"ללוות חברת הזנק זה לא עסק קל כלל. מדובר בצורך להיות לצד החברה ולתמוך בה, כאשר היא נמצאת בשלבי ההתחלה השונים שלה. אני מדמה את העבודה עם חברות הזנק ככזו אשר משלבת 'הורה', זה אשר מלווה את הצעדים הראשונים של ילדו הרך, ומנגד, מדובר על שותפים, שווי זכויות וחובות, שכל אחד מהם נוטל משוט, ויחד הם חותרים בסירה לעבר השקיעה", כך אמר אורן עייש, מנהל תחום ענן ציבורי, יבמ (IBM) ישראל. עייש דיבר בפתח אירוע שערך הסניף הישראלי של הענק הכחול לחברות סטארט-אפ. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אמש (ב') בבית הבורסה בתל אביב. לדברי עייש, "מטרתנו היא לבנות יחסים ארוכי טווח עם סטארט-אפים ישראליים, לסייע להם בבניית פתרונות טכנולוגיים מתקדמים וביצירת קשרים עסקיים ברחבי העולם. כך, חברות ההזנק יכולות ליהנות מחשיפה עולמית, ליצור קשרים עם מובילי תעשייה ומומחי תוכן של יבמ, בארץ ובעולם, ולשלב בחברה שלהם טכנולוגיות מתקדמות". צילום ועריכת וידיאו ליטל רובינשטיין תוכנית המציעה לסטארט-אפים חדשנות, תמיכה טכנית, וסיוע לדברי עייש, "אנו פונים לחברות הזנק בכל שלב, מלפני ה-Seed וגם לאחריו. התוכנית שלנו מציעה לחברות ההזנק חדשנות, תמיכה טכנית, וסיוע בניווט בעולם התחרותי והדינמי היום, כי לצד האתגרים, יש בו לא מעט הזדמנויות". הוא ציין כי תנאי הסף להשתתפות של חברות ההזנק בתכנית של יבמ היא שהן בנות פחות מעשור שנים, הרווחיות שלהן פחותה מ-15 מיליון דולר בתריסר החודשים האחרונים, ושהן בבעלות פרטית. "לחברות שאנו מסייעים להן", אמר עייש, "אנו מעניקים גישות למאות שירותי ענן בחינם, גישה ליכולות המיכון והבינה המלאכותית (AI) של הענק הכחול, תמיכה בבניית הארכיטקטורה, מענה לדרישות שוק ספציפיות, הטמעת פתרונות מגזריים, דוגמת פינטק, טלקו וקמעונאות, ועבודה על הענן הציבורי שלנו". "הנורמלי החדש", אמר עייש, "הוא ענן היברידי. יש לנו הצעת ערך, שמאפשרת לארגונים לעבוד בענן ציבורי ולשמר את מערכות הליבה שלהם בארגון, און-פרמיס. עוד היא מאפשרת לארגונים לעבוד על מיינפריים ועם מחשוב קוונטי בענן". לדברי עייש, "ארגונים צריכים לבנות ולעשות מודרניזציה לאפליקציות הקיימות בארגון שלהם, להפוך אותן ממונוליטיות לבעלות ארכיטקטורה יותר חדישה ומעניינת, טבעית לענן. זאת, בשילוב חיזוי מבוסס דטה ובינה מלאכותית, אוטומציה של כל החלקים ב-IT ואבטחה מקצה לקצה. אנחנו עושים את זה, וכך אנחנו מאפשרים ללקוחות להתמקד בעסקי הליבה שלהם". "העתיד הוא בחדשנות", סיכם עייש, "החיבור בינינו לבין חברות ההזנק הוא אשר יניב שלם הגדול מסכום חלקיו". שרה פודלינסקי, מנהלת מכירות ישראל ואירופה בנאוויטק. צילום: עמית אלפונטה "מקימים ללקוחות תשתיות, רובן בענן, בזמן קצר וברמה גבוהה"  שרה פודלינסקי, מנהלת מכירות ישראל ואירופה בנאוויטק (Naviteq), סיפרה כי החברה הוקמה בנובמבר האחרון, היא מונה 65 עובדים ולה יותר מ-40 לקוחות בארץ ובחו"ל. ביניהן, ציינה, ניתן למנות את אופסטר, OXEYE וטרנסמיט סקיוריטי. "אנו מספקים שירותי פיתוח ו-DevOps לחברות הזנק, בארץ ובעולם", אמרה פודלניסקי, "ולשם כך אנו עוסקים רבות בגיוס בכירים בעולם הפיתוח. אז אנו מקימים ללקוחות תשתיות, רובן בענן, בזמן קצר וברמה גבוהה. אנו עובדים עם כל העננים הציבוריים, ומתמקדים בענן של הענק הכחול. כך, אנו מעניקים ללקוחות אנשים מקצועיים מהיום הראשון, בזמן ובמהירות". היא סיכמה באומרה כי "אנו פועלים לפי התפישה הגורסת שיש לגייס אדם לפי כישוריו – ולא לפי מיקומו הפיזי. כך, עשרה מהעובדים שלנו פועלים בארץ, והשאר – בעולם. אנו מעריכים כי נכפיל את היקף הפעילות שלנו ב-2023".  

משתמשי אפל ההרפתקנים והסקרנים יכולים לנסות את הגירסאות החדשות של מערכות ההפעלה של אפל, ששוחררו בגירסת בטא ציבורית ראשונה ראשונה. גירסאות הבטא הציבוריות הראשונות של עדכוני התוכנה למערכות iOS, iPadOS, macOS, watchOS, tvOS ו- HomePod שוחררו על ידי אפל, זאת כחודש לאחר שהחברה הציגה אותן בוועידת המפתחים שלה בחודש שעבר. כדי להתנסות בגירסאות החדשות, המשתמשים צריכים להיכנס עם ה-Apple ID שלהם ולהוריד פרופילי תוכנה מיוחדים עבור מכשירים נתמכים, שיאפשרו למכשירים להוריד ולהתקין את גירסאות הבטא החדשות באמצעות Software Update. למרות שאלה גירסאות בטא ראשונות, הן נבדקו מעט יותר, ואפל הספיקה לטפל בבאגים, ללטש תכונות מסוימות ולהגיב למשובים של מפתחים לאחר פרסום גירסאות הבטא למפתחים בחודש שעבר, לאחר ועידת המפתחים, וסביר שהן קרובות למדי למהדורות הסופיות שאפל תשחרר בסתיו. עם זאת, עדיין חלות הסתייגויות בעת התקנת תוכנת בטא כלשהי. חשוב לוודא שיש גיבויים עדכניים של המכשיר, כולל גיבויים של כל הקבצים החשובים ביותר למקרה שמשהו משתבש במהלך ההתקנה. כדאי גם להימנע מהתקנת בטא במכשירים שמשתמשים בהם ביום יום, ועדיף להשתמש במכשיר חלופי או ישן יותר. בנוסף, ניתן להחזיר את המכשיר לגירסה הקודמת, אך זאת במגבלות שונות: תהליך החזרה לאחור ימחק את כל נתוני המשתמש וההגדרות הקיימים במכשיר, ובנוסף, תהליך זה אינו אפשרי עבור מכשירים מסוימים, כמו Apple Watch או רוב דגמי Apple TV. חשוב לציין, שגירסאות הבטא החדשות דורשות חומרה מתאימה ויש לבדוק אם המכשיר מתאים לגירסה החדשה.