תשכחו מהצורות המחודדות שכיכבו עד היום בלוגו Google Play – חנות האפליקציות של גוגל. החברה השיקה כעת סמליל חדש לחנותה, ובו צורות מעוגלות יותר והדגשה בררה יותר לגוונים המאפיינים את צבעי גוגל. השינוי עדיין לא נראה באפליקציית Google Play בניידים, אך כבר נכלל בגרסת האינטרנט של החנות. This year marks our 10th year of Google Play-ing. To celebrate, we're offering Play Points members a 10x points boost, starting today. How has it been a DECADE ???????????? Claim your points boost here: https://t.co/xoVIQsxHns #PlayTurns10 pic.twitter.com/76pQbQqDBY — Google Play (@GooglePlay) July 25, 2022 השינוים הוויזואליים האחרונים הללו הם כחלק מחגיגות העשור לחנות היישומים. לוגו החנות האחרון, שמוחלף כעת. החנות שבה מוצעות אפליקציות למערכת ההפעלה אנדרואיד התחילה את דרכה עם לוגו של עגלת קניות כשרובוט האנדרואיד מצויר עליה. ואולם בהמשך הפך הלוגו לשטוח יותר, והאנדרואיד הירוק פינה את מקומו למשולש שמונח על צידו, כמו ראש חץ, ובו משחקי משולשים קטניםמ יותר היו צבועים בוואריאציה על ארבעת הצבעים האופייניים לענקית ממאונטיין וויו, שכולנו מכירים. כעת כבר לא נראה את משולשי הצבעים, שנעלמו בדיוק כמו סל הקניות והבוט הירוק ופינו את מקומם ללוגו חדש. העיצוב העכשווי מייצר לוגו פשוט ועדין, שסוגנן בהתאמה המשלימה וגם תואמת את הלוגו החדש של דפדפן Chrome, שעודכן מוקדם יותר השנה, וכן לוגואים של מוצרים ושירותים אחרים מבית גוגל. "אנחנו מציגים לוגו חדש, שמשקף טוב יותר את הקסם של גוגל ותואם את המיתוג המשותף לרבים מהמוצרים המועילים שלנו – החיפוש, העוזר, התמונות, ג'ימייל ועוד", הסביר טיאן לים, סמנכ"ל Google Play. לים התייחס ליום ההולדת 10 של החנות וציין כי "עשור מאוחר יותר, יותר מ-2.5 מיליארד אנשים בלמעלה מ-190 מדינות משתמשים ב-Google Play מדי חודש, כדי לגלות אפליקציות, משחקים ותוכן דיגיטלי, ויותר מ-2 מיליון מפתחים עובדים איתנו כדי לבנות את העסקים שלהם ולהגיע לאנשים ברחבי העולם". במסגרת חגיגות העשור לפעילות חנות האפליקציות לאנדרואיד שלה, גוגל גם מעניקה למשתמשים צ'ופר בדמות הענקת נקודות Play בונוס, כפרס על רכישות. יומולדת שמח.

עלויות הנזק של מתקפות הסייבר הפכו יקרות מאי פעם: לפי דו"ח חדש של יבמ, העלות הממוצעת של מתקפה לארגון שעבר אותה עומדת על 4.35 מיליון דולר – נתון המשקף זינוק של כ-13% בשנתיים. חוקרי הענק הכחול בחנו 550 חברות ברחבי העולם שחוו לפחות תקיפת סייבר אחת. לפי המחקר, הנזק של תקיפות הסייבר משפיע יותר מתמיד על הצרכנים של קורבנות התקיפה: כ-60% מהחברות שהותקפו העלו את מחירי הסחורות, המוצרים והשירותים שהן מספקות, ובכך גלגלו את העלויות הגבוהות של הנזק לצרכנים שלהן. לפי המחקר, 83% מהחברות חוו יותר ממתקפת סייבר אחת במהלך חייהן. בנוסף, מתברר שלמתקפות יש השפעה ארוכה יותר משחשבו עד כה: כמעט מחצית מהעלויות של נזקי התקיפות נוצרו יותר משנה לאחר הפריצה. עוד נתון מעלה ש-28% ממתקפות הסייבר על ארגוני תשתיות קריטיות היו באמצעות כופרות או התקפות הרסניות. "מתקפות אלה מעידות, שוב, על השאיפה של התוקפים למנף את המשבר העולמי בשרשראות האספקה, שאותם ארגונים נסמכים עליהן", ציינו אנשי יבמ. אין אמון בקריאה לאמץ את אסטרטגיית האמון אפס? חרף הקריאה מצד סוכנויות סייבר ממשלתיות ברחבי העולם להגברת ערנות, ושנה לאחר שממשל ביידן הוציא צו נשיאותי שמדגיש את החשיבות של אימוץ אסטרטגיית אמון אפס (Zero Trust) לחיזוק אבטחת הסייבר המדינתית, המחקר מעלה שרק 21% מארגוני התשתיות הקריטיות מאמצים גישה זו. כ-17% מפרצות האבטחה בארגונים הללו החלו עקב תקיפה של שותף עסקי, או ספק – נתון המדגיש את הסיכון הגלום באמון יתר בשותפים ובספקים. המחקר מצא גם שעלויות תקיפות הסייבר הממוצעות של ארגונים שטרם אימצו את גישת אמון אפס הסתכמו ב-5.4 מיליון דולר לתקיפה – 1.17 מיליון דולר יותר מחברות שכן אימצו את גישת האבטחה המחמירה הזו. לא משתלם לשלם דמי כופר על פי נתון אחר, קורבנות של מתקפות כופרה שבחרו לשלם לתוקפים אמנם ניזוקו ב-610 אלף דולר פחות בממוצע בהשוואה לחברות שבחרו לא לשלם, אבל העלות הזו לא לקחה בחשבון את היקף תשלום הכופר. לפי דו"ח של סופוס, ההיקף הממוצע של דמי כופר ששולמו ב-2021 עמד על 812 אלף דולר, כך שהמחיר הכלכלי האמיתי של מענה לדרישות התוקפים היה יקר הרבה יותר. בנוסף, תשלום זה התברר כאסטרטגיה לא יעילה, שגם מעודדת את התוקפים להמשיך ולתקוף – ומממנת את המשך פעילותם. הכופרות יותר קצרות (במשכן). צילום: BigStock כמו כן, המחקר של יבמ מעלה שמשך מתקפות הכופר על ארגונים התקצר משמעותית – מחודשיים לקצת פחות מארבעה ימים. מדובר בירידה של 94% (!) בשלוש שנים. יש לארגונכם צוות אבטחה חסר? תשלמו יותר נתון אחר מראה שעל חוסר בשלות באבטחת ענן משלמים יותר: 43% מהארגונים נמצאים בשלבים מוקדמים או שטרם החלו ליישם אבטחה בסביבות הקלאוד שלהם. ארגונים אלה נדרשו לשלם כ-660 אלף דולר יותר כתוצאה ממתקפות סייבר לעומת ארגונים שמפעילים מערך אבטחה הדוק יותר בסביבות הענן שלהם. עוד דבר שגורם לחברות לשלם יותר הוא קיומו של צוות אבטחה חסר: 62% מהחברות הצהירו שצוותי אבטחת המידע שלהן סובלים ממחסור בכוח אדם ואינם ערוכים לתת מענה מלא לצרכי האבטחה הארגוניים. חברות אלה ישלמו בממוצע 550 אלף דולר יותר במקרה של תקיפה, לעומת החברות שאיישו את מערך האבטחה שלהן באופן מלא ובהתאם לצרכי הארגון. איך אפשר לחסוך בהוצאות על מתקפות סייבר? ביבמ מצאו שהתשובה לכך היא בהטמעת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית ואוטומציה, שמובילה לחיסכון של מיליוני דולרים. חברות שמפעילות מיכון ובינה מלאכותית במערך האבטחה שלהן חסכו קצת יותר משלושה מיליון דולר בממוצע בנזקי מתקפה, בהשוואה לחברות שלא עשו כך. נזקי המתקפות על ענן היברידי נמוכות מאשר על עננים אחרים סביבות ענן היברידיות הן התשתית הנפוצה ביותר בקרב חברות (45%). אחד הנתונים המעניינים במחקר של יבמ הוא שהעלות הממוצעת של נזקי תקיפות הסייבר על סביבות אלה עומדת על 3.8 מיליון דולר – נתון נמוך לעומת ארגונים שמפעילים סביבת ענן ציבורית או פרטית, שספגו נזקים של 5.02 מיליון דולר ו-4.24 מיליון דולר בממוצע, בהתאמה. מסתבר שמתקפות על ענן היברידי עולות לארגון המותקף פחות. צילום: BigStock בנוסף, ארגונים בעלי אבטחה מותאמת לסביבת ענן היברידי הצליחו לזהות ולהכיל פרצות אבטחה 15 ימים מהר יותר מאשר הממוצע העולמי, שעומד על 277 ימים. הדו"ח גם מצא שלחברות שלא יישמו נהלי אבטחה בסביבות הענן שלהן נדרשו 108 ימים יותר בממוצע כדי לזהות ולהכיל פרצות אבטחה. זאת, לעומת חברות שמיישמות באופן עקבי נהלי אבטחה בכל התחומים. לסיום, הנתונים מראים שמתקפות פישינג הן אלה היקרות ביותר עבור הארגונים: בעוד שהרשאות גנובות ממשיכות להיות הסוג השכיח ביותר של פרצות האבטחה (19%), מתקפות הדיוג דורגו במקום השני (16%) ועלות הנזק כתוצאה מהן עלולה להגיע ל-4.91 מיליון דולר.

רד האט (Red Hat) ישראל, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, קיימה את האירוע השנתי Defense OPEN-TECH בפעם השלישית עבור מגזר הביטחון בישראל. האירוע נועד כדי לחבר בין היחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל, המשתמשות בפתרונות הקוד הפתוח של רד האט, וליצור שיח ושיתוף ידע בנוגע לפרויקטים השונים שבוצעו במערכות מבצעיות בים, באוויר וביבשה, ההצלחות בתחום ותהליכי העבודה באמצעות הפתרונות של רד האט.  באירוע השתתפו למעלה מ-200 אנשי צבא מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, לצד האקו-סיסטם של שותפי רד האט, המספקים יחד פתרונות עבור מגזר הביטחון: דיינהטרייס מבית מטריקס מוצרי תוכנה, קומוולט (Commvault), קאוצ'בייס (Couchbase), וים (Veeam) וטריליו (Trilio). כמו כן, באירוע לקחו חלק בכירי רד האט ישראל: לימור אפיק – מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין; מני צרפתי – מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט ישראל, יוון וקפריסין; אורי בן שמואל – מנהל מגזר הביטחון ברד האט ישראל ואחרים. מימין: דניאל ברוקמן – טכנולוג פתרונות דיינטרייס במטריקס; והדר צדקה חזן – מנהלת שיווק מטריקס מוצרי תוכנה. צילום: ניב קנטור פרס החדשנות הטכנולוגית למפקדת יחידת ממר"ם וראש הפרויקט במהלך האירוע העניקה אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, את פרס החדשנות הטכנולוגית לשנת 2022 של רד האט למפקדת יחידת ממר"ם וראש הפרויקט, אשר היו אחראים לביצוע פרויקט עננון, שנבחר לאחד מארבעת הפרויקטים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לשנה זו על ידי רד האט העולמית. הפרס מכיר בהישגים הטכנולוגיים של לקוחות רד האט ברחבי העולם, אשר הדגימו יצירתיות בפתרון בעיות כדי להשפיע לטובה על עולם העסקים ועל החברה. שיתוף הפעולה העמוק בין רד האט וצה"ל בא לידי ביטוי גם בקיום של פעילות מחקר ופיתוח משותפת, כאשר אחת מהיחידות הטכנולוגיות המובילות בצה"ל עובדת יחד עם צוות המו"פ של רד האט על פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, אשר יכללו בסל המוצרים העתידי של רד האט.  מימין: עמרי גלבר – מנהל מכירות בקאוצ'בייס ואייל נוסבאום – ארכיטקט פתרונות בקאוצ'בייס. צילום: ניב קנטור בן שמואל, מנהל מגזר הביטחון ברד האט ישראל, אמר כי, "במהלך השנה, רד האט קיימה עשרות מפגשים של עדכונים טכנולוגיים וחיבורים בין יחידות וגורמים שונים במגזר הביטחוני במטרה לשתף ידע. אנחנו ברד האט רואים את עצמנו כגורם המספק את הפלטפורמה, כאשר הטכנולוגיה שלנו מאפשרת את הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית ולפרויקטים מתקדמים ביחידות הצבאיות ובגופים הביטחוניים השונים בישראל. הטכנולוגיות שלנו מאפשרות ליחידות הטכנולוגיות המובילות בצבא לספק מענה לאתגרים הטכנולוגיים החדשים שניצבים בפניהן. הייחודיות של האירוע הוא שרובו מתמקד ומנוהל על ידי הלקוחות שלנו במערכת הביטחון". מימין: אור מאיר – מנהל לקוחות למגזר האנטרפרייז והביטחון ב-וים; ליאת צרויה – מנהלת שיווק אזורית ב-וים; שחר שיינרמן – מנהל מכירות למגזר האנטרפרייז והביטחון ב-וים; כריסטוף פרנסואה – דירקטור מכירות אזורי K10; ואלכסנדר אריווה – מהנדס מערכות אזורי K10. צילום: ניב קנטור בן שמואל הוסיף: "אני מודה לצוות הטכנולוגי וצוות היועצים של רד האט ישראל, המלווה את הפרויקטים השונים במגזר הביטחון, ומברך על שיתוף המידע בין הגופים השונים בצה"ל. אני רוצה להודות ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל על האמון המתמשך הבא לידי ביטוי בבחירה בטכנולוגיות של רד האט והעמקת השימוש בהן בפרויקטים נוכחיים ועתידיים של הצבא, בכל הקשור לעננים צבאיים שונים ופרויקטים בטכנולוגיית קצה (Edge)". מימין: סימינה קיסלאריו – מנהלת מכירות לאזור EMEA בטריליו; וקווין ג'קסון – ארכיטקט פתרונות בכיר בטריליו. צילום: ניב קנטור אודות רד האט רד האט היא החברה המובילה בעולם למתן פתרונות תוכנה מבוססי קוד פתוח לארגוני Enterprise. רד האט מבוססת על כוחה של קהילת הקוד הפתוח בפיתוח ואספקת טכנולוגיות Linux, ענן, קונטיינרים ו-Kubernetes אמינות ובעלות ביצועים גבוהים. החברה מסייעת ללקוחות לשלב בין יישומי IT חדשים וקיימים, לפתח יישומים מוטי-ענן (cloud-native), לבצע סטנדרטיזציה של מערכת ההפעלה, יחד עם אוטומציה, אבטחה וניהול של סביבות מורכבות. שירותי התמיכה, ההדרכה והייעוץ של רד האט זכו להכרה ופרסים בתעשייה והופכים אותה לשותפה ויועצת מוערכת עבור חברות רבות ברשימת ה-Fortune 500. משרדי החברה בישראל מונים מעל ל-400 עובדים, מרביתם מהנדסים מהשורה הראשונה בישראל, אשר עובדים על פיתוח הפתרונות הטכנולוגיים של רד האט בתחום תשתיות הענן. הסניף הישראלי כולל גם את צוות המכירות והשירות של אזור ישראל, יוון וקפריסין.

אבנט תקשורת, המפיצה הבלעדית של פתרונות ריוורבד (Riverbed) בישראל, משיקה בימים אלה את הדור החדש של פתרונות החברה בתחום הניהול של סביבות היברידיות. סל הפתרונות החדש האגנוסטיים לחומרה כולל לראשונה את פתרונות חברת אטרניטי (Aternity) הישראלית לניהול אפליקציות SaaS. ריוורבד מובילה מזה שני עשורים את תחום הניטור והאופטימיזציה של סביבות IT, והיא מתמודדת כל העת עם השינויים מרחיקי הלכת של עידן הטרנספורמציה הדיגיטלית: בסביבה העסקית המודרנית אפליקציות ארגוניות פרוסות על  פני כמה אתרים בעולם, במקומות שונים, בדטה סנטרים ובעננים ציבוריים שונים. כמו כן, עובדים רבים עובדים מהבית, וסביבת ה-IT המבוזרת יוצרת מורכבות בניהול הרשת הארגונית. על פי גרטנר, המורכבת הגוברת תאלץ את מנהלי הרשתות של 50% מהארגונים לעצב מחדש את מערכות הניטור שלהם על מנת לשמור על ביצועים אופטימליים ולהבטיח את היעילות העסקית של הארגון. שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת, מציין, כי "נראות ושקיפות הרשת מקצה לקצה הן מרכיב קריטי מאי פעם באסטרטגיית הסביבה ההיברידית, והיא תלויה ביכולת לאסוף את הנתונים מכל רכיב ברשת ללא תלות במיקומו הפיסי. האצת ביצועי הרשת ואפליקציות ה-SaaS היא מרכיב קריטי בכושר התחרות של ארגונים, ומעתה ריוורבד מציעה פתרונות לשני האתגרים הללו תחת קורת גג אחת". סכימת פתרונות המיתוג מבית ריוורבד. צילום: ריוורבד   חטיבת פתרונות הניטור – Observability פתרונות הניטור של ריוורבד (שרוכזו תחת חטיבת Alluvio) מאפשרים הצגה אחידה של מלוא המידע הנאסף מכלל הסביבה (כולל סביבות היברידיות ועננים ציבוריים) ולא על בסיס דוגמאות. הם מספקים התראות מכל הסביבות בעזרת כלים כמו פילטרים, קביעת סדרי עדיפויות, קביעת סדר פעולות לתיקון תקלות ומערכת אוטומטית, הממליצה על דרכי פעולה לכל תרחיש, כפי שהוגדרו על ידי מנהלי ה-IT. בין הפתרונות המובילים של החטיבה: ניטור ביצועי הרשת הארגונית – NPM (ר"ת Network Performance Monitoring) באמצעות קונסולת ניהול אחידה, ניטור האפליקציות APN (ר"תApplication Performance Monitoring), לרבות אפליקציות SaaS, וניטור תשתיות ה-IT (IT Infrastructure monitoring), לרבות מיפוי התשתית הפיסית המשמשת את האפליקציות, מציאת כשלים וסיוע באיתור תקלות. חטיבת פתרונות ההאצה – Acceleration חטיבת ההאצה של ריוורבד מציעה סל של פתרונות, שמאיצים את קצב תעבורת הנתונים, משפרים את ביצועי הרשת הארגונית ומאיצים אפליקציות SaaS. בין הפתרונות המובילים של החטיבה: פתרון Cloud Acceleration – לשיפור ביצועים בענן הציבורי בארכיטקטורת IaaS או PaaS – שמאיץ את קצב העבודה עד פי 50, תוך צמצום היקף התעבורה ב-99%. פתרון SaaS Accelerator – שמאיץ אפליקציות SaaS מובילות כמו Office 365, Salesforce ו-Box ועוד בשיעור של עד פי 10, תוך צמצום היקף התעבורה ב-99%. פתרון Client Accelerator – שמשפר את ביצועי העובדים מרחוק במחשבים ניידים בשיעור של  עד פי 10, תוך צמצום התעבורה ב-99%. פתרון  eCDN Accelerator – המאיץ תעבורת תוכן וידיאו בשידור מוקלט או חי. פתרון WAN Optimization (בשם SteelHead) – למקסום ביצועי הרשת הארגונית ושיפור זמני תגובה (latency) של האפליקציות. פתרון Software Defined WAN (בשם SteelConnect) – מאפשר גישה לסניפים מרוחקים, בין דטה סנטרים ובגישה לענן הציבורי. הפתרון מאפשר אופטימיזציה של תעבורת הנתונים על גבי כמה מעברי רשת ומקנה חוויית משתמש טובה יותר. אבנט מעמידה לרשות משווקי ריוורבד בישראל את מחלקת ההנדסה שלה (Professional Services), המספקת מענה כולל למכירת הפתרונות ללקוחות: החל משלב הייעוץ הראשוני, עבור באפיון וכלה בהטמעה והתקנה. השירות מיועד לקהל משווקי אבנט עבור לקוחותיהם, והוא פותח את הדלת למשווקים החסרים יכולות הנדסיות בתוך הבית. כן הוא מיועד לספק למשווקים בעלי יכולות מוגבלות בבית גמישות ויכולת לבצע פרויקטים נוספים ועל ידי כך להרחיב את פעילותם העסקית.

האם ישנה כיום חברה, גדולה ואיתנה ככל שתהיה, שנוכל להבטיח את קיומה בעוד 10 שנים? התשובה לכך נעוצה במושג טרנספורמציה דיגיטלית (Digital Transformation – DT). מדובר במונח כל כך נפוץ בשנים האחרונות, עד שכלל לא בטוח שתמצאו שני אנשים שמציגים הגדרה זהה שלו. הגדרת ויקיפדיה היא "אימוץ שינויים טכנולוגיים חדשים ותכופים, על מנת לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות". ההגדרה הזו היא נכונה במידה מסוימת, אך אינה משקפת אלמנט מהותי ורלוונטי לתקופה הנוכחית והוא – ההכרח בטרנספורמציה. היום יותר מתמיד, טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרחית לא רק לשגשוג הארגון, אלא ממש לעצם קיומו. כאשר בוחנים לאורך זמן את הרכב החברות הנסחרות, בכל אינדקס נתון, ניתן לראות שבכל מספר שנים חלק ניכר מהחברות המרכיבות את האינדקס מתחלף. במהלך 25 השנים שהסתיימו ב-1980, 75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 התחלפו. במהלך 15 השנים שהסתיימו ב-2010, 75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 – התחלפו. "היום יותר מתמיד, טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרחית לא רק לשגשוג הארגון, אלא ממש לעצם קיומו. כך שניתן לשער כי בין 2020 ל-2030 כ-75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 יתחלפו גם הן – כלומר, כ-375 מהחברות שהיום הן בעלות השווי הגבוה ביותר בארה"ב יצאו ממדד S&P 500. זה נתון לא פחות ממדהים, שיש בו בכדי להצביע על הפתעה לא פחות משמעותית – כ-375 חברות, שחלקן איננו מכירים וחלקן אף לא נוסדו עדיין, יהפכו בעשר השנים הקרובות לחברות ענק עם פוטנציאל השפעה גלובלי מרחיק לכת. טרנספורמציה דיגיטלית. אילוסטרציה. צילום: BigStock 'משאב הטבע' של המהפכה הדיגיטלית – טכנולוגיית ענן מהפכות תמיד היוו הזדמנות, כאשר כל מהפכה ממנפת את המשאבים החדשים שאך לא מכבר העולם גילה ומאיצה תהליכי טרנספורמציה יותר מקודמתה. ניתן לומר בביטחון כי המהפכה הדיגיטלית מרעידה כל חלקת אדמה טובה בכל תעשייה שהיא, בקצבים שלא הכרנו. האם ישנה כיום חברה, גדולה ואיתנה ככל שתהיה, שנוכל להבטיח את קיומה בעוד 10 שנים? חברות כמו אובר, נטפליקס ו-Airbnb שינו תעשיות שלמות וכנראה שעוד נזכה לראות שינויים משמעותיים בעולמות הפיננסים, הרפואה והרכב בשנים הבאות. 'משאב הטבע' של המהפכה הדיגיטלית הוא טכנולוגיית ענן. טכנולוגיית הענן היא הנפט של המאה ה-21 לכל הפחות (וללא 'חבית הנפט' הזאת שום רכב אוטונומי לא ייסע לשום מקום). בפשטות, טכנולוגיית ענן מאפשרת לראשונה לכל ארגון לקבל ולהנגיש מידע רלוונטי בזמן אמת ולנקוט בסט של פעולות אוטומטיות כתגובה. הטכנולוגיה הזו מתאפשרת בזכות משאבי עיבוד בלתי מוגבלים (אפקטיבית לא תיאורטית). כוח העיבוד הבלתי מוגבל מאפשר לכל ארגון לפתח יוזמות של חדשנות עם עלויות כניסה נמוכות (או לחלופין low cost of failure), וזאת על ידי שימוש בשירותים מורכבים, אותן ספקיות הענן המובילות מספקות כמוצר מדף נגיש (ובכך מסירות את חסמי הפיתוח היקרים). האפליקטיביות של הטכנולוגיה הזו משנה את העולם העסקי בארבעה עולמות תוכן עיקריים: שדרוג מוצרים קיימים או פיתוח מוצרים חדשים, אופן התקשרות וניהול לקוחות, מקסום תהליכי ייצור ואופרציה והעצמת עובדים. טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרח קיומי, ומכאן צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות. רק חברה העוסקת בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות בתהליכי הליבה שלה, תאפשר צמיחה עתידית ותוכל להשיא את הערך לבעלי המניות. שאר החברות – סופן להיעלם. כותב המאמר הוא סמנכ"ל הכספים במיקרוסופט ישראל

פרימטראיקס הישראלית מתמזגת בעסקת מניות עם HUMAN Security האמריקנית – כך מסרו שתי החברות היום (ד'). החברה המאוחדת תהיה בעלת שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. הטכנולוגיה של פרימטרקאיקס מאפשרת זיהוי וחסימת הונאות וגורמים זדוניים באתרי אינטרנט, וכן מניעת גניבות זהות ברשת. HUMAN Security פועלת בתחום ההגנה על פלטפורמות מדיה דיגיטלית ואתרי אינטרנט מפני התקפות בוטים. 77% מאירועי האבטחה וההונאה ברשת נגרמים ממתקפות בוטים. "המיזוג", ציינו המתמזגות, "מדגיש את חשיבות זיהויין של מתקפות מתוחכמות, הונאה ושימוש לרעה בחשבונות באונליין לפני שאלה משפיעות על ארגונים ומשתמשים בתחומי הפרסום, שיווק, האי-קומרס ואבטחת הסייבר". בעקבות המיזוג, לקוחות שתי החברות יוכלו לקבל פתרון מוכלל למניעת הונאה ברשת ומתקפות בוטים. במסגרת העסקה, עובדי פרימטראיקס יקבלו אופציות בחברה החדשה ומענקים כספיים. כמו כן, יגדל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל ויגויסו כ-50 עובדים למגוון תפקידים. שם החברה הממוזגת יהיה HUMAN Security והיא תמנה יותר מ-450 עובדים, כ-500 לקוחות בעולם וקצב הכנסות שנתי (ARR) של 100 מיליון דולר. החברות המתמזגות על קצה המזלג פרימטראיקס הוקמה ב-2014 על ידי עומרי אילוז, עידו ספרותי ואופיר אשכנזי. החברה גייסה עד היום סכום כולל של 144 מיליון דולר, כשהגיוס האחרון, הרביעי במספר, היה בפברואר אשתקד ועמד על 57 מיליון. החברה פיתחה טכנולוגיה שמספקת הגנה מפני גורמים ובוטים זדוניים ברשת לפריצת סיסמאות של חשבונות אישיים באונליין, ובוטים המשמשים לרכישת מוצרים על ידי משתמשים פיקטיביים. המערכת עוקבת אחר התנהגותו של הגולש, תנועות העכבר ומגע האצבע במסך הטלפון החכם כדי לזהות מתי הפעולות מתבצעות באמצעות מערכת אוטומטית ולא על ידי אדם. פרימטראיקס מונה כ-210 עובדים, מרביתם במרכז המחקר והפיתוח בתל אביב. HUMAN Security הוקמה ב-2012 ונרכשה לפני שנתיים על ידי בנק ההשקעות גולדמן זאקס. החברה עוסקת בהגנה על פלטפורמות מדיה דיגיטלית ואתרי אינטרנט מהתקפות בוטים. היא פיתחה מנוע אימות אנושי המגן על אפליקציות, ממשקי API ומדיה דיגיטלית מפני התקפות בוטים, ומובילה, לדבריה, למניעת הפסדים ושיפור החוויה הדיגיטלית. HUMAN Security מאמתת כ-15 טריליון אינטראקציות רשת בכל שבוע, עבור חברות ענק גלובליות ופלטפורמות דיגיטליות, ונותנת שירותים למאות לקוחות בינלאומיים, ביניהם חברות ישראליות. עובדי פרימיטראיקס בישראל ימשיכו בתפקידיהם במרכז המחקר והפיתוח, ומייסדי החברה, אילוז וספרותי, ימונו לחברי מועצת המנהלים של HUMAN: אילוז ימונה למנהל חטיבת מוצרי האבטחה של החברה הממוזגת וספרותי – לסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. המיזוג אושר על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות וקיבל אישור רגולטורי. "צעד משמעותי בדרך לשיבוש כלכלת פשעי הסייבר" אילוז אמר כי "המיזוג יאפשר לנו להמשיך לצמוח ולמקד את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה בדרכה להפוך למובילה בתחום ניהול מערכי ההגנה לחשבונות ברשת. ההגנה המשולבת תאפשר זיהוי ומניעת גניבה, אימות ושימוש לא חוקי בחשבונות פרטיים באתרי האינטרנט שעליהם המוצרים מגנים. ניתן ללקוחותינו פתרונות אבטחת הסייבר מוכללים, עם יכולת להתמודדות עם בוטים בכלל הפלטפורמות הרלוונטיות עבורם – הן בצד המסחר באינטרנט והן בצד תפעול האתר ושטחי המדיה". תאמר חסן, מנכ"ל HUMAN Security, ציין ש-"המיזוג הוא צעד משמעותי בדרך לשיבוש כלכלת פשעי הסייבר. בעזרת מינוף טכנולוגיות הגנה מודרניות הבנויות על נראות ברשת ושיבוש התנהלות גורמים זדוניים, אנחנו נמצאים כיום בעמדה הטובה ביותר לנצח את תוקפי הסייבר".

על רקע החשיבות הרבה של ניטור וסיכול ערוצי הלבנת הון ומימון טרור, פשיעה כלכלית ופעילות טרור, פרסם אתמול (ג') הפיקוח על הבנקים מסמך המגדיר את תפקידי ויעדי הפיקוח בנושא, ואת האופן בו יפעל הפיקוח בכדי לעמוד במטרותיו. ההתפתחויות הטכנולוגיות והדיגיטליות, סביבת הפעילות המשתנה והשינויים בטעמי הלקוחות וסוגי השירותים הפיננסיים יצרו מציאות בה דפוסי הלבנת הון ומימון טרור הולכים ונעשים מתוחכמים יותר ויותר. מציאות זו הובילה את הפיקוח, לפעול ולהתאים את המסגרת הרגולטורית והאכיפתית בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור לסיכונים הקיימים והמתהווים. כמו כן, במטרה להקנות למערכת הבנקאית כלים טובים יותר בהתמודדות עם הסיכונים, פועל הפיקוח לצד ובשיתוף פעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל במגוון הכלים העומדים לרשותו, ודורש יישום והטמעת מדיניות מוקפדת וזהירה בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, בדגש על אפקטיביות במערכי הניהול, הבקרה והניטור, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. צילום: דוברות בנק ישראל במסגרת זו, המשימות של אגף טכנולוגיה וחדשנות הוגדרו מחדש. בין השאר האגף פועל במגוון נושאים בתחום הטכנולוגיה והסייבר, תוך יישום של מתודולוגיות פיקוחיות לצד עידוד וקידום של חדשנות בפעילויות פיננסיות בכלל ובנקאיות בפרט, כולל עידוד המעבר לדיגיטליזציה מלאה של מערכת הבנקאות, החידושים בעולם התשלומים ופרויקטים תשתיתיים לעידוד חדשנות, כמו בנקאות פתוחה ופיתוח טכנולוגיות להקל על אכיפה רגולטורית.  המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור נמצאים גבוה בסדר העדיפויות הפיקוחי, תוך התמקדות בתחומים המוערכים כבעלי סיכון גבוה ובתופעות שעשויות לגרום לגידול בסיכונים הפוטנציאלים. מסמך המדיניות מתווה את היעדים והעקרונות המרכזיים של הפיקוח על הבנקים בתחום זה, תוך יישום גישה מבוססת סיכון לצורך מימוש יעדים אלה ופירוט המסגרת החוקית בישראל, סמכויות הפיקוח, תפקידי ויעדי הפיקוח, תכנית עבודה וכלים פיקוחיים".

כנס דאטהת'ון 2022 שקיימה איטרניטי מקבוצת אמן הפגיש מאות בכירים משוק הדטה, וסיפק הצצה לעולם הנתונים ולערכים שניתן להפיק מהם מפי כמה בכירים שהציגו רעיונות או פרויקטים שמבוצעים בארגונים שלהם. אל"מ טלי כספי, מפקדת יחידת שחר בצה"ל (בית התוכנה של מערכות מידע, דטה ודיגיטל לעולמות הארגוניים והתפעוליים של כלל צה"ל),  סיפרה על מודל P (ומודלים אחרים למסלולים קרביים שאינם פיקודיים) שפיתח צה"ל כדי לוודא שכל החיילים המתאימים מתוך אלפי החיילים המגויסים מדי שנה לצה"ל, ורק הם, ישובצו למסלולי הפיקוד, המבוסס על טכנולוגיות ביג דטה ו-AI. פתרונות מתקדמים אלה מבוססים על "אגם מידע", הכולל את כל המידע הרלוונטי של כל חייל וחיילת, וכולל חוות דעת, התנהגות, סוציומטריה, אימונים וכל מידע קיים משלב הטירונות ועד התפקיד הנוכחי. לאחר ניתוח המידע, המערכת בונה פרופיל עבור כל חייל.ת ובאמצעותו אנשי המשאן והמפקדים משבצים אותם לתפקידים רלוונטיים המותאמים כאמור במדויק לכישוריהם. נושא זה ונושאים נוספים עלו בכנס, כדוגמת "כיצד שימוש בדאטה וב-AI מאיץ פיתוחי אמצעי לחימה?", או "כיצד עם פרוץ הקורונה ניתן היה לחזות סיכונים מהמחלה למרות שלא היו עדיין נתונים התחלתיים בישראל?" ד"ר לירז מרגלית – חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי. צילום: ניב קנטור האורחים נהנו מהרצאה של ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, מחברת הספר "עיצוב התודעה", כאשר במרכז האירוע התקיימה תחרות שבה עלו זה אחר זה שבעה דוברים לשבע דקות הרצאה, שהציגו רעיון או מהלך מרשים ומעורר השראה שהארגון שלהם מבצע בעולם הנתונים. בין המשתתפים בתחרות, נוסף לאל"מ טלי כספי, היו אלון מי רז – סמנכ"ל דטה ותובנות בבנק הפועלים, עידן חלפון – ראש חטיבת הדטה ברפאל, דן ריזל – מדען נתונים וחוקר בכללית חדשנות, רחלי אלעד-צרטנר – ראש תחום דאטה ו- BI במקס, דורין וויספלנר – מנהלת קבוצת אנליטיקס ב-וויקס, ודימה גולדנברג – מנהל לימוד מכונה בבוקינג, שאף זכה בתחרות ובמרבית קולות המצביעים. מימין: עידן חלפון – ראש חטיבת הדטה ברפאל מערכות לחימה, ורחלי אלעד-צרטנר – ראש תחום דטה ו-BI במקס. צילום: ניב קנטור מימין: אסף בר – מנכ"ל איטרניטי, וחנן ביטון – מנהל צוות פיתוח BI בפלאפון. בזכות הרצאה יצירתית תוך שימוש בסטוריטלינג מרתק מארץ האגדות, הפיות והדרקונים, חשף גולדנברג כיצד בוקינג הצליחו באמצעות שימוש נבון בדטה לייצר מהלכים אפקטיביים עבור לקוחותיהם בתקופת הקורונה, ולחלק הטבות מבלי לבזבז כסף. אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן, ציין, כי ״דאטהת'ון 2022 סיפק למאות המשתתפים טעימה קטנה כיצד ניתן להפיק מנתונים ערכים משמעותיים עבור הסקטור העסקי, הביטחוני והממשלתי. האירוע מייצג במדויק את הערכים של איטרניטי, הדוגלת במקצועיות לצד יצירתיות, והוא מהווה עדות נוספת לעוצמה שלנו כיוצרים ומובילים בשוק הדטה המקומי". מימין: ענת גל – מנהלת מכירות אינפורמטיקה בקבוצת אמן, בן פסטרנק – מנכ"ל קבוצת אמן, ואיתי חזן – מנהל דטה ודיגיטל בכאל. צילום: ניב קנטור