מיקרוסופט הודיעה כי הוסיפה את DALL-E – מחולל הציורים והאיורים המופלא מבית OpenAI – לבינג (Bing) שלה. ענקית התוכנה ממשיכה לדאוג לכך שמנוע החיפוש בינג החדש – המשודרג מזה מספר שבועות ב-ChatGPT – יתגלה על ידי יותר ויותר גולשים ככלי מעולה ואפקטיבי במיוחד. הרעיון הוא שהמשתמשים ינטשו את מנוע החיפוש הדומיננטי של המתחרה גוגל, שהיקף השימוש בו היה עצום עד לא מזמן, לטובת השירות המקביל מבית מיקרוסופט. אבל לטובת מי שלא השתכנע עדיין לעשות זאת, כעת אנחנו מתבשרים על תוספת נוספת מארסנל כלי ה-AI הג'נרטיבית מבית OpenAI – וזו אולי תגרום לעוד מאסת גולשים לשנות הרגלים ולהעדיף מנוע חיפוש אחר על פני Google Search, כפי שהענקית מרדמונד רוצה. מיקרוסופט הודיעה אתמול (ג') בפוסט שפרסמה בבלוג שלה, שכחלק משותפותה עם OpenAI – חברת המחקר בתחום הבינה המלאכותית – היא החליטה להוסיף את DALL-E ל-בינג. על בימים האחרונים, משתמשי בינג כבר יכלו להסתייע ב-ChatGPT – השירות המאוד מאוד מצליח של OpenAI – בגרסה החדשה והמתוחכמת בהרבה שלו, GPT-4. מהדי טוען בפוסט שכתב כי מאז שהושק בבינג, יותר מ-100 מיליון שיחות כבר התקיימו במנוע החיפוש מול הצ'אטבוט החדש, ולפיכך החברה החליטה שלא לעצור שם. Bing (as part of @bing chat / #GPT4 and stand-alone solution inhttps://t.co/zzGXC49q6t ) has just realeased >Create> that uses Dall-e for #IA image generation. ➡️ Examples in the ????#AIart (seems to leave a logo watermark and work with some credit logic) What do you think? pic.twitter.com/AKi76yCS11 — Edgar Sánchez (@edgar_sanchez) March 22, 2023 ליצר תוכן כתוב וויזואלי – תוך כדי שיחה "עכשיו אתם יכולים לייצר תוכן כתוב וויזואלי במקום אחד, תוך כדי שיחה", ציין מהדי בהתרגשות, אשר לה כנראה שותפים הגולשים. בטוויטר כבר ניתן לראות כמה דוגמאות ליצירות ולניסיונות שערכו צייצנים בשירות החדש. .@Microsoft has released the AI-enabled Bing Image Creator for generating images from text. The Bing Image Creator is powered by an advanced DALL-E version. I tried out the #BingImageCreator, and got this painting of a man and woman at the beach, as painted by Monet. #MSFT pic.twitter.com/9VZ5uZ0NZF — Prabhu Ram (@prabhu_ram) March 22, 2023 הזמינות החדשה של DALL-E בבינג נועדה, לדברי מהדי, כדי "לקחת את חוויית הצ'אטבוט לרמה אחרת על ידי הפיכת בינג ליותר ויזואלי".  החידוש עדיין נדרש למספר שינויים ופיתוחים, כשמיקרוסופט אומרה כי בסופו של דבר הכלי עתיד להיות משולב באותו מקום כמו צ'אטבוט השיחה, כפי שמוצג על ידיה בתמונות שחשפה יחד עם מיקרוסופט הבהירה כי ה-Bing Image Creator ישולב גם ב-אדג' (Microsoft Edge) – באמצעות כפתור שימוקם בסרגל הכלים – במה שיהפוך את הדפדפן שלה ל"הראשון שמשלב בינה מלאכותית של יצירת תמונות", כך לפי החברה. הדבר מרמז כי ענקית התוכנה לא מסתפקת בניסיון לכבוש את שוק הדפדפנים ולהועביר אותו משליטת גוגל אליה, אלא גם מנסה לעשות זאת בכל הנוגע במלחמות הדפדפנים מול מתחרותיה האחרות.

צה"ל הפעיל במהלך מבצע שומר החומות, שנערך במאי 2021, מבצע תעמולה, שבו הודבקו לחשבונות של ישראלים ברשתות החברתיות, בהם ידוענים, סרטונים של תקיפות של הצבא ברצועת עזה – כך חשף היום (ד') עיתון הארץ. דובר צה"ל הודה בממצאי התחקיר של הארץ ומסר כי מדובר בשגיאה. על פי התחקיר, שכתבו הגר שיזף ויניב קובוביץ', חיילים בדובר צה"ל הפעילו חשבונות פיקטיביים בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וטיקטוק, במטרה שהגולשים יחשבו שמפעילי החשבונות הם אנשים פרטיים, ולא ידעו שהמקור שלהם הוא בצה"ל עצמו. החיילים הדביקו, באמצעות החשבונות הללו, סרטונים של הפצצות של בניינים ברצועת עזה לחשבונות של אחרים, תחת ההאשטאג #עזהמתחרטת. בין היתר, הם פרסמו אותם בתגובה לפוסטים שכתבו דמויות ידועות מהימין, בהן העיתונאים שרון גל וינון מגל, וח"כ דאז (וכיום השר) איתמר בן גביר. הם קראו לגולשים לשתף את הסרטונים, "כדי שידעו שאנחנו מגיבים – ובגדול". כמו כן, על פי התחקיר, צה"ל פנה למשפיעני רשת בבקשה שישתפו את הסרטונים בחשבונות שלהם, ואף שיתף פעולה בסודיות עם שני חשבונות אינסטגרם פופולריים. המטרה של צה"ל בקמפיין הייתה להעלות את המודעות של אזרחי ישראל לתקיפות של הצבא ברצועה, מתוך הערכה שהאזרחים מודעים הרבה יותר לירי הטילים של החמאס והג'יהאד האסלאמי מאשר לתגובות של הצבא. צה"ל: "החשבונות הפיקטיביים פעלו 24 שעות בלבד" על פי הארץ, בזמן אמת, בדובר צה"ל אהבו את המבצע ואף העניקו למבצעיו פרס. אלא שכעת מודים ביחידה שהם שגו. תגובת דובר צה"ל לתחקיר של העיתון מאשרת למעשה את ממצאיו, ונכתב בה כי "במהלך שומר החומות הופצו חומרים המתארים גם את המתרחש ברצועת עזה. החומרים הינם קטעי מדיה אותנטיים מתוך הרצועה, שנמצאו ברשתות הגלויות. הפניות למשפיענים לפרסום הקטעים בוצעו באופן רשמי מטעם צה"ל. לאור העובדה כי מדובר בחומרים שצילמו פלסטינים ברצועת עזה, פרסום החומרים בוצע ללא ייחוס לצה"ל". הצבא הוסיף כי "בנוגע לטענה על פתיחת חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות, אכן נפתחו מספר מצומצם של חשבונות, על מנת להגדיל את החשיפה. בדיעבד נמצא שהשימוש בחשבונות אלה הוא בגדר שגיאה, והיה מוגבל ל-24 שעות. יודגש כי לא נעשה שימוש בכלי זה בשנתיים האחרונות. נדגיש כי דובר צה"ל מחויב לאמת ומקפיד על דיווחים אמינים ומדויקים ככל הניתן, במטרה להעביר לציבור את כלל המידע בצורה ממלכתית".

לאחר שבמשך שנים הייתה טענה כי לבוגרי האוניברסיטאות יש סיכוי גדול יותר להתקבל לעבודה בהיי-טק מאשר לבוגרי מכללות, דו"ח עדכני של המכון למחקר מדיניות, SNPI (ר"ת Start-Up Nation Policy Institute) שמתפרסם היום (ד') מגלה כי הפער בין בוגרי המוסדות מצטמם וקטן. על פי הדו"ח, שיעור בוגרי האוניברסיטאות שהתקבל לעבודה בהיי-טק עמד על 78 אחוזים, בעוד ששיעור בוגרי המכללות עמד על 69 אחוזים. עם זאת ישנן מכללות ששיעור ההשתלבות בהיי-טק בין בוגריהן היה אף גבוה יותר מזה של בוגרי האוניברסיטאות. ממצאי הדו"ח של SNPI. צילום: SNPI מסקנות הדו"ח מחזקות את מסקנות דו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק – שבראשה עמד סגן נשיא אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר – לפיהן יש אפקטיביות וחשיבות רבה בהמשך ההשקעה הממשלתית בהגדלת מספר בוגרי ההיי-טק הן במכללות והן באוניברסיטאות, לצד המשך השקעה במסלולים חוץ אקדמיים – בוט קמפינג. במסלול זה, שיעור הבוגרים שהשתלבו בתעשיה עולה בהתמדה מ-2005, שם היה שיעור המתקבלים 3 אחוזים, וזה עלה ל-13 אחוזים ב-2019. כיום תשעה אחוזים מכלל המועסקים בישראל הם בוגרי הכשרות אלו.  ממצאים נוספים: לימודי מקצועות מחשב הם עדיין שער הכניסה הראשי להיי-טק, 72 אחוזים מבעלי ההשכלה הגבוהה בתחום זה השתלבו בחברות אלו. 47 אחוזים מעובדי ההיי-טק למדו מקצועות אחרים שאינם מחשבים, ואילו שליש מהעובדים אינם בעלי הכשרה טכנולוגית בכלל. "תעשיית ההיי-טק היא הקטר הכלכלי של מדינת ישראל, והדו"ח שמתפרסם כעת חשוב ורלוונטי במיוחד לשאלה היכן להשקיע את המאמצים בכדי לגוון ולהגדיל את מספר המועסקים בתפקידים טכנולוגיים", אמר אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, בתגובה לממצאים אלו של המכון.

יצרנית המשחקים הישראלית במקורה פלייטיקה לא תרכוש את רוביו, המפתחת של המשחק הפופולרי אנגרי בירדס – כך הודיעה החברה הפינית היום (ד'). זאת, לאחר שהמגעים בין הצדדים הסתיימו ללא תוצאות. רוביו הודיעה בתחילת השנה כי החברה החליטה "להיכנס לשיחות מקדמיות, עדיין ללא הצעות כספיות, עם צדדים מסוימים, כולל פלייטיקה". לאחר מכן הועלתה הצעה מצד ענקית הגיימינג, לרכישת החברה הפינית תמורת 690 מיליון יורו. אלא שפחות מחודש לאחר מכן, לפני שלושה שבועות, אמר קרייג אברהמס, הנשיא וסמנכ"ל הכספים של מי שהייתה אז עדיין רוכשת פוטנציאלית, שהחברה תחזור לפתח משחקים חדשים רק כשזה יהיה "אפשרי מבחינה כלכלית". כלומר, היא לא תעשה זאת כל עוד יש משבר ופיטורי עובדים בחברה, שהמנכ"ל, רוברט אונטוקול, אמר בדצמבר האחרון שהם הכרחיים לעתידה. דבריו של אברהמס ככל הנראה לא היו ערבים לאוזני הנהלת רוביו – ואפשר להבין למה, וייתכן שהם הביאו לסוף המגעים, או זירזו אותו. כעת חוזרת רוביו אל "הצדדים המסוימים" האחרים ועל פי הפרסומים, כבר מנהלת אתם מגעים לרכישתה. אנליסטים העריכו שבין אותם "צדדים", ששמותיהם לא פורסמו, יכולות להיות סוני, נטפליקס ודיסני, שפועלות בעולם הגיימינג ונראה שרוצות להרחיב את היצע המשחקים שלהן. בהודעת רוביו נמסר כי "מועצת המנהלים שלה ממשיכה בסקירה האסטרטגית שלה, כולל דיונים מוקדמים וללא הצעות כספיות עם צדדים מסוימים אחרים, כדי להביא לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור החברה ובעלי המניות שלה".

כתב: הילל יוסף. "אנחנו מסכמים בגאווה רבעון ראשון כחברה אחרת: במסגרת הארגון מחדש שנעשה בקבוצת בזק, כמו גם המיתוג מחדש של החברה, בזק בינלאומי מגיעה לשוק ה-IT עם בשורה אמיתית – נהיה חברה שכל המיקוד שלה הוא בעולם העסקי. נצמח, נתפתח ונהיה שחקנית מפתח בשוק ה-IT, עם מיקוד טהור בעולמות ה-IT הארגוניים", כך אמר רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי טק. גלב התראיין לאנשים ומחשבים לקראת אירוע בזק בינלאומי TOP 100, כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך בתאריכים 26-27 במרץ במלון דן קיסריה. "האירוע השנה", אמר גלב, "נערך בסימן השקת העידן החדש של בזק בינלאומי טק, שבמסגרתה הפכנו לזרוע ה-IT המובילה של קבוצת בזק כולה". גלב מונה לתפקידו בנובמבר האחרון ונכנס אליו רשמית בתחילת השנה. הוא הצטרף לבזק בינלאומי ב-2013 כמנהל אגף פיתוח עסקי והיה ממובילי בניית פעילות האינטגרציה בחברה. ב-2018 הוא מונה לסמנכ"ל החטיבה העסקית, ובחצי השנה האחרונה שימש משנה למנכ"ל לפתרונות עסקיים. עולמות התוכן של בזק בינלאומי טק בראיון ציין גלב כי "חרטנו על דגלנו לפעול במלוא הקיטור בכמה עולמות תוכן מרכזיים, שיהוו עבורנו מנועי צמיחה. אנחנו שחקן היברידי, ובאים לעולם ה-ICT המקומי עם הקלפים החזקים שלנו: אנחנו ספקי אינטרנט ופועלים באופן משולב, תוך חיבור בין עולמות הטלקו וה-IT. כך, אנחנו פועלים בכמה עולמות תוכן: האחד, כאמור, הוא עולם התקשורת והקישוריות, וזהו מנוע צמיחה מרכזי שלנו. אנחנו חברת תקשורת ויש לנו כבל תת ימי, רשת תקשורת ויכולות חיבוריות גבוהות. התקשורת הינה בליבת העשייה שלנו – הכול עובר דרך שם, ויש לנו יכולת לחבר את הלקוחות הארגוניים בכל צורה ולכל ענן שהם ירצו". "עולם התוכן השני", אמר גלב, "הוא הדאטה סנטרים. אנחנו מארחים מערכי IT ארגוניים בחמישה מתקנים חדישים שלנו, שפזורים ברחבי הארץ, ויש לנו אלפי לקוחות שמתארחים אצלנו ומקבלים שירות מקצה לקצה. אנחנו מצויים לקראת סיום הקמת חוות שרתים חדשה בבני ציון, בשיתוף סרבפארם, שמספקת שירותי דאטה סנטר בסטנדרטים בינלאומיים. כך, בזק בינלאומי טק היא בעלת רשת מתקני הדאטה סנטר עם הפריסה הרחבה ביותר בישראל ונתח השוק הגבוה ביותר במגזר העסקי". הוא הוסיף כי "עולם התוכן השלישי הוא האינטגרציה: אנחנו שחקן משמעותי בתחום, עם היצע פתרונות מעולמות התקשורת והטלפוניה, המחשוב ואבטחת המידע. זה מאפשר לנו 'לתפור' פתרון כולל עבור הלקוחות, עם מיטב היצרנים המובילים בעולם בכל תחום אפשרי, כאשר כל המערך המקצועי שלנו מבצע הסמכות תדירות אצל אותם יצרנים. בצורה כזו אנחנו מסייעים ללקוחות לעבור לעבודה באירוח, או בענן". גלב הסביר כי "בעולם הענן הציבורי, אנחנו שותפים אסטרטגיים של מיקרוסופט בישראל ומהשותפים הגדולים שלה באזור המזרח התיכון ואפריקה כולו. על מנת להרחיב את ההיצע שלנו נקטנו במספר מהלכים, ביניהם רכישת חברת הענן קלאודאדג' – חברת בוטיק שמתמחה בטכנולוגיות הענן של מיקרוסופט". "עולם התוכן החמישי הוא הגנת הסייבר", אמר. "בשנה החולפת השקנו את שירות סייבר דיפנדר – פלטפורמת ההגנה שלנו, שכוללת SoC ו-SIEM מנוהלים. באמצעותה אנחנו מציעים שירותי הגנה מנוהלים, על בסיס מוצרי Qradar של יבמ, וכן סיסקו, פורטינט וצ'ק פוינט. בסופו של יום, אנחנו ספקית שירות, ושירותי הגנה הם חלק מהותי בהיצע שלנו". לסיכום אמר גלב כי "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי משמעותי והופכים לחברת IT מובילה בתחומה לארגונים – בהתאם לאסטרטגיה שהגדיר דירקטוריון בזק. יש לנו את ההון אנושי מהטובים בתעשיית ה-IT והתקשורת, ויחד בנינו ונמשיך לבנות מנועי צמיחה חדשים, המותאמים לשוק ה-IT הישראלי. נמשיך לפתח ולקדם מהלכים שיובילו את החברה להצלחה ולהמשך ההובלה בענף. כך, נהיה הגשר המחבר בין עולמות ה-IT – המסורתי והחדש. 2023 היא שנת מפתח עבורנו, ולהערכתי נצמח בכלל הפעילויות שלנו בשיעור של 10% – יותר מהצמיחה הממוצעת בשוק, כי המטרה שלנו היא, כאמור, להיות שחקנים משמעותיים בכל אחד מעולמות התוכן המרכזיים. עם חזון נכון, עבודה קשה ושותפות מלאה עם הלקוחות והיצרנים נגיע למטרה הזאת".

קסטומייט (Cust2mate), חברה בת של A2Z, שמספקת עגלות חכמות לרשתות קמעונאיות, הודיעה היום (ד') על מינויו של גיא מורדוך למנכ"ל החברה. הוא ייכנס לתפקיד בתחילת החודש הבא. בתפקידו האחרון שימש מורדוך כמנהל האופרציה הגלובלית של אותנטיקס. לפני כן הוא היה סמנכ"ל בכיר וראש תחום EMEA בחברת הייעוץ BearingPoint/Beyond, ומילא כמה תפקדים בכירים נוספים, כולל סמנכ"ל לאזור APAC באמדוקס, סמנכ"ל בכיר בקומברס ומנהל רכש ולוגיסטיקה באינטל. הוא בעל ניסיון בניהול בכיר, הטמעת מערכות תוכנה כשירות (SaaS), ניהול תקציבים, מכירות, שיווק, חוויית לקוח, וניהול פרויקטים גלובליים. מורדוך הינו בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון בינלאומי בהצטיינות מהמכללה למנהל, וכן תואר שני במשפטים עם התמחות במשפט מסחרי מאוניברסיטת בר אילן. גדי גראוס, נשיא ודירקטור ב-A2Z, אמר כי מורדוך הוא "מנהל בכיר עם ניסיון ניהולי, עסקי וטכנולוגי. הוא מנהל מוכח, עם מיומנויות מגוונות וניסיון רב ורחב בעולמות השיווק והאופרציה מול לקוחות בכל שלבי התהליכים. אנחנו מאמינים שמורדוך יחזק את האסטרטגיה והיעדים של החברה ויוביל אותה קדימה, לקראת התרחבות וצמיחה בשווקים המקומיים והגלובליים". A2Z מפתחת פתרונות טכנולוגיים לענף הקמעונאות ולענפים נוספים. החברה הוקמה על ידי היזם יוסף בן צור, והיא נסחרת בנאסד"ק ובבורסת טורונטו. מוצר הדגל שלה הוא העגלה החכמה של קסטומייט, שמתפקדת גם כקופה עצמאית. באמצעות שימוש באלגוריתם חכם, מסך מגע ומערכת ראייה ממוחשבת, העגלה מאפשרת סריקה של מוצרים שנרכשו ואפשרות תשלום בה, כך שלקוחות יכולים פשוט "לבחור וללכת", ולעקוף את התור הארוך בקופה.

"במסגרת הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגונים חווים, רובם עושים שימוש ביותר מאשר ענן אחד. מנהלי האבטחה נדרשים לפתרון כולל, שיענה לכמה אתגרים: האחד, אבטחה בענן – על כל המשמעויות הנובעות מכך; השני, אבטחה בסביבה מרובת עננים; השלישי, מניעת מצב של נעילת ספק; והרביעי, הגנה על קונטיינרים וקוברנטיס. אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל Wiz. צילום: עומר הכהן על מנהלי.יות האבטחה לא להגיע ל'מסיבה' כאורח, אלא להשתלב כגורם שמעורב, כאחד ממארגני ה'מסיבה'. אנו מציעים למנהלי האבטחה פתרון שעושה להם סדר בעולם החדש הזה", כך אמר עמית בר און, מנהל פיתוח עסקי בוויז ישראל. וויז (Wiz) הוקמה על ידי אסף רפפורט, המנכ"ל; עמי לוטבאק, סמנכ"ל הטכנולוגיות; ינון קוסטיקה, סמנכ"ל המוצרים; ורועי רזניק, סמנכ"ל המחקר והפיתוח. במרץ 2021 הסטארט-אפ הצליח לקבוע שיא נוסף והפך ליוניקורן, שנה בלבד לאחר הקמתו. "בזמן הקצר שאנו קיימים", אמר בר און, "קרה דבר מדהים, בנינו בסיס של יותר מ-650 לקוחות ארגוניים, יותר משליש מהם ב-פורצ'ן 1000. אנו חברה הצומחת הכי מהר ב-18 חודשים, והנתון מוכיח שלא צריך לחנך את השוק, כי ארגונים מבינים את הערך של הפלטפורמה שלנו". מומחיות האבטחה בענן יצרה יוניקורן בתוך שנה לדברי בר און, "הפתרון שלנו מאפשר חיבור בהתקנה פשוטה מאוד, בלא חיכוכים ובלא התערבות של אנשי פיתוח בתהליך. כך, ניתן לאפשר לאנשי האבטחה להתמקד בדברים החשובים". "מנהלי אבטחת המידע", אמר בר און, "נדרשים היום, יותר מתמיד, להיות מחוברים לביזנס – ארגונים 'רצים' לעולם הדיגיטל, עם ריבוי פלטפורמות ואפליקציות, ואז מגיע עולם הענן, המסייע לעסק לרוץ עוד יותר מהר, ומאפשר צמיחה גדולה יותר מהעולם המסורתי. גרטנר אפיינה את העשור הנוכחי כעולם של ענן ואבטחה, ופה אנו נכנסים – עם פלטפורמה המספקת למנהלי האבטחה נראות". "הנראות", הסביר, "עונה למצוקה של מנהלי האבטחה, המדווחים על נקודת 'עיוורון' – הם אינם יודעים מה קורה בסביבות הפיתוח והייצור שלהם. עליהם לדעת על מה להגן, בסביבות ה-IT השונות והמורכבות. עליהם להכיר את הסיכון בענן: כיצד וכמה הארגון חשוף החוצה? מה החולשות שיש לו? כיצד לתת מענה מיטבי לרוב הבעיות, הקורות בשל בעיות תצורה? כיצד לסייע להם בעולם הענן להבין איך, האם וכמה הם נפגעו? מהם הנכסים הדיגיטליים שעליהם נדרש להגן יותר? כיצד למפות את שחקני האיום? איך להמנע מ'עייפות' הנובעת מריבוי התרעות, חלקן התרעות שווא? הענן מביא עימו עוד מורכבות ועוד רעש, והם נדרשים לסינון רעשים אלה". הוא ציין כי "בענן פעמים רבות המפתחים עוסקים בטיפול באבטחה – במקום שהם יעסקו בחדשנות ובדיגיטל. מטרתנו לשנות מצב זה ולצמצם את היקף הבעיות מ-15-25% – לאחוזים בודדים". תמונת מצב מלאה של פעילות הארגון בענן "איומי הסייבר הולכים וגדלים, הן בהיקפם והן במורכבות שלהם", ציין גון קמני, מנהל חטיבת אבטחת מידע וסייבר ב-ווי-אנקור (We-Ankor) מקבוצת חילן. "לצד הצורך לענות לאתגרי עידן לדברי קמני, "בתקופה האחרונה לא מעט חברות ממוקמות ועובדות Cloud Native, כלומר בצורה שבה כל המערכות והשירותים שהן צורכות נמצאים בענן. בנוסף להן, חברות מסורתיות עוברות אף הן לענן, ובהתאם נדרש לתת מענה לתצורת עבודה המשלבת פעילות ענן ופעילות מערכות און פרם. וויז היא אחת השותפות המובילות שלנו בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. היא מעניקה למנהלי האבטחה בארגון הגנה מבוססת גישת 'בלא סוכן', המבוססת על חיבור API לסביבת הענן של הלקוח. בהטמעה מהירה מאוד של שעות בודדות ניתן לקבל תמונת מצב מלאה של פעילות הארגון בענן. בתוך פחות מיממה הארגון מסוגל למפות את כל הכנסים וחשיפות האבטחה בסביבות הענן שלו – על לוח מחוונים אחד, עם זיקוק של הבעיות ותעדוף שלהן. הפתרון משלים את סל הפתרונות שלנו ומציע ללקוחות מעגל אבטחה כולל". לאחר שלב ההטמעה ומיפוי המצב הקיים, הצוותים המקצועיים שלנו, המתמחים בסביבות ענן ציבורי, יעזרו ללקוחות לתקן את כל הליקויים על מנת להבטיח סביבה מאובטחת. אנחנו יוצרים תשתית לטיפול שוטף ומתמשך, המאפשר איתור וזיהוי מהיר של חולשות וסיכוני אבטחה ומניעה וביטול מהיר מאוד שלהם. השילוב של עבודה נכונה עם מערכת וויז, יחד עם שירות מקצועי, מאפשר למנהלי האבטחה שליטה מלאה בנכסי הארגון בענן, נראות מלאה לנכסים ולסיכונים והאיומים הקיימים, ויכולת מתן מענה אבטחתי יעיל ומהיר לסיכונים הללו".

חברת גולדן לינק הישראלית תקים עבור ממשלת אלבניה, בהשקעה של 70 מיליון יורו, דאטה סנטר שישרת את כל מוסדות הממשלה האלבניים ויספק שירותים לגורמים מחוץ לאלבניה, כולל מישראל. הדאטה סנטר יהיה בעל יכולת של שמונה שמונה מגה וואט ובעל שרידות גבוהה. המתקן ימוקם כחלק מפארק תעשייה ענק, שגם אותו תבנה גולדן לינק. רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT. צילום: איתי מלכיאור לדברי רועי שפושניק, מייסד ומנכ"ל קבוצת ALIT, ממשלת אלבניה, הודיעה השבוע כי אושרה הקצאת קרקע להקמת הדאטה סנטר בתוך פארק התעשיhה, שיבנה במתכונת דומה לפארקי תעשייה הקיימים בישראל, כמו פארק קיסריה לצורך הדוגמה. "הדאטה סנטר יהיה מבוסס על אנרגיה ירוקה, כחלק ממדיניות הממשלה האלבנית להשקיע בחדשנות, וכן הוא יהיה גם בענן בתפישת הפעלה דומה לנימבוס בישראל", אמר שפושניק. תכנון הפארק והדאטה סנטר, נעשה על ידי חברת DIT הישראלית, בהנהלת רוני בלוך וצביקה פרידמן. ל-DIT ניסיון רב בתכנון והקמה של מרבית הדאטה סנטרים שפועלים כיום בישראל. העלייה לקרקע תהיה בסוף מאי, ועד להשלמת הבנייה תתן החברה שירותי דאטה סנטרים מרוחקים ללקוחות. לדברי שפושניק יש כבר מספר חברות ישראליות המתעניינות בשירותי הדאטה סנטר שיוקם באלבניה. "ההשקעה של הממשלה בתשתיות וחדשנות היא חסרת תקדים, ומהווה הזדמנות לחברות ישראליות להשקיע פה", אמר שפושניק. גולדן לינק היא חברת האם של מספר חברות שמבצעות שורה של פעילויות במקומות שונים, כולל באלבניה. בין היתר היא החברה האם של חברת ALIT, שארגנה את הכנס הטכנולוגי המשותף לישראל ולאלבניה. חממת סייבר ראשונה באלבניה פרויקט נוסף שבה מעורבת גולדן לינק הוא הקמת חממת סייבר עבור ממשלת אלבניה, בהשקעה של 1.5 מיליון יורו. החממה תוקם בבירת אלבניה, טירנה. על פי התכנון החממה תכשיר 800 אנשי פיתוח ותאפשר להקים את התשתיות להקמת מרכזי פיתוח שישרתו בין היתר את החברות הישראליות שיוציאו לשם פרויקטי מיקור חוץ. "באלבניה יש מעל 40 מוסדות אקדמיים, שמייצרים 300 אלף בוגרים מדי שנה, רבע מהם בוגרי מדעי המחשב, ולכן הממשלה מעוניינת לייצר להם מקומות תעסוקה כדי למנוע זליגת מוחות", הסביר שפושניק.