מלחמת "חרבות ברזל" הקפיצה את צריכת האינטרנט בכל הארץ, למעט היישובים שפונו לחלוטין או כמעט לחלוטין. הרגלי הצריכה והשימוש של הישראלים השתנו והפכו לאינטנסיביים הרבה יותר, כשהתשתית נדרשה לעמוד בעומסים קיצוניים בתוך פרק זמן קצר במיוחד. כך עולה מדו"ח התקשורת של בזק במלאות חודש למלחמה. "מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה יצרו שינויים דרמטיים בשימושי התקשורת בישראל, שקפצו בסדרי גודל משמעותיים בפרק זמן קצר ביותר. השינוי הקיצוני דרש מהתשתית לעמוד בעומסים כבדים, במקביל לצורך לפעול לתיקון תקלות במהירות, לעיתים באזורי לחימה ממש", אומרת טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, ומוסיפה, כי "השימוש בשירותי תקשורת בחירום, ברשתות חברתיות ובשידורי חדשות על גבי רשת האינטרנט, הגיעו לשיא והפכו לקריטיים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. היום יותר מתמיד ברור לנו הצורך בתשתית תקשורת אמינה ויציבה, המסוגלת לשאת שינוי מהיר בשימושים". הדו"ח מעיד על זינוק של 35% בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית בישראל בשבוע הראשון למלחמה – מ-15.9 ג'יגה ל-20.7 ג'יגה ביום. החל מהשבוע השני ללחימה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית התייצבה על כ-18.8 ג'יגה ליום, גידול של יותר מ-18% מאשר בימי שגרה. מדובר בעלייה מהירה מאד בשימושים, שלא ניתן היה לחזות מראש. יש לציין שעלייה כזאת מאפיינת תקופות זמן של שנה ויותר. עוד עולה מהדו"ח, כי העלייה הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בעיר קריית גת עם 34%. אחריה נמצאות קצרין, רעננה ורמת השרון, שבהן נרשמה עלייה של 30%, ואחריהן חולון ופתח תקווה עם עלייה של 27%. בשלוש הערים הגדולות, נרשמה עלייה מתונה יותר: ירושלים עם 24%, תל אביב עם 19% וחיפה עם עלייה של 14% בלבד לעומת השגרה. מנגד, בערים שרוב תושביהן התפנו – שדרות, מטולה וקריית שמונה, חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע. זינוק ברשתות החברתיות עיקר הקפיצה בשימוש באינטרנט הייתה לשימוש ברשתות החברתיות, עם קפיצה של 44%, מ-206 דקות ביום בממוצע בזמן שגרה ל-297 דקות בתקופת המלחמה. ככל הנראה הסיבה לקפיצה חדשה זאת נובעת מהצורך שלנו להתעדכן בחדשות ממקורות נוספים מעבר לטלוויזיה המסורתית. לעובדה שברשתות מופצים מצד אחד חומרים לא מצונזרים, ומצד שני הם מהווים מקום שבו מתעדכנים במה שמתרחש מהסביבה הקרובה אלינו, הייתה השפעה מכרעת בקפיצה בשימוש בהן. הרשת החברתית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר היא פייסבוק שמספר הדקות שהמשתמשים בילו בה גדל בכ-60% בשבוע הראשון ללחימה, ונותר גבוה החל מהשבוע השני ואילך, אם כי בשיעור קל בלבד. הסיבה לקפיצה המשמעותית בפייסבוק היא ככל הנראה מכיוון שמדובר ברשת מאד "קהילתית" ואישית, התואמת את הצרכים שלנו בעת המלחמה. אינסטגרם וטיק-טוק, שרשמו עלייה בשבוע הראשון למלחמה, חזרו לרמת השימוש הכמעט רגילה שלהן. בטלגרם, אפליקציה שהפכה למזוהה כערוץ מידע לזוועות שהתרחשו, נרשמה קפיצה של פי שתיים בכמות המכשירים שנכנסו, עם גידול של 50% בכמות הכניסות הממוצעת ליום. נצמדים למסך הטלוויזיה בהיבט הטלוויזיה על גבי האינטרנט, בבזק מזהים שינוי קיצוני, כאשר הצפייה גדלה פי 2 מאז פרוץ המלחמה. הצפייה הממוצעת בשבוע הראשון נעה בין 7 ל- 12 שעות ביום, לאחר מכן ירדה ל- 4-9 שעות ביום – שיעור גבוה מהרגיל לעומת השגרה. ניתן לומר שכולנו נצמדנו למסך במלחמה, ולאור נתוני הצמיחה ברשתות החברתיות, הרי שעשינו זאת בכמה מסכים במקביל. גם הגיימינג תרם לעלייה בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית והוא רשם עלייה של כ-12%, ונבע מהזמן הרב שבו הילדים נמצאים בבית ומחפשים אולי "בריחה" מהמציאות המאתגרת. מחברים לרשת עוד ועוד מכשירים בבזק זיהו בנוסף, כי צריכת האינטרנט הביתית הגבוהה נעשית לא רק באמצעות המכשירים הקבועים שהיו מחוברים קודם למלחמה לרשת הביתית, אלא שבנוסף מכשירים חדשים רבים חוברו אליה. מאז פרוץ המלחמה חלה עליה של 47% בחיבור קונסולות משחקים, 43% בחיבור מחשבים, 12% בחיבור טאבלטים, 9% בחיבור סטרימרים ו-6% בחיבור טלוויזיות חדשות. ייתכן כי עלייה זאת נובעת מכך שחיברנו ציוד תקשורת ממקום העבודה שלא נהגנו לחבר לרשת הביתית, לצד הצורך לצרוך יותר שירותים בעוד חדרים בבית באמצעות מכשירים חדשים. חוזרים בענק לטלפון הביתי גם השיחות בטלפון הקווי רשמו גידול מרשים. במגזר הפרטי בימי חול רגילים (ללא שבתות) מספר כלל דקות השיחה עומד על 2.5 מיליון דקות ביום בממוצע. בשבוע הראשון למלחמה הוכפלה כמות הדקות היוצאות מהטלפון הבית, כשמספר הדקות היומי זינק לכ-5 מיליון דקות שיחה ביום. במגזר העסקי ירדה התנועה בכ-35% בשבוע הראשון למלחמה, ממספר דקות ממוצע ביום העומד על כ-4.9 מיליון דקות לכ-3.2 מיליון דקות בממוצע ביום בשבוע הראשון למלחמה. בהדרגה החלה התאוששות כשהמספר הולך ועולה ועמד בשבוע שעבר על ממוצע של כ-4.3 מיליון דקות שיחה יוצאות ליום – ירידה של כ-18% בהשוואה למצב לפני המלחמה.

קוואלקום לא מתכוונת להציע בקרוב טכנולוגיה להעברת מסרי חירום באמצעות תקשורת לוויינית שתשולב במעבדים שלה המשמשים בטלפונים שמבוססים על אנדרואיד. החברה, שהכריזה על הפרויקט שלה בתחום, Snapdragon Satellite, רק בינואר האחרון, החליטה בסופו של דבר לוותר עליו, מאחר שהשוק הזה הולך ומתהווה בקצב איטי למדי. או, במילים אחרות, בגלל חוסר ביקוש. Snapdragon Satellite הוא פרויקט שפותח בשיתוף פעולה בין קוואלקום לחברת תקשורת הלוויינים אירידיום, ולפי החברה, המוצר פותח בהצלחה עד סופו וכבר הוצג ללקוחות פוטנציאליים – רק שאף אחד מהם לא חתם על רכישתו. מקוואלקום נמסר שהיא לא ממשיכה יותר לשתף פעולה עם אירידיום לפיתוח פתרונות שמבוססים על סטנדרטים לטובת תקשורת לוויינית, ושהיא מסירה מהפורטפוליו שלה את המוצר הקנייני שהיא פיתחה. עם זאת, החברה לא טענה שהיא לא תחזור יותר לתחום הזה. Snapdragon Satellite היה אמור לספק שירות דומה לזה שמציעה אפל במכשירי ה-iPhone 14 – שליחת הודעות במקרי חירום מוגדרים במקומות שבהם אין גישה לרשת האינטרנט הסטנדרטית. מכשירי סדרת ה-Galaxy S24 של סמסונג, שתושק בקרוב, אמורים להציע, ולו חלקם, תקשורת מלאה באמצעות לוויין – ולא רק בשעת חירום.

רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, השיקה את הגרסה החדשה של פלטפורמת יישומי הענן ההיברידית המובילה בתעשייה, שמופעלת על ידי קוברנטיס – Red Hat OpenShift 4.14. הגרסה החדשה כוללת שדרוגים ויכולות חדשות, שתוכננו כדי לפשט אף יותר את מורכבויות התשתית ופיתוח היישומים עבור צוותי הפיתוח, כמו גם את תהליכי ההפעלה והאבטחה, ואת היכולת לפעול בכל סביבה – עננית, באתר הלקוח או שילוב של שתיהן. בימים אלה של אופטימיזציית משאבים ויעילות שרשרת האספקה של האפליקציות החדשות, ארגונים מתמודדים עם מחסור בצוותי ה-IT ועם פערים במיומנויות העובדים. רד האט מאמינה שפלטפורמת יישומים מלאה יכולה לסייע משמעותית להפחית את העומס על צוותי ה-IT, באמצעות פישוט של פעולות יום יומיות מורכבות ומשימות של ניהול תשתית. השדרוגים האחרונים ב-Red Hat OpenShift תוכננו כדי לסייע לארגונים להפחית את העלות התפעולית והמורכבות של ניהול התשתית, ולאפשר לצוותים להתמקד בחדשנות ובאספקת יישומים מוטי ענן (Cloud native). ייעול הזמן והמשאבים כדי לסייע לארגונים להפחית את תקורת הניהול, רד האט הכריזה על הזמינות של יכולת ה-Hosted control planes עבור Red Hat OpenShift על Bare metal ועל Red Hat OpenShift Virtualization. יש לציין שה-Hosted control planes מבוססים על Hypershift ומאפשרים פריסת אשכולות OpenShift, כשהתשתית היא OpenShift מרכזי. ביכולות אלה, מערכת הניהול של האשכול עצמה פרוסה באשכול המרכזי, ומאפשרת פריסה מהירה ומיידית של אשכולות OpenShift. על ידי כך היא מפשטת משמעותית את מאמצי הניהול והמדיניות המרכזית, ובד בבד מאפשרת לצוותי הפיתוח להקים סביבות (תחת מדיניות סדורה) בצורה עצמאית ומהירה, ולקצר זמנים לייצור. היכולות מסייעות לארגונים להפחית את עלויות הניהול, לשפר את זמן אספקת האשכול ולהתגבר על מגבלות הגידול שלו, וכן מאפשרות אשכולות בשירות עצמי עבור מפתחים. יכולות אלה לא פוגעות ביעד אבטחת המידע, ומאפשרות לחזק את גבולות האבטחה באמצעות הפרדת ה-Control planes מעומסי העבודה. באמצעות Hypershift hosted control planes עבור Red Hat OpenShift, ארגונים יכולים להריץ Control planes על מרחבי משאבי מחשוב גדולים, וליצור מאגר גדול של משאבים יחד עם יכולות מידור חזקות. ממחקר שנערך על ידי רד האט עלה כי באמצעות שימוש ב-Hosted control planes, ארגונים יכולים לחסוך עד 30% בעלויות ניהול התשתית. בנוסף לכך, מפתחים יכולים לחסוך עד 60% בזמן יצירת האשכול, מה שמסייע להגביר את היעילות ולאפשר לצוותים לספק יישומים במהירות רבה יותר. מנקודת מבט תפעולית, ניהול מולטי אשכולות הוא מרכזי, מדויק וגמיש, ומאפשר ניצולת עוד יותר גבוהה מהקיים, יחד עם פרמטרים מדויקים של יציבות ושרידות האשכול. גמישות ואפשרויות מוגברות ברחבי הענן ההיברידי כדי לסייע לארגונים לייעל את המשאבים ולאפשר להם להריץ יישומים בצורה שהכי מתאימה להם, פלטפורמת Red Hat OpenShift מציעה גמישות מוגברת, שמאפשרת לבנות, לפרוס ולבצע מודרניזציה של יישומים. השדרוגים האחרונים של Red Hat OpenShift מאפשרים לארגונים: לבצע מודרניזציה של יישומים ולהעביר אותם לענן בקלות רבה יותר, באמצעות אינטגרציה גבוהה עם כלי ArgoCD ופריסה בכל ענן. להשתמש ביכולות וירטואליזציה מובנות, שמאפשרות עומסי עבודה של קונטיינרים ומכונות וירטואליות המנוהלים על ידי אותה מערכת קוברניטיס. לפתח, לאמן ולפרוס יישומי AI עתירי מחשוב באמצעות ה-GPUs של אנבידיה. לפרוס יישומים למכשירים בעלי משאבים מצומצמים בקצה הרחוק באמצעות הזמינות הכללית של Red Hat Device Edge. להרחיב את היכולות המנוהלות לכל ספקי הענן. לנהל ולנטר רשת בצורה משופרת. אבטחת המידע מוטמעת ומשולבת לאורך כל מחזור חיי היישום פלטפורמת Red Hat OpenShift מספקת מאפייני אבטחה ותאימות לתקני האבטחה והרגולציה הרחבים ביותר. יכולות אלה עוזרות לצוותים לייעל את הפעולות ולהגביל את הכלים הנוספים הדרושים כדי להטמיע אסטרטגיות DevSecOps ולהטמיע יכולות אבטחה, תוך תהליך פשוט ושקוף למפתחים. שדרוגי האבטחה החדשים יאפשרו ללקוחות להגן בצורה טובה יותר על נתונים רגישים באמצעות ניהול דרך Red Hat OpenShift Shared Resource CSI Driver, ובאמצעות הכלי ACS Advanced Cluster management, ששולב בסביבה, שמאפשר לארגונים לקבל יכולות אבטחה מוטות ענן עוצמתיות, ללא קשר לפלטפורמת הקוברנטיס שלהם. ג'ו פרננדס, סגן נשיא ומנכ"ל פלטפורמות ענן היברידי ברד האט, אמר כי "בין היעדים המרכזיים של הלקוחות שלנו נמצאת האצה של הזמן לקבלת ערך. Red Hat OpenShift מפשטת את פיתוח היישומים המודרני ואת פעולות ה-IT באמצעות פלטפורמת יישומים מלאה. פשטות זו, תוך הקפדה על אבטחת מידע ואוסף כלים ושירותים בפלטפורמה אחת, הפכה את ה-OpenShift לפלטפורמה המובילה בעולם בתחומה. הגרסה העדכנית של Red Hat OpenShift מפחיתה אף יותר את המאמץ של פעולות התשתית היום יומיות שעימו מתמודדים צוותי ה-IT, ומאפשרת לארגונים להתמקד בקידום חדשנות ובבניית פתרונות. החדשנות והיעילות מאפשרות לארגונים לספק את המענה הטוב ביותר לצרכים העסקיים המשתנים של הלקוחות". למידע נוסף אודות Red Hat OpenShift 4.14 ניתן לפנות לעידו פאל, שמוביל את ארגון משתמשי Red Hat OpenShift בישראל, ולצוות ארכיטקטי הפתרונות של רד האט ישראל.

חברת ממוריז+, בבעלות היזם והמנכ"ל סיני זילבר, הקימה מאז המלחמה למעלה מאלף אתרי זיכרון לחללי הטבח והמלחמה, המהווים גלעד דיגיטלי להנצחת הנופלים והנרצחים במלחמה. כל אתר מועבר למשפחות ללא תשלום, כדי שיוכלו להרחיב את מלאכת ההנצחה ולהזמין חברים וקרובי משפחה לאתר ההנצחה של יקיריהם. לדברי זילבר, ממוריז+ גייסה צוות של מתנדבות ומתנדבים – מהארץ ומהעולם, יחידים וצוותים בחברות (כמו דלויט ישראל) – להקמת אתרי הנצחה וזיכרון לחללי הטבח והמלחמה, עבור המשפחות והחברים, וגם כדי לסייע במאמצי ההסברה של מדינת ישראל בעולם. "הצוות ממפה את החללים, מקים במהירות אתר דיגיטלי לכל חלל ומעלה הספדים, זיכרונות, תמונות וסרטונים מרחבי הרשת להנצחת חיי החלל (ולא רק את סיומם הטראגי). האתר מועבר, כאמור, לרשות משפחות החללים והקורבנות. חברת ממוריז+ הוקמה לפני שלוש שנים על ידי זילבר, במטרה להקים פלטפורמה דיגיטלית להנצחת הדורות שהולכים ונעלמים, ניצולי שואה, סבים וסבתות ועוד. בעידן הדיגיטלי גובר והולך הצורך להנציח יקירים באופן דיגיטלי, שישמש גלעד נצחי לדורות הבאים. "מעולם לא תיארתי לעצמי שיהיה צורך גדול כל כך, פעם אחר פעם, להנציח גם אנשים צעירים שחייהם נגדעו בטרם עת, ב-7.10.23", אמר זילבר. המיזם הוא התנדבותי, כאמור, ומשפחות החללים מקבלות את האתר המוקדש ליקיריהם ללא תשלום, לכן זילבר מבקש את העזרה של כל שיכול לסייע, בעיקר באיסוף החומרים על הקורבנות, תמונות וסיפורים עליהם. השאיפה היא כמובן להנציח את כל החללים והנרצחים במלחמה זו. ניתן ליצור קשר עם ממוריז+ בטלפון – 052-257-8418 או ווטסאפ, וכן בדוא"ל.

בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, יוצא נגד רוסיה: הוא אמר אמש (ש') כי הקרמלין מפיץ ברשת דיסאינפורמציה לגבי המלחמה בין ישראל לחמאס. זאת, בהמשך לקמפיינים דומים שרוסיה ערכה, בהם זה שבו נקראו אזרחים שלא ליטול את החיסון נגד הקורונה. סמית', שמשמש גם כסגן יו"ר מיקרוסופט, לא פירט הרבה מעבר אודות הקמפיין הרוסי שעוסק במלחמה במזרח התיכון. הוא אמר את הדברים בתשובה לשאלה שנשאל במפגש של פורום השלום העולמי שנערך בפריז, אודות התפקיד של מיקרוסופט בקידום השלום בעולם. סמית' השיב כי החברה, יחד עם מתחרותיה בארצות הברית, נלחמות בדיסאינפורמציה ובפייק ניוז, לרבות באמצעות כלי AI. "אנחנו עושים את זה על ידי כך שאנחנו יוצרים כלים טכנולוגיים שמזהים תוכן מניפולטיבי, וכזה שמדליק נורה אדומה", אמר. לדבריו, "אנחנו מאוד טובים בזיהוי קמפיינים רוסיים, כמו כשהם ניסו לומר לאנשים לא ליטול את החיסון נגד קורונה, או כיום, כשאנחנו רואים דיסאינפורמציה רוסית על הנעשה במזרח התיכון". סמית' ציין כי יש בפני החברות שמגלות את המידע הזה שלוש אפשרויות: לא לעשות כלום, למחוק אותו או לציין אותו עם סימן מיוחד, למשל דגל אדום. "אין קונצנזוס באשר למה שהחברות צריכות לעשות", הוסיף. המפגש של פורום השלום בפריז עסק בהחמרה בסכסוכים שונים ברחבי העולם, ובמרכזם המלחמה בין ישראל לחמאס. בצרפת, כמו במדינות אחרות בעולם המערבי, הולכים ומתרבים הקולות נגד ישראל, וכאלה שקוראים להפסקת אש. ביום ו' האחרון הצטרף לאלה הקוראים להפסקת הלחימה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בראיון שנתן ל-BBC, שבו הוא קרא לישראל "להפסיק להרוג נשים וילדים".

הסלמה במתקפות הסייבר על ישראל: מערך הסייבר הלאומי הודיע היום (א') כי איתר קבוצת תקיפה איראנית. כמו כן, בימים האחרונים בוצעו תקיפות על אתרים של גופים שונים, בהם על האתר של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב ועל וואלה. ככלל, לאנשים ומחשבים נודע כי היקף מתקפות הסייבר על ישראל צמח מאז תחילת המלחמה בעשרות אחוזים. בהודעה שהוציא מערך הסייבר צוין כי בידיו "מידע לגבי קבוצת תקיפה איראנית שפועלת באמצעות Wipers (מגבים, פוגענים למחיקת שרתים ותחנות עבודה) במרחב האינטרנט הישראלי". ההודעה לא מפרטת אודות זהות הקבוצה, אילו מתקפות היא ביצעה והאם הן היו מוצלחות. עלייה של 20% במתקפות לעומת התקופה שלפני המלחמה מנתונים שהגיעו לידי אנשים ומחשבים עולה כי יותר מ-12 קבוצות תקיפה בסייבר – רוסיות, איראניות ושל החיזבאללה – הגדילו את היקף המתקפות שלהן בחודש האחרון על ארגונים ישראליים בעשרות אחוזים. שלושת המגזרים הארגוניים שחווים את מרב המתקפות הם מגזרי הבריאות, הטלקום והאקדמיה. קבוצות אלה בולטות ברמת הפעילות שלהן מתוך כ-100 קבוצות שתוקפות את ישראל במקביל, שחלק גדול מהן אלה קבוצות תקיפה של האקרים פרו-פלסטינים והאקרים של החמאס, שרמתה הטכנולוגית בעולם הסייבר ההתקפי נמוכה יותר. לפי נתונים של צ'ק פוינט, היקף המתקפות הכולל עלה בשיעור של כ-20% ביחס לתקופה שלפני המלחמה. במגזרי הביטחון והממשלה, מדובר בזינוק של יותר מ-50%. כמו כן, חלה עלייה מובהקת, בשיעור של 16%, בהיקף מתקפות הכופרה על גופים ישראליים. עוד הובחנה עלייה של 7% במתקפות על מוצרי IoT – מצלמות אבטחה, בתים חכמים ועוד. גם המתקפות על טלפונים ניידים גדלו, במקרה זה בשיעור של 4%, בעוד שבעולם חלה ירידה בהיקפי התקיפות הללו באותה תקופת זמן. בחודש האחרון: אחד מכל 19 ארגונים בישראל הותקף לפחות פעם בשבוע מצ'ק פוינט נמסר כי אחד מכל 19 ארגונים בישראל הותקף בחודש הנוכחי בכופרה לפחות פעם בשבוע. הנתון משקף שיעור יותר מכפול לעומת אוקטובר 2022. עוד נתון שעולה הוא שבעוד שחלק ניכר מהמתקפות הן מסוג מניעת שירות מבוזרת (DDoS), הרי שהמתקפות הללו הן מתוחכמות יותר מבחינה טכנולוגית. רבות מהמתקפות – DDoS. צילום: BigStock יצוין כי לא נמצא קשר בין סוגי קבוצות התקיפה, אולם דפוס הפעילות שלהן זהה: דפוס אחד הוא חדירה למערכות ה-IT של הארגונים שנפלו קורבנות, קצירת מידע אישי או מסחרי רגיש, ואז פרסומו ברשת האפלה. הדפוס השני הוא חדירה למערכות המחשוב הארגוניות, לטובת השבתה שלהן. Scarred Manticore אחת הקבוצות שהגבירו את פעילותן בחודש האחרון היא Scarred Manticore – קבוצת איומי סייבר איראנית, שמקושרת למשרד למודיעין ולביטחון לאומי (MOIS) של ממשלת טהרן. זו מנהלת בחשאי מבצעי ריגול מתוחכם בסייבר בקרב ארגונים במזרח התיכון, תוך שימוש בכלי תקיפה בשם LIONTAIL. "ערכת תקיפה מותאמת זו, LIONTAIL, מנצלת בחוכמה פונקציות לא מתועדות של מנהל ההתקן של HTTP.sys, ומאפשרת ל-Scarred Manticore למזג פעילויות זדוניות בצורה חלקה – לתוך תעבורת רשת לגיטימית", נמסר מענקית האבטחה והסייבר הישראלית. עוד מסבירים בצ'ק פוינט שחברי Scarred Manticore עוסקים באיתור ואיסוף שיטתי של נתונים, עם מיקוד בארגונים גדולים או יעדים בעלי ערך גבוה. הטקטיקות של חברי הקבוצה התפתחו בחלוך הזמן, ומה שהחל במתקפות "בסיסיות" על שרתי Windows היה ל-"מסגרת תקיפה מתקדמת עם ערכת כלים מגוונת ועוצמתית, שמשתמשת ברכיבים שנכתבו בהתאמה אישית, כמו גם ברכיבי קוד פתוח. כל אלה משקפים את הגידול ביכולת התקיפה בסייבר של איראן. LIONTAIL משמשת כנשק הסודי של Scarred Manticore. הוא כמו גאדג'ט ריגול היי-טק בערכת הכלים שלהם. הכלי הזה ערמומי וקשה לזיהוי". האויבים משתמשים בנוזקה שהם קוראים אותה על שמו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: ShutterStock כלי תקיפה נוסף שבו משתמשות הקבוצות שזוהו הוא Wiper שעונה לאחד מהשמות – BiBi-Linux Wiper ו-BiBi-Windows Wiper. עם נוזקה זו חברי הקבוצות פרצו, או ניסו לפרוץ, לחברות ישראליות ברחבי הארץ, בניסיון לפגוע בתשתית של חברות הקורבן. ביבי, הכינוי הנפוץ של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מקודד בקוד בתוך הנוזקה, כמו גם בכל קובץ שנהרס. "המתקפות הללו הן חלק מהלוחמה" לדברי עידן וינר, מנהל הפעילות העסקית של צ'ק פוינט בישראל, "המתקפות הללו הן חלק מהלוחמה, שאינה רק פיזית. אף שגוף המחקר שלנו לא מצא קשר בין סוגי קבוצות התקיפה, הרי שיש קשר בינן ובין המתקפות שלהן – למצב". וינר ציין כי "בסופו של יום, מקבלי ההחלטות בכל ארגון וארגון נדרשים להבין שהם מותקפים מדי יום, בין אם הם יודעים זאת או לא. עליהם להפנים שבעזרת כמה פעולות חיוניות ולא קשות הם יכולים לצמצם את היקף המתקפות, את שיעור ההצלחה שלהן ובוודאי שלמנוע את חלקן". עידן וינר, מנהל הפעילות העסקית של צ'ק פוינט בישראל. צילום: יח"צ "מערך המחקר שלנו, שמונה כ-150 חוקרים, רואה עלייה מסיבית, בשיעור של עשרות אחוזים, בהיקף המתקפות ובעצימותן", אמר. "עשרות ארגונים בישראל הותקפו בעצימות גבוהה יותר בחודש האחרון. מזה יותר משבועיים אנחנו פועלים לביצוע התאמות והקשחות של מערכי ההגנה בארגונים, כדי לצמצם את יכולת החדירה של הקבוצות. כך, למשל, אנטי בוט – מנוע זה, שמצוי בתוך פיירוולים, חוסם באופן מוחלט מאות כתובות IP המקושרות לאותן תשתיות תקיפה שפועלות נגד ישראל. במנוע Threat Emulation שלנו הטמענו מעל 50 חתימות ייעודיות לטובת זיהוי של נוזקות איראניות. כמו כן, ערכנו כבר שלושה וובינרים בנושא, בהשתתפות מאות מנהלי אבטחה והגנת סייבר, ויש להם ביקוש גבוה". "אנחנו ממליצים בחום להטמיע מוצרי הגנה מתקדמים, דוגמת XDR, לנצל באופן מלא את כלי ההגנה הקיימים ברשות הארגון, ולעדכן את כל מה שדורש עדכון והטלאה. יש להימצא בקשר עם אנשי מקצוע ולערוך התאמות מדויקות לכל סוגי המתקפות. ארגונים שהקשיבו להמלצות שלנו מנעו כמחצית מהמתקפות עליהם", סיכם וינר.

לאור התמשכות הלחימה בדרום ובצפון, משרד החינוך החליט על הקמת שישה מתחמי חינוך זמניים עבור התלמידים המפונים מהישובים השונים, הראשון מהם במועצה האזורית תמר, אשר ממוקם על שטח חוף ליד תחנת המשטרה בנווה זוהר ויהיו בו 15 כיתות. בזק בינלאומי, אשר מובילה את מערכת החינוך בישראל לעידן חדש של חיבוריות וקישוריות גבוהים בכל מקום בארץ, נקראה לדגל על ידי משרד החינוך לטובת הקמת תשתיות התקשורת במתחם החדש בים המלח. "מבחינתנו – מדובר בפרויקט לאומי", אומר שרון אברהם, מנהל הפרויקט בבזק בינלאומי. "הגענו במהלך השנה האחרונה למוסדות חינוך מבודדים בכל נקודה על המפה, מרמת הגולן ועד אילת והערבה, במטרה שכל ילד וכל מורה במדינה יוכלו ליהנות מאינטרנט מהיר באיכות הגבוהה ביותר. לכן, כשקיבלנו את המשימה על הקמת המתחם הזמני ידענו בדיוק מה דורש הפרויקט ועשינו זאת בצורה המהירה ביותר". צו 8 עבור כל החברה בית הספר הראשון, אשר מיועד לתלמידים המפונים ממועצה אזורית אשכול ושוהים בים המלח, נפתח ביום רביעי 8/11 ליד מתחם המלונות בים המלח, ויכלול 400 תלמידים בכיתות א'-י"ב. התלמידים יחולקו ל-15 כיתות: 6 עבור תלמידי א'-ו' ו-9 עבור תלמידי ז'-י"ב. בטקס הפתיחה השתתפו שר החינוך יואב קיש – ראש מועצה אזורית אשכול, גדי ירקוני – מ"מ מנכל משרד החינוך, מאיר שמעוני, וחברי הנהלת משרד החינוך. שר החינוך, יואב קיש, במעמד טקס פתיחת בית הספר\. צילום: דוברות משרד החינוך שרון אברהם מתאר את חשיבות הפרויקט ואת תהליך הקמת תשתיות האינטרנט במתחם בנווה זוהר: "אחת המשימות החשובות שלנו בבזק בינלאומי היא לדאוג שבכל בית ספר במדינה יהיה רוחב פס שמאפשר לקיים שגרת למידה באינטרנט שתואמת את הצרכים הפדגוגיים בעידן הדיגיטלי. כיום מוסד חינוך שאין לו אינטרנט זה משהו שמקביל למוסד חינוך בלי חשמל. זה בסיסי. "במצב הלחימה הנוכחי, ועם הפנייה של משרד החינוך אלינו להקים תוך שלושה ימים בלבד מתחם חינוכי זמני, אשר ייתן מענה מלא לצרכים האלו, לא היה לנו ספק שאנחנו לוקחים על עצמנו את האתגר הזה, וחשוב לציין שמדובר באתגר משמעותי במיוחד – הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הלוגיסטית". גמי גריגו, מנהל אגף שירות ודליוורי בבזק בינלאומי. צילום: פרטי על האתגר העצום, מרחיב גמי גריגו, מנהל אגף שירות ודליוורי בבזק בינלאומי: "מתחילת הלחימה אנחנו בבזק בינלאומי בכלל, ובאגף השירות והדליברי בפרט, מגויסים בצורה מלאה לטובת המדינה. זה מתחיל בכמות אנשי המילואים באגף שנמצאים כרגע בכל גזרות הלחימה, ממשיך באופן שבו מתנהלות ומבוצעות המשימות שרק מתגברות עם הזמן והופכות להיות יותר מאתגרות". גריגו מוסיף ומתאר את הלך הרוח בבזק בינלאומי בתקופה הנוכחית: "בזמנים מורכבים כאלה מבינים עד כמה בזק בינלאומי היא משפחה. מעבר להתגייסות הכללית של החברה להשלמת המשימות המאתגרות והחיפוי אחד על השני בתוך המחלקות ובתוך האגף, מאז פרוץ הלחימה בזק בינלאומי מגויסת למען הקהילה ותורמת בכל מקום אפשרי – למשפחות המפונים, ליחידות הצבאיות השונות, למשפחות של עובדי החברה שנמצאים במילואים, והתחושה של כולנו היא שאנחנו נמצאים בצו 8 – גם בהיבט הטכנולוגי, כמו הפרויקט עבור משרד החינוך בים המלח, וגם בתחום הקהילתי. כולנו בבזק בינלאומי שולחים את מטב האיחולים לכוחות הביטחון וההצלה, וליבנו עם כל תושבי המדינה בתקופה זו. אין לי ספק שביחד ננצח!"

המלחמה ואירועי הטבח של ה-7 באוקטובר השפיעו על חברות ההזנק וחברות ההיי-טק הפועלות בפריפריה הדרומית, ובמיוחד על החברות שפעלו בשטחי יישובי העוטף. בוובינר "היי-טק בנגב תחת אש" ישתתפו ראשי הענף בדרום, נציגי ממשלה ונציגי יזמים ומשקיעים, וישוחחו על המצב כיום, מה הם האתגרים או הסכנות האורבות לחברות צעירות שפועלות בחממות, כיצד המלחמה ודחיית פתיחת שנת הלימודים תשפיע על האקדמיה, וכיצד מונעים את עצירת התקדמות מיזם פארק ההיי-טק בבאר שבע, המשתלב עם ירידת צה"ל לדרום. את המפגש יפתח ארנון קולמבוס, מנכ"ל החממה הטכנולוגית אינגב, חממת פריפריה, שהוקמה לפני שלוש שנים שכוללת 11 חברות הזנק. החממה הוקמה בסיוע רשות החדשנות ומימון עצמי של החברות. קולומבוס הוא חבר קיבוץ חצרים, בעל ניסיון ניהולי רב בחברות טכנולוגיות, בין היתר כיהן בחברת ICL. עוד ישתתפו במפגש: הראל רם, מנכ"ל המיזם סינרגי7, מרכז חדשנות ברובע חדשנות שהוקם בבאר שבע, המתמקד בקידום יזמות ותעסוקת היי-טק בחיזוק ובמעמדה של בירת נגב כאחד המוקדים של תעשיית החדשנות בתחומי הדאטה הרפואית, רובטיקה, הגנת סייבר ועוד. רם גם היה מנכ"ל עמותת טק 7, שעוסקת בחיבורים בין יזמים, משקיעים וחברות שמחפשות שותפים. חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות. ידבר על קרן סיוע החירום שהרשות הקימה במימון משותף של האוצר, בסך 400 מיליון שקלים. לברנד ניסיון רב בניהול השקעות במגוון קרנות הון סיכון, ובתפקידו האחרון היה שותף מנהל של הקרן האמריקנית Cornerstone Venture Partner. פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אונ' בן גוריון ויו"ר סוכנות החלל הישראלית, ידבר על הקשר בין האקדמיה לפיתוח תעשיית ההיי-טק בנגב, על השפעת המלחמה, שגרמה לדחיית שנת הלימודים, ויספר על אחד המיזמים שהחלו במעבדות של בן גוריון וכיום הן בחממה אינגב. חן ביתן מנהל חברת סייברארק, חברה ישראלית הפועלת בשוק העולמי, שהיא חברת הסייבר השנייה בגודלה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של 7.5 מיליארד דולר, עם למעלה מ-8,500 לקוחות בכל העולם, ולמעלה מ-3,000 עובדים בכל רחבי העולם, מתוכם 1,000 בישראל. לפני כשנתייים הקימה החברה שלוחת מו"פ בבאר שבע, כדי להנגיש את ההיי-טק לפריפריה הגיאוגרפית. ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז', תסביר אילו כלים קיימים עבור פילנתרופים ומשקיעים כדי להבטיח את ההמשכיות של חברות ההזנק בדרום. דובר נוסף, יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, ידבר על יזמות והיי-טק בנגב ובכלל בשעת חירום ועל מעבר יחידות המחשב של ממרם לבאר שבע וכיצד זה משפיע במעגלים השונים. . הוובינר יועבר בשידור חי, על פלטפורמת זום, בהשתתפות קהל. ניתן להירשם ללא תשלום דרך אתר הכנס. להרשמה לחצו כאן.