מחשוב הענן הממשלתי נימבוס, הרציפות התפקודית ובכלל, תפקוד ה-IT במשרדי הממשלה בזמן המלחמה – אלה היו הנושאים המרכזיים שעלו על השולחן בפאנל, שהתקיים כחלק מוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. בפאנל השתתפו מנמ"רים ממשרדי ממשלה, מנמ"ר מהמגזר המוניציפאלי ונציג של סאפ, והנחתה אותו עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי. ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, אמר כי "השילוב של המלחמה והיישום של מכרז הענן הממשלתי נימבוס מהווה הזדמנות מצוינת לכך שהממשלה תעלה עומסי עבודה לענן, ותראה שהיא יודעת לענן בצורה מלאה". הוא ציין את התפקוד המיטביף לדבריו, של המנמ"רים בממשלה במלחמה, אבל אמר ש-"אם תיפתח זירה בצפון, נהיה בסיפור אחר לגמרי, ועכשיו יש לנו זמן להיערך לכך". אחד הנושאים הבולטים שנדונו בפאנל, ושמקבל משנה תוקף במלחמה הנוכחית, הוא הגיבוי, ההתאוששות מאסון והרציפות התפקודית של משרדי הממשלה, וכיצד הטכנולוגיה מאפשרת זאת. סופרי אמר כי "למשרד המשפטים יש אתר DR קבוע, ושמנו לעצמנו למטרה להקים עותק שלישי של כל הדאטה שלנו – בענן. זה פרויקט שנתחיל אותו בחודש הבא, ובסופו, כל הדאטה של המשרד תהיה גם בענן הציבורי, על בסיס מכרז נימבוס. למעשה, אנחנו מקימים כאן אתר DR כשירות, וחוסכים את הכסף על רכש חומרה ותפעול. פרויקטים מעין אלה ניתנים לביצוע יחסית מהר, לעומת מודרניזציה של אפליקציות ומערכות. לאחר מכן, ועוד השנה, נעלה שלוש מערכות נוספות לענן הציבורי". הוא העלה שתי שאלות: איך משיגים חדשנות באמצעות המעבר לנימבוס? ומה מרוויחים מהעברת האפליקציות לענן? – והשיב: "הענן מאפשר יכולות גידול וקיטון של האפליקציות, תגובה מהירה יותר וקיצור זמן ההגעה לשוק, מהר יותר מאשר פיתוחים שמבוצעים און-פרמיס. יתרון ענק נוסף הוא שיתוף מערכות בין משרדי הממשלה". כדוגמה הוא נתן פלטפורמה שפיתח המשרד לביצוע שיחות ועידה, לטובת בתי המשפט (מה שקוראים שם היוועדות חזותית). "היכולת לבצע את השיחות כיום, באמצעות הענן, היא לאין ערוך טובה ממה שהיה כשעבדנו באון-פרמיס", ציין. אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל. צילום: ניב קנטור אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל, ציין כי "קיבלנו אישור מסאפ העולמית להעביר את הטכנולוגיה הרלוונטית של החברה לנימבוס. החל מיוני 2024, גם פתרונות החדשנות שלנו ירוצו על גבי הענן הממשלתי. זה יקנה ללקוחות אפשרות לפתח הרבה יותר מהר וליהנות מהבינה המלאכותית, מבלי לעשות שינויים מז'וריים בקלאוד. במשרדי הממשלה יוכלו לעשות זאת באמצעות מערכת מרכב"ה, שתוכל לבחור לאיזה ענן היא רוצה לעבור ולשלב את הפתרונות שלנו, בצורה מאובטחת וכזו שעומדת ברגולציות". ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה. צילום: ניב קנטור לדברי ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה, "בחצי השנה האחרונה אנחנו נמצאים בתהליך אינטנסיבי של חריש עמוק אצלנו, שגורם לנו להתבונן פנימה בצורה משמעותית על התהליכים, התשתיות ואיך אנחנו מספקים שירותים ללקוחות שלנו – משרדי הממשלה. במרכז של זה עומדות הזמינות, הגמישות והזריזות. הענן הוא לא פחות ממהפכה בשלושת הקריטריונים הללו. הדבר הבא הוא החסינות והרציפות התפקודית. הלקוחות שלנו קריטיים לתפעול המדינה והמשק, ולפיכך, הטולרנטיות שלהם לנפילת שירות שואפת לאפס. כמו כן, החסינות שלהם היא משמעותית, וניתנת לשיפור באזורים (Regions) של העננים שהוקמו בארץ בעקבות מכרז נימבוס. זה משמעותי בשגרה, ומחריף בעת לחימה". "מרכב"ה היא אחד מאגמי המידע המשמעותיים בממשלה, אבל זה לא מספיק. צריך לחבר את אגמי המידע, כי הצורך לקבל החלטות מבוססות נתונים הוא אקוטי – בשגרה ובחירום", הוסיף מור חי. דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה. צילום: ניב קנטור דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה, אמר כי "בתקופה הנוכחית, של המלחמה, שם המשחק הוא גמישות ניהולית. כתבנו תוכניות עבודה עם אלפי משימות ותקציבים, וב-7 באוקטובר היינו צריכים לשים את זה בצד ולשנות את כל המנגנון שלנו. הגמישות הניהולית הזו באה לידי ביטוי הן מול העובדים, שרבים מהם גויסו למילואים, והן מול האזרחים, הלקוחות שלנו, שחלקם נקלעו למצב כלכלי לא פשוט. יזמנו חקיקה לטובת האזרחים, כך שתקל עליהם". יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי "המערך פועל בענן בשלושה צירים: סיוע למשרדי הממשלה לעבור לענן; הקמת אזור הנחיתה הממשלתי, שמאפשר לקדם שירותים ולהאיץ אותם בתקופת החירום הנוכחית; והסתכלות עלינו כעל משרד ממשלתי, ואיך אנחנו מעבירים את המערכות הרוחביות והשירותים שלנו לקלאוד. הקמנו מרכז מצוינות לענן (CCOE), שקבע את העקרונות והאסטרטגיה למעבר לקלאוד. יצאנו לדרך, אנחנו מגייסים עובדים חדשים ומבצעים הכשרות לעובדים קיימים". עוד הוא ציין כי "התקופה הנוכחית הוכיחה שהרציפות התפקודית היא אחד הדברים המרכזיים שהמנמ"רים במשרדי הממשלה צריכים לפעול לאורו ולשמור עליו, אם לא המרכזי שבהם". גילה כרמל, מנהלת מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור גילה כרמל, מנהלת מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החינוך, ציינה ש-"חובה עלינו לרוץ יותר מהר, להכין ב-2024 את 2025, לטפל בנושא החירום ולא להזניח את מה שעשינו בחירום כשנחזור לשגרה, אלא לתרגל אותו גם בהמשך. זאת, כדי שלא נופתע בהיבטי הרציפות התפקודית, כמו שהופתענו בתחילת המלחמה הנוכחית". קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן, ולצידו מנחת הפאנל, עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בפאנל מגיע מהמגזר המוניציפאלי: קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן. הוא דיבר על "מערכת היחסים" שבין גופי ה-IT במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. "משרדי הממשלה נותנים לנו את הגב שלהם ומשיתים עלינו רגולציה, אבל השירות הוא לא תמיד חלק מזה, ולכן, אנחנו, במגזר המוניציפאלי, צריכים להיות הרבה יותר אג'יליים ויצירתיים", אמר. "רמת גן היא העיר הראשונה שעברה לנימבוס. העלינו את המערכות שלנו לענן AWS, עם אול קלאוד", הוסיף נוח. הוא העיר ש-"חשוב שתהיה סינרגיה בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות בענן. לפעמים השלטון המרכזי שם את הרשויות המקומיות בצד, אבל הן אלה שפועלות מול האזרחים, התושבים שלהן". ד"ר נחמן אורון, יועץ טכנולוגי בכיר ו-ותיק למשרדי הממשלה. צילום: ניב קנטור סיים את הפאנל ד"ר נחמן אורון, יועץ טכנולוגי בכיר ו-ותיק למשרדי הממשלה. הוא אמר כי "ה-7 באוקטובר היווה עבורנו, וגם עבורי, שוק נוראי, כפול ממה שקרה ביום הראשון של מלחמת יום כיפור. מיד לאחר ששמעתי על האירועים התחברתי לחבריי המנמ"רים במגזר הציבורי. התחלתי עם המנמ"ר שהייתה לו את העבודה הכי קשה – זה של בית החולים ברזילי, שקלט מאות פצועים בימים הראשונים". "אני אדם אופטימי מטבעי, אבל ההיקף הנרחב והאכזריות של האירועים נטעו בי פסימיות", אמר ד"ר אורון. "אולם, אחרי שראיתי את התפקוד היוצא מן הכלל של המנמ"רים במשרדי הממשלה בתקופה הזאת, חזרה לי האופטימיות. הם התאוששו מהר מאוד ממה שקרה, התגברו על החסמים והביורוקרטיה וקיצרו תהליכים כדי לעשות את מה שצריך. בתוך יום-יומיים, המנמ"רים במשרדי הממשלה התחילו לעבוד בכל הקצב. מערך הדיגיטל הלאומי ומשרדי הממשלה ממשיכים לעשות עבודה יוצאת מן הכלל גם בימים אלה".

סטארט-אפ אבטחת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks) הודיע על מינוי של יערה ליכט לתפקיד סמנכ"לית הכספים שלו. במסגרת תפקידה תקים ליכט את מחלקת הכספים של החברה ותהיה אחראית על כלל הפעילויות הפיננסיות שלה בישראל, בארה"ב, באירופה, ובמדינות נוספות. זירו נטוורקס מתמחה במניעה ולא "רק" בהתרעת תוקפים מלנוע ברשת הארגונית כדי לגנוב נתונים או להוציא לפועל מתקפת כופרה – החברה פיתחה פלטפורמת SaaS אוטומטית לחלוטין שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה של כל מחשב וכל משתמש בארגון למינימום ההכרחי. לפני שהצטרפה ל-זירו נטוורקס, שימשה ליכט כחשבת ומנהלת כספים בחברת ברוקס קרת, ספקית שירותים פיננסיים מהגדולות בישראל לחברות סטארט-אפ ולחברות במגזרים אחרים, במודל של מיקור חוץ. בתפקיד זה סיפקה ליכט שירותים פיננסיים לחברות סטארט-אפ רבות ותמכה בצמיחתן הגלובלית.     בני לקונישוק, מייסד משותף ומנכ"ל זירו נטוורקס: "יערה מצטרפת אלינו בעת שאנו חווים צמיחה מואצת ונערכים להרחיב ולבסס את הפעילות הבינלאומית שלנו. ניסיונה הרב של יערה בניהול שירותים פיננסיים גלובליים לחברות היי-טק צומחות יסייע לנו לבנות תשתית פיננסית איתנה ומקצועית, שתתמוך בשלבים הבאים של צמיחתנו. אין לי ספק, שהיא תתרום רבות להצלחתנו בשנים הקרובות". 

"השיבוש בעולם תשתיות התוכנה – הנובע מרכישת ברודקום (Broadcom) את VMware מתברר כיותר משמעותי מכפי שצפינו; זאת, בהתבסס על שיחות שערכנו עם משווקים של ענקית הווירטואליזציה והשיבוש שנוצר בתחום", כך כתבו האנליסטים מבית ההשקעות האמריקני וויליאם בלייר (William Blair & Co). בית ההשקעות הוותיק משיקגו מספק ייעוץ פיננסי ומחקרים לקרנות השקעה, בתי השקעות, בנקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. בשנה החולפת הניתוחים של האנליסטים שלו זכו בחמישה דירוגים מצטיינים על דיוק בניתוח, ממחקר שערכו Coalition Greenwich. בוויליאם בלייר העלו באחרונה את מניית נוטניקס (Nutanix) מדירוג של "ביצועים על פי השוק" (market perform) לציפייה ל"ביצועי יתר" (Outperform). האנליסטים הדהדו בדבריהם את אופן הפעולה שברודקום עשתה ברכישות עבר שלה, של סימנטק ו-CA, אז היא עזבה את החלק הארי של הלקוחות, והתמקדה באלפים בודדים של לקוחות, ארגוני ענק. "רגע משמעותי ביותר לנוטניקס – יאפשר לה לקחת נתחי שוק מ-VMware" רכישתה על ידי ברודקום תסייע לנוטניקס. VMware. "ברודקום לוקחת את הלקוחות העיקריים (במקור: לקוחות ישירים גדולים) של VMware; היא מעלה מחירים; היא מבטלת חבילות מוצרים שהוצעו בעבר, כמו גם מבטלת תמריצים לשותפים ורישום עסקאות; היא  מבטלת את האפשרות למכור רישיונות במודל המסורתי. החברה הנרכשת מעלה את הרף לכ-50,000 משווקים של VMware, במסגרת תוכנית השותפים שלה", נכתב. על פי האנליסטים, "מדובר בהצטברות של שיבושים שנגרמה לקהילת המשווקים של VMware. הם יצרו רגע משמעותי ביותר עבור נוטניקס, שיאפשר לה לקחת נתחי שוק מ-VMware". "בזמן שצפינו שנוטניקס תיהנה מהשיבוש הזה", כתבו האנליסטים, "קהילת המשווקים רואה את המסלול הרב-שנתי של Nutanix Cloud Platform (שוק ה-HCI) ו-Nutanix AHV (ב-Acropolis Hypervisor). שני אלה יקחו נתחי שוק מ-VMware – מ-vSAN ומ-ESX בהתאמה", כתבו האנליסטים. "זה לא מהלך שיקרה בן לילה, אבל הוא יסייע לעשות שינוי בקרב לקוחות קטנים". לדבריהם, יש כבר מהלקוחות הגדולים של VMware שחוששים מהרכישה ולכן התחילו בהגירה ממנה. מצב חדש זה הניב לנוטניקס עסקאות של מיליוני דולרים בסוף השנה שעברה, "והמגמה הזו נמשכת, גם ברבעון הרביעי של 2023". האנליסטים של וויליאם בלייר ציינו בסיום הניתוח כי "משווקים מסורתיים של סיסקו רואים גם הם עלייה בפעילות שלהם סביב השותפות, שנחשפה לאחרונה, עם נוטניקס". הם הוסיפו כי "השיבוש שנוצר ב-VMware מהווה תמריץ גדול יותר ללקוחות ארגוניים לאמץ פתרון זה. סיסקו נאבקה שנים רבות להשיג דריסת רגל בשוק ה-HCI".

שנת 2023 הייתה יוצאת דופן באפל, מכיוון שזו הייתה השנה הראשונה מאז השקת ה-iPad המקורי שבה אפל לא הציגה טאבלטים חדשים, אולם סביר להניח, שכל זה ישתנה בשנת 2024, עם עדכונים צפויים כמעט לכל דגם. לפי דיווח ב-9to5Mac, נראה שהדור השישי של ה- ה-iPad Air יזכה לדגם עם מסך של 12.9 אינץ', מה שנתמך גם בהדלפות של שרטוטי המכשיר, שכביכול מציגים עיבודים ממוחשבים של ה-iPad Air 6. התמונות התקבלו דרך "מקורות בתעשייה", כך שאין ערובה שזה אכן יהיה העיצוב הסופי. השינוי הגדול ביותר שעולה מן השרטוטים הוא, כמובן, הזינוק בגודל התצוגה המקסימלי – מ-10.9 אינץ' בדור החמישי של iPad Air 2022 ל-12.9 אינץ' בדגם הבא, וההנחה היא ששני הגדלים יהיו זמינים בגירסה הבאה. עוד נראה, שיש גם עיצוב מחדש מבחינת המצלמה האחורית. ל-iPad Air הנוכחי יש בליטה קטנה סביב מצלמה של עדשה בודדת, אבל השרטוטים מציגים בליטה סביב העדשה והפלאש. כמו בדגמים קודמים של טאבלט Apple iPad Air, עדיין יש את כפתור ה-Touch ID בקצה המכשיר, ויציאת ה-USB-C הרגילה, וכפתורי ההפעלה והווליום נראים גם בעיבודים הממוחשבים שדלפו. בעוד שדיווח ב-91mobiles טוען שהטאבלט יכלול של שבב M2 מבית אפל, מקורות אחרים חושבים הוא יכלול את שבב ה-M3 העדכני ביותר. עם הגודל החדש של 12.9 אינץ', יהיה עוד פחות הבדל בין ה-iPad Air לדגמי ה-iPad Pro היקרים יותר, שזמינים כעת בגרסאות 11 אינץ' ו-12.9 אינץ'. הטאבלטים הללו צפויים גם הם לקבל רענון בשלב מסוים השנה.

שירה בר יוסף-ויצמן מונתה לסמנכ"לית לקוחות (Chief Customer Officer) בחברת קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנת מערכות סייבר-פיזיות. מדובר בתפקיד חדש בחברה, אשר במסגרתו תהיה בר יוסף-ויצמן אחראית על הובלת חטיבת הלקוחות על כל היבטיה, כולל חיזוק ושיפור חווית הלקוח, עיצוב אסטרטגיה יעילה לחברה, והגדלת בסיס הלקוחות ורווחיותם. לבר יוסף יותר מ-20 שנות ניסיון בחברות אבטחת מידע מובילות בתעשייה, בתפקידי ניהול בכירים העוסקים בתמיכה ובשימור לקוחות, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח ותפעול מכירות. בתפקידה האחרון שימשה כמנכ"לית ישראל וסגנית נשיא לחוויית לקוח בחברת סייבריזן (Cybereason). לפני כן עבדה מעל עשרים שנה בחברת צ'ק פוינט, שם מילאה תפקידי ניהול שונים בתחום תפעול המכירות וניהול ותפעול שירותי תמיכה ללקוחות ושותפים. "בקלארוטי אנו נוקטים בגישה מהחוץ פנימה ומכוונים את הרעיונות, הפעולות וההתנהגויות שלנו בהתייחס לדרישות העסקיות של הלקוחות שלנו ולתוצאות שהם שואפים להשיג", אמר יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי. "בנקודת מפתח זו במסלול הצמיחה הגבוה של החברה, הרקורד המרשים של שירה, לצד הידע העמוק והרחב, הכישורים והניסיון הניהולי שלה, יאפשרו לנו להשיג את הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון ומימוש הערך של הלקוחות". "אני שמחה להצטרף לקלארוטי, שבה החשיבה הממוקדת בלקוח טבועה עמוק בתרבות הארגונית", אמרה בר יוסף-ויצמן. "לתחום אבטחת מערכות סייבר-פיזיות אתגרים ייחודיים, ולכן המפתח להעצמת הלקוחות שלנו הוא גישה ארוכת טווח שבה אנו משמשים שותפים אסטרטגיים בתהליך אבטחת המערכות שלהם. אני מצפה להמשיך להעצים את בסיס הלקוחות בקלארוטי ולסייע ללקוחות שלנו להגיע לשיאי הצלחה גבוהים יותר".

קבוצת אמן הודיעה על מינויה של אולגה גנקין למנכ"לית אשנב מערכות מידע, המספקת פרונות ניהול ידע. גנקין תחליף את אורי אפשטיין, אשר הקים את החברה וניהל אותה מאז יום הקמתה במשך 27 השנים האחרונות. אפשטיין ימשיך ללוות את אשנב כיועץ טכנולוגי ואסטרטגי. גנקין, שכיהנה בעברה, בין היתר, כמנהלת מכירות שרותי התמיכה הטכנולוגיים בחברת יבמ, ולאחרונה כמנהלת השותפים העסקיים בחברת פורטינט, מביאה איתה יותר מ-20 שנות ניסיון בעולם תשתיות מערכות המידע, כולל ניסיון ניהולי רב ומקצוענות חסרת פשרות בתחומי השירות והטכנולוגיה. גנקין אמרה לרגל מינויה, כי ״הרבה אתגרים חדשים עומדים לפנינו. שנת 2024 היא שנת מפנה, שנה של שינוי והתפתחות של מגמות חדשות בשוק וטכנולוגיות, שמביאות איתן אתגרים חדשים שארגונים צריכים להתמודד מולם. כחלק מהגידול וההתפתחות של חברת אשנב מערכות מידע מקבוצת אמן, אני מתכננת להשקיע בפיתוח העובדים, בפיתוח של שירותים מנוהלים חדשים ובהרחבה של תחומי הפעילות. אני בטוחה שכחלק מקבוצת אמן יש לנו היום את הכלים והיכולות לעשות מהפכה, ואנו נעשה זאת בצורה אחראית ומקצועית על מנת לתת ללקוחותינו את המעטפת הכי טובה ובטוחה עבורם".

בנוף ההולך והמתעצם של מתקפות סייבר על ארגונים, נקיטת פעולות הגנה אקטיביות הינה פעולה הכרחית. CWG (ר"ת CyberWallGlobal), חברת אבטחת סייבר ישראלית, מגדירה מחדש את גישת האבטחה הארגונית עם מתודולוגיית '5 Stop Shop', שבנתה החברה בעקבות מסקנות משלל שירותי סייבר אותם היא מציעה ללקוחותיה. חבילה מקיפה זו שמה לה למטרה לספק ל-CISO ראייה הוליסטית של מצב האבטחה בארגון שלו, על ידי שילוב של חמישה שירותים חיוניים, המכסים רבדים שונים ומגוונים של אבטחת מידע אליהם נדרשים עובדי הארגון, על שלל תפקידיהם ותחומי אחריותם. לדברי איתי יפה , CTO בחברת CWG , "לאחר בחינה מקיפה של מגוון שירותים אותם אנו מספקים לעשרות רבות של ארגונים, מהגדולים במשק הישראלי, החלטנו לרכז יחד חמישה שירותים עיקריים, אותם סימנו כהכרחיים עבור ארגונים בגודל בינוני-גדול, וככאלו היכולים לספק להם מעטפת רחבה, משתלמת וחזקה שתגרום לעובדים להבין טוב יותר את הסיכונים הרלוונטיים ספציפית לסוג הארגון בו הם נמצאים, וגם לפעול בדרך שתוכל להפחית משמעותית את ההסתברות 'ליפול' למתקפות סייבר ודלף מידע". חמשת השירותים הנכללים בחבילת ה-'5 Stop Shop' מתבצעים על פני שבוע שלם וכוללים: סימולציית תקיפה אינטראקטיבית, הכשרה של צוות טכני ו-SOC, הדרכת פיתוח מאובטח – SDLC, הדרכות לשדרת הניהול, וכל זאת יחד עם יום הכשרה למודעות עובדים – הכל תחת אותה מטריה. הדגשת הגישה ההרמטית השער הראשי – עובדי הארגון – כאשר ארגון בוחר לשלב סימולציות של תוכנות כופר ודליפות נתונים, המותאמות אליו, הוא מקנה לעובדיו ו/או לצוות ה-SOC שלו, באמצעות מסקנות הסימולציה, יכולות ערנות ותגובה אקטיביות, ובזמן אמת, למתקפות המבוצעות באמצעות החדרת תוכנות כופר והתקפות דליפות נתונים. במסגרת הסימולציה נבחנים מנגנוני ההגנה על עמדות הקצה, כמו גם ערנות ותגובת צוות ה-SOC, שתפקידו להגיב לאירועים אלה. התהליך מבוצע באמצעות כלי, פרי פיתוחה של חברת CWG, כשהמטרה של סימולציה מסוג זה היא לזהות נקודות תורפה כלשהן בהגנות הארגון ולספק המלצות לשיפורן. השער הנסתר – מפתחים וצוות והצוות טכני – לצד סימולציה זו, צוות הפיתוח של הארגון וצוות אבטחת המידע שלו יעברו הדרכות אודות יצירת תוכנות מאובטחות התואמות את הסטנדרטים ואת כללי האבטחה לכתיבת הקוד, היכרות עם עולם ה-SSDLC והיכן הוא פוגש את הצוות בעבודה השוטפת, והדרכת אבטחת מידע בעולם האפליקציות תוך כדי שילוב דוגמאות מהעולם האמיתי. בהמשך הפעילות מתקיים יום סימולציות תקיפה אינטראקטיביות לצוות הטכני ואנשי אבטחת המידע. מדובר על יום תיאורטי ומעשי בו תוצגנה ב-Live מספר תקיפות סייבר משמעותיות נפוצות כגון: XSS, CSRF, SQLI, ומעקף הרשאות. אלו מתקפות נפוצות מאוד על מוצרים, שמוטמעות בארגונים רבים ומסבות נזקים כספיים רבים לחברות. לאחר ההצגה, העובדים יקבלו גישה למעבדות "חיות" ויתרגלו בזמן אמת את המתקפות שנלמדו. ההכשרה מותאמת לצרכים ולכישורים של העובדים, כדי להבטיח שהם ישארו מעודכנים באיומים האחרונים ובשיטות העבודה המומלצות. השער למידע הרגיש ביותר – הנהלת הארגון – שדרת הניהול מחזיקה לעיתים קרובות מידע רגיש מאוד על גבי תחנות הקצה של חבריה, ולכן הגישה צריכה להיות מותאמת גם לקבוצת עובדים אלו. חברי ההנהלה יעברו יום הדרכה בנושא "מודעות למנהלים אודות איומי סייבר". סוג הדרכה זה מציג מקרים ודוגמאות מותאמים לאיומים אודות מתקפות סייבר מוכוונות צוות הנהלה, ומכסה בדרך כלל נושאים כגון מתקפות נפוצות בחודשים/שנים האחרונות ופשעי סייבר (דיוג, תוכנות זדוניות, אבטחת סיסמאות ובטיחות מקוונת). לסיכום, ככל שאיומי הסייבר נעשים מתוחכמים יותר, פתרון ה-'5 Stop Shop' של חברת CWG מסתמן כמגדלור של אבטחת סייבר יזומה. על ידי שילוב שירותים ותובנות חיוניים, ארגונים יכולים כעת לנווט בנוף הסייבר המורכב ולבחון בראייה של 360 מעלות את מצבת ההגנה הקיימת שלהם. CWG  הינה חברת טכנולוגיות ושירותי סייבר מובילה, עם התמקדות בשירותי בדיקות Red – Teaming, IR, OSINT ,Cloud security & web application/mobile pen testing. החברה מביאה את מחקר האבטחה, הטכנולוגיות ומהנדסי האבטחה המובילים בתעשייה, כדי ליצור את חברת בדיקות החדירה הטובה ביותר בישראל.

קרן הון-הסיכון רד דוט (Red Dot Capital Partners) השלימה סגירה ראשונה של קרן שלישית, שמיועדת להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמת. הקרן כבר קיבלה התחייבויות משקיעים בסך כולל של 200 מיליון דולר, והיא בוחנת בימים אלה השקעות ראשונות. המטרה היא שהסכום הכולל של הגיוס יגיע לרבע מיליארד דולר. רד דוט מובילה השקעות בחברות עם הכנסות של 1-5 מיליון דולר, לרוב בסיבובי A-C. הקרן משקיעה בכל תחומי תעשיית הטק הישראלית, מלבד עולמות הרפואה, המכשור הרפואי, הפרמצבטיקה והביו-טק. השותפים ברד דוט הם יורם אורון (שותף מייסד), יניב שטרן (שותף מייסד), ברק סולומון (שותף מנהל), אטד פלד ודניאל ארדון ברץ. משקיעיה מגיעים בעיקר מדרום מזרח אסיה, יפן, אירופה וארצות הברית. הקרן הראשונה של רד דוט, בסך של 151 מיליון דולר, גויסה ב-2016, ופיצ'בוק ו-Cambridge Associates דירגו אותה ב-5% העליונים של קרנות הון-הסיכון בעולם בשנה זו. הקרן השנייה, בסך של 217 מיליון דולר, גויסה ב-2020, וברד דוט אומרים שמשקיעיה כבר ראו החזרים ראשונים. בנוסף לקרנות הדגל, מנהלת רד דוט קרן Opportunity בסך של 76 מיליון דולר, שגויסה ב-2022 עבור השקעות המשך בחברות פורטפוליו בלבד. בין החברות שבוצעו בהן השקעות בולטות מהקרנות הקודמות נמנות: Global-e, שהונפקה בנאסד"ק ב-2021 ונסחרת כיום בשווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר; ארמיס, שנרכשה על ידי אינסייט פרטנרס וקרן ההשקעות של גוגל ב-1.1 מיליארד דולר; גרנולייט, שאינטל קנתה אותה ב-650 מיליון דולר; וכן קוואנטום מאשינס, טריגו, EverC וחברות אחרות. שטרן אמר כי "אנחנו ממשיכים להשקיע ביזמים חזקים גם בתקופה זו. בשנים האחרונות בנינו קשרים עסקיים משמעותיים בשווקים באסיה, כולל במדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל. אנחנו מאמינים שקשרים אלה חשובים מאי פעם ויכולים לתת רוח גבית חזקה לחברות טק ישראליות. יש לקרן משקיעים גם מארצות הברית, אמריקה הלטינית ואירופה, והם מאפשרים לנו לעזור לחברות בשווקים נוספים".