הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, הפנים והמדע של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), אישרה לפני ימים אחדים את הארכת הצו לשימוש בטביעות אצבע במאגר הביומטרי לתקופה של חצי שנה. זאת, בניגוד לדרישת נציגי הממשלה, שביקשו להאריך את הצו בשנה וחצי. ח"כ מילביצקי דרש מנציגי הממשלה להביא לדיונים במושב החורף של הכנסת הצעת חוק סופית, שמסדירה את השימוש הזה. "ההארכות החוזרות ונשנות בכל פעם אינן דרך מתאימה ונכונה. אנחנו לא רוצים לשבור את הכלים ולכן הארכנו הפעם, אבל אנחנו לא מרגישים נוח עם ההליכים", אמר ח"כ מילביצקי. כבר ב-2017 נקבע כי יש למחוק את טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי, אולם הרשויות האחראיות לא נערכו לכך מבחינה טכנית, ולכן שרי הפנים חתמו על צווים שמאריכים את השימוש בטביעות אצבע – בתחילה לחמש שנים, ולאחר מכן לתקופות נוספות. לכך נוסף עוד אתגר, שאיש לא צפה: המלחמה, שהביאה לכך שגורמי ביטחון ביקשו טביעות אצבע מהמאגר לצורך טיפול בנפגעים. החוק הקיים לא נותן מענה למצבים כאלה ובתחילת המלחמה הכנסת חוקקה הוראת שעה שמאפשרת לעשות זאת. "הופכים את הכנסת לחותמת גומי" עמיר אריהן, ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי, אמר בדיון שהגוף שמרכז את עבודת המטה לקראת חקיקת הקבע בנושא הוא המועצה לביטחון לאומי, ועדיין אין צפי מתי בדיוק זו תסיים את המלאכה. "ייקח לנו בערך עד אמצע 2025 להיערך להוראת קבע, ללא קשר למלחמה. במקביל וללא כל קשר, המלחמה הדגישה את הצורך במאגר מבוסס טביעות אצבע", אמר. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) נמנע בהצבעה ולפני כן אמר: "אתם הופכים את הכנסת לחותמת גומי, כי בהיעדר הסכמה שלנו לא תהיה למדינה אפשרות לגשת למאגר, והאופן שבו הדברים מבוצעים בעייתי ביותר". עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, היועצת המשפטית של הוועדה, ציינה ש-"כבר ארבע שנים שדנים בנושא, והפרספקטיבה הרחבה קיימת. צריך לקבל החלטה מהותית לגבי טביעות האצבע במקום להאריך את ההסדר בצווים". היא פנתה לנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון ואמרה: "אם חלו שינויים בעניין, תעשו עבודת מטה ותביאו אותם בפני הוועדה, כהצעת חוק".

מאת עמי בן ארוש   בחירת מערכת ניהול תוכן (CMS) היא צעד משמעותי עבור כל ארגון השואף לנהל את התוכן הדיגיטלי שלו בצורה יעילה. עם שפע של חלופות, תהליך הבחירה עלול להיות מאתגר. ננסה לפשט את התהליך על ידי הדגשת הגורמים העיקריים שיש לקחת בחשבון. החל מהבנת דרישות העסק שלך ועד להערכת קלות השימוש, סקלביליות ויכולות אינטגרציה, מדריך זה יעזור לך לקבל החלטה מושכלת. דרישות עסקיות – בחירת מערכת ניהול התוכן (CMS) הנכונה מתחילה בהבנה ברורה של הדרישות העסקיות.  נתחיל בהגדרת מטרות הארגון עבור המערך הדיגיטלי שלו. האם אנחנו בונים פלטפורמת Ecommerce, בלוג, מגזין דיגיטלי או אתר שיווקי ארגוני? לכל סוג אתר יש מאפיינים ייחודיים. אתר מסחר אלקטרוני דורש תכונות ניהול מוצרים וסל קניות ידידותי, בעוד שבלוג נותן עדיפות לנוחות יצירת תוכן וכלים לקידום במנועי חיפוש ולפיצ'רים חשובים נוספים, כגון ניהול סוגי משתמשים, תמיכה רב לשונית, יכולותSEO  ותזמון תוכן. על ידי הגדרה ברורה של צרכים אלה, נוכל לסנן אפשרויות CMS שאינן מתאימות, ולוודא שהמערכת שנבחר תומכת ביעדי הארגון ובצמיחה שלו לטווח ארוך. הערכת קלות השימוש – בבחירת מערכת ניהול תוכן  קלות השימוש היא גורם מכריע. מערכת ידידותית למשתמש מבטיחה, שגם חברי צוות טכניים וגם לא טכניים יוכלו לנהל ולעדכן תוכן בקלות וביעילות. אלמנטים מרכזיים שכדאי לבחון כוללים ממשק אינטואיטיבי וכלי עריכת תוכן חזקים כמו עורכיWYSIWYG . תכונות אלו מאפשרות למשתמשים ליצור ולשנות תוכן מבלי להזדקק לידע בתכנות. חומרי הדרכה ותיעוד מקיפים המסופקים על ידי הספק יכולים להפחית משמעותית את עקומת הלמידה, מה שמקל על הצוות שלכם להתחיל לעבוד במהירות. מתן עדיפות לקלות השימוש משפר את הפרודוקטיביות ומייעל את משימות ניהול התוכן. מדרגיות (סקלביליות) וגמישות – מדרגיות מבטיחה שמערכת ניהול התוכן שלנו תוכל להתמודד עם יותר תנועה, יותר תוכן ויותר משתמשים ככל שהארגון שלנו גדל. גמישות מאפשרת התאמה אישית ואינטגרציה עם כלי צד שלישי שונים. ארכיטקטורה מודולרית היא יתרון, ומאפשרת לנו להוסיף או להסיר תכונות לפי הצורך. אדפטיביות זו חשובה במיוחד עבור עסקים החווים צמיחה מהירה או שינויים תכופים. יכולות אינטגרציה – בחירת מערכת ניהול תוכן שמשתלבת היטב עם המערכות הקיימות שלנו היא קריטית. מערכת CMS טובה צריכה להתחבר בצורה חלקה למערכות הליבה, CRM ועוד. היכולת להשתלב עם יישומי צד שלישי, כגון תוספים למדיה חברתית ופתרונות מסחר אלקטרוני, מרחיבה את הפונקציונליות של ה-CMS ללא צורך בפיתוח מותאם אישית משמעותי. תמיכה ב-API  היא חיונית, ומאפשרת למפתחים ליצור פתרונות מותאמים אישית המותאמים לצרכים הארגוניים. תכונות קידום אתרים (SEO) – מערכת ניהול תוכן התומכת ב-SEO בצורה יעילה יכולה לשפר משמעותית את נראות האתר שלנו ואת דירוגו במנועי החיפוש. תכונות שכדאי לחפש כוללות את היכולת להתאים אישית תגי מטא, ליצור כתובות URL ידידותיות לקידום אתרים ולייצר מפות אתר.  בנוסף, תמיכה בעיצוב רספונסיבי מבטיחה שהאתר שלנו יפעל היטב במכשירים ניידים, שהוא גורם דירוג עבור מנועי חיפוש. פלטפורמות CMS מסוימות מציעות כלים מובנים או תוספים לטיוב מילות מפתח וטקסט חלופי לתמונות, מה שעוזר לשמור על פרקטיקות מומלצות עבור SEO. שיקולי אבטחה – אבטחת מידע צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. מערכת CMS מאובטחת מגינה על אתר האינטרנט מפני איומים כגון פריצות, השחתה, דליפות נתונים והתקפות תוכנות זדוניות. נחפש פיצ'רים כמו אימות דו שלבי, בקרת גישה המבוססת על תפקידי משתמשים והצפנת נתונים. עדכונים ותיקונים שוטפים הם קריטיים לטיפול בפגיעויות ולהגנה מפני איומים חדשים. בנוסף, נוודא שמערכת ניהול התוכן עומדת בתקני התעשייה כמו GDPR כדי להגן על פרטיות המשתמש. מתן עדיפות לאבטחה לא רק מגן על אתר האינטרנט, אלא גם בונה אמון עם המשתמשים. TCO – בבחירת מערכת ניהול תוכן חיוני להעריך את עלות הבעלות הכוללת (TCO). זה כולל לא רק את דמי הרישוי הראשוניים, אלא גם עלויות עבור יישום, התאמה אישית, אינטגרציה, תחזוקה ותמיכה. יש לקחת בחשבון גם הוצאות נוספות כגון שירותי אירוח, אמצעי אבטחה ושילובים נחוצים במערכת. בעוד שפלטפורמות CMS מסוימות עשויות להיראות חסכוניות במבט ראשון, הן עלולות לגרור עלויות גבוהות יותר לטווח ארוך עקב עדכונים תכופים או צורכי התאמה אישית נרחבים. ביצוע ניתוח עלויות יסודי מבטיח שה-CMS הנבחרת תתאים לתקציב שלכם, תוך תמיכה בצמיחה עתידית ובדרישות התפעוליות של הארגון. תמיכה מהקהילה – זמינות של תמיכה קהילתית היא קריטית. אקוסיסטם חזק מבטיח שניתן יהיה לפתור בעיות במהירות, תוך מזעור זמן השבתה ושמירה על זמינות האתר. נחפש פלטפורמות CMS המציעות תיעוד מקיף, הדרכות ואפשרויות תמיכה. בנוסף, קהילת משתמשים פעילה יכולה לספק ידע משותף, טיפים לפתרון בעיות ומגוון רחב של תוספים ותבניות. פלטפורמות קוד פתוח כמו וורדפרס ואומברקו נהנות מתרומות נרחבות מהקהילה, מה שמגביר את חוויית המשתמש הכוללת ואת הפונקציונליות של הפלטפורמה. לסיכום, בחירת מערכת ניהול תוכן (CMS) מתאימה היא צעד מכריע לניהול תוכן דיגיטלי יעיל. נתחיל בהבנת הצרכים העסקיים, כולל מטרות ותכונות חיוניות. נעריך את קלות השימוש ונוודא שהיא תואמת את הכישורים של הצוות. ניקח בחשבון מדרגיות וגמישות כדי להתאים לצמיחה עתידית. יכולות אינטגרציה עם מערכות קיימות ותכונות SEO חזקות הן גם חשובות. ניתן עדיפות לאבטחה כדי להגן על הנתונים. לקבלת שירותי ייעוץ והטמעה מקצועיים, אתם מוזמנים לפנות לפינטק דיגיטל – מומחים לפתרונות CMS המותאמים לצרכים שלכם.   הכותב הוא מנכ"ל משותף בפינטק דיגיטל.

באחרונה נערך במלון קיבוץ לביא אירוע סיום קורס יישומי סמארטפון לגיל השלישי, במסגרת פרויקט "קהילה לדורות", בתמיכת ג'וינט אשל ובשיתוף עמותת מחשבה טובה. בקורס השתתפו תלמידים ותיקים, אשר פונו מבתיהם בישובי המועצה האזורית מבואות חרמון. בקורס נלמדו תוכנות, אפליקציות וכלים טכנולוגיים כמו: יומן גוגל, צילום, Gmail, ווטסאפ ועוד כלים יישומיים שמאפשרים לאנשים בגיל השלישי יכולות תקשורת עם בני משפחתם. אורח הכבוד באירוע הסיום היה ראש מועצת מבואות חרמון, בני בן-מובחר, שאמר: "אנחנו רוצים לראות את התושבים שלנו ואת הקהילה שלנו חזקים, ולראות את כולם בבית. אני שמח על ההזדמנות של ההעשרה החשובה שיזמה עמותת 'מחשבה טובה', להעביר שיעורים וחיבור לטכנולוגיה מתקדמת ולחיבור ותקשורת עם האהובים שלכם". משתתף התוכנית, אבנר שפירא, בן ה-81, ציין: "שמחתי להגיע ללמוד את התכנים המעולים, וכמה שחשבתי שאני יודע ומכיר את הסמארטפון שלי, הבנתי שיש לי עוד הרבה ללמוד. כיף גדול שחושבים עלינו". אלון ארצי, מנהל פעילות מחוז צפון במחשבה טובה: "זכות גדולה עבורנו לבוא אליכם ולהעניק קצת מהידע שלנו על העולם הטכנולוגי. הכלים שלמדתם בתוכנית יאפשרו לכם לנהל את חייכם ביעילות, לתקשר עם בני משפחותיכם, רחוקים כקרובים, ויעזרו גם לשמר זיכרונות".

כל ארגון שואף לתת מענה מיטבי ללקוחות שלו, ולתחזק מוקד שירות שמתהדר במענה אישי ואיכותי, תוך זמן קצר. אולם, גם ב-2024 נראה שמוקדי השירות מתמודדים עם אתגרים שונים, שאינם מאפשרים להם לעמוד בציפייה של הלקוחות, ולהישאר רווחיים. מהם הגורמים שמקשים על מוקדי השירות? למה רובנו כבר לא מתקשרים כדי לקבל שירות, אלא מעדיפים פנייה דיגיטלית? וכיצד ארגונים יכולים לחסוך במשאבים ולנהל תקשורת רציפה ופרסונאלית עם לקוחות בטלפון, בווטסאפ, ב-SMS, בצ'אט, בפייסבוק ובכל ערוץ דיגיטלי אחר?   פגשנו את יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו (Twilio) בקבוצת אמן לריאיון, ולמדנו כיצד פתרון של מערכת דיגיטלית עכשווית מספק מענה למוקדי השירות העתידיים, בדומה למה שקורה בחברות הגדולות בעולם. יניב, ספר לנו איך נראה כיום מוקד שירות גדול בישראל? "ב-30 השנים האחרונות העולם הטכנולוגי איפשר למוקדי שירות בארגונים שימוש במספר טכנולוגיות נפרדות במקביל – מרכזייה, מערכת IVR, מערכת לתקשורת כתובה, שירותי הקלטה, חייגן, וידיאו, בוטים חכמים, צ'אט, רשתות חברתיות ועוד. מצב זה יצר קושי רב לסנכרן בין טכנולוגיות אלה. הבעיה היותר גדולה מתחילה כשלא קיים סנכרון בין ערוצי התקשורת השונים והמידע ביניהם. כלומר, נציג שהתכתב עם לקוח בצ'אט בעבר ומשוחח איתו כעת טלפונית, לא יוכל להתעדכן בהיסטוריית הפניות של אותו לקוח, להבין מה סטטוס הפנייה ולהעניק לו שירות מותאם. זהו בעצם מצב של חוסר תקשורת בין ערוצי השירות, אשר מאלץ את מוקדי השירות לעבוד קשה יותר ולבזבז זמן ומשאבים רבים". ומה לגבי העלויות במוקדי השירות? איפה נמצא 'הכסף הגדול'? "זה אולי יישמע מפתיע, אבל העלות הגדולה ביותר של מוקדי השירות אינה הטכנולוגיה, אלא דווקא כוח האדם… כיום סדר גודל של כ-80%-70% מופנים לתחום זה. לצערי, הרוב המוחלט של הארגונים עדיין מנהלים את המוקד הטלפוני והמוקד הטקסטואלי בנפרד, דבר שמוביל לבזבוז של 20%-25% יותר משאבים". למה לדעתך עלויות כוח האדם גבוהות כל כך? "יש לזה כמה סיבות. הראשונה נעוצה בצורך להכשיר ולהדריך את נציגי השירות כך שיהיו וורסטיליים, ויוכלו לעבוד על מערכות הטכנולוגיה הטקסטואליות והקוליות שנמצאות בשימוש המוקד. מעבר לזה, חשוב להבין שמשך זמן העבודה הממוצע של נציג שירות עומד על 6-9 חודשים. זאת אומרת שארגונים משקיעים לא מעט גם בגיוס שוטף של עובדים חדשים למוקד, שגם אותם צריך ללמד כיצד לעבוד על המערכות השונות". מה השתנה באופן שבו אנו צורכים שירות? "האמת היא שהרבה מאוד השתנה, כמעט הכל… כיום, במקום להתקשר, רובנו נעדיף לפנות למוקד שירות דרך אחד הערוצים הדיגיטליים – ווטסאפ, צ'אט, אתר, פייסבוק וכדומה. במצב הזה, שבו קיימת הפרדה בין המוקד הטלפוני לדיגיטלי, מוקדי השירות לא עומדים בציפייה של הלקוחות, ואינם מסוגלים לספק חוויית שירות רציפה ואישית ללקוח". מה יכולים לעשות מוקדי שירות שמעוניינים לספק מענה מהיר, איכותי ואישי? "לבחור ב-טוויליו ????. היתרונות ללקוח ברורים: שילוב של כלל הערוצים יחד במערכת אחת!!! מה שמוביל לחוויית שירות רציפה, עקבית ומותאמת אישית. בכל פנייה למוקד השירות, נציג השירות יודע בדיוק במה מדובר ויכול להציע ללקוח מענה מדויק לצורך שלו. אני גאה לומר שעשינו כברת דרך עצומה בשנים האחרונות, בכך שאנו מתווים את המהפכה המודרנית בעולם מוקדי השירות". ספר לנו על ההשפעה של טוויליו על מוקדי שירות בארגונים "העובדה שאותו נציג יכול לתת מענה ללקוחות במגוון אמצעי תקשורת, באמצעות מערכת אחת בלבד ובלחיצת כפתור, מקטינה את הצורך של ארגונים בהכשרות לנציגים, ומאפשרת חסכון של כ-25% מכוח האדם במוקדי השירות, כאשר אותו נציג יכול לתת מענה במגוון ערוצים במקביל. זוהי השפעה קרדינאלית, שמייצרת מציאות חדשה שהשוק לא הכיר, והעובדה שהפעילות צומחת במאות אחוזים כבר שנה שנייה ברציפות, רק מעידה ומדגישה כמה זה היה חסר עד כה. לקוחות טוויליו – כגון: פפר בנק, One-Zero, מייטרוניקס, בזק בינלאומי ועוד – משתמשים ביכולות הטלפוניה והדיגיטל כמקשה אחת, ומדגימים הלכה למעשה את הגישה שאותה הזכרתי קודם".

זירת הקריפטו חוותה אירוע משמעותי, כשמשרד האוצר האמריקני ורשויות המס האמריקניות, ה-IRS, הודיעו בסוף השבוע כי הידקו את הרגולציה על התחום והשלימו את קביעתן של תקנות הנוגעות לדרישות דיווחי מס עבור ברוקרים ולעוסקים במכירות והחלפות של נכסים דיגיטליים. המהלך הזה, שלמעשה ישא פרי רק החל מ-2026 (אז ידווחו המשקיעים על 2025), מגיע אחרי ששוק מטבעות הקריפטו צמח באופן מהיר וזכה לאימוץ מוגבר במיינסטרים, דבר שחייב את הרשויות לנסח הנחיות ברורות יותר לדיווחי המס על קריפטו, וכן לאכיפתם. לפי הדיווחים במדיה האמריקנית, על ידי קביעת דרישות דיווח ברורות לברוקרים, משרד האוצר ו-IRS עושים מאמץ לטפל במורכבות התחום, וכן להגברת השקיפות בדיווחי המס הכרוכים בו. לתקנות החדשות, על אף שנקבעו וחלות רק בארה"ב, יכולה להיות השפעה מהדהדת על כלל התחום בכל רחבי העולם. ????Another blow to #Crypto the government will always get their cut. U.S. Department of the Treasury and IRS will propose regulations for crypto tax reporting. The 2021 federal infrastructure bill has prompted the two agencies to unveil the regulations for taxation of… pic.twitter.com/FNFzZxaFlo — Armando Bennett (@Tesla_Armando) September 1, 2023 מה כוללות התקנות? הפרטים המרכזיים של התקנות הסופיות כוללים את הדרישה מבורסות וברוקרים העוסקים בסחר במטבעות קריפטוגרפיים לדווח, החל משנת 2026, על התמורה ברוטו שהייתה להם ממכירת נכסים דיגיטליים, עבור כל המכירות בשנת 2025. בנוסף, החל בשנת 2027 המתווכים יחויבו גם לדווח מידע על בסיס המס עבור נכסים דיגיטליים מסוימים, בכל הקשור במכירות ב-2026. תקנות אלו תואמות חקיקה אמריקנית בשם 'חוק ההשקעות בתשתיות ותעסוקה' (Infrastructure Investment and Jobs Act) שהוא חוק דו-מפלגתי, שמטרתו לשפר את הציות לתקנות המס גם בזירת הנכסים הדיגיטליים. יצוין כי ה-IRS לא ידרוש דו"חות על מכירה של Stablecoin וכן קבע סף דיווח שנתי של 600 דולר על רכישת נכסי NFT. The US will introduce a tax regime for #crypto starting in 2025 and delay rules for non-custodians ???????? The IRS will not require reporting on most regular stablecoin sales, and will also set a $600 annual threshold for NFT proceeds. Source: @CoinDesk pic.twitter.com/rqTE5jOD51 — Web3_Vibes (@W3Vibes) June 29, 2024 ההחלטה ליישם תקנות אלו נובעת מהכרה של הרשויות במשמעות ההולכת וגוברת של שוק הנכסים הדיגיטליים, שכבר ניתן להבין שהוא כאן כדי להישאר, ובצורך להבטיח דיווחי מס מדויקים בתחום המתפתח. ממלאת מקום עוזרת מזכירת מדיניות המס האמריקנית, אביבה ארון-דין, הדגישה את חשיבותן של תקנות אלו במתן גישה טובה יותר לתיעוד לנישומים ולמס הכנסה. לדבריה, הדבר יאפשר הגשת דיווחי מס קלה יותר וצמצום תופעת העלמות המס על ידי משקיעים עשירים. התקנות החדשות הללו הן גם תגובה למורכבות ההולכת וגדלה של ביצוע עסקאות במטבעות דיגיטליים, כפי שמעידות ההתפתחויות האחרונות בתחום הקריפטו. אירועים כמו קריסת בורסת FTX – עקב הונאת משקיעים בהם הורשעו קברניטיה – וחששות סביב התנהלות "בעייתית" בלשון המעטה של בורסות כגון בינאנס (Binance) – שבעליה נכלא אחרי שהודה בכך שסייעה להלבנת הון עבור ארגוני פשיעה וטרור, בין השאר – הדגישו את הצורך בפיקוח ממשלתי משופר ובהחלת אמצעים רגולטוריים שיסייעו לשמור על שלמות השוק ולהגן על האינטרסים של המשקיעים. דני ורפל, נציב מס ההכנסה האמריקני. צילום: אתר ה-IRS נציב מס ההכנסה האמריקני, דני ורפל, הדגיש כי התקנות שנקבעו כעת עוצבו על ידי משוב שמקורו ביותר מ-44,000 הערות ציבוריות שהתקבלו על התקנות המוצעות. הדרישות המפורטות בתקנות אלה ידווחו בטופס 1099-DA שייצא בקרוב, וצפויות למלא תפקיד מכריע בקידום דיווחי מס מדויקים בהרבה אודות עסקאות בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "סקרנו אלפי הערות ציבוריות ואנו מאמינים שההנחיות החדשות נותנות מענה לחששות, תוך איזון בין אתגרי היישום בתעשייה וסגירת פערי המס הקשורים לנכסים דיגיטליים". ורפל הוסיף ואמר כי "התקנות הללו מהוות חלק חשוב מהמאמץ הגדול יותר על עמידה במס של יחידים בעלי הכנסה גבוהה. עלינו לוודא שלא נעשה שימוש בנכסים דיגיטליים להסתרת הכנסה חייבת במס, והתקנות הסופיות הללו ישפרו את זיהוי אי הציות במרחב הסיכון הגבוה של נכסים דיגיטליים. המחקר והניסיון שלנו מראים שדיווח של צד שלישי משפר את התאימות. בנוסף, תקנות אלו יספקו למשלם המסים מידע נחוץ, אשר יפחית את העומס ויפשט את תהליך הדיווח על פעילות הנכסים הדיגיטליים שלהם". יישום תקנות אלו מהווה צעד משמעותי, כך מקווים ברשויות האמריקניות, לקראת סגירת פער המס הקשור בנכסי הקריפטו, והבטחת עמידה בחוקי המס הקיימים גם בתחום האלטרנטיבי והחדשני.

ענף חוות השרתים תופס תאוצה בשנים האחרונות, ויותר ויותר ארגונים וחברות מבינים את הצורך והחשיבות של שמירה על התשתיות שלהם והמשך רציפות תפעול המערכות בשעת חירום. אחת החברות המובילות בתחום היא טקטוניק (Techtonic), שייסד גד בנט – מהנדס תוכנה ויזם היי-טק, בעל משרד פטנטים מוביל ומנהל טכנולוגי ועסקי, שעבד במשך כ-15 שנים בשורה של חברות טכנולוגיה בארצות הברית ובאירופה. בנט, שמכהן גם כמנכ"ל החברה, מציין שהיא קיבלה את הסמכת Tier IV עבור חוות השרתים שהיא בונה, שהינה הסמכה בסטנדרט אחר מכל מה שהכיר הענף בישראל עד כה. הדמיה של חוות השרתים של טקטוניק, שנבנית באזור התעשייה בית שמש. צילום: אסף פרץ לדברי בנט, "חוות השרתים שאנחנו מקימים באזור התעשייה בית שמש היא ייחודית ושונה ממה שמוכר כיום בארץ. החווה, שבבנייתה יושקעו מאות מיליוני שקלים, צפויה לשנות את פני ענף חוות השרתים בישראל. המתקן התת קרקעי הגדול, הממוגן מפני פגיעות ישירות של טילים, יתפרס על פני שטח של 15 אלף מ"ר, ותוכנן בקפדנות בכדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות וביטחון. הוא יכלול שני קווי חשמל – קו ראשי וקו גיבוי, בהספק גבוה של 16 MVA. ההסמכה היוקרתית שקיבלנו מאפשרת לבנות את חוות השרתים החדשה ברמות הגבוהות ביותר של אל-כשל, זמינות, תשתיות ויתירות". "Tier IV הוגדר כרמה הגבוהה ביותר של רציפות תפעולית על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לתכנון ובנייה של חוות שרתים ברחבי העולם", אומר אליאל שליידר, שותף מייסד ומי שאחראי על הרכש והרישוי בטקטוניק. חוות שרתים שתשלב אמצעי ביטחון רבי עוצמה לאור המצב הביטחוני המורכב בישראל והתרחישים הרבים שאיתם עתידים המשק והעורף הישראליים להתמודד עולה, כאמור, החשיבות במיגון מקסימלי עבור חוות השרתים בישראל. בנט מספר כי חוות השרתים בבית שמש תשלב אמצעי ביטחון רבי עוצמה, ותהווה אתר מוגן נגד איומים מלחמתיים, דוגמת פגיעה ישירה של טילים, שגם אם תתרחש – היא לא תוכל להשבית את המתקן. לדבריו, "אמצעי המיגון החדשניים יספקו רמת מיגון חסרת תקדים בענף חוות השרתים הפרטיות בישראל – דבר שהוא הכרחי במדינה שמתמודדת עם סיטואציות ביטחוניות מורכבות אחת לכמה שנים". בנט מוסיף כי "על אף שהמדינה חווה איומים על מתקנים אסטרטגיים, עדיין יש התעניינות רבה בקרב חברות בין לאומיות בחוות השרתים שלנו. ייתכן שעל אף התקופה והאיומים, עדיין ישראל הינה המדינה היציבה ביותר במזרח התיכון לשמירה על הנכס היקר ביותר שיש לחברות טכנולוגיות".

מיקרוסופט (Microsoft) שלחה סבב הודעות שני, חדש, לעוד לקוחות שלה ובו הזהירה אותם כי קבוצת האקרים רוסית השיגה גישה לרשומות המייל שלהם. הפריצה התרחשה בסוף נובמבר 2023, והענקית מרדמונד זיהתה אותה ב-12 בינואר השנה. היא פרסמה את היקף תקרית הסייבר במרץ 2024, ואז מסרה כי הקבוצה, הפועלת בחסות הקרמלין, השיגה גישה לכמה חשבונות דוא"ל של תאגידים, כהמשך לגישה שהושגה ל"בכירה בהנהלת החברה שלנו, חברי צוות אבטחת הסייבר, פונקציות משפטיות ואחרות". דובר של מיקרוסופט אמר בסוף השבוע כי סבב הודעות שני נשלח לארגונים, המוזכרים במיילים אליהם ניגשו ההאקרים הרוסים. חלק מהארגונים הללו כבר קיבלו הודעה לפני כמה שבועות בעקבות החשיפה הראשונית, בעוד שאחרים קיבלו אותה באחרונה. כמה סוכנויות ממשל אמריקניות הושפעו מהאירוע, מה שהוביל לכך ש-CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, הזהירה את אותם גופים פדרליים וקראה להם לאפס את אישורי הגישה שלהם ולערוך ניטור וניתוח של תקשורת הדוא"ל שלהן. מיקרוסופט לא מסרה כמה מלקוחותיה הארגוניים קיבלו הודעות אזהרה שכאלה, בשני סבבי ההתרעות. מיקרוסופט הודיעה במרץ השנה כי קבוצת ההאקרים Midnight Blizzard ("סופת שלג בחצות הליל"), הפועלת בחסות הביון הרוסי, מנסה לפרוץ למערכות שלה באמצעות נתונים שנגנבו בפריצה קודמת, מינואר השנה. ממשיכה לשלוח האקרים מטעמה. רוסיה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock הפרשה הציפה דאגה לאבטחת השירותים והמערכות של מיקרוסופט אנליסטים הביעו דאגה בנוגע לאבטחת השירותים והמערכות של מיקרוסופט, המספקת שירותי דיגיטל ותשתיות IT לממשל בארה"ב. לפי הודעת מיקרוסופט, נצפו עדויות לכך שהאקרים מנסים להשיג גישה לא מורשית למערכותיה. "הניסיונות כללו גישה לכמה ממאגרי קוד המקור והמערכות הפנימיות של החברה. נכון לעכשיו, לא מצאנו כל עדות לכך שמערכות של לקוחות שמתארחות אצלנו – נפגעו", אמרה מיקרוסופט. בחברה הוסיפו כי "קבוצת ההאקרים מנסה לעשות שימוש בסודות שונים שהיא מצאה. עידכנו את המשתמשים המושפעים מהפריצה". לפי החברה, חברי הכנופייה הגדילו והגבירו כמה מההיבטים של המתקפה: כך, למשל, היקף המתקפות מסוג "ריסוס סיסמאות", גדל פי עשרה בפברואר, בהשוואה להיקף בינואר. במתקפה מסוג ריסוס סיסמה, שחקן האיום מנסה להשמיש את אותה סיסמה בכמה חשבונות, לפני שהוא עובר לחשבון אחר. כך, התוקפים יכולים להימנע מזיהוי שלהם. "המתקפה המתמשכת של Midnight Blizzard מאופיינת במחויבות מתמשכת ומשמעותית עם ניצול משאבי תקיפה גדולים, תוך השקעה גם בתיאום המתקפות ובמיקוד של שחקן האיום", אמרה מיקרוסופט. "ייתכן שחברי הקבוצה משתמשים במידע שהשיגו (בעבר) כדי לשפר את יכולת התקיפה שלהם. הפעילות הזו משקפת את מה שהפך באופן רחב יותר לנוף איומים גלובלי – חסר תקדים". בינואר השנה, מיקרוסופט הודיעה כי מיילים של מנהלים בחברה נפרצו על ידי קבוצת האקרים רוסית, אותם זיהתה כחברי קבוצת הביון נובליום (Nobelium), האחראית על הפריצה רחבת ההיקף שבוצעה נגד סולארווינדס (SolarWinds) ב-2020. "בסוף נובמבר האחרון, הקבוצה ניגשה לחשבון בדיקה שאינו פעיל, ומשם השיגה גישה לאחוז קטן מאוד מחשבונות הדוא"ל הארגוניים של מיקרוסופט, כולל מנהלים בכירים ועובדי סייבר – והוציאה כמה מיילים ומסמכים מצורפים". ב-2021 הקבוצה פעלה פעמיים כנגד הענקית מרדמונד. מיקרוסופט לא הייתה הקורבן היחיד של ההאקרים ממוסקבה: בינואר השנה, HPE חשפה כי נפגעה ממתקפה של Midnight Blizzard בשנה שעברה. אנליסטים ציינו כי מיקרוסופט עומדת בפני בדיקה רגולטורית ההולכת וגדלה, על אבטחת התוכנה והמערכות שלה מפני איומים זרים. באירוע נפרד מזה המדווח, קבוצת פריצה סינית פרצה למערכות מיקרוסופט בשנה שעברה וגנבה עשרות אלפי מיילים של ממשלת ארה"ב – ממשרד החוץ. שתי פריצות אלו הובילו לכך שבראד סמית, נשיא מיקרוסופט, אמר ש"החברה עובדת על שיפוץ נוהלי האבטחה שלה… האצנו את הרפורמה בשיטות האבטחה שלה במסגרת תוכנית Secure Future Initiative". In response to cyber threats, Microsoft is prioritizing security over AI, as announced by CEO Satya Nadella. The Secure Future Initiative aims to enhance cybersecurity and integrate security efforts into employee compensation.#responbsibleai #microsoftsecurity pic.twitter.com/uA6CambcIC — Boaz Ashkenazy (@boazashkenazy) June 28, 2024 הרבה שמות לאותה קבוצה? למעשה מיקרוסופט מכנה בשם Midnight Blizzard את קבוצת APT29, הנתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם Cozy Bear ("דובי חמים ונעים"). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה, ולעיתים גם ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי, ה"יורש" של הקג"ב. זמן מה לאחר חשיפת הפריצה לסולארווינדס, קבעו גורמי ביון מערביים כי הקבוצה היא האחראית למתקפת הסייבר הענקית, אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת כמה פעמים. הקבוצה הייתה מעורבת גם בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב במהלך המרוץ לנשיאות ב-2016. במרץ השנה, חוקרי מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל פרסמו פרטים על קמפיין דיוג של הקבוצה, שהתמקד במפלגות פוליטיות מגרמניה. "בהתבסס על ההיסטוריה של הביון הרוסי, הפעילות של קבוצת האיומים הזו מייצגת איום רחב על מפלגות פוליטיות אירופיות ומערביות אחרות, מכל הקשת הפוליטית", מסרו אז החוקרים. #TeamViewer updated their public statement https://t.co/NzzXKIxZUH pic.twitter.com/07UN9L5CnH — Florian Roth (@cyb3rops) June 28, 2024 גם TeamViewer נפרצה בידי Midnight Blizzard יצוין כי גם TeamViewer – המספקת פתרונות גישה מרחוק לשולחן העבודה – הודיעה בשבוע שעבר כי קבוצת Midnight Blizzard התליחה להשיג גישה לרשת הארגונית שלה, באמצעות אישורי עובדים שנפגעו. לפי הצהרה שפרסמה החברה ביום ה', יום קודם לכן, צוות האבטחה שלה זיהה "אי-סדירות בסביבת ה-IT הפנימית של TeamViewer". עם זאת לטענת החברה סביבת המוצר ונתוני הלקוחות שלה לא הושפעו. החברה עדכנה כי פתחה מיד בחקירה ולמען השקיפות תשתף פרטים נוספים ככל שיהיו זמינים. TeamViewer סיפק פרטים נוספים יותר ביום ו', ועדכנה כי צוות האבטחה שלה פועל עם שותפים "24/7" כדי לחקור את המתקפה וכי הוא נמצא בקשר מתמיד עם ספקי מודיעין איומים וכן עם הרשויות הרלוונטיות. TeamViewer, כאמור, קשרה את המתקפה ל-Midnight Blizzard, וכן טענה כי המתקפה "קשורה לאישורים של חשבון עובד רגיל" בתוך סביבת הרשת הארגונית שלה. "בהתבסס על ניטור אבטחה מתמשך, הצוותים שלנו זיהו התנהגות חשודה של החשבון הזה והפעילו מיד צעדי תגובה לאירועים. יחד עם התמיכה החיצונית שלנו בתגובה לאירועים, אנו מייחסים כרגע את הפעילות הזו לשחקן האיום המכונה APT29/Midnight Blizzard", ציינו בחברה שהמשיכה והתעקשה כי "בהתבסס על הממצאים הנוכחיים של החקירה, המתקפה הוכלה בתוך סביבת ה-IT הארגונית, ואין ראיות לכך ששחקן האיום השיג גישה לסביבת המוצר שלנו או לנתוני הלקוחות שלנו". בכתיבת הכתבה השתתפה גלי פיאלקוב

פלייטיקה השיקה באחרונה קמפיין לחודש הגאווה, שמסתיים היום (א'), ובו צילומים של חברות וחברי התא הגאה שלה, LGBTika, תחת הכותרת Proud to be (גאה להיות). הקמפיין הוא חלק משיתוף פעולה של פלייטיקה עם ארגון הנוער הגאה איגי. המצולמים.ות התבקשו להציג את עצמם כמו שהם, לשקף את הזהות שלהן ואת מה שהן גאות בו. "אוסף התצלומים שנוצר ממחיש את מקומו של הפרט בחברה – הן בפלייטיקה והן בחברה הישראלית", נמסר. הקמפיין עסק במשמעויות שונות של גאווה – בזהות המינית, בסטטוס הזוגי, בהיות המצולמים.ות ישראלים.ות, בשירות המילואים, בעבודה בהיי-טק ועוד – כל אחת ואחד לפי בחירתו.ה. מורן מישל דנקנר בקמפיין של פלייטיקה. צילום: מאיר כהן בפלייטיקה אומרים כי "הצלם מאיר כהן היה קשוב לרגשות ולצרכים של המצולמים.ות, והצליח לשחרר מהם.ן הבעות ותחושות אותנטיות ומרשימות. אוסף התצלומים יוצג במהלך השנה במרכז הנוער של איגי, במשרדי פלייטיקה, בערוצי המדיה החברתית של העמותה והחברה, ועוד". בנוסף, פלייטיקה ואיגי קיימו לפני ימים אחדים אירוע במרחב הטרנדי The George בתל אביב, בהשתתפות ידידי העמותה, תורמים ושותפים. האירוע כלל שיחה פתוחה ואמיצה של סטודנטים.ות ובוגרי.ות המכללה התעסוקתית לקהילה הלהט"בית מרשה עם דורין אטיאס, שעסקה באתגרי צעירים.ות להט"בים.ות בסיכון, וכן באפליה נגד צעירות וצעירים גאים מהחברות הערבית, החרדית והטרנסית, ובאתגרים שהם עומדים בפניהם. קמפיין הצילומים נחשף באירוע. מיכאל שלסטוב בקמפיין של פלייטיקה. צילום: מאיר כהן לפלייטיקה יש שיתוף פעולה נרחב עם איגי, והיא אף תומכת במרכז ג'יין אדאמס של העמותה, שמוקם בימים אלה במטרה להעניק מענה טיפולי רגשי-מקצועי לבני נוער וצעירים להט"בים, כמו גם הכשרה ומחקר פסיכו-סוציאלי בתחום. המרכז יציע טיפולים קליניים מסובסדים, סיוע במצבי חירום נפשיים, עזרה במיצוי זכויות, ליווי והדרכת הורים, והכשרות לצוותי רווחה וחינוך ברחבי הארץ. כמו כן, פלייטיקה תומכת במכללת מרשה, מארחת מפגשי הכשרה של איגי ומכירה בהתנדבויות של עובדי החברה בארגון הנוער הגאה. "שנה קשה, במיוחד לבני הנוער מהקהילה הלהט"בית" חן אריאלי, יו"רית איגי, אמרה כי "השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד עבור כל בני ובנות הנוער בישראל, ועל אחת כמה וכמה עבור נוער וצעירים מהקהילה הלהט"בית, שלצד המלחמה נאלצים להתמודד עם עלייה בלהט"בפוביה, הסתרה וחוסר קבלה. המענים הנפשיים והחברתיים שאיגי מציעה הם מצילי חיים, ושיתוף הפעולה עם פלייטיקה יאפשר לנו להמשך לייצר מרחבים בטוחים עבור אלפי בני נוער וצעירים בכל רחבי הארץ". לדברי דקל עובדיה, דירקטור בפלייטיקה ומי שלצד דוד כהן מייזלס ועדי דוידי מוביל את LGBTika, "ה-DNA של החברה שואף לכך שכל אחד ואחת יוכל להציג את דמותו האותנטית בפני הסביבה בדיוק כפי שהוא. המסר שלנו היה מאז ומתמיד פשוט – תהיו נאמנים לאישיותכם ואנחנו נפעל לוודא שהסביבה שלכם מאפשרת ומעודדת זאת. פלייטיקה, ו-LGBTika בפרט, חרטו על דגלם להוביל את האג'נדה של תמיכה בקהילת הלהט"ב בהיי-טק הישראלי ובחברה הישראלית בכלל. שיתוף הפעולה עם איגי הוא צעד טבעי עבורנו וחלק ממארג שלם של פעילויות שאנחנו עורכים במהלך השנה. בשנה שבה נרשם בישראל המספר הגבוה ביותר של מקרי להט"בפוביה ואלימות כלפי הקהילה, חשוב לנו לעמוד לצידה ולתמוך בה ובזכות הבסיסית לשוויון, תוך הקצאת כלים ומשאבים שיסייעו לחברי הקהילה הגאה בשנה מאתגרת זו".