שם החברה: זירו נטוורקס. שנת הקמה: 2019. המייסדים: בני לקונישוק, שמשמש כמנכ"ל החברה, ואמיר פרנקל, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. תחום פעילות: סייבר. זירו נטוורקס, שבני לקונישוק ואמיר פרנקל יסדו ב-2019, מעסיקה מעל 120 עובדים, כ-70 מהם בתל אביב והיתר – במשרדים בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. היא נמצאת בימים אלה במגמת התרחבות ומגייסת עשרות עובדים נוספים. החברה מציעה פתרון מיקרו-סגמנטציה, שמסייע בעצירת מתקפות כופרה. בחברה אומרים כי יישומו לוקח "ימים ולא שנים". זירו נטוורקס מעוניינת להיות מובילת "עידן המגינים" – פרדיגמה חדשה בעולם אבטחת הסייבר, שבה העול לא מוטל יותר על כתפי המגינים, המגיבים לאיומים, אלא על התוקפים, שצריכים להתמודד עם מנגנוני אימות ועם בקרות פרו-אקטיביות של הרשת. ליבת הגישה של זירו נטוורקס טמונה בפתרון מיקרו-סגמנטציה שמגדירים בחברה כ-"רדיקלי בפשטותו". לדבריהם, "מיקרו-סגמנטציה הוכתרה זה מכבר כסטנדרט הזהב החוסמת תנועה רוחבית ברשת. אולם, היא נתפשה היסטורית כמורכבת מדי ליישום בהיקף רחב. זירו נטוורקס הצליחה לשנות תפישה זו באמצעות פתרון 'התקן ושכח', שלא דורש התקנת סוכנים. הפתרון האוטומטי הופך את המיקרו-סגמנטציה סוף סוף לאפקטיבית וקלה ליישום – כפי שמוכיחות הצמיחה של החברה ב-2024 וחוות הדעת של הלקוחות". זירו נטוורקס שילשה אשתקד את ההכנסות שלה, ועל פי הערכות זהירות הן הגיעו לכ-75 מיליון דולר. כמו כן, מספר הלקוחות התאגידיים הגדולים החדשים שלה זינק ב-2024 פי ארבעה, והיא הכפילה את מצבת העובדים בארץ וברחבי העולם. ההערכות הן שהכנסות החברה ימשיכו לצמוח, כי יש לה מוצר מבוקש בשוק ענק.

ענף ההיי-טק נתפש ככזה שמועסקים בו מתכנתים, מפתחים, מהנדסים ויזמים – ההון האנושי האיכותי של מדינת ישראל. בהתאם להגדרות אלו, מנעד מקורות הגיוס לענף זה מגיע לרוב מאזורי חיוג ומקומות גיאוגרפיים מאוד מוגדרים, עם לכאורה דרישות סף של השכלה מתאימה, רצוי רקע צבאי וכמובן – תארים באקדמיה. אלא שבענף, כמו בכל ארגון אחר, עובדים גם בעלי תפקידים לא פחות בכירים וחשובים, כמו מנהלי מכירות ושיווק, או מנהלי כוח אדם ועוד. הם בדרך כלל שקופים, והמעסיקים שבויים בתפישה שכדי למכור מוצר או שירות רצוי שתעבור בטכניון או משהו דומה. זה מתחבר לדיון הרבה יותר רחב של היעדר גיוון במקורות הגיוס בענף. האתגר הוא הריאיון הראשון – לשבור את המחסום הקיים, הן אצל המעסיקים והן אצל המועמדים עצמם. כאלו שמעולם לא למדו לתכנת או לא התקרבו לפקולטות למדעים, ולא מאמינים שהם יכולים להצליח גם בהיי-טק, וגם המעסיקים שלא מתאמצים יותר מדי לתת הזדמנות גם לאלו שלא הגיעו מ-8200. התיאוריה אומרת שאיש מכירות צריך להוכיח שיש לו את הכישורים המתאימים למכור, את כל השאר הוא ילמד תוך כדי עבודה. "יש לי 41 סיפורי הצלחה של בוגרים ובוגרות תוכנית המנטורינג" אחד האנשים שזיהה את האתגר הזה, לפני לא מעט שנים, הוא שחר פרגמניקוב, וכיום הוא מוביל תוכנית הכשרה ומנטורינג לאנשי מכירות שרוצים לעבוד בהיי-טק, בבית ספר שהקים שנקרא SMARTWAY – כניסה חכמה להיי-טק (Smart Entry to High-Tech). פרגמניקוב מזהה את אותם אנשים שיש להם את הפוטנציאל של איש מכירות, בעיקר כאלו שיש להם רצון ורעב להצליח, ואחרי סדרת ראיונות קצרה וממוקדת, הוא מתחיל ללוות אותם במסלול הלא קצר, שבו הוא מכוון אותם. ההכוונה היא בנושאים כמו איך לכתוב קורות חיים, איך ומה לומר בראיונות, שחלקם מבוצעים באמצעות המדיה החברתית, ובעיקר – כיצד ליזום ולא להמתין שיקראו לך, אלא לגרום, בעזרת חשיפה ממוקדת, עקבית, אפילו סיזיפית, שמישהו באיזושהי חברה שלא חלמת על כך שתוכל לעבוד בה, יגיב לך או ייצור קשר. פרגמניקוב מבסס את תהליכי ההכשרה שלו, בין היתר, על סמך ניסיונו שלו, כצעיר שהחל את דרכו בענף המסעדנות והתיווך והגיע להיי-טק לגמרי במקרה בעקבות שיחה עם חבר, ששכנע אותו שלא צריך לסיים טכניון כדי להיות איש מכירות טוב. הוא גם מחבר את הלקוחות שלו עם סיפורי הצלחה של כאלו שעברו אצלו וחייבים לו את השינוי המהותי בחייהם. בשיחה איתו סיפר שבתיק הלקוחות שלו רשומים למעלה מ-500 איש שסייע להם להתקבל לעבודה כאנשי מכירות בהיי-טק, הוא גאה במיוחד באותם אנשים שהגיעו מתחומי עיסוק הכי רחוקים מההיי-טק, ביניהם מלצרים, שבהמשך הוא יסביר מדוע, ומעוד שלל מקצועות שלכאורה כל קשר בינם לבין חברת היי-טק נראה דמיוני. "לקחתי את כל הניסיון שלי כשכיר וכמנהל מכירות בהיי-טק, ואני מעביר אותו ללקוחות שלי שבאים אליי", אמר פרגמניקוב. "נכון לזמן הריאיון, יש לי 41 סיפורי הצלחה של בוגרים ובוגרות תוכנית המנטורינג", אמר. אחד מהם נפגוש בהמשך הכתבה. אז איפה כל זה התחיל? "כמו כל דבר בחיים, הגעתי להיי-טק במקרה, לפני 20 שנה. אחרי השחרור מצה"ל כלוחם, עבדתי בידיעות מנויים, כי רציתי לעשות כסף כדי לממן נסיעה אל קרוב משפחה שלי שחי באוסטרליה. בעבודה הזו למדתי את המשמעות של להיות חדור מטרה, ולא לוותר לאף לקוח. עבדתי בעבודות שבהן רוב הישראלים עובדים שם, ואז חזרתי לארץ אחרי חמש שנים, ומצאתי את עצמי בצומת דרכים והתלבטתי בין נדל"ן למסעדנות. היי-טק בכלל לא היה במחשבות שלי". למה דווקא בשני תחומים אלו? "כי כבר אז הבנתי ששם עושים הרבה כסף. ואני טיפוס שעבד כבר מגיל צעיר, כדי לעשות כסף, כדי לממן את עצמי. לפני הצבא עבדתי במסעדות כמלצר ובתפקידים שונים, הייתה לי היכרות עם הענף, וזה הוביל אותי ללכת לענף הנדל"ן. עסקתי במכירת זיכיונות למסעדות כעצמאי והרווחתי יפה מאוד. בין לבין עשיתי שני תארים. בתואר השני למדתי משפטים במכללת שערי משפט, ולא ממש הצלחתי להגיע לכל השיעורים, והייתי אפילו מועמד להדחה. המרצים אמרו לי שאני צריך להיות שכיר כדי שאוכל להתפנות ללימודים. נשמע לי הזוי, לשבת במשרד כשכיר. נראה לי לא בשבילי". איך נולד השינוי? "ביום שישי אחד פגשתי חבר שעובד בהיי-טק, שסיפר לי שמחפשים אצלם אנשי מכירות והציע לי לעבוד איתו. לא הבנתי על מה הוא מדבר, אמרתי לו שלא למדתי מחשבים ולא תכנות. ואז הוא פתח לי את הראש בפעם הראשונה ואמר לי, אם אתה יודע למכור, יקבלו אותך. את כל השאר תלמד תוך כדי עבודה. הייתי סקפטי, אבל החלטתי לנסות ולהפתעתי – התקבלתי. זו הייתה חברה שעסקה בעולם האד-טק (Ad-tech), הרבה לפני גוגל, שהשתלטה על הענף. אחר כך גם התגלגלתי לעוד חברות היי-טק. קרה לי עוד דבר מעניין. נחשפתי לתרבות העבודה בהיי-טק, שלא הכרתי מעולם. לתנאי העבודה, שעות העבודה, לסוג המיוחד של האוכלוסיות שמגיע לשם, כאלו שלא הכרתי מעולם, רובם מאזורי חיוג מאוד מסוימים. ראיתי עולם. והרווחתי הרבה כסף. החבר שלי צדק בדיעבד". כמה שנים שרדת שם? "שלוש שנים. ואז בשלב מסוים הלכתי ללמוד במקום שנקרא האקדמיה לפוקר, שם מלמדים אותך איך להרוויח כסף. מאוד התאים לי. המשחקים הם ברמה של חברים, לא הימורים חלילה, שם נחשפתי אז אל עולם הקריפטו, לביטקוין, שעוד לא היה מוכר כל כך. בעקבות זה עזבתי את ההיי-טק והתחלתי להתעסק במסחר בקריפטו, עד 2020. ואז הגיעה הקורונה. אי אפשר היה לטוס או לעשות שום דבר, ושוב פעם הייתי בצומת דרכים והבנתי שאני צריך לחזור להיי-טק. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא ממש הדבר שאני הכי אוהב לעשות. אחרי מחשבה וניתוח של המציאות, הגעתי למסקנה שמה שאני הכי אוהב זה להדריך, לעזור ולחבר בין אנשים. התחלתי לגייס אנשים כדי לעזור להם להתקבל להיי-טק, במיוחד כאלה שעבדו בתחומים הכי רחוקים. באחת הפעמים שאלתי את אחד המלצרים במסעדה שנהגתי לאכול בה, למה שלא יעבוד כאיש מכירות בהיי-טק. הוא הסתכל עליי בתדהמה: 'מה נסגר איתך אחי? מה לי ולמחשבים? לא למדתי את זה'. לקחתי אותו אליי, עברתי איתו תהליך של הכשרה וליווי, כדי שיעבור את שלב הראיונות לעבודה. כיום הבחור הזה עובד כבר כמה שנים בחברות היי-טק עם שכר גבוה כמקובל בענף. הוא חייב לי את הקריירה שלו, והוא לא היחיד, כמובן". מה אחוזי ההשמה מכל הבוגרים? "ראשית צריך להבהיר שאני לא חברת השמה. אני יודע להכשיר אותך, שהחברה שתקבל אותך תדע שאתה באמת רוצה לעבוד ולהצליח. אני מלמד אותך איך להשיג את העבודה הראשונה, וכל השאר הם כבר מלמדים. ויש כאלה שעברו אצלי תוכנית הכשרה, התקבלו ומקום העבודה שלח אותם ללמוד. מגיעים אליי אנשים לאו דווקא צעירים, לא ג'וניורים, כאלה שעברו כברת דרך בחייהם, בעלי משפחות, והם החליטו לעשות שינוי". כמה זמן נמשכת התוכנית? "התוכנית היא א-סינכרונית, כל אחד עם הזמן שלו, כמו שיעורי נהיגה. עובדים הרבה על כתיבת קורות חיים. שיטת גיוס כוח אדם היום היא שונה לגמרי ממה שהיה בעבר. סטטיסטיקות אומרות שמנהל מקדיש 6.3 שניות כדי לקרוא קורות חיים. הכול היום זה באפליקציות, במדיות חברתיות, וצריך לדעת להתנהל שם. אני מצלם אותם, מתרגל איתם כל מיני סיטואציות שישנן בתהליכי גיוס, בין היתר בחברות גלובליות. בין היתר עניין השפה: אנגלית חובה. הלקוחות שלי מקבלים את המסר מהרגע הראשון – לומדים כל הזמן, לא נחים לרגע, לא מחכים, יוזמים". איך אתה מחליט את מי לקבל? "יש לי ניסיון ויכולת לזהות מי יש לו פוטנציאל. אחד התרגילים שאני עושה הוא שאני אומר למרואיין, שבקושי מכיר אותי, לשאוג כמו אריה. אלו שנרתעים ומשוכנעים שאני לא רציני, כנראה לא ימשיכו איתי. יש להם הרבה תירוצים למה לא. אלו שעושים את זה פתאום מבינים על מה אני מדבר". שי אגסי, אתה אחד הבוגרים של מסלול ההכשרה של שחר. ספר איך התגלגלת לתחום. השם שלך בוודאי לא מזיק. "נכון. לא פעם אני צריך להגיד שקוראים לי שי אגסי, אבל זה לא האגסי שאתם מכירים. אני יליד חיפה, גר כל השנים בצפון, בגליל המערבי. לפני שנחשפתי להיי-טק, עסקתי במקצועות של רפואה משלימה. לא ממש הצלחתי להתפרנס ובגיל 40 הלכתי לעבוד בחברה לייצור משאבות מים. התחלתי כמנופאי ואחר כך כמנהל מכירות מצליח. במאי 2023 שוב מצאתי את עצמי מחפש את דרכי. בדרך כלשהי נחשפתי אל שחר ולפעילות שלו. לא כל כך ראיתי את עצמי יושב במשרד, כשכיר, בטח לא בהיי-טק. ובוודאי לא בגילי, עוד מעט בן 51, לא גיל שמקבלים מיד בתחום זה. העצה הראשונה שקיבלתי משחר, זה לכתוב כל יום תחקיר קצר בלינקדאין (LinkedIn) עם דגש על התמדה: כל יום. שחר דאג להזכיר לי ולא ויתר. כתבתי תחקירים על חברות סייבר, כי הבנתי שזה תחום שאני נמשך אליו. למדתי על החברות האלו, תייגתי את מי שצריך. באחד שחר: "בסופו של דבר אני גאה ומלא סיפוק משני דברים: מאלו שהצלחתי לשנות את חייהם, ובכך תרמתי בעקיפין להגדלת הגיוון בענף ההיי-טק, בין היתר בגלל האחוז הגבוה יחסית של נשים שאני מגייס ומסייע להן, כאלו שיש להן רעב להרוויח כסף ומוכנות לעבוד קשה. אני חושב שגם הגיוון מקבע את התודעה שצריך להתייחס לאנשי מכירות ומנהלי שיווק ברמת מכובדות לא פחות מלמהנדסים, כי בלי מכירות – אף חברה בעולם לא יכולה להתקיים".

אגף בכיר קו האופק במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הציג באחרונה בכנס מקצועי וייחודי בתערוכה העולמית אקספו 2025 באוסקה, יפן, את המנגנון הלאומי "קו האופק", המשמש לסריקת מגמות עולמיות ומיפוי טכנולוגיות מפציעות. תחת הכותרת "חדשנות, מדע וטכנולוגיה בעולם משתנה" (Innovation, Science and Technology in a Changing World) הובלה ההשתתפות בכנס על ידי האגף, אשר הציג את המנגנון, שהוא הראשון מסוגו בעולם המשתמש באופן נרחב בניתוח נתוני עתק (ביג דאטה) ובינה מלאכותית. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, התייחסה בדברי הברכה שלה, שהוקרנו בפתיחת הכנס, לייחודו של האגף כזרוע אסטרטגית לאומית לזיהוי מגמות טכנולוגיות גלובליות. לדבריה, "מנגנון סריקת האופק הלאומי מהווה הישג טכנולוגי לאומי יוצא דופן ומבטא את המצוינות הישראלית בחזית החדשנות העולמית, תוך חיזוק העצמאות הטכנולוגית והביטחון המדעי של מדינת ישראל לטובת דור העתיד והכלכלה הישראלית. מדובר בכלי עבודה קריטי שיחזק את המוכנות הלאומית לשינויים דרמטיים ומואצים בזירות הטכנולוגיה, החברה והכלכלה". הכנס כלל הרצאות תוכן של חוקרי אגף בכיר קו האופק בראשות ד"ר ויקטור ישראל, הדגמות חיות של מערכות חיזוי מתקדמות וכלים מבוססי AI לניתוח מגמות עתיד עולמיות בהובלת ד"ר אלישע סטואין, סדנאות קצרות והרצאות ממוקדות. בין המשתתפים בכנס נמנו יזמים, חוקרים, נציגי ממשל יפנים ודיפלומטים. נציגי ישראל בכנס קו האופק, אקספו 2025, יפן. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הונחו יסודות להמשך שיתוף פעולה עם יפן במהלך ימי הכנס נפגשו חוקרי אגף קו האופק עם מקביליהם היפנים, בהם קבוצת עבודה ממשרד הקבינט, האמונה על גיבוש תוכנית חומש שנתית למדע וטכנולוגיה. פגישה נוספת התקיימה עם גוף מחקר לאומי במשרד המדע היפני (NISTEP), העוסק בסריקת אופק של טכנולוגיה וחברה. כמו כן נפגשו אנשי האגף עם חטיבת החדשנות במשרד הכלכלה היפני (METI), העוסקים באיתור ועידוד טכנולוגיות מפציעות. המארחים היפנים גילו עניין רב בשיטות החדשניות ובמערכות הטכנולוגיות המשמשות את סריקת האופק בישראל, והונחו יסודות להמשך שיתוף פעולה. בשנים האחרונות, לצד הקמת טיסות ישירות והרחבת חילופי התיירות, התקדם גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים כמו טכנולוגיה, חדשנות ומדע. השרה גמליאל הדגישה בדבריה את חשיבות שיתופי הפעולה הבינלאומיים כמו זה עם יפן, וציינה כי "הקשרים בין ישראל ליפן בתחומי המחקר והמדע מייצגים את מיטב הערכים המשותפים שלנו – חתירה למצוינות, חדשנות ורצון לתרום לאנושות. כאשר מדענים וחוקרים משתי המדינות משתפים פעולה, הם יוצרים פריצות דרך שמועילות לכל העולם. שיתופי הפעולה הבינלאומיים הללו בתחומי המדע והטכנולוגיה הם המפתח להתמודדות עם האתגרים הגלובליים של המאה ה-21, ואני גאה שישראל מובילה מאמצים חשובים אלה לצד שותפינו ביפן". מימין לשמאל: רועי צייכנר קו האופק, ד"ר אלישע סטואין אגף קו האופק, גלעד כהן, שגריר ישראל ביפן, ד"ר ויקטור ישראל – ראש אגף קו האופק, ושני אדרי, ראשת אגף קשרי חוץ, בכנס קו האופק, אקספו 2025 ביפן. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, שהתארח בכנס, הוסיף: "במשך יותר מ-73 שנים, ישראל ויפן חולקות ידידות חמה וגדלה. שיתוף הפעולה שלנו במדע, טכנולוגיה וחדשנות מחבר בין חוקרים, סטודנטים ורעיונות משתי המדינות. מפרויקטים משותפים במדעי החיים והחקלאות ועד חילופים אקדמיים ומפגשים בין זוכי פרס נובל למדענים צעירים, השותפות הזו ממשיכה להשפיע באופן ממשי. אנו מצפים להעמקת הקשרים הללו ולחקור הזדמנויות חדשות יחד". שני אדרי, ראשת אגף קשרי חוץ וד"ר ויקטור ישראל – ראש אגף קו האופק, באקספו 2025, יפן. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה איך פועל המנגנון הלאומי לסריקת האופק? המנגנון הלאומי לסריקת האופק פועל על בסיס ניתוח שיטתי של שמונה תחומי ליבה: טכנולוגיה, כלכלה, חברה, ביטחון, מדינה, גיאופוליטיקה, דמוגרפיה, אקלים ואידיאולוגיה – במטרה לזהות מגמות מוקדמות, לחזק את המובילות הטכנולוגית והחוסן המדעי של ישראל, ולהנחות את קובעי המדיניות בפיתוח פתרונות חדשניים. כנס אגף קו האופק במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה זכה לעניין רב והשתלב בפעילות הביתן הישראלי Forever באקספו 2025 אוסקה, המציג שילוב ייחודי בין המורשת העתיקה של ישראל לבין החדשנות הטכנולוגית המובילה שלה. במרכז הביתן ניצבת אבן בניין עתיקה בת 2,000 שנה מירושלים, שהועברה במיוחד לתערוכה ומשמשת כסמל לחוסן ולחידוש של העם היהודי. הביתן הישראלי, בהובלת משרד החוץ הישראלי, הציג את ישראל כמעצמה טכנולוגית ומדעית, עם דגש על תרומותיה בתחומי הבריאות, הניידות, אבטחת המידע ועוד. הוא כלל הקרנות דיגיטליות על האבן העתיקה, המציגות את השפעתה הגלובלית של ישראל, לצד חוויות אינטראקטיביות המזמינות את המבקרים להיות חלק מהחזון הישראלי לעתיד טוב יותר. יצוין כי תערוכת אקספו 2025 אוסקה נפתחה ב-13 באפריל 2025 ותימשך עד 13 באוקטובר 2025, תחת הנושא "עיצוב החברה העתידית לחיינו". התערוכה מתקיימת באי יומשימה המלאכותי בעיר אוסקה, ומשתתפות בה 158 מדינות וטריטוריות ו-7 ארגונים בינלאומיים – ההשתתפות הבינלאומית הרחבה ביותר שנרשמה אי פעם בתערוכת אקספו ביפן. התערוכה צפויה למשוך כ-28 מיליון מבקרים במהלך ששת חודשי פעילותה.

אמזון הציגה ברבעון השני של השנה תוצאות טובות, שהיכו את תחזיות האנליסטים ואת אלה של החברה עצמה – כך עולה מהדו"חות שהיא פרסמה בסוף השבוע. החברה סיימה את הרבעון עם עלייה של 12.4% בהוצאות ל-166 מיליארד דולר וגידול של 13.33% בהכנסות ל-167.7 מיליארד. חלוקה לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים הציגו עלייה של 10.8% ל-68.3 מיליארד דולר ומכירות השירותים, ובכלל זה ענן ה-AWS – של 15.1% – ל-99.5 מיליארד. עוד ברבעון: ההוצאות התפעוליות רשמו גידול של 11.4% ל-148.5 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-30.66% ל-19.2 מיליארד, חבות המס רשמה עלייה חדה של 51.6% ל-2.7 מיליארד, הרווח הנקי זינק ב-34.7% ל-18.2 מיליארד והרווח הנקי למניה צמח ב-33.33% ל-1.68 דולר. בסיכום המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות עלו ב-8.9% ל-319 מיליארד דולר, ההכנסות גדלו ב-11.4% ל-323.4 מיליארד, הרווח התפעולי עמד על כחמישה מיליארד דולר לעומת הפסד של 1.75 מיליארד במחצית הראשונה אשתקד, והרווח הנקי קפץ ב-47.6% ל-35.3 מיליארד. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "ההערכות שלנו, שהבינה המלאכותית תשנה את חוויית הלקוח, מתחילות לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות. מיליוני לקוחות משתמשים בשירותי ה-AI שלנו. אנחנו ממשיכים לשפר את חוויית הלקוח בעולמות הבינה המלאכותית, מה שמשפר את תהליך ההתחדשות שלנו, את יעילות התפעול ואת הצמיחה העסקית, ואני אופטימי לגבי העתיד".

מדינת ישראל עוברת זמנים מאתגרים וקשים – בתחומים המדיני, הביטחוני והכלכלי. בהיי-טק, המצב מורכב: אמנם, ההשקעות בסטארט-אפים בישראל נמצאות בעלייה מתמדת, אבל ההשפעות של המלחמה, כולל ההשבתות התכופות יחסית של הטיסות – ניכרות. לזה יש להוסיף משתנים שלא קשורים אליה: המחסור בעובדים, ומהצד השני הבינה המלאכותית, שיש לה הרבה השלכות חיוביות, אבל היא גם הולכת ומחליפה עובדים, כולל עובדי היי-טק. למרות האתגרים, איש ההיי-טק והון-הסיכון הוותיק חמי פרס מציע לא לדאוג יותר מדי. פרס הוא מבכירי ההיי-טק הישראלי. הוא מייסד ומנהל שותף של פיטנגו, שלפי דירוג חדש של דן אנד ברדסטריט היא קרן הון-הסיכון השלישית בגודלה בישראל, אחרי אוור קראוד ו-ויולה. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "אני מאוד אופטימי לגבי ההיי-טק בישראל ובעולם כולו, וזה נובע מהעליות המתמידות בגיוסים, בהיקף העסקאות, בשווי השוק של החברות, בהנפקות ובמיזוגים והרכישות. תחום ההיי-טק, שישראל היא חלק נכבד ממנו, הולך וגדל באופן גלובלי, ואנחנו, כמדינה, גדלים איתו. הסיבה לגידול היא השימוש הגובר בטכנולוגיה, בעולם בכלל ובהיי-טק בפרט, והגידול הזה בא לידי ביטוי גם בביקושים להיי-טק ולטכנולוגיה הישראליים". האם, להערכתך, המצב הגיאו-פוליטי לא משפיע או ישפיע לרעה על ההיי-טק המקומי? "מצבנו הגיאו-פוליטי גרוע ביותר, בגלל מה שקורה בעזה, אבל, במידה רבה, ההיי-טק הישראלי מנותק מזה. המשקיעים שמים כאן את כספם משום שמדובר בתעשיית היי-טק עם שם עולמי. אותו הדבר אמור גם לגבי שירותי ומוצרי ההיי-טק שלנו. זה לא אומר שפה ושם אין איזה לקוח שמתנגד באופן קיצוני למצב ולא ירכוש מוצרים מישראל, או משקיע שלא ישקיע כאן, אבל אלה הם מיעוט. בינתיים, מדובר בתופעה לא משמעותית. אנחנו ממשיכים לגדול וממשיכים לגייס כסף". למרות המלחמה, המשקיעים לא סוגרים את הארנקים. צילום: BigStock אני מבין מדבריך שמצב הענף טוב, אבל באחרונה יש עלייה בפיטורים של עובדי היי-טק ותיקים ויחסית בכירים. איך זה מתיישב? "נכון שהמגמה קיימת. ההיי-טק הוא תחום מאוד דינמי ויש תזוזות גם בתחום כוח האדם. אני מסביר את התופעה בכך שהחברות רוצות להיות יותר יעילות, יותר מצליחות ויותר רווחיות. חברות היי-טק מחפשים טאלנטים, אך גם מפטרות עובדים עם ניסיון, כולל טאלנטים, כי יש פחות דרישה לתחומים שבהם הם מתמחים. יש לשים לב לכך שהבינה המלאכותית מחליפה גם מתכנתים, כי יש עבודות תכנות שיותר קל לבצע בעזרת ה-AI. הבינה המלאכותית יכולה להחליף גם עובדי היי-טק, ותביא לירידה בביקוש להון אנושי בענף. כשמדברים על פיטורים של אנשים עם ניסיון ו-ותק, אין להתעלם מהרצון לצמצם הוצאות. אנשים אלה עולים לחברות הרבה כסף מדי חודש, ואנשי הכספים ישמחו להחליף אותם תמורת עובדים עם פחות ותק וניסיון, אך גם כאלה שיעלו להם הרבה פחות". ישראל מצטיינת בסייבר. האם, לדעתך, אנחנו מזניחים תחומים אחרים, כמו תוכנה, ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה? "זה נכון שלישראל יש שם עולמי טוב בתחום הסייבר, אבל זה לא אומר שאנחנו מזניחים תחומים אחרים. למרות הפופולריות הרבה של הסייבר, לא כולם הולכים אליו. יחד עם זאת, העוצמה שלנו בתחום זה מעוררת ביקושים לשירותים ולמוצרים ישראליים, גיוסים והנפקות, ומיזוגים ורכישות גם בתחומי היי-טק אחרים. אין לי ספק שהעובדה שחברות כמו גוגל (את וויז) ופאלו אלטו (את סייברארק) רוכשות חברות ישראליות גדולות מעודדת פעילות גלובלית של ההיי-טק הישראלי בכלל". מהן, להערכתך, הבעיות העיקריות של ההיי-טק הישראלי, ומה אפשר לעשות כדי למתן את ההשפעות שלהן? "אני סבור שהמשך המלחמה בעזה הוא אחת הבעיות העיקריות של הענף. היזמים, אלה שמביאים לגידול בענף, צריכים סביבה שקטה כדי שיעסקו במה שהם עושים הכי טוב. סביבה לא שקטה, כזו שמושכת תשומת לב ומעוררת רעשים וחילוקי דעות חריפים, כמו חוק הגיוס או הרפורמה המשפטית, לא תורמת לשקט, וגם לא תורמת לצמיחת ענף ההיי-טק". מה עם בעיות עבר, כמו העדר השקעות של המוסדיים בענף והמחסור בכוח אדם – אלה הן בעיות שנעלמו? "הן לא נעלמו, אבל אלה תופעות שתמיד ידענו להתאים את עצמנו אליהן. משקיעים מוסדיים ישראליים מעולם לא היו אלמנט מכריע, ואף לא חשוב, במפת הגיוסים של החברות הישראליות. רוב רובו של ההון שמגיע לענף ההיי-טק מקורו מעבר לים, בעיקר מארצות הברית. זה יהיה נחמד אם המוסדיים ישקיעו בענף, אבל גם בלי זה אנחנו מסתדרים. לגבי המחסור בכוח אדם – זאת תופעה שקיימת מאז שההיי-טק הישראלי נוסד, וכתוצאה מכך, חברות היי-טק ישראליות הופכות לרב לאומיות, או בונות את עצמן מראש, עם מספר לא קטן של עובדים במדינות אחרות, שאינן ישראליות. זה משכך את המחסור בעובדים מקומיים ובימים אלה, שבהם עובדים ומנהלים בהיי-טק יוצאות לתקופות מאוד ארוכות של מילואים, העובדים הזרים ממתנים את המחסור הזה. ברור שהיה נחמד אם היו לנו מספיק עובדים מקומיים, אבל אנחנו מסתדרים".

כתב: הילל יוסף. "השלב הראשוני של מהפכת ה-AI הסתיים בהצלחה מרובה: היא עברה את שלב החדירה לחיינו, דילגה מעל החשש הטבעי שלנו מטכנולוגיות חדשות, הגיעה לקהלים רבים ונכנסה לשימוש יומיומי, פרטי ועסקי, בכל תחומי החיים. כמו מהפכות העל הקודמות, היא רק תמשיך להתפתח", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות (Dell Technologies) בישראל. לדבריו, "הקרדיט להצלחה נחלק בין שני גורמים: הכלים החדשניים שאנחנו משתמשים בהם על בסיס יומיומי והתשתיות שפועלות מאחורי הקלעים – מחשבי AI, שרתים עוצמתיים ועוד. את כל אלה מטמיעה דל בארגונים, בדרך להפיכתם ליעילים ובטוחים יותר". פוני התראיין לקראת Dell Technologies Forum. הכנס, בהפקת אנשים ומחשביים, ייערך ביום ב', ה-15 בספטמבר, באקספו תל אביב. באחרונה פרסמה דל את דו"ח החדשנות השנתי, ובו תובנות עמוקות על תהליכי הטמעת ה-AI בארגונים, בארץ ובחו"ל. כך, 64% מהארגונים בישראל לא מוכנים תשתיתית לעומסי AI, לעומת 46% בלבד בעולם. עם זאת, 38% מהארגונים בישראל מדווחים שכבר החלו בתהליך פריסת טכנולוגיות AI – כפול מהעולם. ובאשר לחששות – 73% מהמשיבים בישראל חוששים מהשלכות אבטחת מידע סביב הבינה המלאכותית. "יש חשיבות לבנייה נכונה של תשתית, במקביל להטמעת כלי AI", הסביר פוני. "ארגון שהטמיע בשנים האחרונות תשתיות בינה מלאכותית איכותיות ומבסס את העבודה לפיהן, זוכה ליתרון משמעותי. חשוב לזכור: כלי AI יעילים רק כשיש מאחוריהם תשתית חזקה ונכונה, ולכן נכנסנו בשנים האחרונות חזק לתחום, עם פתרונות מקצה לקצה – שרתים חזקים ביותר, סביבת ענן, כלי ניהול ואבטחת מידע, מערכות קירור, מחשבי AI ועוד. החזון שלנו הוא לאפשר לכל ארגון, גדול כקטן, להפעיל בינה מלאכותית בצורה יעילה, מאובטחת וסקיילבילית". "יש פער בין הנכונות לאמץ AI במהירות להיעדר השקעה בתשתית מספקת" לדברי פוני, "יש בישראל פער מעניין בין הנכונות של ארגונים רבים לאמץ פתרונות במהירות לבין מקרים רבים של היעדר השקעה בתשתית מספקת. הפער נובע מתרבות של חדשנות מהירה ורעב טכנולוגי. ככל שמתקדמים בכלים ובידע, עוד ועוד ארגונים מקימים אסטרטגיית AI ברורה, הכוללת תשתיות מתקדמות, ידע מקצועי ונהלים ברורים – לתמיכה ב-AI". "מקבלי החלטות ומנהלי IT בישראל, וגם בעולם, חוששים בעיקר מענייני אבטחה ומהיכולת להתמודד עם התקני קצה חכמים. תשתית איכותית ואסטרטגיה מתאימה תגשר על הפער הזה", ציין. שותפויות אסטרטגיות: הכוח מאחורי הקלעים דל הכריזה בשנים האחרונות על כמה שיתופי פעולה משמעותיים בתחומי ה-AI, המולטי קלאוד ועוד – עם אנבידיה, אינטל, גוגל, מטא, AMD ונוטניקס. בכנס Dell Technologies World, שנערך במאי האחרון בלאס וגאס, הכריזה החברה על חידושים מרחיקי לכת במסגרת Dell AI Factory with NVIDIA – סל פתרונות מקצה לקצה, שנועד להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בארגונים ולספק ערך מהיר לאורך כל מחזור החיים של הבינה המלאכותית, משלב הפיתוח ועד ליישום המבצעי. במרכז ההכרזה דור חדש של שרתי PowerEdge, שמספקים עד פי 50 ביצועי הסקת מסקנות בינה מלאכותית לשנייה. מוקדם יותר, בכנס של אנבידיה, הוכרז נדבך משמעותי בשיתוף הפעולה עם דל, שמגיע גם להיצע מחשבי ה-AI החדשים מסדרות Dell Pro ו-Dell Pro Max, המבוססים על NVIDIA Grace Blackwell GB10 Superchip, ולתחנות העבודה, וכן תמיכה רשמית בפלטפורמת NVIDIA Run:ai, שמסייעת לארגונים לנהל עומסי עבודה ביעילות ולנצל בצורה מיטבית את משאבי ה-GPU שלהם. "כיום", אמר פוני, "כולם מבינים שארגון שישכיל לעשות זאת מהר ונכון, יזכה ליתרון משמעותי. ענקיות הטכנולוגיות הן 'המאפשרות' ושיתופי הפעולה הללו אקוטיים לקידום פתרונות שיאפשרו הטמעה מתקדמת של טכנולוגיות, בצורה פשוטה, יעילה ומאובטחת. מטרתנו ברורה: להישאר צעד אחד לפני הצרכים של הלקוחות, ולבנות איתם תשתית שתשרת אותם". הוא הוסיף ש-"הבינה המלאכותית מתקדמת בצעדי ענק. שילוב AI בתעסוקה מפרה ומסייע לעובדים ולמנהלים להתמקד בדברים, תוך פינוי זמן ומשאבים. בכנס Dell Technologies Forum, שנערך בישראל לפני שנה, טענו שמקצועות העתיד ידרשו שליטה מלאה ב-AI, ואנחנו כבר רואים את זה קורה". לסיכום אמר פוני כי "יותר ויותר ארגונים מבינים שבינה מלאכותית איננה רק מוצר, אלא אורח חיי עבודה, ושצריך להקדיש לה משאבים, שכוללים תשתית נכונה והון אנושי איכותי, ולקבוע לה אסטרטגיה ייעודית. אלה הזרעים, שיניבו פירות בעתיד הכלל לא רחוק". לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

חוקרי מודיעין האיומים של מיקרוסופט חשפו בסוף השבוע שהאקרים רוסים תקפו שגרירויות זרות בבירתה, מוסקבה. שחקן האיום הרוסי Secret Blizzard (סופת שלג חשאית) ערך מסע ריגול בסייבר נגד השגרירויות, בטכניקת "היריב באמצע" (AitM), שבאמצעותה האקרים מהקבוצה חדרו לתשתיות של ספקיות שירותי האינטרנט שלהן, והזריקו נוזקה מותאמת אישית בשם ApolloShadow. לא פורסם בשגרירויות של אילו מדינות מדובר. החוקרים כתבו כי "ל-ApolloShadow יש את היכולת להתקין אישור מהימן, כדי להערים על מכשירים לבטוח באתרים הנשלטים על ידי שחקנים זדוניים. זה מה שמאפשר ל-Secret Blizzard לשמור על שהייה לאורך זמן במכשירים של דיפלומטים, כשהמטרה היא איסוף מודיעין". במתקפה זו, התוקף ממקם את עצמו "באמצע", בין רשתות או מכשירים, כדי ליירט ולשלוט בתעבורה ביניהם. ההערכה היא שהפעילות נמשכת מאז השנה שעברה. החוקרים כתבו ש-"הקמפיין מהווה סיכון ביטחוני לדיפלומטים הנסמכים על ספקיות אינטרנט מקומיות או שירותי טלקום ברוסיה". כנופיה עם שלל שמות כנופיית Secret Blizzard (לשעבר קריפטון – Krypton) מסונפת לשירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB), יחידה 16. חוקרים בקהילת אבטחת הסייבר עוקבים אחריה זה זמן. יש לקבוצה זו שלל כינויים נוספים: Blue Python (הפיית'ון הכחול), Iron Hunter (צייד הברזל), Pensive Ursa, כמו גם Snake (נחש), Summit (ועידה), Uroburos ,Turla, וכן Venomous Bear (דוב ארסי) ו-Waterbug (באג מים). בדצמבר אשתקד, חוקרי מיקרוסופט ולומן חשפו כי חברי הקבוצה משתמשים בתשתית פיקוד ובקרה (C2) של שחקן איום המבוסס בפקיסטן, כדי לבצע התקפות בענן. הקבוצה נצפתה שולחת נוזקות גם של שחקני איום אחרים, כדי לספק את הדלת האחורית של Kazuar במכשירים באוקראינה. איך המתקפה עובדת? לפי מיקרוסופט, "המתקפה מתאפשרת על ידי יירוט חוקי – נוזקה שמסוגלת להתקין תעודת שורש אמינה (Trusted Root Certificate), שמתחזה לתעודות של תוכנת האנטי וירוס קספרסקי. זאת, כדי להשיג יותר גישה למערכות הקורבן". הגישה הראשונית מושגת על ידי הפניית מכשירי יעד לתשתית שנשלטת על ידי האקרים לפורטל מזויף, מה שמוביל להורדה ולהפעלה של נוזקת ApolloShadow. או אז מופעל שירות לגיטימי של Windows, שנותן חיווי על מצב הקישוריות ושקובע אם יש למכשיר גישה לאינטרנט. ברגע שהמערכת פותחת את חלון הדפדפן לכתובת זו, היא מופנית לדומיין נפרד, שנשלט על ידי שחקן האיום ושמציג שגיאת אימות לאישור – ואז הקורבן מתבקש להוריד ולהפעיל את הנוזקה. או אז, היא מביאה מידע מארח לשרת C2. בשלב האחרון, ApolloShadow מציגה למשתמש חלון מוקפץ של בקרת גישה למשתמש (UAC), ומורה לו להעניק לו את ההרשאות הגבוהות ביותר הזמינות למשתמש. נתיב הביצוע של ApolloShadow משתנה ומנצל לרעה יכולת להגדרות שונות, כדי לקבל גישה מתמדת למחשב. בעבר העריכו במיקרוסופט שהקבוצה פועלת גם בתוך שטח רוסיה, נגד גורמים זרים ומקומיים. כעת, בפעם הראשונה, החברה מאשרת כי לקבוצה יש יכולת לפעול ברמת ספקיות שירותי אינטרנט. כלומר, דיפלומטים שמשתמשים בספקי תקשורת מקומיים ברוסיה נמצאים בסיכון גבוה, כיוון ש-Secret Blizzard פועלת מתוך תשתיות הספקיות עצמן. הקבוצה נעזרת במערכות יירוט התקשורת של רוסיה, כגון SORM (מערכת לפעילות חקירה מבצעית), שלפי ההערכה ממלאות תפקיד מרכזי בפעילות הנוכחית. זאת, בהתחשב בהיקפה הנרחב. Secret Blizzard השתמשה בעבר בטכניקות דומות כדי להדביק משרדי חוץ באירופה, באמצעות הונאה להורדת מתקין פלאש מזויף משרת שנשלט על ידם. מיקרוסופט ציינה כי כדי להתגונן מפני פעילות Secret Blizzard, "דיפלומטים הפועלים במוסקבה מתבקשים ליישם את עקרון ההרשאה המינימלית (PoLP), לסקור מעת לעת את הקבוצות המקבלות אישורי גישה פריבילגיים ולנתב את כל התעבורה באופן מוצפן וברשת מהימנה, או להשתמש ב-VPN. חלופה נוספת היא שימוש בספק אינטרנט חלופי – לדוגמה, חיבור לוויני, במדינה שלא שולטת בתשתיות הספק. עוד כדאי להשתמש באימות דו שלבי (MFA) ולבצע בדיקות שוטפות לחשבונות עם הרשאות גבוהות. מומלץ לא להשתמש בחשבונות ניהוליים שיש להם גישה לכל המערכת ולהגביל את כמות המשתמשים שיש להם הרשאות ניהול מקומיות. חשוב לבדוק באופן קבוע קבוצות שיש להן גישה ניהולית גבוהה: תוקפים עלולים להוסיף את עצמם לקבוצות אלה, כדי לשמור על גישה למערכת מבלי להתגלות".

  32 נערות ונערים מהצפון והדרום לקחו חלק במחנה הקיץ הייחודי בשיתוף חברת סיימוטיב טכנולוגיות  ותוכנית "ניצנים" מבית עמותת בנתיבי אודי במסגרת המיזם הלאומי לטיפוח מצוינות טכנולוגית בקרב בני נוער מהנגב והגליל במהלך השבוע האחרון לקחו חלק 32 חניכים וחניכות מצטיינים ממחוזות אשדוד, גליל ועוד, במסע מעשי ויצירתי שבמהלכו פיתחו מערכות ניהול חכמות חניון חכם – כולל שילוב של פתרונות סייבר, חיישנים חכמים ויישומים מעולמות ה-DevOps וה-Edge Computing. בנוסף למנחי תוכנית "ניצנים", שהוקמה במסגרת המיזם הלאומי לטיפוח מצוינות טכנולוגית בקרב בני נוער מהנגב והגליל, הפעילות הועברה והונחתה גם על ידי צוות סיימוטיב – חברת סייבר מתקדמת, המתמחה בפתרונות טכנולוגיים לאבטחת סייבר לרכב. סיימוטיב מאבטחת כיום מיליוני כלי רכב ברחבי העולם באמצעות שילוב של טכנולוגיות משובצות ושירותי ענן מהמתקדמים בתעשייה. טקס הסיום התקיים במשרדי סיימוטיב במעמד מייסד ויו"ר החברה, יובל דיסקין, מייסד ומנכ"ל החברה צפריר כץ, משפחות המשתתפים, מנטורים מהתעשייה וצוותי החינוך של תוכנית ניצנים. יובל דיסקין (משמאל), מייסד ויו"ר סיימוטיב, בטקס הסיום. צילום: תמיר לוי כץ, מייסד ומנכ"ל סיימוטיב: "שמחנו והתגאינו לארח את מחנה ניצנים במשרדינו – המשתתפים עשו עבודה מדהימה והעניקו לנו הצצה לדור הבא של הטכנולוגים: דור מעורר השראה ומלא פוטנציאל. בסיימוטיב אנחנו מחויבים לקידום הפריפריה ולטיפוח דור החדשנות הבא. הדרך שלנו לעשות זאת היא בפתיחת דלתות והעצמה של הדור הצעיר להיכנס לעולמות הטכנולוגיה השונים. כחברת היי-טק, אנחנו מרגישים חובה ערכית לא להישאר בבועה ולהשקיע בפריפריה ובכל מקום שרק אפשר. "ניצנים" היא תוכנית מדהימה, שעושה המון בדיוק באזורים האלו, ואנו גאים בשותפות שנרקמה ביננו״. קורין כהן מתוק, מנהלת תוכנית "ניצנים פרו": "כשנער או נערה מהנגב או הגליל מפתחים אבטיפוס עם מנטור מסיימוטיב – זה רגע שבו פערים מצטמצמים וחלומות מקבלים תוקף. מחנה הקיץ הזה הוא הרבה מעבר ללמידה – הוא חוויית חיים שמגדירה מסלול, שוברת חומות ומייצרת תקווה." תוכנית "ניצנים", שהוקמה על ידי עמותת בנתיבי אודי בשותפות עם אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, פועלת למתן שוויון הזדמנויות לבני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להשתלב בתפקידים טכנולוגיים נחשקים ביחידות המובחרות בצה"ל, ולאחר מכן בתעשיית ההיי-טק. יותר מ-50% מבוגריה מתגייסים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, ובשנת 2024 כ-40% ממתגייסי הפריפריה ליחידות הטכנולוגיות הם בוגרי התוכנית.