בשבוע שעבר התקיים בדרום אחד האירועים המרכזיים בתחום הטכנולוגיה המוניציפלית בישראל – כנס מנמ"רים שיזמה חברת ONE City בשיתוף פורטינט (Fortinet). הכנס הציג תפישה חדשנית: שירות עירוני, ניהול נתונים ואבטחת מידע צריכים להתכנס תחת פלטפורמה אחת, חכמה ומוגנת, כדי לתת לתושב שירות מהיר, יעיל ובטוח. זו הייתה תצוגת תכלית של חדשנות שמבוססת על ההיכרות העמוקה של ONE City עם הצרכים הייחודיים של הרשויות המקומיות. מודל AI מקומי כבסיס לשירות עירוני חכם ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE City, פתח את הכנס עם מגמה שמעצבת מחדש את תחום ה-AI: המעבר ממודלי ענן ציבורי למודלי SLM – מודלים מקומיים, מאובטחים ומהירים. "כשמדובר במידע רגיש, אין מקום לפשרות. מודל AI מקומי מאפשר לרשויות ליהנות מיכולות מתקדמות, תוך שליטה מלאה בנתונים", אמר יעקובי. לצד זאת הציגה החברה את ה-Private Cloud ואת ה-Data Lake העירוני שלה – תשתית המאגדת את כלל הנתונים של הרשות ומאפשרת חיבור טבעי ויעיל למערכות AI. פאנל המנמ"רים בכנס של ONE City ופורטינט. מימין לשמאל: ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ONE City, יוסי בן סימון – מנמ"ר עיריית אשדוד, בלה מיכאלוב – מנמ"רית עיריית שדרות, בועז תנעמי – מנמ"ר עיריית אשקלון, בני קשת – מנמ"ר עיריית באר שבע, עדי לסרי – מנמ"רית עיריית נתיבות. יח"צ צילום: יח"צ שלושה פתרונות AI שמביאים תוצאות בשטח כדי להדגים כיצד AI מייעלת את התפעול העירוני, הציגה ONE City שלושה פתרונות מרכזיים שנבנו במדויק לצרכי הרשויות: MUNI-X – ניתוח מסמכים ואוטומציה לתהליכים עירוניים – המערכת מחלצת מידע, מזהה נתונים רגישים, מזרימה אותם למערכות התפעוליות של הרשות ומבצעת פעולות כמו הנפקת תו תושב או עדכון מחזיקים בנכס – במהירות וללא טעויות אנוש. "קול תושב" – הבנה עמוקה של שיחות ותמונת שירות מלאה – המערכת מנתחת שיחות בזמן אמת במוקד 106, בגבייה ובמוסדות החינוך, מזהה דפוסים חוזרים, מציפה תקלות ומאפשרת להבין טוב יותר את הגורמים לבעיות בשירות – ואף תהיה מסוגלת לספק מענה אוטומטי באמצעות בוט קולי. פורטל AI – סביבת פיתוח פנימית לרשות – כלי שמאפשר לעובדי הרשות לבנות בוטים וכלי AI בעצמם, בתוך סביבה מאובטחת, מחוברת לכל מערכות הרשות ובעלת אינטגרציה מלאה ויכולת חיבור לכל ענן. פורטינט ו-ONE City: שכבת האבטחה העירונית של הדור הבא פורטינט הציגה בכנס את פתרון ה-SASE: Secure Access Service Edge, שמאפשר לרשויות לקבל אבטחה, שליטה וקישוריות אחודה לכל שירות עירוני מקצה לקצה – מהעובד בשטח ועד הענן. באמצעות החיבור של הרשויות ל-ONE City כ-ISP עירוני, ניתן לנטר ולאבטח אפליקציות מקצה לקצה, מהמשתמשים בבית, דרך התשתיות העירוניות ועד לענן הציבורי, הפרטי או ההיברידי. הפתרון כולל גם ניטור חוויית משתמש – ביצועים, אבטחה ותקינות שירות. המשמעות עבור הרשויות ברורה: תשתית אחת, מאובטחת וגמישה, שמאפשרת חוויית שירות רציפה – גם בעומסים, גם תחת איומי סייבר, וגם במערכי שירות קריטיים לתושב. פאנל מנמ"רים בכירים: כך הרשויות נערכות לעידן ה-AI בהמשך הנחה יעקובי פאנל בהשתתפות מנמ"רים בכירים מרשויות מובילות בישראל. בפאנל דנו המשתתפים באתגרים שמייצרת מהפכת ה-AI. הם דיברו על המעבר מפיילוטים ליישום אמיתי, על שילוב AI בתהליכים עירוניים, על הצורך בהגנה על מידע רגיש ועל הדרישה הציבורית הגוברת לשירות מהיר ושקוף יותר. המסר היה אחיד: הרשויות נכנסות לשלב חדש – שלב שבו ה-AI, הענן הפרטי ואבטחת המידע המתקדמת אינם "תוספת", אלא תשתית בסיסית לשירות עירוני מודרני. >> לפרטים נוספים, דברו איתנו >>  

"השאלות סביב ההשפעה של הבינה המלאכותית על משרות התכנות לא נעלמות. יש פיל בחדר: ככל שכלי Low-Code/No-Code מאפשרים למשתמשים לא טכניים לפתח פתרונות דיגיטליים, קיימת תפיסה הולכת וגדלה שמשרות תכנות תיעלמנה ושתפקיד המפתח ישתנה דרמטית. האם בינה מלאכותית תיקח את העבודה שלי? אולי. האם בינה מלאכותית תהפוך אותי למיותר? בהחלט לא… (אלא אם היא) תתפתח", כך אמר לפני ימים אחדים ד"ר ורנר ווגלס, סגן נשיא וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון. "השינוי הוא עקבי ואינו חדש", הוסיף. "אנחנו מתפתחים כמפתחים, וגם הכלים שלנו חייבים להתפתח. התפתחות זו הולידה איש מקצוע חדש – 'מפתח הרנסנס'. אנחנו שוב בעידן של רנסנס, והוא מגיע עם מפתח הרנסנס החדש, שבו יצירתיות וטכנולוגיה מתפתחות ביחד. סקרנות מובילה ללימוד ולהמצאתיות". ד"ר ווגלס סגר ביום ה' האחרון את יומו השלישי של כנס re:Invent, שנערך בלאס וגאס זו הפעם ה-14, בהשתתפות יותר מ-60 אלף לקוחות AWS ושותפיה. לאחר הקרנה של סרט היתולי בכיכובו, שבו הוא הראה איך פעמים רבות בעבר דובר על היעלמויות ושינויים דרמטיים בתפקידי המפתח, הודיע מי שמכונה "הרוק סטאר של ענף ה-IT" כי לא ישתתף יותר בכנס של ענקית הענן. "צריך לתת את הבמה לקולות רעננים וצעירים. דיברתי מספיק. ההחלטה שלא להופיע פה היא שלי", הוא ציין, והדגיש כי "אני לא עוזב את אמזון או התעשייה". "המפתחים צריכים להיות גאים" להמחשת דבריו, ד"ר ווגלס לבש חולצה עם מילים משיר של מטאליקה: "Open Mind for a Different View And nothing else matters" (בתרגום חופשי, "ראש פתוח לדעה שונה ושום דבר אחר אינו חשוב"). המסר שלו הוא שעל המפתחים לחוש גאווה במה שהם, שהמפתחים יוצרים – על אף שעבודתם אנונימית. "עבודת המפתחים מאחורי המכונות הטכנולוגיות היא נסתרת, אף על פי שהיא מה שמניע את הכלכלה הגלובלית כיום. הסיבה היחידה שאנחנו, המפתחים, עושים זאת היטב היא הגאווה המקצועית שלנו במצוינות תפעולית", אמר. הוא הוסיף כי "תקופת הרנסנס הגיעה אחרי תקופה אפלה, חשוכה – ימי הביניים, עם מחלות ובראשון מגפת הדבר. הייתה זו תקופה שבה הכול השתנה בשדות רבים, ובמהירות יחסית. זה קרה כי אנשים היו סקרנים, כי היו מדענים מדהימים, כי היו המצאות מופלאות ובעיקר כי זה היה עידן שבו המדע והאומנות שילבו ידיים והתפתחו במשולב, וכך יצירתיות וטכנולוגיה הביאו מוצרים והמצאות שהניעו את העולם קדימה". "אנחנו שוב בעידן הרנסנס" "כעת", הוסיף ד"ר ווגלס, "אנחנו שוב בעידן הרנסנס, עם מפתחי הרנסנס החדשים. הרנסנס, כתנועה תרבותית, שטפה את אירופה במאות ה-15 וה-16, גישרה בין ימי הביניים לעידן החדש וחוללה שינויים מהפכניים. כך גם כיום: הבינה המלאכותית יכולה לעשות את אותו מהלך גם ב-2026". פרשנות מעניינת לאחת היצירות הידועות של לאונרדו דה וינצ'י. צילום: Alexander Limbach, ShutterStock "הרוק סטאר של ה-IT" אפיין את מפתח הרנסנס: "הוא סקרן, חושב באופן מערכתי וכולל, ומתקשר עם הסובבים אותו ביעילות. מפתחים נדרשים לעשות הרבה דברים בעת ובעונה אחת, וכמו לאונרדו דה וינצ'י (מהאומנים הבולטים בתקופת הרנסנס – י"ה), להתעניין בעולם שסביבם ולשלב אותו בעבודתם. ההיבט של תקשורת אנושית חשוב: יש הבדל בין המשפט 'בואי נאכל, סבתא', לבין 'בואי נאכל (את) סבתא', והוא משמעותי". "המפתח הוא הבעלים של העבודה, המשימה", הסביר ד"ר ווגלס. "העבודה היא שלהם, לא של הכלים שבהם הם משתמשים. כאשר את.ה בונה את זה – את.ה הבעלים של זה". "ה-AI הפכה את בדיקת הקוד לחשובה מתמיד" לפי סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון, "עליית ה-AI הפכה את ההשתתפות של בני האנוש בפיתוח קוד לחשובה עוד יותר, במיוחד בכל הקשור לסקירה ולבקרה שלו. יש לזכור: נכון שה-GenAI יכולה לספק קוד בשניות. אבל אם מכניסים לה נתוני זבל, הרי שהתוצר, התוצאה שמקבלים, תהיה זבל, גם אם זה זבל משכנע מאוד". לכן, ציין, "העולם החדש, המוגדר על ידי בינה מלאכותית, הפך את תהליך בדיקת הקוד לחשוב מתמיד. היא מרכז הכובד של הבקרה והאיזון. זה המקום שבו אנחנו מחזירים את השיפוט האנושי למעגל הפיתוח". ערבוב בין עידן הרנסנס לעידן הנוכחי. צילום: ג'מיני "נקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים כיום ייחודית לעומת מצבים בעבר שהיו בהם שינויים טכנולוגיים משמעותיים: הכלים החדשים הם רבים ומשפיעים על חלקים אחרים בתעשייה, וכך ממריצים את החדשנות וקצב הופעתה. פריצות הדרך הללו מחזקות זו את זו. התקדמות בשדה אחד מאיצה את ההתקדמות בתחומים אחרים", אמר. "כמו בכל שנה, גם ב-2025 יצא לי להסתובב ברחבי העולם ולהיפגש עם לקוחות", סיכם ד"ר ווגלס. "זה תמיד מרגש אותי, ובמיוחד באפריקה. פגשתי שם כל כך הרבה מהנדסים מלאי מוטיבציה שלא רוצים לעבוד בארצות הברית ושלא רוצים לעבוד בענקית טק. הם רוצים להישאר בארצות מולדתם. הם רוצים לפתור את הבעיה והבעיות שיש במדינתם. אני אוהב את זה. שם טמונה ההתקדמות האמיתית".

מה שלום הזיכרון שלכם? לא, לא זה שבגיל מתקדם עלול לגרום לכם לנסות להבין מאין אתם מכירים את הבן אדם שמולכם ומהצד השני לזכור בדיוק מה עשיתם ביום שישי אחד בגיל 10, אלא הזיכרון הפיזי שמוצאים במחשבים, בטלפונים, בטאבלטים ובאחרונה בעיקר בחוות השרתים הענקיות שמשרתות את חברות ה-AI. אם אתם עובדים בארגון שבונה שרתים, מחשבי קצה ומחשבים מותאמים משובצי יכולות עבור חברות אחרות, אתם בטח מרגישים היטב את הלחצים הכספיים שיש בניסיון להשיג זיכרונות שיישבו לכם במלאי לקראת היצירות הבאות שלכם. בטח כבר שמעתם על חברות שאפילו רוכשות מלאים של זיכרונות מדור קודם, גם במחירים שעד לפני שנה היו נחשבים מופקעים – רק כדי להבטיח שיהיו להם את אותם זיכרונות. מה עושות היצרניות בשוק הזיכרונות למחשוב הצרכני? זה עוד כלום לעומת מה שהולך ומתפתח בשוק הזיכרונות המיועדים למחשוב הצרכני, למשל למחשבים ניידים וטלפונים. כבר דווח על כך שאנבידיה, מלכת שוק מעבדי ה-AI, ויתרה על השקת אמצע הדור של כרטיסי המסך ממשפחת ה-GeForce RTX 5000 הנוכחית שלה, כרטיסי ה-SUPER – הכול בגלל מחירי הזיכרון הגבוהים. בנוסף, היא תצמצם את ייצור כרטיסי המסך, כולל המקצועיים, רק לשכבה הגבוהה ביותר – זו שהכי משתלמת לה מבחינת מחירים. גם AMD הודיעה שהיא תצמצם את הייצור, כדי שיהיו לה משאבים רק לשכבה העליונה של כרטיסי המסך שלה, שהיא מעלה את המחירים ליצרניות לפחות ב-10% ושהיא בכלל שוקלת למכור ערכות ללא זיכרון, כדי שהיצרניות ירכשו אותו. כרטיס זיכרון NAND של סמסונג. צילום: Hendrik Sejati, ShutterStock בתחום זיכרונות ה-NAND, המצב חמור לא פחות: יצרנית הזיכרונות מיקרון בכלל הודיעה על יציאה משוק ה-NAND הצרכני, כדי לעבור לייצור יותר מוצרים לשוק השרתים. בנוסף, סנדיסק, שהיא חברה בת של ווסטרן דיגיטל, וסמסונג הודיעו על צמצום הייצור של ה-NAND, כדי לספק משאבים לייצור התובעני של זיכרונות לשוק השרתים. בלי זיכרונות NAND מהירים אין שוק טלפונים חכמים, ומדהים שדווח שאפילו סמסונג, מובילת השוק, מפנה משאבים מייצור NAND לייצור זיכרונות לשוק התובעני של ה-AI. בתחום המחשבים, לנובו יצאה בהודעה שפעם הייתה נשמעת מוזרה, אבל כיום היא מאוד רלבנטית: שיש לה מספיק זיכרונות כדי לספק את כל המחשבים שהיא תציע ב-2026. אבל מה יהיה ב-2027? עליית מחירים כמעט בלי הכרה מי שמבקר באתר DRAMeXchange יכול לראות כיצד המחירים של הזיכרונות עולים כמעט בלי הכרה: מחירי זיכרונות ה-DDR5 הבסיסיים זינקו בחודש האחרון ביותר מ-25%, ואפילו מחירי ה-DDR4 הישנים עלו ב-10%-18%. מחירי ה-NAND עלו בתקופה זו, שוב, ביותר מ-15% בממוצע. עליות המחירים המטורפות האלה הן נזק סביבתי של מרוץ ה-AI המטורף שמתרחש בשוק, כשכמעט כל חברה מחפשת יותר ויותר כוח מחשוב, ויותר ויותר שרתים שניתן להקדיש לפיתוח מודלים חדשים ומהירים. השאלה היא לא האם ה-AI טובה אם לאו, אלא מדובר בכמה מיליארדרים שרוצים לעשות עוד מיליארדים ונאבקים להראות למי מהם יש יותר גדול. ובמאבק הזה, הם לא סופרים את העולם כולו הקרב הענק הזה, שעדיין לא מובן איך הוא מייצר הכנסות אמיתיות למישהו, מוביל לכך שלא רק שחסרים כרטיסי AI בשוק בכדי לספק לכולם את מה שהם רוצים – בקרוב גם לא יהיה מספיק זיכרון על מנת לספק את הביקוש לזיכרונות, שבלעדיהם אין את הכרטיסים ואת הזיכרונות שצריך לשרתים עצמם. גם אם כמו רוב המשתמשים, אתם לא משלמים כיום עבור שירותי ה-AI שאתם משתמשים בהם – בעתיד הקרוב תשלמו יותר על דברים אחרים שקשורים למחשוב. תרצו כרטיס מסך חדש? הוא לא יעלה כמה אלפי שקלים אלא קרוב לפי שניים, בגלל מחירי הזיכרון. תצטרכו להחליף מחשב נייד? הוא יעלה הרבה יותר – כי כבר עכשיו המחשבים הניידים יקרים משמעותית מבעבר. גם שירותים אחרים מסביב יעלו יותר, לדוגמה שירותי סטרימינג ומוזיקה, בגלל הצורך בשדרוג המחשבים והעלות הרבה יותר שלהם. נזק גם לאיכות הסביבה עליית המחירים של הזיכרונות והמעבדים היא לא הנזק היחיד, כי אם יש בכך נזק חמור גם לאיכות הסביבה. עובדי אמזון עצמם כתבו בסוף החודש שעבר למנכ"ל החברה כי היא ממהרת לבנות חוות שרתים חדשות כדי לספק עוד ועוד משירותי AWS, ובכך מזניחה את יעדי הקיימות שלה. או, בלשון אחרת, תשכחו מאנרגיה ירוקה – אנחנו צריכים חשמל עכשיו, ומהר. אמזון כמובן הכחישה, אבל תהיו בטוחים שהיא לא היחידה. רק שזה עובר בשקט מתחת לראדאר, שלא כמו מחירי החשמל, שבטח יעלו בקרוב, כי חוות השרתים שנבנות בכל מקום, גם בישראל, מוסיפות עוד ועוד עומס על רשת החשמל, שלא בטוח שמוכנה לשיגעון ה-AI. אני לא יודע מה מצב הזיכרון האישי שלכם, אבל תזכרו שבסופו של דבר, בשורה התחתונה, השאלה היא לא האם ה-AI טובה אם לאו, אלא מדובר בכמה מיליארדרים שרוצים לעשות עוד מיליארדים ונאבקים להראות למי מהם יש יותר גדול. ובמאבק הזה, הם לא סופרים את העולם כולו.

האיחוד האירופי הודיע ​​על קנס של 140 מיליון דולר עלפלטפטרמת המדיה החברתית X של אילון מאסק בגין אי ציות לתקנות המסדירות פלטפורמות דיגיטליות גדולות. דובר הנציבות האירופית אמר, שהקנס נובע משימוש מטעה של הפלטפורמה בסימן וי כחול לזיהוי משתמשים מאומתים, תפקוד לקוי של מאגר הפרסום וכשל במתן גישה יעילה לנתונים לחוקרים. אירופה לא העדיפה לקנוס את X, אמר הדובר, תומאס רנייה, וציין, כי בניגוד ל-X, טיקטוק הסינית הציעה בעצמה ויתורים שיאפשרו לה להימנע מקנסות כאלה. "אם תתקשרו בצורה קונסטרוקטיבית עם הנציבות, נפתור תיקים", אמר רנייה במסיבת עיתונאים בבריסל. "אם לא תעשו זאת, ננקוט פעולה". האפשרות ש-X תעמוד בפני קנסות כספיים באירופה עוררה ביקורת פוליטית משמעותית, לא רק מצד מאסק, אלא גם מצד אחרים בוושינגטון הבירה במהלך השנתיים האחרונות, מאז שהנציבות האירופית החלה בחקירתה. "מסתובבות שמועות שלפיהן הנציבות האירופית תקנוס את X במאות מיליוני דולרים על אי-שיתוף פעולה עם הצנזורה", כתב סגן הנשיא ואנס ביום חמישי ב-X. "האיחוד האירופי צריך לתמוך בחופש הביטוי ולא לתקוף חברות אמריקאיות על כלום". ביולי 2024, בסדרה של ממצאים ראשוניים, האשימה הנציבות האירופית רשמית את X – המשרתת יותר מ-100 מיליון משתמשים בתוך האיחוד האירופי – בכמה הפרות. אלה כללו את כישלונה לעמוד בחובות השקיפות, חסימת גישה של חוקרים לנתונים והטעיית משתמשים על ידי המרת תג האימות הכחול לתכונת מנוי בתשלום. בתגובה, כתב מאסק ב-X כי "יש לפרק את האיחוד האירופי" ולהחזיר את הסמכות למדינות החברות. הוא טען כי רגולציה ריכוזית פוגעת בקבלת החלטות דמוקרטית ומגבילה את חופש הביטוי ברשת. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תמך בעמדתו של מאסק, וכינה את פעולת האיחוד האירופי "צעד שגוי נגד חופש הביטוי". מספר כלי תקשורת שמרניים בארה"ב תיארו את המחלוקת כחלק ממאבק פוליטי רחב יותר על חופש הביטוי . ממשל טראמפ גם טען שוב ושוב, כי האיחוד האירופי פועל באופן לא הוגן נגד חברות טכנולוגיה אמריקניות עם קנסות כספיים גדולים ותקנות מכבידות, ומשווה צעדים אלה למכסים המצדיקים תגמול סחר. רק בשבוע שעבר הצהיר שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, כי האיחוד האירופי חייב לשנות את התקנות הדיגיטליות שלו כדי להבטיח עסקה שמטרתה להפחית את מכסי הפלדה והאלומיניום. הנציבות הכחישה שוב ביום שישי כל קשר בין המשא ומתן עם ארה"ב בנושאי סחר לבין יישום חוקיה הטכנולוגיים שלה, כל מיקוד בחברות אמריקניות או כל סוג של פגיעה בחופש הביטוי. "לחקיקה הדיגיטלית שלנו אין שום קשר לצנזורה", אמר דובר הנציבות, רנייה. "אנו מאמצים את ההחלטה הסופית, לא מכוונים לאף אחד, לא מכוונים לאף חברה, לא מכוונים לאף תחום שיפוט על סמך צבע עורם או ארץ מוצאם". למרות הלחץ של ממשל טראמפ, האיחוד האירופי המשיך באכיפת כללי ההגבלים העסקיים הדיגיטליים שלו, ולאחרונה הטיל קנסות בסך 584 מיליון דולר על אפל ו-233 מיליון דולר על מטא.

קבוצת אמן (Aman), הנציגה הבלעדית של טוויליו (Twilio) בישראל, הודיעה על מינויו של ערן פלוטקין לתפקיד מנהל תחום טכנולוגיה. בתפקידו החדש יהיה פלוטקין אחראי על הובלת תחום הפריסל, התאמת פתרונות טכנולוגיים לצרכי הלקוחות, אפיון וניתוח מערכות, ומתן שירות ותמיכה מקצה לקצה. טוויליו היא פלטפורמת Customer Engagement עולמית, המאפשרת לארגונים לנהל חוויית לקוח חכמה ורציפה באמצעות פתרון המאחד את כלל ערוצי השירות לפלטפורמה אחת בענן. לפלוטקין ניסיון של כ-20 שנה בתחום מערכות IVR ומוקדי שירות, במהלכן הוביל הקמה של עשרות מוקדים במגוון ארגונים. הוא מחזיק במומחיות רחבה בתחום מיגרציות מערכות, אפיון ממשקים וניהול פרויקטים מורכבים. בעברו שימש כמנתח מערכות ומנהל פרויקטים בתחום IVR/CTI בהראל ביטוח ופיננסים, כמנהל פרויקטים בתדיראן טלקום וכמהנדס אפליקציה בקומברס. עודד וטורי, מנהל הפעילות של טוויליו מקבוצת אמן, מסר: "ערן מביא שילוב של ניסיון טכנולוגי עמוק, חשיבה מערכתית ויכולות ניהול וייעוץ מהשורה הראשונה. היכולת שלו לראות את התמונה המלאה לצד ירידה מדויקת לפרטים היא בדיוק מה שדרוש לנו בשלב הצמיחה הנוכחי של טוויליו בקבוצה".

במשך שנים, המושג "עיר חכמה" נתפש בישראל כפריבילגיה של "מדינת תל אביב" עם האפליקציה זוכת הפרסים הבינלאומית 'דיגיתל'. המושג מקושר בתודעה הציבורית לאפליקציות לתשלום חנייה, להשכרת קורקינטים או לדיווח על פח אשפה מלא בשדרות רוטשילד. אבל ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בצפון טרפו את הקלפים. כשמסתכלים היום על קריית שמונה, אופקים, שדרות ומטולה, מבינים שדיגיטציה ברשויות המקומיות היא לא מותרות – היא קו ההגנה השני של העורף הישראלי. השאלה הבוערת כיום אינה "האם כדאי להטמיע טכנולוגיה", אלא האם נשכיל לנצל את משבר השיקום כדי לבצע "קפיצת מדרגה" היסטורית. רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל פער בלתי נסבל שהופך לקריטי במצב חירום הנתונים בשטח מספרים סיפור של פער בלתי נסבל. בעוד שרשויות במרכז נהנות מתקציבי פיתוח המאפשרים מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) מתקדמות, רשויות בפריפריה מתקשות לעיתים לספק שירותים דיגיטליים בסיסיים. על פי נתוני הלמ"ס, כ-35% מהרשויות בפריפריה משתמשות כיום במערכות ניהול תחבורה מתקדמות – לעומת כ-70% במרכז. הפער הזה אינו רק טכנולוגי; הוא משפיע על איכות החיים, בטיחות התושבים, והיכולת למשוך עסקים והשקעות. עם פרוץ המלחמה רוב הרשויות בארץ לא ידעו לומר במדויק מי והיכן תושביהן, זאת בשל העובדה שתושבים לא מעדכנים את הכתובת העדכנית שלהם במרשם האוכלוסין, וכן בשל העובדה שהמערכות המוניציפליות מבוזרות וללא סטנדרט מידע אחיד, דבר המקשה על הרשויות לקבל תמונת מצב עדכנית. במצב חירום, הפער הזה הופך קריטי: רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל. המערכת הממשלתית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך מואץ של איגום מאמצים לטובת צמצום הפער הזה. תמיכות בפרויקטים דיגיטליים הורחבו לערים בינוניות וקטנות, ומכרזים להתקנת רשתות תקשורת מתקדמות נפתחו במיוחד ליישובי הצפון והדרום. היישום בשטח כבר נותן את אותותיו: באר שבע – שמובילה מהפכת חדשנות בשנים האחרונות – מפעילה כיום מערך בקרה עירוני מהמתקדמים בישראל, המאפשר קיצור של כ-20% בזמני תגובה לאירועי חירום. שדרות מקדמת שירותים דיגיטליים מתקדמים לתושביה, במגוון ערוצים כמו הקמת מוקד שירות קהילתי ראשון בארץ. במועצה אזורית גליל עליון, עבודה שוטפת עם מערכות החירום כמו שוע"ל, מאפשרת מעבר רציף ומהיר בין שגרה לחירום. אלו אינן רק דוגמאות נקודתיות – הן מודל לעתיד האפשרי. לא פריבילגיה אלא מחויבת המציאות גם בפריפריה.. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. BigStock הפריפריה ככר פורה לחדשנות בנקודה הזו חשוב להציע תפישה חדשה: פריפריה איננה רק יעד להשגת שוויון, אלא כר פורה לחדשנות. עלויות נמוכות יותר, נכונות לשיתופי פעולה וקהילה אזורית חזקה מאפשרות פיילוטים עירוניים בקצב שלא תמיד אפשרי במרכז. הממשלה יכולה – ורצוי שתעשה זאת – להפוך את הצפון והדרום למעבדות לאומיות לטכנולוגיות עירוניות: רשתות אנרגיה מבוזרות, תחבורה שיתופית אוטונומית, ניהול מים חכם ומודלים קהילתיים מבוססי נתונים. האסון שפקד את חבלי הארץ הללו מהווה, באופן פרדוקסלי, חלון הזדמנויות נדיר. מנהלת תקומה בדרום והתוכנית הממשלתית המתגבשת לצפון מזרימות מיליארדי שקלים לבינוי מחדש. האתגר הממשלתי הוא לוודא שהכסף הזה לא ילך רק לשיקום הפיזי ("הברזלים"), אלא להנחת תשתית לחוסן דיגיטלי. איך מבטיחים רציפות תפקודית? מה זה אומר בפועל? זה אומר שבנייה מחדש של קיבוץ או שכונה חייבת לכלול תשתיות דאטה, בדיוק כמו מערכת ביוב. זה אומר שמערכת החינוך בקו העימות חייבת להיות ערוכה למעבר ללמידה היברידית בתוך דקות, עם ציוד קצה לכל ילד, כדי ששגרת החירום לא תפגע בעתיד הדור הבא. זה אומר עידוד תעסוקה מרחוק באמצעות האבים טכנולוגיים משותפים, שיאפשרו לתושב הגליל לעבוד בחברת היי-טק תל-אביבית, מבלי לעזוב את ביתו. לסיכום, המדיניות הממשלתית בתחום הערים החכמות בפריפריה עומדת בפני הזדמנות היסטורית: לא רק לצמצם פערים – אלא לעצב מחדש את מפת הצמיחה של ישראל. כדי שזה יקרה נדרשים שלושה מהלכים מרכזיים: קביעת אסטרטגיה ומדיניות: בניית סטנדרט לאומי מחייב לתשתיות ומערכות חכמות בשילוב תמריצים ויישום אפקטיבי. השקעה בהון האנושי הדיגיטלי טכנולוגי: הכשרות נרחבות בכל רמות הרשות ובניית מודלי הון אנושי מתקדמים ברמת הרשות, הקמת מעטפות תמיכה רוחביות עם גיבוי והכוונה ברמה הלאומית. קידום חדשנות דיגיטלית: יצירת פיילוטים ותכניות ניסוי ארציות בפריפריה, בשיתוף אקדמיה, תעשייה ורשויות. העתיד העירוני של ישראל לא נכתב במרכז – הוא ייכתב היכן שנחליט להשקיע. אם הממשלה תשכיל לראות בפריפריה את מנוע החדשנות הבא, ערים חכמות בצפון ובדרום יהיו לא רק יעד, אלא יתרון אסטרטגי של המדינה כולה. הכותבת היא מנהלת היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, במערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים

חברת הסטארט-אפ פלוקס נוסדה ב-2021 על ידי רון עפרוני, המנכ"ל, ומייקל ברנטלי, והיא הוקמה כדי לנהל את מחזור חיי הפיתוח של התוכנה בצורה מאוחדת. החברה הכריזה בספטמבר האחרון על סבב גיוס B של 25 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Addition, והשתתפו בו קרנות כגון NEA, חץ ונצ'רס ואילומינייט פייננשל. משקיעה נוספת בפלוקס היא קבוצת D. E. Shaw, שהחברה החלה את דרכה כשביצעה ספין אאוט ממנה. ארגונים ברחבי העולם מתקשים לנהל שרשראות אספקת תוכנה, שהולכות ונעשות מורכבות יותר ומביאות איתן חולשות אבטחה מוסתרות. פלוקס פותרת את הבעיות האלה באמצעות Nix – טכנולוגיית קוד פתוח, שאותה היא מנגישה לצוותי פיתוח. בחברה מספרים שבאמצעות פלטפורמה אינטואיטיבית, היא מספקת סביבות עקביות וניידות, שחוצות מערכות הפעלה, שפות תכנות וארכיטקטורות שונות. בפלוקס אומרים שהלחץ האדיר על צוותי הפיתוח הפך תשתית פיתוח מתוקננת לצורך חיוני. "בעוד שכולם בונים על תשתיות מקולקלות, פלוקס מחזקת את היסודות עצמם – ומאפשרת לצוותים לנוע מהר יותר מבלי לוותר על אמון ובטיחות", ציינו שם. "פלוקס לוקחת את העוצמה של Nix והופכת אותה לנגישה עבור כולם", אמר קלסי הייטאוור, יועץ לחברה ומהנדס בכיר. "זו הסיבה שאנחנו רואים זרימה אדירה של משתמשים בהשוואה לכלי פיתוח מסורתיים – היא פותרת את משבר התשתיות הסמוי שכל חברה מתמודדת איתו". המשתמשים הראשונים במוצר של פלוקס כוללים חברות מדירוג פורצ'ן 500 לצד חברות טכנולוגיה בצמיחה גבוהה. "חברות אלה מציגות מעורבות יוצאת דופן ומניעות צמיחה אורגנית בתוך הארגונים שלהן, כאשר פלוקס שומרת על 70% אחזקה (Retention) במגוון רחב של משתמשים – ממפתחים בודדים ועד לצוותים של אלפי אנשים", אומרים בחברה.

תערוכת האמנות Art Basel Miami Beach – אחד מירידי האמנות הגדולים והנוצצים בעולם – הפכה השנה ל"קרקס אלגוריתמי", זאת בעקבות מיצג שנוי במחלוקת בשם Regular Animals ('חיות רגילות' בתרגום חופשי). מאחורי המייצג שלקח חלק בתערוכה עומד האמן הדיגיטלי המפורסם מייק וינקלמן, המוכר בכינוי ביפל (Beeple), שערך את המיצג שלו במתחם החדש Zero 10, המוקדש לאמנות דיגיטלית וטכנולוגית מתקדמת.  ביפל – שזכה להכרה עולמית חסרת תקדים ב-2021 כאשר קולאז' ה-NFT שלו Everydays: The First 5000 Days נמכר בסכום של 69.3 מיליון דולר בבית המכירות כריסטי'ס – יצר הפעם מקבץ של עשרה רובוטי-כלב על ארבע רגליים. אלא שהפואנטה הייתה שעל המכונות הללו הלביש האמן מסכות סיליקון היפר-ריאליסטיות בדמות אישים רבי-השפעה, כולל המיליארדרים אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, וזאת בצד אמנים אייקוניים כמו אנדי וורהול ופאבלו פיקאסו, ואפילו כלב-רובוט דמותו של ביפל עצמו. המסכות נוצרו על ידי אמן האפקטים המיוחדים לנדון מאייר. ???? ** FREE PRINTS / NFTs ** ???? TODAY / ART BASEL _ ZERO 10 1PM / 3PM / 5PM *can’t guarantee you will get a print but I CAN guarantee you will get a shameful erection looking at robot dogs ???? pic.twitter.com/t9hZSP1GKo — beeple (@beeple) December 6, 2025 קקי NFT עם תפוגת ייצור היצירה שלו 'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים'. נמכרה בכמעט 70 מיליון דולר כ-NFT. ביפל. מה שקורה במיצג הוא שהרובוטים מסתובבים בחופשיות בתוך מתחם שקוף, מגיבים לסביבתם ומבצעים פעולה יוצאת דופן: מדי פעם הם נשענים על רגליהם האחוריות ונכנסים ל"מצב עשיית צרכים" – כאשר מסך LED על גבם מציג את הכיתוב 'POOP MODE'. בזמן פעולה זו הם מטילים הדפסים פיזיים דמויי פולרואיד מ"פי הטבעת" שלהם. הדפסים אלה, הנקראים "דוגמת הפרשה" (Excrement Sample), נוצרים באמצעות בינה מלאכותית, המשתמשת בתמונות שצולמו במצלמות המותקנות סביב ראשיהם של הרובוטים. כל הדפס נוצר בסגנון המתאים לדמות שהרובוט מייצג, כאשר הרובוט של פיקאסו מייצר תמונות גיאומטריות דמויות קוביזם, ואילו הכלבים בדמות בכירי הטק סווגו בקטגוריית יצירה "מהירה". ולא די בכך – כל הדפס כזה מכיל קוד המקושר ל-NFT שניתן לאימות. האמן סיפק פרטים נוספים על האוטונומיה של הכלבים, והגדיר את המיצג Regular Animals כ"יצירה ג'נרטיבית" המשלבת פיסול דינמי, צילום ובינה מלאכותית. הוא הבהיר כי פעולת הרובוטים אינה אקראית; הכלבים מצלמים תמונות באופן רציף, מדרגים אותן כדי למצוא את התמונות המעניינות ביותר, ורק אז מעבדים מחדש את התמונות הללו באמצעות AI בהתאם ל"אישיות/תפישת העולם" של כל דמות (כמו מאסק או פיקאסו). ביפל הדגיש כי זה משקף את הרעיון שהקהל "ממש הופך להיות חלק מהיצירה רק מעצם הצפייה בה", מה שתואם את ההשקפה כי האופן שבו אנו תופשים את העולם יתווך יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית. לבסוף, ביפל סיפק את המספרים המדויקים של התפוקה האמנותית של המיצג: סך של 1,024 הדפסים יופצו במהלך ימי היריד, מתוכם 256 מקושרים ל-NFT וניתנים לאימות. ביפל הסביר כי מטרת הפרויקט היא לבקר את השפעת האליטות הטכנולוגיות על התרבות הדיגיטלית, שכן התפישה העולמית שלנו מתווכת יותר ויותר על ידי מערכות אלגוריתמיות הנשלטות על ידי קומץ אנשים. ביפל ציין כי הוא נפגש עם מאסק מספר פעמים ודווקא רואה בו "בחור נחמד שמנסה לעשות דברים טובים". אך מאידך נשמע מודאג בראיון מכך שבעוד שבעבר, דבריו, ראינו את העולם דרך עיניהם של אמנים, כיום "צוקרברג ואילון, במיוחד, שולטים במאסה עצומה של האופן שבו אנו רואים את העולם". הוא הדגיש את עוצמתם הבלתי-מרוסנת של קברניטי הטק הללו והוסיף: "נשיא לא יכול פשוט להתעורר ולבצע שינוי חד-צדדי. מאסק או צוקרברג יכולים, וזו עוצמה אדירה". המיצג אף משלב תזכורת לקצב ההתיישנות המהיר של הטכנולוגיה – הרובוטים תוכננו עם מועד תפוגה מובנה, ולאחר שלוש שנים תופסק יכולתם לייצר אמנות NFT, כשלמען האמת כבר כיום ההייפ סביבה בדעיכה. Recognize anyone? Beeple's satirical exhibition: "Regular Animals". pic.twitter.com/qmrx4Hpbg6 — ⚔️ Robbin Milne (I) ☮️ ⚔️ (@RobbinMilne) December 4, 2025 המיצג זכה לתגובות מעורבות. קהל המבקר ביריד נראה צוחק, מגיב בהלם ומתעד את המתרחש בהשתאות. היו מבקרים שכינו את המיצג "מגעיל או מטריד", "מפחיד" והיו אף שטענו כי הוא "מעבר למטריד". מנגד, כתב Extravagant Magazine טען שהיצירה "רומסת את ההיסטוריה של האמנות הדיגיטלית ומדרדרת אותה מעט", כי היא מציעה "נוחות טכנולוגית", ו"נוחות מוסרית" במקום ביקורת אינטליגנטית.  למרות זאת, הצלחתו המסחרית של המיצג הייתה מיידית: כל עשרת הרובוטים, שתומחרו ב-100,000 אלף דולר כל אחד, נמכרו כולם בתוך השעה הראשונה של יום הפתיחה של היריד.