עולם בדיקות התוכנה עובר שינויים רבים בשנים האחרונות. התהליך החשוב הזה נמצא כיום על שולחנו של המנמ"ר, לצד מנהלי הפיתוח וגורמים נוספים בחברה. ההבנה היא שככל שתהליך הבדיקה יתבצע בשלבי התכנון והפיתוח המוקדמים – כך גדלים הסיכויים לקבלת מוצר שלם ונקי מתקלות. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את אלמוג כהן, מנהל תחום בדיקות ואוטומציה בחברת נס (Ness). כהן הוא אחד המומחים המוכרים בישראל בתחום הבדיקות, מרצה ומעביר קורסים מקצועיים. דיברנו איתו על תפישת הבדיקות בעולם הפיתוח, על האתגרים שעומדים היום בפני ארגונים, ועל השפעת הבינה המלאכותית על התחום. נתחיל בשאלה הראשונה שאנו מפנים לכל האורחים באולפן: קצת עליך, אלמוג? "אני בתחילת שנות ה-40 לחיי, נשוי ואב לשלושה. מאז 2006 אני בעולם הבדיקות. התחלתי כבודק במשך כמה שנים, ומעל עשור אני בתפקידי הובלה וניהול שונים. בנוסף לתואר ראשון, עשיתי הכשרות, קורסים והתמחויות בתחום". תמיד רצית לעסוק בזה? "האמת שלא. שירתי ביחידה מסווגת בחיל הים, ולקראת השחרור הצטרפתי לאחד המפקדים שלי שהקים חברה. שם הבנתי שכל מה שעשיתי בשירות הצבאי יכול לבוא לידי ביטוי גם בתעשייה". עולם ההיי-טק מגוון מאוד. למה דווקא בדיקות תוכנה? "למדתי פיתוח תוכנה, אבל אחרי שסיימתי, הבנתי שאני לא רוצה להיות מפתח. פחות עניין אותי לשבת ולכתוב קוד כל היום. חיפשתי תחום יצירתי יותר, כזה שרואה את המוצר בראייה כוללת ומאפשר ערך מוסף. כך הגעתי לבדיקות". איפה התחלת לעבוד? "עבדתי ארבע שנים בחברת ארטק טכנולוגיות, שעוסקת במערכות שליטה ובקרה, ושם נחשפתי לעומק לעולם הבדיקות. משם הגעתי לחברת נס לפני יותר מעשור, ומילאתי מגוון תפקידים. ובשלוש השנים האחרונות אני מנהל תחום עסקי בחטיבת הבדיקות. בין היתר אני מוביל פעילות משמעותית מול הבנקים הגדולים בישראל". אז מהו תחום בדיקות התוכנה? "האנלוגיה הכי פשוטה: כשאתה נכנס לרכב ולוחץ על הברקס – אתה מצפה שהוא יעצור. מישהו בדק את זה במפעל. אותו דבר בעולם התוכנה: כשאנחנו משתמשים באפליקציה, באתר או במערכת – בודק תוכנה וידא שהמערכת עושה את מה שהיא אמורה לעשות. המטרה היא להגיע לתצורה האיכותית ביותר עבור המשתמשים, שהם בסופו של דבר הלקוחות". מה השתנה בשנים האחרונות בתחום הבדיקות? "בעבר הבדיקות הגיעו בסוף התהליך, רגע לפני עלייה לאוויר. היום, צוותי הבדיקות הם חלק אינטגרלי מצוותי הפיתוח: הם יושבים יחד, וכל אחד מביא את הערך שלו. לבודק התוכנה יש יתרון חשוב: הוא מכיר את המערכת בראייה כוללת – וזה קריטי". כמה מילים על חטיבת הבדיקות בנס. "החטיבה מונה כ-1,000 מומחי בדיקות, אוטומציה ו-AI, ואנו משרתים עשרות לקוחות: פיננסים, היי-טק, וכמובן המגזר הממשלתי. עיקר התמחותנו זה עולם השירותים המנוהלים". מה זה שירות מנוהל? "זהו שירות מקצה לקצה ללקוח לכלל עולם הבדיקות. אנחנו מגייסים את האנשים, מכשירים אותם בהתאם למערכות של הלקוח, מטפלים בכל נושא ההון האנושי – שכר, קידום ועוד. בנוסף אנחנו אחראים על המתודולוגיות, תשתיות האוטומציה, בדיקות עומסים, הכנת טכנולוגיות ועוד". איך אתם נמדדים מול הלקוח ובפנים? "אצלנו קיימים מדדים ומתודולוגיות על פיהם אנו עובדים לשיפור מתמיד, הן על ידי, והן על ידי מנהלים נוספים. מדובר במדדים בהיבטים המקצועיים, העסקיים או הטיפוליים. אני חייב כל הזמן לרוץ ולהתקדם בשביל לעמוד ביעדים שהגדירו לי. קודם כל אצלי בבית, ורק אחר כך אצל הלקוחות. הצד השני הוא כמובן הצד של הלקוח, שם יש, כמובן, הקפדה על מדדים. בכל הסכמי העבודה שלנו היום, יש לנו בעצם יחד עם הלקוחות בנייה של מתודולוגיה, שבה אנחנו בוחנים עמידה ב-SLA, ועמידה ביעדים שהלקוח הגדיר לנו". יכול לתת דוגמה? "כן. למשל בנושא האוטומציה, כל הלקוחות מצפים שהאוטומציה שלנו תפותח בזמן מסוים, בכמות מסוימת, ובאיכות מסוימת. הם מצפים שנדע לפתח כמות תסריטים מסוימת בספרינט, לתחזק בזמן מסוים תסריט שיצא כרגע מהשוטף. הדברים האלה נמדדים ברמה שוטפת, אנחנו משקפים את זה בסיום כל ספרינט, בדו"חות ייעודיים, במערכות ספציפיות. זה גורם לנו כל הזמן להיות חדים, להיות על המשמר, ולוודא שאנחנו כל הזמן, כפי שציינתי קודם, בתהליך שיפור והתקדמות. אחרת אין לנו שום זכות קיום בעולם הזה". כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על התחום? האם היא תחליף את הבודקים? "אנו לא מאלו שמאמינים ש-AI תחליף הכל. אבל הויא בהחלט משנה את עולם הבדיקות ואת תפקיד הבודק. נערכנו לזה: בנינו תשתיות שמאפשרות שילוב יכולות AI עם האוטומציה שלנו. זה כולל זיהוי ויזואלי של מסכים, ניתוח סמנטי של טקסטים, הבנת לוגים ועוד. בנוסף פיתחנו מתודולוגיה לבדיקת מערכות מבוססות AI, ויצרנו מסלולי הכשרה ייעודיים לעובדים. דבר אחד ברור. עובדים שלא יידעו להתאים את עצמם לעידן החדש ולא יעבדו עם כלים חכמים – לא יוכלו להמשיך בתפקיד, כמו שהיה בעבר עם כניסת האוטומציה". להאזנה לפודקאסט המלא לחצו כאן

בשבוע שעבר, במהלך כנס re:Invent של חטיבת שירותי הענן של אמזון, הלוא היא AWS, הרחק ממסכי הענק ומהקצב רווי האדרנלין של האולמות המרכזיים בקומה מתחת, פגשתי את ד"ר ביירון קוק. המפגש נערך יחד עם עוד כמה עיתונאים בחדר שקט יותר, ואפשר שיחה עמוקה על מדע, בינה מלאכותית והעתיד שמתחולל לנגד עינינו, אולי מהר יותר מכפי שאנחנו מצליחים להבין. קוק, מתמטיקאי עטור פרסים ונושא גם בתארים סגן נשיא ומדען מכובד באמזון, עומד בראש "קבוצת ההיגיון הממוכן" (ARG) בענקית הטכנולוגיה, הוא גם מהדמויות הבולטות במחקר אוטומציה של היגיון פורמלי, ומתמחה בתחום מאוד מסוים שבגללו גם גויס לשורותיה של אמזון: הוא מתמחה באימות, כלומר בדיקת מהימנות, למודלים של בינה מלאכותית, תחום מחקר צר וסבוך שרק קומץ אנשים בעולם עוסקים בו. במילים פשוטות: העבודה שלו היא לוודא, ברמה המתמטית, שמודלי הבינה המלאכותית מוציאים נתונים מדויקים ולא מדברים שטויות. קוק, שעונה לחלוטין לסטריאוטיפ של מדען מפוזר, עם משקפיים עבים ומבט שאיכשהו תמיד מכוון לחלל הריק ולא אל בן שיחו, מדבר ברוגע כמעט מפתיע על שינויי ענק שמטלטלים את המדע ואת התעשייה בו-זמנית – כאילו מדובר בהתרחבות של רשת סופרמרקטים ולא שינויים שמטלטלים תעשיות בעולם. כבר חושבות יותר מתוחכם מאיתנו. המכונות. צילום: אילסטרציה. ג'מיני AI אחת השאלות הראשונות שהצגתי לו נגעה לנושא שמסקרן מדענים ויזמים כאחד: האם וכמה אנחנו קרובים ליום שבו בינה יוצרת תבצע מדע אמיתי. לא רק תסכם, לא רק תציע רעיונות, אלא תגדיר היפותזה, תבנה מודל ניסויי, תבצע את הניסוי, תנתח תוצאות ותכריע אם המודל עומד במבחן המציאות. מה שמעכב את ההתפתחות של המדענים המלאכותיים הלאה הוא לא היכולת של המכונה, אלא הבירוקרטיה: רגולציה, ניסויים קליניים, נהלי אישור. המדע והטכנולוגיה, כמו תמיד, רצים קדימה ולא מחכים קוק לא מהסס. מבחינתו, כבר עברנו את הסף הזה. הוא מזכיר פתרון שנמצא לבעיה הפתוחה של המתמטיקאי היהודי-הונגרי ארדש, הוכחה מתמטית שהושגה ממש לפני כשבועיים, אחרי שלא נפתרה במשך 30 שנה, באמצעות שילוב של כלי הוכחה פורמליים ומודלים יוצרים, בהליך שיצר תוצאה שאף קבוצה אנושית, גם אם הייתה מקדישה את כל חייה, לא הייתה מסוגלת להגיע אליה. קוק מסביר שלא מדובר ב-"מדע שבוצע "בעזרת" AI" אלא ממש מדע שבוצע בידי מכונות. הוא לוקח את זה רחוק יותר, אל תחום הביולוגיה החישובית. דברים שעבד עליהם בשנים האחרונות, כמו מודלים ביולוגיים ואימות של הבנת השפעות ביולוגיות על ידי בינה מלאכותית, כבר הובילו לניבויים שסייעו בגילוי תרופות ובהבנת מנגנוני מחלה, בדומה למה שעושה ביולוג'יק דיזיין הישראלית עם תרופות לסרטן, שכבר סיפרתי לכם עליה כאן. כמעט כמו סרט מדע בדיוני התהליך, כפי שהוא מתאר אותו, נשמע כמעט כמו סרט מדע בדיוני: מודל שבנוי על הנחות ביולוגיות, מערכת שמייצרת השערות על בסיסו, ניסויי מעבדה "רטובים" (אלה, עדיין מבוצעים בידי בני אדם, כשמילת המפתח היא עדיין…) שמאמתים או מפילים אותן, ושיפורים למודל שוב ושוב, עד שנוצרת תמונה מדעית יציבה. לדידו של ד"ר קוק, זהו כבר "סוכן מדע" לכל דבר. מה שמעכב את ההתפתחות של המדענים המלאכותיים הלאה הוא לא היכולת של המכונה, אלא הבירוקרטיה: רגולציה, ניסויים קליניים, נהלי אישור. המדע והטכנולוגיה, כמו תמיד, רצים קדימה ולא מחכים. מכאן עברנו לשאלה המתבקשת: מה המשמעות של התקדמות כזאת עבור מקצועות קיימים? האם מקצועות מסוימים יתפוגגו? קוק עוצר לרגע, ואז משיב בכנות שמפתיעה בגילוי הלב שלה. הוא אומר שאינו יודע אילו מקצועות ייעלמו, אבל נזכר איך האינטרנט כן שינה מן היסוד את תפקיד סוכני הנסיעות. בעיניו זו דינמיקה טבעית: טכנולוגיה מחליפה חלק מהפעולות הקיימות, אך במקביל יוצרת ענפים חדשים לגמרי. הוא פחות מוטרד מהשינוי ויותר עסוק בהשפעותיו המעשיות: לאן חוזרת היצירתיות האנושית כשהפעולות הטכניות כבר אינן נחלת האדם בלבד? כשהעליתי בפניו את קצב השינוי שמעורר חרדות אצל לא מעט בעלי מקצוע, קוק שוב בחר בזווית היסטורית. הוא מזכיר את מהפכת הרכבות בתחילת המאה הקודמת; את כניסת ה-747 שהפכה מרחק בין יבשות לעניין של שעות בודדות; ואת הטלוויזיה, ששיטחה הבדלי תרבות והתחילה למחוק מבטאים מקומיים. בעיניו, כל תקופת חדשנות גדולה עוברת עקומת כאוס טבעית, שבה העולם מתארגן מחדש סביב הכלים החדשים – אבל בסוף נחזור לשיווי משקל חדש. “זה לא אינטנסיבי יותר ממהפכות גדולות אחרות", הוא אמר. "אנחנו פשוט חיים עכשיו בתקופה כזאת". "לא דומה לאינטליגנציה שלנו" ואז החלטתי להשליך את הפצצה המתבקשת, ששואלים עכשיו כל אחד בתחום הבינלאומי – כמה אנחנו קרובים לבינה מלאכותית כללית? קוק לא ניסה להעמיד פנים שהוא יודע איך מגדירים בכלל בינה כללית או תודעה. "אני לא יודע מה זו תודעה", הוא קבע בפשטות, "ולכן קשה לי להבין מה בדיוק מבקשים מ-AGI להיות". אבל כשהוא מדבר על כלים בני זמננו, מערכות שמפיקות הוכחות מתמטיות מורכבות, ופתרונות מדעיים לבעיות שבעבר היו מחוץ להישג ידו של המין האנושי כולו, מתגנבת תחושה שאולי השאלה עצמה לא רלוונטית. מבחינה חישובית, "אנחנו כבר חיים בעולם שבו מכונות מסוגלות לבצע משימות מחשבתיות שאינן אנושיות כלל. לא דומה לאינטליגנציה שלנו, לא מנסה לחקות אותה – אלא זה גזע אחר של יכולת חשיבה. "במובן הזה", הודה כמעט בעל כורחו, "אנחנו כבר שם". בחלק האחרון של השיחה אני מנסה להבין ממנו, כמי שפעל גם בארצות הברית ובאנגליה, את הפער המדעי בין ארה"ב לאירופה. שאלה שמטרידה חוקרים ויזמים כאחד. קוק קבע נחרצות שמבחינת התחומים שבהם הוא עוסק, אירופה מובילה. הוא ציין את וינה, קיימברידג', מזרח אירופה ומרכזי מחקר נוספים שהפכו חממה למוחות מהחזקים בעולם במדעי המחשב התיאורטיים. אפילו את העשור שבו חי באנגליה הוא מתאר כבחירה מודעת, כדי להימצא קרוב יותר למרכז מצוינות המדעית. ארצות הברית, לדבריו, מצטיינת בחלק אחר לגמרי בשרשרת: מסחור, סטארט-אפים, יכולת להפוך רעיון למוצר. אבל ד"ר קוק לא חושב שמדובר בתחרות. מדובר בשתי מערכות המשלימות זו את זו, כמו שני קצוות של אותו מנוע חדשנות.

הציפיות ממערכות AI נוסקות מדי שנה לגבהים חדשים הן בקרב חברות שמספקות שירותים והן בקרב הצרכנים הפרטיים והעסקיים. בעקבות הולדתם של סוכני AI נוצרה תחושה ש-AI היא סוג חדש של אינטליגנציה דמוית בני אנוש, שיודעת לזהות בעצמה בעיות של הלקוח  ולפתור אותן בדרך חכמה. על אף ההתקדמות העצומה חשוב להבין, שמערכות AI אינן אנושיות, ולכן אינן מסוגלות להבין רגשות של בני אדם במצבים דינמיים ומשתנים ובהקשרים שונים, ותגובות חסרות אמפתיה שלהן עלולות לגרום לניכור, תסכול ואי אמון במערכות הללו. זו נקודת כשל קריטית, שעלולה להכשיל חברות שמפעילות מערכות מסוג זה. יתרה מכך, חוקרים בתחום מדעי ההתנהגות סבורים, שהניסיון להלביש באופן מלאכותי שכבת אינטליגנציה רגשית במערכות AI כרוך בסיכון מעורר התנגדות (Reactance בשפה מדעית), שכן המשתמשים חשים במניפולציה ובחוסר כנות. לדוגמה, צרכן שנואש מהניסיונות לשנות מועד טיסה באפליקציה יחוש ממש זעם כשהמערכת תשלח לו הודעה רובוטית מנוכרת שמביעה צער על הניסיון שנכשל. "AI אמפתית אינה מותרות, אלא כורח עסקי אסטרטגי. בימים שבהם סוכני AI מבצעים עבורנו משימות רבות ומורכבות ובקרוב ינהלו את חיינו, אף עסק לא יכול להרשות לעצמו מערכת שאינה מודעת למצב הרגשי והנפשי של הלקוח, מתעלמת ממנו ואף רומסת אותו" לאור המגבלות הבסיסיות של מערכות AI להבין רגשות של בני אנוש, גיבשו חוקרים בתחום מדעי ההתנהגות את תפיסת ה-AI האמפתית, שחותרת לגשר על הפער בין אפליקציות AI המבוססות על עיבוד נתונים, חישוב הסתברויות ומדדי יעילות לבין בני האנוש, שרגשותיהם הם מרכיב מרכזי בחיי היום יום שלהם. AI אמפתית משלבת יכולות לנתח שפה, טון דיבור, כוונות ומדדים נוספים כדי להבין את המצב הרגשי של הלקוחות ולהתייחס אליו באופן הולם בתגובותיו. מערכת מסוג זה כוללת את המרכיבים הבאים: הקשבה ללקוח (Attentive Empathy); סיכום מצב והכרה בבעיות; התייחסות לרגשות (Affective Empathy); שימוש בשפה הולמת ובטון נכון להבעת הזדהות עם מצבים רגשיים שונים, לרבות חרדה, מתח ומצוקה; אמפתיה קוגניטיבית (Cognitive Empathy); פתרון הבעיה באופן המהיר ביותר תוך התייחסות למצב הרגשי והכוונות המשוערות של הלקוח. המערכת חייבת להתייחס להקשר המדויק שבו הלקוח זקוק לסיוע, שכן במצבי קיצון אמפתיה עלולה לגרום לתוצאה הפוכה. הכרה במגבלות מרכיב מרכזי בהצלחתה של AI אמפתית הוא ההכרה שלה במגבלותיה. המשתמש חייב כל העת לדעת שהוא מתקשר עם טכנולוגיית AI, ושקיפות זו מאפשרת לבנות יחסי אמון עם המערכת. לכן, במצבים מורכבים וטעונים רגשית המערכת צריכה לנקוט ביוזמתה צעד משמעותי, והוא להודות במגבלותיה ולפנות את הדרך לטיפול של נציג בן אנוש. המעבר צריך להתבצע באופן פרואקטיבי, טבעי וחלק, שיעורר אמון אצל הלקוח. AI אמפתית אינה מותרות, אלא כורח עסקי אסטרטגי. בימים שבהם סוכני AI מבצעים עבורנו משימות רבות ומורכבות ובקרוב ינהלו את חיינו, אף עסק לא יכול להרשות לעצמו מערכת שאינה מודעת למצב הרגשי והנפשי של הלקוח, מתעלמת ממנו ואף רומסת אותו. מערכת מסוג זה היא ממש חרב פיפיות, שבמקום לשדרג את הביצועים העסקיים עלולה לפגוע בהם. מפתחי אפליקציות צריכים לשלב יסודות ותהליכים של AI אמפתית החל מהשלב הראשון של הפיתוח ולא כתוספת שמודבקת מלמעלה בתום הפיתוח. עסקים וארגונים שמטמיעים אפליקציות חייבים לוודא שההבנה הרגשית של המערכת היא ברמה הגבוהה ביותר ולא תכשיל אותם בחזית הקיומית שלהם מול הצרכנים. לצורך זה, מומלץ לעסקים לבצע פיילוט של מערכת AI אמפתית ולאסוף נתונים על ביצועיה במדדים של שביעות רצון לקוחות, משך זמן הטיפול, שיעור המרה והשפעת כל אלה על ההכנסות והרווחיות. כך יכולה ה-AI האמפתית להפוך למנוע הצמיחה של העסק ולבעלת הבנה של רגשות, על אף שהיא נטולת רגשות לחלוטין.   הכותבת היא מייסדת ומנהלת השלוחה הישראלית של חברת שירותי הטכנולוגיה הגלובלית קונסנטריקס (Concentrix).

"היה זה עוד יום שבת בבוקר, כשלפתע קיבלתי טלפון חריג מהמנכ"ל שלי – הוא עדכן שחברת הגנת סייבר מסרה לו שנפרצנו, ומחר תצא הודעה על האירוע. נכנסנו לשורה אינסופית של תחקירי עומק: מי הושפע, כמה נפגעו ובאיזו חומרה, מה קרה ומה לעשות?. מאז לא ישנתי היטב חצי שנה… את הלקחים שלי אני חולק עם לקוחות ועמיתים. הלקח החשוב מהמתקפה המתוחכמת אינו טכנולוגי, אלא תרבותי: צריך לנהוג בשקיפות", כך אמר טים בראון, מנהל האבטחה העולמי של סולארווינדס (SolarWinds). הראיון עם בראון התקיים במסגרת Cyber week, שבוע הסייבר השנתי, שעורך המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. סולארווינדס מיוצגת בארץ על ידי פרולוג'יק (Prologic), שהקים ומנהל ליאור לוי. בראון משמש בתפקידו שמונה שנים, והאירוע שהוא מדבר עליו נחשב למתקפת הסייבר החמורה ביותר שאירעה אי-פעם בארה"ב. מתקפת שרשרת אספקה החלה בחשאי ב-2019 ונחשפה ב-2020. ההאקרים החדירו נוזקה Sunburst ל-אוריון (Orion) – תוכנת ניטור וניהול הרשת של החברה. מערכות של 18 אלף לקוחות סולארווינדס, כולל עשרות ארגוני ממשל בארה"ב, תשתיות קריטיות וארגונים – קיבלו עדכון תוכנה מזוהם. הפריצה פגעה במאות מהם. את המתקפה ערכה קבוצת APT29 – שבמקרה זה התהדרה בשם Cozy Bear ('דובי חמים ונעים') – המקושרת לביון הרוסי, ומוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת. "לא קבענו שזו מתקפה בגיבוי מדינתי", סיפר בראון. "כן ידענו – והודענו – שזו מתקפה מאד מתוחכמת. לא יכולנו לייחס את האיום. שיתפנו את גורמי האכיפה, FBI, CISA, וכעבור זמן הממשל ייחס אותה לרוסיה". "מיד התחלנו עם שקיפות חוצת-ארגון – היא הכי חשובה", אמר. "בנינו תוכנית תגובה והתחלנו בשטף עדכונים ללקוחות ולשותפים. עדכנו מידע באתר שלנו, עבדנו צמוד מול התקשורת. מילה כתובה אינה חזקה מספיק ואינה רגשית, ולכן יצרנו קשר ישיר עם כלל 18 אלף הלקוחות. חלקם – בעיקר גופים מדינתיים וצבאות – היו מודאגים. ממשלות פחדו מפגיעה במערכות לניהול חיסוני הקורונה, וכ-20 חברות תרופות שפיתחו חיסונים, חששו גם הן". "במקביל", אמר בראון, "תגברנו במהירות את הצוותים האדומים (מומחי אבטחה המדמים את היריב ותוקפים את הארגון לבחינת הפרצות – י"ה) שלנו. לאחר מאמצים זיהינו את המערכת שנפגעה, ניתחנו אותה, עשינו דה-קומפילציה (החזרת התוכנה לקוד המקור), ופרסמנו את הקניין הרוחני שלנו". בראון הוסיף כי "התחלנו לממש את תפישת Secure by Design לאורך כל שלבי הפיתוח וההפצה של מוצרי החברה. זו לא רק פעולה טכנולוגית, אלא שינוי תפישתי: מעבר ממצב אבטחה 'טוב' – ל'מצטיין'. נדרשנו להחזיר את אמון הלקוחות עם תוכנות חדשות – ומעולות". "הדקנו את הבקרה על המוצרים", ציין. הוא הוסיף וסיפר כי "פיצלנו את הפיתוח: כל מוצר עבר שלוש בקרות, סריקות ובדיקות – על ידי קבוצות אבטחה שונות בחברה. אם הממצאים לא היו זהים – המוצר לא עבר לייצור". "כעבור עבודה מאומצת של חצי שנה, במחצית 2021, הצלחנו לייצב את הספינה והתחלתי לישון לילות שלמים ברציפות", אמר בראון. SolarWinds Dismissed: What the SEC’s U-turn Signals for Cyber Enforcement, https://t.co/DwhuEvWWRL #corpgov — Harvard Law School Program on Corporate Governance (@HarvardCorpGov) December 7, 2025 הרעים ינצחו רק בטווח הקצר סיבה נוספת לחיוך של בראון אירעה באחרונה: ה-SEC, רשות ניירות הערך בארה"ב, הודיעה שביטלה את התביעה נגד סולארווינדס ונגדו. זו הייתה תביעה חריגה מאד, בה הקורבן של מתקפת סייבר נתבע על ידי הממשלה. ה-SEC טענה במקור ש-סולארווינדס ובראון ידעו על ליקויים בהגנת הסייבר בחברה, אך "הם התעלמו מדגלי התרעה אדומים שהונפו שוב ושוב". לפי בראון, "זו הייתה דרך ארוכה, ואני שמח שזה סוף סוף נגמר. לא עשינו דבר לא נכון". "הגל החדש של ה-AI", אמר, "מעניק לרעים יתרון. הם משוחררים ממשקולות: ממגבלות חוקיות, רגולטוריות ומוסריות. לכן הם ינצחו בטווח הקצר. אבל המגינים, הטובים – ישיגו אותם בטווח הארוך". הוא סיכם באופטימיות ואמר כי על אף כל זאת, "ה-AI משנה את תפישות ההגנה ומסייעת לבנות יותר חוסן סייבר". ב-2022 הקים ד"ר נמרוד קוזלובסקי את סייטקטיק (Cytactic). החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת AI לטובת מוכנות וניהול תגובה למשברי סייבר (CIRM – Cyber Incident Response Management), קטגוריה שהוכרה על ידי גרטנר (Gartner). הפלטפורמה מאפשרת מוכנות יזומה לאירועי סייבר, המותאמת לסיכונים הפרטניים של הארגון. "פגשתי את נמרוד בכנס אבטחה בארה"ב, והתלהבתי", אמר בראון. "זיהיתי את הפער הקריטי בניהול אירועי סייבר. סייטקטיק מביאה סדר, בהירות ושליטה ברגעים כאוטיים. צריך מוכנות אמתית, לצמצום הכאוס ולהפחתת הנזקים", המשיך ואמר. ב-2024 בראון הצטרף כחבר בוועדה המייעצת של החברה. "המלצתי למנהלי/ות הגנת הסייבר", סיכם בראון, "היא להניח שכבר נפרצתם/ן. או שהאירוע יקרה בקרוב. היו פרואקטיביים. עבדו באופן מושכל, בלי ניחושים. הזמן הרע ביותר להיות תלוי באנשים הוא כאשר האירוע מתחולל. חשבו אילו כלים יש לרעים, אם לא תטמיעו כלים חדשים – תפסידו".

קואליציה חסרת תקדים, המונה מאות ארגונים סביבתיים מכל רחבי ארצות הברית, שיגרה באחרונה אולטימטום לקונגרס האמריקני בדרישה להפסיק לאלתר את הבנייה של דאטה סנטרים חדשים המיועדים לבינה מלאכותית. הקמפיין רחב ההיקף, הכולל גם עצומה באתר Change דורש להטיל את מה שמכונה 'מורטוריום לאומי' על הקמת מרכזי נתונים אלו, עד שייקבעו תקנות מחייבות להגנה מלאה על הקהילות החיות באזורים המיועדים להצבתם. הקואליציה של הארגונים השונים  ומחאתם נגד המהלך נחשבת למתקפה הסביבתית המאורגנת ביותר על תוכניות ההתרחבות של חברות הטכנולוגיה הגדולות – מזה עשורים. הקואליציה כוללת ארגוני מפתח כמו גרינפיס (Greenpeace), ידידי כדור הארץ (Friends of the Earth), וכן את Physicians for Social Responsibility וארגון Food & Water Watch.  More than 230 environmental groups just demanded a nationwide halt on new US data centers, arguing the AI boom is driving up power bills, draining water supplies, and overwhelming local grids. Their message is basically: stop building AI until you fix the grid. It is a bold… pic.twitter.com/DNAkFne9PI — VraserX e/acc (@VraserX) December 10, 2025 "אחד האיומים הסביבתיים והחברתיים הגדולים ביותר של הדור שלנו" במכתב שנשלח למחוקקים, מזהירים הארגונים כי ההתרחבות המהירה של מרכזי הנתונים, המונעת על ידי בום ה-AI והקריפטו, היא "אחד האיומים הסביבתיים והחברתיים הגדולים ביותר של הדור שלנו". המכתב מציין כי המהלך המתוכנן מגביר באופן מהיר את הדרישה לאנרגיה, מניע יותר זיהום מדלקים מאובנים, משפיע לרעה על משאבי המים ומעלה את מחירי החשמל ברחבי המדינה. כאמור, הדרישה שלא לאפשר את בניית המתקנים שיגבו את צרכי הטכנולוגיה הנוכחיים נובעת הן מהחשש מצריכה מאסיבית ובלתי מבוקרת של אנרגיה ומים והן מהעלייה המהירה בעלויות החשמל למשקי בית ועסקים קטנים.  ארגון Food & Water Watch דיווח כי חשבונות החשמל כבר קפצו ב-21% מאז 2021, כאשר גידול מרכזי הנתונים הוא גורם משמעותי לכך. ניקול גיו, המנהלת בקליפורניה של Food & Water Watch, הבהירה: "הדרך היחידה קדימה היא לעצור את ההתרחבות הפרועה של תעשיית הביג דאטה ולחקור את כל הנזקים הפוטנציאליים לפני שיהיה מאוחר מדי".  למעשה, ניתוח של מכון Atlantic Council חשף כי חברת החשמל המרכזית בווירג'יניה הזהירה שמקבץ ממוצע של משלמי חשבונות עלול לחוות עלייה של 50% בחשבונות החשמל בתוך ובמהלך 15 שנים, בעיקר כתוצאה ממרכזי הנתונים החדשים המדוברים. Thank you @RepRashida. Data centers are another iteration of extractive and polluting industries that harm our communities. https://t.co/wLYkmuu6ri — Food & Water Watch (@foodandwater) December 9, 2025 נתונים סביבתיים מטרידים המספרים שמציגים הארגונים מטרידים: אם תוכניות הבנייה הנוכחיות ימשיכו, מתקני ה-AI צפויים לצרוך חשמל בכמות השקולה לזו הנצרכת על ידי 30 מיליון משקי בית וכמות מים השווה לצריכה של 18.5 מיליון בתים עד שנת 2030. לפי חוקרים מאוניברסיטת קורנל, דאטה סנטרי ה-AI יכולים לייצר מדי שנה עד 44 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני עד לשנת 2030 – שזה אומר כמות שוות ערך להוספת 10 מיליון כלי רכב לכבישי ארה"ב. יצוין כי ההתנגדות הקהילתית כבר משפיעה על חברות טכנולוגיה ספציפיות ועל תוכניות פיתוח והובילה כבר לביטול או עיכוב של פרויקטים בשווי 64 מיליארד דולר בין מאי 2024 למרץ 2025. חברת OpenAI נתקלת בהתנגדות חריפה של קהילות מקומיות במישיגן בגין פרויקט "סטארגייט" שלה, בשל חשש מפגיעה בקרקעות חקלאיות. בנוסף, חברת QTS ביטלה פרויקט מרכז נתונים באינדיאנה בשווי 2 מיליארד דולר, עקב התנגדות מקומית. מטא (Meta) משקיעה גם היא רבות בתחום, ובאחרונה דווח כי היא מגייסת מימון בהיקף של 29 מיליארד דולר לטובת הקמת פרויקטי מרכזי נתונים. ואולם במטא לא מסתמנת  לעת עתה התייחסות לדרישת הארגונים הסביבתיים. בחלק מהדיווחים נטען כי לנוכח הלחץ הגובר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתכנן לחתום על צו נשיאותי שיצור מסגרת ארצית לרגולציה של AI.

"שבוע מעורבות חברתית" של פלאפון ו-yes התקיים זו השנה הרביעית במהלך כל ימי השבוע שעבר ונערך השנה בסימן שיקום וצמיחה. הפעילות התקיימה גם בחוות "חוזרים לחיות", המהווה בית ללוחמים ולבעלי חיים בשיקום, כשלמאות עובדי שתי החברות הצטרף גם השחקן יהודה לוי, הפרזנטור של פלאפון. "אחריות חברתית היא חלק חשוב בחזון והעשייה שלנו כחברות התקשורת המובילות בישראל", אמר אילן סיגל, מנכ"ל yes ופלאפון. "בתקופה של אתגרים לאומיים וחברתיים עמוקים, החוזק האמיתי של חברות נמדד ביכולתו להשפיע, לחבר ולבנות תקווה. שבוע המעורבות החברתית מבטא את המחויבות שלנו להיות כוח פעיל בשיקום, בצמיחה ובהובלת שינוי משמעותי בקהילה הישראלית". "שבוע מעורבות חברתית" נפתח בהרצאתו המרגשת של טל פרידמן, שסיפר על חייו ומסעו המשפחתי עם בתו. עובדי yes ופלאפון התנדבו במוקדים שונים ברחבי הארץ, בהם בית עמותת חטיבת גבעתי למען החיילים ולזכרו של סגן הדר גולדין ז"ל שם שופצו המטבח ופינות הישיבה, בבתי החולים סורוקה ורמב"ם, שם חולקו לצוותי הרפואה ותומכי הרפואה מארזי שי כהוקרה על עבודתם המורכבת בשיקום חיילים ונפגעי אירועי 7 באוקטובר, בחוות "חוזרים לחיות" ובהוסטל מצפה ים לנערים בסיכון, שם השתלבו העובדים בפעילות חינוכית וחברתית, ב"לקט ישראל", לפעילות הצלת מזון למען אוכלוסיות מעוטות יכולת, יחד עם אנשים עם מוגבלויות, במפעל תעסוקתי לחוסים, שם לקחו חלק בעבודה משותפת ובסדנאות מוזיקה ותיפוף וביישובי העוטף, שם פעלו עם ילדי בית הספר "חופים" להכנת משחקי קופסה, שתילת צמחים ובניית אדניות ענק.

קפיטוליס (Capitolis), חברת הפינטק אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת לבנקים ולגופים פיננסיים למקסם את היעילות שלהם בשווקים באמצעות סינרגיה ושיתוף פעולה, מינתה את אוקן פקין, בכיר בסיטי (Citi) ודירקטור ותיק בחברה, לנשיא החברה. פקין יסייע בהמשך הגדלת פעילותה של קפיטוליס ובהובלת שלב הצמיחה הבא שלה. קפיטוליס פועלת כשותפה אסטרטגית עבור תעשיית השירותים הפיננסיים בצמוד לבנקים ולגופים פיננסיים מובילים ברחבי העולם במטרה לספק פתרונות חדשניים לאתגרי האופטימיזציה המרכזיים של השוק. "קפיטוליס צמחה בצורה מהירה והגיעה להיקף פעילות שמצריך מיקוד והיערכות לשלב הבא – ומינוי זה הוא מהלך טבעי ומתבקש להשגת יעדים אלה", אמר גיל מנדלזיס, מנכ"ל ומייסד קפיטוליס. "עם הצמיחה מגיעה גם מורכבות טבעית בכל תחומי הפעילות של החברה, והמעבר מסטארט-אפ לחברת צמיחה מחייב גם שינויים מבניים, שייקחו אותנו לשלב הבא. "ענף הבנקאות הגלובלית עוברת מהפיכה דרמטית, וקפיטוליס היא חלק בלתי נפרד מכך. אנחנו משנים, משפרים ומייעלים את ענף הבנקאות ומכניסים אליו כלים חדשניים, שמאפשרים למערכת הפיננסית למקסם את פעילותה", הדגיש. "אני נרגש להצטרף לקפיטוליס כנשיא בתקופה קריטית זו, ומשוכנע שאנו בונים חברה גלובלית משמעותית, שתשפיע בצורה עמוקה ומתמשכת על תעשיית השירותים הפיננסיים", אמר פקין עם מינויו. "מערכת הבנקאות הגלובלית היא שמרנית מטבעה ואינה נוטה לאמץ חדשנות בנקל – מה שמעיד על ההישג חסר התקדים של קפיטוליס, שכבר אומצה על ידי ענקי הבנקאות העולמיים, שלא רק הפכו ללקוחות משלמים, אלא גם לשותפים פעילים בחברה. אנחנו עתה מכוונים לשלב הבא ואני שמח ומצפה לקחת חלק במסע זה".

חברת שיייפס (Shapes, לשעבר DreamTeam) הודיעה היום על גיוס של 24 מיליון דולר בסבבי סיד ו-A בהובלת Entrée Capital ובהשתתפות הקרנות NFX ו-F2, שהובילו את סבב הסיד. הפלטפורמה של שייפס מספקת לארגונים מערכת הפעלה (PeopleOS) גמישה עבור מחלקות ה-HR, ה-IT והכספים ומבצעת אוטומציה לתהליכים מורכבים – החל מתהליכי קליטת עובדים ועד להערכת ביצועים ושכר, תוך מתן האפשרות לארגונים לפתח אפליקציות וסוכני AI משל עצמם במהירות ובקלות על גבי התשתית של שייפס. PeopleOS היא מערכת מבוססת AI שעוזרת לארגונים לנהל אנשים בדרך הייחודית שלהם. הפלטפורמה המודולרית מבצעת אוטומציה לכל תהליך משאבי האנוש, מצמצמת עבודה אדמיניסטרטיבית ומחברת את כל נתוני הארגון לשכבה חכמה אחת. הפלטפורמה נבנתה כך שתתפתח יחד הארגון, ומעניקה לעסקים בכל גודל את הגמישות לעצב ולהתאים אישית את תהליכי משאבי האנוש שלהם, ומאפשרת להוביל את ניהול כוח האדם בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את אופן הניהול של ארגונים. החברה נוסדה בשנת 2022 על ידי ארנון ניר – מנכ"ל, ושירלי באומר, מנהלת המוצר (Chief Product Officer), שהיו חלק מהגרעין המייסד ומבין העובדים הראשונים של monday.com. החברה מעסיקה כיום 21 עובדים בישראל, ובהמשך לגיוס היא מתכוונת להכפיל את מצבת כוח האדם בשנה הקרובה כדי להאיץ את פיתוח המוצר, יכולות ה-AI, וכניסת החברה לשווקים חדשים. מערכת ההפעלה של שייפס מחליפה את הפתרונות הקיימים בפלטפורמה אדפטיבית שלומדת, מתחברת לארגון, ומתפתחת יחד איתו. באמצעות הפלטפורמה, עובדים יכולים לבקש לצאת לחופשה מכל מקום, לסמן נוכחות מרחוק או לגשת באופן מיידי למדיניות החברה דרך סוכני בינה מלאכותית. צוותי HR יכולים ליצור מדיניות חופשות או מדידת ביצועים, לבצע תהליכי משוב חכמים, או לבצע חישובי שכר אוטומטיים. כל תהליך – החל משימור עובדים, העלאות שכר ועד למעקב אחר יעדי גיוון והכלה – נמצא במערכת אחת, בסינרגיה מושלמת עם שאר התהליכים, המידע והדנ״א הארגוני. בשונה מפלטפורמות HR מסורתיות שמגיעות עם מודלים מוגדרים מראש, שייפס נבנתה כמערכת הפעלה מודולרית: הלקוחות מתקינים רק את מה שהם צריכים, כאשר צוותים פנימיים או מפתחים חיצוניים יכולים לבנות אפליקציות וסוכני AI נוספים על גבי הפלטפורמה. הגמישות והמודולריות של המערכת מאפשרות לה לייצר ערך לארגונים במגוון תעשיות ובגדלים שונים – שייפס כבר מספקת שירות למאות לקוחות ב-14 תעשיות, עם עובדים הפזורים ב-79 מדינות, כולל חברות טכנולוגיה, ייצור, לוגיסטיקה, קמעונאות ועוד. עם הלקוחות ניתן למנות את משרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות', Quantum Machines, Riskified, NextSilicon, Scytale, ו-Imagen. ניר, מייסד-שותף והמנכ"ל Shapes: “מהפכת הבינה המלאכותית מחייבת כל ארגון, מחברות גדולות ועד לעסקים משפחתיים, לחשוב מחדש על אופן ניהול עבודת האנשים בארגון"ף אמר ניר, מייסד שותף והמנכ"ל. "בעוד שרוב כלי ה-HR נבנו לצורך שמירה על סדר ויציבות, אנחנו  בונים מערכת שמוכנה לשינוי מתמיד. לכל חברה יש את הקצב שלה, וסגנון ניהול האנשים שלה – והפלטפורמה שלנו מתאימה את עצמה לכך".