רשות החדשנות, יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה, ישקיעו כ-60 מיליון שקלים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לענפי התשתיות והבנייה בישראל. בשלב ראשון יושקעו 28 מיליון שקלים במטרה לסייע לענף להתמודד עם האתגר הלאומי של האצת קצב הבינוי וההקמה של התשתיות, תוך שיפור איכותן ועמידותן, הפחתת העלויות וצמצום התלות בייבוא חומרי גלם. בנוסף, הטכנולוגיות שיקודמו במסגרת ההשקעה צפויות לתרום להפחתת הנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצור צמנט – מרכיב מרכזי בבטון. ענף הבינוי בישראל נדרש כיום להגדיל כמעט פי שניים את קצב הבנייה של מבני מגורים ותשתיות לאומיות, תוך התמודדות עם מורכבות הנדסית הולכת וגוברת – מבניית מגדלים ומבני ציבור ועד גשרים, מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות. מציאות זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים, המשלבים עמידות גבוהה, חיסכון בחומרי גלם, יכולות מיגון משופרות ויעילות סביבתית. ההשקעה תתמקד בקידום טכנולוגיות בטון מזוין מתקדמות מסוג RSTPCS – Reinforced Superior Tailored Performance Concrete Systems. טכנולוגיות אלו מבוססות על גישה מערכתית חדשנית, המתייחסת בו-זמנית למטריצה הצמנטית ולשריון, בניגוד לטכנולוגיות מקובלות כגון UHPC, המתמקדות במטריצה בלבד. הגישה מבוססת על פיתוח מטריצה צפופה במיוחד, בעלת חוזק ומשיכות גבוהים, יחד עם זיון מחומרים מרוכבים עמידים לסביבה. ההשקעה תאפשר המשך פיתוח, שדרוג, הטמעה והבשלה של טכנולוגיות אלו, לרבות שילוב אופטימלי של סיבים, מלאנים ופילמנטים ברמות מיקרו וננו, ושימוש בזיון מחומרים מרוכבים במקום פלדה מסורתית. מערכות אלו יפותחו באמצעות כלי תכן מתקדמים, המאפשרים להתאים לכל רכיב מבני את המערכת האופטימלית. שילוב זה צפוי לאפשר תפקוד מכני מתקדם, חיסכון משמעותי בחומרי גלם וחיי שירות גבוהים במיוחד – סדר גודל של 100 שנים ויותר – בהתאם לדרישות מבני תשתית לאומיים. במקביל, ההשקעה תאפשר קידום של אימוץ טכנולוגיות מערכתיות חדשניות ומתקדמות מתחומי תעשייה שבהם ישראל מובילה, כגון תעשיית התעופה – לדוגמה, חיזוק באמצעות סיבי פחמן – במיוחד ברכיבים שבהם נדרש תפקוד לעומסים מכניים גבוהים ולמשך חיי שירות ארוכים. בנוסף יפותחו כלים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות שילוב רכיבים מבטון מזוין שהם ידידותיים יותר לסביבה ומאפשרים הרחבה לשימוש בחומרי גלם גבוליים וממוחזרים, יחד עם כלי תכן, המאפשרים הגדלת היעילות הסביבתית, וכלי תכן רכיבים מרוכבים, המתאפיינים בשכבתיות פונקציונלית סביבתית. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ההשקעה שאנו מובילים יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה מהווה מהלך אסטרטגי להטמעת חדשנות עמוקה בענף הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיות שאנו מקדמים יאפשרו תשתיות עמידות וחזקות יותר, חיסכון משמעותי בעלויות ובחומרי גלם, ושיפור ביכולות המיגון והשרידות של מבנים בישראל. זהו צעד בעל חשיבות רבה לחיזוק החוסן התשתיתי והכלכלי של המדינה". מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "אימוץ טכנולוגיות בנייה ותשתיות מתקדמות תורם למאמץ הלאומי להאצת פיתוח התשתיות בישראל ולשפר את עמידותן לאורך עשרות שנים. השותפות עם רשות החדשנות תאפשר ליישם שיטות חדשות, שיקצרו את זמן הביצוע, יפחיתו עלויות ויגדילו את האיכות והעמידות של תשתיות התחבורה שאנו מקימים מדי יום. נמשיך להוביל חדשנות שתתרום לבטיחות, ליעילות ולחוסן התשתיתי של ישראל". יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון: “תמיכתנו במיזם היא המשך ישיר לאסטרטגיית החדשנות של המשרד הדוגלת בשילוב אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים ליצירת פתרונות פורצי דרך לענף הבנייה. הטמעת חדשנות בתחום הבנייה הינה חלק מהותי במתן מענה לאתגרים בשוק הדיור בישראל. אני בטוח כי הכנסת גיוון, הגדלת היצע חומרי הגלם ושיטות הבנייה יחזקו את הענף וישפרו את איכות הבנייה ואת הפריון. זה העתיד של הענף".

רמת הביצועים של גרוק – הצ'אטבוט של xAI של אילון מאסק – לא ממקמת אותו, אפילו בסטנדרטים הנמוכים מאוד של xAI, במקום טוב, אפילו במקום גרוע להחריד, עם כישלונו בעקבות הירי ההמוני הטרגי בחוף בונדי באוסטרליה. צ'אטבוט ה-AI טעה שוב ושוב הזיהוי אחמד אל אחמד בן ה-43, האיש שפירק בגבורה את אחד היורים, וטען שהסרטון המאומת של מעשיו היה משהו אחר לגמרי – כולל שזהו סרטון ויראלי ישן של אדם מטפס על עץ. בעקבות הפיגוע, אחמד זכה לשבחים רבים על גבורתו, אך חלקם ניסו להתעלם או אף להכחיש את מעשיו. מישהו אף הקים במהירות אתר חדשות מזויף, שנראה כי נוצר על ידי בינה מלאכותית, עם מאמר שציין מומחה IT בדיוני, אדוארד קראבטרי, כאיש שפירק את התוקף. זה, כמובן, נקלט על ידי גרוק ופורסם  ב-X. אבל גרוק גם רמז שתמונות של אחמד הן של ישראלי המוחזק כבן ערובה על ידי חמאס, וטען כי סרטון שצולם בזירה הוא למעשה של חוף קורומבין, אוסטרליה, במהלך סופת הציקלון אלפרד. באופן כללי, נראה שגרוק מתקשה להבין את השאלות ולמצוא את התשובות הנכונות. למשל, בשנשאל על הקשיים הכלכליים של אורקל, הוא השיב עם סיכום של הירי בחוף בונדי. כשנשאל על תוקפו של סיפור על מבצע משטרתי בריטי, הוא ציין תחילה את התאריך הנוכחי, ואז דיווח על נתוני סקרים עבור קמלה האריס. מכל מקום, נראה שגרוק מתקן חלק מהטעויות שלו. לפחות פוסט אחד שטען לכאורה שסרטון של הירי הראה למעשה את הציקלון אלפרד תוקן "לאחר הערכה מחודשת". מאוחר יותר, הצ'אטבוט גם אישר את זהותו של אל אחמד, וכתב, כי "אי ההבנה נובעת מפוסטים ויראליים שזיהו אותו בטעות כאדוארד קראבטרי, אולי עקב שגיאת דיווח או בדיחה המתייחסת לדמות בדיונית" . זוהי רק תזכורת נוספת לכך, שבינה מלאכותית אינה אמינה דיה כדי שניתן יהיה לסמוך עליה בבדיקת עובדות.

מקלדות בגודל של 75%, ש-"התגרשו" מהמקלדת הנומרית בצד ימין, הן כבר לא משהו כל כך נדיר. לעתים די קרובות הן גם צבעוניות, וזה נכון גם במקרה של המקלדת החדשה מבית אסוס, Jelly75 KD201. זו מקלדת שעובדת עם Windows ועם macOS, ויכולה להתחבר, באמצעות בלוטות' או דונגל, לעד חמישה מכשירים בו זמנית. אם צריך, אפשר גם לחבר כבל USB-C. המקלדת מגיעה עם תושבת גומי מובנית, שלפי החברה מפחיתה רעשים ומשככת את רעידות המקשים, כך שחוויית ההקלדה איכותית יותר. המתגים אמורים להחזיק מעמד עד 50 מיליון הקלקות. לפי אסוס, ללא שימוש בתאורה האחורית שלה, Jelly75 KD201 יכולה להחזיק מעמד כשנה שלימה ללא טעינה, ועם משקל של כ-1.2 ק"ג היא כבדה יחסית לתחום זה של מקלדות 75%. המשקל הגבוה נובע מתוספת הבסיס, שגם מוסיף לגובה שלה עוד כמה מ"מ – לכמעט 40 מ"מ. בנוסף, ניתן לשלוף את המקשים בקלות יחסית, אם לצורך ניקיון ואם לצורך החלפה של מתגים, בלי שצריך לנתק את המקלדת מהמחשב וללא כלים מיוחדים. Jelly75 KD201 זמינה בשתי ערכות צבעים: כתום למקשי ה-Esc והרווח עם מקשי בקרה ושליטה בצבע אפרפר, או ירוק בליווי שחור, בהתאמה. המחיר עומד על 489 שקלים והיא זמינה החל מהיום (ב'), לכבוד החנוכה.

חברת אקוואריוס, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיעה על מינויו של רועי ברגיל למנכ"ל החברה. ברגיל מביא עמו ניסיון עשיר בתעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, לרבות תפקידים בכירים בתחומי ניהול פיתוח עסקי, ניהול פיננסים וניהול מסחרי בתעשייה האווירית. בתפקידיו האחרונים בתעשייה האווירית כיהן ברגיל כסמנכ"ל פיתוח עסקי במטה החברה וקודם לכן כמנהל הכספים של חטיבת התעופה. ברגיל הוביל עשרות עסקאות בינלאומיות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליארדי שקלים, ניהל צוותים רחבי היקף וביסס שיתופי פעולה עם תאגידים מובילים בעולם התעופה, התעשייה והמסחר ותחומי הטכנולוגיה. לדברי הדירקטוריון, הבחירה בברגיל נעשתה לאחר תהליך בחינה מקיף ומדוקדק, מתוך כוונה לחזק את יכולות ההרחבה העסקית לתחומים חדשים, תיעוש מוצרי החברה בשנים הקרובות ועוד. בחברה מציינים, כי המינוי תואם את התוכניות האסטרטגיות להיערכות לכניסה לתחומים חדשים  ולמימוש הזדמנויות בארץ ובעולם, כמו גם שדרוג יכולות הליבה הטכנולוגיות, הייצוריות והעסקיות. ברגיל מסר עם מינויו, כי "חברת אקוואריוס מחזיקה בטכנולוגיה ייחודית וביכולת הנדסית מרשימה. אני מאמין כי על בסיס התשתית הקיימת, תוך הרחבות מתבקשות, ניתן לייצר מנועי צמיחה חדשים ולפתוח דלת להזדמנויות נוספות, הן בתחום פעילות הליבה והן בתחומים נוספים, ביטחוניים ודואליים, בהם יש ביקוש מתגבר לפתרונות חדשניים". בחברה מוסיפים כי שילוב ניסיונו של ברגיל בעולמות הפיתוח העסקי הגלובלי בתחומים הרלוונטיים, הניסיון העשיר בתחום הפיננסי והמסחרי צפוי לתמוך בבחינה של אפיקים טכנולוגיים ועסקיים חדשים, תוך שמירה על רציפות תפעולית והמשך קידום מהלכי פיתוח שהחברה מובילה בשנים האחרונות. אקוואריוס מפתחת מנועים וגנרטורים, המיועדים לעשות שימוש במימן או דלקים לא מזהמים אחרים, ובכך תאפשר להפוך מרכזים מסחריים או מפעלים לירוקים. במקביל, החברה פועלת למקסום הפוטנציאל העסקי של התשתית הטכנולוגית ויכולותיה התעשייתיות באמצעות הרחבת הפעילות לשווקים נוספים בעלי צרכים מידיים.

"בסוף העשור, השירות הציבורי לאזרחים יהיה שונה לחלוטין – הם לא ירדפו אחרי אתרים מעצבנים וטפסים, כי הבוט יעבוד עבורם. לשמחתנו, החלומות על ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס – התגשמו הלכה למעשה. השנה ערכנו בחינות היתכנות לכמה וכמה פרויקטי AI, וב-2026 ניכנס לתחום בכל הכוח. עד 2030, כלל תהליכי הממשלה יהיו מבוססי AI", כך הבטיחה שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ב'), בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מאות בכירים במגזר הציבורי, בממשלה ובחברות ה-IT שעובדות איתם. לדברי לב עמי, "במבט קדימה, השירות הציבורי-ממשלתי לאזרחים בשנת 2030 יכלול שלושה מסלולים: תשתיות, ענן ודאטה, ובינה מלאכותית. עולם השירות ישתנה: בוט שמכיר את האזרח ועובד עבורו יפעל באופן פרו-אקטיבי, יבצע מאחורי הקלעים את כלל התהליכים מול הממשלה ויעניק חוויית שירות כמו במגזר הפרטי". "השנה עברנו מתכנון למימוש נימבוס" "כל מה שתכננו שיקרה בנימבוס – קרה", אמרה לב עמי. "השנה עברנו מתכנון למימוש. כל התוכניות התממשו הלכה למעשה. הממשלה עושה כיום שימוש נרחב בענן, על מנת להשיג גישה למידע וליכולות, ופתרונות טכנולוגיים חדשים. הענן מהווה מנוע צמיחה אמיתי, אבל הוא לא עבורנו מטרה לכשעצמה. חשיבותו היא בסיוע לממשלה להתקדם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "המסלול השלישי, והלא פחות חשוב, הוא עולם ה-AI", הוסיפה. "הבינה המלאכותית מסייעת להשיג יותר תועלות במימוש פרויקטים. על מנת שזה יצליח, דרוש אומץ לאומי. זה לא פשוט להחליט ולא קל בהיבט התהליכי, זו תרבות אחרת. אנחנו רוצים פתרונות AI אחראיים, עם אבטחת מידע, הגנה על הפרטיות ושמירה על האינטרסים הציבוריים". "ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור" לדבריה, "הדיגיטל יסייע לאזרחים לפעול מול הממשלה ולעשות זאת באופן חכם: לא לעבוד מול אוסף של אלפי הליכים מורכבים ושירותים – אלא מול ישות אחת, מבוססת שירות אחוד". לב עמי סיכמה באומרה כי "על מנת שחזון 2030 יתממש יש לעבוד קשה – וביחד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור והרבה מה לעשות כדי לממש את התוכניות העתידיות. ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור. הטכנולוגיה היא האתגר, והיא גם זו שתאפשר לחלום להתממש. הסיפור הוא אנשים: עובדי מערך הדיגיטל הם מקצוענים, מחויבים, ובאו לשנות ולהביא לשירות טוב יותר לאזרחים". ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים של כנס AI-e-GOV ויועץ בכיר למחשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור הכנס נפתח בדברים של ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים שלו ויועץ מחשוב בכיר למגזר הממשלתי. הוא אמר ש-"במשך שנים אנחנו, אנשי התוכנה והיישומים, התקנאנו באנשי החומרה והתשתיות, שעבדו לפי חוק מור. אלא שחוק מור חדל להתקיים והקצב של הכפלת יכולות המחשוב ירד משנה וחצי-שנתיים לשבעה חודשים לערך. הפיתוח נכנס לעולם חדש. מפתחים מדברים עם סוכני AI. אנחנו בעידן של תאוצה של כלל המחשוב, והמהלך יחולל שינוי עצום בעולם – גם בעבודת הממשלה. השינויים בשנתיים הקרובות יהיו הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מאלה שקרו ב-20 השנים האחרונות".

מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים אומרים, שהם נכנסים לשנת 2026 עם תקציבים גדולים יותר, לצד יותר אחריות על ההגנה בענן, עם נוף איומים המושפע רבות ממהפכת הבינה המלאכותית ומהצורך בהלימה לרגולציות, אשר משתנה במהירות; כך לפי מחקר חדש של וויז (WIZ). ענקית ההגנה הישראלית בענן פרסמה מחקר, הנושא את הכותרת "מדד התקציב של CISO לשנת 2026". הוא נערך על סמך ראיונות עם יותר מ-300 מנהלי אבטחת מידע בארגונים ברחבי העולם, מכלל מגזרי הפעילות. המחקר בחן את האופן שבו מנהלי אבטחה מתכננים להוציא את תקציביהם, מה יהיו סדרי העדיפויות שלהם בשנה הקרובה, היכן בכוונתם לקצץ בתקציב במהירות. מדד התקציב של Wiz לשנת 2026 חושף כיצד יותר מ-300 מנהיגי אבטחה מתמודדים עם הלחצים הללו: מה הם נותנים, איפה הם מקצצים, וכיצד הם הופכים השקעה להשפעה מדידה. לפי המחקר, אף שתקציבי האבטחה גדולים יותר, הביטחון של מנהלי האבטחה ביכולתם לעמוד במשימותיהם – קטן יותר. כך, 85% מהארגונים הגדילו את תקציבי הגנת הסייבר שלהם השנה, וכמעט תשעה מתוך עשרה צפויים להגדיל אותם שוב ב-2026. ובכל זאת, יותר ממחצית ממנהלי האבטחה עדיין מאמינים שהארגונים שלהם אינם משקיעים מספיק כדי לנהל סיכונים בצורה יעילה. "מנהלי האבטחה הראשיים בארגונים מתבקשים לעשות 'יותר עם יותר' והם נמצאים תחת לחץ חדש, להוכיח שהעלייה בהוצאה מתורגמת לתוצאות מדידות", ציינו חוקרי וויז. עוד עולה מהמחקר כי ההוצאה על משכורות של עובדים היא החלק הגדול בתקציב האבטחה. היא משקפת כרבע מכלל ההשקעה באבטחת סייבר. במקביל, אבטחת ענן צורכת יותר מכל דולר וכל שעה, כאשר 88% מהארגונים מתכננים להגדיל את המיקוד של הצוות שלהם באבטחת ענן בשנתיים הקרובות. התוצאה, הסבירו החוקרים, "היא שמתקבל איזון בין עלויות עבודה גוברות לבין מורכבות הענן הגוברת. מצב זה הופך את היעילות והנראות לעדיפות ראשונה בתכנון פעילות האבטחה בארגונים ב-2026". לפי המחקר, "התפשטות כלי האבטחה הגיעה לנקודת שבירה". כך, כיום, 58% מהארגונים מפעילים יותר מ-25 כלי אבטחה, וארגונים גדולים מפעילים לעיתים קרובות 50 כלי אבטחה, או יותר. כמעט מחצית ממנהלי אבטחת המידע טוענים שמורכבות הענן והתפשטות הכלים מעכבים באופן פעיל את תוכניות האבטחה שלהם. לכן, ציינו החוקרים, "מנהלים משנים את המיקוד, מהרחבה – למציאת צידוק הגיוני. הם מחפשים פלטפורמות משולבות, כאלו אשר משפרות את הניראות, מפשטות את הפעילות ומפחיתות בזבוז". "הבינה המלאכותית כותבת מחדש את השיח על תקציבי אבטחת המידע בארגונים", כתבו החוקרים. כך, 99% מהם מסכימים שהבינה המלאכותית תשנה את אבטחת הענן, אך רובם אומרים שהם עדיין מסתגלים להשפעתו. רובם מגדילים את ההשקעות באוטומציה ובנראות, כדי לעמוד בקצב. ארגונים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, עורכים זיהוי איומים, דירוג סיכונים ואכיפת מדיניות – על בסיס כלי AI. "בינה מלאכותית היא כיום גם קו תקציב וגם נושא לחדרי ישיבות. מנהלי הגנת סייבר ממקמים את האבטחה כגורם מרכזי לאימוץ אחראי של בינה מלאכותית ברחבי העסק", סיימו החוקרים.

מאת: אור אקהאוז,Enterprise account executive Financial service industry ב-MongoDB. בשנה האחרונה, על רקע הזינוק ב-AI, בנקים בעולם בוחנים הטמעת אוטומציות, במטרה לייעל תהליכים ולקצר זמני טיפול. כך, למשל, בנק אוף אמריקה, שהעביר את תהליך פתיחת החשבון לבינה מלאכותית, חסך אלפי שעות עבודה בחודש ושיפר את חוויית השירות ללקוחות, עם חיסכון ממוצע של שעה ללקוח בתהליכי הרישום. לפי דו"ח של Caspian one, חברת ייעוץ שמתמחה בטכנולוגיה ופיננסים, יותר מ-70% מהמוסדות הפיננסיים בעולם כבר מטמיעים מערכות AI – צעד שחוסך להם עד 40% בעלויות התפעול. דו"ח נוסף, של PwC, מעיד כי מערכות בינה מלאכותית מביאות ל-30% גידול בהשלמת תהליכי רישום ושיפור של פי שניים במדדי שימור לקוחות עם מערכות AI. אמנם, התמריץ לארגונים וללקוחות ברור, אלא שהדרך לשם איננה פשוטה. מערכות ליבה ישנות, מסדי נתונים קשיחים וארכיטקטורות שנבנו לעולם רגולטורי יציב ומובנה מתקשים להתמודד עם נפחי מידע עצומים, נתונים לא מובנים וצורך בחיפושים סמנטיים מהירים. כשה-AI פועלת מעל תשתית כזו, היא מתקשה לממש את הפוטנציאל. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שחלק ניכר מפרויקטי הבינה המלאכותית נתקעים בשלב הפיילוט, רבים חורגים מהתקציב ומעטים מגיעים לסביבת הפרודקשן. ארגונים זקוקים לתשתית נתונים מודרנית וגמישה, שמסוגלת להתמודד עם שינויים תכופים, עומסים גבוהים וסוגי מידע שונים. לאחר התאמה של תשתיות אלה ל-AI, הן מאפשרות תהליכי פיתוח מהירים וייעול קצבי עבודה של צוותי הנדסה. כיצד מבצעים את המעבר מהמערכות המיושנות ל-MongoDB? כאן נכנסת MongoDB לתמונה, עם תשתית נתונים מודרנית, גמישה וסקלבילית, שמאפשרת לחבר בין נתונים מורכבים ליכולות כמו חיפוש וקטורי, הבנה הקשרית והזרמת מידע בזמן אמת. ברגע שמערכות הנתונים מתעדכנות והמידע זמין, רלוונטי וקריא עבור מנועי הבינה המלאכותית – התמונה משתנה. MongoDB זמינה להתקנות מקומיות (און-פרם) ובשלוש ספקיות הענן הגדולות – AWS, גוגל קלאוד ו-Azure של מיקרוסופט. אך כיצד מבצעים את המעבר ממערכות הליבה המיושנות למערכת מודרנית כגון MongoDB? מוסדות רבים ניסו וחוו את הכאב בתהליכי חדשנות ממערכות ליבה. העולם רווי בפרויקטי מודרניזציה שנמשכו שנים, שרפו תקציבי עתק ובמקרים רבים הניבו התייעלות מוגבלת. האתגר המהותי בשכתוב קוד ושחרור לוגיקה עסקית ממערכות ישנות, והמרתם לטכנולוגיה מודרנית, נותר משוכה משמעותית לחברות. כאן MongoDB מביאה בשורה עם MongoDB AMP (ר"ת Application Modernization Platform). MongoDB הפתרון משלב כלי AI מתקדמים עם הידע והניסיון של מהנדסי MongoDB, ומאפשר האצה משמעותית במודרניזציה ממסדי נתונים רלציוניים לפתרון של החברה. בנוסף, MongoDB AMP לא מסתפק במסדי הנתונים, אלא ממיר את שכבת הקוד של האפליקציה כך שתפעל בסביבה החדשה והמודרנית. בנק Bendigo and Adelaide, הבנק השישי בגודלו באוסטרליה, זיהה את הפוטנציאל ובחר להשתמש ב-MongoDB AMP לפרויקט המודרניזציה שלו. התוצאות: הפחתה של 90% בזמן המיגרציה של אפליקציות ישנות, כולל העברה של 32 אפליקציות ב-30 יום. הזמן הנדרש לבדיקות יישומים קריטיים צנח מ-80 שעות לדקות בודדות. בשיתוף הפעולה עם MongoDB, הבנק צלח העברת תשתית לסביבה מרובת עננים ונהנה מגמישות מלאה, ללא השבתות וללא תלות בספק יחיד. כל שינוי טכנולוגי התבצע במהירות, מבלי לסכן את היציבות, ותהליכים שדרשו תיאום בין עשרות גורמים הפכו לפשוטים, מהירים ומבוקרים, הודות ל-AI. מנהלי מוסדות פיננסיים מבינים שבכדי להקפיץ את היכולות שלהם הם חייבים תשתית מודרנית וניהול דאטה, שמסוגלים לענות בשניות על שאלות עסקיות קריטיות. מדובר במהפך טכנולוגי פנימי ובמהלך שמעניק יתרון תחרותי משמעותי, והופך את הארגון לחדשני ולכזה שמכתיב סדר יום בשוק. MongoDB תקיים ביום ד', ה-24 בדצמבר, וובינר בנושא בנושא Interactive Banking: Modernizing Financial Services. להרשמה למפגש הווירטואלי לחצו כאן.

חברת ווייזסטמפ (WiseStamp) השיקה תוכנית מנטורינג, המסייעת לנשים שעלו לארץ במהלך המלחמה להשתלב בתפקידים מרכזיים בחברות היי-טק בישראל. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חתימות אימייל ארגוניות. במחזור הראשון של תוכנית "חותמת" (Chotemet) משתתפות נשים שעלו לאורך השנתיים האחרונות מארה"ב, אירופה, דרום אמריקה, רוסיה ואוסטרליה. היא כוללת מפגשים משותפים שמקנים כלים להשתלבות  בעולם ההיי-טק, כולל היכרות עם שוק […]