משתמשים במשקפי הבינה המלאכותית של מטא באירופה עשויים לשתף, מבלי לדעת, סרטונים אינטימיים ומידע פיננסי רגיש עם בודקים אנושיים מחוץ לאיחוד האירופי – כך עולה מתחקיר שפרסם בשבוע שעבר העיתון השוודי Svenska Dagbladet. לפי הדיווח, עובדים בקניה העוסקים בבדיקות ובתיוגים עבור מערכות AI סיפרו, כי נחשפו לתכנים הכוללים אנשים עירומים, שימוש בשירותים ופעילות מינית, לצד מספרי כרטיסי אשראי ומידע אישי רגיש נוסף. משקפי ריי-באן החכמים של מטא ודגמים נוספים בעלי יכולות AI מאפשרים למשתמשים להקליט את מה שהם רואים או לקבל תשובות לשאלות באמצעות עוזר מבוסס Meta AI, אולם כדי להשתמש ביכולות ה-AI נדרשים המשתמשים לאשר את תנאי השימוש של החברה, המתירים סקירה אנושית של התוכן שנאסף. הסיבה לכך נעוצה בצורך לאמן מודלי שפה גדולים (LLMs), שלעתים דורשים תיוג אנושי של נתונים חזותיים כדי לשפר את הבנת מערכת ה-AI ולבנות את מודלי האימון. על פי התחקיר, חלק מהנתונים מועברים למרכזים דוגמת ניירובי, קניה, שם הם נבדקים על ידי עובדים בשכר נמוך יחסית. עורך דין להגנת פרטיות שצוטט בכתבה ציין, כי פרקטיקות אלה כפופות לכללי ה-GDPR (ר"ת General Data Protection Regulation) באירופה, המחייבים שקיפות מלאה לגבי אופן עיבוד המידע האישי. כתבי Svenska Dagbladet הוסיפו, כי נדרשו למאמץ מיוחד כדי לאתר את מדיניות הפרטיות של מטא עבור מוצרי המחשוב הלביש שלה. במדיניות מצוין, כי נתונים רגישים עשויים להיבחן בידי בני אדם או מערכות אוטומטיות, וכי האחריות להימנע משיתוף מידע רגיש מוטלת על המשתמשים. מטא סירבה להתייחס ישירות לטענות, ומסרה רק, כי "כאשר נעשה שימוש ב-AI 'חיה', אנו מעבדים את המדיה בהתאם לתנאי השירות ומדיניות הפרטיות של Meta AI".

"לתקשוב יש חלק לא מבוטל בהצלחה של הצבא במבצע הנוכחי. הצלחנו להגיע למצב שבו היכולות שלנו בעולמות הקינטי והקיברנטי גדולות יותר מאלה של איראן. אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל מכונן מרחב דיגיטלי מלא, עם רשתות, מערכות ופלטפורמות, עם יכולות AI, הגנת סייבר ואבטחת מידע, ופעילות בספקטרום. כל עבודת התקשוב היא שמאפשרת את הפעילות של הצבא", כך אמרה אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת, לשעבר מפקדת בית התוכנה שחר שבאגף התקשוב. כספי-שבת השתתפה בוובינר מיוחד שנערך היום (ד'), ביוזמת אנשים ומחשבים, בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". פתחה את הוובינר נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בתפקידה האחרון בצה"ל שימשה כספי-שבת, במשך ארבע שנים, כמפקדת יחידת שחר באגף התקשוב. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים ופיתוח מערכות ליבה, דיגיטל ונתונים, לכלל צה"ל. כספי-שבת, כיום סמנכ"לית חטיבת הדיגיטל, הפיתוח והדאטה בנס, ציינה כי בימים אלה היא עושה מילואים באגף. לדבריה, "התקשוב מקבל משנה תוקף בארגון כצה"ל: המלחמות הולכות ונהיות יותר ויותר דיגיטליות ולכן, כלל המערכות צריכות לדעת לפעול בשגרה וגם בחירום, עם מעבר חלק בין המצבים, כאשר הכול נדרש לעבוד 100% מהזמן. זה נכון באזרחות ונכון כפליים בצבא". כמה מאתגרי אגף התקשוב – במלחמה ובכלל כספי-שבת סקרה בקצרה חלק מהאתגרים שאגף התקשוב מתמודד איתם בימים אלה: "האתגר הראשון הוא בפעילות האגף לכינון מרחב הדיגיטל, הספקטרום וההגנה בסייבר. המושג הראשון נוגע לבנייה של כלל המרחבים הדיגיטליים שצה"ל 'עובד' בהם – בים, ביבשה ובאוויר. זה נכון גם לכלל פלטפורמות התקשורת, בקרקע ובענן. מרחב הדיגיטל ייחודי בצבא: הוא גוף 'מאפשר', משימותיו רבות ועליו לדאוג, למשל, לשינוע מידע עד לקצה. זהו אתגר מורכב". אתגר נוסף, ציינה המפקדת לשעבר של שחר, הוא "הצורך לפעול בהיקף תעבורה משתנה עם מענה לשיאים, 'פיקים', תוך שינוע תעבורה, לרבות חוזי, וקבלת נתונים מרכיבים שונים, כגון כטב"מים".אחד המענים לאתגרים האלה "הוא בבנייה של מערכות לשיתופי פעולה, למשל למניעת מצב של ירי כוחותינו על כוחותינו (ירי דו"צ). האגף פועל באופן קרוב עם גופים נוספים, מחוץ לצבא. אחת השותפויות המאתגרות היא בעבודה מול צבא ארצות הברית. מזה שנים, אגף התקשוב וגופים מקבילים לו בצבא האמריקני עורכים תרגילים ואימונים משותפים", אמרה. "החוזקה של ישראל היא לא רק ביכולת ההתקפית, אלא גם בשמירה על שגרה, בבניית מערך התראות וביצירת קשר עם אזרחים. אנחנו פועלים פנימה, בתוך הצבא, וגם מול גופים מחוצה לו. המשימה הנדרשת מאיתנו היא להמשיך לתפקד, עם מענה לוגיסטי ויכולת להאיץ את היקף הפעילות פי שניים ואף פי שלושה, כפי שהיה במלחמה בעזה", הוסיפה כספי-שבת. היא ציינה כי "יכולות ההגנה בסייבר שנבנו באגף התקשוב מאפשרות לצבא את חופש הפעולה הנדרש לו. מנגד, חייבים להקפיד שהאויב לא ישבש את פעילות צה"ל". "המשימה של אגף התקשוב: להיות מוכן וזמין תמיד" אל"מ (מיל') כספי-שבת אמרה כי "גם תוך כדי המלחמה, ישנן היערכויות להסתעפויות – כלומר לשינוי משימות, או הרחבה שלהן, או לשינוי בשדה הקרב, שדורש שינוי במענה. למשל, עם הצטרפות החיזבאללה למלחמה. פעלנו להקמת שותפויות עם מדינות אחרות, ועשינו זאת עוד בטרם המלחמה". לסיכום היא ציינה ש-"המשימה של אגף התקשוב היא להיות מוכן וזמין תמיד. אנחנו מתאמנים ובונים את עצמנו ככה. המלחמה הנוכחית הוכיחה שכאשר בונים בצורה נכונה וטובה את כלל המרכיבים – זה עובד. נכון, משימת האגף איננה 'סקסית' תמיד – אבל הוא נדרש למצב שבו כלל הכוחות והמפקדים יוכלו להתחבר ולתקשר. מפקדי צה"ל לא תמיד פנויים מחשבתית ותקציבית לכך, כי התשתיות נדמות להיות 'אפורות'. המלחמה הוכיחה שאגף התקשוב הוא הבסיס של הכול, וצה"ל לא יכול בלעדיו".

על רקע הצורך בהנגשת מידע עדכני לציבור בעקבות מבצע "שאגת הארי", מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומערך ההסברה הלאומי מחזירים לשימוש את מפת השירותים החיוניים. המפה מאפשרת לציבור לאתר בקלות ובמהירות מגוון רחב של שירותים חיוניים בסביבתם, בהם מרכולים, מרפאות, טיפות חלב, בנקים, סניפי דואר ומקלטים. ניתן לאתר את כל השירותים בלחיצת כפתור באמצעות הזנת כתובת או בשימוש במיקום המשתמש, וכך לקבל תוצאות רלוונטיות ומיידיות בסביבתו הקרובה. המפה הוקמה ביוזמת ובליווי רשות החירום הלאומית ומערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומתוחזקת על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. המפה מכילה מידע מתעדכן ואינטראקטיבי מטעם משרד הבריאות, משרד הכלכלה, בנק ישראל, משרד התקשורת והמרכז למיפוי ישראל. נציין, כי בנוסף למפת השירותים החיוניים, עומד לרשות הציבור פורטל ממשלתי בחירום. המרכז במקום אחד מידע רשמי, הנחיות לציבור, שירותים ממשלתיים ומדריכים למיצוי זכויות בעת חירום. הפורטל מתעדכן באופן שוטף ומאפשר גישה מהירה למידע מהימן מכל מכשיר ומכל מקום. לכניסה למפת השירותים החיוניים בישראל הקישו כאן.  

זירת הבינה המלאכותית רשמה באחרונה הסלמה משמעותית בקרב על המשתמשים – חברת אנת'רופיק (Anthropic) החליטה "לרכב" על את החלטתה הלא ממש פולולרית של יריבתה הגדולה ביותר, OpenAI, מהעת האחרונה, להציג פרסומות למנויים החינמיים, במהלך שנועד בבירור על מנת למשוך משתמשי ChatGPT אליה. היריבה של OpenAI הודיעה על תכונה שעשויה לסקרן רבים, שמצטרפת להיצע היכולות של קלוד (Claude) בגרסתו החינמית. Memory is now available on the free plan. We've also made it easier to import saved memories into Claude. You can export them whenever you want. pic.twitter.com/6994lxNjo2 — Claude (@claudeai) March 2, 2026 מה הוסיפה אנת'רופיק  לקלוד ובחינם? המהלך המרכזי של אנת'רופיק בניסיון לפתות משתמשי מתחרות הוא הוספת תכונת "זיכרון" וכלי ייעודי לייבוא היסטוריה, שיכללו מעכשיו בגרסה החינמית של קלוד. פיצ'ר זה מאפשר לאנשים להעתיק בקלות את ההעדפות, ההקשרים והמידע האישי שלהם משירותים כמו ChatGPT או ג'מיני (Gemini) של גוגל היישר אל תוך המערכת של קלוד, כך שהם נמנעים מ"תסמונת הדף החלק" ולא צריכים לאמן את הבוט מאפס. כפי שצוין באתר ZDNET, על פי אנת'רופיק, התכונה פועלת כך שקלוד "יסכם אוטומטית את השיחות שלכם וייצור סינתזה של תובנות מפתח על פני היסטוריית הצ'אט שלכם". מדובר בנתונים שיתעדכנו מדי יום ויספקו רקע רציף לכל שיחה עתידית עם קלוד. כדי לבצע את הייבוא בפועל, התהליך מתוכנן להיות קצר וענייני: על המשתמש להיכנס לתפריט ההגדרות בקלוד, להפעיל את אפשרות הזיכרון תחת סעיף היכולות או הפרטיות, וללחוץ על כפתור תחילת הייבוא. בשלב זה קלוד ייצר עבורו הנחיה מובנית ומוכנה מראש שאותה יש להעתיק ולהדביק בבוט המתחרה.  הצ'טבוט האחר יארוז את כל המידע וההקשרים לתוך בלוק קוד או קובץ טקסט, ואת התשובה הזו יש פשוט להעתיק ולהדביק בחזרה אל תוך תיבת הייבוא בקלוד לאישור סופי ולשמירה.  המהלך הזה, לצד פתיחת אפשרויות חינמיות נוספות שניצלו את חולשת המתחרים, כבר מוכיח את עצמו בשטח; גם ב-Lifehacker וגם ב-MacRumors דווח כי קלוד טיפס למקום הראשון ברשימת האפליקציות החינמיות ב-App Store של אפל והדיח את ChatGPT ממקומו הרגיל. Claude is #1 in the App Store today — I want to say a huge thank you to all of our new (and existing!) users for the support. We’re working hard for you, please share your thoughts and feedback along the way. pic.twitter.com/xbCLxqR0Yi — Mike Krieger (@mikeyk) February 28, 2026 אנת'רופיק – כן או לא שותפה של הממשל? במקביל לניצחונות המסחריים, אנת'רופיק מוצאת את עצמה בעין הסערה הגיאופוליטית. כפי שדיווחנו, החברה נכנסה לאחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני וספגה הגדרת סיכון בשרשרת האספקה, וזאת בשל סירובה לדרישת הפנטגון לאפשר שימוש במודלים שלה עבור מערכות נשק בלתי מאוישות או מעקב המוני. בעוד שהמתחרה הגדולה, OpenAI, מיהרה לתפוס את מקומה ולשתף פעולה עם מחלקת ההגנה האמריקנית, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, בחר להביע עמדה נחרצת והביע דאגה עמוקה מפני שימוש חופשי ובלתי מוגבל בבינה מלאכותית על ידי ממשלות. ואולם, בהתייחס לפרשת המלחמה באיראן, מסתמן כי התמונה בשטח מורכבת הרבה יותר. רגע אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על החרם על מוצרי ה-AI של אנת'רופיק, התברר שהכוחות האמריקניים משתמשים בקלוד לצורך המלחמה באיראן. על פי דיווחים, מודל הבינה המלאכותית של החברה הוטמע בצבא ארצות הברית הרבה לפני תחילת המלחמה, והפיקוד האמריקני משתמש בו "כדי לבצע הערכה של מודיעין, על מנת לבחור מטרות וגם לצורך ביצוע הדמיות קרב לפני שהביצוע יוצא לדרך". למעשה, ההתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל החלה ביום שלאחר ההכרזה על החרם נגד החברה – מה שמצביע על כך שלא ממש קל להחליף כלי AI בכלים אחרים במהירות, לאחר שהם כבר הוטמעו באופן כבד במערכות.

על רקע המלחמה, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים פנה היום (ד') למפעלים שיש בהם טכנולוגיות OT (רשתות תפעוליות) עם אזהרה חמורה ממערך הסייבר הלאומי להישמר מפני מתקפות. באזהרת פורום הסייבר של האיגוד נכתב כי "אנחנו מבקשים להפנות את תשומת הלב להתרעה דחופה וחמורה, שנוגעת לאבטחת הרשתות התפעוליות במפעלים. מהות הסיכון: נמצא כי בקרים תעשייתיים (PLC) החשופים לגישה ישירה מרשת האינטרנט מהווים יעד מרכזי לתקיפות סייבר. חשיפה זו מסכנת באופן ישיר את פעילותו התקינה של הבקר ואת מערכת הבקרה כולה (ICS), ואף עלולה לשמש כגשר לחדירה לרשתות הארגוניות של המפעל". מה לעשות? הפנייה כוללת פעולות שהמפעלים יכולים, ואף צריכים, לבצע באופן מיידי. "לאור רגישות הנושא והפוטנציאל לשיבוש ממשי בייצור", נכתב, "אנחנו קוראים לבצע את הפעולות הבאות: מיפוי חשיפה – יש לוודא באופן דחוף כי הבקרים ושאר רכיבי הציוד ברשת התפעולית אינם נגישים ישירות מרשת האינטרנט הציבורית. ניתוק גישה ישירה – ככל שזוהתה חשיפה, יש לחסום את הגישה הישירה לאלתר. גישה מרחוק מאובטחת – במידה שנדרשת גישה מרחוק לצורכי תחזוקה, יש לבצעה אך ורק דרך פתרונות גישה מאובטחים, כגון VPN ייעודי, הלבנה או פתרונות גישה מאובטחת ל-OT – ולא בחיבור ישיר". באיגוד ממליצים להעביר את ההנחיה למנהלי התפעול, המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע בארגונים. מחקרים עדכניים, וכאלה שבוצעו בשנים האחרונות, העלו את החשש מפני מתקפות סייבר על מערכות טכנולוגיות תעשייתיות לשליטה. כך, למשל, מחקר של סיידום (Cydome), שפורסם אתמול (ג'), מצביע על כך שאשתקד חל זינוק של 150% במתקפות הכופרה על מערכות OT (כולל מערכות ימיות) ב-2025. מחקר אחר, של חברת ניהול משטחי התקיפות סנסיס (Censys), שנערך בסוף 2024, מצא מעל 145 אלף מערכות כאלה, שחשופות לרשת האינטרנט, ולפיכך גם למתקפות סייבר, ב-175 מדינות.

כתב: אבי שליסמן, מייסד ומנכ"ל MoovingOn המעבר לענן הוא כבר מזמן לא "חדשנות", אלא מציאות. חלק מהארגונים כבר עברו או נמצאים בתהליך מעבר לענן, וחלקם עדיין על הגדר – קרי, מבינים שהם צריכים לבצע את המהלך, אבל עדיין לא התחילו לעשות אותו. כך או כך, כמעט כולם מתמודדים עם אותה הדילמה: איך שומרים על שליטה כשהתשתית כבר לא יושבת בחוות שרתים בבעלותך, אלא מפוזרת על פני אין סוף שירותים, אזורים וספקים? בהרבה מקרים, המעבר לעולם הענני נעשה בליווי אינטגרטור חיצוני שמקים, מתחזק ומנהל אותו. זה נוח, יעיל ולעתים גם חוסך משאבים פנימיים. אבל אז מגיע הרגע שבו משהו משתבש, ומתברר שהבעיה היא לא רק התקלה עצמה, אלא גם חוסר היכולת שלכם, כאנשי טכנולוגיה בארגונים, לראות אותה בעיניים שלכם. אתם לא באמת יודעים איפה היא התחילה, מה היקפה, מה ההשפעה העסקית שלה והאם ניתן היה למנוע אותה מראש. אתם תלויים במידע שלא תמיד נמצא אצלכם, כי לרוב הוא אצל מי שבחרתם שיפעיל, ימדוד וידווח לכם. כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית במקום זה מתגלה אחת מנקודות העיוורון המסוכנות ביותר בעולמות הענן: כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית. כל החלטה נובעת מדיווח חיצוני, ולא מתמונה מלאה. התוצאה היא ניהול תגובתי במקום ניהול מבוקר, תגובה לאירועים במקום מניעה שלהם. זה בדיוק ההיפך ממה שארגונים שואפים אליו כשהם יוצאים לטרנספורמציה דיגיטלית. צילום מסך מהמערכת של MoovingOn טרנספורמציה דיגיטלית איננה רק מעבר טכנולוגי – היא שינוי תפיסתי. כך, למשל, בעוד שפעם, "זמינות" נמדדה באחוזי ה-Uptime, כיום היא נמדדת ביכולת לבצע שינוי בלי לפגוע בשירות. פעם "אמינות" הייתה פונקציה של תשתית חזקה ואילו בימינו היא פונקציה של נראות (Visibility), של ניהול ידע ושל תהליכים עקביים. ארגון בוגר לא שואל רק האם השירות למעלה? אלא גם: האם אנחנו מבינים מה משפיע עליו? ואיך למנוע את התקלה הבאה? כשהכול זז בקצב גבוה – מערכות, צוותים, קוד ותהליכים עסקיים – גם המדדים משתנים. SLA ו-SLO כבר אינם רק מספרים בדו"ח חודשי, הם הופכים למדדים דינמיים, שנבחנים בזמן אמת ובהקשר עסקי. שירות יכול להיות "זמין" טכנית, אך לא לשרת את היעד העסקי שלו. בלי תמונה הוליסטית, שמחברת בין תשתית, אפליקציה, הרשאות, עלויות ותלות בין רכיבים – אי אפשר באמת לנהל אמינות. שליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות ארגונים שנמצאים בתהליכי טרנספורמציה מגלים ששליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות. שירות פועל על שכבות מתחלפות, שלעתים נמצאות באחריות צוותים שונים ואף ספקים שונים. כאן משתנה תפקידם של צוותי ה-CloudOps – ממי שמטפלים באירועים לכאלה שמנהלים אמינות באופן יזום. הם לא רק פותרים תקלות מהר, אלא גם מזהים מגמות, מצמצמים "רעש לבן" של התראות והופכים ידע תפעולי לנכס ארגוני מצטבר. האתגר החדש הוא לייצר שכבת ניהול הוליסטית, שמספקת מדידה עקבית, נתונים היסטוריים, ניתוח מגמות ויכולת פעולה. מקום אחד שבו ההתראות נאספות, האירועים מנותחים בהקשר עסקי ותהליכי פתרון הבעיות הופכים לחלק מובנה מהמערכת, ואינם פעולה נקודתית. שכבה כזו מאפשרת להפחית את מספר האירועים מלכתחילה ומהצד השני, כשקורה אירוע, לפתור אותו כמה שיותר מהר. הענן – השתקפות של התרבות התפעולית בסופו של דבר, הענן הוא לא "מקום" שבו נמצאים השרתים – הוא השתקפות של התרבות התפעולית שלכם. אם הארגון פועל בלי נתונים, בלי הקשר ובלי אחריות פנימית ברורה – גם הענן יתנהל כך. אבל, אם בונים מנגנונים של מדידה, ניתוח, אוטומציה ולמידה מתמשכת, השקיפות הופכת לכלי ניהולי-אסטרטגי, ולא רק טכנולוגי. בעולם שבו שירותים מתעדכנים בכל רגע, המדד האמיתי לארגון בוגר הוא לא כמה מהר הוא מכבה שריפה, אלא כמה מוקדם הוא מזהה עשן. ה-NOC של MoovingOn. צילום: יח"צ כאן נכנסת לתמונה MoovingON. החברה פועלת בעולמות ה-CloudOps וה-Managed Services, ומפתחת את פלטפורמת moovingon.ai – שכבת CloudOps Control Tower המאפשרת לארגונים לייצר נראות תפעולית עצמאית, למדוד אמינות באופן עקבי ולחבר בין ביצועים טכנולוגיים להשפעה עסקית. הפלטפורמה מרכזת נתונים והתראות ממערכות שונות, מספקת דשבורדים ו-KPIs תפעוליים, ומאפשרת תהליכי פתרון בעיות ואוטומציה כחלק אינטגרלי מהניהול השוטף. ארגונים יכולים להשתמש במערכת כמוצר עצמאי, או לשלב אותה עם שירותי NOC ו-CloudOps מנוהלים – כדי להחזיר לעצמם שליטה אמיתית על הסביבה שמריצה את העסק.

שי קידר  מונה למנכ"ל T&M Cyber, חברת הסייבר בקבוצת T&M, הפועלת בתחומי האבטחה, המיגון והשירותים. קידר, מבכירי תעשיית הסייבר בישראל, יוביל את החברה ויפעל לגיבוש האסטרטגיה והמיצוב העסקי שלה, כמו גם לבניית הפעילות בתחומים טכנולוגיים מגוונים. מינוי זה נועד לחזק את הממשק שבין עולמות הביטחון הפיזי לסייבר, תוך ניצול עוצמתה של הקבוצה בתחומי האבטחה, כדי לספק מענה הוליסטי ומקיף ללקוחותיה. קידר מביא עימו ניסיון של יותר מ-30 שנה באבטחת מידע וסייבר. בתפקידו האחרון שימש כ-Country Manager IL בחברת קלארוטי (Claroty), שם הוביל את אסטרטגיית ה-GTM להגנה על תשתיות קריטיות. לפני כן, כיהן כמנכ"ל MatrixOT מקבוצת מטריקס, שם הקים  פעילות הסייבר ו-SOC OT חדשני וייחודי. בשנת 2010 הקים את חברת Vsecure שנמכרה לתאגיד אמריקני, ולאורך השנים הוביל פרויקטים בתחום ייעוץ ותכנון הגנת סייבר עבור גופים ביטחוניים אסטרטגיים ותעשייה, בהם מערך הסייבר הלאומי, חיל האוויר, התעשייה האווירית, רפאל ומשרד הביטחון. שמעון טל מור, מנכ"ל קבוצת T&M, אמר לאחר המינוי, כי "כאחת הקבוצות המובילות בישראל, אנו מחויבים להביא ללקוחותינו את חזית הטכנולוגיה. הצטרפותו של שי להובלת תחום הסייבר היא תוספת כוח משמעותית, שתחבר את הפעילות המסורתית שלנו לחדשנות פורצת דרך ותחזק את הערך המוסף שאנו מספקים ללקוחותינו בישראל, בארה"ב ובאירופה".

במאמר השני בסדרה, שפורסם אתמול (ג'), עמדנו על גודל השעה ועל הצורך הדחוף של ארגונים להגדיר מחדש את תפקיד האדם בעידן של בינה מלאכותית אוטונומית. סקרנו את ארבעת השלבים הקריטיים שכל ארגון חייב לעבור – מגיבוש חזון אסטרטגי ועד לביצוע ממושמע – כדי לחצות את הפער שבין "שימוש" ב-AI לבין טרנספורמציה אמיתית. אולם, הבנת מסלול המעבר היא רק מחצית מהתמונה; כדי להצליח בטווח הארוך, על המנהלים להבין כיצד נראה ומתנהג היעד הסופי. האתגר הוא בעיקרו ארגוני ולא טכנולוגי. הטכנולוגיה קיימת. הפרוטוקולים מוכנים לייצור. הסוכנים משתפים פעולה. השאלה היא האם הארגון שלכם יכול להפוך נתונים לתובנות, תובנות להחלטות, והחלטות לפעולה – ביעילות ובמהירות במאמר נוסף זה נסקור את ששת המאפיינים המרכזיים המגדירים את "הארגון המוכן-לעתיד" (Future-Ready) – אותן יכולות ליבה המאפשרות לארגון לא רק לשרוד בסביבה עתירת AI, אלא להוביל אותה ולהפיק ממנה ערך עסקי יוצא דופן. ששת המאפיינים החשובים או – איך נראה ארגון מוכן-לעתיד ומוכוון AI באמת? AI כתשתית אסטרטגית – לא כפרויקט IT – ההנהלה מבינה את ה-AI: את יכולותיה, מגבלותיה, סיכוניה והשלכותיה האסטרטגיות. המשילות מוגדרת. האחריות ברורה. תפקידים כמו מנהל AI ראשי (CAIO) קיימים, כדי לגשר בין אסטרטגיה לביצוע. הארגון מציית לרגולציה ומתייחס לאתיקה ברצינות – לא לסימון "וי", אלא כיתרון תחרותי. Harvard Business Review טוען שהצלחה מחייבת חברות "לעצב תהליכי עבודה סביב תוצאות, למנות בעלי משימה, לפתוח מחיצות ארגוניות (Silos) ולפתח את מעקות הבטיחות (Guardrails) שהמערכות הללו דורשות". נתונים כנכס – לא כתוצר לוואי – הנתונים מנוהלים כנכס אסטרטגי: איכותם נבדקת והגישה אליהם מתאפשרת, הן למערכות AI והן לעובדים. הארגון מתייחס למונטיזציה של נתונים כערוץ הכנסה אמיתי, תוך שמירה על כללים ברורים של אבטחה ופרטיות. MIT Sloan Management Review לשנת 2026 מדגיש התמקדות גוברת ב-GenAI כמשאב ארגוני, ולא ככלי אישי, מה שדורש תשתית נתונים המשרתת את הארגון כולו, ולא רק צוותים מבודדים. אנשים שיכולים לעבוד לצד מכונות – זהו התחום שבו רוב הארגונים משקיעים בחסר באופן קטסטרופלי. דו"ח "עתיד המשרות 2025" של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) צופה כי 39% מכישורי הליבה ישתנו עד 2030, ו-59% מכוח העבודה העולמי יזדקקו להכשרה-מחדש או לשדרוג מיומנויות – כאשר 11% מהם ככל הנראה לא יקבלו זאת. המשמעות: יותר מ-120 מיליון עובדים בסיכון ליתירות בטווח הבינוני. עובדים צריכים להבין עקרונות AI, סיכונים, הנדסת פרומפטים, תיקוף תוצאות וכיצד להתמודד עם הזיות והטיות. אך מחקר של סטנפורד (Stanford) חושף ניואנס קריטי: 45% מההתנגדות לאימוץ AI נובעת מבעיות אמון – לא מחשש לאובדן מקום עבודה. עובדים רוצים שותפות, לא מעקב. על הארגון לעבור גם מהגדרות תפקיד קשיחות לתפקידים גמישים מבוססי מיומנויות. עידן תיאור התפקיד הסטטי הסתיים. תהליכי עבודה המעוצבים לשיתוף פעולה בין אדם לסוכן – הארגון מאמץ גישת AI First – ולא את "גם AI". התהליכים משלבים בני אדם וכלי AI, לעתים קרובות תוך שימוש בשיטות Human-in-the-Loop לקבלת החלטות קריטיות, תוך קידום יכולת הסבר (Explainability) להמלצות ה-AI. אך כפי שטענו במאמר הראשון בסדרה, הארגון המוכן-לעתיד באמת הולך רחוק יותר. פורסטר (Forrester) חוזה שהאבולוציה הבאה תהיה סוכני AI "מבוססי תפקיד", המנצחים על משימות ומשלימים אותן על פני מערכות מרובות – לא כלים מבוססי משימה הממתינים להנחיה אנושית. התפקיד האנושי לא נעלם. הוא משתנה ממאשר לאדריכל – ממחוקק יומיומי למנסח חוקה. אג'יליות ארגונית – לא רק מתודולוגיית אג'ייל – הארגון גמיש מבנית: לקבלת החלטות מבוזרת, מבנים רשתיים ולא היררכיים, צוותים רב-תחומיים חוצי מחלקות ותרבות של ניסוי ולמידה מתמידים. מקינזי (McKinsey) מעריכה שעד 2030, סוכנים ורובוטים מוּנעי AI עשויים לשחרר ערך כלכלי שנתי של כ-2.9 טריליון דולר בארה"ב לבדה – אך ורק אם ארגונים יעצבו מחדש את העבודה סביב שותפויות אדם-סוכן במקום לבצע אוטומציה של משימות בבידוד. 89% מהארגונים שעדיין מנהלים מבנים מהעידן התעשייתי לא יצליחו ללכוד את הערך הזה. ה-1% הפועלים כרשתות מבוזרות – כן יצליחו. תשתית טכנולוגית שנבנתה עבור סוכנים – המשמעות היא פישוט מורכבות הירושה (Legacy), בניית ארכיטקטורות גמישות המתאימות ל-AI, מינוף תשתית ענן ובניית ממשקי API המאפשרים למערכות הארגוניות לתקשר. המשמעות היא גם מעבר מצ'טבוטים בסיסיים ל-Agentic AI – מערכות שיכולות לגלות בעיות, לתאם פתרונות ולבצע פעולות באופן אוטונומי. גרטנר (Gartner) חוזה כי 40% מהאפליקציות הארגוניות יכללו סוכני AI ספציפיים למשימות עד 2026, לעומת פחות מ-5% בשנת 2025. שאלת התשתית כבר אינה תיאורטית. סיכום – האתגר האמיתי הכנת ארגון לפעולה בסביבה עתירת AI היא משימה מורכבת ומשמעותית. אך בואו נהיה מדויקים – האתגר הוא בעיקרו ארגוני ולא טכנולוגי. הטכנולוגיה קיימת. הפרוטוקולים מוכנים לייצור. הסוכנים משתפים פעולה. השאלה היא האם הארגון שלכם יכול להפוך נתונים לתובנות, תובנות להחלטות, והחלטות לפעולה – ביעילות ובמהירות. ארגון מוכן-לעתיד הוא גמיש, מסוגל להסתגל במהירות ויודע כיצד למנף את עוצמת ה-AI. הוא מבין את הצורך להשקיע באנשים, בתהליכים ובניהול שינוי. הוא מכיר בכך שהחסם הוא תרבותי, לא טכני. אתגר זה דורש מעורבות פעילה, מחויבות והובלה של ההנהלה. לא האצלת סמכויות ל-IT. לא תוכנית פיילוט במחלקה אחת. לא מצגת הדרכה על הנדסת פרומפטים. במבנה הארגוני הבא שלכם לא יהיה בן אדם בכל צומת. השאלה היא האם תעצבו מחדש את הארגון שלכם לפני שהמתחרים יעשו זאת. כותבי המאמר הם: אבישי מרון, מנכ"ל ומייסד AM Consulting, החתום על מעל 10 פטנטים בתחום ה-AI, מהנדס בינה מלאכותית ומוביל פרויקטים בחברות גלובליות; ו-רז הייפרמן, יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין