האם הניסיון לחסוך בתקציב תוכנה של חברות עלול לשתק את ערוץ המכירות המרכזי שלהן? חברות רבות המסתמכות על קמפיינים של פניות יזומות במייל כדי לייצר פגישות עסקיות, מתפתות לעיתים לוותר על כלים ייעודיים לניהול המוניטין של הדומיין, מתוך הנחה שהפונקציות החינמיות המובנות בפלטפורמות הדיוור השונות יספיקו כדי לשמר את התוצאות. נתונים שנחשפו מתוך מקרה בוחן פנימי של חברת המחקר הגלובלית קלאוד טק גורוס (Cloud Tech Gurus), מציגים ניסוי בזמן אמת אשר מדגים את הסיכון במהלך שכזה – לפי נתוני החברה, ויתור על פלטפורמה חיצונית ייעודית לניהול אחוזי הגעת המיילים לטובת פיצ'ר חינמי ומובנה, גרם לצניחה חדה באחוזי פתיחת המיילים – מ-98% ל-10% בלבד, בתוך פחות מ-60 יום. לפני יישום אסטרטגיה סדורה לניהול הדומיינים, התמודדה החברה עם קשיים משמעותיים בהגעה לתיבת הדואר הנכנס. שיעור האספקה הכללי נע בין 65% ל-80%, אחוזי פתיחת ההודעות עמדו על פחות מ-10%, ושיעור ההקלקות (CTR) נע סביב אחוז בודד בלבד.  "השיווק במייל הרגיש לפעמים כמו בזבוז זמן, פשוט כי אנשים לא ראו את המסרים שעבדנו עליהם", מסביר דארן פריין, מנהל המחקר של קלאוד טק גורוס. בעקבות המלצה מקצועית, הטמיעה החברה את פלטפורמת וורמי (Warmy.io) הישראלית, המיועדת לשמירה וחימום אוטומטי של דומיינים ותיבות דואר. התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך כארבעה חודשים זינקו שיעורי פתיחת המיילים לטווח של 25% עד 35%, ואחוזי ההקלקות הגיעו ל-15% ואף 25% במקרים מסוימים. המהלך ייצב את יכולת האספקה של החברה על 98% והפך את ערוץ הדוא"ל למקור עקבי לגיוס לקוחות חדשים.  הנתונים שמאחורי הקריסה לתיקיית הספאם  בשלב זה, החליטו בחברה לבצע מהלך של התייעלות תקציבית וביטלו את המנוי לפלטפורמה הייעודית, מתוך הנחה שמערכת החימום המובנית של פלטפורמת המשלוח שבה השתמשו תספיק כדי לשמר את המוניטין הקיים של הדומיינים.  התוצאות בשטח היו מיידיות: בתוך פחות מחודשיים קרסו אחוזי הפתיחה בחזרה לרמה של כ-10%. הנתונים הראו פגיעה חדה במוניטין של החברה במערכות הסינון של Google Postmaster – דבר שניתב את רוב הודעות החברה ישירות לתיקיות הספאם. הבנת המשמעות הכלכלית של חסימת ערוץ הפניות הובילה את הנהלת החברה להחלטה מהירה: החשבון הייעודי הופעל מחדש, ותוך כחודש ימים הנתונים ומדדי המוניטין של הדומיינים החלו להראות מגמת התאוששות וחזרה לרמות היציבות הקודמות.  "הכלים הללו מחזירים את ההשקעה בהם פי כמה", מסכם פריין את הניסוי המאולץ. "עבור חברות וסטארט-אפים שנוקטים באסטרטגיה של פניות יזומות, הניסיון להסתמך על פתרונות מובנים וחלקיים עלול לעלות ביוקר ולנתק את הארגון מהלקוחות שלו".

בכיר טכנולוגי בבית הלבן מאשים חברה סינית בזיקוק המודלים של אנת'רופיק ליצירת מוצר בינה מלאכותית משלה. מייקל קרציוס, שר המדע והטכנולוגיה של ארה"ב, טען, כי Moonshot AI, חברת בינה מלאכותית מבייג'ינג שבסין, זיקקה את מודל Fable ששוחרר לאחרונה של אנת'רופיק, כדי לפתח את מודל K3 שלה. זיקוק בעולם ה-AI משמעו תהליך שבו שואבים ממודל חזק מיליוני תשובות ומאמנים עליהן מודל חדש, שמחקה אותו. "כדי לעשות זאת", כתב קרציוס בחשבון ה-X שלו, "הם פיתחו פלטפורמה פנימית מתוחכמת לביצוע זיקוק בקנה מידה גדול – נגד דגמים אמריקניים. זו מאפשרת להם לעבור במהירות בין שיטות גישה רבות כדי להימנע מזיהוי". "ארה"ב תומכת בחוזקה בפיתוח חופשי והוגן של בינה מלאכותית, כולל אקוסיסטם תחרותי משגשג, הכולל מודלים פורצי דרך, מערכות מתמחות, מסגרות קוד פתוח ומודלים פתוחים", כתב קרציוס, המשמש כיועץ למדע וטכנולוגיה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "זיקוק בינה מלאכותית לגיטימית, המשמש ליצירת מודלים קטנים ויעילים יותר – ממלא תפקיד חיוני באקוסיסטם החדשנות הפתוח הזה. עם זאת, זיקוק תעשייתי רחב היקף ונסתר, שמטרתו לגנוב טכנולוגיה אמריקנית קניינית ולערער את המחקר האמריקני – אינו מקובל". קרציוס לא סיפק פרטים כיצד ממשלת ארה"ב גילתה ש-K3 זוקק מהמודל של אנת'רופיק. "סוג של גניבת קניין רוחני" מומחים ציינו, כי חברות AI בארה"ב לחצו על מקבלי ההחלטות להקשות על צדדים שלישיים להעתיק או לשכפל מודלים מסחריים מתקדמים, וכינו זאת "סוג של גניבת קניין רוחני". באתר שלה, Moonshot AI מתארת את מודל Kimi K3 שלה כמודל הפתוח הראשון עם 2.8 טריליון מדדים, המביא לצמצום של צריכת הטוקנים: "בעוד שהביצועים הכוללים של המודל עדיין מפגרים אחרי הדגמים הקנייניים החזקים ביותר, פייבל 5 של קלוד ו-GPT 5.6 Sol, הרי ש-Kimi K3 שלנו הפגין ביצועים ברמה הגבוהה ביותר בכל הערכה שלנו, עם ביצועים עקביים על דגמים אחרים שנבדקו", נכתב באתר החברה. מונשוט לא הגיבה לדברי השר. מומחים ציינו, כי זיקוק מודלים של בינה מלאכותית מאפשר למפתחים רבות מהיכולות המרכזיות של המודל. אחד מהם הזכיר, כי בתחילת השנה אנת'רופיק האשימה את עליבאבא הסינית בזיקוק מודל קלוד שלה. אז טענה אנת'רופיק, כי הקמפיין השתמש ב-25,000 חשבונות מזויפים, כדי להריץ 28.8 מיליון אינטראקציות על קלוד במשך שישה שבועות. "בהתחשב בנפח שכזה, המטרה הייתה בבירור שכפול (של המודל)" טענה החברה. מומחה אחר הסביר, כי "כאשר מודל לומד להסיק דרך חולשות תוכנה, פערי אבטחה ונתיבי תקיפה, העתקת ההתנהגות שלו גם מעתיקה את היכולת האנליטית הזו". היו מי שהתייחסו לתזמון: המודל הסיני הושק במחצית החודש, כשבועיים לאחר שפייבל 5 חזר לאוויר בתחילת יולי. מומחים רבים ציינו כי חברות סיניות גונבות בקביעות טכנולוגיות מחברות מערביות, כמו גם קניין רוחני וסודות מסחריים אחרים באופן שגרתי, לעיתים בתמיכה בשתיקה מצד בייג'ינג. "העתקת מודלים של בינה מלאכותית ממשיכה מסורת ארוכה ומבוססת של גניבת קניין רוחני בחסות סין", כתבו, "זה בדיוק כמו מפעלי הדיסקים המזויפים של מוזיקה שפעלו במלוא המרץ לפני עשרים שנה". מנגד, היו מי שאמרו, כי חברות בינה מלאכותית כמו OpenAI ואנת'רופיק בנו את עצמן על שימוש בנתונים ובתוכן של אחרים, כאשר אלה נלקחו כמעט לחלוטין בלא הסכמה או פיצוי.

ההסתדרות, הנהלת חברת סאפ וועד העובדים בחברה חתמו היום (ב') על הסכם קיבוצי חדש, שבמסגרתו, יחודשו כל ההסכמים הקיבוציים בחברה לשלוש שנים נוספות, והוא יחול על כ-800 עובדי המעבדות וגוף המכירות של החברה בישראל. זאת בתום מאבק שהובילו ההסתדרות וועד העובדים ולאחר הקביעה, כי ביטול ההסכמים הקיבוציים בחברה נעשה בניגוד לדין. ההסכם החדש משמר את מכלול הזכויות וההישגים שהוסדרו בהסכמים הקודמים, בהם מנגנון תוספות שכר, ביטוחי בריאות ושיניים על חשבון המעסיק וסעיפים המסדירים ביטחון תעסוקתי במקרה של פיטורים. לצידם, ההסכם כולל שורת הסדרים חדשים והתאמות למציאות המשתנה בשוק העבודה ובהיי-טק הישראלי. בין התוספות: הסדרת הליך התייעלות חדש, שבמסגרתו כל הליך התייעלות עתידי בחברה יחל בתהליך פרישה מרצון ויושלם בפיטורים במגבלת מכסה. כל עובד פורש או מפוטר יהיה זכאי לתנאי פרישה מטיבים, הכוללים מענק מיוחד בגובה של עד 33 משכורות ובונוס, מענקים מיוחדים לפי גיל וילדים ושלושה חודשי הודעה מוקדמת בתנאי העסקה מלאים. שינוי כמה הליכים ארגוניים מהסכמים קודמים והתאמתם לנוהלי החברה הגלובלית בנושאי משמעת, רכש, מערכות מידע, תשתיות ושיפור ביצועים. הסדרת נוהל העבודה מרחוק ומתן אפשרות לעובדים לעבוד יומיים בשבוע מהבית. הגדלת תקציבי הרווחה לעובדים ב-4.5%. מעמד חתימת ההסכם. צילום: דוברות ההסתדרות בחודש פברואר האחרון הודיעה הנהלת סאפ באופן חד צדדי על כוונתה לבטל את ההסכמים הקיבוציים בחברה. בעקבות התערבות ההסתדרות ומאבקם העיקש של העובדים, שכלל בין היתר הכרזה על סכסוך עבודה, פנייה לגופים הרלוונטיים, ואף הפגנה מול ביתה של מנכ"לית מרכז הפיתוח של החברה בישראל, אורנה קליינמן, פסקה היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, כי ביטול ההסכמים נעשה בניגוד לדין. יו"ר ועד העובדים בסאפ, גד רביד: ״סאפ היא חברה מאוגדת, כך היה וכך יהיה גם בעתיד. ההסכם הקיבוצי שחתמנו מעניק לעובדים ביטחון תעסוקתי, תנאי העסקה מצוינים ומעטפת משמעותית גם ליום שאחרי. בתקופה שבה ענף ההיי-טק מתמודד עם טלטלות וחוסר ודאות, היציבות שמעניק ועד עובדים חזק היא נכס אמיתי. גם בתקופות של שינוי, העובדים לא יישארו לבד, אלא ייהנו מהגנה אמיתית ומוודאות לגבי עתידם". יו"ר איגוד הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי: "ההסכם שנחתם היום מבטיח לעובדי סאפ בישראל יציבות והגנה על זכויותיהם לשנים הקרובות. לאחר תקופה מורכבת של מחלוקות ומשא ומתן אינטנסיבי, הצלחנו להגיע להסכמות שמאזנות בין צורכי החברה לבין שמירה על העובדים ועל ביטחונם התעסוקתי".

נמשכות ההשפעות של מתקפת הסייבר שבוצעה על ידי מודלים סוררים של OpenAI: מוקדם יותר היום (ב') דיווחנו על הצעת חוק בנושא. אלא שאתמול הוקמה ברית חדשה של חברות, שתפתח טכנולוגיות להגנת תוכנה וסוכני AI. הברית החדשה נוסדה לאחר שסוכני ה-AI הסוררים של OpenAI תקפו את הסטארט-אפ האגינג פייס, שלא הצליח להשתמש במודלים מסחריים כדי לנתח את ההתקפה ולהגן על עצמו. במסגרת המתקפה נוצר מצב שבו לא ניתן היה להבחין בין מי שמגיב לאירוע לבין מי שהוא תוקף. לצורך משימת ההגנה על סוכני ה-AI, החברות שייטלו חלק בברית החדשה, Open Secure AI Alliance שמה, יפתחו וישתפו טכנולוגיות, שיטות וכלים פתוחים. את הברית מובילה אנבידיה, וחברו לה עשרות חברות טק מארצות הברית ומאירופה, ביניהן מיקרוסופט, סיסקו, קראודסטרייק, פאלו אלטו, HPE, יבמ, רד האט, דל, דאטה בריקס, SpaceX, פלנטיר, סימנס, סיילספורס, סרוויס נאו, סאפ, סנואופלייק, OpenClaw ו-Thinking Machines, שייסדה מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI. האגינג פייס, החברה המותקפת במקרה שבעקבותיו הברית נוסדה, הצטרפה אליה, אולם OpenAI – לא. מומחים מתחו ביקורת על כך שהחברה של סם אלטמן אינה חלק מהברית. אחד מהם כתב: "OpenAI נעדרת באופן בולט מרשימת התומכים הראשוניים ביוזמה חדשה בתעשייה לקידום יצירתם של כלי אבטחת סייבר חזקים". אחר הוסיף: "בניגוד לשמה, החברה לא ממש פתוחה". מודלים ומעטפות פתוחים לפי הודעת הברית החדשה, "אבטחת סייבר היא אחד התחומים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מתוכנות קוד פתוח. הברית תפעל לאיתור פרצות, לחשיפתן ולתיקונן באמצעות טכנולוגיות פתוחות. הקמתה משקפת הכרעה עקרונית בין שתי גישות: הסתמכות על מספר מצומצם של מערכות סגורות להגנת תשתיות קריטיות או בניית שכבות הגנה על בסיס מודלים, מעטפות הרצה (Harnesses) וכלים פתוחים, שכל צוות אבטחה יוכל לבחון, להתאים ולפרוס". "מודלים ומעטפות פתוחים מנגישים יכולות הגנה מתקדמות, מגבירים את השקיפות עבור צוותי אבטחה, מאפשרים להגן על מערכות תוך שמירה על פרטיות הנתונים ותומכים במערך הגנה מבוזר, שאינו תלוי בנקודת כשל יחידה", כתבו מקימי Open Secure AI Alliance. לדבריהם, "אירוע האבטחה האחרון בהאגינג פייס ממחיש את הצורך בגישה זו: לאחר שכלי AI סגורים, שלא הצליחו להבחין בין פעילותם של תוקפים לזו של צוותי אבטחה, חסמו כלים לניתוח פורנזי, הפעילה החברה על גבי התשתית שלה את המודל בעל המשקלים הפתוחים GLM 5.2, ניתחה בעזרתו יותר מ-17 אלף פעולות – ובלמה את המשך החדירה". הברית קוראת גם לקובעי מדיניות להכיר במודלים, במעטפות הרצה ובכלי אבטחה פתוחים כנכסים הגנתיים – ולא כגורמי סיכון. היא מזהירה כי הגבלות גורפות על טכנולוגיות אלה עלולות להחליש את יכולות ההגנה ולרכז את התלות בידי מספר מצומצם של ספקים סגורים. אנשי אנבידיה כתבו כי "מודלים פתוחים חיוניים לאבטחת סייבר, משום שהם מעניקים דמוקרטיזציה ליכולות ההגנה, מגבירים את השקיפות עבור המגינים, מאפשרים הגנה בסייבר תוך הגנה על נתונים ומשלימים מודלים סגורים בגבולות עם בקרות מקומיות, שניתנות להתאמה אישית".

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם".

נושא הקמת חוות השרתים נמצא באחרונה בכותרות, על רקע הדרישה הרבה אליהן בעידן מהפכת ה-AI. רבות מענקיות הטכנולוגיה בונות חוות שרתים והממשל האמריקני מקדם את הנושא. אלא שלצד זה יש דאגה שלפיה התשתיות, ובעיקר תעשיית החשמל, לא יוכלו לספק את האנרגיה הדרושה לקיומן של החוות הללו ולכוח המחשוב שארגונים מחפשים בהן. הנושא נמצא על סדר היום גם בישראל: רק בשבוע שעבר הודיעה רשות החשמל כי היא מקפיאה את האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים, עקב חשש כי הקמתן תביא למחסור במשאב החיוני הזה ולהעלאת המחירים לצרכנים. זאת, על אף שהממשלה הגבילה את מספר חוות השרתים שיוקמו ל-10 בשנה. בתעשייה בירכו על החלטת רשות החשמל. נושא חוות השרתים נדון בפאנל שהתקיים באחרונה במסגרת כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. בפאנל, שהנחה מומחה הסייבר והתשתיות דן ארנרייך, השתתפו עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על; אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED; ויהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED. צילום: ניב קנטור אהרון אמר כי "החסמים העיקריים לבניית חוות שרתים בישראל הם החשמל, הקרקעות וכוח האדם. הביורוקרטיה מעכבת את הקמת חוות השרתים, בין היתר על ידי עיכוב במתן היתרים לחשמל עבורן. הדאטה סנטרים וחוות השרתים הם תחום נישתי, וצריך עובדים איכותיים כדי לתכנן, להקים ולתפעל אותם. בתקופה שבה הרבה חברות רוצות להקים חוות שרתים ודאטה סנטרים, זה מהווה אתגר". קידר הדגיש עוד שני אתגרים מרכזיים: "אתגרי מיגון והתאמת הדאטה סנטר לעידן ה-AI. עם זאת, האתגרים האלה הם לא סיבה שלא לזוז ולא להתחיל בבניית החוות". חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. צילום: ניב קנטור עמרם אמר שככל שיוקמו יותר חוות שרתים, כך יעברו אליהם מספר הולך וגדל של ארגונים שהנתונים הארגוניים שלהם מאוחסנים כעת באון-פרם". בלולו הדגיש ש-"הדאטה סנטר וחוות השרתים הם האמצעי ולא המטרה. האתגר המרכזי כאן הוא להכין מודל פעילות סביר, שפוגש את צרכי הלקוח". שאלה נוספת שהעלה המנחה הייתה: אילו אירועים יכולים לשבש את הפעלת הדאטה סנטרים, ומה צריך לדרוש מהמתכננים והקבלנים שלהם? עמרם השיב כי "אנחנו, באל על, נמצאים שנים רבות בעולם בניית הדאטה סנטרים. מהניסיון הזה אני יכול לומר שבתקופה האחרונה יש שיפור ענק בתכנון של דאטה סנטרים, גם אם תמיד מוצאים בו פאשלה קטנה. זאת, כי בונים עוד ועוד דאטה סנטרים, והידע והניסיון בכך הולכים ומצטברים". לדבריו, "חשוב להדגיש בפני המתכננים והקבלנים את החשיבות של החיבוריות לאינטרנט והבאת אינטרנט ברמה גבוהה מאוד לדאטה סנטרים הענקיים". יהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. צילום: ניב קנטור בלולו אמר שההפרדה בין הלקוחות, היכולת של כל לקוח לנהל את אחזון המידע בפרטיות ובעצמאיות, היא נושא שגם לו יש חשיבות. אהרון גרס שעל המתכננים והקבלנים לקחת בחשבון גם גמישות לצרכים העתידיים של חוות השרתי והלקוחות, ושם את הדגש גם על היתירות. "חצי מכל מגה-וואט הולך ליתירות וחצי למחשוב", אמר. עוד הוא ציין כי "חשוב גם האלמנט הביטחוני, הדרישה לבנות מתחת לקרקע, כדי לשמור על שלמות המידע". בתשובה לשאלה כיצד סיכוני הסייבר משפיעים על הדאטה סנטרים ומהם הפתרונות השיב אהרון כי "כל המערכות שמנהלות את המערכות האלקטרו-מכניות הן ברשת שחורה וסגורה, אין להן גישה לאינטרנט. לכן, לא יכולות להיות עליהן מתקפות סייבר. ההאקרים יכולים להגיע למערכות ולשירותים במתקן, אבל לא למתקן עצמו". עמרם אמר כי "המתקפות על הדאטה סנטרים הן סוגייה מרכזית, וגם כאן חסר כוח אדם מקצועי. צריך לא רק לכונן 'רשת אדומה', אלא גם לשמור על זה (הכוונה לרשת תקשורת מסווגת, מוצפנת ומאובטחת ברמה גבוהה מאוד – י"ה). יש לעשות על זה חשיבה מעמיקה, ברמת התעשייה והמדינה. כמו כן, הגנה פיזית היא תנאי מוקדם להגנת סייבר". עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: ניב קנטור קידר ציין כי "אנחנו במדינת ישראל ואנחנו מומחים במתקפות סייבר – ואנחנו צריכים להיות מומחים גם בהגנה מפניהן. הבינה המלאכותית הופכת את מתקפות הסייבר – אבל גם את הגנת הסייבר – למהירות ואג'יליות".

כאשר מנהלי מערכות מידע ואבטחת מידע בונים את מערך ההגנה הארגוני, עיקר תשומת הלב מופנית בדרך כלל לשרתים, לתחנות הקצה, למערכות הענן, לדואר האלקטרוני ולהתקני התקשורת. אלו אכן נכסים קריטיים, המחייבים הגנה מתקדמת. אולם במקרים רבים קיים רכיב נוסף, נפוץ מאוד אך כמעט בלתי נראה מבחינת אבטחת מידע – המדפסת הארגונית. המדפסות של היום אינן עוד התקנים פשוטים שתפקידם להדפיס מסמכים. מדובר במחשבים לכל דבר ועניין: הן מחוברות לרשת הארגונית, מכילות מערכות הפעלה, כונני אחסון פנימיים, ממשקי ניהול מרחוק, חיבורי ענן ולעיתים אף יכולות סריקה, שליחת מסמכים בדוא"ל, שמירת מידע וחיבור למערכות הארגון. בדיוק בגלל אותן יכולות, הן הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור תוקפים המחפשים נקודות תורפה וכניסה נוחה לרשת הארגונית. ארגונים רבים משקיעים מיליוני שקלים בפתרונות הגנת סייבר מתקדמים, אך במקביל מפעילים עשרות ואף מאות מדפסות ללא מדיניות אבטחה מסודרת. התוצאה היא "שטח מת" מבחינת ההגנה הארגונית, כזה שעלול לשמש תוקף כדי לעקוף שכבות אבטחה מתקדמות ולהגיע למידע רגיש. הסיכון אינו תיאורטי. מדפסות עלולות להכיל מסמכים עסקיים, חוזים, דו"חות פיננסיים, מידע רפואי, נתוני לקוחות או מסמכים מסווגים. במדפסות רבות נשמרים באופן זמני או קבוע עותקים של מסמכים שעברו דרכן. אם גורם עוין מצליח להשתלט על ההתקן, הוא עשוי לקבל גישה למידע רגיש, להשתמש במדפסת כנקודת מעבר למערכות נוספות ברשת, או אף לשבש את פעילות הארגון. איום ממשי מחקרים עדכניים ממחישים עד כמה האיום הזה ממשי. מחקר בינלאומי של חברת המחקר העצמאית Quocirca שהתפרסם בשנת 2024 והתבסס על סקר בקרב מאות מנהלי IT ואבטחת מידע בארה"ב ובאירופה, מצא, כי 67% מהארגונים חוו בשנה האחרונה אובדן מידע או אירוע אבטחה הקשור לתהליכי הדפסה ומסמכים מודפסים – עלייה לעומת 61% בשנה הקודמת. עוד העלה המחקר, כי העלות הממוצעת של אירוע אבטחה הקשור להדפסה חצתה את רף מיליון הליש"ט לארגון. הנתונים הללו ממחישים, כי למרות ההשקעות העצומות בתחום הסייבר, תשתיות ההדפסה עדיין נתפסות בארגונים רבים כמרכיב משני, בעוד שבפועל הן מהוות יעד אטרקטיבי לתוקפים. גם מחקר עדכני של HP Wolf Security מצביע על פער משמעותי בתחום: רק כשליש מצוותי ה-IT מעדכנים את קושחת (Firmware) המדפסות באופן מיידי לאחר פרסום עדכוני אבטחה. המשמעות היא, שהתקנים רבים נותרים חשופים לאורך זמן לפגיעויות ידועות, ולעיתים מהווים החוליה החלשה ביותר במערך ההגנה הארגוני. בעיה נוספת היא, שמדפסות רבות נשארות ברשת שנים ארוכות ללא ניהול שוטף של עדכוני אבטחה. בעוד שתחנות קצה ושרתים נהנים בדרך כלל מניהול מרכזי ובקרת אבטחה קפדנית, התקני הדפסה נשכחים לעיתים מאחור. מצב זה יוצר פערי אבטחה ידועים, שניתן לנצל בקלות יחסית. "בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למתוחכמות יותר ויותר, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להתמקד רק בנקודות הכניסה המוכרות. תוקפים מחפשים את החוליה החלשה ביותר, ולעיתים דווקא המדפסת התמימה שבמסדרון היא זו שמספקת להם את הדרך פנימה" גם בהיבט הפיזי קיימים סיכונים משמעותיים. מסמכים רגישים נשלחים להדפסה ונשארים במגש היציאה דקות ארוכות או אף שעות. במקרים רבים כל עובד יכול לגשת למסמכים שאינם מיועדים לו. בארגונים המטפלים במידע אישי, פיננסי, רפואי או ביטחוני מדובר בסיכון ממשי לפגיעה בפרטיות ואף לחשיפה משפטית ורגולטורית. לכן, אבטחת המדפסות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הסייבר הארגונית. הדבר מתחיל בבחירת ציוד הכולל מנגנוני הגנה מובנים, הצפנת מידע, אימות משתמשים, זיהוי ניסיונות חדירה ויכולת התאוששות אוטומטית במקרה של תקיפה. בנוסף, יש להקפיד על עדכוני קושחה, ניהול הרשאות, הפרדת רשתות במידת הצורך ובקרה רציפה על כלל התקני ההדפסה בארגון. פתרון נוסף שהופך לנפוץ יותר הוא שימוש במנגנוני Secure Print, המאפשרים לעובד לשחרר את המסמך להדפסה רק לאחר הזדהות באמצעות כרטיס עובד, קוד אישי או אפליקציה ייעודית. כך מצטמצם משמעותית הסיכון לחשיפת מידע רגיש ומתחזקת השליטה הארגונית במידע המודפס. בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למתוחכמות יותר ויותר, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להתמקד רק בנקודות הכניסה המוכרות. תוקפים מחפשים את החוליה החלשה ביותר, ולעיתים דווקא המדפסת התמימה שבמסדרון היא זו שמספקת להם את הדרך פנימה. אבטחת מידע אפקטיבית אינה נמדדת רק בחוזקה של חומות ההגנה המרכזיות, אלא גם ביכולת לזהות ולהגן על כל רכיב המחובר לרשת הארגונית. המדפסות כבר מזמן אינן רק ציוד משרדי – הן חלק בלתי נפרד מתשתית ה-IT, ולכן גם חלק בלתי נפרד ממערך הסייבר של כל ארגון. ארגון שישקיע בהגנה על שרתים, תחנות קצה ומערכות ענן אך יתעלם ממערך ההדפסה שלו, עלול לגלות מאוחר מדי שהפרצה המשמעותית ביותר הסתתרה דווקא ליד מכונת ההדפסה והצילום.   הכותב הוא, סמנכ"ל טכנולוגיות – פתרונות הדפסה ארגונית מאובטחים בחברת מפעיל.

אופיר שהרבני, מנהל אגף מערכות המידע של אסותא מרכזים רפואיים, נכנס לתפקידו בנובמבר 2025, לאחר קריירה של למעלה מ-20 שנה בתפקידי CIO, מנמ"ר וסמנכ"ל מערכות מידע בארגונים ציבוריים ופרטיים, בין היתר בקבוצת הבריאות נובולוג (Novolog), בקבוצת השילוח והלוגיסטיקה פריץ (Fritz FedEx Logistics), בקבוצת כימוביל וכן בקבוצת שלמה (Sixt). אסותא, מקבוצת מכבי שירותי בריאות, מפעילה בתי חולים ומרכזים רפואיים בפריסה ארצית ומעניקה מדי שנה שירות למעלה משני מיליון מטופלים. בראש הקבוצה עומדים המנכ"ל גידי לשץ, ויו"ר הדירקטוריון, פרופ' יהושע שמר. מתגברת את השירותים ב-AI. אסותא. צילום: דוברות בית החולים אסותא בראיון לאנשים ומחשבים מתאר שהרבני את החזון הטכנולוגי של אסותא, את האתגרים של שילוב בינה מלאכותית בארגון רפואי ואת השינוי התרבותי שהוא מוביל. AI אינה פרויקט – היא יכולת ארגונית שתשנה את מערכת הבריאות שהרבני, מהנדס תעשייה וניהול בהשכלתו, עומד, כאמור, בראש אגף מערכות המידע של אסותא, המונה כ-150 עובדים ואחראי על תחומי התשתיות, הסייבר, הדאטה, הפיתוח, הפרויקטים והחדשנות בכלל בתי החולים והמרכזים הרפואיים של הארגון. אילו אתגרים הצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד? "הייתה רשימה ארוכה של אתגרים כמעט בכל תחום, וחלק גדול ממנה עדיין מלווה אותנו מדי יום. אבל מעבר לטכנולוגיה, הדבר הראשון שהיה לי חשוב לקדם הוא שינוי התרבות הארגונית של אגף מערכות המידע. המטרה היא להפוך את האגף לארגון אג'ילי ויוזם יותר, שלא רק נותן שירות אלא גם מוביל שינוי וחדשנות ויוצר ערך אמיתי לארגון. לשמחתי, יש לנו מנכ"ל שמכוון גבוה, מאתגר אותנו לחשוב אחרת ומעניק את הגיבוי הנדרש כדי להוביל את השינויים". תן דוגמה בבקשה "אחד המיזמים המרכזיים שלנו הוא תפישת 'הארגון החכם'. המטרה היא לאפשר קבלת החלטות טובה יותר באמצעות דאטה וסוכני בינה מלאכותית, הן ברמה הארגונית והן מול המטופלים. במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם סיילספורס (Salesforce), היינו הראשונים בישראל להטמיע בהצלחה את Agentforce במוקד שירות רפואי. הסוכן מזהה את המטופל בתחילת השיחה ומסייע בזימון תורים, עדכונים, ביטולים ובתהליכים נוספים. הוא מסוגל לנהל מאות שיחות במקביל, ובכך מצמצם זמני מענה, משפר את השירות ומאפשר לנציגים האנושיים להתמקד בפניות המורכבות יותר". איך נראית ההטמעה ברמה הפנים-ארגונית? "אחת הדוגמאות הבולטות לשימוש פנימי בבינה מלאכותית היא 'שרגא' – סוכן AI ארגוני שפותח עבור עובדי אסותא. התפישה שלי היא לא להמציא את הגלגל, אלא לאמץ את הטכנולוגיות המובילות בעולם ולחבר אותן בצורה מאובטחת לדאטה הארגוני, שהוא הנכס האמיתי של כל ארגון. בסופו של דבר, כלים מבוססי AI זמינים לכולם – היתרון התחרותי נוצר מהיכולת לחבר אותם למידע, לתהליכים ולידע הייחודיים של הארגון. 'שרגא' מחובר למערכות המידע של אסותא ומאפשר לעובדים ולמנהלים לאתר מידע, נהלים ומסמכים, להפיק תובנות עסקיות ואף לבנות דשבורדים בזמן אמת". האם ה-AI תחליף רופאים? "הבינה המלאכותית לא באה להחליף את הרופא, אלא להעצים אותו. בסופו של דבר, המטופלים לא מחפשים אלגוריתם – הם מחפשים רופא מקצועי, אנושי ואמפתי. הטכנולוגיה מאפשרת לרופא להגיע מוכן יותר למפגש עם המטופל, לקבל החלטות מושכלות יותר ולהקדיש פחות זמן למשימות אדמיניסטרטיביות ויותר זמן לרפואה עצמה. במקביל, אנחנו מקדמים פרויקטים לשילוב יכולות AI במערכות הרשומה הרפואית ובכלים תומכי החלטה, כדי להציג לרופא מידע ותובנות עוד לפני המפגש עם המטופל. אנחנו גם מעודדים חדשנות שמגיעה מתוך הארגון עצמו. אחד העובדים, למשל, פיתח באופן עצמאי כלי מבוסס מודל שפה מתקדם לשיבוץ רופאים מרדימים. הוא הגיע אלינו עם הרעיון, בחנו אותו, וכשראינו את הערך שהוא מייצר – שילבנו אותו בצורה מאובטחת בתשתית הארגונית". מהם סדרי העדיפויות שלכם לשנה הבאה? "אין ספק שהדאטה וטכנולוגיות ה-AI ימשיכו לעמוד במרכז העשייה שלנו בשנים הקרובות. מבחינתנו, בינה מלאכותית אינה פרויקט – אלא יכולת ארגונית שתשפיע על כל תחום בשנים הקרובות. אחד הכיוונים המרכזיים הוא הרחבת השימוש בסוכנים חכמים הן עבור הצוותים הרפואיים והמנהליים והן עבור המטופלים. אנחנו רוצים שאותם סוכנים ילוו את המטופל לאורך כל המסע שלו באסותא, יספקו מידע, יסייעו בביצוע פעולות, יפשטו תהליכים ויהפכו את השירות לנגיש וזמין יותר. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך אסטרטגי מואץ של מעבר לסביבות ענן, בהן אז'ור (Azure), סאפ (SAP) וסיילספורס, לצד המשך הפעלה של מערכות ליבה ותשתיות מקומיות, בדגש על המערכות הרפואיות הקריטיות". במה שונה מנמ"ר בארגון בריאות ממנמ"ר בארגון עסקי? "כמנמ"ר בארגון בריאות אתה מבין מהר מאוד שהשורה התחתונה אינה הרווח – אלא איכות הטיפול הרפואי ובטיחות המטופל. כל החלטה טכנולוגית שאנחנו מקבלים יכולה להשפיע, באופן ישיר או עקיף, על היכולת של הצוותים הרפואיים להעניק טיפול טוב יותר. כל מי שעובד כאן יודע שהוא נוגע בחיים של אנשים. זו אחריות עצומה וגם זכות גדולה. אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מבקר באחד מבתי החולים או המרכזים הרפואיים שלנו, פוגש את הרופאים, האחיות ושאר אנשי הצוות, ורואה כיצד הפרויקטים שאנחנו מובילים מסייעים להם לקבל החלטות טובות יותר ולעבוד בצורה יעילה יותר. זה הרגע שבו מבינים שהטכנולוגיה היא לא היעד – היא אמצעי שמאפשר להציל חיים, לשפר את איכות הטיפול ולהעניק למטופלים חוויה טובה יותר".