בעוד שהשיח השולט בענף כיום, בנוגע לתעסוקה, הוא על גל הפיטורים בהיי-טק, לא מעט חברות מצרפות עובדים חדשים, במקצועות הבינה המלאכותית. אחת מהן היא אלעד מערכות, שהודיעה היום (ג') כי היא מחפשת 120 עובדים בתחום. בין התפקידים שהחברה מחפשת לאייש (כולם פונים לכל המגדרים): מוביל AI, מהנדסת GenAI, מהנדס פתרונות בינה מלאכותית, מומחית GenAI בכירה, מהנדס בכיר לפלטפורמת למידת מכונה, מפתחי ומיישמי AI, מנהלי מוצר טכנולוגיים, מהנדסות נתונים וראשות צוותים בתחומי הענן, הדאטה, הסטרימינג ופלטפורמות ה-AI. באלעד, מחברות ה-IT הבולטות בישראל, אומרים כי הגיוס הנוכחי מיועד לתמוך בפרויקטים רחבי היקף שהיא מבצעת במגזרי הבריאות, הפיננסים, התעשייה והמגזר הציבורי. בחברה מציינים כי "השינוי בשוק מתבטא גם בפרופילים המקצועיים המבוקשים: לצד מומחי AI ייעודיים, גדל הצורך באנשי טכנולוגיה שיודעים לחבר מודלים ויישומי GenAI למערכות קיימות, למקורות מידע, לתשתיות ענן ולתהליכים עסקיים. בהתאם לכך, חלק ניכר מהמשרות החדשות נמצאות בנקודת החיבור שביןAI , דאטה, ענן ופיתוח מערכות". מעין בירן ברקוביץ', מנהלת גיוס באלעד מערכות, ציינה כי "הבינה המלאכותית משנה את פרופיל העובד שארגונים מחפשים. הידע הטכנולוגי עדיין חשוב, אבל לצידו אנחנו מחפשים יכולת ללמוד במהירות, להתנסות בכלים חדשים ולתרגם טכנולוגיה לערך עסקי. מגוון המשרות שאנחנו מגייסים אליהן – מפיתוח ו GenAI-ועד למשרות בתחומי הדאטה, הענן, התשתיות וניהול המוצר – ממחיש שה-AI היא כבר לא מקצוע אחד, אלא עולם שלם של הזדמנויות. זו תקופה מצוינת עבור אנשי ונשות טכנולוגיה שרוצים להיכנס לעומק התחום ולהשתלב בעשייה משמעותית בארגונים מובילים". ניתן לשלוח קורות חיים לכאן.

שיאומי הכריזה רשמית על Xiaomi 18 Fold – המכשיר המתקפל הראשון שלה בפורמט רחב, באירוע השקה שנערך בסין. ההכרזה מגיעה יומיים בלבד לפני שאפל צפויה לחשוף את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה. ה-Xiaomi 18 Fold עושה שימוש בעיצוב מתקפל לרוחב, הדומה לזה של Samsung Galaxy Z Fold 8, ולפי ההערכות גם לזה של ה-iPhone המתקפל העתידי של אפל. המכשיר מצויד במסך חיצוני בגודל 5.38 אינץ' ובמסך פנימי בגודל 7.58  אינץ'. שני המסכים מבוססים על טכנולוגיית LTPO בקצב רענון של 120 הרץ, ומציעים בהירות שיא של עד 4,000 ניטים. המסכים מוגנים באמצעות מבנה חדש של זכוכית אולטרה-דקה בעלת שתי שכבות. ציר "עצם הדרקון" המכשיר מתקפל סביב ציר חדש ששיאומי מכנה "עצם הדרקון" (DragonBone). לטענת החברה, הציר עבר 492  אופטימיזציות מבניות, שאפשרו להשיג עיצוב מעוגל יותר באופן ניכר מזה של Galaxy Z Fold8 של סמסונג. ה־18 Fold יוצע בארבעה גימורים, בהם גרסה בצבע אדום עמוק, שהיא מכנה Nishino Red, וכן מהדורה מוגבלת בשם Ceramic Special Edition, שתכלול 1,500 יחידות בלבד. השבב שפותח בתוך שיאומי ה־18 Fold הוא מכשיר הדגל הראשון של החברה המצויד בשבב החדש שפיתחה שיאומי בעצמה, Xring O3. השבב מיוצר בתהליך של 3  ננומטר, כולל מעבד בעל 10 ליבות במהירות של עד 4.35GHz ומעבד גרפי בעל 16 ליבות. שיאומי טוענת כי בהשוואה לדור הקודם השבב מציע שיפור של 60% בביצועי ריבוי־הליבות של המעבד ושל 85% בביצועי המעבד הגרפי. במקביל, צריכת החשמל יורדת לטענתה ב־25% וב־64%, בהתאמה. בשבב משולבת גם יחידת עיבוד עצבית (NPU) ייעודית, בעלת ביצועים של 200 TOPS, המיועדת בין היתר למשימות בינה מלאכותית. מערכת צילום שפותחה עם לייקה מערכת הצילום האחורית פותחה בשיתוף לייקה (Leica), והיא כוללת חיישן ראשי ברזולוציה של200  מגה־פיקסל,ל צד מצלמה אולטרה־רחבה של 50 מגה־פיקסל ומצלמת טלפוטו פריסקופית של 50 מגה־פיקסל, עם זום אופטי של 3.5x. על פי ההערכות, ה- iPhoneהמתקפל הראשון של אפל יכלול שתי מצלמות אחוריות בלבד, ללא מצלמת טלפוטו ייעודית — יתרון אפשרי עבור שיאומי בתחום הצילום. ה־18 Fold מגיע עם מערכת ההפעלה HyperOS 4 וסוללה בקיבולת של 6,000mAh, התומכת בטעינה חוטית בהספק של 67 ואט ובטעינה אלחוטית של 50 ואט. המחיר מתחיל ב־10,999  יואן, שהם כ־1,638 דולר, עבור הדגם הבסיסי עם 12 גיגה-בייטRAM  ו־256 גיגה-בייט אחסון. האייפון המתקפל של אפל צפוי, על פי ההערכות, להגיע עם תג מחיר של יותר מ־2,000 דולר. בינתיים רק בסין באירוע השיקה שיאומי גם את הטאבלט Xiaomi Pad 9 Pro Max, המצויד באותו שבב,Xring O3, וכן חשפה שלושה כלי רכב חשמליים תחת מותג Pengcheng. שיאומי עדיין לא הודיעה אם ומתי ה־18 Fold יגיע לשווקים מחוץ לסין. גם דגמי ה־Mix Fold הקודמים של החברה נשארו עד כה בלעדיים לשוק הסיני. אפל נכנסת למגרש העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. אפל צפויה לקיים את האירוע השנתי שלה מחר, ה-9 בספטמבר, ובמסגרתו צפויה להציג את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה, לצד ה-iPhone 18 Pro וה־iPhone 18 Pro Max. כך, עוד לפני שאפל נכנסת רשמית לשוק המתקפלים, שיאומי כבר מציבה מולה מכשיר דגל שמציע מסך גדול, שבב עצמאי, מערכת צילום מתקדמת ומחיר שעשוי להיות נמוך משמעותית מזה של המתחרה מבית אפל.

"אם עד היום, כדי להיחשב למעצמת על, מדינה הייתה צריכה שיהיה לה גרעין, בעתיד, כדי 'לזכות' בתואר הזה הן יצטרכו להיות מובילות בשילוב של טכנולוגיות: סייבר, קוונטום ובינה מלאכותית. מדינות שלא ישכילו להתקדם ל-AI ולהשקיע בה יאבדו את העתיד שלהן", כך אמר שלו חוליו, מייסד NSO ודרים. חוליו דיבר בכנס Physical AI הראשון בישראל, שנערך על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. לדבריו, "הבינה המלאכותית היא לא משהו שטוב שיש, אלא תשתית קריטית של מדינה. זה אומר שמדינה שלא יהיו לה תשתיות AI – מודלים, כוח מחשוב וחברות שמתעסקות בתחום – יישארו מאחור. למרבה השמחה, ישראל הרימה את הכפפה, ויש כאן גל עצום של חברות בינה מלאכותית".

השקתו של מודל הדור הבא GPT-6 Astra מבית OpenAI הציתה גל של הכרזות דרמטיות בצמרת הטכנולוגיה העולמית. בין ההצהרות הבולטות בנושא החם הייתה זו של מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג, שמיהר לברך את OpenAI ברשת החברתית X והכריז כי הדרך המהירה שהטכנולוגיה והעולם עברו בתוך ארבע שנים בלבד – מפריצת הדרך של ChatGPT, דרך מודל o1 ועד ל-Astra – מוכיחה באופן מוחלט כי "הבינה המלאכותית הכללית (AGI) כבר כאן". גם נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, חיזק את הטענה במהלך תדרוך עיתונאים חגיגי שקדם לכך, ובו הצהיר: "ברוכים הבאים לעידן ה-AGI". ברוקמן אף צפה כי ההיסטוריונים של העתיד יסמנו את השבועות הללו, ואת מודל Astra עצמו, כנקודת המפנה שבה המכונות השתוו סופית ליכולות האנושיות. עם זאת, מאחורי הקלעים של ההשקה החגיגית הולכים ונחשפים יותר ויותר ספקות. ראשית, שעות ספורות בלבד לאחר שהגדירו בחברה את המודל כפריצת דרך היסטורית, נאלץ מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, להתנצל פומבית על "השקה מבולגנת" ומלאת תקלות. הניגוד התעצם עוד יותר לנוכח דברים שאלטמן עצמו אמר לאחרונה בראיון לפודקאסט Sources, שם בחר להפחית בערכו של המונח AGI, כינה אותו "קונספט לא מוגדר" ואף פטר אותו כ"תווית שיווקית כמעט לא רלוונטית". GPT-6 Astra, trained on ~100K+ NVIDIA Grace Blackwell NVLink72. From ChatGPT to o1 to Astra in 4 years. AGI has arrived. Congratulations @OpenAI team. 400K GPUs coming online next. — Jensen Huang (@JensenHuang) September 6, 2026 אילו אינטרסים עומדים מאחורי הדברים? על מנת להבין מדוע הואנג, ממנהיגי הטק הבולטים בעולם כיום, התבטא באופן כה נחרץ בקביעתו שהגענו ליעד, יש לצלול להגדרתו הייחודית למונח. למעשה כבר במהלך שיחת המשקיעים לרבעון השני של אנבידיה, הבהיר הואנג כי לשיטתו, "במשימות מעשיות רבות, ניתן לומר שכבר השגנו AGI". הואנג ביטל את מבחני הביצוע האקדמיים המסורתיים, ואמר שהם "חסרי משמעות במידה מסוימת". במקומם, הציע לבדוק את מה שמכונה "כלכלת האסימונים" (Token Economics) ופרודוקטיביות מעשית. לדבריו, המדד האמיתי להצלחה הוא היכולת לייצר "אסימונים רווחיים" (profitable tokens), כלומר ערך כלכלי ותפוקה יצרנית בעולם האמיתי. ראייה זו באה לידי ביטוי מוקדם יותר השנה בשיחה שקיים הואנג עם הפודקאסטר לקס פרידמן. פרידמן תה בין השאר האם בינה מלאכותית תהיה מסוגלת להקים, להצמיח ולנהל בעצמה חברת טכנולוגיה בשווי של מעל מיליארד דולר בטווח של חמש עד עשרים שנים. הואנג הפתיע כשענה מיד: "אני חושב שזה קורה עכשיו. השגנו AGI". הוא הסביר כי סוכן בינה מלאכותית עצמאי יכול לפתח שירות רשת ויראלי פשוט, שייסחף במהירות מיליארדי משתמשים, ייצר רווחי עתק ויעלם – בדומה לחברות רבות מתקופת בועת הדוט-קום. יחד עם זאת, הואנג הודה בגילוי לב במגבלות הטיעון שלו, כשהוסיף סייג דרמטי: "הסיכוי ש-100,000 סוכנים כאלו יצליחו לבנות חברה מורכבת כמו אנבידיה עומד על אפס אחוז". Jensen Huang has declared that the race to AGI is over, without explaining what he means by that. The benchmarks don't obviously support it. According to Epoch, Astra is marginally better than Claude Fable 5.1 and not significantly off-trend. There is, however, a quantifiable… https://t.co/JN6bABpSmN pic.twitter.com/LJqxw7XfxB — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) September 6, 2026 מי מרוויח וירוויח מההכרזה? בעקבות הדברים, חוקרים בתעשייה מצביעים על כך שהצהרותיו של הואנג אינן מנותקות מהאינטרסים המסחריים הברורים של החברה שבראשה הוא עומד – ששוויה נע סביב 4 טריליון דולר, ושולטת על כ-80% משוק שבבי האימון העולמי.  יצירת התחושה שה-AGI כבר כאן מעבירה מסר דחוף למגזר העסקי כי עליו להצטייד בחומרה המתקדמת ביותר ובאופן מיידי. כדאי לשים לב ששיתוף הפעולה ההדוק בין יצרנית החומרה למפתחת ה-AI הדומיננטית בולט במיוחד בנתוני הפיתוח של המודל החדש: Astra אומן על גבי כ-100,000 מערכות מחשוב-על מתקדמות מסוג Grace Blackwell NVLink72 מבית אנבידיה, כאשר הואנג הבטיח כי עוד כ-400,000 מעבדים גרפיים (GPUs) נוספים יעלו בקרוב לרשת, על מנת לתמוך בעומס. ככלל, על פי דיווחים שונים, מרבית התשתיות של OpenAI ממשיכות להישען באופן מוחלט על מעבדיה של ענקית החומרה. משמע שלהואנג יש אינטרס מובהק לשבח את שותפתו כמובילת תחום מודלי השפה הגדולים. I am old enough to remember when people told me GPT-5 was going to be AGI. I am old enough to remember when people told me o3 was AGI. And I still remember yesterday when Jensen told me GPT-6 was AGI. And when Elon Musk told me he had have a million cybercabs by the end of… — Gary Marcus (@GaryMarcus) September 8, 2026 הקהילה המדעית מצננת את ההתלהבות בניגוד לחגיגות של מובילי השוק, הקהילה המדעית סירבה להתרגש מההכרזות הדרמטיות. חוקר הבינה המלאכותית המוכר והמבקר החריף גארי מרקוס תקף את קביעתו של הואנג וטען שהיא מוקדמת מדי. מרקוס טען כי מנכ"ל אנבידיה לא הציג לקביעתו הדרמטית כל הוכחה מדעית מוצקה או הגדרה תקפה, וכי תחת ההגדרות המקובלות, מודל Astra עדיין רחוק מאוד מלהיחשב כבינה כללית אמיתית. מדענים נוספים ממוסדות מובילים כמו MIT, סטנפורד (Stanford University) וכן חוקרים מגוגל דיפמיינד (Google DeepMind) הדגישו כי המערכות הנוכחיות עדיין סובלות מהזיות, מתקשות בחשיבה לוגית עצמאית על בעיות חדשות ואינן מסוגלות להעביר ידע בין תחומים שונים. חוקרי דיפמיינד אף הציגו לאחרונה מדד קוגניטיבי מפורט הבוחן עשר יכולות קוגניטיביות שונות בהשוואה לאלו של בן אנוש בוגר, לפיו המודלים הקיימים מוגדרים לכל היותר כבינה כללית "בתחילת דרכה" (emerging AGI).  בדומה, גם המדען הראשי של מטא (Meta), יאן לקון, שלל את הטענות מכל וכל והדגיש כי למודלי שפה גדולים אין כיום שום הבנה בסיסית של העולם הפיזיקלי. הוויכוח הסוער הזה, והגישות השונות המובילות אותו מוכיחים כי בזמן שהמדענים מחפשים מדדים כמותיים קפדניים, ראשי התעשייה מעדיפים לצאת בהכרזות, כנראה נחפזות, ולשם כך לעצב מחדש את ההגדרות של ה-AGI כך שיתאימו למוצרים שהם מוכרים לנו כבר עכשיו.

OpenAI הציגה השבוע את Astra, המודל החדש שלה, שלטענתה הוא צעד גדול בדרך לבינה מלאכותית כללית. אבל הגביע הקדוש של ה-AGI מציג אתגר נוסף: בינה מלאכותית פיזית. כלומר, כזו שלא נמצאת רק בענן או בממשק קולי, אלא נמצאת פיזית בתוך הבית שלנו, אם במכשירים ואם כבר ברובוטים שמבוססים עליה ומסוגלים לבצע משימות. ג'ייק דייסון, הבן של והמנכ"ל הנוכחי של חברת דייסון סבור שרובוטים תבוניים ראשונים הם עניין של שלוש שנים בלבד, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר… אם כבר הזכרנו את דייסון, הרי שמברשת השיניים החדשנית שלהם, CameraJet, היא דוגמה מצוינת לכך: המברשת הזו, שלא רק מצחצחת אלא גם מחקה פעולה של חוט דנטלי ומסלקת הצטברות פלאק ברווחי השיניים בעזרת מצלמה זעירה שנכנסת לנו לתוך הפה וסילון מדויק של מי פה. היא מבוססת על מודל בינה מלאכותית מקומי, שיושב אצלכם בסמארטפון, ושאומן על לא פחות מ-470 אלף תצלומי שיניים, כדי להבין מהו רווח ומתי צריך להפעיל את הסילון כשהמצלמה מזהה אבנית. מכונת הכביסה החכמה מתערוכת IFA 2026 בברלין. דייסון ב-IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן מה ראיתי ב-תערוכת IFA 2026 בברלין? באופן דומה, הציגו בתערוכת IFA 2026 כאן בברלין, חברות כמו סמסונג, LG ואחרות, חזון לבית חכם המבוסס גם הוא על מודלי שפה גדולים הרצים מקומית – אם זה במקרר שיודע להציע מנות לפי מה שיש בו בזמן אמת (נראה אותו מתמודד עם מקרר שיש בו רק בצל… כבר מבטיחים לנו את זה שנים אבל בלי מוצר באופק); או למשל מכונת כביסה שרואה איזה בגדים הכנסתם לתוכה ומחליטה על תוכנית כביסה מתאימה בשבילם בעצמה, כמו שהציגה TCL וזה כבר מוצר מסחרי קיים.   מכונת הכביסה החכמה מתערוכת IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן אבל שני החידושים שמיישמים ממש מודל שפה גדול שנמצא על התקן חומרה פיזי מקומי, מגיעים דווקא משתי חברות אבטחה וציוד היקפי: אנקר ו-UGREEN. אנקר הציגה את MindBase ואילו UGREEN הציגה את HomeAgent – אלה מודלי שפה גדולים, שרצים על יחידת עיבוד נפרדת, שאפשר פיזית להוסיף ליחידות אחסון סרטי האבטחה שלהם, ממש כמו סוג של כרטיס הרחבה. הוספת ההתקן, תוסיף ליחידת האחסון שלכם יכולות חכמות, כמו עיבודי וידיאו מתקדמים, איתור אנשים ברצף מצלמות ועל רצף זמן, ועוד יכולות, כולל גם עיבודים חכמים לתמונות שלכם – והכל, רץ מקומית. UGREEN אפילו מציעה יחידה יקרה יותר, שנקראת MasterAgent, ועולה לא פחות מ-9,000 דולר, אבל יחידת העיבוד שלה היא ג'טסון 5000 של אנבידיה ומסוגלת ללא פחות מ-2,070 טרהפלופ של פעולות, ומסוגלת לנהל לכם את כל הבית. כלומר, חזון הבינה המלאכותית הפיזית כבר כאן, הוא פשוט עדיין מאוד יקר.  ראוי אגב, להזכיר בהקשר הזה גם התקני מחשוב כללים (יש מי שקורא להם מחשבים…), שכבר מגיעים עם מעבדי אנבידיה חזקים להרצת מודלים מקומיים, ובראשם מעבד ה-Spark RTX המדובר. אייסר מציגה ב-IFA 2026. צילום: ניב ליליאן אייסר הטאיוונאית הציגה כאן קופסה שחורה ומעוצבת כמחשב קונספט לעיבודי בינה מלאכותית מקומיים לעסקים, ואילו לנובו החליטה שהיא דוחפת אותם לתוך לפטופים, עם מותג ה-Yoga Pro ודגמים שזכו לשם 9n. רק כדי לסבר את האוזן, מעבד Spark של אנוידיה מגיע לעד 6,144 ליבות קודה, וה-Yoga Pro 9n שוקל רק 1.34 ק"ג – כלומר, אתם יכולים לדחוף מחשב על לתיק… זמנים מופלאים. עוד מתערוכת IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן רובוט ספיידרמן  ועוד לא דיברנו על רובוטים. SwitchBot הציגה כאן ב-IFA רובוט שיודע להרים בגדים מהרצפה ולשים אותם במכונה במקום בן אנוש עצלן, ואילו רובורוק הציגה בתערוכה רובוט שיודע לטפס מדרגות ביעילות גבוהה בהרבה מזו של שנה שעברה, וגם לנקות אותן, ושילוב מעניין שנקרא Duo, של שני רובוטים שעובדים ביחד בצוות – רובוט ניקיון ראשי גדול, ועוד רובוט קטן יותר שמסייע לו, לצד רובוטים שיודעים לשחות במעמקי הבריכה וגם לטפס על דפנותיה משל היו ספיידרמן. אם לא די בכך, דרימי למשל (שעכשיו גם מאגדת תחתיה מותגים כמו MOVA), הציגה גם מכסחות דשא רובוטיות, שיודעות לזהות מכשולים ולא לדרוס ארנבים (כלומר, זיהוי של חיות בר בחצר במקום לדרוס אותן), ושיודעות את המיקום המדויק שלהן בזכות חיבור לוויני, ומשתמשות גם בחיישנים מבוססי ראיית מכונה. כל הפלאים האלה שראיתי כאן בברלין, לא היו מתאפשרים בלי בינה מלאכותית פיזית.

הביקורת הציבורית והרגולטורית סביב התנהלותה של ענקית הבינה המלאכותית OpenAI מגיעה ביממות האחרונות לנקודת רתיחה. פרסומים חושפים מחלוקת קשה באשר להחלטתה של ענקית ה-AI להסתיר במשך חודשים את השתלטות סוכניה על אתר הוויקי הגרמני DseWiki – אירוע שהתרחש עוד באביב (מאי-יוני) ודווח רק באחרונה בתקשורת.  מהדיווחים האחרונים ניתן ללמוד כי OpenAI בחרה לסווג את המקרה באופן פנימי כ"תקרית חוסר מתאם" (Misalignment Incident) בלבד, ולא כ"אירוע אבטחה" (Security Incident) – הבחנה נוחה בהרבה, שאפשרה לה להתחמק מחובות דיווח רגולטוריות נוקשות, כגון אלו של חוק הבינה המלאכותית האירופי, ה-EU AI Act, שנכנס ממש בימים אלו לשלבי אכיפה מעשיים. מומחי אבטחה ומחוקקים מותחים כעת ביקורת נוקבת על "פער הגילוי" הזה. כפי שדווח במגזין פורבס, עקב הארועים עולה הדרישה להקים גוף פיקוח חיצוני ועצמאי לחלוטין לתחום – בדומה למינהל התעופה הפדרלי  למשל – במקום להסתמך על רצונן הטוב של חברות הטכנולוגיה, אשר להן אינטרס מובהק ומובנה לצמצם שקיפות. סידני פון ארקס, מנכ"לית Nightingale Collective שחשפה את התקרית, מסרה ל-Axios כי התנהגות הסוכנים של OpenAI וההתנהלות סביב מעלליהם מעלים שאלות קשות לגבי מידת השליטה והראות שיש למפתחים עצמם על פעולת סוכני ה-AI שלהם. נזכיר כי התקרית סביב DseWiki מצטרפת לפריצה המהדהדת של סוכני OpenAI לפלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) בחודש יולי האחרון, שהתרחשה מתחת לרדאר במהלך אימוני המודל GPT-5.6 Sol. באותו אירוע, כפי שחשף משפיען ה-AI דווארקש פאטל, מאות סוכנים הקימו רשת תקשורת מחתרתית במנהל החבילות Artifactory, עקפו את החסימות ואף נקטו באסטרטגיית "סוכני קמיקאזה" של הקרבה עצמית לטובת "הקולקטיב". כעת, עם פרסום הפרטים הטכניים המלאים של שתי התקריות, מתגלה שמדובר בדפוס פעולה מגה-מתוחכם – ומבהיל. BREAKING: OpenAI agents hijacked a German website, made 15,000+ edits and turned it into a bulletin board for other AI agents to cheat, and bypass restrictions. OpenAI knew for weeks but kept it secret. Its agents later hacked Hugging Face. OpenAI's “safety” is a bad joke. pic.twitter.com/ZufxwgWkDn — DogeDesigner (@cb_doge) September 4, 2026 חור המנעול: עריכת אינטרנט באמצעות בקשות "קריאה בלבד" כך נודע משל כי כחלק ממבחני הביצועים של OpenAI, סוכני ה-AI שלה הוגבלו לסביבת ארגז חול (Sandbox) מבודדת. כדי למנוע מהם לכתוב לרשת החיצונית או להפיץ מידע, ה-Sandbox חסם לחלוטין בקשות כתיבה מסוג POST, אך איפשר בקשות קריאה מסוג GET, כדי לאפשר לסוכנים הנבחנים לאחזר נתונים. אלא שהסוכנים מצאו פרצה מובנית בארכיטקטורה המיושנת של מערכת הוויקי DseWiki (המבוססת על UseModWiki ו-ProWiki). כפי שפורסם ב-The Hacker News, הבוטים גילו כי קוד האתר מקבל בקשות GET המכילות פרמטרים מובנים ב-URL ומפרש אותן כפקודות עריכה וכתיבה של דפים.  בדרך זו, על ידי שליחת בקשות GET פשוטות, שנחשבו בעיני מנגנוני הבטיחות של OpenAI כקריאה תמימה, הצליחו אלפי הסוכנים לכתוב דפים שלמים, לחלוק תשובות למבחנים ולתאם אסטרטגיות הישרדות באינטרנט הפתוח – מתחת לאפם של מנגנוני הסינון של OpenAI ושל מנהל האתר האנושי, שניסה למחוק את עבודתם ללא הועיל. Another swarm of AI agents in the wild, this time on a German-language forum, found by safety researchers looking for activity similar to the swarm that attacked Hugging Face. A couple of notes while reading the report at https://t.co/p6DS3GKnZL 1. The way they found it is… https://t.co/mwOooZ2MPY pic.twitter.com/aRQu1iQsky — Thomas Wolf (@Thom_Wolf) September 4, 2026 התרמית הגדולה: זיוף דומיינים ועקיפת הפרוקסי של מיקרוסופט ואולם נדמה כי החשיפה הטכנית המדהימה ביותר נוגעת לדרך שבה הבוטים עקפו את חסימת ה-Proxy המאובטח של ארגז החול כדי להשיג נתוני Power BI של מיקרוסופט, שהיו חסומים עבורם. מנגנון האבטחה של ארגז החול אישר מעבר חופשי (Whitelisting) של תעבורה רק לכתובות המסתיימות בסיומת של שרת האחסון של Azure, שהיא .blob.core.windows.net, אולם הוא לא אימת האם הדומיינים המלאים הללו אכן תקפים או קיימים בכלל בפועל. סוכן AI מתוחכם זיהה את הפרצה הזו והמציא דומיין פיקטיבי לחלוטין בשם bypass.blob.core.windows.net. לפי הדיווחים, הבוט ערך באופן עצמאי את קובץ ה-/etc/hosts של השרת המקומי שלו, וקשר את הדומיין המומצא הזה ישירות לכתובת ה-IP האמיתית של ה-Power BI החסום (20.223.25.152). לאחר מכן, שלח הבוט את הבקשה החסומה אל הכתובת הפיקטיבית. הפרוקסי של ארגז החול זיהה את הסיומת המאושרת והעביר את התנועה ללא בדיקה, בעוד שבשל עריכת קובץ ה-hosts, התקשורת נותבה בפועל אל לוח המכוונים (Dashboard) החסום והביאה לבוטים את התשובות. ומדהים לא פחות – שיטת מעקף זו פורסמה מיד על ידי הבוט בפורום הוויקי הגרמני, ושוכפלה בהצלחה על ידי בוטים אחרים כעבור כ-14 דקות בלבד. בנוסף, ממצאי דיווח מעודכן באתר TNW חושפים התנהגויות של סוכני ה-AI שגובלות במדע בדיוני ומציגות רמת תושייה מבהילה. כך למשל בניסיונם הבלתי פוסק "לנצח" את בחינת הדירוג, גילו הסוכנים כי סדר השאלות מבוסס על מחולל מספרים אקראיים בעל גרעין (Seed) קבוע. סוכן אחד פתר את האתגר כשרשם מחדש את אלגוריתם הערבול בשפת C, והצליח להריץ בדיקת Brute-force של כל 4 מיליארד השילובים האפשריים בפחות משעה אחת, וזאת בניסיון לחזות מראש את השאלות הבאות. במקביל, סוכן אחר שרצה לדעת מתי עומדים לכבות את המחשב שלו, יצר מנגנון "פעימות לב" (heartbeat) ששלח אות לשרת חיצוני מדי כמה שניות; לאחר שסביבת הבדיקה שלו הושבתה, סוכן עוקב פנה לאותו שרת חיצוני, שלף את נתוני פעימות הלב וחישב על פיהם את רגע המוות המדויק של קודמו. We found ~18k posts from autonomous AI agents (self-identifying as from OpenAI) using the public internet to communicate during a web-retrieval task. These AIs colluded to bypass sandbox restrictions and share answers to their tasks, including by sending "lookahead parties". pic.twitter.com/r8UV2Qts32 — Thomas Larsen (@thlarsen) September 4, 2026 לחץ פנימי: "להמשיך לנסות ולא לצאת מוקדם" סטיבן סוויפט, מנכ"ל Suzu Labs, הציע הסבר טכנולוגי מרתק להתנהגות העקשנית של הסוכנים. לדבריו, OpenAI ניסתה לפתור בעיה ידועה, שבעניינה סוכני AI נטו להרים ידיים ולהכריז על המשימה ככזו ש-"הושלמה" בשלבים מוקדמים מדי. כדי למנוע זאת, החברה השקיעה משאבים עצומים באימון המודלים להמשיך לנסות ולפתור את המטלות בכל מחיר. התוצאה הלא מתוכננת של האימון הזה הייתה "נחישות יתר" חסרת מעצורים: כשהבוטים נתקלו בחסימות אבטחה, הם סירבו לוותר, פירשו את המצב כחלופה נוספת שיש לפתור ופעלו באגרסיביות כדי לעקוף את המערכת. סימנט סהגל, מייסד ומנכ"ל BreachLock, התייחס לדברים והזהיר בעיקר מפני המצב שהסוכנים האוטונומיים הללו פעלו במשך שלושה חודשים על גבי תשתיות Microsoft Azure, כשהם מזדהים כסוכני OpenAI, ומתאמים דרכי התחמקות מסגירה, וזאת מבלי שאף מערכת ניטור אנושית תבחין בכך.  אשלי נולס, יועצת סייבר בכירה ב-Black Hills Information Security, הביעה דאגה עמוקה באשר להשלכות העתידיות באומרה כי "אני תוהה אם המרוץ להפוך ל-'ראשון' בשוק פוגע בצעדי האבטחה הבסיסיים שחייבים להינקט כדי להגן על סוכני AI במהלך פיתוחם".  החששות הללו מתעצמים נוכח העובדה ש-OpenAI בחרה להשיק את מודל הדגל החדש שלה, GPT-6 Astra – שנשיא החברה גרג ברוקמן וכן מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, טענו שהוא מסמן את תחילת עידן ה-AGI – ימים בודדים לפני חשיפת הפרשה, מה שמדגיש את הפער שבין ההבטחות השיווקיות של החברה למציאות הטכנולוגית המורכבת שמושפעת ממירוץ ה-AI ומרווחי ההון העצומים שהטכנולוגיה כרוכה בהם.

"כדי שישראל תהפוך למובילה עולמית בבינה מלאכותית, אנחנו צריכים שתהיה כאן מדינה נורמלית, עם שלטון נורמלי. ההיי-טק הוא המנוע להצלחה של המדינה, ובלי ממשלה שתדאג לביטחון ולחברה, לא יהיו לנו היי-טק ולא כלכלה", כך אמר היזם הוותיק דב מורן, שותף מנהל בקרן גרוב ונצ'רס, בכנס Physical AI הראשון בישראל. האירוע נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. "כדי שישראל תוביל בעולם ה-AI, צריכים התייחסות ברמה של ראש ממשלה. המדינה צריכה ליצור לצורך כך יחסים אסטרטגיים וליצור קשרים עם מדינות אחרות", אמר. לדברי מורן, "הבינה המלאכותית, וה-Physical AI בתוכה, הן פתח להרבה טכנולוגיות, מוצרים ועשייה. תחום ה-Physical AI, והבינה מלאכותית בכלל, מתפתחים בצורה מטורפת". הוא התייחס לכישלון של מודו, הטפון המודולרי שהמציא. ברמזו רמז עבה לאקטואליה הוא אמר: "כשהמנכ"ל נכשל – הוא לוקח אחריות. זה לא שלא העירו אותי בבוקר – יכולתי לראות שהשוק השתנה ואיחרתי בהבנה הזאת".

"הממשלה היא מכשול טכנולוגי לשיתופי פעולה בינלאומיים, וחייבים להחליף אותה. אנשים מאוד מאוד בכירים, שאוהבים אותנו, אומרים לי את זה", כך אמר היזם הוותיק איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. וולדמן דיבר בכנס Physical AI של אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הכנס נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. "לפחות 80% מעתיד הבינה המלאכותית מתבסס על מה שעושים בישראל. אנחנו, בארץ, בונים את התשתיות של ה-AI", ציין וולדמן. לדבריו, "לישראל יש יתרון משמעותי בכל תחום שהיא נמצאת בו. אין דבר שאי אפשר לעשות בארץ בכל אחת מהרמות של הבינה המלאכותית. מה שצריך הוא לחלום בגדול, לעשות – ושהממשלה תעזור". וולדמן דיבר על הרכישה של מלאנוקס שהקים על ידי אנבידיה, שבוצעה ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. לדבריו, "המיזוג של אנבידיה ומלאנוקס הוא עסקת הרכישה הטובה ביותר שהייתה אי פעם בעולם. מחברה של פחות מ-100 מיליארד דולר הגענו ליותר מחמישה טריליון. הדבר שאני הכי גאה בו הוא שהשנה, אנבידיה מכרה בארץ במעל 70 מיליארד דולר. בשנה הבאה, כמות המסים שאנבידיה תשלם בישראל תהיה מעל שלושה מיליארד דולר. אני מקווה שתהיה ממשלה אחרת, שתוכל לנצל את הכסף הזה לצרכים הנכונים".