חברת מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה על תוכנית חדשה להציע חבילות פרישה מרצון בהיקף נרחב לכ-60,000 עובדים ברחבי העולם. מדובר בלמעלה מרבע מכלל כוח האדם הגלובלי של החברה, שמנה כ-223,000 עובדים בסוף חודש יוני. המהלך פתוח לעובדים בדרגות סגני נשיא ומטה בצוותים משתתפים בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובהודו. בין היחידות הארגוניות הכלולות בתוכנית ניתן למצוא את חטיבות אקס-בוקס (Xbox), חטיבת חלונות (Windows), חטיבת פיתוח כלי הבינה המלאכותית קופיילוט (Copilot), את מחלקת הכספים ומחלקת משאבי האנוש. מנגד, החברה החליטה להחריג מההצעה חטיבות ליבה קריטיות כמו אבטחת סייבר, מרכזי נתונים, מכירות ושיווק. העובדים הזכאים נדרשים לגבש את החלטתם עד לשבוע הראשון של חודש דצמבר. התנאים המוצעים במסגרת הפרישה כוללים פיצויי פיטורים מוגדלים, המשך הבשלת מניות, כיסוי ביטוח בריאות ושירותי ייעוץ לתכנון המשך הקריירה.  בהודעה פנימית ששלחה לעובדים מנהלת משאבי האנוש הראשית של החברה, איימי קולמן, ופורסמה גם על ידי כלי תקשורת מובילים כמו ה-Business Insider, רויטרס ו-TechCrunch, צוין כי הצעת הפרישה מרצון משקפת חלק מרכזי בהתפתחות תפישת השינוי של הארגון. קולמן הבהירה בדבריה כי ההצעה מעניקה לעובדים השוקלים עתיד מחוץ לחברה אפשרות לבצע את המעבר בליווי ותמיכה, תוך מתן כלי נוסף לארגונים המשתתפים להתאים את מצבת כוח האדם לצרכים המשתנים. היא הוסיפה כי אין פתרון אחיד המתאים לכל צוות, וכי מדובר בניסיון חדש עבור החברה שממנו היא מתכוונת ללמוד לעתיד. Microsoft said it is offering buyout packages to roughly 60,000 employees—about 27% of its workforce—in a potentially monumental workforce restructuring. Read more: https://t.co/wpb3PHgsF7 ????: Smith Collection/Gado via Getty Images https://t.co/f69o5ExTrT — Forbes (@Forbes) October 26, 2026 שרשרת הצמצומים שהובילה להחלטה הנוכחית המהלך הנוכחי מגיע בהמשך לסדרה של צעדי התייעלות וצמצומים שביצעה מיקרוסופט במהלך השנה החולפת – בחודש אפריל הציעה החברה תוכנית פרישה מוקדמת לכ-7% מעובדיה בארצות הברית, כאשר כ-30% מהעובדים שהיו זכאים לכך בחרו להיענות להצעה ולפרוש. בהמשך, ביולי, ביצעה החברה פיטורים יזומים של כ-4,800 עובדים, שהיוו כ-2.1% מכוח האדם הגלובלי שלה, כאשר המכה הקשה ביותר ניחתה על חטיבת הגיימינג אקס-בוקס עם ביטול של כ-3,200 משרות והפרדת אולפני פיתוח כמו דאבל פיין (Double Fine) וקומפולשן גיימס (Compulsion Games).  צמצומים נקודתיים נוספים של מאות עובדים בוצעו גם בחודש ספטמבר, זאת לאחר שבמהלך שנת 2025 כולה קוצצו למעלה מ-15,000 משרות בחברה. "פיתוח התוכנה עובר את השינוי הגדול ביותר מזה 50 שנה" במהלך גלי הפיטורים הקודמים סיפקו מנהלי החברה והאנליסטים הסברים מפורטים למדיניות הזו. מנכ"לית אקס-בוקס, אשה שארמה, הודתה במסר לעובדיה כי העסק אינו בריא כעת וכי נדרש לו רה- ארגון.  במקביל, בראיון שהעניק נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', לאתר החדשות GeekWire, הוא הדגיש כי מיקרוסופט יכולה להיות מעסיקה חזקה רק אם היא מנהלת עסק מצליח, וציין כי עולם פיתוח התוכנה עובר את השינוי הגדול ביותר שלו מזה חמישים שנה, תהליך שמפחית את זמן הקידוד ומשנה את דרישות התפקיד. גיל לוריא, אנליסט מחברת D.A. Davidson, הסביר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי מיקרוסופט מצמצמת את כוח האדם כדי לממן את השקעותיה המסיביות בטכנולוגיה, תוך שמירה על שולי הרווח שלה. הסטת תקציבי עתק לתשתיות המחר הסיבה המרכזית העומדת מאחורי השינוי המבני היא ההכרח לפנות משאבים פיננסיים אדירים לטובת השקעות בתשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ורכישת שבבים מתקדמים. מיקרוסופט צופה הוצאות הון בסך חסר תקדים של כ-175 מיליארד דולר לשנה הזו, כאשר סמנכ"לית הכספים של החברה, איימי הוד, ציינה בשיחה עם אנליסטים כי כערך שני שלישים מההוצאות מופנים לנכסים בעלי אורך חיים קצר, ובפרט לשבבים הנדרשים לביקוש הגובר. במקביל, החברה פועלת לצמצם את תלותה בספקים חיצוניים באמצעות פיתוח מעבדים עצמאיים כמו Maia 300, ומבצעת שינויים ניהוליים בעסקי הענן אז'ור (Azure) תחת מנהל קבוצת הענן והבינה המלאכותית, סקוט גאת'רי, שהרחיב את סמכויותיו של ארון אולאג לניהול תשתיות הליבה. כידוע, המגמה הדרמטית הזו אינה ייחודית למיקרוסופט ומשקפת טלטלה נרחבת בכלל תעשיית הטכנולוגיה העולמית. חברות ענק כמו אמזון (Amazon), מטא (Meta), אלפבית (Alphabet) ומיקרוסופט צפויות להשקיע יחד כ-700 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית השנה. במקביל, בכירים בתעשייה, ובהם דריו אמודאי, מנכ"ל חברת אנת'רופיק (Anthropic) – שמנהלה לשעבר של פלטפורמת הבינה המלאכותית באז'ור, אריק בויד, עבר אליה לאחרונה – מזהירים מפני אובדן משרות נרחב בשוק העבודה. חברות נוספות כמו מטא, אמזון, eBay, אובר (Uber) ונטפליקס (Netflix) ביצעו אף הן קיצוצי עובדים משמעותיים באחרונה. עם זאת, מחקר שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER) בקרב כ-9,000 מנהלים בכירים בעולם הראה כי כ-90% מהם מעריכים שהשימוש בבינה מלאכותית טרם הוביל לעלייה בפריון העבודה בארגוניהם. ומה לגבי השלוחה בישראל? יש לשים לב כי תוכנית הפרישה מרצון הנוכחית מוגדרת באופן ממוקד עבור ארבע מדינות בלבד – ארצות הברית, קנדה, בריטניה והודו – כך שהיא אינה מיועדת באופן ישיר לעובדי החברה בישראל. עם זאת, הפעילות המקומית אינה מנותקת מהטלטלה הארגונית שחווה החברה הגלובלית, וכבר ספגה בעבר התאמות וקיצוצים נקודתיים במסגרת הסטת המשאבים לתחומי הליבה והבינה המלאכותית.

"נדרש להרחיב את הבינה המלאכותית בארגונים: יש לעבור מהשלב של כלים עצמאיים והטמעות ניסיוניות, אל מערכות היכולות לערוך תהליכים עסקיים עצמאיים, תוך התבססות על נתונים אמינים, ממשל AI ועם תוצאות שניתן לכמת ולמדוד אותן", כך אמר מייק סיציליה, מנכ"ל משותף אורקל (Oracle). סיציליה היה דובר המפתח ביומו הראשון (ב') של כנס 2026 AI WORLD, אשר נערך השבוע בלאס וגאס, בהשתתפות עשרות אלפי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  סיציליה תיאר את ראייתה של ענקית ה-IT לשילוב AI ברובד התפעול הארגוני, מתוך הבנה שזהו עסק ליבתי, ושם ארגונים עושים יותר שימוש במערכות חכמות, לטובת מיכון של תהליכי עבודה ושיפור היכולת לקבלת החלטות. "ה-AI כיום", אמר סיציליה, "צריכה לעבור שלב, לא עוד ניתוח והבנה של מה שהיה, אלא להתמקד במה שיקרה. כדי שזה ייעשה, נדרשים כמה תנאי סף: גישה למידע הארגוני, תוך הקפדה על אבטחת מידע; הבנה של הדאטה של העבודה הנעשית; תשתית בעלת ביצועים גבוהים ויכולת הרחבה עתידית; ושה-AI תהיה במקום בו מתבצעת העבודה". @Oracle quiere que dejemos de pensar en la IA como una función más del software. La primera jornada de "Oracle AI World 2026" ha dejado una idea bastante clara: la compañía está intentando conectar infraestructura, datos, contexto y aplicaciones para que la IA pueda intervenir directamente en procesos empresariales, con permisos, trazabilidad y controles definidos por cada organización. Hoy hemos visto esa estrategia aterrizar en varios frentes: Fusion Applications evoluciona hacia un modelo de ejecución agéntica de extremo a extremo; Oracle refuerza la automatización de la implantación con AI Success Navigator y FSCR; y la keynote de Mike Sicilia ha ampliado el foco hacia OCI, AI Database, AI Data Platform y aplicaciones sectoriales. Las demos también han ayudado a entender por dónde va la propuesta: optimización logística, RRHH en Spectrum, operaciones de Burger King Italia y escenarios sanitarios donde datos, agentes y sistemas críticos trabajan de forma coordinada. En La Ecuación Digital estamos siguiendo "Oracle AI World 2026" desde el ángulo que más importa a empresas y responsables tecnológicos: qué cambia realmente, qué parte es evolución de lo ya anunciado y qué implicaciones puede tener para infraestructura, operaciones y partners. En la web encontrarás todos los detalles y el análisis de los anuncios. https://t.co/KC1mAaBPUK — Hernán Rodríguez (@rodriguezhernan) October 26, 2026 הסוכנים יעבדו ברקע – ויביאו לשיפורים "היתרון שלנו", ציין, "הוא שאנו מגיעים מהעולם האפליקטיבי, יש לנו פלטפורמת נתונים ו-AI, ויש לנו בסיס נתונים וענן". לפי סיציליה, "כך ניתן להשיג כמה יעדים משולבים, שכולם קשורים לממד העסקי: פישוט מורכבות, שיפור שביעות רצון של הלקוח מהחוויה, ולבסוף – שיפור ההיבטים העסקיים. כל זה יקרה כאשר הסוכנים יעבדו ברקע, ויביאו לשיפורים הללו, עם צפי לגבי העתיד וביצוע פעולות בהתאם".  סיציליה ציין כי "הרחבנו את פלטפורמת Fusion Agentic Applications ואנו משיקים את Fusion Claw. זו סביבת הרצה חדשה, המאפשרת לסוכני ה-AI להשלים באופן עצמאי יותר משימות מורכבות ובהיקפים גדולים, תוך בקרות, עם מנגנוני ניהול ואבטחה מובנים. הפלטפורמה משלבת יכולות הסקה של AI עם חישוב ארגוני דטרמיניסטי, במטרה לאפשר משימות מורכבות במיוחד, בהיקפים גדולים, ובעלות סבירה. אנו מציעים יותר מ-75 אפליקציות סוכני AI, המסוגלות לתאם ולבצע תהליכים עסקיים ולעשות זאת מקצה לקצה. השאלה שכל ארגון מתמודד עימה היא 'כיצד נוכל לייצר ערך מדיד לעסק שלנו עם AI?'. אנו מציעים לעבור מסיוע של AI – לביצוע בפועל. העובדים האנושיים מגדירים את היעדים ואת גבולות הפעולה – וסוכני ה-AI מבצעים את התהליך הנדרש להשגת התוצאה".  "לפני יותר משנה", סיפר סיציליה, "בנינו מערכת AgriTech בעולם החקלאי, המסייעת, בין השאר, לשימור קופי גורילת ההרים הנדירים שברואנדה. היא אוספת מידע מכמה מקורות במקביל: תמונות לוויין, חיישני IoT בשדות, תחנות מזג אוויר, נתוני קרקע והיסטוריית יבולים. הנתונים מוזרמים לפלטפורמת אורקל בענן, שם הם עוברים עיבוד וניתוח באמצעות מנועי AI ולימוד מכונה. ניתוח של מדדים שונים – צמחייה, לחות קרקע, טמפרטורה ותנאי אקלים – מביא לזיהוי דפוסים, לאיתור חריגות ולהפקת תחזיות לגבי מצב השדות והיבולים". יצוין כי המערכת מסייעת גם לחקלאי הדרום בארץ, שחוו פגיעה קשה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמות – אורקל חברה למיזם ReGrow Israel, שהוקם כחלק ממאמץ לשקם קהילות חקלאיות אשר נפגעו, לחזק את היכולת של חקלאים להתמודד עם מחסור בכוח אדם, נזקים לתשתיות ותנאי אי-ודאות, ולייצר חקלאות עמידה וחכמה יותר. "יש לתת לבינה מלאכותית להבין את ההקשר העסקי, לפעול בין זרימות עבודה ולספק תוצאות מדידות, במקום לשמש רק ככלי שיחה או ניתוח", סיכם סיציליה. "אנו עוברים ממערכת של רשומות – למערכת של יעדים למימוש. זהו שינוי עצום, הן בעולם התוכנה והן ברמה האפליקטיבית. כל שנדרש הוא שתאמרו למערכת מה אתם רוצים".

בדו"ח מיוחד שהוציאה חברת אקספריס סייבר (Experis Cyber) לקראת הבחירות, מומחי החברה מזהירים מפני רמת איום גבוהה, פעילה ומיידית המודרכת על ידי גורמים בהכוונת משרד המודיעין האיראני (MOIS). על פי מומחי החברה, התקיפה מתרכזת בשלושה ערוצים מרכזיים: מבצעי השפעה ברשתות החברתיות, השתלטות על מכשירי טלפון ניידים של בעלי תפקידים, וניצול מידע שנגנב בעבר ממוסדות ביטחוניים ומכוני מחקר (נטען כי דלף מידע בהיקף עצום של כ-15.92TB). בדו"ח מדגישים כי לא זוהתה כוונה ממשית לפגוע במערכות ספירת הקולות, והמטרה המרכזית של הגורמים הזדוניים הינה פגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות. "נקודת התורפה המרכזית כיום היא המכשיר הנייד" עונג לנגליב, מנהלת חטיבת אקספריס סייבר. צילום: תומי הרפז בדו"ח נחשף כי נקודת התורפה המרכזית כיום היא המכשיר הנייד, כאשר עיקר החשש הוא מפני רוגלה איראנית בשם CHOSEN BRICK, המופצת באמצעות הודעות בווטסאפ (WhatsApp) ובטלגרם (Telegram), ומאפשרת לתוקפים האזנת סתר, ביצוע צילומי מסך וגניבת מידע רגיש. קבוצת התקיפה חנדלה (Handala) – אשר ביצעה למעלה מ-85 מבצעים מתועדים מאז דצמבר 2023 – טוענת כי פרצה כבר לכ-700 מכשירים של בעלי תפקידים ביטחוניים. בנוסף, מומחי אקספריס סייבר מזהים 57 חשבונות המקושרים לאיראן, אשר פועלים ברשתות החברתיות להטיית השיח סביב הבחירות. חמורה לא פחות היא העובדה כי מידע שנגנב בעבר משמש כיום כ"נשק" לכל דבר: תכתובות שנפרצו ודוא"ל של גורמים בכירים משמשים לביצוע מתקפות פישינג (דיוג) ממוקדות נגד ארגונים שותפים, גופי ממשל ומוסדות מחקר.  באקספריס סייבר מזהירים מפני "שקט מטעה" ברשת האפלה (Dark Web), שכן התיאום והפעילות של גורמי האיום עברו לערוצים מוצפנים וסגורים, כך שארגונים המסתמכים על ניטור בסיסי בלבד אינם נחשפים לאיום בזמן. "האיום אינו חולף עם סגירת הקלפיות" לפי הערכת החברה, האיום לא יסתיים ביום הבחירות עצמו. קבוצות התקיפה נוטות להסלים את פעילותן בעקבות אירועים פוליטיים, ואי-ודאות או תוצאה שנויה במחלוקת צפויות להגביר את מתקפות הסייבר וניסיונות הפישינג נגד יעדים ישראליים בשבועות שלאחר מכן. עונג לנגליב, מנהלת חטיבת אקספריס סייבר: "אנו רואים עליה חדה בשימוש ברוגלות המכוונות למכשירים הניידים של מנהלים ובעלי תפקידים רגישים, לצד ניצול מידע שנאגר לאורך זמן לטובת מתקפות פישינג מתוחכמות דרך שרשרת האספקה. האיום אינו חולף עם סגירת הקלפיות, ועל ארגונים להדק את הניטור וההגנה על המנהלים והתשתיות גם בשבועות שאחרי הבחירות".